השלכות פסיכולוגיות שליליות של שימוש בזום

תוצאות ארוכות-טווח של תקשורת בזום

 

"אין לי מוטיבציה להשתתף בשיחות וידאו"

 

"אני מרגיש/ה מתוסכל/ת מהמחשבה להצטרף לזום"

 

"אני נמנע/ת משיחות וידאו ככל האפשר"

 

"אני מתקשה להתרכז בשיחות וידאו"

 

 

האם גם אתם מתמודדים עם השפעות פסיכולוגיות שליליות של שימוש בזום?

 

בתקופת הקורונה, החלו רבים לנהל את חייהם בזום או בפלטפורמות וידאו אחרות.

הטכנולוגיה איפשרה להמשיך לנהל את החיים, באיכות טובה דיה באופן מקוון, זאת תוך שמירה על מרחק פיזי במטרה לבלום את התפשטות הנגיף.

אינטראקציות חברתיות רבות החלו להתקיים באמצעות פלטפורמות וידאו – פגישות עבודה, קורסי לימוד, כנסים, סדנאות, ראיונות ועוד.

 

ואז נמצא שזה עובד.

לא רק עובד, גם מגן על תחושת ההשתייכות של תלמידי בית ספר בקורונה. 

 

לצד היתרונות של פלטפורמות הווידאו, הן טומנות בחובן גם השפעות שליליות.

שימוש יתר בפלטפורמות וידאו עלול להוביל לתופעות כדוגמת: תשישות (פיזית ונפשית), פגיעה בראייה, חרדה, מתח, עצבנות ודכדוך.

 

 

עייפות ותשישות בזום

 

חוויה שלילית נפוצה הנגרמת משימוש ממושך בפלטפורמות וידאו נקראת עייפות זום (Zoom Fatigue). על אף שפלטפורמות וידאו מדמות במובן מסוים אינטראקציה פנים אל פנים – ישנם הבדלים חשובים בין השניים. בעקבות מאפייני הזום, המפגשים בו יכולים לגרום לאדם לתופעות שליליות, בשונה מפגישה הנמשכת זמן זהה ומתקיימת פנים אל פנים.

 

אחד הגורמים לעייפות ולתשישות הוא שפלטפורמת זום אינה תקשורת סינכרונית לחלוטין. אומנם נראה שדברים מתרחשים בזמן אמת, אולם בפועל ישנו עיכוב קל, מבחינה חזותית ושמיעתית, בין הזמן שהאדם מבצע פעולה לבין הזמן שבו המשתתפים האחרים מבחינים בכך. מכיוון שבני אדם מסתייעים במהלך תקשורת בין־אישית ברמזים כמו מחוות גוף (הן כדי להבין אחרים והן על מנת לוודא שאחרים הבינו אותנו), העיכוב בזום מקשה על האדם להבין רמזים חברתיים. לכן, גם אם מדובר בפועל בעיכוב של אלפיות שנייה בלבד, באופן לא מודע, המוח מנסה להתמודד עם בעיית העיכוב ולהחזיר את הסנכרון. לכן, בשיחות זום כרוכים מאמצים נפשיים.

 

מלבד העיכוב, מאפיינים נוספים של שיחות הווידאו גורמים להן להיות תובעניות. בשונה מתקשורת המתקיימת פנים אל פנים שבה מסתייעים בשפת גוף של האחר כדי להבין את תגובתו, מרבית שיחות אלה ממסגרות את פני האדם בלבד, ולכן רמזים רבים שאינם מילוליים נסתרים מן העין. הדבר עלול להקשות לדוגמה על הבנתו של האדם לגבי האם שאר המשתתפים עדיין לוקחים חלק בשיחה והאם הם מבינים את כוונותיו.

 

לא רק ההתמקדות במשתתפים האחרים יוצרת קושי עבור האדם, אלא גם ההתמקדות בעצמו. שיחות הזום מפעילות על האדם לחץ להתנהג באופן מסוים. בשונה ממפגשים פנים אל פנים שבהם קל ליצור קשר עין עם אנשים, בשיחות וידאו זה קשה יותר, ועל כן האדם צריך באופן מודע להציג שפת גוף טבעית. כאשר הוא מסתכל לצד, אפילו כדי להסתכל על השעה או לרשום הערה, זה עלול להתפרש כחוסר ריכוז או שעמום. בעקבות כך שהאדם נמצא בלחץ לשבת בתנוחה זקופה ומכבדת, וכן להתמקד בדובר – הוא עשוי לחוש תשישות.

 

 

ביקורתיות עצמית בעקבות שימוש בזום

לזום ישנה השפעה על האופן שבו אנשים רואים את עצמם. בשונה מפלטפורמות מקוונות אחרות, שבהן האדם יכול להעלות תמונות מעוצבות של עצמו, בזום אומנם קיימת אפשרות כזו, אך היא שכיחה פחות. לכן, זום למעשה מציג גרסה לא ערוכה של האדם.

 

אנשים המשתמשים בזום באופן תדיר – נעשים מודעים יותר למראה שלהם ובכך גוברת אצלם ביקורתיות עצמית. יש לכך השפעות משמעותיות על חוסר שביעות רצון מהפנים ומהגוף, ואף על רצון לבצע הליכים קוסמטיים, כדוגמת טיפול באקנה או בקמטים. מדובר בתופעה חדשה הנקראת "זום דיסמורפיה" (Zoom Dysmorphia).

 

 

חרדה חברתית בזום

המודעות העצמית הגבוהה בזום מתקשרת גם לחרדה חברתית. מאפייני הזום עלולים לעורר חרדה חברתית בקרב המשתמשים, וייתכן שבעקבות כך הם יחששו מחשיפה עצמית ותופחת המוטיבציה שלהם להשתתף בשיח.

ביחס לאינטראקציות פנים אל פנים, פניהם של האנשים בזום מופיעות בבולטות. עקב כך, ייתכן שהמוח יחווה זאת כאיום, ויציף את הגוף בהורמוני לחץ.

 

בנוסף, בשיחות וידאו האדם מודע לכך שכל תשומת הלב של המשתתפים בשיחה מופנית כלפי הדובר/ת. לכן, האדם הופך להיות מודע מאוד לנראות ולאופן הדיבור שלו. מכיוון שהאדם רואה את עצמו, הוא הופך להיות עם מודעות עצמית גבוהה במהלך האינטראקציה, בשונה מאינטראקציות פנים אל פנים. כך, ייתכן שהאדם ימקד תשומת לב רבה מדי בעצמו ושתיווצר ותתגבר חרדה חברתית.

במחקר שביצעו עזריאל ועמיתיו (2020), נבחנו שני סוגי אינטראקציות חברתיות מקוונות – ריאיון היכרות והעברת מצגת.

הממצאים הראו כי משתתפים עם חרדה חברתית גבוהה חוו חרדה מוגברת בעקבות אינטראקציות חברתיות אלו. ואילו, בקרב משתתפים עם חרדה חברתית נמוכה – לא הושפעה רמת החרדה.

בנוסף, המשתתפים עם החרדה החברתית הגבוהה התבוננו במהלך משימת הריאיון זמן רב יותר על דמות האדם האחר, בהשוואה למשימה של העברת המצגת.

הסבר אפשרי לכך הוא שבמשימה של העברת המצגת האדם השני נתפס כפסיבי יותר, ולכן המשתתפים הרגישו פחות צורך בניטור. בקרב משתתפים עם חרדה חברתית נמוכה לא נמצא דפוס זה. הדבר מעיד על כך שדפוסי קשב מסוימים עלולים להתקשר לחרדה חברתית גבוהה, בהתאם לסוג האינטראקציה.

 

 

חרדה ודיכאון בקרב סטודנטים המשתמשים בזום

 

למרות שהלמידה המקוונת מסייעת לתלמידים להמשיך ללמוד גם בתקופת הקורונה, ישנם אתגרים רבים בלמידה זו.

הישיבה הממושכת של התלמיד מול מסך המחשב עלולה להעצים את תחושת הבדידות שלו, ואף בעקבות פעילותו המופחתת ייתכן שהוא ירגיש חסר ערך.

כמו כן, העובדה שהלימודים הפכו למקוונים גורמת לתלמידים לקבל הודעות רבות הקשורות ללימודיהם, למשל בדואר האלקטרוני או בקבוצות וואטסאפ, והדבר מעמיס עליהם אף יותר.

בעקבות גורמים אלו וגורמים נוספים – כדוגמת תקלות טכניות, קשיי ריכוז ועייפות – תלמידים רבים לא מרוצים מחוויית הלמידה שלהם.

פאוואז ועמיתיו (2020) ביצעו מחקר בתחום בקרב סטודנטים לתואר ראשון ומצאו כי פלטפורמות מקוונות הובילו לתופעות פסיכולוגיות שליליות. כך, נמצא כי ככל שהסטודנטים היו חסרי שביעות רצון מהלימודים המקוונים, כך היו גבוהים יותר תסמינים של דיכאון, חרדה ומתח.

השפעות שליליות אלו עשויות לגרום לתלמידים להיות חסרי מוטיבציה לקידום השכלתם, וייתכן שהדבר אף יפגע בהישגיהם האקדמיים. עקב רמות גבוהות של מתח ומצוקה, המלוות את סביבת הלמידה המקוונת החדשה, עולה הצורך של תלמידים לפנות לייעוץ פסיכולוגי.

 

 

השלכות מתמשכות של שימוש בזום

 

אם לא מנסים לבלום את ההשפעות השליליות של הזום – עלולות להיווצר השפעות נוספות על היבטים שונים בחיי האדם. דוגמאות לכך הן:

  • חוסר עניין בביצוע פעילויות

  • יחס ציני ופסימי לסביבה

  • קושי להתמקד ולזכור מידע

  • מחשבות שליליות – על עצמי, על אחרים ועל העתיד

  • רמות נמוכות של שביעות רצון מהחיים

בהתחשב בשימוש ההולך והגובר בתקשורת מתווכת וידאו, חשוב להבין את ייחודיותה של תקשורת זו. כאשר האדם יבין מה הן התופעות שעימן הוא מתמודד (בפן האישי, החברתי, התעסוקתי או הלימודי) – הוא יוכל לפעול למען שיפור מצבו.

 

 

האם נמשיך בטיפולים מרחוק אחרי הקורונה?

 

מגפת הקורונה אילצה קלינאים, למעשה, לפגוש מטופלים מרחוק, אך לפסיכולוגים יש דאגות ושאלות ייחודיות סביב מתן שירותים באופן וירטואלי:

למשל, כיצד עשויה הטכנולוגיה להשפיע על הברית הטיפולית?

זאת ועוד, בטיפולים נפשיים יש, בהגדרה, ממד רגשי חזק. האם הדבר יכול באמת להיות מכובד בטיפול אונליין?

נראה שכן, לפחות לפי ד״ר אשלי בטסטיני, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה חינוכית וחוקרת באוניברסיטת ממפיס.

בטסטיני ועמיתיה פרסמו לאחרונה מחקר גדול המבוסס על מטא-אנליזה שהשווה בין התערבויות והערכות קליניות המועברות דרך מפגש וידאו לבין כאלה המתבצעות פנים אל פנים. באופן כללי, הם מצאו שהתערבויות פנים אל פנים ווירטואליות הפיקו תוצאות דומות.

במקביל, הערכות ייצרו גם הן דעות דומות כאשר נערכו באופנים שונים, לדברי בטסטיני. ״חשוב היה לנו להשוות בין פסיכותרפיה וירטואלית לבין טיפול פנים אל פנים ולא למצב בהתחלה,״ אומרת בטסטיני. ״רצינו לראות עד כמה משנה הנוכחות הפיזית באותה חדר.״ התוצאות לא היו בגדר הפתעה לבטסטיני וחברי הצוות שלה. לדבריה, המסקנות שלהם עלו בקנה אחד עם הספרות הקיימת אודות טלפסיכולוגיה, כולל מטא-אנליזה מ-2016 שבוצעה על ידי אותו צוות והתמקד בטלפסיכולוגיה מתקנת ומשפטית.


בטסטיני ועמיתיה בכל זאת חשפו הפתעה מעניינת אחת במחקרם החדש:

נשים מפגינות תוצאות טובות יותר בעקבות התערבויות וירטואליות מאשר בהתערבויות פנים אל פנים, מה שראוי כנראה למחקרי המשך. 

 

כתיבה: 

 

צופית טסלר מתאמת טיפול במכון טמיר תל אביב 

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

 

 

 

עדכון אחרון:

 

7 בספטמבר 2022

 

 

 

מקורות:

 

Azriel, O., Lazarov, A., Segal, A., & Bar-Haim, Y. (2020). Visual attention patterns during online video-mediated interaction in socially anxious individuals. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 69, 101595.

Bothra, S. (2020). How to Avoid Zoom Fatigue While Working from Home.

Fawaz, M., & Samaha, A. (2020). E‐learning: Depression, anxiety, and stress symptomatology among Lebanese university students during COVID‐19 quarantine. In Nursing Forum.

 

Guazzini A, Pesce A, Gino F, Duradoni M. How the COVID-19 Pandemic Changed Adolescents' Use of Technologies, Sense of Community, and Loneliness: A Retrospective Perception Analysis. Behav Sci (Basel). 2022 Jul 13;12(7):228. doi: 10.3390/bs12070228. PMID: 35877298; PMCID: PMC9311528.

Rice, S. M., Graber, E., & Kourosh, A. S. (2020). A pandemic of dysmorphia:"Zooming" into the perception of our appearance. Facial Plastic Surgery & Aesthetic Medicine, 22(6), 401-402.

Wiederhold, B. K. (2020). Connecting through technology during the coronavirus disease 2019 pandemic: Avoiding "Zoom Fatigue".‏ Cyberpsychology, Behavior and Social Networking.

1 תגובה

  • קישור לתגובה יובל שני, 04 ינואר 2021 16:08 פורסם ע"י יובל

    השאלה אם זה בגלל הזום או שאלה חבלי לידה של מדיום חדש, שרוב המרצים, המנחים והמורים עדיין לא מנצלים אותו בצורה מעניינת, ורוב המשתמשים סובלים מקשיים טכניים כאלה ואחרים שמקשים לראות, לשמוע, ולהתבטא בצורה טובה.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024