שבת, 30 מאי 2020 16:15

OCD בקורונה: איך הפכה שטיפת ידיים קפדנית מסימפטום לנורמה

OCD במשבר קורונה OCD במשבר קורונה אתר משרד הבריאות

OCD בימי קורונה

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

 

עבור אנשים שסובלים מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, נראית התקופה הזו, של פריצת מגיפת הקורונה ופרק היציאה, כמו חזון אחרית הימים. 

ממש עולם הפוך: 

הגרעין האובססיבי, הפחד המשתק מזיהום והדבקה, שהפך להיות נחלת הכלל, מקבל מילים, תוכן ומשמעות. 

 

יש לכך כמה השלכות עבור גברים, נשים ומתבגרים שסובלים מההפרעה, ואותי מעניין לנסות ולהתחקות אחר החוויה הפנימית, הסובייקטיבית, של מתמודדים עם מחלת הספק.  

למי שפחות מכיר את ההפרעה הקשה הזו - על פי הקרן הבינלאומית ל-OCD, לא פחות מ-3 מיליון אמריקנים מאובחנים עם  O.C.D, מצב פסיכולוגי שמאופיין במחשבות (אובססיות) ו/או או דחפים לא רצויים (טקסים / קומפולסיות) שמייצרים יחדיו רמות גבוהות של חרדה ומעשים קומפולסיביים חוזרים ונשנים, שנועדו לנטרל את המחשבה האובססיבית.

קחו את טלי לדוגמא: 

טלי (שם בדוי), סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית,  בת 32 מתל אביב, עושה כל מאמץ בתקופת הקורונה למצוא איזון בין זהירות מתבקשת לבין תגובתיות יתר. היא אובחנה לפני 4 שנים כסובלת מ-OCD - לאורך שנים היא פחדה ונמנעה משימוש בשירותים ציבוריים, סירבה לאכול מכלים שלא שטפה בעצמה או שהייתה עדה לניקיון מספק על ידי אחרים ואפילו חששה שמישהו/י יחבק/תחבק אותה. 

 לפני מספר שבועות, עוד לפני פרסום ההקלות, החליטה טלי להישאר בבית. היא קראה וחקרה על מידת ההתפשטות של וירוס הקורונה בסין, באיטליה ובארץ, וכמתרגלת בקורס שיטות מחקר היא הרגישה שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה ועל ניתוח SPSS שעשתה על הנתונים.

אבל הימים האלה מוציאים אותה מאיזון...

היא לא יודעת אם היא מגזימה בהתנהגויות הביטחון בהן היא נוקטת כדי למנוע זיהום, או שהיא מגיבה בצורה מותאמת לאיום המגיפה, שמגובה בהנחיות מסודרות של משרד הבריאות.  

 

אתייחס במאמר זה לשלוש נקודות שנראות לי רלוונטיות: 

  • הפרעת OCD שממוקדת בניקיון ופחד מזיהום והידבקות, הפכה בתקופת הקורונה מאגו דיסטונית לאגו סינטונית. 

  • הנחיות בריאות הנפש מאפשרות סוף סוף תיקוף של אמונות וחוויות אישיות שנתפסו עד כה כחריגות ו"פתולוגיות".

  • הצטיידות בהנחיות טיפוליות מעשיות שנועדו לשמר את ההישגים שנרכשו בטיפול פסיכולוגי ממוקד ב-OCD. לשם כך אציין כמה הנחיות "עשה" ו"אל תעשה" ברוח התקופה. 

 

לעבודה:

 

OCD בקורונה כהפרעה אגו סינטונית

OCD היא הפרעה מאתגרת ועקשנית, אבל אחד היתרונות המשמעותיים בה  הוא היותה אגו דיסטונית, כלומר הפרעה שנתפסת כנפרדת מהעצמי.

בשלב זה או אחר, האדם שמתמודד עם אובססיות וטקסים מגבש הכרה בכך ש"יש בעיה" ולכן כדאי גם לטפל בה. הפרעות כאלה מכונות בפסיכיאטריה אגו דיסטוניות, מכיוון שאינן נתפסות על ידי האדם שמתמודד עמן כחלק אינהרנטי ממבנה האופי. 

לעומת זאת, בהפרעת אגו סינטוניות, האדם תופס את הסימפטומים כחלק תקין ומשולב בעצמו ולעיתים קרובות מתקשה להבין מה רוצים ממנו.  ברור, אפוא, שקשה יותר לטפל באדם כזה, אם בכלל תהיה לו די מוטיבציה לפנות ולקבל עזרה נפשית.  

הפרעות אגו סינטוניות קלאסיות הם פרנויה או אישיות נרקיסיסטית, אבל  הדוגמה המבחינה והמוחשית ביותר עבורנו תהיה הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית (OCPD), שהמתמודדים עמה חיים באמונה קבועה ואמיתית שמאפייני ההפרעה  - סדר קפדני, נוקשות מחשבתית, נטיה לפרפקציוניזם ועוד - משרתים את חייהם ומהווים יתרון חשוב בתפקוד. למרות שהתוצר ההתנהגותי של ההפרעה מסב סבל לבן/ת הזוג, לבני משפחה ולקולגות, המתמודד עם OCPD חווה את הדברים אחרת . אם הוא, למשל, דייקן מופתי, יתכן שאיחורים מינוריים של אחרים יוציאו אותו פעם אחר פעם מהכלים, כאשר הם מובנים על ידו כ"בעיה שהמאחר חייב ללמוד להתמודד איתה". 

המתמודד עם OCD רואה את התסמינים באופן הפוך לגמרי, בצורה אגו דיסטונית (רחוקה מהאגו). הוא מבין למשל, שטקסים של בדיקה, שטיפה או ספירה, מרגיעים אותו זמנית, אבל שהיה מוותר עליהם בשמחה, שכן טקסים אלו כופים עליו התנהגויות שמקורן במחשבות טורדניות, או אובססיות, שנוצרו בתודעתו.

מה שקורה במגיפה מבלבל למדי: 

התנהגויות ניקיון שנתפסו עד כה כאגו דיסטוניות הפכו לנורמה החדשה, כלומר הן הרבה יותר אגו סינטוניות. הן חלק מהחיים שלנו בתקופת המשבר הגלובלי ולא ברור מתי, אם בכלל, נשוב למה שהכרנו לפני כן. 

כאשר משרד הבריאות מפיץ סרטונים שמלמדים את הציבור כיצד לשטוף את הידיים, כולל מתחת לציפורניים, למשך 20 שניות מלאות, נוצר מצב מתעתע בו הסימפטום הקומפולסיבי והבעייתי של אתמול הפך להתנהגות המתבקשת והנכונה של היום. 

 

תיקוף הנורמליות של האובססיביות והכפייתיות

המתמודדים עם OCD יודעים כאמור שיש להם בעיה, אבל לכל אורך החיים הם מתמודדים עם מחירי ההצלפה החברתית של הסביבה.

הסנקציות החברתיות מתבטאות בהתייחסות לדאגותיו המופרזות של המתמודד לגבי זיהום פוטנציאלי כבעיה פסיכולוגית מוכרת ואופיינית שצריך לטפל בה, ובמקרים רבים ללמוד לחיות איתה. 

פתאום, ביום אחד בהיר, הפנים המין האנושי כולו את מה שהאובססיבי ידע כל חייו, מאז שפגש לראשונה את התסמינים הטורדניים: 

וירוסים עוברים בין בני אדם. הם עלולים להיות מסוכנים, ולכן חשוב להיזהר מפניהם. זהו תיקוף של ההיבט החשיבתי, האובססיבי. 

יתרה מכך, אחת הדרכים המומלצות להתמודד עם ההדבקה הגלובלית בוירוס היא לשמור בקפידה על ניקיון.  זהו תיקוף של ההיבט הטקסי, הקומפולסיבי. 

תיקוף, ולידציה באנגלית, הוא נכס אנושי פסיכולוגי, פונקציה הכרחית שמתחילה כבר בינקות. ההורים מתקפים חוויות,רגשות, מחשבות ותחושות של התינוק, שלומד עם הזמן כיצד לתקף בעצמו את מה שעובר עליו. למשל, בגיל שנה הילד צריך לשמוע את אמא מתקפת תחושת רעב ("אתה רעב מתוקי....") ובגיל 3 מצופה ממנו שיידע לבטא את הצורך לאכול באופן עצמאי. 

תיקוף הוא היבט חיוני ביותר להתפתחות נפשית של כל אדם, אולם מטבע הדברים קיימות תמות מאתגרות יותר לתיקוף. אחד הקשיים ההוריים הוא תיקוף של מחשבות אובססיביות והתנהגויות קומפולסיביות שמתחילות לעלות אל פני השטח אצל הילד. למרות שתיקוף אינו כולל הסכמה ואישור להתנהגות, גם ההורים הרגישים ביותר מתקשים לתקף לאורך זמן את הדאגות של הילד האובססיבי, קל וחומר את הדפוסים הקומפולסיביים. בחלוף הזמן, מציאות קבועה זו יוצרת אצל הילד תחושה כרונית של חריגות, בדידות, צורך בהסתרה ולעיתים גם חווית כישלון ורגשות אשמה. 

 

תקופת הקורונה מזמנת לכל אדם עם OCD, ובעיקר למי שסובל מ-OCD שממוקד בזיהום או בחרדת בריאות, תיקוף מיוחל וייחודי, כלל-אנושי, של חווית נורמטיביות קיומית. 

לראשונה בחייו, זוכה האדם לבשורה על הגעת ההר אל מוחמד ולא של מוחמד אל ההר. 

 

אז קחו אויר: 

למרות שהנטיה האובססיבית איננה מבורכת, חשוב שתדעו שכולנו, בני האנוש, נמצאים יחד אתכם באותה קלחת טורדנית, שתכניה הבסיסיים לא יהיו זרים עוד לאיש. אף פעם.



המלצות "עשה" ואל תעשה" 

 

לא אחזור כאן על הנחיות הריחוק החברתי, הגבלות של התקהלות, חיטוי, עטיית מסכות ושטיפת ידיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאלה מוכרים לכם היטב. 

רבות מההנחיות הן כלליות ולא-שלמות ומותירות מקום נרחב לפחדים ולהתנהגויות שמאפיינים OCD.

המצב הנוכחי עלול להחמיר או להגביר את תסמיני ההפרעה, ועבור מי שנמצא בטיפול פסיכולוגי באמצעות חשיפה ומניעת תגובה (ERP),  ההנחיות עלולות לסתור בדיוק את הנושאים שעליהם הוא עובד.

מאידך, ניתן להניח כי מתמודדים עם OCD שעברו טיפול טוב בחשיפה ומניעת תגובה ומתרגלים את הנלמד גם בסיום הטיפול, פיתחו חסינות או עמידות בפני הלחץ הנפשי שמביאה עימה המגיפה. יש להם יתרון התחלתי בהשוואה למי שאינו מכיר כלל את ההתמודדות המתישה עם חרדת הדבקה, זיהומים ווירוסים. 

אם אתם נמנים על קהילת המתמודדים עם OCD, להלן רשימת ״עשה ואל תעשה״ בזמנים מיוחדים אלה.

רק לפני שתקראו אותה קחו נשימה עמוקה, התבוננו פנימה והרשו לעצמכם להרגיש תוך שאתם מפנים מקום לשינוי עתידי: 

 

 

עשו: 

 

  • חשוב לצרוך חדשות ומידע קליני ממקורות מאומתים ומהימנים. אבל גם אז, הגבילו את משך צריכת החדשות, כולל מספר הפעמים ליום – נניח למקסימום של 5 פעמים ליום, תדירות שאמורה לספק את כל המידע הדרוש, כולל עדכונים במדיה החברתית.  כמי שחי לא מעט באינטרנט, אני יודע שזה קשה, אבל עבור מתמודדים עם OCD יש כאן נקודה חשובה, עקב אכילס שחשוב להיות ערים אליו ולנהל אותו ככל הניתן.  

  • בנוסף לצריכה מוגבלת של חדשות, נסו להתרכז בעובדות ולא ברגשות שאתם או אחרים חשים לגביהן. 

  • אם אתם מטופלים, שוחחו עם המטפל/ת על החיבור בין הנגיף לבין  האופן בו הוא משפיע עליכם. הדבר יכול להשפיע לא רק בהקשר של ה-OCD. טבעי לחוש מנעד של רגשות כעת והמטפל יוכל לסייע לכם.

  • אם אינכם מטופלים כרגע, פנו למי שיודע להקשיב. מעל לכל, היו טובים אל עצמכם בזמנים הבלתי שגרתיים הללו. אם נדרשת עזרה ממוקדת וחד פעמית, פנו לער"ן. 

 

אל תעשו

המנעו מהפיתוי "ללמוד הכל״ על הוירוס.  פשוט כי המציאות בפועל היא שאנחנו מאוד רחוקים מהתמונה המלאה, למרות דיוווחים על פריצות דרך כאן ושם. 

אם המאמץ המחקרי לפתח חיסון ו/או תרופהמדבר אליכם,  שבו לקרוא מדי פעם, אבל רק מטעמים של סקרנות אינטלקטואלית.  אנא אל תיכנסו לעובי הקורה, כמו ניתוח אפקטיביות מעמיק של התרופות הפוטנציאליות.

דוגמה מצוינת היא התרופה נגד מלריה, הידרוכלורוקווין, עליה המליץ נשיא ארה"ב (ואף טען שנטל אותה בעצמו). הדרך הנכונה היא לעקוב אחר הנחיות משרד הבריאות שאינו מקבל את התרופה ככלי לטיפול בקורונה. בשירותי בריאות כללית מצהירים מפורשות: "התרופות ניתנות רק להתוויות המאושרות על ידי משרד הבריאות ולא לקורונה, והן ניתנות באישור רופא מחוזי בלבד".

זה מספיק. אין צורך להזין את הספק האובססיבי ולתור אחר ראיות לבחירותיו האיזוטריות של טראמפ. לסיכום, עשו כמיטב יכולתכם להיצמד למגבלות הזמן ותדירות צריכת החדשות. 

  • עבדו בצמוד למטפל על מנת לקבוע מטרות זמניות שמיישרות קו עם המצב הנוכחי.  אם אתם לא בטיפול,  או שטרם התנסיתם בתהליך טיפולי מתאים, חשוב לדעת לאן לפנות או כיצד להתמודד עם האתגר הפסיכולוגי המכביד של חרדת קורונה, אבל גם בלי עזרה מקצועית, ניתן לשפר את המצב באמצעות עזרה עצמית ולהקל על המתח, למשל: לזכור שרוב האנשים שחלו בקורונה אינם מפתחים סיבוכים רציניים, להיות נדיבים וחומלים כלפי עצמנו ולזכור כמה מאתגרת התקופה וכי אנו עושים כמיטב יכולתנו, ולבסוף, להישמע לעצות מומחים רפואיים ולא להפריז מעבר להן. אם אמצעי הזהירות שאתם נוקטים עולים בקנה אחד עם התרגילים ההתנהגותיים שנהוגים בטיפול CBT ב-OCD – גם שם חשוב לא להפריז ולהחמיר עם עצמכם, 

  • אל תשטפו ידיים באופן מוגזם, פן תפצעו את עורכם ותהפכו אותו פגיע יותר לזיהומים. היצמדו ל-20 שניות. 

  • אל תתנו לריחוק החברתי לנתק אתכם מרשתות התמיכה שלכם: קבעו אסטרטגיה שתשאיר אתכם מחוברים לאחרים אפילו אם אינכם יכולים להיפגש: התקשרו, קבעו שיחות זום או שלחו מסרונים אל חברים ומשפחה. הישמעו להנחיות הריחוק החברתי אך את תתבודדו מעבר לנדרש, פן ייצא שכרכם בהפסדכם. נסו  להימנע  מפוסטים ומאתרים שמפמפמים לחץ וחרדה , וסמכו על  עצמכם שאתם מסוגלים ללכת עם גישה יצירתית לצורך התמודדות עם ה-OCD ולהקדיש זמן לדברים מהנים: חיבור עם משפחה וחברים בזום, האזנה למוזיקה שאתם אוהבים, קריאת ספרים טובים, שאפו אוויר צח - עדיף בחורשה ליד הבית, שירה, ריקוד, צפייה בתוכניות טלוויזיה ובקומדיות וניצול כל הזדמנות לרגיעה.

  • הצטרפו לרשתות תמיכה אונליין וקיימו קשרים במדיות החברתיות. 

  • אל תתנו ל-OCD להחליט עבורכם בנוגע ליציאה מהבית. הקשיבו להנחיות ולאזהרות הרשמיות ולכו בדיוק לפי ההנחיות הפורמליות, לא יותר ולא פחות. 

 

ושאלה שאנחנו שומעים לא מעט מפונים מוטרדים: 

 

האם דאגות לגבי הקורונה עלולות לגרום ל-OCD?

 

ובכן, ממש לא.

ההפרעה יכולה לנבוע אמנם מסיבות רבות, כמו שינויים בביוכימיה במערכת העצבים, תורשה גנטית והרגלים שנרכשו עם הזמן.

אלא שמה שמייחד את ההפרעה הטורדנית כפייתית הוא דפוסים נפשיים ארוכי טווח: ההפרעה אינה נוחתת עלינו משום מקום, אפילו נוכח תהליך מלחיץ ומוצף חוסר ודאות כמו הקורונה. רבים חשים חרדים מהמגפה, אך עבור אלה שאינם מתמודדים עם -OCD, הרגשות הללו אינם יכולים "להשתלט" או לאמץ את הרעיון שפתרון זמני של בעיה עשוי  להיות פיתוח של אובססיות,  טקסים וקומפולסיות.

בסופו של יום, האתגר הגדול של כל מתמודד עם OCD, עם אבחנה או בלעדיה,  היא למצוא איזון, דיאלקטיקה, ולשרטט קו דימיוני עדין בין יישום ההנחיות לבין הקול הפנימי שמקפיד על היגיינה באוסידי.

 

אנחנו כאן אתכם/ן!,

 

צוות המכון 

נקרא 851 פעמים עודכן לאחרונה ב שני, 22 יוני 2020 16:20

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020