מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו מבחן MMPI?
שאלון האישיות הרב-שלבי של מינסוטה (MMPI) הוא אחד ממבחני האישיות הנפוצים ביותר בתחום בריאות הנפש בעולם.
הוא משמש אנשי מקצוע לאבחון פסיכולוגי - זיהוי מבנה אישיות, בריאות נפשית, תכונות אופי ופסיכופתולוגיה (כלומר, הפרעות נפשיות).
למרות שניתן למלא אותו ידנית, כיום נוהגים לערוך ולנתח את ה-MMPI-2, גם בחו״ל וגם בישראל, באמצעות מחשב.
מסיבות אתיות וכלכליות, השימוש במבחן מבוקר באדיקות וספקי המבחנים דורשים מהרוכשים לספק הוכחה לגבי ההכשרה המתאימה לרכוש אותם (בדרך כלל פסיכולוגים קליניים או אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שמנהלים שירותים מקצועיים בארגונים, כמו שב״ס או שב״כ).
מבחן ה-MMPI בישראל
מי שהביא את המבחן לישראל הוא פרופ׳ משה אלמגור, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי, מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שלמד וחקר היבטים של מבחן האישיות במסגרת לימודי הדוקטורט ולאחריהם, באוניברסיטת מינסוטה.
ב-2019 הוגדר מבחן ה- 2-MMPI ע״י מועצת הפסיכולוגים כ-מבחן עוגן, כלומר כלי אבחוני שמציע בחינה והסתכלות מקיפה על אישיות האדם, שיעמוד בבטריה הדיאגנוסטית לצד מבחן הרורשאך, מבחן וכסלר והאכנבך, אשר הוגדרו אף הם ככלי אבחון כאלה.
MMPI-2-RF
הגרסה המעודכנת ביותר של המבחן נקראת MMPI-2-RF, קיצור של Restructured Form. היא כוללת 338 פריטים ו-53 סולמות תוכן.
ההפחתה במספר הפריטים כרוכה בהסרה של היגדים חודרניים מדי שהופיעו בגרסה הקודמת. ציוני המבחן מבוססים על נורמות ישראליות.
בספטמבר 2020 יצאה לאור הדרסה החדשה ביותר של המבחן, ה- MMPI-3. ֿ
המבחן מתורגם, נחקר ומנורמל ויהיה זמין לשימוש סביב 2024.
איך ה-MMPI-2 בנוי?
בגרסה הנוכחית של המבחן, ה- MMPI-2RF ישנם 338 היגדים, כולם בפורמט של ״נכון״ או ״לא נכון״.
זמן השלמת השאלון קצר יותר - נבדקים מסיימים אותו תוך שעה עד שעתיים, תלוי ברמת הקריאה והריכוז. הרבה פעמים זה מהווה מגבלה מסוימת עבור נבדקים מאוכלוסיות מוחלשות, או מי שסובלים מהנמכה קוגניטיבית.
גרסאות נוספות של המבחן הן ה-MMPI-A, שפותח עבור מתבגרים.
ההיסטוריה של מבחן ה-MMPI
מבחן ה-MMPI הראשון פותח ב-1943 בהתבסס על רציונל אמפירי, כאשר הסולמות נגזרו בתהליך של בחירת פריטים שאושרו בחיוב על ידי מטופלים שאובחנו כסובלים מפתולוגיה נפשית מסוימת.
העדכון הראשון שנעשה ל-MMPI היה ה-MMPI-2, שהתבסס על מדגם חדש של מבוגרים בארה״ב והוצג ב-1989.
לאחר מכן פורסמו עדכונים נוספים של אלמנטים מסוימים במבחן ובמהלך השנים הוצגו תת-סולמות במטרה לסייע לאנשי המקצוע לפרש את תוצאות הסולמות הקליניים המקוריים של המבחן בנקודות בהן התגלו קשיים בפרשנות הניקוד.
במה שונה ה- MMPI ממבחני אישיות השלכתיים?
בניגוד לאסטרטגיות במבחנים פסיכולוגיים אחרים בני זמננו, כמו מבחן הרורשאך או מבחן התמונות TAT, מבחן ה-MMPI פותח על בסיס א-תיאורטי - כזה שאינו מבוסס על תיאוריה מסוימת - ולכן אינו כבול לאף תיאוריה פסיכודינמית שכידוע, אמונה על גישה פסיכולוגית השלכתית (״מה את רואה בכתם הזה?״, נניח).
בניגוד למבחנים השלכתיים להערכת האישיות, מבחני אישיות אובייקטיביים (כמו ה-MMPI), שואפים לקשר סטטיסטי בלבד, בלי פסיכולוגיזציה שנויה במחלוקת. מבחנים אובייקטיבים נשענים אך ורק על תוקף ומהימנות גבוהים, בלי צורך באינטואיציה או בשיפוט הקליני של הפסיכולוג המאבחן.
כך, רבים מהפריטים במבחן ה-MMPI2 אינם קשורים לוגית לתשובה שהנבדק עונה אליה.
מפתח הקריטריון
המבחן עובד ברוורס...
במקום לבחון את הנבדק ולהעריך את מבנה האישיות שלו, מוגדרים מראש הפריטים והתשובות שנמצאו מתאימים לאוכלוסיות מסוימות, באופן מובהק סטטיסטית.
כביכול, היבט זה אפשר למבחן ללכוד אספקטים חשובים של פסיכופתולוגיה אנושית חרף השינויים בתיאוריות הקליניות.
יחד עם זאת, סולמות המבחן עצמם אינם א-תיאורטיים, משום שהם נקבעו בהסתמך על קבוצת מטופלים עם פסיכופתולוגיות ידועות, כאשר נעשה שימוש באבחנה הקלינית שלהם כדי לקבוע את תכני הסולמות.
הנה פסיכולוג קליני צעיר וחרוץ,
שמסביר בסרטון קצרצר על המבחן
ועל הדרך הייחודית בה הוא עובד:
הרכב הסולמות של מבחן ה-MMPI-2
סולמות קליניים
סולם 1 - סולם ההיפוכונדריה, מודד את תפיסת האדם ומידת הדאגה שלו מבריאותו שלו ומנושאי בריאות
סולם 2 – סולם הדיכאון, מודד את רמת התסמינים והחומרה של דיכאון
סולם 3 – סולם ההיסטריה, מודד את מידת האמוציונאליות
סולם 4 – סולם הנטיה הפסיכופטית, מודד את צורך האדם בשליטה או את רמת התנגדותו לשליטה
סולם 5 – סולם הנשיות/גבריות, מודד את הסטריאוטיפים של הנבדק לגבי מגדר (״הגבר של מרלבורו״ אצל גברים, ג׳ון קליבר או דונה ריד אצל נשים) ואיך הנבדק מושווה אליו
סולם 6 – סולם הפרנויה, מודד את היכולת לתת אמון לעומת נטיה לחשדנות
סולם 7 – סולם הפסיכאסטניה, מודד את רמות החרדה והנטיות הקבועות של הנבדק כלפיה
סולם 8 – סולם הסכיזופרניה, מודד את החוויות הקוגניטיביות, התפיסתיות והרגשיות המוזרות והביזאריות
סולם 9 – סולם המאניה, מודד את האנרגיה. רלוונטי במיוחד להערכת מצבים של הפרעת מאניה דיפרסיה
סולם 0 – סולם המופנמות החברתית, מודד את מידת ההנאה והנינוחות בחברת אנשים.
סולמות התוקף
ב-MMPI-2 קיימים שלושה סוגים בסיסיים של מדדי תקפות.
זהו יתרון עצום שנובע ממספר הפריטים הרב ומהניתוח הממוחשב, ומציע לפסיכולוג המאבחן מידע לגבי מידת האמינות של הנבדק. בניגוד להרבה מבחנים פסיכולוגיים אחרים, ה-MMPI ״תופס״ כל מי שמנסה לעשות קומבינה, בין אם הוא מסמן תשובות חיוביות ושליליות באופן שרירותי, בין אם הוא מנסה להראות שמצבו האישיותי חמור יותר מהמציאות (Faking Badֿ) נניח מי שמנסה לטעון לחוסר שפיות זמנית) ובין אם הוא מנסה להראות שהמצב הפסיכולוגי שלו תקין יותר ממה שהוא באמת (Faking Good).
א. כאלה שנועדו לאתר חוסר תגובה או תגובה לא עקבית
ב. כאלה שנועדו לאתר נבדקים המדווחים יתר על המידה או מגזימים בנוגע לשכיחות או לחומרה של סימפטומים פסיכולוגיים (Faking Badֿ)
ג. כאלה שנועדו לאתר מצב בו הנבדקים מדווחים מעט מדי או ממעיטים בערכם של סימפטומים פסיכולוגיים (Faking Good)
סולמות תוכן
על מנת להוסיף לסולמות רבי-הממדים הללו ולסייע בפירוש הפיזור של נקודות השיא על גבי הגרף שמתקבל, פותחו עשרות סולמות נוספים, ביניהם סולם למדידת השימוש בחומרים ממכרים וסולם מידת ההדחקה.
סולמות PSY-5
בניגוד לסולמות מאוחרים אחרים, סולמות ה-PSY-5 לא פותחו כתגובה לפגם (אמיתי או חשוד ככזה) ב-MMPI-2, אלא מתוך ניסיון לחבר את הכלי לטרנדים כלליים יותר בפסיכולוגיה של האישיות.
״מודל חמשת הגורמים״ של אישיות האדם התקבל בזרועות פתוחות בקרב אוכלוסיות לא-פתולוגיות, וסולמות ה-PSY-5 שונים מחמשת הגורמים המזוהים באוכלוסיות לא-פתולוגיות בכך שהם נועדו לקבוע עד כמה הפרעות אישיות עשויות להתגלות ולהיות מזוהות בקרב אוכלוסיה קלינית. חמשת הרכיבים של PSY-5 הם אמוציונליות שלילית, פסיכוטיות, מופנמות (אינטרוברסיה), היעדר עכבות (נטייה לקחת סיכונים ואימפולסיביות) ותוקפנות.
ניתוח המבחן ופירושו
מבחינת ניקוד ופרשנות, מבחני ה-MMPI-2 וה-MMPI-2-RF, כמו רבים אחרים, אינם מציגים דירוג באחוזונים או בתשובה לשאלה אם אדם הציג תוצאה ״טובה״ או ״לא טובה״ במבחן.
במקום זאת, מנתחי התוצאות בוחנים את התוצאות היחסיות של גורמים קליניים ספציפיים ביחס לקבוצות נורמליות שונות שנבדקו.
תוצאות גולמיות של הסולמות מתורגמות לשיטת מדידה תקנית הידועה בשם T-scores, מה שמקל על הפסיכולוגים שמנתחים את החומר הגולמי.
מהי הביקורת על ה- MMPI?
בפן הביקורתי, הועלו מספר הסתייגויות בנוגע לסולמות ה-RC ולפרסום ה-MMPI-2-RF לפני שהוצג, בעיקר טוענות נגד חיסול הסולמות הקליניים הישנים לטובת סולמות RC פסיכומטריים ומושכים יותר.
אכן, החלפת הסולמות הקליניים המקוריים בחדשים לא התקבלה פה אחד.
מי שמחזיק בעמדה בעד הישארות הסולמות הקליניים הישנים טוען שסולמות ה-RC מודדים פתולוגיה שונה באופן משמעותי מזו שבודקים הסולמות הישנים.
טענות אלה אינן נתמכות על ידי מחקרים, שהראה כי סולמות ה-RC הם דווקא גרסאות נקיות וטהורות יותר של הסולמות הישנים.
ביקורת בסיסית יותר טוענת שסולמות ה-MMPI-2-RF מניחים שפסיכופתולוגיה היא מצב הומוגני אידיטיבי (חיבורי), בעוד שלדעת טועני-הנגד, פסיכופתולוגיה היא דבר שונה:
למרות שהסימפטומים הם בעיקרם הומוגניים, מרבית המצבים שניתן לאבחנם מורכבים מהגנות, להבדיל ממצבים, סימנים וסימפטומים שלכאורה אינם קשורים זה לזה ואינם יכולים להימדד באמצעות סולמות שנועדו עבור אלמנטים עם עקביות פנימית גבוהה יותר של המבחן.
האם מבחן אישיות אובייקטיבי יכול להיות אובייקטיבי?
הרבה אנשים מתייחסים למבדקי אישיות כמו MMPI-2, כמבחנים פסיכולוגיים אובייקטיביים, שעומדים בניגוד למבדקים יותר ״סובייקטיביים״ כמו ראיונות לא מובְנים או טכניקות השלכתיות (כמו מבחן רורשאך).
אבל למרות שאת הסוג הראשון של המבחנים ניתן לנקד באופן אובייקטיבי, גם בהם לפעמים מופיעות טעויות.
לעתים קרובות הם דורשים שיפוט סובייקטיבי משמעותי מצד המשיבים והמבחנים הכביכול אובייקטיביים הם סובייקטיביים גם ביחס למפרש. גם תוכנות ממוחשבות שונות שמפרשות MMPI-2 שונות אחת מהשנייה בפירוש הניקוד לאבחנות.
לא מפתיע שקלינאים אינם מסכימים באופן קבוע על הפרשנויות שלהם לפרופילים של MMPI-2 ומבחנים אובייקטיביים אחרים.
בקיצור, המונח ״מבחן מובנה״ מתייחס לפורמט המענה ולא לפרשנות אובייקטיבית על ידי הבוחן.
בואו לדבר עם מישהו
מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית -
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
עדכון אחרון:
16 בדצמבר 2023
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
לוי - בלז, י. (2012). הדיאגנוסטיקה בשירות הטיפול. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2751
W. Grant Dahlstrom, Leona E. Dahlstrom, and George Schlager Welsh, An MMPI Handbook. Volume II. Research Applications
Framingham, J. (2018). Minnesota Multiphasic Personality Inventory (MMPI). Psych Central. Retrieved on August 25, 2019, from https://psychcentral.com/lib/minnesota-multiphasic-personality-inventory-mmpi/