גורמי סיכון של הפרעת פאניקה | מי מצוי בסיכון גבוה?

 גורמי סיכון של הפרעת פאניקה

 

גורמי סיכון

של הפרעת פאניקה

 

 

הגורמים להפרעת פאניקה איננם ידועים במלואם. 

 

כמו בהרבה הפרעות נפשיות אחרות, מומחים מתחום בריאות הנפש מסכימים על סלט של גורמים, אינטראקציה אפיגטנית רב-גורמית המשלבת גורמים סביבתיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים.

 

בקיצור, לא יודעים... 

 

חיבור מעורר מחשבה:

התקפי חרדה, ובכלל חרדה, מתקיימת ״בזכות״ אי-הידיעה.

אם ניתן לצפות את הגעתה היא נראית יותר כמו פחד.  ֿ

כל האימה בהתקפי חרדה היא ההפתעה מפני הגעתה משומקום.

 

מעניין שכפי שלא מבינים ממה נגרמת פאניקה, כך קשה גם לנבא אותה. 

 

 

בין גורמים סיבתיים לגורמי סיכון של הפרעת פאניקה

 

יחד עם זאת, לאורך השנים זוהו לא מעט גורמי סיכון שמגבירים את ההסתברות להופעת התקפי חרדה ולפריצת של הפרעת פאניקה ואגורפוביה

 

כאמור, מחקרים מצאו כי גורמי סיכון כאלה קשורים מתאמית להתפתחות הפרעת פאניקה, כלומר הם לא בהכרח  הגורמים לפאניקה, אבל קשורים מכיוון לא מפוענח (קראו כאן מאמר נפרד על האטיולוגיה של ההפרעה).

 

 

אז הנה כמה מגורמי הסיכון שנמצאו קשורים להפרעת פאניקה:

 

 

גיל

גיל ההתפרצות השכיח של הפרעת פאניקה הוא בטווח שבין שנות ההתבגרות המאוחרת לבין הבגרות המוקדמת.

עם זאת, למרות שהפרעת פאניקה מתפתחת במרבית המקרים בין הגילים 18 ל- 35 – היא יכולה להתפתח בכל עת במהלך החיים. 

  

לאורך החיים אפשר גם לחוות הפרעת פאניקה לסירוגין.

למשל, ייתכן שאדם יסבול מהתקפי חרדה בלילה או ביום, חוזרים ובלתי צפויים במשך מספר חודשים, ולאחר מכן לא יחווה סימפטומים במשך שנים.

 

 

מגדר

נשים נוטות לפתח יותר הפרעות חרדה מאשר גברים.

בפרט, הפרעת פאניקה שכיחה יותר בקרב נשים – נשים נמצאות בסיכון גבוה פי שניים לפתח הפרעת פאניקה מאשר גברים.

עקב כך, מומחים ממליצים על בדיקה של תסמיני חרדה במהלך בדיקות שגרתיות, אצל נערות מעל גיל 13 מעלה וכמובן לנשים.

 

 

אישיות

מחקר הראה כי קיימת קורלציה בין ילדים עם דפוסי אישיות המאופיינים בחשש, חרדה או עצבנות, לבין התפתחות הפרעת פאניקה בתקופה מאוחרת יותר בחיים.

כתוצאה מכך, ישנן דרכים שבהן הורים יכולים לסייע להפחית את הסיכון שילדיהם יפתחו הפרעת חרדה.

 

 

סביבה משפחתית

ישנן תכונות משפחתיות מסוימות אשר נמצאו קשורות להפרעת פאניקה. במיוחד, הורים שמבטאים חרדה, תובעניים מדי ועם ציפיות פרפקציוניסטיות – עלולים להיות בסיכון ללדת ילדים שיפתחו הפרעות חרדה בשלב מאוחר יותר בחייהם.

 

אולם, נראה כי מבוגרים עם הפרעת פאניקה גדלו בבתים עם דינמיקות משפחתיות מגוונות.

 

 

גנטיקה

קיים קשר חזק בין הפרעת פאניקה לבין דפוסים משפחתיים. כך, אנשים שיש להם קרוב משפחה ביולוגי שמתמודד עם הפרעת פאניקה – נוטים עד פי 8 לפתח בעצמם הפרעת פאניקה. מספרים אלו יכולים להשתנות בהתאם לגיל הופעת ההפרעה.

אם בן משפחה פיתח הפרעת פאניקה לפני גיל 20, קרובי משפחה ביולוגיים מדרגה ראשונה נוטים עד פי 20 לפתח הפרעת פאניקה.

למרות נתונים סטטיסטיים אלו, מחקרים הצביעו כי ליותר ממחצית מהאנשים עם הפרעת פאניקה – אין קרובי משפחה שפיתחו גם כן הפרעת פאניקה.

 

אירועי חיים

הוצע כי אירוע חיים מלחיצים עלולים לגרום לפיתוח הפרעת פאניקה. אירועי חיים מלחיצים יכולים לכלול חוויות חיים קשות, כדוגמת מוות של אדם אהוב, אובדן עבודה או גירושין. גם מעברי חיים – כגון חתונה, מעבר דירה, לידה או פרישה – יכולים לגרום ללחץ רב.

 

מחקרים גם הצביעו על כך שלחוויה של אירוע טראומטי – כמו להיות קורבן להתעללות מינית או פיזית – יש מתאם גבוה עם הפרעת פאניקה. 

 

ייתכן גם שאדם יחווה התקפי פאניקה במהלך אירוע חיים מלחיץ, אך לאחר מכן לא יחווה אותם שוב. למשל, אדם שנפל קורבן לפשע או חווה אסון טבע, עלול לחוות התקף פאניקה במהלך אותו אירוע. עם זאת, על מנת להיות מאובחן עם הפרעת פאניקה – אדם צריך לחוות התקפי פאניקה חוזרים ובלתי צפויים.

 

 

תחלואה נלווית

אנשים רבים עם הפרעת פאניקה מתמודדים גם עם רגשות של דאגה כללית, חרדה ועצב, ועשויים להתמודד עם קשיים נפשיים אחרים.

 

דוגמאות להפרעות נלוות אחרות הן:

 

 

אדם עם הפרעת פאניקה נמצא גם בסיכון לפתח אגורפוביה, מצב שמערב חששות מפני התקף פאניקה במקום או במצב שיציאה ממנו עלולה להיות מאתגרת ואף משפילה.

 

התקפי פאניקה מתמשכים יכולים אמנם לגרום לאגורפוביה בכל עת. אולם אדם עם הפרעת פאניקה בדרך כלל מפתח אגורפוביה במהלך השנה הראשונה שבה הוא חווה התקפי חרדה חוזרים ונשנים.

 

 

 

נסיים בסרטון עם אשלי וקסמן בקשי, שמספרת על התקף חרדה קשה שעברה בטיול במדריד.

 

נכון,  בדרך כלל אנחנו מביאים סרטונים מצחיקים או מקצועיים,

הפעם נחרוג ממנהגנו ונתמקד בכוכבת רשת ממש אותנטית ודי מקסימה...

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024