השאיפה לשלמות | מהם שלושת הממדים של פרפקציוניזם?

הפנים הרבות 

של השאיפה לשלמות

צופית טסלר, MA,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית, מכון טמיר ת״א

פרפקציוניזם הוא תכונה אישיותית המאופיינת בשאיפה לעמוד בסטנדרטים גבוהים של ביצועים.

תכונה זו משפיעה על האדם במגוון תחומי חיים, בפרט בעבודה ובלימודים.

לצד התייחסות לפרפקציוניזם כגורם חיובי שתורם להישגיות, הוא מקושר גם לתוצאות שליליות כמו תחושת כישלון, דחיינות וערך עצמי נמוך.

ניתן להבין פרפקציוניזם כתכונה רב־ממדית המורכבת מהיבטים אישיים וחברתיים, ולה שלושה ממדים:

• פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי.

• פרפקציוניזם שנקבע חברתית.

• פרפקציוניזם מכוון כלפי אחרים.

ממדי הפרפקציוניזם השונים עשויים למלא תפקידים חשובים בפיתוח או בשימור של פסיכופתולוגיות שונות.

פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי (Self-oriented perfectionism)

אנשים עם פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי נוטים לקבוע סטנדרטים אישיים מחמירים וגבוהים יתר על המידה, לשאוף להיות מושלמים, להעריך את עמידתם בסטנדרטים ולהקפיד על ביצוע התנהגויות בהתאם לסטנדרטים אלו.

פרפקציוניזם מסוג זה מתקשר למוטיבציה גבוהה לחתור לשלמות ולהימנע מכישלונות. אנשים עם פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי נוטים להתאפיין ברצון ליצור יחסים חיוביים עם הסביבה, ולהיות עם ציפיות להצלחה, מסירות לעבודה, ממוצע ציונים גבוה ויכולות ארגוניות טובות.

יחד עם זאת, פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי מתבטא גם בחששות מפני ביצוע טעויות והטלת ספק לגבי ביצוע פעולות. אנשים אלו נוטים לראות את הישגיהם כנמוכים יחסית וכאשר הם לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים שהם קבעו לעצמם הם נוטים לחוש בושה, האשמה עצמית וביקורת עצמית.

פרפקציוניזם מסוג זה נקשר לחרדה, חוסר שביעות רצון מהגוף, הפרעות אכילה ודיכאון.

התסמינים הדיכאוניים עלולים להתבטא כאשר ישנו פער בין העצמי הממשי לבין העצמי האידיאלי.

דוגמה להיגדים שמאפיינים אנשים עם פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי:

• כשאני עובד/ת על משהו אני לא יכול/ה להירגע עד שהוא מושלם.

• אחת מהמטרות שלי היא להיות מושלם/ת בכל דבר שאני עושה.

• כשאני רואה טעות בעבודתי זה גורם לי להרגיש חוסר נוחות.

• אני כל הזמן חייב/ת לעבוד כדי למצות את הפוטנציאל שלי.

• הצבתי לעצמי סטנדרטים מאוד גבוהים.

• אני חייב/ת תמיד להצליח בעבודה או בלימודים.

פרפקציוניזם שנקבע חברתית (Socially prescribed perfectionism)

אנשים עם פרפקציוניזם שנקבע חברתית מאמינים כי לאנשים המשמעותיים להם (למשל הוריהם) יש ציפיות וסטנדרטים מוגזמים ולא מציאותיים שהם יהיו מושלמים.

הם מרגישים שאנשים אלו בוחנים אותם בקפדנות ומפעילים עליהם לחץ להיות מושלמים, אחרת הם לא יהיו מוכנים לקבל אותם. לכן, חשוב להם להשיג ציפיות וסטנדרטים שקבעו אחרים כדי להרגיש שייכות. זאת, על אף שנמצאים בלחץ רב ומרגישים שלא יצליחו לעמוד בסטנדרטים המוגזמים שאחרים דורשים מהם. הם מפגינים חשש רב מהערכה שלילית ומחוסר שביעות רצון מצד אחרים ומייחסים חשיבות להשגת תשומת לב חיובית. 

אנשים עם פרפקציוניזם שנקבע חברתית מרגישים שאחרים מאוד ביקורתיים כלפיהם, ועל כן מעוניינים לרצות אותם ולהימנע מעונשים שיקבלו אם לא יעמדו בציפיותיהם. כך, אומנם אנשים אלו עשויים להיות עם מוטיבציה חיצונית רבה, אך המוטיבציה הפנימית שלהם עלולה להיות מופחתת. 

פערים בין העצמי האמיתי לבין העצמי "הראוי" (לפי ציפיותיהם של אחרים) יכולים לגרום לאנשים עם פרפקציוניזם שנקבע חברתית להרגיש סערת רגשות. הרגשות השליליים עלולים לנבוע מהאמונה שלאדם אין את היכולת לרצות אחרים ושציפיותיהם של אחרים לא מציאותיות. אנשים אלו ייטו לאחר כישלון לחוש בושה ואשמה, ואילו לאחר הצלחה יתקשו לחוש גאווה. ייתכן כי הדבר נובע מכך שאנשים אלו לרוב מייחסים כישלונות לגורמים פנימיים והצלחות לגורמים חיצוניים.

אנשים עם פרפקציוניזם מסוג זה נוטים להיות עם ספקות לגבי פעולותיהם ולחוש כישלון, חוסר ביטחון, כניעות, שחיקה בעבודה, תלותיות באחר ותחושת רווחה נפשית נמוכה. אומנם גם פרפקציוניזם זה קשור לסטנדרטים עצמיים גבוהים וביקורת עצמית, אך במידה מועטה יותר מפרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי. אנשים עם פרפקציוניזם שנקבע חברתית עשויים להתמודד עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט, דימוי עצמי נמוך, דיכאון, אובדנות, הפרעות אכילה, הפרעה אובססיבית-כפייתית ועוינות.

דוגמאות להיגדים שמאפיינים אנשים עם פרפקציוניזם שנקבע חברתית:

• אני מתקשה לעמוד בציפיות של אנשים אחרים ממני.

• ככל שאני עושה טוב יותר – כך מצפים ממני לעשות עוד יותר טוב.

• כל מה שאעשה ויהיה פחות ממעולה ייראה כעבודה גרועה על ידי הסובבים אותי.

• האנשים סביבי מצפים שאני אצליח בכל מה שאני עושה.

• הצלחה פירושה שעליי לעבוד קשה עוד יותר כדי לרצות אחרים.

• אני מרגיש/ה שאנשים דורשים ממני יותר מדי.

• למרות שהם אולי לא אומרים את זה – אנשים אחרים מתעצבנים עליי כשאני מפשל/ת.

• המשפחה שלי מצפה ממני להיות מושלם/ת.

פרפקציוניזם מכוון כלפי אחרים (Other-oriented perfectionism)

לאנשים עם פרפקציוניזם מכוון כלפי אחרים יש סטנדרטים לא מציאותיים וציפיות מוגזמות שאחרים ישאפו לשלמות, ולכן מעריכים בקפדנות ובנוקשות את ביצועיהם. התנהגות זו דומה לפרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי, אולם ההתנהגות הפרפקציוניסטית מופנית כלפי חוץ.

לדוגמה, כלפי בן/בת זוג, בני משפחה או עמיתים. אנשים עם פרפקציוניזם מסוג זה מצפים שהסובבים אותם יתפקדו באופן מושלם בכל התחומים והם חוששים מפני טעויות שאחרים יבצעו.

פרפקציוניזם מסוג זה עשוי להיות קשור לתכונות רצויות כמו יכולת מנהיגות או עידוד מוטיבציה בקרב אחרים. אולם, הוא מוביל גם לחוסר אמון באחרים ולעוינות כלפיהם. וכן, קשור לבעיות משפחתיות וזוגיות ולתסכולים בין־אישיים שמתבטאים לדוגמה בציניות או בבדידות. כאשר אחרים לא עומדים בסטנדרטים שלהם – הם יתייחסו אליהם בביקורתיות רבה ויהפכו להיות עוינים, מזלזלים וממורמרים.

כך, ממד זה של פרפקציוניזם עלול לגרום לקשיי הסתגלות חברתיים. לאנשים עם פרפקציוניזם מסוג זה ישנה מוטיבציה נמוכה לטפח קשרים חברתיים והם פחות מעוניינים לסייע לאחרים או להבין טוב יותר את רגשותיהם. בהשוואה לממדי הפרפקציוניזם האחרים – לפרפקציוניסטים אלו יש תחושת זכאות רבה והם שואפים שאחרים יעריצו אותם. אנשים אלו עשויים להיות נרקיסיסטיים, אנטי־חברתיים, חסרי רגישות, עוינים, סמכותיים, שתלטניים ועם רמות נמוכות של נעימות וחום.

דוגמה להיגדים שמאפיינים אנשים עם פרפקציוניזם מכוון כלפי אחרים:

• כל מה שאחרים עושים חייב להיות באיכות מעולה.

• יש לי ציפיות גבוהות מאנשים שחשובים לי.

• אם אני מבקש/ת ממישהו לעשות משהו – אני מצפה שזה יעשה ללא פגם.

• אני לא סובל/ת כשאני רואה אנשים שקרובים אליי עושים טעויות.

• האנשים שחשובים לי לעולם לא צריכים לאכזב אותי.

ממדי הפרפקציוניזם והורות

במחקר שביצעה ד"ר ליסה קוק נמצא כי ילדים גדולים יותר הציגו רמות גבוהות יותר של פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי בהשוואה לצעירים יותר.

בנוסף, נמצא שכאשר אימו של הילד אופיינה בפרפקציוניזם (מכוון כלפי העצמי, מכוון כלפי אחרים או שנקבע חברתית) – נובא אצל הילד פרפקציוניזם גבוה יותר (מכוון כלפי העצמי או שנקבע חברתית). ילדיהן של אימהות שדיווחו שיש להן דרישות מוגזמות מאחרים דיווחו שלאחרים יש דרישות מוגזמות מהם ונטו להיות עם ציפיות עצמיות גבוהות מאוד.

כאשר האם התמודדה עם דיכאון, חרדה או נטיות אובססיביות-כפייתיות – ילדיה היו עם פרפקציוניזם מכוון כלפי העצמי גבוה יותר. ילדיהן של אימהות עם חרדה שדרשו סטנדרטים גבוהים מאחרים – תפסו את ציפיותיהם של אחרים כמוגזמות ובלתי סבירות. כך, נראה שתסמינים אימהיים של דיכאון, חרדה ונטיות אובססיביות-כפייתיות הם גורמי סיכון לפרפקציוניזם בקרב ילדים.

במחקר שביצעו סמית' ועמיתיו נמצא כי כאשר לאבות הייתה נטייה לפרפקציוניזם מכוון כלפי אחרים וכשבנותיהם דיווחו על שליטה פסיכולוגית מצד האבות – נובא בקרב הבנות פרפקציוניזם המאופיין בביקורתיות עצמית ובסטנדרטיים אישיים גבוהים.

יתכן שממצאים אלו נובעים מכך שהבנות הפנימו את הדרישות של אבותיהם. הבנות עשויות לפתח את הביקורתיות והסטנדרטים האישיים גם בשל גנטיקה משותפת עם אבותיהם הפרפקציוניסטיים או מתוך למידת נטיות פרפקציוניסטיות באמצעות התבוננות וחיזוק.

יתרה מזאת, האבות לא דיווחו על שליטה פסיכולוגית בבנותיהם וייתכן שזה נובע מכך שהם עשויים לא לתפוס את התנהגויותיהם כמבטאות שליטה, אלא רואים אותן כתומכות וטובות.

אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה

-- קהלת, פרק ז׳

התערבויות טיפוליות

להבנת ממדי הפרפקציוניזם שמאפיינים את האדם ישנן השלכות על הערכת הפרפקציוניזם שעימו הוא מתמודד והתאמת הטיפול עבורו.

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש צריכים להעריך פרפקציוניזם לפי הממדים השונים על מנת שיתאפשר טיפול בהיבטים לא מסתגלים של פרפקציוניזם.

כאשר מטופל מתמודד עם פרפקציוניזם, המטפלים צריכים להשיג מידע לגבי מחשבות (למשל: "אני כישלון אם אני לא משיג/ה ציונים טובים"), רגשות (כמו: אשמה, חרדה ועצב) והתנהגויות הנוגעות לפרפקציוניזם (כדוגמת: ביצוע משימות מחדש עד שהן מושלמות).

מידע זה צריך לכלול תדירות של מחשבות פרפקציוניסטיות, תחומי חיים ואנשים המושפעים מהפרפקציוניזם, מקורות לציפיות פרפקציוניסטיות ופונקציות של התנהגויות פרפקציוניסטיות.

כדי להבין את הפונקציות שיש לפרפקציוניזם – חשוב לבחון מה האדם עשוי להשיג מכך, למשל: חיזוק חיובי באמצעות שבחים מאחרים משמעותיים, חוויית גאווה וסיפוק הקשורים להצלחה, תגמולים מוחשיים והימנעות מעונש ומאכזבה הקשורים לביצוע שאינו מושלם.

בטיפול פסיכולוגי צריך לבדוק גם פסיכופתולוגיות שייתכן שקשורות לפרפקציוניזם, כדוגמת: חרדה, דיכאון, אובדנות והפרעה אובססיבית-כפייתית. הערכה של כל אלו יוכלו לספק יעדים להתערבויות טיפוליות.

בטיפול נפשי ניתן להתמקד בזיהוי ואתגור של אמונות פרפקציוניסטיות שאינן מסתגלות, יצירת יעדים מציאותיים, הסרת חיזוקים בעייתיים של פרפקציוניזם ופיתוח אסטרטגיות התמודדות העוסקות במתח הנפשי שעלול להתלוות לפרפקציוניזם.

טיפול יעיל יסייע לאדם לשנות את מחשבותיו והתנהגויותיו להיות הסתגלותיות יותר.

טיפול CBT שמתמקד בהיבטים פרפקציוניסטיים מאפשר לשנות הטיות קוגניטיביות והתנהגותיות המובילות לקשיים יום־יומיים ובין־אישיים. טיפול זה יכול לסייע לפרפקציוניזם באמצעות חינוך פסיכולוגי (Psychoeducation), הבניה קוגניטיבית מחודשת, פתרון בעיות וטכניקות התנהגותיות נוספות..

התערבויות אלו עשויות להגביר את יכולתו של המטופל להגיב באופן גמיש יותר לאירועים שונים בחייו ולהרחיב את רפרטואר ההתנהגות שלו. וכך, לחיות אורח חיים מאוזן יותר ולהשאיר זמן לפנאי ולרגיעה.

לצד ההשפעות השליליות המקושרות לנטייה לפרפקציוניזם, לתכונה זו קיימות גם השפעות חיובית על בריאות הנפש, אשר באות לידי ביטוי בעיקר בכל הנוגע לשביעות רצון מתחומים שונים בחיים. 

בבחינה מעמיקה יותר של קשר זה נמצא כי פרפקציוניסטים מסתגלים הינם בעלי הרמות הגבוהות ביותר של שביעות רצון מהחיים, ופרפקציוניסטים שאינם מסתגלים הינם בעלי הרמות הנמוכות ביותר של שביעות רצון מהחיים.

במסגרת מחקרים נוספים הבוחנים את ההשפעה החיובית של פרפקציוניזם, נמצא כי פרפקציוניזם חיובי מועיל ללמידה ובעל השפעה טובה על מצב הרוח והרגש (Kung and Chan, 2014).

בפרט, פרפקציוניסטים מסתגלים דיווחו על רמות גבוהות של תחושת משמעות בחיים, שביעות רצון כללית מהחיים ושמחה סובייקטיבית.

עדכון אחרון:

16 ביוני 2023

תודות:

גלי יפה, 

תלמידת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית

מאיה לוי,  

תלמידת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית

מקורות:

Childs, J. H., & Stoeber, J. (2010). Self-oriented, other-oriented, and socially prescribed perfectionism in employees: Relationships with burnout and engagement. Journal of Workplace Behavioral Health, 25(4), 269-281.‏

Cook, L. C. (2012). The influence of parent factors on child perfectionism: A cross-sectional study.‏

Hewitt, P. L., & Flett, G. L. (1991). Perfectionism in the self and social contexts: conceptualization, assessment, and association with psychopathology. Journal of personality and social psychology, 60(3), 456-470.

 Kung, C., & Chan, C. (2014). Differential Roles of Positive and Negative Perfectionism in Predicting Occupational Eustress and Distress. Personality & Individual Differences, 58, 76-81.
https://doi.org/10.1016/j.paid.2013.10.011‏

Rozental, A. (2020). Beyond perfect? A case illustration of working with perfectionism using cognitive behavior therapy. Journal of Clinical Psychology, 76(11), 2041-2054.‏

Smith, M. M., Sherry, S. B., Gautreau, C. M., Mushquash, A. R., Saklofske, D. H., & Snow, S. L. (2017). The intergenerational transmission of perfectionism: Fathers' other-oriented perfectionism and daughters' perceived psychological control uniquely predict daughters' self-critical and personal standards perfectionism. Personality and Individual Differences, 119, 242-248.

‏ Stoeber, J. (2014). How other-oriented perfectionism differs from self-oriented and socially prescribed perfectionism. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 36(2), 329-338.‏ ‏

Stoeber, J., Kempe, T., & Keogh, E. J. (2008). Facets of self-oriented and socially prescribed perfectionism and feelings of pride, shame, and guilt following success and failure. Personality and Individual Differences, 44(7), 1506-1516.‏