מכון טמיר לפסיכותרפיה
רגשות של חשש, פחד וחרדה הם סימנים נפשיים מאוד נורמליים בזמנים של התגייסות לשינוי, מה שנכון במיוחד עבור ילדים ובני נוער החוזרים ללימודים או מבקרים לראשונה בגן.
לפני היום הראשון בבית הספר הילד עשוי להגיב בבכי ובהתפרצויות זעם, להיות עגמומי ולהתלונן על מחושים שונים.
בואו ניזכר לרגע בתקופה ההיא, עם סיום החופש הגדול, עם שביזות והתרגשות לקראת החזרה לבית הספר.
תתחברו…
החוויות מגוונות עד מאוד.
ילדים שמתחילים ללמוד בשנת הלימודים החדשה, בעיקר מי שנמצא בתוך מעבר (עלייה לכיתה א׳, מעבר לחטיבה או לתיכון, או שינוי בית הספר) נתונים לדאגות וטרדות רבות, חלקן ישותפו בקול וחלקן יישארו עם סימן שאלה פנימי עד לרגע האמת.
מצוקות של ילדים לקראת בית הספר
הנה כמה דוגמאות לסוגיות כבדות המשקל שמעסיקות את הגורים שלנו, אלה שצומחים כהרף עין מול עינינו המשתאות:
מי תהיה המורה שלי?
האם אמצא חן בעיניה?
איך אצליח להשתלב חברתית אשתלב בכיתה?
האם הלבוש שלי בסדר?
איפה לשבת? ליד מי?
האם אני עלול להיראות או להישמע טיפש?
עם מי אשב לאכול ארוחת עשר?
מה יקרה אם אגיע באיחור לשיעור הראשון?
מה אם לא אוכל להבין כמו שצריך את שיעורי הבית?
מה יקרה אם להורים שלי יקרה משהו רע בזמן שאני בבית הספר?
למה להגיע לבית ספר למרות הפחד?
אפילו שהחששות, כמו אלה למעלה, הם טבעיים מאוד וחולפים בעצמם במרבית המקרים, חשוב מאוד להימנע מהברזה מבית הספר.
למה?
כי בטווח הארוך ויתור והשארות בבית רק מגבירה ומעצימה את הפחדים של הילד, וכניעה שלנו כהורים לחרדה הזמנית רק מחזקת את התחושה של הילד ש״משהו באמת לא בסדר״.
מלבד הפסד של שיעורים וחומרי לימוד שמוטמעים בהדרגה, המנעות והיעדרות של ילדים בעקבות חרדה גורמת להחמצת הזדמנויות חשובות לפיתוח ולתרגול מיומנויות וכישורים חברתיים, וחבל. היא גוררת חוויה מצטברת של חוסר מסוגלות, היא מפספסת הזדמנויות נקודתיות חיוניות לבנייה של חווית הצלחה ולקבלת חיזוקים על כישורים לימודיים.
מעל לכל, ילדים ובני נוער חרדתיים שנעדרים מבית הספר אינם יכולים לצבור ראיות שקוראות תיגר ומפריכות פחדים קטסטרופליים ולא מציאותיים שמאיימים על תודעתם.
איך לעזור לילד שחושש מהחזרה לבית-הספר?
הנה כמה אסטרטגיות אפשריות:
מענה לצרכים בסיסיים
בעייפות ורעב קשה להתמודד עם אתגרים. ילדים חרדתיים נוטים לשכוח לאכול ואינם ישנים מספיק. ספקו להם חטיפים מזינים ורוטינות שיהפכו את חייהם לצפויים יותר ויכללו לו״ז ארוחות והרגלי שינה וקימה.
שיתוף בפחדים
יכול להיות, אפילו סביר, שחלקנו גדלנו בתקופה שבה הזמנה לשיח רגשי על ידי ההורים לא הייתה שכיחה במיוחד. מה לעשות, גם בהדרכת הורים יש ״אופנות פסיכולוגיות״, כמו גם הצטברות של מסקנות קליניות לגבי הדרך ההורית הנכונה להגביר מוטיבציה אצל ילדים כדי לעזור להם להתמודד עם שינויים פסיכולוגיים.
בררו עם הילד מה מדאיג אותו והבהירו לו, באמצעות תיקוף (ולידציה) שזה הכי טבעי לדאוג.
לפני ובמהלך השבועות הראשונים של בית הספר, החליטו על מקום ושעה קבועים לניהול ערוץ של שיחה. לא תמיד חייבים, אבל קיום הצוהר לדיאלוג בזמן קבוע, מציע לילד הזדמנויות חוזרות ובטוחות לעשות ונטילציה רגשית לגבי מה שעוזר עליו.
בעוד שילדים יעדיפו לעתים מקום שבו דעתו של ההורה נתונה רק להם ואינה מוסחת, בני נוער מעדיפים דווקא סיטואציות שמאפשרת הסחת דעת חלקית מהאינטנסיביות של הדאגות והרגשות, והמבוכה שכרוכה בהם. כדאי לשלב עם השיחה פעילות שגרתית, כמו הליכה משותפת או שיחה במהלך הסעה עם ההורה ברכב.
פתרון בעיות ותכנית קונקרטית
כדי להקל על חרדות אצל ילדים, חפשו דרך שונה, שלא תענה על הנטיה הטבעית שלהם לחפש ביטחונות לכך שדברים רעים לא יקרו להם.
במקום להמשיך ולהבטיח זאת, עודדו את הילד לחשוב על דרכים לפתרון הבעיות והמצבים שעמם הוא עשוי להתמודד.
אמנו את הילד להתמודדות עם פחדים אמיתיים ומדומיינים ובכך העניקו לו כלים לתת מענה ללא נודע.
איך?
שחקו איתו במשחק תפקידים. הדבר עשוי לסייע לו לגבש תכנית ולצבור ביטחון שיוכל להתמודד עם המצב. למשל, תנו לילד לשחק את המורה הדורשני או את התלמיד הביריון, ואז עצבו ביחד תגובות אפשריות וטכניקות הירגעות.
התמקדו באספקטים החיוביים, ועודדו אותו להסיט את תשומת לבו מדאגות. שאלו למשל שאלות כמו ״מהם שלושת הדברים הכי מרגשים בשבילך ביום הראשון של בית הספר?״. ילד יכול למצוא חיובי גם באכילת חטיף, אך הדאגות עלולות לגנוב את ההצגה.
שימו לב להתנהגות שלכם עצמכם – אל תעבירו את האחריות על הילד למורים. הילד מתבונן בהתנהגות שלכם ומוטב שתהוו מודל בוטח ורגוע שממנו יוכל לשאוב את התחושה שבאמת אין סיבה לפחד.
היו תומכים אך יציבים: אמרו ״להתראות!״ בבוקר בשמחה, אבל הגבילו את עצמכם לפעם אחת בלבד (גג פעמיים). אל תתגמלו את מחאות הילד באמצעות אישור על היעדרות מבית הספר. במקום זאת אמרו לו: ״אני מבין שאתה מפחד ללכת לבית הספר, אבל אתה צריך ללכת בכל זאת. תגיד לי ממה אתה מודאג ונוכל לדבר על זה״. בדרך כלל יתברר שהדבר שמטריד את הילד יכול להיפתר על ידי משחק תפקידים, תכנון או התערבות של מורה. זכרו את ימי הפרידה בגן - מי שחווה הכי הרבה חרדה זה בדרך כלל אנחנו ההורים...
הכנה פסיכולוגית לקראת חזרת הילד ללימודים
קשה באימונים, קל בקרב…
התנסות מוקדמת שלכם עם הילד או הילדה, החל משבוע בערך לפני ה-1 לספטמבר, תתרום להגברה של שליטה עצמית ותפחית אצלו חרדה (שמתפתחת יופי בתנאים של חוסר ודאות).
הנה מתווה אפשרי לתקשורת הורה-ילד בשבוע שלפני השיבה לבית הספר:
שבוע לפני תחילת הלימודים
טוב, נהנינו, הלכנו לישון מאוחר, עשינו חיים, בהינו במסכים והרפינו גבולות…
עכשיו אנחנו מתקרבים לסיום החופש הגדול, שיחזור בשנה הבאה…
זכרו, הורים, כשהילדים נמצאים בחוויה של התארגנות ואחריות אישית, הם נהנים.
גם אם הילד שלכם סובל מהפרעת קשב, התחושה הזאת של התחדשות, התגייסות ושליטה עצמית תעניק לו הרגשה טובה, חוויה של בעלות על עולמו האישי.
כל ה- zone המנטלי הזה, בו הילד מרגיש עצמאי, אקטיבי ואחראי, מצוי בהיפוך מוחלט לתחושת חוסר האונים של החרדה.
התחילו בשגרת יום מסודרת (זמני שינה, קימה ואכילה)
הסבירו לילד על ההתאמות שנדרשות מכל אחד מבני ובנות המשפחה קראת ההסתגלות לוח הזמנים החדש. כך, הילד יקלוט שהשינוי הנדרש נוגע לכולם ומשפיע על כל אחד מהאחים וההורים.
חשבו יחד עם הילד על הכנת תכנית לארוחת צהריים במהלך השבוע הראשון. אם הוא ממשיך אחרי הלימודים למועדונית, דסקסו איתו גם את זה.
הכי כיף! - הכינו יחד רשימת ציוד לבית הספר וצאו למסע קניות משותף ומהנה. הזכרו מה היה ריגש אתכם כתלמידים - ריח של מחברת חדשה, בחירת העטיפות לספרים, ילקוט או תיק אוכל שייחד אתכם. הכנסו עם הילד לעומק החוויה, תתחדשו יחד איתו…
אם הילד חסר שקט (זה די הגיוני בסך הכל, בימים עמוסים אלו), תרגלו יחד אתו כישורי התמודדות עם כעס ושליטה ברגשות.
ימים ספורים לפני תחילת הלימודים
תרגלו הליכה או נסיעה לבית הספר מספר פעמים, במקרה של ילדים קטנים הסבירו את המסלול והדגישו כללי בטיחות באוטובוס, אם זה רלוונטי
אם זהו בית ספר חדש - קיימו במקום סיור והראו לילד את הכיתה, את המזנון ואת השירותים.
היפגשו עם המורה המחנכת המיועדת
בחרו יחד עם הילד פרטי לבוש לימים הראשונים של הלימודים. פשרו לו לבחור את הבגדים שהכי אהובים עליו לקראת יום החזרה ללימודים
סדרו יחד את הילקוט בלילה שלפני היום הראשון, ופרגנו גם בממתקים
אם מדובר בילדים קטנים שחוששים יותר מפרידה, הציעו להם לקחת יחד איתם חפץ שמזכיר להם את הבית. אגב, אם הילד כבר קורא, מכתב מעודד ואוהב בתוך קופסת האוכל יהווה נקודת עגינה רגשית מרגיעה ויקל על חרדת הפרידה.
בימים הראשונים ללימודים
נסו למצוא דרך יצירתית בה הילד ילך לבית הספר ביחד עם חבר
ידעו את המורה שהילד קצת רגיש לחרדת פרידה (אל תדאגו, למרבית המורות, כמו לגננות, יש ניסיון עשיר בנושא).
מעל לכל, שבחו וחזקו את הילד על התנהגות אמיצה.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
1 ביוני 2022
