אובססיות דתיות | כפירה, חטאים, מחשבות וטקסים ב-OCD דתי

OCD דתי

 

 

לאמונה דתית יש יתרונות פסיכולוגיים רבי-עוצמה.

 

למשל, אנחנו יודעים היום כי אמונה דתית מאריכה חיים - כארבע שנים יותר מהממוצע.

 

אבל אליה וקוץ בה - 

 

הקפדה על קיום מצוות יכולה להפוך לטריגר לחרדה. 

לפעמים, תחושה כבדה מלווה מתמודדים דתיים, עד למצב קיצוני בו הם מגיעים לגבולות ה-OCD.

המציאות המנטלית של ניסיון לפתור את המבוך הסבוך והאינסופי של שכר ועונש יכולה להיות לא בריאה. 

למשל, המתמודדים עם OCD דתי נוטים למזג בין פעולה למחשבה, כלומר עצם המחשבה על התנהגות מסוימת נתפסת כשוות ערך להוצאתה לפועל במציאות. 

אירועים כאלה עלולים לגרור דיאלוג אישי עם ה׳ יתברך, עם הרבה הלקאה עצמית. חרדה מאובדן שכר המובטח ע״י הקב״ה, רגשות אשם קשים, חוסר-אונים ומחשבות טורדניות חודרניות שמופיעות בלופ אינסופי.

 

כמו בסוגים אחרים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול הקו הראשון ב-OCD דתי הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי ובפרט חשיפה ומניעת תגובה

במידת הצורך ישולב בתהליך גם טיפול תרופתי ל-OCD ובמקרים רבים מומלץ לשלב במקביל ליווי רוחני, המאפשר ייעוץ מנקודת מבט דתית.

 

כטיפול עצמי, חשוב לזכור שגם הצדיקים האדוקים ביותר לא מצליחים למלא תרי״ג מצוות.

הנקודה החשובה היא שכאשר הם כושלים, תבונתם מסייעת להם להסתכל על התמונה הגדולה ולא על אירוע ספציפי.

מעבר לכך, ענוותם מאפשרת להם להבין כמה מעט אנו מבינים. 

  

 זכרו כי אבינו בשמים נמצא למעלה כדי לקבל,

לסלוח ולתת תמיד הזדמנות לתיקון:

 

 

 נרקיס 

 

הדיאלוג המורכב של שכר ועונש

 

רוב המאמינים אינם מפתחים OCD, אבל אפשר להתחבר די בקלות לרציונל הסובייקטיבי של מתמודדים עם אובססיות דתיות - 

למשל, 50% מהישראלים מתפללים בבית הכנסת ביום כיפור. 

חלק מהמוטיבציה נובעת משמירה על מסורת, אבל קיים גם רעיון של כפרה, של חשבון נפש ובקשת סליחה מהאלוהה על חטאים, וביניהם העובדה שאתה לא רואה ולא חושב על האל בשאר ימות השנה.

מבחינה פסיכולוגית מדובר בשיחה פנימית, אישית ואינטימית, בין בן אדם לבין ה׳ והיום המיוחד ממחיש עבורנו בקטנה את מה שעוברים מתמודדים/ות עם אובססיות דתיות.

 

לשמחתנו, יותר ויותר רבנים מכירים היום את ההיבטים הדתיים של OCD, לכן מומלץ לפנות ולקבל הדרכה וייעוץ על התסמינים, על חמלה וקבלה ועל סליחה עצמית.

  

 

מבחינת צווים ואיסורים, נראה כי חיי היהודי המאמין מוקפדים יותר בהשוואה למאמינים מדתות אחרות.

 

יחד עם זאת חשוב לציין כי OCD דתי אינו רק נחלת היהדות. למעשה, בכל תרבות בה ניתן דגש חברתי לאמונה דתית, מופיעים יותר מקרים של OCD עם מאפיינים דתיים.

 

קחו למשל את ארצות ערב, כמו עירק, תימן ומצרים, בהן אובססיות של מתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית קשורות כמעט תמיד לטקסים דתיים, בעיקר לאור הדגש שניתן באיסלאם על ניקיון והיטהרות (לעיתים רואים את הרתיעה של מוסלמים מכלבים, שקשורה יותר לגועל ופחות לחרדה).

בנצרות, הן הקתולית והן הפרוטסטנטית, קיימות פונקציות קהילתיות המספקות מענה פרא-מקצועי עבור המתמודדים עם מחשבות כפירה (אצל הקתולים קיים מעמד "הוידוי" ואצל הפרוטסטנטים קיים מקצוע של ממש לעזרה נפשית עבור מאמינים - ייעוץ פסטורי).

   

מהם הרווחים הנפשיים של אמונה דתית?

 

אמונה דתית מספקת לכל מאמין תקווה, משמעות, פשר והסבר לאירועי החיים.

תקווה קשורה לרעיון של אמונה, שתיהן מרכזיות בכל הדתות וקשורות לתמצית של האנושיות.

 

פרופ' מולי להד (2006) במודל החוסן הרב מימדי (מודל ה- Basic PH) מתייחס למנגנונים שאנו מפעילים בזמני לחץ ואי-ודאות, המאפשרים לנו לווסת את רגשותינו מול שינויים ולהמשיך לחיות את חיינו כסדרם. לפי המודל, הטיפוס החמישי (Cognition – ההכרתי, מחשבתי) יסתמך על אמונות, ערכים וחיפוש משמעות, על מנת להנחות ולהדריך את עצמו בזמנים של לחץ ומשבר.

 

האמונה מעניקה משמעות למצוקה ולסבל ומעוררת את התקווה והביטחון החיוניים להתמודדות במצבי לחץ.

במחקר על הקשר בין דתיות ותקווה והקשר להתמודדות טובה עם סרטן נמצא כי התקווה אצל הנשים החילוניות משחקת תפקיד חשוב בהתמודדות עם המחלה, בעוד שאצל הנשים הדתיות התקווה כשלעצמה, כגורם נפרד היא פחות משמעותית, כנראה משום שהדת מעניקה להן כוחות של "תקווה מיוחדת" המובנית בתוך אמונתן הדתית והמסייעת להתמודדותן (ביידר, אוחיון-חסון ואחרים, 2009).

 

כאשר בדקו את ההבדלים בין גברים לנשים בחשיפה לאירועי טרור ובתגובה אליהם נמצא כי מבין אסטרטגיות ההתמודדות הפופולאריות ביותר אצל הנשים (50% מהנשים השתמשו בהן), האמונה באלוהים ובירור שלום בני המשפחה והחברים הן היעילות ביותר עבורן (סולומון, גלקופף ובלייך, 2004).

 

 

טיפול CBT ב-OCD דתי

 

איך מטפלים בהפרעה טורדנית-כפייתית דתית?

 

המטופל ומטפל ה-CBT בוחנים את האמונות, המחשבות והרגשות של המטופל לגבי הסבל הנפשי עמו הוא מתמודד על רקע מידת המחויבות וההתמסרות שלו לדרישות הדת. 

הטיפול עצמו עושה שימוש בחשיפה ומניעת תגובה (ERP), שיטה שנמצאה יעילה לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית.

ERP כוללת תהליך מובנה בו המטופל נחשף לטריגרים ומלמד אותו כיצד להתנגד לדחף לבצע את הטקסים הקומפולסיביים (שנועדו להרגיע את החרדה האובססיבית).

לאורך זמן, טיפול ERP עוזר להפחית את האובססיות והקומפולסיות, ולהשיב את תחושת השליטה.  

 

נמצא כי השיטה עובדת מצוין כאמצעי להקלה על רמות חומרה שונות של טורדנות וכפייתיות, ביניהן גם מחשבות מוסריות ודתיות.

 

 

באיזה שלב בטיפול מרגישים הקלה באובססיות הדתיות?

 

הסימפטומים יכולים לפחות תוך 10 שבועות - שזה פרק זמן קצר יחסית בהשוואה לתקופה בה האדם המטופל חי באדיקות דתית וסבל מהתסמינים. 

בפגישה הראשונה של טיפול CBT באינטרנט או בקליניקה, יעריך המטפל ההתנהגותי-קונגיטיבי את מצבך העכשווי, כאדם מאמין שכרגע סובל.

המימוש והיישום של תהליך החשיפה ומניעת התגובה (ERP) הוא מאתגר ודורש מסירות ותרגול התנהגותי, הן מצד המטופל והן מצד המטפל.

 

 

המטפל יעלה בפניך שאלות לחקירה ויציע לך הנחות עבודה רציונליות באמצעות פסיכואדוקציה.

  

הנה כמה מהן: 

 

  • המחשבות שלך הן ברובן מובנות ונורמליות, ודאי בתוך הסיטואציה הרוחנית בה אתה חי. המחשבות כשלעצמן אינן לא חריגות או מופרעות. לאור הציפיות שלך מעצמך, ושל אחרים ממך, מובן למה אתה מיוסר. חשוב להבין שאנשים מאמינים, גם הצדיקים האדוקים ביותר, חווים מדי פעם פנטזיות, רעיונות ומחשבות על כפירה. חשוב ללמוד כיצד להתמודד עמן, לתת להן מקום ולא להילחם ולהתנגד אליהן. הן חולפות. יכול להיות שאתה שוף לשלמות, אבל בנקודה מסוימת עלולים להגיע עד לפרפקציוניזם דתי - הצבת יעדים לא מציאותיים שמעמידים בפניך אידיאלים התנהגותיים שאינם ברי-מימוש. אבל הדרישה אינה לשלמות, אלא למאמץ.

  • המטפל יבהיר בדרכים שונות שיש הבדל רב בין מחשבות לבין פעולות. יש הבדל בין מחשבות לבין הוצאתן לפועל.

  • גם אם חטאת, חשוב לזכור שאתה בן אנוש, בשר ודם. בין אם אתה חוזר בתשובה ובין אם גדלת לתוך היהדות, נדרשת המון חמלה כדי להיות אדם דתי. תפקידם של עונשים הוא לחנך ולא לנקום. עונש הוא דרך חינוכית ל״חיטוי אמוני״ לנשמה, לא אמצעי של נקמה והכאבה. הפסוק "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר" (משלי יג כד) מסייג את הענישה ההורית / האלוקית כאמצעי לשפר ולקדם את יחסי האהבה, החמלה והדאגה בין השניים. החרטה והאשמה מובנות, אבל די בתפילה ובקשת סליחה אותנטית כדי להמשיך לעבוד במשנה מרץ את ה'. 

  •  אם את כל אלה ידעת כבר, המטפל יתקדם להקבלה בין התמודדות עם קושי נפשי לבין קושי גופני: המחשבות הטורדניות על כפירה הן ביטוי זמני של מצבך הנפשי, שניתן להבינו גם כתולדה של חוסר איזון ביוכימי במוח. הסבר כזה יכול להקל עד מאוד על תחושת האשם הכבדה.

  • הסבר דתי נוסף שעשוי להקל על התמודדותך הוא התזכורת שהאל רואה את קשייך וסולח על מעידות, וכפי שהאל תיגמל מאמינים שנשארו אדוקים באמנותם למרות קשייהם, כך יתגמל גם אותך על הנכונות וההתחזקות באמונה. 

 

ד״ר טרייסי מרקס, פסיכיאטרית אמריקאית שמעלה בערוץ שלה סרטונים מצוינים

על קשיים נפשיים והתמודדות עמם מדברת כאן על OCD דתי (באנגלית):

 

 

 

נסכם.

 

הפרעה טורדנית-כפייתית היא אגוז קשה לפיתוח, קל וחומר כאשר המטופל הוא אדם מאמין המתייסר על חטאים והשלכותיהם. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

כתיבה:

 

נורית אלנהורן, MSW, 

מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית 

 

איתן טמירMA,

ראש המכון 

בעזרת מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

22 בדצמבר 2023 

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

 

להד,מ. ואילון, ע', (2000). חיים על הגבול. הוצאת נורד. 

  

Bleich A, Gelkopf M, Solomon Z. (2003) .Exposure to terrorism, stress-related mental health symptoms, and coping behaviors among a nationally representative sample in Israel. JAMA, Aug 6;290(5):612-20

 

Hasson-Ohayon I, Braun M, Galinsky D, Baider L. Religiosity and hope: A path for women coping with a diagnosis of breast cancer. Psychosomatics. 2009;50:525–533 

 

Cortney Jebelian (2020). Religious or Scrupulosity OCD: Symptoms, Causes, and Treatment. August 21, 2020.
https://www.treatmyocd.com/blog/scrupulosity-religious-ocd-symptoms-treatment

 

Pearce, M. J., Koenig, H. G., Robins, C. J., Nelson, B., Shaw, S. F., Cohen, H. J., & King, M. B. (2015). Religiously Integrated Cognitive Behavioral Therapy: A New Method of Treatment for Major Depression in Patients With Chronic Medical Illness. Psychotherapy (Chicago, Ill.), 52(1), 56–66 

 

Pittenger, C., Kelmendi, B., Bloch, M., Krystal, J. H., & Coric, V. (2005). Clinical Treatment of Obsessive Compulsive Disorder. Psychiatry (Edgmont), 2(11), 34–43

 

Handbook on Obsessive-Compulsive and Related Disorders. Edited by K. A. Phillips and D. J. Stein, American Psychiatric Association Publishing, 2015 , pb, 312 pp

 

Wallace, L. E., Anthony, R., End, C. M., & Way, B. M. (2019). Does Religion Stave Off the Grave? Religious Affiliation in One’s Obituary and Longevity. Social Psychological and Personality Science, 10(5), 662–670. https://doi.org/10.1177/1948550618779820  

  

https://www.linkedin.com/pulse/dealing-blasphemous-thoughts-ocd-from-religious-shahid-rashid

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Pastoral_care

 

https://blogs.psychcentral.com/ocd-reflections/2016/04/confessions-and-ocd/

 

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/55/ART1/737/560.html

 

https://youtu.be/4pZ33QQbLfY

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4132251,00.html 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024