ניכור הורי: התופעה, הסימנים, הגורמים והטיפול בניכור ההורי

ניכור הורי

 

 

מה זה ניכור הורי?

תסמונת הניכור ההורי, או בשמה הלועזי Parental Alienation Syndrome, מתארת מצב בו ילד מבטא ניכור עמוק כלפי אחד מהוריו, לעיתים קרובות על רקע הסתה נגדו.

התופעה,שמקבלת לעיתים ביטוי משפטי במשברי גירושים, נטבע לראשונה בשנת 1985 ע״י פרופ׳ ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר ילדים אמריקאי

 

חשוב לציין כי השימוש במונח "תסמונת" או ״סינדרום״, לא התקבל על ידי הקהילות הרפואיות ולא על ידי הקהילה המשפטית, ומחקריו של גרדנר ספגו ביקורת רחבה על ידי חוקרים בתחום הבריאות המשפטית והנפשית על חוסר תקפות מדעית ואמינות.

 

התופעה מתאפיינת בכך שהילד מביע ניכור משמעותי כלפי אחד מהוריו, כאשר אין סיבה נראית לעין לכך. כלומר, קיימים מצבים בהם ניכור מסוים הינו מובן ולגיטימי, כמו במקרים בהם הורה החליט לעזוב, הקים משפחה אחרת, אך התסמונת מאפיינת את המצבים בהם הילד מגלה ניכור חסר הסבר לאחד ההורים.

 

"תופעת הניכור ההורי אינה מוכרת למרבית האוכלוסיה,

אך משפיעה לרעה על אלפי ילדים בשנה",

כך אומר שופט המשפחה בדימוס פיליפ מרכוס

בראיון לליאת עיני ב-YNET.

"כל מצב של כישלון קשר, שבו לילד אין קשר עם הורה,

עלול לפגוע בילד רגשית ופסיכולוגית,

אך יש להדגיש שכישלון קשר יכול לקרות גם כשאין ניכור הורי".

 

 

מאפיינים של ניכור הורי

ויניקוט, מהפסיכולוגים הפורים ביותר בפענוח נפשם של הורים וילדים, כתב על נטייתו הטבעית של הילד לקלף מעליו את ההורים כמו קליפה של תפוז. זהו דימוי יפה לעצמאות ואוטונומיה של ילדים, אך לא בכך מדובר כאן. ניכור הורי הוא הרבה יותר גרוע וכואב. 

הניכור ההורי יתבטא אצל ילדים שונים באופנים שונים. לעיתים, הילדים המנכרים מסרבים לדבר עם ההורה מנוכר כלפיו פיתחו את הסינדרום, ואף בוחרים לא להסביר מדוע. קשה להאמין כמה כאב, חוסר אונים, בדידות וצער חווה הורה שנקלע למצב כזה עם ילדיו. בשלבים מוקדמים יותר, הניכור מתבטא בהטחת האשמות ובכעס רב. במקרים קיצוניים ביותר עלולים ילדים להתנהג באלימות כלפי ההורה, לחשוד בו ולפחד ממנו. זה מתבטא לעיתים בגזילת המתנה הגדולה ביותר של בני ובנות הגיל השלישי: להיות סבא וסבתא.

במקרים קשים אחרים, נראה התקרבות, חמלה והזדהות עם אחד לצד ניכור כלפי ההורה האחר. כאשר מעורבים אחים ואחיות הקונסטלציה המשפחתית נראית מורכבת אף יותר.  

חשוב להגיד שההורה בעל המשמורת העיקרית אינו בהכרח אחראי באופן מודע לכך שהילד פיתח ניכור הורי כלפי ההורה השני.

לעיתים הוא אינו שולט ברגשות אותם מביע, אך המחיר של כך כלפי יחסי הילד וההורה השני- לעיתים הרה גורל.

 

 

רמות של ניכור הורי

התופעה נחלקת ל-3 רמות:

  • ניכור הורי קל, המתאפיין בשיתוף פעולה עם ההורה כלפיו יש ניכור, אך בביקורת כלפיו ובהזדהות עם ההורה בעל המשמורת העיקרית.

  • ניכור הורי בינוני, המלווה בחוסר כבוד ובחוסר יחס מצד הילד להורה כלפיו מבוטא הניכור.

  • ניכור הורי חמור, המגיע לעיתים לכדי אלימות מצד הילדים, פחדים מההורה אליו פיתחו ניכור ולעיתים- סירוב מוחלט להיפגש עימו.

במקרים קיצוניים בהם מתגלה ניכור הורי, מקובל בתרבויות מסוימות להוציא את הילד מאחריות ההורה בעל המשמורת העיקרית באמצעות הגדרת משמורת שוויונית יותר בין ההורים או הוצאתה לצד שלישי וניטראלי. הוצאת הילד מהמשמורת ההורית העיקרית, עמה קיים קשר עמוק ותלות רגשית, היא בעייתית כשלעצמה, ועלולה להיחוות כטראומה עבור הילד .

 

 

ניכור הורי - סוגיה במחלוקת

ניכור הורי, כאמור, שנוי במחלוקת ואינו מוסכם ע"י חלקים ניכרים מהקהילות הפסיכולוגית והמשפטית. למטפלים קשה למדי לעבוד עם מקרים טיפוליים של ניכור הורי: לא אחת נדרשת מעורבות משפטית, ולאורה קיימת סכנה לניגוד אינטרסים והתעוררות קונפליקטים בין המשפחה למטפל, מצב בו נדשת מעורבות של שירותי הרווחה (בעיקר פקידת סעד לחוק נוער). 

קבוצות חברתיות ואקטיביסטיות, כמו גם ארגונים לעזרה עצמית, טוענים במידה רבה של צדק, כי ניכור הורי הוא תופעה פסיכולוגית מוצדקת אשר מבטאת תוצר לגיטימי של נסיבות חיים קורבניות של ילדים שנפגעו.

היבט נוסף שמצוי במחלוקת קשור בדרכי הטיפול בתופעת הניכור ההורי. צעדים דרסטיים כפי שתוארו, של הוצאת הילד מידי ההורה בעל המשמורת העיקרית, הינם מאוד שנויים במחלוקת וזכו מצד קבוצות מסוימות להתנגדות נחרצת. לכן קיימת כאן הבחנה לגבי סרבנות הורית - מקרים בהם קיימת הצדקה לניתוק היחסים מצד המנכרים, כמו פגיעה מינית במסגרת המשפחה.

 

 

טיפול בניכור הורי

 

טיפול נפשי בילד שמגלה ניכור הורי כלפי אחד מהוריו הוא מורכב ורגיש. יש צורך באיחוי הקשר עם ההורה כלפיו התפתח הניכור, תוך מתן מענה לצרכי התלות בהורה בעל המשמורת, מבלי לפגוע בקשר החזק עימו. המורכבות כמובן רבה יותר במצבים בהם היחסים בין ההורים עכורים והם אינם חולקים עמדה דומה הילד. מבלי עזרה מקצועית, הם מתקשים לעיתים קרובות להגיע לעמק השווה, בו קיימת הבנה משותפת לגבי הקריטיות של קשר חזק, משמעותי, יציב ובריא בין הילד לשני ההורים. הקונפליקטים בין השניים מטשטשים את טוב הילד - מה שבאמת חשוב.

 

ניכור הורי מהווה סיוט קשה לכל הורה ומבטאת את אחד הגדולים שבפחדיו, אך היא אינה בהכרח הרת גורל. טיפול פסיכולוגי עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט שמתמחה בבעיה עשוי לשנות את כל מערכת היחסים בין הילד לשני הוריו, וליצור איזון בחייו.

  

 

 

  

 

מקורות:

  

ענבל שני גרינברג (2019) מי אוהב, מי אויב: חוויתי ניכור הורי ואעשה הכל כדי למנוע זאת מאחרים. המקום הכי חם בגהינום.

 

Meland E, Furuholmen D, Jahanlu D. Parental alienation - a valid experience? Scand J Public Health. 2023 Apr 23:14034948231168978. doi: 10.1177/14034948231168978. Epub ahead of print. PMID: 37089006. 

 

Ruth Ouzts Moore, Ann Ordway (2013). The Mirror Without a Face: The Assessment of Parental Alienation Among Children of High-Conflict Divorces. VISTAS ONLINE

  

https://www.thespruce.com/parental-alienation-syndrome-behaviors-2997615

 

https://parentalalienationsupport.com/2011/11/20/letting-go-when-alienated-parents-give-up/

 

  

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

22 ביוני 2023 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

1 תגובה

  • קישור לתגובה טובי ציון. שני, 16 נובמבר 2020 06:53 פורסם ע"י טובי ציון.

    כהורה שנפגע מניכור הורי חמור אני ממליץ על סיפרה של ורדה רזיאל ג'קונט "קרוב רחוק" שנוגע בנושא הנ"ל בצורה מאוד רגישה ועיניינית, לי בכל אופן הספר עזר בהבנת הבעיה. אני ממליץ לנסות להשיג אותו, הספר כבר מזמן לא נמצא על המדפים.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024