נרקולפסיה | תסמינים, אבחון, טיפול ל״ישנים בהליכה״

נרקולפסיה

 

מהי נרקולפסיה?

 

נרקולפסיה היא הפרעת שינה נוירולוגית המתבטאת בישנוניות מוגזמת ובלתי נשלטת במהלך היום, עד למצבים בהם של הירדמות פתאומית בכל רגע, במהלך כל סוג של פעילות.

 

נרקולפסיה מסוג 1 מגיעה עם אובדן פתאומי של המתח השרירי, מה שגורם לחולשה והופך את השליטה בשרירים לבלתי אפשרית (קטפלקסיה).

 

במקרים רבים, נרקולפסיה אינה מאובחנת ולכן אינה מטופלת.

בשנת REM אנו חולמים והשרירים שלנו משותקים, מה שמסביר כמה מהסימפטומים של נרקולפסיה.



תסמינים של נרקולפסיה

 

ישנוניות מוגזמת במהלך היום (EDS)

 

באופן כללי, EDS מקשה על פעילויות יומיומיות, גם אם ישנים מספיק במהלך הלילה. חוסר האנרגיה יכול להפוך את הריכוז לקשה, והישנוניות יכולה לגרום לשכחה ולתחושה דיכאונית או מותשת. 

 

 

קטפלקסיה

 

פה נרחיב טיפה:

 

קטפלקסיה היא אובדן פתאומי זה של טונוס השרירים בזמן שהאדם ער.

היא מובילה לחולשה ולאובדן שליטה רצונית בשרירים.

התופעה נוכחת לעתים קרובות יחד עם רגשות חזקים כמו צחוק, פחד, כעס, לחץ או התרגשות.

הסימפטומים של קטפלקסיה עשויים להופיע שבועות או אפילו שנים לאחר הופעת EDS (הסעיף הקודם).

אנשים מסוימים עשויים לקבל רק התקף אחד או שניים במהלך החיים, בעוד שאחרים עשויים לחוות כמה התקפים ביום.

 

בערך בעשירית מהמקרים של נרקולפסיה, קטפלקסיה היא התסמין הראשון שמופיע וניתן לאבחן אותו בטעות כפרכוס.

 

ההתקפים הקשים ביותר מביאים להתמוטטות גוף מוחלטת שבמהלכה אנשים אינם מסוגלים לזוז, לדבר או לפקוח עיניים.

אבל גם במהלך האפיזודות הקשות ביותר, המתמודדים בהכרה מלאה, מה שמבחין בין קטפלקסיה מהתעלפות או פרכוסים.

אובדן טונוס השרירים במהלך קטפלקסיה דומה לשיתוק של פעילות השרירים המתרחש באופן טבעי במהלך שנת REM.

אפיזודות קטפלקסיות נמשכות כמה דקות לכל היותר ונפתרות ספונטנית כמעט מיד.

למרות שהן מפחידות,הן לא מסוכנות כל עוד האדם מוצא מקום בטוח שאפשר לנחות עליו בבטחה (ספה או כרית). 

 

 

הלוצינציות

 

הלוצינציות הם הזיות חדות וברורות שיכולות לקרות בכל זמן, ולעתים קרובות הן חדות ומפחידות.

הלוצינציות בנרקולפסיה יתבטאו בד״כ בראייה, אך הן יכולות לכלול גם חושים אחרים.

כאשר הן מופיעות בזמן שהאדם ישן הן מכונות הלוצינציות היפנגוגיות.

כאשר הלוצינציות מתרחשות בזמן שהאדם מתעורר הן מכונות הלוצינציות היפנופומפיות

 

 

שיתוק במהלך השינה

 

שיתוק שינה הוא חוסר יכולת זמני לנוע או לדבר בזמן הירדמות או התעוררות.

שיתוק זה נמשך בדרך כלל רק מספר שניות או דקות, בהכרה מלאה. 

הוא דומה לקטפלקסיה, רק שהוא מתרחש בקצוות השינה.

שיתוק שינה אינו גורמים לחוסר תפקוד קבוע - לאחר סיום האפיזודה (שיכולה להיות די מפחידה), אנשים מתארגנים מחדש במהירות ויוצאים מחוויית השיתוק. 

 

 

שינה מופרעת

 

מתמודדים/ות עם נרקולפסיה הם כאמור ישנוניים מאוד לאורך היום, אבך הם בדרך כלל חווים גם קשיים להישאר לישון בלילה.

שנתם מופרעת על ידי נדודי שינה, חלומות צלולים, דום נשימה בשינה, פעילות בזמן חלימה ורגליים קופצות.

 

במחזור שינה טיפוסי אנו נכנסים לשלבי השינה המוקדמים, לאחר מכן לשלבים העמוקים יותר ולבסוף (לאחר כ-שעה וחצי) לשנת ה-REM (תנועות עיניים מהירות).

אנשים עם נרקולפסיה נכנסים לשנת REM באופן כמעט מיידי במחזור השינה, לפעמים בזמן שהם ערים.

 

 

הפרעות קשב 

 

ADHD ונרקולפסיה קשורות קשר הדוק -

בערך 33% מהמתמודדים עם נרקולפסיה חווים גם תסמינים של ADHD. 

 

מחקרים מצביעים ם קשר גנטי מסוים בין שני המצבים.

אחד מהם זיהה קשר משמעותי בין הסיכון הגנטי לנרקולפסיה ומאפייני ADHD , חוסר קשב והיפראקטיביות.

סימפטומים של ADHD, נמצאו קשורים ספציפית לתכונות גנטיות של נרקולפסיה.

 

מחקר משנת 2020 מצא כי תסמיני ADHD והפרעות שינה חולקים פעילות מוחית משותפת, כולל שינויים מבניים במערכת הקשב הוונטרלי, אחת משתי המערכות שמכוונות חושים במוח.

 

 

מה גורם לנרקולפסיה?

 

המומחים אינם יודעים מהם הגורמים לנרקולפסיה, אך הם חושבים שהיא כוללת כמה אלמנטים שיחדיו יוצרים בעיות במוח ושנת REM מופרעת. המדע מתקרב למציאת גנים הקשורים להפרעה, אשר שולטים בייצור כימיקלים במוח שעשויים לתת את האותות למעגלי השינה והערות. 

 

יש מומחים הסבורים כי נרקולפסיה מתרחשת בשל קושי של המוח לייצר את הכימיקל היפוקרטין.

מדענים מצאו גם בעיות בחלקים במוח שקשורים לשליטה בשנת REM. 

 

 

גורמי סיכון

 

גורמי הסיכון לנרקולפסיה כוללים בין היתר גיל.

נרקולפסיה מתחילה לרוב בגיל 15-25, אך יכולה להופיע בכל גיל.

 

בנוסף נרקולפסיה היא הפרעה עם תורשתיות גבוהה.

מי שיש לו היסטוריה משפחתית של נרקולפסיה מצוי בסיכון גבוה פי 20-40 ללקות בה בעצמו !

 

 

תחלואה נלווית

 

לחלק מהאנשים עם נרקולפסיה יש בעיות קשורות, בהן: 

 

  • תנועות רגליים מחזוריות בשינה (PLMD) – שרירי הרגליים נעים חופשי, בלי שליטה, הרבה פעמים במהלך הלילה.

  • תסמונת דום נשימה בשינה – במהלך השינה הנשימה עוצרת לעתים קרובות ואז מתחדשת. מה שאומר - נחירות.  ברמה הפיזיולוגית, כל חסימת נשימה כזו מעוררת את תגובת החירום של הגוף. 

  • התנהגות אוטומטית – הירדמות במהלך פעילות רגילה, כמו נהיגה, הליכה או דיבור. סיפור מסובך, שעלול להיות גם מסוכן. 

 

 

אבחון 

 

כמו בסהרוריות, הפעילות של הנרקולפטי נמשכת תוך כדי שינה והאדם מתעורר בלי זיכרון לגבי מה שקרה בזמן שישן.

 

תסמיני נרקולפסיה יכולים להיראות כמו כאלה של בעיות בריאותיות אחרות, והאבחון עשוי לכלול: 

 

  • בדיקה רפואית - בדיקה גופנית של הרופא ובחינת ההיסטוריה הרפואית.

  • רשומות שינה – הרופא עשוי לבקש מהמטופל לעקוב אחר הסימפטומים והשינה במהלך כמה שבועות.

  • פוליסומנוגרם (PSG) – מעבדת שינה. בבדיקה נלקחים מדדים קבועים במהלך השינה כדי לתעד בעיות במחזור השינה. PSG יכולה לעזור לחשוף מצב בו המטופל עובר לשנת REM בזמנים שאינם רגילים במהלך מחזור השינה. הדבר עשוי לשלול בעיות אחרות שעלולות לגרום לסימפטומים.

  • בדיקת חביוני שינה (MSLT) – נעשית גם היא בקליניקה או מעבדה מיוחדות. הבדיקה נערכת במהלך היום ומודדת את הנטייה להירדם ואם אלמנטים מסוימים של שנת REM מתרחשים בזמנים לא רגילים במהלך היום. בבדיקה זו המטופל יצלול ל-4-5 תנומות, בד״כ בהפרשים של שעתיים. 


נרקולפסיה מסוג 2 אינה כוללת קטפלקסיה.

 

טיפול בנרקולפסיה

 

אין אמנם טיפול ספציפי לנרקולפסיה, אך יש טיפולים תרופתיים (במרשם רופא) שיכולים לסייע בהקלת הסימפטומים, בהן: 

 

 

מעניין -

המתמודדים עם ההפרעה לא דיווחו בתקופת הקורונה על החמרה בתסמינים נרקולפטיים, גם במצבים בהם נאלצו להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת הסגרים.

הסברים אפשריים יכולים להיות הזדמנויות רבות יותר לתנומות במהלך היום, השכמה מאוחרת יותר בבקרים ויותר שינה בלילות. גורם נוסף להקלה הספונטנית בסימפטומים יכול להיות התנאים המקלים של עבודה מהבית.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

19 ביולי 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

Narcolepsy Fact Sheet. in NIH Website: https://www.ninds.nih.gov/Disorders/Patient-Caregiver-Education/Fact-Sheets/Narcolepsy-Fact-Sheet

 

Kim J, Lee GH, Sung SM, Jung DS, Pak K. Prevalence of attention deficit hyperactivity disorder symptoms in narcolepsy: a systematic review. Sleep Med. 2020 Jan;65:84-88. doi: 10.1016/j.sleep.2019.07.022. Epub 2019 Aug 3. PMID: 31739230.

 

Min Wu, Jiafeng Ren, Shirley Xin Li, Pei Xue, Changjun Su, Junying Zhou, Management of narcolepsy during COVID-19: a challenge or an opportunity?, Sleep, Volume 44, Issue 2, February 2021, zsaa273, https://doi.org/10.1093/sleep/zsaa273

 

Nigam M, Hippolyte A, Dodet P, Gales A, Maranci JB, Al-Youssef S, Leu-Semenescu S, Arnulf I. Sleeping through a pandemic: impact of COVID-19-related restrictions on narcolepsy and idiopathic hypersomnia. J Clin Sleep Med. 2022 Jan 1;18(1):255-263. doi: 10.5664/jcsm.9556. PMID: 34314345; PMCID: PMC8807898.

 

Takahashi, N., Nishimura, T., Harada, T. et al. Polygenic risk score analysis revealed shared genetic background in attention deficit hyperactivity disorder and narcolepsy. Transl Psychiatry 10, 284 (2020). https://doi.org/10.1038/s41398-020-00971-7

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022