אבחון OCD | קריטריונים ואבחנה של הפרעה טורדנית-כפייתית

דרג פריט זה
(30 הצבעות)
אבחון OCD אבחון OCD canva

אבחון OCD

 

כתיבה:

סמדר שטינברג,

ביבליותרפיסטית, MA,

 זוכת פרס ספיר

 

 

עריכה מקצועית: 

איתן טמיר,  (MA) וראש המכון 

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

 

 

עריכה אחרונה:

18 לאוקטובר 2020 ☑️

 

אבחון OCD

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא אחת ההפרעות הנפשיות העקשניות ביותר.

במאמר זה נדון באבחון OCD, באבחנה המבדלת שלה מהפרעות אחרות ובתחלואה הנלווית שמאפיינת אותה (קו-מורבידיות).

במידה ואתם מעוניינים, ניתן ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה אישית ומדויקת לגבי ocd, בה תוכלו לקבל המלצה על מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים בתל אביב, טיפול ב-OCD אונליין באינטרנט, או עם מטפלי הקליניקות העמיתות בארץ, שמתמחים באבחון ובטיפול ממוקד ב-ocd.

במידה וברצונכם לפגוש פסיכולוג מאבחן, כדי לדעת האם אתם סובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, ניתן לקיים אבחון פסיכולוגי שלם ומקיף במכון בתל אביב, שעלותו 3900 ש״ח, או 2400 ש״ח אצל מתמחה בפסיכולוגיה קלינית.

אבחון של הפרעה טורדנית כפייתית מתקיים באמצעות ראיון, העברת מבחנים פסיכולוגיים ושאלונים קליניים, כמו שאלון ה-Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale|) ,Y-BOCS), שנקרא בעברית שאלון ייל בראון להתנהגות אובססיבית- קומפולסיבית.

Obsessive Compulsive Disorder Differential Diagnoses

קומפולסיות ואובססיות

אחד מתסמיני המפתח של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) הוא התנהגות כפייתית: 

התנהגות קומפולסיבית, כפייתית או טקסית, נעשית כתגובה למחשבות אובססיביות, באופן שחוזר על עצמו על מנת להקל על החרדה. למרות תחושתו של האדם שהוא מונע להתנהגויות הללו, סביר להניח שאינו מעוניין לבצען. למרות שהן מפחיתות את התחושות השליליות של חרדה, אשמה ופחד באופן זמני, הן גוזלות זמן רב ועלולות להשפיע משמעותית על איכות החיים. 

התנהגויות אובססיביות או כפייתיות הנפוצות בקרב לוקים ב-OCD הן בדיקה חוזרת ונשנית לוודא שדלתות וחלונות נעולים או מכשירי חשמל כבויים, או אפילו שלא דרסו איש בשכונה; ניקיון מוגזם של ביתם, בגדיהם או גופם; ספירת חפצים, אותיות, מילים או כל דבר אחר; חזרה על רוטינות כמו עליה וירידה במדרגות; בקשות אישור מבני משפחה או ספקי שירותי בריאות, למשל ״האם הטרדתי מישהו?״ או ״הידיים שלי נקיות עכשיו, נכון?״; חזרה על משפטים או רצפי מילים בקול או ״בלב״; סידור מחדש של חפצים כדי להבטיח סדר מסוים או סימטריה; עשיית דברים לפי כפולות, למשל להדליק ולכבות את האור חמש פעמים כי ״חמש הוא מספר טוב״; ניסיון להימנע מסיטואציות שעלולות לעורר התנהגות כפייתית.

מאחורי ההתנהגויות הכפייתיות הללו עומדות, כאמור, אובססיות, שהן החצי הראשון של OCD, וכוללות מחשבות, רגשות ותמונות מנטליות שנראה כאילו הן משתלטות על התודעה. הן עשויות לתת תחושה של חוסר שליטה נורא ולהביא לחרדה משמעותית, פחד, גועל או אשמה. אובססיות נפוצות של לוקים ב-OCD הן פחד מפני זיהום, כמו חיידקים, וירוסים, נוזלי גוף, בעלי חיים, מחלות, כימיקלים ואבק; פחד מאובדן שליטה כתוצאה מפעולה שמונעת על ידי דחפים, למשל פגיעה באנשים או גניבה; פחד מפגיעה באחר בשוגג בגלל מעשה או שכחה, למשל הפחד לשכוח לנגב מים שנשפכו על הרצפה, דבר שעלול לגרום למישהו להחליק; אובססיות מיניות לא רצויות, מחשבות על ילדים, גילוי עריות, הומוסקסואליות או תוקפנות; דאגה מפני פגיעה באל או סביב הרצון לחיות חיים מוסריים מספיק; פחד מתחלואה במחלה מסוימת, כמו סרטן, קורונה או סוכרת; פחד לאבד או לשכוח משהו חשוב; דאגה בנוגע לעד כמה עצמים מיושרים; חוסר יכולת לקחת החלטות בנוגע למה לזרוק ומה לשמור; קיבעון על מספרים או צבעים מסוימים כטובים/רעים או נכונים/לא נכונים.

קריטריונים אבחוניים של  ocd לפי DSM-5 

 

מחקרים מלמדים  כי 2.5% מבני האדם יחוו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית בנקודה כלשהי במרוצת החיים. 

אבחון של ocd מחייב נוכחות של מחשבות אובססיביות, קומפולסיות (טקסים מנטליים או התנהגותיים), או שתיהן.

85-95% מהסובלים מ-OCD מתמודדים במקביל עם אובססיות וקומפולסיות.

אובססיות הן מחשבות טורדניות, חזרתיות, חודרניות, מציקות ומתסכלות. הן מסבות מצוקה נפשית עצומה עקב הקושי לשלוט בהן ולהפסיקן. המצוקה מחמירה לאור התובנה שהמחשבות לא תורמות ולרוב אינן הגיוניות.

האובססיות בהפרעת O C D מתבטאות באבחון הפסיכולוגי כמחשבות מטרידות ולא רצוניות, דחפים או דימויים חוזרים ונשנים הנחווים כחודרניים, פולשניים ולא מותאמים, הגורמים לחרדה או מצוקה ניכרת. אחרי הכל מדובר בהפרעה שמייצרת המון סוגים של חרדות.

המחשבות, הדחפים או הדימויים הללו אינם דאגות יתר שמוכרות לכולנו בנוגע לבעיות יומיומיות: האדם מנסה להרחיק את המחשבות, להתעלם מהן או לנטרלן ע"י פעולה או מחשבה אחרת, ומזהה כי הן תוצר מחשבתו (האדם אינו סבור כי הוחדרו אליו על ידי גורם חיצוני, מצב שיוגדר פסיכוטי).

OCD DSM5

 

אובססיות יכולות להופיע כאובססיות טהורות (Pure O)  או בשילוב קומפולסיות, טקסים מנטליים

חשוב להבחין בין OCD, הפרעה טורדנית כפייתית , לבין דאגות, מחשבות טורדניות או התנהגות כפייתית בחיי היום יום (ניתן לקרוא על ההבדלים בין רומינציות, דאגות ואובססיות בדף זה ).

המחשבות הטורדניות ב-OCD נחוות כבלתי רצויות וכמעוררות חרדה, בעוד שדאגה לרוב מתפקדת כדפוס התמודדות מנטלי שמספק תחושת שליטה והכנה לאיום עתידי.  מחשבות חודרניות (למשל, לדמיין שבן משפחה נופל מצוק בשעה שמטיילים יחד במקום גבוה) הן שכיחות, אך ב-OCD הן קורות בתדירות גבוהה מאד ונחוות כבעלות חשיבות עליונה, כך שהן יותר מטרידות עבור האדם החושב אותן. גם התנהגויות כפייתיות הן דבר שכיח באוכלוסייה הנורמלית, בעיקר בצורות של בדיקות חוזרות ונשנות ואמונות טפלות שונות. אך אבחון של OCD נעשה רק כשהתנהגויות אלה גוזלות זמן או גורמות לפגיעה משמעות בתפקוד או למצוקה רגשית רבה.

האובססיות או הקומפולסיות גוזלות למעלה משעה ביום, הן מפריעות באופן משמעותי לתפקוד השגרתי בעבודה, בלימודים או בפעילויות חברתיות ומערכות יחסים וגורמות למצוקה מתמשכת. 

 

האובססיות והקומפולסיות אינן חלק מהפרעה נפשית אחרת או מצב רפואי 

למשל, PTSD, הפרעת דחק פוסט טראומטית, כרוכה במחשבות אובססיביות ופלאשבקים לגבי האירוע הטראומטי. או בהפרעת חרדה חברתית, בה ממוקדות האובססיות בסיטואציה חברתית ממנה האדם חושש ונמנע. 

 

האם האדם המתמודד בעל תובנה (insight) ומודעות לגבי הסימפטומים וההפרעה? 

מרבית האובססיביים מודעים לבעייתיות של ההפרעה, רק רבע מהמתמודדים אינם מודעים לחריגות המחשבות. 

כאשר בוחן המציאות פגוע, אנחנו עוברים כבר מאובססיה לדלוזיה  - מחשבת שווא, בה האדם מאמין בתוכן המחשבות ("אם לא ארחץ ידיים אני עלול למות"), למרות קיומן של עובדות ועדויות גלויות שמפריכות את המחשבה. 

 

פריצה מוקדמת של OCD לעומת פריצה מאוחרת


למרות שהתסמינים של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) עשויים להתחיל כמעט בכל גיל, מחקרים מעלים שיש שתי תקופות נבדלות בהן סביר הרבה יותר שתסמיני OCD יופיעו.

יש חילוקי דעות בנוגע לגילים המדויקים, אבל קיימת הסכמה שהתקופה הראשונה מתרחשת במהלך הילדות המאוחרת או תחילת ההתבגרות והשנייה בגיל הנעורים המאוחר עד תחילת שנות ה-20.
אנשים המפתחים OCD בשלב מוקדם בחייהם נחשבים לכאלה שיש להם ״התפרצות מוקדמת״ לעומת הקבוצה השנייה, החווה ״התפרצות מאוחרת״. בין שתי הקבוצות הללו יכול להיות שוני בתסמינים, בתגובות לטיפול, במחלות חופפות, במבנה המוח ובדפוסי חשיבה.

מאפייני התפרצות מוקדמת: גברים יותר מנשים, סימפטומים חמורים יותר, סימפטומים המופיעים בהדרגה ושיעורים גבוהים יותר של הפרעות טיק.

מאפייני התפרצות מאוחרת: גברים ונשים באופן שווה, חומרה טיפוסית, סימפטומים המתפתחים באופן פתאומי - לעתים קרובות בעקבות טריגר, ושיעורים גבוהים יותר של דיכאון והפרעות חרדה.

ביחס בין גברים לנשים, מחקרים מצאו בעקביות שסביר יותר שגברים ייפתחו התפרצות מוקדמת, הבדל מגדרי שמתאזן בשלב מאוחר יותר. מבחינת החומרה, נראה שככל ההתפרצות מוקדמת יותר - הסימפטומים חמורים יותר, ואף ייתכן קושי רב יותר בטיפול, כלומר מי שחווה התפרצות מוקדמת עלול להזדקק ליותר תרופות ופסיכותרפיה לפני שיחוש הקלה בתסמינים. עם זאת, מחקר שהשווה בין ילדים עם OCD מתחת לגיל 10 ומעל לגיל 10 לא מצא הבדל בתגובתם לטיפול. דרוש מחקר נוסף בנושא זה.

בסוגיית ההדרגתיות/פתאומיות, לרוב הופעה פתאומית של הסימפטומים תתרחש בגיל מאוחר יותר ותקשר לטריגר של מאורעות חיים משרי מתח, למשל מוות של אדם אהוב, אובדן עבודה או כישלון בלימודים.

יוצאת דופן היא תסמונת PANDAS, הפרעה אוטואימונית נוירופסיכיאטרית שקשורה לזיהום סטרפטוקוקלי ופוגעת רק בילדים. במקרה של PANDAS, הסימפטומים יופיעו במהירות רבה.

זאת ועוד, עשויים להיות הבדלים מוחיים בין אנשים עם התפרצות מוקדמת לכאלה עם התפרצות מאוחרת. מחקרי דימות מוחי מצביעים על כך שלאנשים עם התפרצות מוקדמת יש הפחתה בגודלם של אזורים שונים במוח, דבר שאינו נצפה אצל כאלה עם התפרצות מאוחרת. ואולם, מחקרים הראו בעקביות שאנשים עם התפרצות מאוחרת מקבלים ציונים נמוכים יותר בתפקודים קוגניטיביים (חשיבתיים) ביחס לכאלה עם התפרצות מוקדמת. טרם ידוע הסיבה לכך ואם יש לדבר השפעה כלשהי על הטיפול.

  

 

סימפטומים של OCD

OCD נחשבת להפרעה נפשית כרונית עם עליות וירידות בסימפטומים, ומתאפיינת בריטואלים (טקסים) המעניקים הקלה זמנית לאובססיות.

למרות שכמעט תמיד בעל המחשבות מודע לכך שהן אינן רציונאליות, אין ביכולתו להתנגד להן.

בין אלה ניתן מצויים רצון כפייתי להתרחץ או לשטוף ידיים (פחד מפני חיידקים , מחלות וחומרי ניקוי), הפחד לפגוע בשוגג או במתכוון בעצמם או באחרים (עלול להפוך לחרדה מפני ביצוע פעולה כזו),  פיתוח דאגות אובססיביות אחרות (כגון מחשבות דתיות או אובססיות מיניות ) או בדיקות חוזרות וספירה אובססיבית של דברים, עם נטייה לאימוץ ״חוקים״ מומצאים וחרדה שמשהו ״לא בסדר״ אם קיימת חריגה מהם (זהו המקור העיקרי לחרדות בקרב ילדים עם OCD).

 

 

 כפייתיים

 

 

האם OCD עובר?

למרות שישנן תרופות המדכאות את תסמיני ה-OCD או את ההפרעה עצמה, למשל קלומיפראמין, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הם טיפול קו ראשון בקרב פסיכולוגים קליניים ומטפלי CBT, כאשר חשיפה ומניעת תגובה (ERP) הוכחה כשיטה האיכותית ביותר. 

חומרת ה-OCD משתנה מאדם לאדם, כאשר רק במקרים מועטים האדם מרגיש שהאובססיות הן כל ישותו, ובדרך כלל פשוט אינו יכול להרחיק את עצמו מנטלית מהאובססיות. מכיוון שהריטואלים עלולים לגזול שעות ביום, טיב יחסיהם האישיים והמקצועיים של הלוקים בהפרעה עלול להיפגע.

יש לשים לב לכך שילדים ובני נוער עם OCD עלולים להיות נתונים ללחצים רבים בניסיון להסתיר את התסמינים מן הסביבה, ולסבול מבעיות נוספות, כגון פוביה חברתית, דיכאון או לקויות למידה.

 

 

קומורבידיות (תחלואה נלווית) ב-OCD

לעתים קרובות מתרחש ה-OCD עם תחלואה נלווית.

ההפרעות הנלוות הנפוצות ביותר יהיו דיכאון קליני, ADHD, הפרעת חרדה והפרעת התנגדות (ODD). נוסף על כך, תת-סוג של OCD המכונה ״OCD הקשור לטיקים״ נפוץ יותר אצל גברים ומתפרץ בגילים מוקדמים יותר.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית מתרחשת לעיתים קרובות עם הפרעות נפשיות אחרות.

כפי שקראנו למעלה  קיים קשר בין סוג ההפרעה הנלווית  לבין השלב בחיים בו פרצו לראשונה הסימפטומים של OCD:

 

כדי לאבחן OCD, יש להבחין בין מצבים פיזיולוגיים אחרים שגורמים לתסמינים:  מצבים רפואיים, מחלות חולפות או כרוניות, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (גראס, אלכוהול, חומרים פסיכודליים ועוד) או כתופעות לוואי מוכרות של טיפול תרופתי. 

 

 הפרעות פסיכולוגיות שחולקות תסמינים דומים עם OCD:

תינתן אבחנה של OCD רק אם האובססיות או הטקסים אינם מוגבלים למראה הגופני. מבחינת תחלואה נלווית, נשים נוטות יותר ל-BDD. 

תינתן אבחנה של OCD רק אם האובססיות או הטקסים אינם מוגבלים לאגרנות יתר. מבחינת תחלואה נלווית, נשים נוטות יותר לאגרנות. 

  • הפרעות אכילה - חשוב לציין כי בקרב המחלימים מהפרעות אכילה מופיעים תסמינים אובססיביים רבים יותר בהשוואה למי שלא התמודד בעבר עם הפרעות אכילה.
  • אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות
  • סכיזופרניה מאופיינת בין היתר בדלוזיות - מחשבות שגויות ומקובעות וכן בהתנהגות סטריאוטיפית, אך לבעלי OCD  יש יותר מודעות ותובנה לגבי הסימפטומים שלהם.
  • אנשים עם דיכאון סובלים ממחשבות חוזרות, אך אלו מתמקדות יותר בארועי העבר מאשר בהווה, ולא נתקלות בהתנגדות כמו ב-OCD.
  • הפרעת אישיות סכיזוטיפלית - במקרים רבים תופענה ב-OCD צורות חשיבה מוזרות, ואף תכונות אישיותיות, שדומות לאופן החשיבה הביזארי בקרב המתמודדים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית.

  

אבחנה מבדלת של OCD  

  • GAD – הפרעת חרדה מוכללת. בהפרעת חרדה מוכללת מופיעות דאגות לגבי מה עתיד - באופן כללי ולא ספציפי - דאגות מציפות לגבי שפע אירועים שעתיד להתרחש. הם נתונים באי שקט מתמיד, בולט ומעיק וההפרעה כוללת מחשבות חזרתיות.  עם זאת, הן אינן ממוקדות כמו ב-OCD.  בנוסף, ב-GAD לא קיימים טקסים, זאת בניגוד לקומפולסיות ב-OCD.  
  • MDD – דיכאון קליני-  ההיבט החשיבתי החזרתי בדיכאון מתבטא ברומינציותמחשבות חוזרות ומכאיבות בעלות גוון של הלקאה עצמית, תחושת כישלון ותבוסתנות, הפניית הכעס פנימה, גינוי, פגיעה עצמית ואשמה. רומינציות הן אמנם מחשבות אובססיביות, כי הדיכאוני אינו מצליח להיפטר מהן בעצמו. אך הרומינציות בדיכאון מתייחסות לפספוס לגבי העבר, בעוד אובססיות ב-OCD מייצרות חרדה ספציפית ומצוקה בהווה. בדיכאון כם לא קיימים הטקסים המאפיינים OCD.
  • הפרעות אכילה בהן קיימות כל העת מחשבות אובססיביות שנעות סביב אוכל, דימוי הגוף או פגיעה בגוף. אולם בניגוד ל-OCD, יש בהן פחות תובנה והן עמוסות הכחשה ועיוותי חשיבה
  • הפרעות פסיכוטיות – בדומה ל-OCD יכולות להופיע דלוזיות, חלק מהאנשים שסובלים מ-OCD ומהפרעות פסיכוטיות סובלים מדלוזיות אולם ב-OCD אין הלוצינציות ובהפרעות פסיכוטיות יש.

OCPD Obsessive compulsive personality disorder 

מה ההבדל בין OCD לבין OCPD?

נכון, שתי ההפרעות נשמעות ממש דומות, אבל כל אובססיבי מתחיל יודע כמה הבדל יכולה לעשות אות אחת. נראה שרב השוני על הדימיון בהשוואה בין OCD ל-OCPD:

  • קודם כל, אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית אינם מגיעים לביצוע של אקטים טקסיים וכפייתיים. בניגוד למתמודדים שחיים תחת עריצות ה-OCD, אנשים עם אישיות קומפולסיבית נמצאים בתחושת שליטה גבוהה ונטיה בסיסית לפרפקציוניזם.
  • שנית, בעוד שהסובלים מ-OCD מחפשים עזרה באמצעות למידה על ההפרעה, חיפוש המטפל המתאים וניסיונות חיוביים להתמודד עם ההפרעה, אנשים עם אישיות אובססיבית-קומפולסיבית בכלל לא מבינים מה הבעיה - מבחינתם לאנשים אחרים יש קושי משמעותי באורח חיים מסודר ומאורגן. הבעיה אינה בהם ולכן אין טעם של ממש לפנות לטיפול פסיכולוגי (הפרעה נפשית שנובעת מתוך האדם נקראת הפרעה אגוסינטונית, בעוד הפרעה נפשית שאינה מגיעה ממנו, נקראת הפרעה אגודיסטונית - ניתן לקרוא כאן הסבר מפורט ).
  • הבדל שלישי בין אישיות OCPD לבין OCD הוא מידת התנודתיות של המתמודד: חייו של האדם הסובל מ-OCD דומים לאוניה בים סוער - מידת החרדה מוכתבת על ידי עוצמת האובססיות. בעל האישיות האובססיסית אינו מושפע מתנודות פנימיות. נהפוך הוא, חלק מרכזי מהבעיה האישיותית שלו הוא נוקשות והיעדר גמישות פסיכולוגית.

 

מה ההבדל בין OCD להפרעות חרדה?

נדרשת כאן הרחבה מסוימת:

למרות שזיהוי ההבדל בין  OCD לבין הפרעות חרדה אחרות עשוי להיות מאתגר למדי, שימוש בהערכה מרובת מקורות והבנת תוכן הפחדים של המטופל בן שני אספקטים מהותיים כהתחלת הדרך בבניית  תוכנית טיפול יעילה.

חשוב לציין כי בהתחשב בשילוב השכיח בין הפרעות חרדה לבין OCD, כאשר המטופל עומד בקריטריונים המלאים לשני המצבים,  הן ל- OCD והן להפרעת חרדה, ניתנות שתי האבחנות גם יחד.

גישות טיפול בהפרעות חרדה מדגישות היבטים של טיפול בחשיפה, ובטיפול ב- OCD חיוני לשלב טיפול בחשיפה עם מניעת תגובה.

איתור מדויק של 'גרעין הפחד', מקור האיום, והנוכחות של תסמינים פחות אופייניים בזמן ההערכה הקלינית, לצד יצירת קרבה (רפורט) טובה בין המטפל למטופל עשויים לסייע בהגברת הבהירות האבחנתית ולהעניק בסיס להתאמה גמישה של גישת הטיפול.

 

 

מוזמנים/ות ליצור עמנו קשר

להתייעצות ולחשיבה משותפת: 

 

072-3940004

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

 

American Psychiatric Association. Diagnostic and statistical manual of mental disorders, 5th ed., (DSM-5). Washington, DC: American Psychiatric Publishing; 2013

 

 

Berman I., Kalinowski A., Berman S. M., Lengua J., Green A. I. (1995a). Obsessive and compulsive symptoms in chronic schizophrenia. Compr. Psychiatry 36

 

 

Barlow D. H. (2002). Anxiety and Its Disorders: The Nature and Treatment of Anxiety and Panic, 2nd Edn. New York: Guilford Press

 

 

Amerio A, Odone A, Marchesi C, Ghaemi SN. Treatment of comorbid bipolar disorder and obsessive-compulsive disorder: a systematic review. Journal of Affective Disorders. 2014;166:258–263

 

 

Dykshoorn, K. L. (2014). Trauma-related obsessive–compulsive disorder: a review. Health Psychology and Behavioral Medicine, 2(1), 517–528

 

 

Goodwin, G. M. (2015). The overlap between anxiety, depression, and obsessive-compulsive disorder. Dialogues in Clinical Neuroscience, 17(3), 249–260

 

 

Janardhan Reddy, Y. C., Sundar, A. S., Narayanaswamy, J. C., & Math, S. B. (2017). Clinical practice guidelines for Obsessive-Compulsive Disorder. Indian Journal of Psychiatry, 59(Suppl 1), S74–S90

 

 

Jenike MA. Clinical practice. Obsessive-compulsive disorder. N Engl J Med. 2004;350:259–265

 

 

Lombroso, P. J., & Scahill, L. (2008). TOURETTE SYNDROME AND OBSESSIVE-COMPULSIVE DISORDER. Brain & Development, 30(4), 231–237

 

 

Oulis, P., Konstantakopoulos, G., Lykouras, L., & Michalopoulou, P. G. (2013). Differential diagnosis of obsessive-compulsive symptoms from delusions in schizophrenia: A phenomenological approach. World Journal of Psychiatry, 3(3), 50–56

 

 

Pallanti, S., Grassi, G., Sarrecchia, E. D., Cantisani, A., & Pellegrini, M. (2011). Obsessive–Compulsive Disorder Comorbidity: Clinical Assessment and Therapeutic Implications. Frontiers in Psychiatry, 2, 70

 

 

Skapinakis P, Caldwell D, Hollingworth W, Bryden P, Fineberg N, Salkovskis P, et al. A systematic review of the clinical effectiveness and cost-effectiveness of pharmacological and psychological interventions for the management of obsessive-compulsive disorder in children/adolescents and adults. Health Technology Assessment (Winchester, England) 2016;20:1–392

 

 

http://scitechconnect.elsevier.com/obsessive-compulsive-disorder-background-brain-etiology/

 

 

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/ocd-treatment.html

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020