מה גורם להתקפי חרדה? אטיולוגיה וסיבתיות של התקף פאניקה

מה הגורמים להתקפי חרדה?

מה שמאפיין התקף חרדה, בניגוד לחרדה כללית, הוא שלעיתים קרובות הם נחווים כמתרחשים ללא סיבה מודעת שניתן לצפות,  היבט שמחמיר את ״הפחד מהפחד״. 

התקף חרדה מתבטא בד״כ בתחושות פתאומיות ומהירות של פחד שמלווה בתגובות גופניות חזקות, שמופיעים בתגובה למצבים די רגילים ולא מאיימים. המתמודד עם התקף חרדה מראה תסמינים גופניים של חרדה, כמו הזעת יתר, קושי בנשימה והרגשה שהלב מואץ מאוד, עד כדי כך שרבים מתבלבלים בין התקף חרדה להתקף לב. 

הגורמים המדויקים להתקפי פאניקה לא פוענחו עדיין עד הסוף, ידוע וברור כי לחץ נפשי, חומרים ביוכימיים שונים ותורשה נחשבים הם גורמי סיכון להפרעת פאניקה.

במקרים מסוימים, התקפי פאניקה עשויים להיות קשורים למצבים פסיכולוגיים אחרים, כמו אגורפוביה, הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) או פוביות (למשל חרדה חברתית ופוביות ספציפיות).

צפו בהרצאה קצררה ב-TED

שמתייחסת לגורמים להתקפי חרדה ולדרכים למניעתם:

חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל,  או עם פסיכולוג מנוסה בטיפול בחרדה, במיוחד אם אתם מתמודדים עם התקפי חרדה וחוזרים תכופים או התקפים שמפריעים בחיי היום יום.

טיפול פסיכולוגי יעיל במיוחד להתמודדות עם התקפי חרדה או הפרעת חרדה הוא טיפול CBT, או טיפול קוגניטיבי התנהגותי. 

מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת פאניקה?

התקפי חרדה והפרעת פאניקה שייכים לקטגוריה יותר רחבה של הפרעות חרדה, אבל הם לא אותו דבר. 

למרות שהתקפי חרדה יכולים להפתיע בכל גיל, הפרעת פאניקה מתפתחת בדרך כלל בטווח הגיל 18-45, כאשר גיל האבחון הממוצע הוא  24.

כדי לאבחן הפרעת פאניקה צריך לפנות למומחה בבריאות הנפש, כמו פסיכולוג קליני או פסיכיאטר.

המאבחן יבקש לתאר את החוויה, מתי קרתה ומה המטופל עשה כדי להתמודד.

המומחה יעריך את הסימפטומים המתוארים מול הקריטריונים שמופיעים ב-DSM-5 (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) כדי לעזור בזיהוי הבעיה.

מי שסובל מארבעה, או יותר, התקפי חרדה בחודש, יאובחן בדרך כלל כסובל מהפרעת פאניקה.

גורמים פיזיולוגיים 

מספר גורמים גופניים עלולים להעלות את הסיכון לפריצה של התקף חרדה.

להלן חלק מהם: 

• נפילת של רמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה) קשורה בהתקפי חרדה. 

• תורשה- הנטיה להתקפי חרדה עוברת במשפחה מהורים לילדים ונחשבת הפרעה עם העברה בין-דורית. כיום מיוחס חלק ניכר מהעברה זו בין הורים לילדים כביטוי של תהליכים גנטיים. עדויות מחקריות מראות כי קיימים גורמים ביולוגיים נפרדים לפאניקה ולהפרעת חרדה כללית (GAD), ועם זאת, בשני המצבים קיימת פגיעות גנטית מוכחת ומתועדת, בייחוד בעיתות לחץ ומתח נפשיים. 

• גנטיקה - מחקרי גנים מתחילים לזהות אזורים מוחיים וגנים ספציפיים במספר כרומוזומים שעשויים לתרום ואף להסביר חרדה ופאניקה. למתמודדים/ות עם הפרעת פאניקה יש גן, הנקרא NTRK3, שבהשפעתו נחווה הפחד כקשה יותר, כמו גם התגובות הרגשית והפיזיולוגית לגורם הפחד. 

• אמיגדלה קטנה יותר מהנורמה - חלק מסוים מהאמיגדלה מצומצם יותר בנפחו בהשוואה למטופלים שאינם סובלים מהתקפי פאניקה. האמיגדלה היא איבר מוחי הממוקם בעומק המוח, באיזור המכונה המערכת הלימבית. האמיגדלה, איבר משותף לבני אדם וליונקים רבים אחרים, אחראית בין היתר על תגובת בהלה (Startle Response). תגובה זו אינה עוברת דרך המסננים הקוגניטיביים המעובדים בדרך כלל בקורטקס, היא פרימטיבית, מיידית, אוטונומית, אוטומטית ובלתי נשלטת.

• התקפי חרדה עונתיים - החודש בשנה בו התקפי חרדה הם השכיחים ביותר הוא דצמבר. סברה עכשווית מתארת קשר חיובי בין התקפי חרדה לבין עונת החורף, בדומה להפרעת דיכאון עונתית (דיכאון חורף).

• מתמודדים עם הפרעת פאניקה מדווחים על רגישות מוגברת לריח. הם מגיבים חזק יותר והמודעות שלהם לריחות גבוהה יותר בהשוואה למשתתפי תנאי ביקורת שאינם סובלים מהתקפי חרדה. ממצא זה תואם את המאפיינים הקליניים לפיהם בני אדם חרדתיים נוטים יותר לשמור על ערנות מוגברת, דריכות יתר ומוכנות לפעולה בתגובה לסכנה פתאומית.

התקף חרדה בגלל שימוש בסמים

שימוש בסמים, בעיקר בחומרים סטימולנטים (מעוררים), עלול אף הוא לעורר תגובת חרדה קיצונית.

הנה כמה דוגמאות:

• סמים פסיכדליים, כמו LSD, MDMA והחומר הפעיל בפטריות (פסילוסיבין) עובדים ברובם על הגברת סרוטונין ודופמין ומביאים לתגובת עוררות אינטנסיבית. שינוי המודעות הקיצוני עלול אף הוא להוביל לטריפ רע ומבהיל ומשם להתקף פאניקה.

• קנאביס - הקשר בין מריחואנה לחרדה די מבלבל:  קנביס ידוע כחומר מרגיע ומהווה משכך כאבים טבעי. מצד שני, יש מחקרים שמעידים על קשר בין מריחואנה לחרדה - גם כגורם לחרדתיות וגם כמחמיר חרדה קיימת. מחקרים אחרים מלמדים דווקא על היעילות של שימוש בקנאביס לטיפול בפוביות וחרדות. הרבה מעשנים מתארים את ההשפעה המשתנה של החומר בתלות במצב הרוח בו הם מצויים. בכל אופן, יש הרבה אנשים שניסו לעשן פעם או פעמיים, חוו תחושת חוסר שליטה קיצונית ומאז נמנעים לחלוטין מעישון. לרבים מהם יש נטיה לחרדה. 

• שימוש בחומרים ממריצים (נוירו-סטימולנטים) כמו ריטלין, קוקאין, קפאין וניקוטין - כל מי שמתמודד עם התקפי פאניקה מודע ונזהר מהשפעתם של חומרים מעוררים על אספקטים פיזיולוגיים ותרומתם של אלה להצתה של התקפי החרדה. 

• צריכת אלכוהול - מעניין שפעילות האלכוהול והשפעתו המוחית הם פרדוקסליים בהקשר של התקפי חרדה: שתיה אינה גורם ישיר להתקפי חרדה, אך אלכוהול משפיע על הגוף ועל הנפש בצורה שתורמת להתפתחותם, ובתדירות גבוהה יותר ביחס למשקאות אחרים. בעיה נוספת הנעוצה באלכוהול היא העובדה שדווקא צריכתו עשויה להפחית את תדירות התקפי החרדה! ככלל, אלכוהול תורם להתקפי חרדה באמצעות התייבשות, תסמינים דמויי-שפעת, סחרחורות ודפיקות לב מואצות, תפקודי גוף לקויים וטעויות מלחיצות.

גורמים פסיכולוגיים 

לאורך השנים התקיימו מחקרים התנהגותיים מעניינים שמטרתם להתחקות אחר הסיבות להתקפי חרדה. 

תגובת לחץ 

פסיכולוגים מומחים עומדים על הקשר בין התקפי חרדה לבין תגובת חירום גופנית, המכונה גם fight or flight.

התגובה מתבטאת בעירור מיידי של מערכת העצבים הסימפטטית כאשר הגוף עומד בפני סכנה.

אדרנלין, קורטיזול והורמוני לחץ נוספים שקשורים לסטרס מופרשים לדם ומאפשרים לגוף להלחם בסכנה או לברוח ממנה.

חוקרים מאמינים שבזמן התקף פאניקה גורם לא ידוע מעורר תגובה זו למרות העובדה שבפועל אין שום סכנה ממשית. חוקרים אחרים תיארו "אזהרת חנק" בגוף, אזהרת שווא לסכנת מוות שמגרה את ההתקף.

בתחילת הדרך, חשד זיגמונד פרויד חשב כי חרדה היא תגובה פסיכוטית לסכנה, שמפעילה מחדש פחדי ילדות מסיטואציה מסוימת. השערה זו לא עמדה במבחן המחקר והזמן, והיא לא תקפה כיום גם בקרב מטפלים בגישה הפסיכואנליטית. 

פסיכולוגים התנהגותיים, שהעמידו אלטרנטיבה תיאורטית בימי פרויד, חשבו אחרת:

במקום להתייחס למקורות הלא-מודעים של הפרעת פאניקה (גורמים שלא עניינו מעולם את החוקרים מהגישה הביהביוריסטית) הם הסבירו אותה כתוצר של התניה קלאסית מוקדמת.

כלומר - חווינו כילדים אירוע מאיים ובאופן אוטומטי קישרנו בין האירוע הנייטרלי (מקומות פתוחים, נניח) לבין חווית הטרור הנפשית שהתעוררה בנו באותו אירוע.

מכאן מתרחש תהליך טבעי של המנעות ממצבים עתידיים שעלולים לעורר את אותה תחושה נוראית, לצד הכללה, לפיה לכל מקום פתוח יש סיכוי מסוים לעורר בנו את אותה חוויה מאיימת, שלעיתים אנחנו אפילו מתקשים לזכור.

אחת הדוגמאות שמבהירות רכישת אסוציאציה (חיבור) בהתניה קלאסית, הודגמה פעם באמצעות ילדים שהתמודדו עם לוקימיה: הילדים עברו טיפולים כימותרפיים במחלקה אונקולוגית לילדים, וקיבלו מייד לאחר הטיפול גלידה, שנועדה לשמח מעט את הלב ולהקהות את תופעות הלוואי של הכימותרפיה, בעיקר בחילות קשות.

אלא שהילדים פיתחו למידה חדשה באמצעות התניה קלאסית -  בין טעם הגלידה לבין תחושת הבחילה, כך שרבים מהם נמנעו מגלידות בעתיד. כל זאת למרות שהילדים לא יכלו לציין מדוע הם סולדים מטעמה.  אם כך, למרות שלמידה התנהגותית של חרדה אין היבטים פסיכולוגיים עמוקים, היא בהחלט נרכשת בדרכים שקשה להבינן באופן אינטואיטיבי. 

מחקרים רבים תומכים כיום במודל אטיולוגי משולב, שבו חרדה מערבת מספר גורמים. למשל, גורמי לחץ חריפים כמו פיטורים מהעבודה או אובדן אדם יקר, עלולים לתרום אף הם להתקפי חרדה. 

ד״ר טרייסי מרקס,

פסיכיאטרית ו״יקירת האתר״, מסבירה:

חוסר שליטה

התפיסה שאירועים יכולים להתרחש מחוץ לשליטתנו מוצגת הכי טוב בכך שיש לנו מערכת של אמונות עמוסות פחד, תחושה כללית של חוסר שליטה יכולה להתפתח מוקדם כפונקציה של חינוך וגורמים סביבתיים אחרים.

ככלל, נראה שהורים שמתקשרים בדרך חיובית וצפויה עם ילדיהם, ע"י הגבה לצרכיהם מבצעים תפקיד ומשימה חשובה, הורים אלה מלמדים את ילדיהם שיש להם שליטה על הסביבה שלהם ולתגובות שלהם יש השפעה על הוריהם ועל הסביבה שלהם.

למשל, נבדקים שמתמודדים עם התקפי פניקה חולקו ל-2 קבוצות. לכולם ניתנה תמיסת sodium lactate , כדי לעורר התקפים יזומים. 

• לנבדקים בקבוצה אחת ניתן מידע מדויק על מה החומר, על התחושות הפיזיות שהוא יוצר, שהחומר אינו גורם נזק, ושאין להם מה לדאוג.

• לנבדקים בקבוצה השניה לא ניתן כל מידע.

התוצאות הראו שבקרב משתתפי הקבוצה לה ניתן ההסבר רק 30% קיבלו התקף חרדה לאחר מתן החומר, בעוד שבקרב משתתפי הקבוצה ללא הסבר, פרץ התקף אצל 90%. 

המסקנה הייתה שקיים גורם קוגניטיבי מתווך, ממצא חשוב מאוד בהקשר הטיפולי. 

האם יש לך בעיית שתייה? בדקו  <

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

11 במאי 2022   

מקורות:

Centre for Genomic Regulation. (2013, November 28). Gene found responsible for susceptibility to panic disorder. ScienceDaily. Retrieved February 1, 2021 from www.sciencedaily.com/releases/2013/11/131128133921.htm

Dal Bò E, Gentili C, Castellani A, Tripodi C, Fischmeister FPS, Cecchetto C. Olfactory meta-cognition in individuals with depressive and anxiety symptoms: The differential role of common and social odors. J Affect Disord. 2022 Apr 13;308:259-267. doi: 10.1016/j.jad.2022.04.071. Epub ahead of print. PMID: 35429542.

Fontaine, R., & Beaudry, P. (1984). Panic Attacks and Panic Disorders. Canadian Family Physician, 30, 1383–1388

Gorman JM, Martinez JM, Liebowitz MR, Fyer AJ, Klein DF. Hypoglycemia and panic attacks. Am J Psychiatry. 1984 Jan;141(1):101-2. doi: 10.1176/ajp.141.1.101. PMID: 6691421.