שישי, 26 אוגוסט 2016 00:15

מה ההבדל בין הפרעה אגו דיסטונית לעומת הפרעה אגו סינטונית?

דרג פריט זה
(14 הצבעות)
הפרעה אגו-דיסטונית לעומת הפרעה אגו-סינטונית הפרעה אגו-דיסטונית לעומת הפרעה אגו-סינטונית

 

הפרעה אגודיסטונית VS הפרעה אגוסינטונית

הפסיכולוגיה בוחנת את חוויותיו של האדם במגוון רחב יחסית של אפיונים והגדרות. אחד האפיונים באמצעותו ניתן להבחין בין חוויות הינו חלוקתן לחוויות אגוסינטוניות ולחוויות אגודיסטוניות:

חוויות ותכונות אגו-סינטוניות הן חוויות ותכונות שאנו מתייחסים אליהן כחלק מעצמנו, מקבלים אותן, משלימים איתן ורואים בהן כהולמות את אישיותנו ורצונותינו. לעומתן, חוויות או תכונות אגו-דיסטוניות הן כאלה שאנו לא רואים בהן כחלק מעצמיותנו, רואים בהן כדבר זר שאנו שואפים להשליך מאיתנו, שאינו הולם לערכינו, הוא בנו אך אינו שייך לנו.

Psychologycal Evaluation

חוויה אגו-סינטונית היא למעשה חוויה של הלימה, של התאמה בין האדם, ערכיו ושאיפותיו, לחוויה. לעומתה, חוויה אגו-דיסטונית היא חוויה של קונפליקט, של חוסר הלימה בין החוויה של האדם למכלול התכונות, השאיפות והערכים שמשייך לעצמו.


בהקשר של הפרעות נפשיות, הפרעה אגו-סינטונית היא הפרעה נפשית אשר אינה נחווית אצל האדם כחלק שלילי בו, הוא מקבל אותה ורואה בה כחלק ממנו, מאישיותו ומחייו. לעיתים, הסובלים מהפרעה אגו-סינטונית כלל לא יבחינו בכך שסובלים מהפרעה, לא יבחינו בנזק שעושה להם, יפרשו את הסימפטומים מהם סובלים כחלק מהם ומטבעם. לעומתה, הפרעה אגו-דיסטונית היא הפרעה שהאדם מודע לסבל שגורמת לו, ומעוניין להשליך אותה מעצמו. האדם אינו מזדהה עם מאפייני ההפרעה, שואף להפסיק את הסימפטומים מהם סובל, אינו רואה בהפרעה כחלק ממנו, אלא כגוף זר שהשתלט על נפשו.
חשוב לשים לב כי הפרעה אגו-סינטונית אינה אומרת שהאדם סובל ממנה פחות בהשוואה להפרעה אגו-דיסטונית, רק שהסבל לעיתים אינו מודע, או לחילופין נחווה כחלק אינהרנטי ובלתי נפרד מחייו של האדם. האדם לעיתים מקבל את הסבל, או כלל אינו מודע אליו, בגלל ההפרעה הנפשית ממנה סובל.


את ההבחנה בין אגו-סינטוני לאגו-דיסטוני ניתן לעשות במצבים רבים ובהפרעות נפשיות רבות. דוגמה נפוצה היא בהקשר של הבחנה בין OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) ל-OCPD (הפרעת אישיות טורדנית כפייתית). OCD היא לרוב הפרעה אגו-דיסטונית, כך שהסובלים ממנה לרוב מודעים לסבלם ושואפים להפחית אותו, רואים בסימפטומי ההפרעה, כדוגמת טקסים ומחשבות טורדניות, כמטרד המשתלט על חייהם. לעומתם, ה-OCPD היא לרוב הפרעה אגו-סינטונית, אשר הסובלים ממנה אינם בהכרח מודעים לסבל שגורמת להם ואינם מפרשים אותו ככזה, הם אינם רואים בעיה בטקסים ובמחשבות הטורדניות, ורואים בהם כחלק בלתי נפרד מחייהם ומנטייתם הטבעית, עד שמוכנים לשלם את המחיר שגובים מהם. לכן, הם נוטים פחות לפנות לטיפול בגין סימפטומי ה-OCD, אותם מפרשים כרצויים וכנובעים מרצון אמיתי.

OCPD Obsessive compulsive personality disorder

יתר על כן, גם האבחנה שניתנת לסימפטומים עימם מגיע האדם לטיפול מושפעת מהאם הסימפטומים נחווים כאגו-דיסטוניים או כאגו-סינטוניים. למשל, כאשר האדם מגיע עם התנהגות כפייתית, למשל הקשורה בהרגלי ניקיון והיגיינה, ההחלטה האם יאובחן ב-OCD או ב-OCPD קשורה במידה בה מבין שהתנהגותו איננה רציונלית. כאשר האדם מבין שאין צורך אובייקטיבי לעשות את הפעולה החזרתית והבלתי נשלטת שעושה, סביר שיאובחן ב-OCD. עם זאת, כאשר אדם אינו מזהה את החריגות שבהתנהגותו ואינו מפרש אותה כבלתי רציונלית, סביר יותר שיאובחן ב-OCPD.


בעבר, בתקופות בהן הומוסקסואליות נחשבה הפרעה נפשית, גם אותה נהגו לחלק לאגו-סינטונית ולאגו-דיסטונית. בהקשר זה, הומוסקסואליות אגו-סינטונית היא כזו שהאדם מקבל כחלק מעצמו, מצב של חוסר קונפליקט וחוסר מלחמה עם הנטייה ההומוסקסואלית. לעומתה, הומוסקסואליות אגו-דיסטונית היא חוויה בה ההומוסקסואליות נתפסת כדבר שנכפה על האדם, הוא שואף להיפטר ממנה, וסביר שיפנה לטיפול על מנת "לפתור" אותה. כיום כבר פחות מקובל לתאר הומוסקסואליות במונחים אלה, המאפיינים הפרעות נפשיות, אך החלוקה הזו עדיין בשימוש במחקרים השואפים להבחין בין אנשים השלמים עם נטייתם המינית, לעומת אחרים אשר היו מעוניינים בנטייה אחרת. על אף שהמושג כבר פחות בשימוש בקרב מטפלים נפשיים, קיימת הבנה שבתהליך ההשלמה עם הנטייה המינית ניתן לזהות חוויות מורכבות, בהן יש גם קונפליקט אגו דיסטונית וגם הלימה אגו-סינטונית. כאן, כמובן, השאיפה היא להביא את האדם לכדי חוויה אגו-סינטונית, המאפיינת קבלה אמיתית של המצב כחלק מהאדם.

 

בגישה הפסיכואנליטית, התייחסו מספר כותבים להבחנה בין אגו-דיסטוני לאגו-סינטוני: ראשון היה פרויד עצמו, שטבע את המושג במאמר על הנרקיסיזם בשנת 1914.

אנה פרויד, בתו, טענה כי קשה יותר להבחין בהגנות אגו סינטוניות בהשוואה לדחפים אגו דיסטוניים. גם היינץ הרטמן, עמיתה מגישת פסיכולוגיית האני, השתמש בהמשגות אלו. 

כתיבה: יעל טל וצוות מכון טמיר

מקורות:

 

Castellini, G., Fanni, E., Corona, G., Maseroli, E., Ricca, V., & Maggi, M. (2016). Psychological, Relational, and Biological Correlates of Ego-Dystonic Masturbation in a Clinical Setting. Sexual Medicine, 4(3), e156–e165. http://doi.org/10.1016/j.esxm.2016.03.024

Osama K.Z. Shaeer, Kamal Shaeer. (2014) Relieving dysphoria associated with ego dystonic male homosexuality. Human Andrology 4:4, pages 91-94. 

Ronald J. Comer: Abnormal Psychology 3rd Edition, Freeman Press, 1998

 

תמונות: Shtterstock

2 תגובות

  • קישור לתגובה אריאל שלישי, 18 דצמבר 2018 17:12 פורסם ע"י אריאל

    תיקון טעות:
    הומוסקסואליות עדיין נחשבת הפרעה נפשית.

    אמנם במקומות רבים מנסים להפוך אותה לנורמה או לפחות להציג אותה ככזאת, אבל היא עדיין הפרעה נפשית לכל דבר.

  • קישור לתגובה איתן טמיר רביעי, 19 דצמבר 2018 05:56 פורסם ע"י איתן טמיר

    אריאל בוקר טוב ותודה על התגובה.
    הומוסקסואליות באמת עברה דרך ארוכה ומטלטלת לאורך עשרות השנים האחרונות. בתחילת הדרך היא הוגדרה כ״פאראפליה״ - הפרעה נפשית שמתבטאת כסטיה מינית. לאחר מכן נעשתה חלוקה ל״הומוסקסואליות אגודיסטונית״ ואחרת.
    החל מהמהדורה השלישית המתוקנת, שפורסמה בשנת 1987, הומוסקסואליות איננה מוגדרת עוד כהפרעה נפשית.
    ההתייחסות להומוסקסואליות כאוריינטציה מינית, או נטיה מינית, במקום הפרעה נפשית, לא משקפת שיח פוליטיקלי קורקט. היא נולדה מתוך הבנה שהומוסקסואלים, או בעלי כל נטיה מינית אחרת על הספקטרום, סובלים ממחיר החברתי שגובה מחירים נפשיים. בהיעדר סטיגמה, החיים יכולים להיות שלמים וטובים, בכל נטיה מינית שהיא.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר