מהי נוירוזה? התסמינים, הסיבות והקשיים של האישיות הנוירוטית

נוירוזה

 

 

נוירוזה היא משמעותית לכל דיון פסיכולוגי, אבל אף פעם לא דחופה. 

נוירוזה היא וודי אלן, היא ״מצד אחד אבל מצד שני״, היא ג׳ורג׳ קוסטנזה, היא חיים בצומת של קבלת החלטות שלא באמת מתקבלות. 

היא יכולה להמתין לתורה אחרי הרבה מושגים אחרים, עד שכנראה תתלונן לבסוף בפסיביות אגרסיביות אופיינית על חוסר ההגינות של לקסיקונים לפסיכולוגיה…  

 

אז הנה, הגענו אלייך נוירוזה יקרה, המרחב כולו שלך… 

 

 

מהם התסמינים של נוירוזה?

נוירוזה, ברבים נוירוזות, או פסיכונוירוזה, היא הפרעה נפשית שמתאפיינת בתחושת מצוקה וקושי בתפקוד.

נוירוזות מאופיינות בחרדה, דיכאון או חוויות מאמללות אחרות של מצוקה שאינן פרופורציונליות לנסיבות חייו של האדם בזמן נתון.

 

 

מהי ההגדרה של אדם נוירוטי?

אנשים נוירוטיים נוטים להגיב בצורה לא מסתגלת ללחצים חיצוניים ופנימיים ונוטים לפרש מצבים נורמטיביים כתסכולים מאיימים ללא תקנה.

לעתים קרובות הם מודעים לעצמם וביישנים, והם עשויים להתקשות לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים.

 

 

ההיסטוריה של הנוירוטיות

למושג הנוירוטיות יש שורשים מוקדמים כבר בכתיבה של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. 

כך כתב פרויד על האדם הנוירוטי:

 

"נוירוטים מתלוננים על מחלתם, אבל הם ממצים ממנה את המיטב. במצב בו מנסים לשחרר אותם מהנוירוזה, הם מגינים עליה כמו לביאה על גוריה".

 

לפי פרויד נוירוזה היא אסטרטגיית התמודדות שנוצרת על ידי רגשות שאינם מצליחים לעבור הדחקה מלאה של חוויות עבר קשות בנפש.

רגשות אלה מציפים ומפריעים לחוויה הנוכחית.

 

אחרי פרויד הורחב מושג הנוירוזה ע״י האנס אייזנק, קארן הורני ופסיכולוגים נוספים והמושג התגלם לכדי תכונה שקשורה ליציבות רגשית או לנטייה לעוררות, בעלות על פתיל קצר שמוצת על ידי גירוי, או קושי להירגע בקלות במצבי עצבנות או טירדה. 

התיאורטיקנית הפסיכואנליטית קארן הורני פיתחה את אחת התיאוריות הידועות ביותר על נוירוזה. היא האמינה שנוירוזה נובעת מחרדה בסיסית שנגרמת במקור על ידי יחסים בין אישיים. התיאוריה שלה מציעה כי אנחינו עושים לפעמים שימוש יתר באסטרטגיות להפחתת חרדה נוירוטית, עד לרמה שהיא נחווית כמו צורך. 

קוסטה ומקריי ואחרים הגדירו נוירוטיות כתכונה אישיותית שלילית שכוללת קשיי הסתגלות ורגשות קשים, ויסות עצמי לקוי או חוסר יכולת לנהל דחפים, בעיות בהתמודדות עם סטרס, תגובות חזקות למה שנתפס כאיום ונטייה כרונית להתלונן.

 

 

איך בודקים את נוירוטיות כתכונת אישיות?

כולנו קצת נוירוטים,

אבל הדרך הפסיכולוגית המקובלת למדוד נוירוטיות היא בעיקר באמצעות שימוש בשאלונים למילוי עצמי, כחלק מהערכה מקיפה של האישיות. 

 

אבל קודם צריך להבהיר את האבולוציה שעבר המושג:

אם נוירוזה תיארה בעבר דינמיקה נפשית לא מודעת, כיום היא מתייחסת לתכונת אישיות שנקראת נוירוטיות. 

הוציאו ממנה את המסתוריות הפרוידיאנית והשאירו לנו את הנוירוטיות היא כאחד מחמשת המימדים של מודל BIG 5, שהוא בעצם הביטוי המחקרי המרכזי של ניסיון לאפיין בני אדם לפי המשגות מחקריות. 

הערכת מידת התכונה הנוירוטית תתקיים באמצעות  תשאול של קרובים, כמו חברים וקרובי משפחה שמכירים היטב את התכונות של האדם שנבדק.  

בגלל שנוירוטיות היא מימד אישיותי ולא אבחנה פסיכיאטרית, השכיחות של התכונה לא מדווחת באותה צורה כמו הפרעות נפשיות מאובחנות, וכל בן אדם בעולם נופל לתוך רצף של נוירוטיות, על ספקטרום מ״נמוך מאוד״ ל״גבוה מאוד״.

 

אנשים שנופלים בחלק גבוה של הספקטרום הנוירוטי נוטים להפגין את התכונות הבאות:

 

  • נטייה כללית לרגשות שליליים.

  • תחושות של חרדה ורגזנות.

  • יציבות רגשית לקויה.

  • תחושות של ספק עצמי.

  • נטייה לביישנות ומודעות עצמית מוגברת.

  • עצבות.

  • עגמומיות ואף דיכאון.

  • התרגזות או הילחצות בקלות.

  • בעיות לשלוט במתח. 

  • מעברים דרמטיים בין מצבים רגשיים.

  • חוסן נפשי מועט.

  •  מאבק  מתמשך להתאושש אחרי התמודדות עם מצוקה.

  • דאגות כרוניות מרובות.
  • נטייה לפרש מצבים טבעיים כמאיימים.

  • נטייה לראות בעיות קטנות כמציפות רגשית. 

  • קושי לשלוט בדחפים או ברגשות. 

  • הרבה קנאה.

  • בעיות עם תסכול וכעס לגבי דברים יומיומיים ותחושות של פחד או אשמה בגלל דברים קטנים.

 

מה ההבדל בין נוירוזה לפסיכוזה?

נוירוזה היא הפרעה נפשית קלה שאינה נובעת ממחלות אורגניות, אלא קשורה במתח, דיכאון או חרדה.

פסיכוזה, לעומת זאת, היא אפיזודה ממוקדת או הפרעה נפשית חמורה, הרבה יותר קשה מנוירוזה, שמחייבת לעתים קרובות טיפול תרופתי ואף אשפוז פסיכיאטרי. 

 

 

מה גורם לנוירוטיות גבוהה?

נוירוטיות היא תכונת אופי אוניברסלית וחוצת-תרבויות, כך שכנראה שיש לה מקור ביולוגי.

יש הטוענים כי לנוירוזה מוסברת אבולוציונית, כי במובן מסוים רגישות-יתר לסכנה ואיום עשויה לספק יתרון הישרדותי.

יש גם ראיות לקשר חיובי בין נוירוטיות לבין רפלקס הבהלה, שמתבטא בתגובה מבוהלת לרעש חזק ומפתיע.

זה מחזק אולי את ההשערה שאנשים עם רמת נוירוטיות גבוהה ״מחווטים גנטית״ (pre-wired) לתגובה טבעית חזקה יותר לגירוי מבחוץ. 

 

לנוירוטיות יש תוצאות חיוביות ושליליות על ההתנהגות.

כאמור, הנטייה לשים יותר לב לתוצאות שליליות וסיכונים עוזרת להישרדות, ויש למשל ראיות שאם הנוירוטיות מנוהלת היא מנבאת הצלחה של סטודנטים באוניברסיטה.

מצד שני יכולות להיות לה השפעות שליליות על ההתנהגות אם לא מצליחים לנהל את הדאגות.

במקרה הכי גרוע, הנוירוטיות מובילה לבעיות נפשיות משניות כמו דיכאון וחרדה.

למעשה, אנחנו יודעים שמי שנמצא בצד הגבוה של הספקטרום מצוי בסיכון גבוה יותר להפרעות נפשיות, כמו דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים.

מטה-אנליזה שפורסמה ב-2013 מלמדת כי הרבה הפרעות נפשיות קליניות קשורות לרמות גבוהות של נוירוטיות. 

 

נוירוטיזם ב-Big Five

נוירוטיות היא אחת מ״חמש התכונות הגדולות״, ביחד עם מוחצנות, פתיחות מחשבתית, נועם הליכות ומצפוניות.  

הקטגוריות הרחבות האלה משקפות תכונות מתמידות של האישיות שזוהו כדרכים לסווג בני אדם.  

בכללי, אנשים עם רמה גבוהה של נוירוטיות מגיבים בעוררות פיזיולוגית גבוהה למצבי חיים ולוקח להם יותר זמן לחזור לרמת הבסיס (ה-Baseline) הרגשית. 

הם חיים עם חוסר יציבות רגשי וקושי לווסת את הרגשות וההתנהגות.

 

לכן אך טבעי הוא שנוירוטיות משפיעה לרעה על מערכות יחסים במגוון אופנים: 

 

להציק לאחרים 

התלונה הנפוצה ביותר של אנשים קרובים לנוירוטי היא שהם פשוט מעצבנים.

למשל, לאדם נוירוטי יכולה להיות נטייה לעשות את הדברים הבאים שיכולים לעצבן את הסובבים:

תלונות וביקורת כלפי אחרים, בקשות חוזרות לאישורים, תלות מוגזמת באחרים או בקשת עזרה במקום לנסות לפתור אתגרים בעצמם, דרמטיות או הפרזה באמצעות ״הפיכת העכבר להר״. 

 

להעביר דאגות לדור הבא

הורים נוירוטים נוטים, בלי כוונה כמובן, להעביר את הדאגנות לדור הבא, כאשר הם מהווים בעצמם מודל מושלם עבורה.

אם, למשל, אומרים לילד שהוא לא יכול לשחק בפארק כי הוא עלול ליפול ולהיפצע, הילד מכליל את הסכנה גם למצבי חיים אחרים ושעליו להישאר דרוך (חרד). 

 

להיקלע לקונפליקטים

כאשר נהג אחר ׳חותך׳ את הנוירוטי על הכביש, הוא ייטה להיכנס בקלות לעימות, להתרגז ולצעוק על המעורבים באירוע. נוירוטיים נוטים גם להאשים אחרים מתוך עולם התוכן הפנימי שלהם, למשל, להתיק תסכול רומנטי ביחסים להאשמת בן הזוג בבגידה, בלי כל עדות לכך.

חוץ מזה, הם אובססיביים לגבי פרטים קטנים ופרפקציוניסטים, מה שאומר שהם עלולים לא להשלים משימות, מה שמגביר מתח ועימותים.

 

חוסר אמינות נרכשת

מי שכל הזמן מגיב בקיצוניות, מלמד את סובביו למעט לסמוך עליו, פשוט כי הם מרגישים שהוא עלול להיכנס להתקף חרדה מכל דבר הכי קטן שייראה לו מאיים.

כשהסבילות לסטרס נמוכה, כל דבר יכול להרוס את היום.

הנוירוטים משלמים על כך מחירים - לעיתים לא יקודמו לניהול או לפיקוד, או שאחרים יימנעו מלבלות איתם זמן פנוי.

 

להרגיש אשמה

זה עובד גם הפוך:

נוירוטים חווים רגשות אשם גם על אירועים שאינם באשמתם.

הם יכולים להתנצל על כל טעות קטנה או להיות אובססיביים על דברים שהם עשו, הרבה אחרי שהם כבר לא צריכים להיות טרודים לגביהם.  הם סבורים באמת ובתמים שזה הכרחי ויעיל אבל אשמת-יתר רק פוגעת במערכות יחסים ומרחיקה את הצד השני.

 

רמת ארגון נוירוטית 

האובייקט נחווה אצל האדם הנוירוטי כנפרד והעצמי נשאר שלם. למשל, אם הוא מחפש חבר בטלפון ולא מוצא אותו, הנוירוטי לא ייפגע אישית.

הוא יכול להרגיש עצב, או כעס, אבל לא פגיעה נרקיסיסטית. במקרים דומים, יש מצב שהנרקיסיסט כן יחווה פגיעה, כי האפשרות הראשונה שקופצת היא שהחבר מסנן. 

בראייה הפסיכודינמית, מול חרדת נטישה הנוירוטי יחווה חרדת סירוס, פחד לאבד את אהבת האובייקט ופחד מאובדן האובייקט, בסדר זה. אצל האישיות הגבולית והנרקיסיסטית זה עובד הפוך - קודם כל יופיע פחד מאובדן האובייקט. 

 

 

איך מתמודדים עם נוירוטיות בטיפול פסיכולוגי?

כדי להתמודד עם רמה גבוהה של נוירוטיות צריך קודם כל להכיר באפשרות שניתן לשנות אישיות לאורך הזמן.  

כשאנשים מתבגרים וחווים חוויות שונות בחיים הם נוטים לחוות גם שינויים, למרות שהביולוגיה עדיין תשפיע ותהיינה נטיות טבעיות עמידות. 

מי שמחליט על הפחתת הנוירוטיות יוכל להיעזר בטיפול CBT לניהול דאגות, או במיינדפולנס, כדי לנהל רגשות ולהישאר במגע עם ההווה.

 

 

טיפול עצמי 

בהיבט של טיפול עצמי, ניתן לבטא הכרת תודה יומית בצורה שתעזור לראות את הבעיות הקטנות כחלק מהתמונה הגדולה, וכדאי גם לתרגל מדיטציה על בסיס יומי.

חשוב לזכור שרמות גבוהות של נוירוטיות לא הופכות את מישהו ל״בן אדם רע״.

הדבר הכי טוב שאדם עם נטיה לנוירוטיות יכול לעשות הוא לקבל את המצב ולעבוד כדי להוציא ממנו את המיטב. 

הצדדים החיוביים של נוירוטיות הם שמדובר באנשים רגישים מאוד שמודעים לעצמם במידה גבוהה מהנורמה. 

אנשים נוירוטים גם אכפתיים ועוזרים לאחרים.

עם עבודה עצמית ניתן לנהל את ההיבטים השליליים ולתעל את התכונה לכיוונים חיוביים שישרתו את האדם, במקום שתפגע בו. 

 

 

טוב, אז אם אתם מרגישים שהנוירוטיות

של פעם מטרידה את שלוותכם,

מוזמנים לפנות אלינו  להתייעצות מקצועית,

התקשרו אלנו להכוונה:

 

072-3940004

 

 

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר,

MA, ראש המכון 

 

 

 

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה מחשבות רביעי, 10 פברואר 2021 12:55 פורסם ע"י מחשבות

    תודה על זה. סידרת לי המון דברים במחשבות. תודה ג-ד-ו-ל-ה!!!

  • קישור לתגובה איתן רביעי, 10 פברואר 2021 20:25 פורסם ע"י איתן

    איזה כיף לקרוא. תודה!

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021