אמנזיה | סוגים, תסמינים, אבחון, גורמים וטיפול (2021)

אמנזיה

 

אנחנו זה הזיכרון שלנו. 

 

זהות עצמית, רגעים מיוחדים, תהליכי למידה ובניית אינטואציה, כולם מחייבים את מה שנראה לנו מובן מאליו עד שזה חסר - היכולת לזכור.

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA בפסיכולוגיה

ופסיכותרפסיט, ראש המכון  

 

 

המנגנונים המוחיים שלנו עובדים ביעילות רבה כדי לאחסן את מה שנחוץ בזיכרון לטווח ארוך ולשכוח את מה שפחות רלוונטי (תהליך פעיל שמתקיים בחלימה). 

 

יש כל מיני סוגי זיכרון -

זיכרון עובדות (דקלרטיבי), זיכרון מפורש של ביצוע מיומנויות (אימפליציטי), זיכרון אירועים ותאריכים (סמנטי), זיכרון של אירועים אישיים (אפיזודי) וזיכרון עבודה (ממש כמו במחשב, אותו לוח עליו ניתן לרשום בזיכרון קצר מועד). 

יש הרבה איזורי מוח שמתווכים זיכרון, אבל האיזור המוחי שמסנכרן את כל התהליך מצוי בהיפוקמפוס ובאמיגדלה, ואמנזיה קשורה לרוב לפגיעה בו:

 

ההיפוקמפוס

 

חשוב לציין כי פונקציית השיכחה לא פחות חשובה מהזכירה.

תשאלו אנשים שמתמודדים עם היפרתיזיה, מצב שמתבטא בזיכרון מרבית החוויות בחיים לפרטי פרטים.

 

נשמע עמוס מדי. 

 

בכל מקרה, נדבר כאן על אמנזיה  -

התמודדות עם מצבים מגוונים של פגיעה בזיכרון על רקע נוירולוגי, מסיבות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות (אמנזיה פסיכוגנית) או טוקסיקולגיות (הרעלת אלכוהול). 

 

 

מהי אמנזיה (Amnesia)? 

אמנזיה מתייחסת למצב של אובדן זיכרון, שיכחה זמנית או קבועה, של עובדות, מידע וחוויות שאינן נגישות לשליפה. שיכחה היא הסימפטום העיקרי של אמנזיה, והאדם הלוקה בה מתקשה להיזכר בעובדות, באירועים, במקומות או בפרטים ספציפיים.

עומק הרזולוציה של הפרטים הנשכחים מופיע בספקטרום נרחב, החל מקושי לזכור ״מה אכלתי בארוחת בבוקר״ וכלה בשמו של נשיא המדינה (הרצוג, למי ששכח). 

עם זאת, היכולות המוטוריות יישמרו, כמו היכולת ללכת ושטף הדיבור בכל השפות בהן המטופל מדבר.

אמנזיה אינה מערבת לרוב שכחה של זהות עצמית ומרבית האמנסטים יודעים מי הם.

 

מבחינת פסיכופתולוגיה, מצבי אמנזיה מקושרים בדרך כלל להפרעות דיסוציאטיביות.

 

 

 

סוגים של אמנזיה

אמנזיה רטרוגרדית

אמנזיה רטרוגרדית מתבטאת באובדן של זיכרונות קיימים.

סוג זה של אמנזיה נוטה להשפיע קודם כל על זיכרונות שנוצרו לאחרונה.

זיכרונות ישנים יותר, כמו זיכרונות ילדות, ייפגעו בד״כ בצורה איטית יותר.

מחלות נוירולוגיות כמו דמנציה או אלצהיימר גורמות לאמנזיה הדרגתית כזאת.

 

בסרטו של כריסטופר נולאן, ״ממנטו״ (2000), מתמודד הגיבור עם אמנזיה רטרוגרדית. 

 

אמנזיה אנטרוגרדית

אמנזיה אנטרוגרדית מתבטאת בפגיעה ביכולת לייצר ולגבש זיכרונות חדשים.

השפעה כזו יכולה להיות זמנית, למשל – האדם יכול לחוות אותה במהלך בלקאאוט שנגרם משתייה מופרזת של אלכוהול, והיא יכולה להיות קבועה.

אמנזיה אנטרוגרדית שכיחה במצבים של נזק להיפוקמפוס, איבר מוחי חשוב המשחק תפקיד ביצירה ואחסון של זיכרונות. 

 

בסרט הקולנוע "לפני השינה" ("Before I Go to Sleep"), מגלמת ניקול קידמן דמות המתמודדת עם אמנזיה אנטרוגרדית.

 

אמנזיה דיסוציאטיבית / אמנזיה פסיכוגנית

סוג זה של אמנזיה נקרא בעבר אמנזיה היסטרית, אך כיום מושג זה בקושי נמצא בשימוש והמונח הרשמי הוא אמנזיה דיסוציאטיבית

אמנזיה זו מתאפיינת בחוסר יכולת להיזכר באירועים טראומטיים או מעוררי חרדה, כמו חוויות הקשורות לאשמה, כישלון או דחייה.

 

אמנזיה גלובלית חולפת (transient global amnesia)

אמנזיה גלובלית חולפת (TGA) איננה מובנת עד הסוף.

היא מתבטאת בבלבול או סערת נפש שבאים והולכים שוב ושוב במשך כמה שעות.

המתמודד עשוי לחוות אובדן זיכרון בשעות שלפני ההתקף ולרוב שלא נותר לו שום זיכרון מהחוויה עצמה.

חוקרי מוח סבורים ש-TGA קורה כתוצאה מפעילות דמוית-התקף או חסימה קצרה של תאי הדם המובילים למוח.

 

לאנשים בגיל 50 ומעלה יש סיכון גבוה יותר לאמנזיה גלובלית חולפת בהשוואה לאנשים צעירים יותר.

גם היסטוריה של התמודדות עם מיגרנות מגבירה את הסיכון לאמנזיה גלובלית חולפת והוא גבוה משמעותית בהשוואה לאנשים ללא מיגרנות. 

 

אמנזית ילדות

רובנו לא זוכרים את 3-5 השנים הראשונות לחיינו, ואם כן קיימים זכרונות, הם לרוב מטושטשים או חלקיים. 

הסיבה העיקרית לכך היא שאיברי מוח מסוימים, כמו ההיפוקמפוס, אינם מפותחים דיים בשנים אלו. 

 

אמנזיה בתסמונת קורסקוף (KS)

תסמונת קורסקוף (KS) הפרעת אמנזיה שנגרמת כתוצאה ממחסור בתיאמין (ויטמין B1) והיא קשורה לרוב לשימוש ממושך באלכוהול.

התסמונת נקראת על שם סרגיי קורסקוף, הנוירופסיכיאטר הרוסי שגילה אותה בסוף המאה ה -19.

 

אמנזיה טקטילית (מישושית)

אמנזיה טקטילית מתבטאת בחוסר יכולת לזהות צורה או מאפיינים של אובייקט על ידי מגע ומישוש. נקראת גם אגנוזיה טקטילית.

 

 

אבחון

אמנזיה מאובחנת ע״י רופא משפחה שמפנה לנוירולוג.

 

הרופא המאבחן יברר תחילה כמה שאלות לגבי תהליך אובדן הזיכרון ועל סימפטומים אחרים.

הוא עשוי לבקש את סיוע המשפחה או המטפלים בביצוע ההערכה, כיוון שבמקרים רבים המטופל עלול שלא לזכור את התשובות לשאלות, או לזכור חלקית.

הרופא עשוי גם להשתמש במבדקים קוגניטיביים לבחינת הזיכרון ו/או להפנות על ביצוע מבדיקם נוירו-קוגניטיביים וקליניים אחרים.

למשל, ייתכן והרופא ישתמש בסריקת MRI או CT ע״מ לבחון סימנים לנזק מוחי, יבצע בדיקות דם כדי לשלול חוסרים תזונתיים אפשריים, זיהומים או בעיות אחרות או יבדוק את האפשרות של התקפים אפילפטיים.

 

 

אבחנה מבדלת 

במה שונה אמנזיה ממחלת אלצהיימר?

למרות שתסמין בולט של מחלת אלצהיימר הוא אובדן זיכרון, לא מדובר באמנזיה.

אדם עם אמנזיה מתמודד עם פריצה פתאומית שיכחה ובדרך כלל המצב אינו מחמיר עם הזמן.

בהשוואה לאמנזיה, למחלת אלצהיימר יש השפעה הרבה יותר מקיפה על היכולות הקוגניטיביות של החולה.

 

 

מהם הגורמים לאמנזיה?

במצב של תפקוד זיכרון תקין מופעלים איזורים רבים במוח. כל מחלה או דלקת הפוגעת במוח עלולה להפריע לזיכרון.

הסיבות השכיחות ביותר לאמנזיה הן פגיעות ראש, תרופות מסוימות, אלכוהול, זיהומים, אירועים טראומטיים או מצבים כמו שבץ מוחי או מחלת אלצהיימר. 

 

ברמה הנוירולוגית, אמנזיה נובעת מפגיעה במבני המוח ששייכים למערכת הלימבית, השולטת ברגשות ובזיכרונות.

 

  • דמנציה - נראה שמיקומו של זיכרון במוח תלוי בגילו. בכדי לאבד זיכרונות ישנים יש צורך בהתדרדרות מוחית נרחבת, שיכולה להיגרם, למשל, ע״י אלצהיימר או צורות אחרות של דמנציה. לרוב, אנשים דמנטיים יאבדו קודם כל זיכרונות חדשים יותר וישמרו על הישנים משך זמן רב יותר.

  • נזק להיפוקמפוס – ההיפוקמפוס הוא חלק מהמוח ומהמערכת הלימבית האחראי לזיכרון. פעולתו כוללת עיצוב וארגון של זיכרונות ושליפתם בעת הצורך. תאי ההיפוקמפוס הם מתאי המוח צורכי האנרגיה ביותר והשבריריים ביותר, והם משובשים בקלות ע״י אנוקסיה ואיומים אחרים, כמו רעלנים. כשההיפוקמפוס פגום, יהיה קושי ביצירת זיכרונות חדשים, ואם הוא נפגע בשני חצאי המוח - ייתכן ותתפתח אמנזיה אנטרוגרדית מלאה.

  • מצב של אנוקסיה - דלדול רמות החמצן  - עלול להיגרם נזק למוח כולו ולהוביל לאובדן זיכרון. אם האנוקסיה אינה חמורה מספיק כדי לגרום למוח נזק, אובדן הזיכרון עשוי להיות זמני.

  • פגיעות ראש – פגיעות ראש טראומטיות, כמו גם שבץ, גידולים וזיהומים, יכולים לגרום למוח נזק, שעלול לכלול בעיות זיכרון פרמננטיות. זעזוע מוח יוצר לרוב הפרעה בזיכרונות מהשעות, מהימים או מהשבועות לפני ואחרי הפגיעה.

  • גם טיפול בנזעי חשמל לדיכאון או למצבים  נוירו-פסיכיאטריים אחרים יכול לחוות אמנזיה רטרוגרדית ביחס לשבועות או לחודשים שלפני הטיפול. ניתן גם לחוות אמנזיה אנטרוגרדית, שבד״כ נפתרת תוך שבועיים מהטיפול.

  • שימוש באלכוהול – שימוש באלכוהול לטווח קצר יכול לגרום לבלקאאוט, שהוא סוג זמני של אמנזיה אנטרוגרדית. אלכוהוליזם לטווח ארוך יכול לגרום לתסמונת ורניקה-קורסקוף, שמי שמפתח אותה יתקשה ליצור זיכרונות חדשים, מבלי שיהיה מודע לכך.

  • טראומה או מתח – בדרגות חמורות, מצבים אלה יכולים לגרום לאמנזיה דיסוציאטיבית, שהיא מצב בו המוח דוחה מחשבות, תחושות או מידע שהאדם המום מכדי להתמודד עמם. סוג ספציפי של אמנזיה דיסוציאטיבית – פוגה דיסוציאטיבית – יכול להוביל לנסיעה או שיטוט לא צפויים. הדבר יכול גם להוביל לאמנזיה סביב נסיבות הנסיעה ולשכחה של פרטים אחרים אודות החיים.

 

 

איך מטפלים באמנזיה?

במקרים רבים אמנזיה חולפת באופן ספונטני, כלומר ללא טיפול. עם זאת, במידה וקיימת ברקע מחלה פיזית או הפרעה נפשית, ייתכן שיידרש טיפול.

זה רלוונטי במיוחד אצל מתמודדים עם אמנזיה שמתאמצים להסוות את השיכחה באמצעות מילוי הפרטים החסרים, תופעה המכונה קונפבולציה

נכון להיום, לא קיימים טיפולים שיכולים לרפא אמנזיה, אולם קיימים טיפולים ממוקדים, ובהם פסיכותרפיה והיפנוזה, שעוזרים לנהל את ההפרעה ומקנים טכניקות המסייעות לשיפור איכות החיים.

 

הטיפול ייבחר לאור הסיבה הגורמת למצב.

 

אם האמנזיה נגרמת מסיבה ביוכימית, למשל צריכת אלכוהול, ניתן לפתור אותה ע״י ניקוי הגוף מרעלים – ברגע שהסם ייצא מהמערכת, סביר להניח שבעיות הזיכרון יפחתו.

אמנזיה מפגיעת ראש מתונה נפתרת עם הזמן ללא טיפול. במקרה של פגיעת ראש חמורה, ייתכן והפגיעה תהיה קבועה, אך לרוב יש שיפור אחרי 6-9 חודשים.

 

פסיכותרפיה יכולה לעזור לחלק מהמתמודדים/ות:

טיפול בהיפנוזה יכול לסייע להיזכר בזיכרונות שנשכחו.

 

 

 

מקורות:

 

בלי עבר, בלי עתיד, בלי פרצוף. מתוך אתר אלכסון. פורסם ב- 31 במאי 2018 על־ידי סם קין, Psychology Today.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021