מה ההבדל בין הפרעה אגו דיסטונית לעומת הפרעה אגו סינטונית?

דרג פריט זה
(15 הצבעות)
הפרעה אגו-דיסטונית לעומת הפרעה אגו-סינטונית הפרעה אגו-דיסטונית לעומת הפרעה אגו-סינטונית

 

הפרעה אגו דיסטונית VS הפרעה אגו סינטונית

 

כתיבה:

איתן טמיר, ראש המכון, MA 

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

 

Egosyntonic and egodystonic

בגישה הפסיכואנליטית, אגו סינטוני מתייחס להתנהגויות, ערכים ותחושות שמצויות בהרמוניה עם הצרכים והמטרות של האגו, מקובלים עליו, או תואמים את הדימוי העצמי האידיאלי של האדם.

 

 

מה ההבדל בין אגו דיסטוני לאגו סינטוני?

אחד האפיונים באמצעותו מבחינה הפסיכולוגיה בין מציאויות פנימיות, הוא חלוקתן לחוויות אגו סינטוניות ולחוויות אגו דיסטוניות:

אגו סינטוניות מתייחסת לתכונות שאנו מתייחסים אליהן כחלק מעצמנו, מקבלים אותן, משלימים איתן ורואים בהן כהולמות את אישיותנו ורצונותינו.

לעומתן, אגו-דיסטוניות מתייחסת לחוויות שאנו לא רואים בהן כחלק מעצמנו, כמו היו רכיב זר שאנו שואפים להשליך מאיתנו, שאינו הולם לערכינו. הן חלק מאיתנו, אבל לא אינו שייכות לנו.

Psychologycal Evaluation

חוויה אגו סינטונית היא למעשה חוויה של הלימה, של התאמה בין האדם, ערכיו ושאיפותיו, לחוויה.

לעומתה, חוויה אגו-דיסטונית היא חוויה של קונפליקט, של חוסר הלימה בין החוויה של האדם למכלול התכונות, השאיפות והערכים שמשייך לעצמו.

 


הפרעות אגו סינטוניות והפרעות אגו דיסטוניות

בהקשר של הפרעות נפשיות, הפרעה אגו סינטונית היא הפרעה נפשית אשר אינה נחווית אצל האדם כחלק שלילי בו, הוא מקבל אותה ורואה בה כחלק ממנו, מאישיותו ומחייו.

לעיתים, הסובלים מהפרעה אגו סינטונית אינם מבחינים בכך שהם סובלים ממצוקה, הם לא מבחינים בנזק שהיא מסבה להם, הם מפרשים את הסימפטומים של ההפרעה הנפשית כחלק אינהרנטי מהם ומטבעם.

 

הנה כמה דוגמאות להבחנה בין הפרעות אגו סינטוניות להפרעות אגו דיסטוניות:

 

 
הפרעות נפשיות אגו סינטוניות הפרעות נפשיות אגו דיסטוניות
הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית (OCPD) הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD)
הפרעת אישיות פרנואידית  היפוכונדריה / חרדת בריאות
הפרעת אישיות נרקיסיסטית פסיכוזה
 אישיות פסיבית אגרסיבית הפרעת אישיות תלותית     
   
   

 

 

 

לעומתה, בהפרעה אגו דיסטונית האדם המתמודד מודע היטב לסבל שגורמת לו, ומעוניין להשתחרר ממנה.

האדם אינו מזדהה עם מאפייני ההפרעה, שואף להפסיק את הסימפטומים מהם סובל, אינו רואה בהפרעה כחלק ממנו, אלא כגוף זר שהשתלט על נפשו.

 

חשוב לשים לב:

הפרעה אגו סינטונית אינה עדות לכך שהאדם סובל ממנה פחות בהשוואה למתמודד עם הפרעה אגו-דיסטונית, רק שהסבל לעיתים אינו מודע, או לחילופין נחווה כחלק בלתי נפרד מחייו של האדם.

האדם לעיתים מקבל את הסבל, או כלל אינו מודע אליו, ולעיתים זה אחד המאפיינים של ההפרעה הנפשית ממנה סובל (למשל, פרנויה).


את ההבחנה בין אגו-סינטוני לאגו-דיסטוני ניתן לעשות במצבים רבים ובהפרעות נפשיות רבות.

דוגמה נפוצה היא בהקשר של הבחנה בין OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית) לבין OCPD (הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית).

OCD היא לרוב הפרעה אגו דיסטונית, כך שהסובלים ממנה לרוב מודעים לסבלם ושואפים להפחית אותו, רואים בסימפטומי ההפרעה, כדוגמת טקסים ומחשבות טורדניות, כמטרד המשתלט על חייהם.

לעומתם, ה-OCPD היא לרוב הפרעה אגו סינטונית, אשר הסובלים ממנה אינם בהכרח מודעים לסבל שגורמת להם ואינם מפרשים אותו ככזה, הם אינם רואים בעיה בטקסים ובמחשבות הטורדניות, ורואים בהם כחלק בלתי נפרד מחייהם ומנטייתם הטבעית, עד שמוכנים לשלם את המחיר שגובים מהם.

לכן, הם נוטים פחות לפנות לטיפול בגין סימפטומי ה-OCD, אותם מפרשים כרצויים וכנובעים מרצון אמיתי.

OCPD Obsessive compulsive personality disorder

 

יתר על כן, גם האבחנה שניתנת לסימפטומים עימם מגיע האדם לטיפול מושפעת מהאם הסימפטומים נחווים כאגו-דיסטוניים או כאגו-סינטוניים.

למשל, כאשר האדם מגיע עם התנהגות כפייתית, למשל הקשורה בהרגלי ניקיון והיגיינה, ההחלטה האם יאובחן ב-OCD או ב-OCPD קשורה במידה בה מבין שהתנהגותו איננה רציונלית.

כאשר האדם מבין שאין צורך אובייקטיבי לעשות את הפעולה החזרתית והבלתי נשלטת שעושה, סביר שיאובחן ב-OCD. עם זאת, כאשר אדם אינו מזהה את החריגות שבהתנהגותו ואינו מפרש אותה כבלתי רציונלית, סביר יותר שיאובחן ב-OCPD.


בעבר, בתקופות בהן הומוסקסואליות נחשבה הפרעה נפשית, גם אותה נהגו לחלק לאגו סינטונית ולאגו דיסטונית.

בהקשר זה, הומוסקסואליות אגו-סינטונית הוגדרה ככזו שהאדם מקבל כחלק מעצמו, מצב של חוסר קונפליקט וחוסר מלחמה עם הנטיה ההומוסקסואלית.

לעומתה, הומוסקסואליות אגו דיסטונית היא חוויה בה ההומוסקסואליות נתפסת כדבר שנכפה על האדם, הוא שואף להיפטר ממנה, וסביר שיפנה לטיפול על מנת "לפתור" אותה.

כיום לא מבינים הומוסקסואליות במונחים אלה, המאפיינים הפרעות נפשיות ולא נטיות מיניות, אך החלוקה הזו עדיין בשימוש במחקרים השואפים להבחין בין אנשים השלמים עם נטייתם המינית, לעומת אחרים שהיו מעוניינים בנטייה אחרת.

על אף שהמושג כבר פחות בשימוש בקרב מטפלים נפשיים, קיימת הבנה שבתהליך ההשלמה עם הנטיה המינית ניתן לזהות חוויות מורכבות, בהן יש גם קונפליקט אגו דיסטונית וגם הלימה אגו סינטונית.

כאן, כמובן, השאיפה היא להביא את האדם לכדי חוויה אגו סינטונית, המאפיינת קבלה אמיתית של המצב כחלק מהאדם.

 

בגישה הפסיכואנליטית, התייחסו מספר כותבים להבחנה בין אגו דיסטוני לאגו-סינטוני:

ראשון היה פרויד עצמו, שטבע את המושג במאמר על הנרקיסיזם בשנת 1914.

אנה פרויד, בתו, טענה כי קשה יותר להבחין בהגנות אגו סינטוניות בהשוואה לדחפים אגו דיסטוניים. גם היינץ הרטמן, עמיתה מגישת פסיכולוגיית האני, השתמש בהמשגות אלו. 

 

לסיום, צפו בסרטון יסודי ובהיר, של ד״ר ברני וד״ר מרשל,

שמסבירים יפה על ההבדלים בין הפרעות אגו דיסטוניות להפרעות אגו סינטוניות:

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Castellini, G., Fanni, E., Corona, G., Maseroli, E., Ricca, V., & Maggi, M. (2016). Psychological, Relational, and Biological Correlates of Ego-Dystonic Masturbation in a Clinical Setting. Sexual Medicine, 4(3), e156–e165

 

 

Osama K.Z. Shaeer, Kamal Shaeer. (2014) Relieving dysphoria associated with ego dystonic male homosexuality. Human Andrology 4:4, pages 91-94

 

 

Ronald J. Comer: Abnormal Psychology 3rd Edition, Freeman Press, 1998

 

 

 

 

תמונות: Shtterstock

נקרא 29946 פעמים עודכן לאחרונה ב חמישי, 03 ספטמבר 2020 21:42

2 תגובות

  • קישור לתגובה אריאל שלישי, 18 דצמבר 2018 17:12 פורסם ע"י אריאל

    תיקון טעות:
    הומוסקסואליות עדיין נחשבת הפרעה נפשית.

    אמנם במקומות רבים מנסים להפוך אותה לנורמה או לפחות להציג אותה ככזאת, אבל היא עדיין הפרעה נפשית לכל דבר.

  • קישור לתגובה איתן טמיר רביעי, 19 דצמבר 2018 05:56 פורסם ע"י איתן טמיר

    אריאל בוקר טוב ותודה על התגובה.
    הומוסקסואליות באמת עברה דרך ארוכה ומטלטלת לאורך עשרות השנים האחרונות. בתחילת הדרך היא הוגדרה כ״פאראפליה״ - הפרעה נפשית שמתבטאת כסטיה מינית. לאחר מכן נעשתה חלוקה ל״הומוסקסואליות אגודיסטונית״ ואחרת.
    החל מהמהדורה השלישית המתוקנת, שפורסמה בשנת 1987, הומוסקסואליות איננה מוגדרת עוד כהפרעה נפשית.
    ההתייחסות להומוסקסואליות כאוריינטציה מינית, או נטיה מינית, במקום הפרעה נפשית, לא משקפת שיח פוליטיקלי קורקט. היא נולדה מתוך הבנה שהומוסקסואלים, או בעלי כל נטיה מינית אחרת על הספקטרום, סובלים ממחיר החברתי שגובה מחירים נפשיים. בהיעדר סטיגמה, החיים יכולים להיות שלמים וטובים, בכל נטיה מינית שהיא.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020