השטחה רגשית | על המקורות, המאפיינים והמורכבות של אפקט שטוח

השטחה רגשית

 

קהות רגשית 

Emotional Blunting

   

 

״השטחה רגשית״ מתארת תגובתיות רגשית מוגבלת, לעיתים מפאת חוסר יכולת ולעיתים כאסטרטגיית התמודדות עם עומס רגשי.

 

אדם עם השטחה רגשית כמעט ואינו חווה רגש, חי בבועה סטרילית, נעימה פחות או נעימה יותר, במקום להרגיש. 

מחוות אקספרסיביות, מילוליות או לא מילוליות, נדירות אצלו והוא מפגין מעט ויטאליות בהבעת הפנים או בהטיית הקול. 

 

רגש מושטח בולט במיוחד במצבים בהם בדרך כלל צפויים להתעורר רגשות.

 

אפשר לומר שהשטחה רגשית היא סוג של פרווה - לא בשר ולא חלב.

לא רגשות חיוביים אבל גם לא רגשות שליליים. 

קהות רגשית פירושה שהרגשות כה עמומים עד שאתה לא מרגיש, אין למעלה ואין למטה.

אתה נהיה "Numb".

 

השטחה רגשית יכולה להימשך בין דקות ספורות לשנים, עם סיבות מגוונות, כמו תרופות פסיכיאטריות, שימוש בחומרים והפרעות נפשיות שונות.

היא יכולה להיות מוחלטת או חלקית, על גב י ספקטרום של מידת חומרה.

 

חשוב לזהות את הסיבות להשטחה הרגשית, זאת כדי לקבוע את הטיפול המתאים ביותר עבורה. 

 

 

הפסקה אמנותית 1

 

אפרת בן צור,

שנראית לי הכי להרגיש שאפשר,

צוללת עמוק, ימים וימים ארוכים... 

  

 

 

הלאה, חוזרים לשנרקל... 

 

פחות רגש פחות דאגות?

 

חשוב לדעת שלא כל אחד מתייחס להקהיה רגשית כבעיה. 

 

במחקר על 800 דיכאוניים (Goodwin et al, 2017) שטופלו בתרופות אנטי-דפרסנטיות עלה כי 38% ממשתתפי המדגם חוו השטחה רגשית כתוצאה חיובית של הטיפול, בעוד ש-37% ראו אותה כתופעת לוואי שלילית.

 

ככלל, מתמודדים עם ביטויים חמורים יותר של השטחה רגשית ראו בה חוויה שלילית יותר.

 

 

רגע של חיוך,

עם הדמות הכי מושטחת רגשית ב-SNL,

כנראה גם בכל צפון אמריקה...

 

צ׳אד (פיט דיווידסון) שלא מתרגש מכלום: 

 

 

 

תסמינים של הקהיה רגשית 

הסימפטום המגדיר השטחה רגשית הוא חוסר תחושה מבחינת החוויה הרגשית, כולל תחושות פנימיות.

 

השטחה רגשית יכולה להיות מלווה בהקהיית המבע הרגשי ויכולה להיות מוגדרת גם כחוסר יכולת לבטא רגשות באמצעות הפנים, ההתנהגות וצורות תקשורת אחרות.

 

מצב של השטחת מבע רגשי נפוץ בעיקר אצל אנשים עם דיכאון בינוני עד חמור, ויכול גם להופיע כחלק מפרודרום סכיזופרניה או תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

 

למצב בו אנשים מפגינים רגש באופן שרובנו מחשיבים כמוגבל, קוראים בשפת הפסיכיאטרים אפקט שטוח (Flat Affect).

 

השטחה רגשית מתבטאת בתסמינים הבאים:

 

  • חוסר יכולת לחוות רגש -  שמחה או עצב, כמו גם אהבה או חיבה כלפי עצמי או כלפי אחרים.

  • חוסר מנוחה.

  • אובדן הדחף המיני.

  • תחושת ניתוק דיסוציאטיבי מהנפש ו/או הגוף.

  • קושי בדיבור.

  • חוסר מוטיבציה.

  • קושי בהתערות בחברה, כמו גם ביצירה ובשימור מערכות יחסים. השטחת רגש מוכרת בהקשר זה כ- Emotional detachment, המתבטאת בחוסר יכולת (או רצון) למעורבות רגשית כלשהי בחיי האחר. 

  • עייפות מתמשכת.

  • אדישות, גם נוכח פעילויות או גורמים שבעבר נתפסו חשובים.

  • קשיי ריכוז.

  • נטייה לשכחנות.

  • התנהגות פזיזה או כזו שיש בה משום פגיעה עצמית שתכליתה להרגיש משהו. 

   

 

אבחון

השטחה רגשית אינה נחשבת לבעיה בבריאות הנפש אלא לסימפטום של גורם פיזי או נפשי.

מי שחווה השטחה רגשית עליו לקבוע פגישה עם מומחה לבריאות הנפש שיסקור את הסימפטומים ואת ההיסטוריה הנפשית שלו, כדי להבין טוב יותר את נסיבותיו הייחודיות. 

 

ואם זה לא מפריע לך ולסובבים?

סבבה, נשמע טוב, סטואיזם יכול להיות מסלול לחיים מאושרים. 

 

רק שזה לא כל כך פשוט.

כדי להרגיש בחיים ולא רק לשרוד בשלום את עשרות השנים שניתנו לנו, אנחנו חייבים רגשות. 

 

 

גורמים

תרופות נוגדות דיכאון

 מחקרים מראים שאנשים שנוטלים תרופות להפחתת דיכאון, בעיקר מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), חווים ירידה ביכולת לחוות רגשות. 

הם מדווחים על מן אדישות רובוטית, מצד אחד אין דרמות, מצד שני אין כל כך טעם וריח לחיים. 

 

ההערכה היא כי-40-60% מהמטופלים שמקבלים תרופות SSRI או SNRI חווים מידה מסוימת של קהות רגשית (Goodwin et al, 2017). 

 

נתון מעניין:

התרופה שגורמת להכי פחות קהות רגשית היא וולבוטרין (bupropion).

מדובר באחת התרופות היחידות לטיפול בדיכאון שאינה משפיעה על סרוטונין, אלא על דופמין ונוראפינפרין (NDRI). 

הנתון הזה מחזק את הקשר האפשרי בין אפקט שטוח לבין העמסת סרוטונין בסינפסות

 

אחת ההשערות היא כי העלאת סרוטונין יוצרת תגובת שרשרת של הפחתת דופמין, ולבסוף בהשטחה של רגש. 

 

מחקר שעקב אחר 896 משתתפים הסובלים מדיכאון, מחציתם עם דיכאון חד-קוטבי והמחצית השניה עם דיכאון דו-קוטבי זיהה כי השטחה רגשית היא אחת מתופעות הלוואי הבולטות ביותר המובילות להפסקת נטילת תרופות בקרב יותר משליש מהנשאלים, לצד עייפות, רעד וחרדה (Rosenblat et al, 2019).

 

לפי קונצנזוס מומחים מ-2019, ,35% ממי שהפסיקו את הטיפול התרופתי בדיכאון דיווחו אף הם על רגשות קהים.

במילים אחרות, השטחת רגשות היא לא רק תופעת לוואי מטרידה של טיפול בנוגדי דיכאון, אלא שכיחה מאוד לאחר הפסקת הטיפול. 

פה עומדת שאלה לא פתורה שתצטרך לעמוד במבחני המחקרים הקליניים: 

האם השטחה רגשית היא תסמין של דיכאון או של טיפול תרופתי בדיכאון?

 

 

דיכאון קליני

אז דיכאון, גם בלי קשר לתרופות שנועדו לטפל בו, יכול לגרום לתחושת ריקנות ולקושי לחוות תחושות חיוביות או שליליות.

הקהיה רגשית מתרחשת בדרך כלל לצד תסמינים אחרים של ההפרעה כמו האטת חשיבה, ירידה בחשק המיני, אנהדוניה ואובדן ריכוז. 

 

 

אלקסיתימיה

אלקסיתימיה היא תופעה נפשית המתאפיינת בקושי לזהות רגשות.

אחת ההערכות מדברת כמעט 10% מבני האדם מתמודדים עם אתגרים של אלקסיתימיה.

גם אם השיעור מופחת בהרבה, חשוב להכיר תופעה לא מדוברת זו. 

אצל אלקסיתימיים קיימים פערים ועיוותים ברפרטואר הרגשות הטיפוסי.

חלק מהם מבינים שהם חווים רגש אבל לא יודעים באיזה רגש מדובר, בעוד אחרים מפרשים בטעות סימנים של רגשות מסוימים כמשהו אחר שקורה להם.

 

 

סכיזופרניה

מתמודדים עם סכיזופרניה חווים לעתים קרובות ״סימפטומים שליליים״ שגורמים להם להפחתה או אובדן היכולת לתפקד באופן נורמלי, כולל היכולת לחוות רגשות. 

להשטחה אפקטיבית יש בספקטרום הסכיזופרניה שם רשמי - Reduced affect display

 

 

אוטיזם

רגש שטוח שכיח אצל מתמודדים/ות עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

גם התנהגותית, נראה שלרבים מהמתמודדים עם אוטיזם יש תגובה רגשית מועטה לפעילויות.

 

 

התמכרות לאלכוהול

אלכוהול הוא חומר המדכא את מערכת העצבים המרכזית ויכול לגרום להשפעה חזקה על מצב הרוח.

אצל חלק מהשתיינים, אלכוהול יכול לגרום לחוסר תחושה ורגש.

 

 

שימוש בסמים

אצל חלק מהמכורים - החל מקנאביס דרך אופיאטים וכלה בהירואין - קיימת השטחה רגשית קבועה.

 

 

פגיעות ראש

מתמודדים/ות עם חבלת ראש יכולים אף הם לפתח מצב המכונה אפקט מוקהה, מצב המוכר היטב לפסיכולוגים שיקומיים

התסמינים דומים למצבים הקודמים שתוארו כאן אבל המוקד הוא לרוב בהבעות מאופקות יותר של רגש ולא בעצם נוכחותו. 

 

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת בשינויים אינטנסיביים במצב הרוח, קשיי זהות, עצמיות לא יציבה, ראייה של שחור ולבן, חרדת נטישה קשה ועוד. 

מה שרלוונטי לנו הוא שברגעים של לחץ אקוטי (חריף) מתמודדים/ות עם BPD נוטים לסגור את השאלטר, כלומר לחוות דיסוציאציה, היעדר תחושה, עיוות בתפיסת המציאות (דראליזציה) או ניתוק מהגוף (דפרסונליזציה).  

 

 

PTSD

מתמודדים/ות עם הפרעת דחק פוסט טראומטית או פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD) נוטים לחוות דיסוציאציה, פלאשבקים מהטראומה והמנעות קיצונית ממצבים המעוררים טריגרים. 

 

 

הפרעה דו-קוטבית

מחקר שבחן זיהוי ותגובה של מתמודדים/ות עם הפרעה דו-קוטבית של הבעות פנים הקשורות לרגשות ספציפיים העלה כי קשה להם להבין את הרגשות שהם חווים במצבים נתונים (Seidel et al, 2012).

 

 

הפסקה אמנותית 2

 

בהיותי נער בפנימייה, לקראת סוף שנת ה-80,

פרצה הקסטה של גידי שמור בסערה לחיי.

אח״כ התפוגג לי.

 

מה שכן שרד את בשנים

זה כמה שירים ממש חזקים

שתפסו אצלי (ועדיין תופסים)

את הקהות הרגשית בשתי קרניה: 

 

 

 

טיפול

מי שחווה השטחה רגשית ומחפש אחר דרכי התמודדות, יכול לקבוע פגישה עם מומחה מוסמך בבריאות הנפש, פסיכולוג או פסיכותרפיסט, שיוכל לייעץ לו על תכנית הטיפול המתאימה לו ביותר.

 

טיפול מקצועי

השטחה רגשית מטופלת בצורה הטובה ביותר כשמתייחסים לסיבה או לסיבות שעומדות מאחוריה.

לכן חשוב לפנות לאיש מקצוע.

בין הטיפולים שמטפל יכול להציע הם פסיכותרפיה (טיפול שיחתי), שיכול לתת מענה לבעיות נפשיות הגורמות להשטחה רגשית, וכן טיפול תרופתי והתאמתו עבור מי שההשטחה הרגשית מופיעה אצלו על רקע תרופות מרשם פסיכיאטריות או אחרות.

 

טיפול עצמי

השטחה רגשית מחייבת אבחון וטיפול רציניים, אבל אפשר לעשות הרבה באופן עצמאי כדי לחוות הקלה.

למשל, כשמרגישים חוסר תחושה או ריקנות, אפשר לגרות באופן בטוח חוש אחד או יותר – לחבק כרית שאוהבים, לעשות אמבטיה או מקלחת חמה, למשש קוביית קרח או לאכול אוכל חריף.

 

אופציה נוספת היא לחזור לפעילות שבעבר הסבה לך הנאה.

גם אם כרגע הפעילות לא מסבה אותה רמת שמחה, היא עדיין יכולה להרים את מצב הרוח ולהרחיב את המנעד הרגשי.

 

אפשר גם להצטרף לקבוצת תמיכה שתייצר מערכת תמיכה אישית ותסייע להתמודדות עם כל הפרעה נפשית שאובחנה, או להצטרף לקבוצת צעדים שתוכל לעזור במקרה של התמכרות.

 

צפי וסיכום 

הפרוגנוזה של השטחה רגשית, ככל שנתייחס אליה כבעיה, איננה רעה. 

טיפול בגורמים המצויים בבסיס ההשטחה עשוי לעזור להפחית את חומרתה ביומיום.

 

יחד עם זאת, כמו בכל תהליך, סביר שיעבור קצת זמן עד שהשפעת הטיפול תורגש.

שינוי מינון של תרופות, כניסה לתכנית גמילה או תחילת טיפול שיחתי לא יעלימו את ההשטחה הרגשית בין לילה, אך הם צעד בדרך לחיים מספקים עם טווח עשיר יותר בחוויות רגשיות.

 

אם משנים טיפול תרופתי, חובה עם פיקוח של הרופא המטפל. 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

עדכון אחרון

31 במרץ 2022   

 

 

 

מקורות:

 

Blunted affect. (n.d.) Medical Dictionary. Retrieved from https://medical-dictionary.thefreedictionary.com/blunted+affect

 

Emotional blunting: unresolved MDD symptom or effect of treatment? Retrieved from https://progress.im/en/content/emotional-blunting-unresolved-mdd-symptom-or-effect-treatment

 

Goerlich-Dobre, K. S., Witteman, J., Schiller, N. O., van Heuven, V. J., Aleman, A., & Martens, S. (2014). Blunted feelings: alexithymia is associated with a diminished neural response to speech prosody. Social cognitive and affective neuroscience, 9(8), 1108–1117. https://doi.org/10.1093/scan/nst075

 

Goodwin GM, Price J, De Bodinat C, Laredo J. Emotional blunting with antidepressant treatments: a survey among depressed patients. J Affect Disord. (2017) 221:31–5. 10.1016/j.jad.2017.05.048

 

Killian, S., Asmal, L., Goosen, A., Chiliza, B., Phahladira, L., & Emsley, R. (2015, June 2). Instruments measuring blunted affect in schizophrenia: A systematic review. PLoS One, 10(6). Retrieved from 

 

Ma, H., Cai, M., & Wang, H. (2021). Emotional Blunting in Patients With Major Depressive Disorder: A Brief Non-systematic Review of Current Research. Frontiers in psychiatry, 12, 792960. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2021.792960

 

Rosenblat JD, Simon GE, Sachs GS, Deetz I, Doederlein A, DePeralta D, et al. . Treatment effectiveness and tolerability outcomes that are most important to individuals with bipolar and unipolar depression. J Affect Disord. (2019) 243:116–20. 10.1016/j.jad.2018.09.027

 

Seidel EM, Habel U, Finkelmeyer A, Hasmann A, Dobmeier M, Derntl B. Risk or resilience? Empathic abilities in patients with bipolar disorders and their first-degree relatives. J Psychiatr Res. 2012 Mar;46(3):382-8. doi: 10.1016/j.jpsychires.2011.11.006. Epub 2011 Nov 30. PMID: 22133461.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022