אימון לחיסון בפני לחצים (SIT) לטיפול בתסמונת דחק פוסט-טראומטית

אימון חיסון בפני לחץ

 

אימון לחיסון בפני לחצים (Stress Inoculation Training או SIT) היא שיטת טיפול הכוללת לימוד ותרגול מיומנויות התמודדות לניהול מתח וחרדה.

 

התהליך כולל שילוב מודולרי של כלים וטכניקות בגישת CBT, כמו  אימון בהרפיית שרירים עמוקה, הבניה קוגניטיבית מחודשת, תרגילי נשימה, אימון במיומנויות אסרטיביות, עצירת מחשבות, משחק תפקידים ודיאלוג עצמי מודרך.

לעתים קרובות נעשה שימוש באימון חיסון במתח בשילוב עם טכניקות טיפול אחרות,בעיקר טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים.

 

השיטה פותחה במקור עבור כטיפול בהפרעות חרדה,.

היא נמצאה יעילה במחקרי הערכה כשיטת טיפול בחרדת ספורטאים (Mace & Carrol,1986), חרדת ביצוע אצל מוסיקאים (Saunders et al, 1996) וגם בדיכאון וחרדה בקרב חולי סרטן (Kashani, 2015), 

 

מאמר זה יתייחס לתרומת SIT למתמודדים/ות עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD),  על רקע תקיפה מינית, התעללות בילדות, מלחמה, שבי, פיגוע,  אסון טבע ועוד.  

 

 

רציונל

ממש כפי שחיסון עוזר לגוף להגיב במהירת כשהוא נחשף למחלה, הרציונל של SIT מניח כי ניתן להכין את המטופל נפשית לקראת התמודדויות עם פחד וחרדה הקשורים ל-PTSD.

 

הקשר בין חיסון לבריאות הנפש נמצא מזה שנים רבות בשיח הטיפולי (למשל ספרו של הפסיכולוג הקנדי ג׳ורדן פיטרסון (12 כללים לחיים, חיסון בפני כאוס), אבל נראה שהרעיון של חיסון בפני PTSD מזמין מכולם.

 

האימה הפוסט-טראומטית מתעוררת כאשר המתמודד/ות נחשף לתזכורות, סיגנלים או רמזים שמהווים טריגר לסימפטומים הללו. 

 

באמצעות חשיפה הדרגתית לצורות מתונות יותר של חרדה, הביטחון העצמי עולה ומאפשר למטופל להגיב מהר ויעיל יותר כאשר צצים סימנים הקשורים בטראומה. 

 

 

איך עובדת שיטת SIT?

SIT מועבר במפגשים בני 90 דקות במהלך כמה שבועות. ניתן לעבור את הטיפול בקבוצה, אך לרוב הוא יינתן אחד על אחד. 

במהלך SIT המטופל ילמד מיומנויות התמודדות, והמטפל יסייע לו להפוך מודע יותר לטריגרים הספציפיים שיכולים להציף את הפחד והחרדה הקשורים לטראומה שחווה. 

 

 

בין המיומנויות היעילות לניהול חרדה: 

 

נשימה סרעפתית עמוקה

 

נשימה דרך הסרעפת היא טכניקה שמורכבת משני חלקים:

 

  • למידה איך לנשום עמוק דרך הבטן (במקום דרך החזה).

  • תרגול הנשימה בין המפגשים, כדי להפוך אותה להרגל בריא וטבעי. 

 

דיאלוג עצמי מודרך

אנשים המתמודדים עם הפרעות חרדה, ו-PTSD בפרט, מדברים לעצמם בשקט.

ב-SIT לומדים למקד את השיחות הפנימיות הללו בזיהוי מהיר של מחשבות שליליות ש״מורידות״ את המטופל למטה, בעצירתן ובשינוי שלהן למחשבות חיוביות ומעודדות. 

העידוד הזה אינו מאולץ ומלאכותי, אלא לוקח בחשבון פרופורציה ומציאות, בלי להעצים את החרדה. 

למשל, ״הרעש החזק ששמעתי עכשיו הבהיל אותי, אבל אני לא נמצא באירוע הטראומטי״

 

הבניה קוגניטיבית מחדש

הבניה קוגניטיבית מחודשת היא טכניקה טיפולית מוצלחת ב-CBT, שמטרתה לעזור למטופלים לשנות את הדרך בה הם חושבים על היבטים מעוררי מצוקה בחייהם.

כאשר משתמשים בה לניהול מתח, המטרה היא להחליף מחשבות המייצרות סטרס (עיוותי חשיבה) במחשבות מאוזנות יותר שאינן מייצרות מתח.

 

אימון בהרפיית שרירים פרוגרסיבית

הרפיית שרירים מתקדמת, שנקראת גם PMR, היא טכניקה טיפולית מוכחת בה לומדים כיצד להרפות כל קבוצת שרירים בגוף ע״י כיווץ ולשחרר אותה בדרך נכונה.

תרגילים אלה מוקלטים, כדי שיהיה אפשר לתרגל אותם בבית בין המפגשים. 

 

משחקי תפקידים

בשלב זה מתחילים לתרגל את טכניקות ההתמודדות שנלמדו.

המטפל והמטופל הוחרים על מצב מעורר חרדה, ולאחר מכן עושים שימוש יעיל במשחק תפקידים, הכולל גם אסטרטגיות ספציפיות לניהול חרדה. 

 

חשיבה על התנהגויות שליליות ושינוי שלהן

כאן לומדים להשתמש בדמיון כדי לתרגל התמודדות יעילה.

המטפל ידריך את המטופל דרך מצב מעורר חרדה במלואו.

הסימנים מעוררי הטראומה יזוהו בהצלחה, ותינקט פעולה שתמנע אותם מלהשתלט על המטופל.

 

 

ב-SIT לומדים להשתמש בכל המיומנויות הללו ולזהות את הטריגרים הכי מוקדם שאפשר, לניהול החרדה והמתח לפני שהם משתלטים. 

 

 

SIT כטיפול משני לטיפול עיקרי בטראומה 

לעתים קרובות נעשה שימוש באימון לחיסון בפני מתחים בשילוב עם טכניקות טיפול אחרות, מתוך מגוון הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים.

 

טיפול בחשיפה ממושכת (PE) וטיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT) הן דוגמאות נוספות לפסיכותרפיה בגישת CBT, שאימון לחיסון בפני לחצים מתלווה אליהן כטיפול משני.

שיטת CBT מתייחסת למגוון טכניקות פסיכותרפיה שיכולות לסייע לזהות ולשנות מחשבות מעוותות ו/או שליליות, אשר בכוחן להשפיע על רגשות, תחושות והתנהגות.

 

בואו נדבר על שתיהן: 

 

טיפול בחשיפה ממושכת (PE)

עם הזמן, מתמודדים עם PTSD עשויים לפתח פחדים מפני תזכורות לאירוע הטראומטי שחוו, שיכולות להופיע החיי היומיום. 

למשל, תמונות (צפייה בכתבה על פיגוע), ריחות (מזעזע, אבל ריח של בשר חרוך מזכיר אירועים רבי-נפגעים) או רעשים ספציפיים (מסוק בגובה נמוך) יכולים להעלות מחשבות מבהילות, פלאשבקים ורגשות הקשורים לאירוע הטראומטי.

 

התזכורות עשויות גם להגיע בצורת זיכרונות מאוד חדים, סיוטי לילה או מחשבות חודרניות.

 

כיוון שלעתים קרובות גורמים האותות הללו למצוקה ניכרת, אך טבעי הוא ששהמטופל יעשה כל מאמץ כדי להימנע מהן. 

 

המטרה של טיפול בחשיפה ממושכת (PE) היא לעזור להפחית את רמות החרדה והאימה הקשורים לתזכורות הללו ובכך להפחית את ההתנהגות הנמנעת.

יתכן והמטופל יצטרך להתעמת (או בשפת הטיפול, להיחשף) לתזכורות מהן הוא פוחד ונמנע, מה שניתן לעשות באמצעות חשיפה אקטיבית לתזכורות.

 

למשל, אפשר להראות למטופל תמונות שמזכירות לו את המאורע הטראומטי או לעשות זאת דרך חשיפה מנטלית, בדמיון.

 

באמצעות התייצבות מול הפחד והחרדה, בסביבה טיפולית בטוחה, המטופל מגלה שהוא יכול להפחית את הפחד ולבסוף יורד ההיקף שבו המטופל תופס את הסינגלים כמאיימים. 

 

לרוב, לטיפול בחשיפה נלווה לימוד של מיומנויות הרפיה, כך שהמטופל יוכל לנהל טוב יותר את החרדה והפחד כשהם קורים, במקום להימנע מהם. 

 

 

CPT

טיפול בעיבוד קוגניטיבי נועד לסייע במקרים של PTSD אצל מי שחוו טראומה. 

לרוב, הטיפול נמשך 12 מפגשים וניתן לראות אותו כשילוב בין טיפול קוגניטיבי וטיפול בחשיפה. 

 

CPT דומה לטיפול קוגניטיבי בכך שהוא מבוסס על הרעיון שתסמיני PTSD נובעים מקונפליקט בין אמונות המטופל בנוגע לעצמו ולעולם בטרם הטראומה (למשל, האמונה ששום דבר רע לא יאונה לו) לבין המידע הפוסט-טראומטי (למשל, הטראומה מהווה ראיה לכך שהעולם אינו מקום בטוח). 

 

קונפליקטים כאלה מכונים ״נקודות תקיעות״ ומתייחסים אליהם באמצעות רכיב אחר של CPT – כתיבה על הטראומה. 

 

כמו בטיפול בחשיפה, ב-CPT המטופל מתבקש לכתוב על המאורע הטראומטי בפירוט ואז להקריא את הסיפור בקול פעם אחר פעם במהלך המפגש ואחריו. המטפל עוזר לזהות ולהתייחס לנקודות תקיעות ולטעויות בחשיבה, מה שמכונה לעתים ״הבניה קוגניטיבית״. טעויות בחשיבה עשויות לכלול, למשל, אמונות כמו ״אני אדם רע״ או ״עשיתי משהו רע ולכן זה מגיע לי״. המטפל עוזר להתייחס לטעויות ולנקודות התקיעות ע״י איסוף ראיות בעד ונגד המחשבות הללו. 

 

 

מה אומרים המחקרים?

למרות שיש כמה וכמה טיפולים מוצלחים לטיפול ב-PTSD, מחקרים מצביעים על יתרון ברור לפסיכותרפיה ממוקדת טראומה, כמו CPT וטיפול בחשיפה ממושכת.

 

מומלץ שמטופלים יבחרו בין הטיפולים השונים לפי סוג הטיפול שבו הם חשים יותר בנוח.

למשל, יש אנשים שאינם חשים בנוח עם עימות אקטיבי מול מוראות הטראומה או עם כתיבה על חוויות טראומטיות מהעבר, גם כאשר מדובר על תהליך הדרגתי, מושהה ומבוקר. 

לכן, SIT עשוי להוות בחירה טובה יותר עבורם. הדבר החשוב ביותר יהיה למצוא מטפל שגורם למטופל להרגיש בנוח.

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה 

 

מקורות:

 

Foa, E. B., Dancu, C. V., Hembree, E. A., Jaycox, L. H., Meadows, E. A., & Street, G. P. (1999). A comparison of exposure therapy, stress inoculation training, and their combination for reducing posttraumatic stress disorder in female assault victims. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 67, 194-200.

 

Holcomb, W. R. (1986). Stress inoculation therapy with anxiety and stress disorders of acute psychiatric inpatients. Journal of clinical psychology, 42(6), 864-872. Retrieved May 8, 2021 from: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/1097-4679(198611)

 

Jackson S, Baity MR, Bobb K, Swick D, Giorgio J. Stress inoculation training outcomes among veterans with PTSD and TBI. Psychol Trauma. 2019 Nov;11(8):842-850. doi: 10.1037/tra0000432. Epub 2019 Mar 21. PMID: 30896224.

 

Kashani, F., Kashani, P., Moghimian, M., & Shakour, M. (2015). Effect of stress inoculation training on the levels of stress, anxiety, and depression in cancer patients. Iranian journal of nursing and midwifery research, 20(3), 359–364. Retrieved May 8, 2021 from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4462062/

 

Mace, R., & Carroll, D. (1986). Stress inoculation training to control anxiety in sport: two case studies in squash. British Journal of Sports Medicine, 20(3), 115-117. Retrieved May 29, 2021 from: https://bjsm.bmj.com/content/bjsports/20/3/115.full.pdf

 

Saunders, T., Driskell, J. E., Johnston, J. H., & Salas, E. (1996). The effect of stress inoculation training on anxiety and performance. Journal of occupational health psychology, 1(2), 170. Retrieved May 8, 2021 from: https://apps.dtic.mil/sti/pdfs/ADA309082.pdf

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022