מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו אפקט פלצבו?
אפקט פלצבו, או פלסבו, הוא תופעה מוכרת מתחום הרפואה והפסיכולוגיה.
במדעי הרפואה, אפקט פלצבו מתבטא בכך שכאשר נבדקים מטופלים באמצעות תרופות דמה, כשהם סבורים שניתנו להם תרופות אמיתיות שישפרו את מצבם, מדווחים על הפחתה בסימפטומים או בכאבים ועל תחושה כללית טובה יותר.
בפסיכותרפיה, ככל שהיא מתקדמת יותר ויותר לעבר טיפולים פסיכולוגיים מבוססי ראיות, גובר העיסוק בהשפעת אפקט הפלסבו בטיפול פסיכותרפי ובקבוצות ביקורת.
חשוב להבין שאפקט פלצבו חי איתנו בכל תחום ולא רק ברפואה.
דוגמאות?
הנה 2 מעניינות, יש עוד מלא:
סטודנטים שהתבקשו לקבוע האם כדורים הם ממריצים או מרגיעים סיווגו את האפקט הקליני של הכדורים על פי צבעם – אדום ממריץ וכחול מרגיע.
קבוצה שקיבלה תרופת פלצבו תוך אמונה שמדובר על ויאגרה הראו אחוזים מאוד גבוהים של שיפור בזקפה.
הפסיכיאטריה מתייחסת להשפעה הטיפולית של אפקט הפלסבו כשילוב מורכב בן 4 שלבים:
ציפיה לקראת הטיפול - מרגע תיאום המפגש עם איש מקצוע בעל מומחיות בבריאות הנפש, נדרכת המערכת הנפשית לקרית
התניה קלאסית - יצירה אוטומטית של אסוציאציות, חיבורים מנטליים שמוכרים מן העבר, בין גירוי לבין תגובה. למשל, בליעת גלולה מתחברת אצלנו לתגובה גופנית כלשהי שצפויה להופיע בקרוב.
שחרור אנדורפינים, בעקבות הציפייה וההתניה שלאחריה, מגיבות מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית באופן מותאם למצב - הן משחררות הורמונים משככי כאב.
הקלה רגשית הידיעה שאנחנו מטופלים על ידי אחרים ומטפלים בעצמנו מעוררת בעצמה תחושת הקלה ושחרור רגשי.
בתחום המחקר הרפואי, ניתן לראות שכאשר נבדקים מצפים לחוש בהשפעה בעקבות מתן תרופה למשל, הם מגיבים בהתנהגות המצופה, גם אם קיבלו תרופת דמה.
מדובר באפקט בעל השלכות פסיכולוגיות ובריאותיות רבות, ובכך כוחו.
בתחום המחקר הפסיכולוגי, לקראת פגישה ראשונה של טיפול פסיכולוגי, או בין הפגישה הראשונה לשניה, מדווחים מטופלים רבים על הטבה במצבם.
ניתן להסביר זאת באמצעות השפעת האפקט.
תכלס, מחקרים מלמדים אותנו כי טיפול באמצעות פלסבו מסייע בהקלה על כאב גופני, דיכאון, חרדה, תסמיני פרקינסון, הפרעות דלקתיות, סרטן ואפילו יצירתיות.
זאת ועוד, פלצבו עובד גם בכיוון ההפוך:
כאשר מטופלים במסגרות פסיכיאטריות מאמינים ש״לא מגיע להם להרגיש יותר טוב״ הם מראים תקיעות רבה יותר בטיפול בהשוואה למי שסבורים שהם ראויים לשיפור.
פלסבו עובד.
כיצד טיפול פלצבו משפיע פיזיולוגית?
רבים מאמינים שמכיוון שניתנת תרופת דמה בלבד, אפקט פלצבו לא באמת משפיע על הגוף אלא רק "מרמה את המוח", מהתל בו ומוביל את האדם להגיב באופן הצפוי.
אולם בפועל, אפקט פלצבו יוצר שינויים ביוכימיים והורמונליים במוח, ממש כפי שעושה תרופה רגילה.
למשל, ידוע כי לא רק האמונה משפיעה במצב בו ניתנת תרופת פלסבו לנבדק הסובל מכאבים ומשוכנע כי מדובר בתרופה פעילה לשיכוך כאב.
במצבי פלצבו, משוחררים במערכת העצבים הורמונים משככי כאבים, ולאותם הורמונים תפקיד חשוב בשינוי חיובי של התחושה הסובייקטיבית.
כלומר, אפקט פלצבו יוצר שינוי גופני של ממש ולא רק תודעתי, מה שהופך אותו לעוצמתי כפליים.
מי נוטה להיות מושפע יותר מאפקט הפלצבו?
אפקט פלצבו משפיע באופן שונה ובעוצמה שונה על אנשים שונים.
תכונות אופי מסוימות, כמו אופטימיות וחוסן נפשי, הופכות את האדם לעמיד פחות בפני אפקט פלסבו, מה שגורם לאפקט להשפיע עליו יותר בהשוואה לאנשים דיכאוניים, למשל.
אדם עם רמה גבוהה של תקווה, למשל, יצליח להפיק יותר ולהשתפר מהר יותר מטיפול פסיכולוגי, בהשוואה לאדם פסימי.
יתכן כי הסיבה לכך היא שתכונות אישיות מסוימות משפיעות על יעילות של טיפולים רפואיים, ואכן, אופטימיות ומצב רוח חיובי משפיעים על סיכויי ההחלמה ממחלות קשות, בעוד לחץ וחרדה נמצאים בקורלציה גבוהה עם בעיות בריאותיות.
מחקר חדש תומך בכך: הבדלים במבנה המוח והאישיות יכולים לנבא מי יגיב טוב יותר לטיפולי פלסבו בכאב.
החוקרים מצאו כי נבדקים שהגיבו טוב יותר לטיפולי פלצבו הם בעלי תכונות אישיות ספציפיות, כמו מודעות עצמית רגשית ומוכוונות חיובית לגופם.
נתונים אלה אודות אפקט פלצבו כלל אינו מפתיע, שכן נפש בריאה היא אחד מהגורמים המסייעים לבניית גוף בריא.
בכל תרופה אמיתית פעיל גם אפקט פלצבו
גם בטיפול פסיכולוגי מצוין יש השפעה של אפקט פלסיבו.
בטיפול תרופתי, רבים מייחסים לנטילת תרופה בעלת חומר פעיל (כלומר תרופה אמיתית) את כלל השינוי במצב, למרות שלא כך הדבר.
השפעתה של התרופה מורכבת הן מהשפעתה הכימית, אשר לרוב מחייבת פרק זמן מסוים עד לשינוי התחושה, והן מאפקט הפלצבו ומהציפייה לשינוי בהרגשה.
עדות לכך ניתן למצוא במצבים מוכרים רבים מחיי היומיום:
למשל, רבים מהנוטלים תרופות כמו ציפרלקס, מדווחים על שיפור במצבם כתוצאה מפלסבו:
גם יומיים לאחר שהחלו לקחת תרופות נוגדות דיכאון הם חווים הקלה בסימפטומים הנפשיים בעוד שבפועל, ״במציאות הפיזיולוגית״, נדרש תהליך הדרגתי שאורך שבועיים-שלושה עד לשינוי התנהגותי מורגש.
גם שכאתה יודע שזה פלצבו - זה עדיין עובד!
מדוע קוראים בקפה, אסטרולוגים ורבנים משיחיים מצליחים להפיק לעיתים קרובות תוצאות חיוביות כשהם מעניקים ברכה, קמיע או ניבוי לגבי העתיד?
משום שגם כשאנחנו מבינים שזה לא עובד, משהו בזה עדיין עובד!
תמציות פרחי באך, רסקיו, מרק עוף, כולם פלצבו, שנותן עבודה.
אמונה רווחת לגבי פלצבו, אשר רבים מחזיקים בה גם כיום, היא שהאפקט תלוי בכך שהאדם לא ידע שהתרופה שנוטל היא תרופת דמה, אלא יאמין כי נוטל את הדבר האמיתי.
מספר מחקרים מן השנים האחרונות מראים כי תנאי זה אינו נכון בהכרח, וכי גם מטופלים שמודעים לכך שהם נוטלים תרופת דמה מדווחים על הקלה בסימפטומים מהם סבלו בהשוואה לאלה שלא נטלו את תרופת הדמה או כל תרופה אחרת.
נכון להיום, לא ברור המנגנון בזכותו אפקט פלצבו מתרחש גם כשהאדם מודע לטיפול הדמה, וככל הנראה המנגנון קשור בתהליכי התניה (כלומר, תהליכי למידה שאינה בהכרח מודעת, המלמדת את האדם שעצם פעולת נטילת התרופה משמעותה הקלה במצב).
על אף יתרונותיו ושימושיו הרבים של אפקט הפלצבו בעולם הרפואה והפסיכולוגיה, חשוב לזכור כי תרופת דמה המייצרת אפקט פלסבו איננה תרופה של ממש ובכך- כוחה מוגבל.
אפקט פלצבו כשלעצמו אינו יכול להבריא אדם ממחלה קשה, לחסוך ניתוח או להציל חיים, ולכן לעולם לא יחליף ממשי.
אפקט פלצבו הינו יעיל במיוחד בתחומים הקשורים לפסיכולוגיה ולמצב הנפשי כדוגמת התמודדות עם דיכאון, התמכרויות, מיגרנות וכאבים פיזיים, בהם למוח האדם שליטה רבה על המצב, ממש בדומה לתרופה עצמה.
המערכון מתוך "היהודים באים", על שבתאי צבי,
משיח השקר, על כוחו של אפקט אינבו.
קבלו את האמת המביכה לפנים:
כתיבה:
איתן טמיר, MA,
ראש המכון, יחד עם מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
26 בדצמבר 2022
מקורות והמלצות קריאה:
גארי גרינברג (2018) ומה אם אפקט הפלצבו הוא לא עבודה בעיניים?. תורגם ב״הארץ״ מתוך ניו יורק טיימס מגזין:
HTTPS://WWW.HAARETZ.CO.IL/MAGAZINE/.PREMIUM-MAGAZINE-1.6653995
Brown, W.A. (2006). Understanding and Using the Placebo Effect. Psychiatric Times. Vol 23: http://www.psychiatrictimes.com/addiction/understanding-and-using-placebo-effect
Enck P, Zipfel S. Placebo Effects in Psychotherapy: A Framework. Front Psychiatry. 2019 Jun 26;10:456. doi: 10.3389/fpsyt.2019.00456. PMID: 31293462; PMCID: PMC6606790.
Kirsch I. (2009). The emperor’s new drugs: Exploding the antidepressant myth. London, UK: Bodley Head
Kirsch, I. (2014). Antidepressants and the Placebo Effect. Zeitschrift Fur Psychologie, 222(3), 128–134
Linde, K., Fässler, M., & Meissner, K. (2011). Placebo interventions, placebo effects and clinical practice. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences, 366(1572), 1905–1912
Tilburt J. C., Emanuel E., Kaptchuk T. J., Curlin F. A., Miller F. G. 2008. Prescribing ‘placebo treatments’: results of national survey of US internists and rheumatologists. Br. Med. J. 337
Zimmerman M, Becker L. Psychiatric patients who do not believe they deserve to get better. J Clin Psychiatry. 2022;83(4):21br14314.