חרדת בחינות - איך לעזור לילדים להתמודד עם חרדת מבחנים?

דרג פריט זה
(11 הצבעות)
חרדת מבחנים אצל ילדים ובני נוער חרדת מבחנים אצל ילדים ובני נוער

 

חרדת מבחנים אצל ילדים ובני נוער -

איך לעזור לתלמידים

להתמודד עם חרדת בחינות?

 

אפרת גרדי

 

חרדת בחינות, או חרדת ביצוע, מאופיינת במצוקה נפשית גבוהה לקראת ותוך כדי מבחנים או בסיטואציות של הערכת ביצועים ויכולות. החרדה יכולה להופיע בגיל מוקדם, ואם אינה מטופלת על ידי עצמאית או עם פסיכולוג ילדים, עלולה להחריף, להתפשט לתחומים נוספים ולהימשך גם בשנות הבגרות.

אחת החוויות החזקות שלנו כהורים, היא לחוות את הילדים שלנו עוברים התנסויות חדשות. זו ילדותנו השניה.

אבל אליה וקוץ בה: כפי שמרגש לראותם מתפעמים בהתנסויות חדשות, כך אנחנו כואבים לראותם חרדים, מודאגים ומוטרדים, לקראת מבחן, או כל סיטואציה שנתפסת בעיניהם כמשפיעה על הדרך שהם, או סביבתם הפסיכולוגית, תופסים אותם.

 

 

EXAM ANXIETY THERAPY

 

 

חרדת בחינות אצל ילדים באה לידי ביטוי בארבע מישורים:

 

  • רגשי – חרדה, מתח, לחץ
  • קוגניטיבי – blackout, ירידה בריכוז, פגיעה בזיכרון
  • התנהגותי – חוסר שקט מוטורי, הימנעות מבחינות או מביקור בבית ספר, התפרצויות כעס, בכי, קשיי הירדמות
  • גופני – כאבי בטן, עייפות, כאבי ראש, בחילות, הזעה, דפיקות לב מואצות.

 

קראו עוד: התמודדות עם חרדת בחינות <

 

איך הורים יכולים לעזור לילדיהם הסובלים מחרדת מבחנים?

  • בשלב הראשון, להורים יש תפקיד חשוב בזיהוי המצוקה של ילדם. אם הילד מרבה להתלונן על מיחושים גופניים, מבקש לא ללכת לבית-הספר, נראה לחוץ, עצבני או מודאג, אם ישנה ירידה בהישגים שלו בלימודים - יתכן והוא סובל מחרדת מבחנים.

 

מיכל ויונתן שמו לב שאיתי, בנם בן ה13, ירד במשקל בתקופה האחרונה, נראה חיוור. הם הבחינו כי הוא מרבה לריב עם אחיו, שהוא חסר שקט ונראה מתוח מאוד. המצב הלך והחמיר לקראת אמצע שנת הלימודים, לקראת בחינות במתמטיקה ואנגלית.

 

  • שוחחו עם הילד, שאלו אותו שאלות על רגשותיו, תחושותיו ומחשבותיו. השתדלו ליצור אווירה מכבדת ולא שיפוטית. חשוב שהילד יבין שאתם מבחינים במצוקה שלו, שיש לה הסבר, שחשוב לכם לעזור לו ובעיקר, שיש מה לעשות במצב כזה.

 

מיכל ויונתן ניצלו ערב פנוי ושקט בבית ודיברו עם איתי. הוא סיפר להם שהבחינה במתמטיקה מלחיצה אותו מאוד, שהוא חייב להצליח בה, משום שאם לא יקבל 90 ומעלה, הוא ירד להקבצה נמוכה יותר וזה עלול להשפיע על עתידו. יונתן הסביר לאיתי שיש לו חרדת בחינות, וסיפר שילדים רבים מתמודדים עם קושי דומה שמכביד עליהם מאוד. הוא שיתף את איתי שגם הוא עצמו היה בחרדה עצומה בתקופת הבגרויות, אך הוא התגבר על כך ובלימודיו באוניברסיטה לא חווה תחושות כאלו. זה נורמלי ומובן להיות לחוץ לקראת בחינה, אך אם רמת הלחץ גבוהה מדי ומפריעה לתפקוד, חשוב לטפל בה.

 

  • נסו להבין מה האווירה בבית ביחס להישגיות, להצלחה ולכישלון. מה העמדות שלכם בתחומים אלו ומה המסרים שאתם מעבירים לילדים, באופן מילולי ולא-מילולי. איך אתם מגיבים לציונים של הילדים? מה הציפיות שלכם מהם? איך אתם מגיבים כאשר הציפיות שלכם לא מתממשות?
  • חרדת מבחנים מושתתת על פרפקציוניזם, על חשיבה דיכוטומית של הצלחה-כישלון, ללא גווני ביניים ועל חשיבה קטסטרופלית: "אני חייב להצליח בבחינה!", "קיבלתי רק 80, אני כישלון חרוץ!", "אם לא אצטיין במתמטיקה, לא אתקבל ללימודים באוניברסיטה ולא אצליח בחיים!" פעמים רבות, אמונות אלו נוצרו או התבססו על מסרים שהועברו מההורים. למשל, הורה שאומר, "זה בסדר אם תקבל רק 70 במבחן", אך כשהילד מציג ציון 75, מגיב בכעס או בהאשמה. הורה שמגיב בלחץ רב נוכח קשיי הלימודים של ילדו, משדר לילד שחוסר הצלחה בלימודים היא קטסטרופלית.

 

בשיחה עם יונתן, הבינה מיכל כי היא תורמת לתחושת הלחץ של איתי, בכך שהיא מגיבה באכזבה קשה לציונים לא-מאוד-גבוהים שלו ומדברת איתו עוד ועוד על חשיבות ההישגים הלימודיים לעתיד, על קבלה לתיכון, תפקידים צבאיים, מבחינה חברתית, תעסוקתית. מיכל הקפידה לשים לב למסרים שהיא מעבירה לאיתי והשתדלה לתת לו פידבק על התנהגות חיובית, גם כזו שאינה קשורה ללימודים: שותפות בעבודות הבית, עזרה לחבר ועוד. היא שוחחה איתו על חשיבות ההשקעה וההצלחה בלימודים, אך בראיה רחבה יותר, לא כל מבחן הוא קריטי, תמיד אפשר לתקן, ישנן דרכי למידה נוספות.

 

  • בכדי להתמודד עם התחושות הגופניות הקשות של החרדה, רצוי ללמד ולתרגל עם הילד טכניקות של הרגעה. ישנן טכניקות רבות: נשימה סרעפתית, דמיון מודרך, מיינדפולנס, מדיטציה. ניתן להיעזר באפליקציות שונות, עם הנחיות קוליות, או ללכת לסדנאות מתאימות.

 

מיכל ויונתן מצאו אפליקציה של דמיון מודרך ובכל ערב לפני השינה, כל המשפחה האזינה להקלטה ופעלה לפי ההנחיות. הפעילות המשפחתית הפכה סייעה לאיתי ללמוד להרגיע את עצמו וקירבה בין בני המשפחה. לקראת בחינה, איתי נזכר בהנחיות הדמיון המודרך ומיד חש את התחושות הנעימות שהיו קשורות בעשיה המשפחתית המשותפת.

 

  • לצד העזרה בהפחתת החרדה, חשוב לייעל את תהליך הלמידה של הילד. בדקו כיצד לומד הילד במהלך השנה ולקראת בחינות. סייעו לו להכין את שיעורי בית במועדם, לשמור על סביבת למידה מאורגנת, לסדר את החומר לקראת בחינה, לתכנן את לוח הזמנים מראש. כדאי להתייעץ עם המורים ולבחון האם, לצד הפרעת החרדה, קיימים קשיים נוספים בלמידה, הפרעת קשב וריכוז או לקויות למידה.

 

יונתן תכנן עם איתי את לוח הזמנים השבועי שלו, ביחד הם החליטו מתי יכין שיעורי בית, מתי וכמה ילמד לבחינה, ואף סימנו בלו"ז פרקי זמן מיועדים למנוחה, משחקי מחשב, טלוויזיה.

 

  • מאחר וחרדת מבחנים מושפעת ומשפיעה על תחושת הערך העצמי, חשוב לחזק את הדימוי העצמי של הילד בתחומים אחרים, לאו דווקא לימודיים. שוחחו עם ילדכם על תחומי העניין שלו, מצאו זמן ותשומת לב לפעילויות שמעניינות אותו ובעיקר לתחומים בהם הוא יכול לחוות הצלחה באופן טבעי.

 

מיכל ויונתן הציעו לאיתי להירשם לחוג בתחום שמשך את ליבו והוא החל ללכת למפגשי חוג "מבוכים ודרקונים". בחוג הוא יכול לתת ביטוי לדמיון שלו, לכושר ההמצאה ולכישורים החברתיים שלו. כשהגיע המבחן במתמטיקה, איתי היה מתוח, אך לא ברמה שהפריעה לו ללמוד או לישון ולאכול בצורה תקינה. בבחינה עצמה הוא לא חווה בלאק-אאוט, והצליח ליישם את מה שלמד לפני כן. על אף הלחץ שחש, הוא הרגיש שהצליח להתגבר על הקושי שליווה אותו בחודשים האחרונים.

 

הוריו של איתי הצליחו לסייע לו להתגבר על חרדת המבחנים שלו בעזרת זיהוי הבעיה, מתן הסבר על החרדה, שינוי האווירה בבית בנוגע להישגיות ופרפקציוניזם, תרגילי הרפייה, שינוי הרגלי הלמידה וחיזוק הדימוי העצמי. התייחסות ההורים לחרדה של ילדיהם היא חשובה מאין כמוה, אך לעיתים אינה מספיקה ויש צורך בטיפול מקצועי. במקרה זה, חשוב לפנות בהקדם למטפל התנהגותי-קוגניטיבי שיוכל לסייע לילדיכם להתמודד עם החרדה.  

 

על קשיי הירדמות לפני מבחן <

על טיפול קוגניטיבי התנהגותי לילדים <


 

ממש מומלץ לקרוא את המאמר המצוין

של מאיה רוסו, מטפלת CBT לילדים,

בו היא מתארת במפורט את דרך עבודתה

עם ילדים ומתבגרים הסובלים מחרדת מבחנים:

 

טיפול בחרדת בחינות אצל ילדים ובני נוער / מאיה רוסו

מאיה רוסו

 

פעמים רבות ניתן לראות כי החברה בה אנו חיים מאופיינת בהישגיות ואף בתחרותיות. הורים רבים חשים כי החל מרגע השתלבותו של הילד בכיתה א' מתחיל מרתון למידה כשכבר מהצעדים הראשונים במערכת החינוך הילד צריך להפגין ידע ויכולות. ההורים המעורבים בתהליך (יש שיאמרו בעל כורחם....).

בניסיון לוודא כי ילדם יעמוד בקצב ולא יישאר מאחור, בעצם משמרים את ערך ההישגיות ומשדרים לילד כי זה המצב הקיים אליו הוא צריך להתאים את עצמו. בקרב תלמידים רבים, מרכיב נוסף במציאות זו היא תחושת התחרותיות. בית הספר מגדיר מצטיינים, מעניק פרסים וחיזוקים לציונים הגבוהים, ובכך מלמד את הילד שהוא מתמודד בהשוואה לילדים אחרים, ולא בהשוואה לעצמו בלבד. ברוח זו, פעמים רבות ילד אשר קיבל 80 במבחן יחוש כי הוא לא טוב מספיק. ראשית, מכיוון ש 80 מוגדר כציון טוב, ולא טוב מאוד או מצוין, וייתכן ואינו עומד בדרישת הסף לקבלה לתוכניות שונות בבית הספר. שנית, מכיוון שבהשוואה המדוברת לבני כיתתו ולציונים הגבוהים יותר אשר מקבלים דגש והתייחסות, הוא חש כי לא הצטיין או אפילו כי הוא לא טוב מספיק.

במצב זה אין פלא כי תלמידים רבים נמצאים במערכת לחצים אשר הולכת וגוברת ככל שהם מתקדמים במערכת החינוך ומטפסים לכיתות הגבוהות יותר לקראת בחינות הבגרות. הלחץ הסביבתי בשילוב עם הנתונים האישיים של כל תלמיד מסייעים לעיתים בהתגבשות של חרדת בחינות.

חרדת בחינות הינו מצב אשר בו מתפתחות תגובות לחץ וחרדה בסיטואציה בה הילד נבחן ומוערך על יכולות וידע. החרדה עשויה להתבטא באופן פיזי וקוגניטיבי אשר פוגמים בתפקודו התקין של הילד (מעתה והלאה בהתייחסות לילד הכוונה היא לילד/ילדה, נער/נערה). מבחינה פיזית עשויים להתבטא תסמיני חרדה כמו:

  • קשיי נשימה
  • קיפאון
  • רעד
  • בחילה
  • מחסור באוויר
  • בכי
  • עילפון
  • הזעה
  • לחץ בחזה
  • נימול
  • חולשה
  • כאב בטן
  • דופק מהיר
  • שרירים מכווצים וטשטוש בראייה.

מבחינה קוגניטיבית עשויות לעלות מחשבות כמו : "אני לא טוב מספיק" "לא אצליח להתמודד עם השאלות" "המבחן מאוד חשוב ואם לא אצליח זה יהיה איום ונורא". המצב הפיזי והקוגניטיבי בו נמצא הילד בזמן החרדה מערפלים את היכולת הקוגניטיבית ופוגמים ביכולתו של הילד לממש את הידע והיכולת האובייקטיביים שלו.

מעבר למצוקה הקשה שהילד חווה בזמן הבחינה ולפגיעה בהישגיו הלימודיים, פעמים רבות הוא נאלץ להתמודד עם פגיעה גם בתחומי חיים נוספים:

  • בתחום הרגשי - סביר להניח כי יחווה תחושות תסכול, חוסר ערך, דימוי עצמי נמוך וחווית כישלון. לצד תחושות אלו יתכן ויחוש גם בלבול וחוסר יכולת להבין את תסמיני החרדה שחווה בעת המבחן או בסמוך אליו.
  • בתחום החברתי - יתכן וביטחונו החברתי ירד, הוא יחוש פחות ערך למול חבריו ויתקשה לגלות עניין והנאה בחיים החברתיים.
  • בתחום ההתנהגותי - יתכן ותחושת הכישלון בלימודים והמצוקה שחווה יביאו לסף תסכול נמוך אשר יתבטא בהתפרצויות זעם, וקושי להמשיך ולתפקד כתלמיד בזירה הבית ספרית.


בשל האמור לעיל, אין ספק כי חרדת בחינות היא נושא מהותי אשר משפיע על היבטים שונים בחיי הילד וראוי לקבל התייחסות טיפולית מתאימה:

ראשית, ברגע שהילד מגיע לטיפול אני מתייחסת לתחושות התסכול והקושי המלוות אותו בהתמודדותו מול מצב זה. סביר כי ילד המתמודד עם חרדת בחינות אשר טרם אובחנה יחווה ביקורת רבה, הן מעצמו והן מהסביבה. הפגיעה בציונים ובהיבטים הנוספים בחייו יכולה להחוות על ידיו ועל ידי אחרים כדבר אשר באחריותו וב"אשמתו".
בטיפול, אני מתקפת את תחושות התסכול והקושי, מסבירה מהי חרדת בחינות וכיצד ניתן לאבחן אותה ולהתמודד עימה.

בשלב הבא יש לאבחן את החרדה ולהעריך את עוצמתה באמצעות שאלון חרדת בחינות. אני נוהגת להשתמש בשאלון מקיף אשר כולל התייחסות לא רק להתנהגות בזמן הבחינה אלא גם להתנהגות טרום הבחינה ולבדיקת הרגלי הלמידה. בהתייחס להתנהגות בזמן הבחינה נבדוק מספר גורמים:

א. מחשבות פנימיות בזמן הבחינה אשר מפריעות לריכוז, לדוגמא "אני חייב להצליח תמיד", "מה יהיה אם אכשל?" "מה יגידו על הציון שאקבל?".

ב. התנהגות המפריעה לריכוז בזמן הבחינה, לדוגמא "אני שם לב לכל מה שקורה מסביב", "אפילו הרעש הקטן ביותר מפריע לי להתרכז".

ג. לחץ זמן בזמן הבחינה, לדוגמא "בשל לחץ הזמן אני פועל במהירות ומתבלבל בתשובות".

ד. הפרעות בזכירה בזמן הבחינה עצמה, לדוגמא "אני לא בטוח שאני זוכר נכון".

ה. ביטויים גופניים של חרדה בזמן הבחינה, לדוגמא "אני מזיע יותר מהרגיל", "כואבת לי הבטן".

בהתייחס להתנהגות טרום הבחינה ולבדיקת הרגלי הלמידה נתייחס לגורמים הבאים:

א. ארגון הזמן, לדוגמא "אני דוחה את הלמידה עד לרגע האחרון".

ב. מחשבות פנימיות בזמן הלמידה המפריעות לריכוז, לדוגמא "אין לי סיכוי להצליח", "אחרים לומדים מעט ומצליחים יותר ממני".

ג. התנהגות המפריעה לריכוז בזמן החזרה על החומר לבחינה, לדוגמא "אני רואה או שומע טלוויזיה בזמן הלמידה".

ד. צורת הלמידה, לדוגמא "אני מסתפק בקריאת החומר פעם אחת בלבד".

ה. מוטיבציה, לדוגמא "אני רוצה לשפר את הישגיי".

התייחסות לתחומים אשר צוינו לעיל מסייעת לנו להעריך ולהמשיג את הגורמים המעוררים את החרדה ומשמרים אותה. במקביל נוכל לגלות גם את נקודות החוזק ולהשתמש בהם – לדוגמא, ילד אשר מבטא תסמינים פיזיולוגיים רבים בזמן הבחינה אך לקראת הבחינה מתארגן כראוי ולומד באופן נכון ומותאם. בהתאם לכך, נבנה תוכנית טיפול מתאימה אשר תספק מענה לנקודות הקושי ותעצים את נקודות החוזק.

תכנית הטיפול

על פי רוב, תוכנית הטיפול תכלול התייחסות להיבטים הקוגניטיביים ולהיבטים הפיזיולוגיים:

היבט פיזיולוגי: ראשית, אני מסבירה לילד שבדומה לסוגי חרדה נוספים, גם בחרדת בחינות באות לידי ביטוי 2 מערכות מרכזיות בגופנו - המערכת הסימפטטית והפאראסימפטטית. המערכת הסימפטטית תופעל בזמן לחץ ותכלול את מאפייני החרדה הפיזיולוגיים אשר תוארו קודם לכן (רעד, בחילה ועוד). לעומתה, המערכת הפאראסימפטטית גורמת לכך שהדופק יורד, השרירים רפויים ואנו מרגישים חופשיים. הדרך הנכונה לעבור בין המערכות האלו היא באמצעות נשימות. במרחב הטיפולי אנו מתרגלים נשימות עמוקות ואיטיות אשר מאפשרות לגוף להירגע ומאפשרות לילד להפעיל מאוחר יותר מיומנויות קוגניטיביות באופן יעיל. במהלך הטיפול אני נוהגת לשלב דימיון מודרך, אשר מסייע בהפחתת חרדה גם באמצעות נשימה נכונה וגם באמצעות דימיון על מקום אשר בו הילד חש בטוח ומוגן.

היבט קוגניטיבי: בשלב זה אנו מגדירים את האמונות המנחות של הילד ומאתגרים אותן. פעמים רבות, המבחן מעורר אצל הילד מחשבות בלתי מסתגלות כגון – * אם לא אקבל 100 זה נחשב כישלון – חשיבה המאופיינת בחלוקה דיכוטומית ללא דרך ביניים. * אני לא יודע את החומר טוב מספיק, לא הספקתי ללמוד את כל מה שצריך – התמקדות בהיבטים השליליים של הלמידה או של המבחן. * אני בטוח אכשל – ציפייה לתוצאה הגרועה ביותר. * אם לא אצליח במבחן זה יהרוס לי את כל השנה – חשיבה קטסטרופלית. * אם לא אצליח זה סימן שאני טיפש – הצמדת תווית שלילית לעצמי. * תמיד אני לא מצליח במבחנים חשובים – הסקת מסקנות כוללניות, לעיתים תוך התעלמות ממידע חשוב. * המורה לא מאמינה שאני אצליח, היא חושבת שאני לא חכם מספיק – אמונה שאני יודע מה האחר חושב. * הייתי צריך ללמוד טוב יותר, זו אשמתי שאני לא יודע את החומר טוב מספיק - ייסורי מצפון מוגזמים והאשמה עצמית.

מחשבות כאלו, המעסיקות את הילד בזמן מבחן מסיטות את דעתו, מערפלות את חשיבתו ומקשות עליו להתמקד במבחן. במקום שהקשב יהיה מופנה לשאלות המבחן, הקשב של הילד מוסט ומתמקד בחשיבה הלא מסתגלת, והילד נכנס לחשיבה מעגלית ומתקשה לצאת ממנה.

במהלך הטיפול אנו עוברים על המחשבות המעסיקות את הילד בשלב הבחינה ומנסים לאתגר אותן ולהמיר אותן במחשבות מסתגלות יותר. כך לדוגמא, אם נתייחס לחשיבה הקטסטרופלית ולאמירה של הילד שאם לא יצליח במבחן זה יהרוס לו את השנה, ננסה להוסיף סימן שאלה לסוף המשפט: 

  • האם באמת זה יהרוס את השנה?
  • מה באמת יקרה במידה ויכשל?
  • האם יהיו אפשרויות לתקן?

הילד עשוי להיווכח שגם אם ייכשל, סביר כי יש מועד ב', וגם אם בזה לא יצליח בוודאי יוכל להיעזר בהגשת עבודה שתסייע לו להעלות את הציון ועוד. הילד לומד כי המחשבה המנחה אותו היא לא עובדה אבסולוטית וכי יש אפשרויות נוספות. כעת ניתן לחשוב על המרת המחשבה הזו במחשבה מסתגלת יותר "אם לא אצליח במבחן זה יהיה חבל אבל תהיה לי הזדמנות נוספת לשפר ולהוכיח את עצמי".

דוגמא אופיינית נוספת היא הסקת מסקנות כוללניות "תמיד אני לא מצליח במבחנים חשובים". גם כאן נתחיל בהוספת סימן שאלה למשפט. האם באמת הילד תמיד נכשל במבחנים חשובים? האם יש מבחן או בוחן שבכל זאת הצליח בהם בעבר? אם הילד מצליח למצוא בעברו מבחן או בוחן כלשהוא שקיבל בהם ציון מספק, זו הוכחה בשביל עצמו שהוא גם יכול להצליח. במידה ולא הצליח למצוא ניתן לשוחח על תחומים אחרים בהם הצליח להראות שיפור בהישגים ולהשתמש בכך כהוכחה לכך שהדברים הם הפיכים, וגם אם עד כה לא הצלחנו להגיע להישגים משביעי רצון זה יכול להשתנות.

הרגלי למידה

מוקד התייחסות נוסף נוגע להתנהגות טרום הבחינה ולהרגלי הלמידה האופייניים לילד. בהתאם למידע אשר נאסף בתחילת הטיפול באמצעות השאלון, חשוב להדריך את הילד ללמידה נכונה ומותאמת עבורו. כפי שתואר קודם לכן, גם כאן חשוב לבדוק את המחשבות המנחות של הילד בזמן הלמידה, לאתגר אותן ולהמיר אותן במחשבות אדפטיביות יותר. כך לדוגמא, במידה ומצאנו כי המחשבה המאפיינת היא "אין לי סיכוי להצליח ולכן אין טעם לנסות", נאתגר את המחשבה ונמיר במחשבה מקדמת יותר "אם אצליח ליישם למידה נכונה הסיכויים שלי להצלחה יהיו גבוהים יותר".

מיינדפולנס

בתהליך הטיפולי אני מציגה לילד את עקרונות המיינדפולנס – הפניית הקשב לחוויות ההווה ללא שיפוטיות או ביקורת. בהקשר לתהליך הבחינה אנו מדגישים את החשיבות שיש בהתייחסות למבחן כמנותק מהעבר ומהעתיד (מה למדתי או מה הציון שאקבל) ובהתייחסות לכל שאלה ושאלה כמנותקת מהמבחן כולו (גם אם לא ידעתי כבר שלוש שאלות וכעת אני מגיע לשאלה הרביעית – זו השאלה היחידה שמעסיקה אותי כרגע).

 

חשיפה

בנוסף לכך, כלי טיפולי חשוב בהתמודדות עם חרדה הוא חשיפה, המאפשרת ליישם את הדגשים הפיזיולוגיים והקוגניטיביים אשר תוארו לעיל. במקרה זה עומדים לרשותנו שני סוגים של חשיפות, האחת בדמיון והשנייה במציאות. במסגרת חשיפה בדמיון נוביל את הילד לדמיין שלב אחרי שלב ובאופן מפורט את התנהלותו בזמן הבחינה. בהיותו במרחב הטיפולי המוגן הוא יחווה בדמיונו את מצבו בזמן הבחינה, כולל תחושות הגוף והמחשבות המקשות עליו ומכשילות אותו. בתהליך זה נתמודד ביחד עם תחושות ומחשבות אלו באמצעות הכלים אשר נלמדו עד כה (נשימות, המרת המחשבות למחשבות מסתגלות ועוד) ונייצר חווית מסוגלות והתמודדות אדפטיבית עם הבחינה. אופן ההתמודדות הזה יופעל גם במסגרת החשיפה במציאות, אשר במהלכה נעביר את הדמיון למציאות וניצור סיטואציה המדמה מבחן. חשיפות אלו יכשירו את הילד להתמודדות בזמן אמת ויקלו עליו בהפעלת הכלים שלמד לא רק באופן תיאורטי אלא גם באופן מעשי.

 

עבודה מערכתית

לבסוף, ישנה חשיבות רבה גם לעבודה מערכתית – בשיח עם ההורים ועם נציגות בית הספר (בדרך כלל מחנכת הכיתה) נשים דגש על הרחבת ההסתכלות על הילד. פעמים רבות ישנה נטייה להתמקד בקושי ולהזניח תחומים נוספים. לכן, לצד העבודה הלימודית, נעודד גם פיתוח כישרונות ותחביבים בעולמו של הילד אשר אינם קשורים בלמידה או בציונים. דבר זה יאפשר לילד גם הסחת דעת ממוקד הקושי וגם עלייה בתחושת הערך והמסוגלות באמצעות התמקדות והעצמת נקודות החוזק.

מומלץ לשלב גם התעמלות גופנית כחלק משגרת היום יום – דבר זה מאפשר פורקן מתח ומוסיף אנרגיה חיובית ומקדמת. בזירה המשפחתית חשוב לתת מקום לשיח המתמקד גם בתחומי חיים נוספים ולא רק בתפקוד בלימודים ובבית הספר. שיח שכזה יעצים את תחושת הילד שרואים אותו כשלם ולא רק את הקושי, ויאפשר אינטראקציה נעימה ומכילה בין בני המשפחה. הילד יוכל למצוא מקום מפלט בביתו, מקום בו יכול למצוא מנוחה ונחמה מהקושי אשר מלווה אותו. בזירה הבית ספרית חשוב לייצר אצל הילד תחושת הצלחה ולהעצים אותה – גם הצלחות קטנות יכולות לקדם את הילד ולתת לו תחושה שהוא נמצא בדרך הנכונה. חשוב להדגיש כל הצלחה שהיא ולהשתמש בה ליצירת מעגל חיובי. סביר כי ילד אשר חווה הצלחה, ומקבל פידבק חיובי מהסביבה (מורים והורים) יחווה עלייה בתחושת המסוגלות ועלייה במוטיבציה וברצון להצליח. מצב זה עשוי לקדם למידה נכונה ומותאמת והפעלת המיומנויות אשר עלו במרחב הטיפולי ולהעלות את הסבירות להצלחות נוספות בעתיד.

 

 

 

מחקרים על חרדת בחינות אצל ילדים ונוער

 

מתוך סקירת מחקרים על חרדת בחינות אצל ילדים ובני נוער: שרה ספרקס, באתר edweek.org

 

  • חוקרים מצאו שתלמידים אשר תפסו את עצמם כ"אנשים של מתמטיקה", אבל לא הצליחו במבחן במתמטיקה הדחיקו למעשה את הזכרונות של החומר של השיעור, בדומה ל"שכחה מונעת" (Motivated forgetting) המאפיינת אירועים טראומטיים - המאמץ ההגנתי לחסום את החרדה מקשה על זכירת התכנים שקשורים באירוע.

 

  • לפי הדו"ח של ארגון הפסיכולוגיה האמריקאי מ-2013, "לחץ באמריקה", תלמידים שכתבו אודות הפחדים שלהם ממבחן יום לפני שנבחנו תפקדו בצורה טובה יותר במהלך המבחן עצמו, אולי בגלל שזה אפשר להם להתמקד בפחד ואז להניח לו. מחקר של אוניברסיטת קולורדו משנת 2011 מצא שתלמידים שהתבקשו לכתוב אודות הערכים שלהם לפני מבחן שיפרו את ביצועיהם.

 

  • במחקר שהתקיים באוניברסיטת הרווארד, תלמידים שעמדו לעבור בחינת GRE אומנו לפרש מחדש תסמיני חרדה פיזיים כביטויים של התרגשות, ולא של פחד. התלמידים הפגינו ביצועים טובים יותר במבחן והראו פחות לחץ בהשוואה לתלמידים שפירשו את הסימפטומים האלה כלחץ שקשור למבחן.

  • מטא- אנליזה שפורסמה לאחרונה ניתחה למעלה מ-60 מחקרי הערכה על תכניות מיינדפולנס בבתי ספר שפורסמה על ידי עמותה ללא מטרות רווח. מתוך הניתוח עולה כי קיים שיפור משמעותי, גם אם קטן, בתוצאות הקוגנטיביות והרגשיות של תלמידים.

 

 

 

 

הורים יקרים,

מכון טמיר מציע טיפול CBT יעיל עבור ילדים

המתמודדים עם חרדת מבחנים

העלות נוחה לכל נפש,

והטיפול מתקיים עם מטפלי הילדים

הטובים ביותר בתחום -

במכון טמיר בתל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ.

אנו מתחייבים לעשות הכל כדי לעזור לכם

להגיע בדיוק לאיש המקצוע המתאים,

במקום המתאים ובעלות המתאימה.

התקשרו אלינו:

1-800-509-809

נשתמע!

צוות מכון טמיר

 

 

 

 

 באיזו מידה מאמר זה עזר לך?

אנא דרגו מאמר זה למעלה: 1- לא עזר כלל  5- עזר מאוד. 

 

 

סיכמה: סמדר שטינברג

כתבו: אפרת גרדי ומאיה רוסו

 

 

מקורות:

Maynard, Brandy R.; Solis, Michael R.; Miller, Veronica L.; Brendel, Kristen E. (2017) Mindfulness-based interventions for improving cognition, academic achievement, behavior and socio-emotional functioning of primary and secondary students. Campbell Collaboration, 5.

Sarah D. Sparks (2017). Some districts are taking steps to help students better cope with test anxiety and other stresses of school - Retrieved: https://www.edweek.org/ew/articles/2017/05/24/teaching-students-to-de-stress-over-testing.html

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20161454

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר