טיפול בדיכאון באמצעות פסילוסיבין וחומרים פסיכדליים אחרים

פסילוסיבין

 

 

פסילוסיבין

החומר הפסיכדלי בפטריות הזיה

שיכול להפחית דיכאון

ולסייע בטיפול הפרעות נפשיות נוספות

 

 

מהו פסילוציבין?

 

פסילוסיבין (שנקרא גם טאוננקטל), הוא חומר פסיכואקטיבי טבעי המצוי בזן של ״פטריות קסם״ שנקרא פסילוסיב קובנסיס (Psilocybe cubensis).

 

פסילוציבין ו- פסילוצין, החומרים הפעילים בפטריה, נמצאים תחת בחינת הקהילה המדעית כאמצעי לטיפול בדיכאון מזה מספר שנים (גם אצלנו, בבי״ח הפסיכיאטרי בבאר יעקב).

בנוסף לפסילוציבין, נחקר חומר פסיכדלי סמוך שנקרא איבוגאין (Ibogaine), אלקלואיד פסיכואקטיבי שמופק מצמח האיבוגה, והוכח יעיל לטיפול בהתמכרות, במיוחד להפחתת תסמיני גמילה מאופיואידים.

 

 

טיפול נתמך פסילוציבין בדיכאון

 

נראה שלפטריית הקסם יש אפקט חיובי בהפחתת תסמינים דיכאוניים, באמצעות שינוי הפעילות המוחית באזורים המתווכים עיבוד רגשי.

גם שישה חודשים לאחר הטיפול בפטריה, המטופלים שנבדקו במחקר עדיין הראו תוצאות חיוביות שהוסיפו לפחות בחלוף הזמן.

למעשה, מסתמן שהן יעילות באותה מידה כמו התרופות נוגדות הדיכאון החדישות ביותר.

 

 

סקירת מחקרים

 

ככל שמתרבים המחקרים, כך מתרחב הפוטנציאל וגובר התיאבון לחקר ההשפעה המיטיבה של פסיכדליים על מגוון מצבים נפשיים, שיקומיים ורוחניים:

 

  • בספטמבר 2023 התפרסם מחקר המלמד כי מנה יחידה של פסילוסיבין הביאה לשיפור בתסמינים של הפרעת דיכאון מג'ורי שנמשך 6 שבועות (Raison et al, 2023). ניסוי זה הוא חלק מפרויקט מדעי נרחב שמתקיים במקביל ב-11 אתרים ברחבי ארה"ב, הוא האחרון שפורסם מתוך סדרת מחקרים שמדגימה את הפוטנציאל של החומר הפסיכדלי הפעיל בפיטריות הזיה כטיפול בדיכאון. מטרת המחקר הייתה לבחון את הפוטנציאל של פסילוציבין בשילוב עם תמיכה פסיכולוגית כהתערבות בהפרעת דיכאון קליני לצד הערכה של מידת הבטיחות והיעילות במתן מנה בודדת של פסילוסיבין. מערך המחקר שבנו החוקרים הורכב מניסוי אקראי מבוקר עם קבוצת ניסוי וקבוצת פלצבו. המשתתפים בניסוי היו מתמודדים עם דיכאון מג'ורי, בטווח הגילים 21 עד 65, סך הכל 104 בוגרים, מתוכם 52 נשים, בממוצע גיל 41. מחצית מהם קיבלו פסילוסיבין, והיתר טיפול אחר. החוקרים העריכו את התוצאות בכמה נקודות זמן. הם מצאו כי הטיפול שנתמך בפסילוציבין הוביל להפחתה משמעותית בתסמיני הדיכאון בהשוואה לטיפולים האחרים. בנוסף, הוא נסבל היטב, כלומר הוא לווה בתופעות לוואי חמורות. כמסקנה, טיפול בפסילוציבין בשילוב עם תמיכה פסיכולוגית, מוביל להפחתה קלינית משמעותית ומתמשכת בתסמיני דיכאון ובפגיעה תפקודית, מה שהופך אותו להתערבות מבטיחה להפרעה קשה ושכיחה זו. 

 

  • צוות חוקרים העריך את היעילות של פסילוסיבין בהקשר של הפרעה ביפולרית (Aaronson et al, 2023). ספציפית, הם בחנו את הרלוונטיות של החומר כטיפול בדיכאון עמיד לטיפול המופיע בהפרעה דו קוטבית מסוג 2. 15 משתתפי המחקר סבלו מהפרעה דו קוטבית שלא חוו הקלה בתסמינים לאחר סדרות טיפולים עם שתי תרופות לפחות (לכן מוגדר כדיכאון עמיד). הם קיבלו מנה אחת של פסילוציבין ויחד איתה מפגשים עם פסיכותרפיסט. הממצאים העלו כי שלושה שבועות לאחר ההתערבות, כל המשתתפים חוו הפחתה ניכרת בדיכאון הביפולרי. ההשפעות נותרו בעינן גם בחלוף 12 שבועות. מתודולוגית, מדובר במדגם קטן והניסוי לא מבוקר, אבל שוב, תוצאות מבטיחות. 

 

  • מחקר קליני שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine באפריל 2021 הראה כי לפסילוציבין יש השפעות נוגדות דיכאון שוות לציפרלקס. המחקר התבסס על ניסוי מבוקר, עם חלוקה אקראית לקבוצת ניסוי וביקורת: בקבוצת הניסוי, מבוגרים עם היסטוריה ממושכת של דיכאון שקיבלו פסילוסיבין לאורך 6 שבועות, בעוד בקבוצת הביקורת המטופלים נטלו ציפרלקס באותם תנאים.  התוצאות מראות שבשתי הקבוצות חלה הפחתה דומה בתסמיני הדיכאון ורמות דומות של תופעות לוואי כמו משתתפי קבוצת הביקורת.  החוקרים, מאימפריאל קולג 'בלונדון, גייסו 59 נבדקים מבוגרים, בגילאי 18 עד 80, שסובלים מדיכאון בינוני או חמור, רבים מהם מתמודדים עם דיכאון כרוני, עם משך הפרעה ממוצע של כ- 18 שנים. המשתתפים הוקצו לקבוצת ניסוי שקיבלו 25 מ"ג פסילוסיבין (בתחילת הניסוי ושוב כעבור שלושה שבועות) יחד עם כמוסות פלצבו יומיות או 1 מ"ג פסילוסיבין באותו לוח זמנים יחד עם ציפרלקס יומי. כל המשתתפים קיבלו פגישות ליעוץ פסיכולוגי יום לאחר נטילת הפסילוסיבין.

 

  • מחקר אחר מצא כי שימוש מבוקר ב-LSD ופסילוסיבין, בשילוב פסיכותרפיה, תרמו לשיפור ביכולת האינטגרציה והתובנה והובילו להערכה עצמית גבוהה ולשיפור בתחושת הרווחה הנפשית (Amada & Shane, 2022). החוויה המיסטית בשימוש נמצאה קשורה ביותר התנהגויות פרו-סביבתיות (Paterniti et al, 2022).

 

  • ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה מצביעים על כך שמתן פסילוציבין, בשילוב עם פסיכותרפיה, מפחית מחשבות אובדניות ואובדן משמעות בקרב חולי סרטן מסכן חיים. שיפורים אלו ברווחה הנפשית של הנבדקים נותרו יציבים גם חודשים ארוכים לאחר הטיפול (Ross, S. et al, 2021).  מוקדם יותר נמצא כי פסילוסיבין מייצר ירידה ניכרת ומתמשכת בדיכאון וחרדה בקרב חולי סרטן סופניים (Griffiths et al, 2016). זה נכון גם כאשר הטיפול מועבר אינדיבידואלית וגם בפורמט קבוצתי (Agrawal et al, 2023).

 

  • מחקר ראשוני שבוצע ע"י צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מלמד כי פסילוציבין סינטטי בשילוב פסיכותרפיה עשוי לתרום כטיפול יעיל עבור נשים המתמודדות עם אנורקסיה (Peck et al, 2023). מבחינת תופעות לוואי, ההתערבות נראית בטוחה -  לא נצפו שינויים קליניים משמעותיים ב-א.ק.ג., בסימנים חיוניים או באובדנות (שתי משתתפים חוו נפילת סוכר אחרי הטיפול, שחלפה תוך 24 שעות).

 

  • מחקר בתנאים טבעיים שפורסם אף הוא ב-2021 מלמד כי שימוש בפסיכדליים למטרות טיפוליות, גם במסגרות לא קליניות, עשוי לסייע בהפחתת בושה מופנמת וגם בהפחתה של תסמיני טראומה מורכבת (CPTSD), בקרב מטופלים עם היסטוריה של טראומה מורכבת בילדותם. עוד העלו החוקרים בחכתם, כי היתרונות התחזקו ככל שעלה מספר הסשנים: רמות התסמינים הנמוכות ביותר נמצאו אצל מי שהשתמשו בפסיכדלים למטרה טיפולית יותר מ-5 פעמים. 

 

  • מחקר שפורסם בנובמבר 2020 בכתב העת  JAMA Psychiatry מלמד כי פסילוסיבין כטיפול בדיכאון מוביל להשפעות חיוביות וממושכות יותר מאלה של קטמין. יתכן שהחוויה הסובייקטיבית החיובית לאחר שימוש בפיטריות מתווך ע״י הפחתה של חרדת מוות.  ממצאי מחקר עכשווי מצביעים על כך שהפחתה בחרדת מוות קשורה לאופן ההשפעה -  החיובי או השלילי - של חוויות מיסטיות (Moreton et al, 2023).

 

 

חומרים פסיכדליים בשירות בריאות הנפש 

 

מדובר בגל השני של מפגש בין מדעי המוח לפסיכדליים:

 

הגל הראשון החל בשנות החמישים ותחילת שנות ה -60, תקופה בה חוקרים בדקו האם חומרים פסיכדלים עשויים להועיל בפסיכותרפיה, לטיפול באלכוהוליזם או בהפרעות במצב הרוח כמו דיכאון.

 

אחר כך הגיעו עשרות שנים של דמוניזציה, טאבו מדעי והפללה.

 

הגל השני החל בשנים האחרונות, כאשר תרופות פסיכדליות עומדות ממש על סף הכניסה למיינסטרים הפסיכיאטרי, כטיפול בהפרעות נפשיות ובהתמכרויות. 

למעבר הזה יש השלכות עמוקות על תחום שבעשורים האחרונים רואה מעט מאוד התקדמות תרופתית, ולמעשה נותר די סטטי עם שוך ההתלהבות מ״עידן הפרוזאק״. 

 

היום אנחנו בתוך תחרות הפוכה, תקופה בה אוניברסיטאות מתחרות זו בזו על הקמת מעבדות מחקר לתרופות פסיכדליות, יזמים פורצים עם סטארטאפים יצירתיים שמשלבים בין ״ביו״ ל״טכנולוגיה״ וממשלות חותרות לחוקק מדיניות אי-הפללה על פסיכדליה (לא רק למטרות פסיכיאטריות, גם כחומרים לצריכה עצמית, תופעה שמוכרת כמיקרודוזינג - נגיע אליה בהמשך).

 

האגודה הרב-תחומית ללימודי פסיכדליה, מוסד אמריקאי ללא כוונות רווח, שהיה עד לא מזמן שכוח אל, הפך לאימפריית מחקר והסברה של מיליוני דולרים שמעסיקה 130 חוקרי מוח, רוקחים ומומחי רגולציה עובדים על הכנת הקרקע לקראת מהפכת הפסיכדלים הצפויה.

 

הקונגרס האמריקאי החליט בספטמבר 2021 להעניק מימון למחקר נרחב בצבא ארה״ב, במטרה ללמוד כיצד עשויות פטריות הקסם המבטיחות להועיל.

הערכת ממשל ביידן היא כי האישורים המיוחלים מ-FDA יתקבלו בארה״ב סביב 2024.

 

ה- APA, איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי יישר קו עם הממצאים המחקריים ופרסם בסוף יולי 2022 נייר עמדה המעניק רוח גבית רבת-ערך לטיפול נפשי נתמך פסיכדליים.

 

גם צריכת הפנאי מתרחבת והשווקים נפתחים, למשל עם אפשרויות רכישה של חטיפי שוקולד עם פצפוצי מיקודוזינג של פסילוסיבין...  (באנגליה, לא חוקי בישראל). 

 

 

חדשות אחרונות:

 

  • MDMA ופסילוסיבין אושרו כתרופות מרשם באוסטרליה. ספציפית, מינהל התרופות האוסטרלי (TGA) העניק אישור לטיפול בעזרת פסילוסיבין, הן עבור מטופלים עם דיכאון וחרדה והן עבור חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים. פסילוסיבין יהיה זמין בבתי המרקחת באוסטרליה ב-1 ביולי 2023. 

  • בקוויבק, קנדה, אושר טיפול בפסילוציבין כחלק מביטוח הבריאות (דצמבר 2022).

  •  6 מ-10 אזרחים אמריקאים (61%) תומכים בלגליזציה של טיפולים נתמכי פסיכדלים, 35% מכלל המשתתפים דיווחו על תמיכה "חזקה", כך מצא סקר של UC Berkeley Psychedelics, שפורסם ביולי 2023. יותר ממחצית מהמשיבים (56%) תמכו בקבלת אישור FDA עבור פסיכדליה באמצעות מרשם.

 

 

המאבק לאי הפללה

 

התנועה לאי-הפללה של פסילוסיבין בארה״ב החלה את דרכה לא מזמן, בסוף שנות ה-2010, כאשר דנוור (קולורדו) הפכה לעיר הראשונה שהפסילה פסילוסיבין במאי 2019.

הערים אוקלנד וסנטה קרוז (קליפורניה), הלכו בעקבותיה ביוני 2019 ובינואר. 2020, בהתאמה.

 

בתחילת אוקטובר 2021 הפכה סיאטל לעיר הגדולה ביותר בארה"ב בה נחקקה אי-הפללה על צריכת חומרים פסיכדליים, עם קבלת החלטה 32021.

ההחלטה אושרה פה אחד:

חקירה, מעצר והעמדה לדין של כל מי שעוסק בפעילויות הקשורות לאנטאוגן (Entheogen) יהיו מעתה בסדר העדיפויות הנמוך ביותר של אכיפת החוק בסיאטל. 

 

 

הספר How to Change Your Mind, שפורסם לפני 3 שנים ע״י מייקל פולן,  זוכה לתהודה עצומה בדרך להפחתת סטיגמה לגבי חומרים פסיכדליים ומחקרי הערכת היעילות שלהם בבריאות הנפש (מחקרים שנחשבו עד לא מזמן למדע פרינג׳י מופרך).

 

הנה מייקל פולן במפגש Talk at Google:

 

 

 

למרות שפסלוסיבין הוא חומר טבעי שמוכר כבר עשרות אלפי שנים, השימוש בו אסור ברוב מדינות העולם, כולל בישראל. 

 

 

על פי דיווחים מחקריים עדכניים, לפסילוציבין יש פוטנציאל נמוך לשימוש לרעה, אינו מייצר תלות פיזית והגורמים הרגולטוריים בארה״ב שוקלים להכיר בו כתרופה לטיפול מבוקר עם אסטרטגיית הפחתת הערכת סיכונים (REMS), לאחר שעבר תהליך חקיקה לאי-הפללה במדינת אורגון.

מבחינה תודעתית, נראה כי מתמודדים/ות עם דיכאון מבינים את החשיבות של ליווי פסיכותרפי אחראי בטיפול מבוסס פסילוסיבין. הניתן ע״י מדריכים מנוסים שחוו בעצמם את השפעת החומר הפסיכדלי (Earleywine et al, 2022).

 

 

העשור הפסיכואקטיבי

 

אין מנוס מהכרה בכך שבעשור השלישי של המאה ה-21 דורך כוכבם של החומרים הפסיכואקטיביים:

MDMA ל-PTSD, קטמין ל-OCD ולמניעת אובדנות, קנאביס לכאבים כרוניים ולאוטיזם וקרפדת מדבר קולורדו לדיכאון

הסמים הרלוונטיים עוברים בשנים אלו תהליכים מחקריים מואצים. ניתן להבחין ממש בגל של פרסומים מקצועיים על השילובים בין פסיכותרפיה לחומרים פסיכואקטיביים במרבית כתבי העת הנחשבים בפסיכיאטריה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה קלינית.

 

עוד מעט נתחיל ללקק קרפדות...

וברצינות: 

ב-2021 נערכו ניסויים קליניים לטיפול בדיכאון באמצעות נוסחה תרופתית של 5-MeO-DMT - תרכובת פסיכדלית רבת-עוצמה המיוצרת אנדוגנית על ידי קרפדת המדבר הסונורנית.

 

   

איך פסילוסיבין עובדת במוח?

 

מחקרים בבעלי חיים מגלים שפסילוסיבין מוביל לגמישות סינפטית גבוהה יותר, מעין חיווט מחדש של ממשקים עצביים.

בפעולה נוירלית שדומה לפעולה הטיפולית של קטמין, פסילוסיבין עוזר לדנדריטים, אותם ענפים דקיקים שמתפתחים מתוך גוף התא, לגדול ולפרוש ענפים נוספים.

פלסטיות סינפטית רבה יותר קשורה להפחתת תסמיני דיכאון.

 

מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כי החומר מעניק למשתמשים חוויה משמעותית. לא רק התנהגות - מסתבר שבקרב המטופלים שטופלו בפסילוסיבין נוצרו קשרים מוחיים חדשים, ממצא שמשתקף בבהירות בסריקות מוח שתיעדו החוקרים באמצעות MRI.  

מניתוח התוצאות עולה גם שהחומר הפסיכדלי, פסילוציבין, עשוי לשנות השקפות כלליות של המטופל, אפילו השקפה פוליטית מושרשת.

לצד דיווחים של המטופלים על הרגשה ״מחוברת יותר לטבע״ לאחר טיפול של מספר חודשים בפסילוציבין, שניתן להם פעמיים בשילוב תמיכה פסיכולוגית מקצועית, הם אף הפגינו תזוזה על גבי הציר הנע בין עמדות סמכותניות לעמדות שדוגלות בעקרונות של חופש.

 

 

אפקט פלצבו 

 

מחקר חשוב סקר את המורכבות של הערכת היעילות בטיפולים נתמכי פסיכדליים (Sloshower et al, 2023):

עד כמה משפיעה הציפייה של הנבדקים על השיפור בתסמינים?

המחקר מדגיש את האתגר של יישום מערכי ניסוי קליניים יעילים, כאלה שכוללים חלוקה אקראית לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. 

בשורה התחתונה נמצא כי כמעט כל המשתתפים בניסויים שנבחנו הצליחו להבחין יפה בין פלצבו לבין חומר פעיל.

 

 

 

מיקרודוזינג של פסילוסיבין

 

צריכה במינונים נמוכים של חומרים פסיכדליים נרשמה בשנים האחרונות כתופעה העומדת בפני עצמה, ודאי כאשר מדובר בפיטריה שצומחת בר בטבע.

מעט מחקרים בחנו את ההשפעות הנפשיות של מיקרודוזינג כאמצעי להפחתת תסמינים ולשיפור המצב הנפשי. המחקרים שבכל זאת פורסמו לא כללו קבוצת ביקורת ללא מיקרודוזינג, תנאי הכרחי במערך המחקר שנועד להעריך השפעה סיבתית של חומר פעיל. 

 

אבל מחקר שפורסם באמצע 2022 הצליח להתקדם בבחינה אמפירית של היעילות, תוך התבססות על מסד נתונים נרחב ממחקר אחר.

החקרים בדקו מדדי מצב רוח ובריאות נפשית, כולל משימות הבודקות עיבוד קוגניטיבי ופסיכומוטורי אחרי צריכת מיקרודוזינג או בלעדיה.

התוצאות הצביעו על שיפור נתפס במצב הרוח, הגברת הרווחה הרגשית והיכולת הקוגניטיבית, לצד הפחתה במתח, דיכאון וחרדה. 

 

 

פסילוסיבין מעבר לדיכאון

 

מחקר זה גם עולם שיש בו אופנות, כמו כל תחום אחר.

 

חוקרים רציניים בכל העולם אינם ממתינים לחקיקה, הם מבינים שיש פה גילוי רב ערך ומוצאים דברים טובים.

 

להלן חלק מההפרעות והמחלות שפסילוציבין מסייע למתמודדים עמם:

  

 

התמכרויוית 

 

בנוסף לטיפול בדיכאון, פטריות מציגות תוצאות מבטיחות כטיפול בהתמכרויות, למשל כתומכות בגמילה הפיזיולוגית מאלכוהול. 

 

באוניברסיטת קולומביה הבריטית מתנהל מחקר קליני שמנסה להעריך האם פסילוציבין עשוי לתרום לטיפול בהפרעת שימוש באלכוהול. משתתפי המחקר מקבלים את החומר הפסיכדלי במסגרת מבוקרת, לצד מפגשי פסיכותרפיה. החוקרים מקווים שהשימוש בפסילוציבין יעזור לאנשים עם הפרעת שימוש באלכוהול ולהתגבר על ההתמכרות. המחקר עדיין בשלבים מוקדמים, אבל אם יצליח, הוא עשוי לסלול את הדרך לטיפולים חדשים להפרעות שימוש באלכוהול והפרעות התמכרות אחרות.

 

מחקר שפורסם לאחרונה מלמד על היעילות יוצאת הדופן של טיפול בפסילוציבין למטרת גמילה מעישון. 

בניגוד לכלים הפסיכולוגיים והתרופתיים לטיפול בהפרעת תלות בניקוטין, נראה שפסילוציבין פועלת באופן אחר:

היא מאפשרת צורת חשיבה שונה מהנורמה, פותחת אפשרויות תודעתיות חסומות ואפילו משנה בטווח ההשפעה הזמני שלה (4-5 שעות בממוצע) את איכות החיבורים העצביים במערכת העצבים המרכזית.

 

 

הפרעות אכילה 

 

פסילוציבין מתגלה גם כהתערבות רלוונטית לטיפול בהפרעות אכילה, לפחות כטיפול משלים. 

בהיותו סוכן שינוי מוחי המשפר את ויסות הסרוטונין, פסילוציבין עשוי לסייע בתיקון דפוסי חשיבה נוקשים המאפיינים הפרעות אכילה, לסייע בהתמודדות עם בעיות דימוי גוף ולספק גמישות קוגניטיבית. 

 

סקר מקוון שבחן עמדות כלפי פסיכדליים בקרב 200 מתמודדים/ות עם הפרעות אכילה באנגליה, חשף כי 70% כבר פנו לטיפול משלים כזה או אחר במטרה להקל על תסמיני ההפרעה.

רובם ראו בטיפול נתמך פסיכדליים דרך מבטיחה לפיתוח דרכי טיפול חדשניות, ועם זאת סייגו עם חשש מסוים באשר לתפיסה של פסיכדליה אצל פסיכיאטרים, פסיכולוגים ותזונאים בתחום הפרעות האכילה. כולם הדגישו את נחיצותה של סביבה בטוחה ומפוקחת, המשתלבת עם מערכת יחסים איתנה בין המטופל למטפל (Harding et al, 2021).

 

 

הפרעה טורדנית כפייתית

 

כבר ב-2006 יצא פרסום אנקדוטלי שתיאר שיפור יוצא דופן בתסמיני OCD, שנים רבות לפני ההתעוררות הנוכחית.

החוקרים מצאו שיפור סימפטומטי אצל 9 מתמודדים עם OCD שטופלו בליווי פלוציבין.

 

ההערכה כיום היא כי פסילוסיבין עשוי להקל על חששות לגבי ספקות ורומינציות, שני רכיבים מרכזיים בבסיס אובססיות.

 

מחקרים אחרונים הראו כי פסילוסיבין משנה קישוריות תפקודית בין ובתוך אזורי מוח שונים.

רשת מצב ברירת המחדל (DMN), הכוללת מספר איזורי מוח, מעורבת בחשיבה המופנית פנימה והוכחה כפעילה יותר אצל מתמודדים עם OCD.

טיפול בפסילוציבין עשוי לשנות באופן דרמטי ולאפס את הקישוריות התפקודית עם מבני DMN, מה שמוביל להפחתת תסמיני OCD.

מצב האובססיביות הוערך באמצעות מדד של דפוס גלי מוח המכונה שליליות הקשורה לטעויות (error related negativity / ERN).

 

 

בעיות בריאות 

 

למשל, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד פרסמו לאחרונה מחקר לפיו לאנשים שניסו תרופה פסיכדלית לפחות פעם אחת בחייהם יש סיכוי נמוך יותר לחלות המחלות לב והסוכרת. המאמר פורסם ב- Scientific Reports. כאשר הממצאים מדגישים צורך במחקר נוסף לחקר הקשר בין פסיכדלים לבין בריאות קרדיולוגית. 

 

במחקר קודם שלהם זיהה צוות המחקר קשרים בין שימוש בחומרים פסיכדליים לאורך כל החיים לבין סיכויים נמוכים יותר להתמודד עם עודף משקל או השמנת יתר, כמו גם סיכויים נמוכים יותר ליתר לחץ דם בשנה האחרונה, שניהם גורמי סיכון למחלות לב -מטבוליות.

 

מחקרים מלמדים על יעילותה של פסילוסיבין להתמודדות עם כאב ראש צדי (Cluster headache), סוג נדיר אבל כואב מאוד של כאבי ראש שלעיתים קרובות די עמיד בפני טיפולים מסורתיים.

מחקר מסוף 2022, שהתקיים ע״י חוקרים מאוניברסיטת אריזונה, מצביע על כך שפסילוסיבין יכול להיות אפשרות טיפול יעילה למתמודדים עם התופעה. 

המחקר כלל אמנם רק מדגם קטן, אבל התוצאות מראות שפסילוציבין הצליח להפחית את התדירות והעוצמה של כאבי הראש אצל 60% מהמשתתפים.  יתרה מכך, ההשפעה החיובית נמשכה מספר שבועות לאחר הטיפול.

 

מחקרים בהווה בוחנים את היעילות של החומר הפעיל גם כטיפול במיגרנה ובכאב ראש קצר טווח נוירלגיפורמי (Neuralgiform) חד-צדדי.

 

 

 

ביקורות

 

השימוש ב-"Shrooms" אמנם אינו חוקי עדיין במרבית מדינות העולם, למעט במסגרת מחקר אקדמי שאושר בוועדות רגולציה מחמירות, אך העתיד צופן להן גדולות ונצורות.

 

 

תופעות לוואי

 

פסיכולוגים, פסיכיאטרים וחוקרי מוח רבים עודם מתנגדים בתוקף וטוענים בגנות הטיפול בפטריות ההזיה ובכלל בחומרים פסיכדליים.

הציניקנים מתייחסים לתקיעות של הפסיכיאטריה ולחוסר האונים המקצועי שהיא מעוררת. 

 

הסיכונים קיימים בשימוש בפסילוציבין ובחומרים פסיכדליים אחרים, הם עלולים לסבך את הבריאות הנפשית של מי שנוטל אותם.

הטיעונים הביקורתיים אכן מגובים בעדויוית קשות על תופעות לוואי שליליות וחמורות  - מפסיכוזה ועד התפרצות סכיזופרניה - כאשר השימוש בפטריות נעשה באופן לא מבוקר. 

בנוסף, נטילת תרופות פסיכדליות עלולה להגביר גם את הסיכון לאירועים מוחיים, בייחוד עבור מי שיש לו או למשפחתו היסטוריה של אפילפסיה (Simonsson et al, 2022). 

למרות שמטופלים הנוטלים תרופות פסיכדליות אכן נוטים לדווח יותר על תסמינים דמויי פסיכוזה, מחקר עדכני מלמד כי תסמינים פסיכוטיים מוסברים במידה רבה על ידי נוכחותם של קשיים נפשיים אחרים ושימוש בסמים פסיכואקטיביים אחרים במקביל (Lebedev et al, 2021).

 

יחד עם זאת, במידה והמגמה המחקרית הנוכחית תמשיך בקצב הזה, הפטריות תופענה בצורה זו או אחרת, כבר בשנים הקרובות, בבתי המרקחת. 

 

 

סיכון להרעלה

 

מספר השיחות של צעירים אמריקאים שהשתמשו בפטריות להתייעצות במרכזי מידע על הרעלות עלה בחדות מאז 2019 (בדיוק אותה שנה בה המודעות ללגליזציה לפטריות עלתה אף היא).

החוקרים מווירג׳יניה ניתחו מקרים של חשיפה לפסיליציבין בין השנים 2013-2022 בקרב צעירים בגילאי 13-25. תוך מאגר מידע לאומי העוקב אחר מקרי הרעלה (Farah et al, 2024).

 

במשך עשור מצאו החוקרים כ-4,055 שיחות למרכזים ייעודיים אלו. השיחות תיארו לרוב שאלה לגבי הגעה לבית חולים בגלל הזיות, בלבול, דופק מואץ או חרדה. המחקר שני מקרי מוות, בשניהם נמצאו גם סמים נוספים (פנטניל ואמפטמין).

עד שנת 2018, מספר השיחות השנתיות למרכזי ההרעלות בנוגע לפסיליציבין נותר יציב – אבל החל מ-2019, המספרים קפצו מדי שנה.

ב-2022, מספר השיחות של בני נוער עלה פי 2.5 בהשוואה ל-2018, בעוד מספר השיחות של מתבגרים עלה פי 3.5

 

 

תהליכי מדקליזציה גלובליים

 

"הבעיה" של חברות התרופות, שמיאנו עד לא מזמן לממן מחקרים קליניים מבוקרים להערכת טיפול בדיכאון, הולכת ונפתרת.

זה נכון שמדובר בדרך כלל בחומר טבעיים שקשה יותר למסחר אותם או לרשום עליהם פטנט, אבל הצונאמי המחקרי מאלץ את ענקיות הפרמקולוגיה ליצור פתרונות יצירתיים יותר וללכת עם הזרם. 

 

אם כך, במקביל לאופנה המחקרית המתהווה, מתבצע לאיטו תהליך מדקילזציה: מדקליזציה מתייחסת למעשה למירוץ האינטנסיבי של חברות התרופות הגלובליות במאמץ 'להשתלט על השוק' ולהגיש לנו את החומרים שיתוקפו כתרופות מרשם ממותגות, עם שמות מעוררי שלווה והתפייסות קיומית - כמוסות, טיפות, תרסיסי אף וזריקות. כל זה מתרחש בד בבד עם קמפיין האכזבה הציבורי מתרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש (ציפרלקס, סרוקסט, פרוזאק וקרובי משפחותיהן), שתיעלמנה, ניתן לשער, כבר בשנים הקרובות.  

 

נכון להיום המחקרים על השפעת הפטריות והחומרים הפסיכדליים הנוספים אינם ממומנים על ידי רשויות ממשלתיות ואקדמיות, אלא בעיקר מתבססים על משקיעים פרטיים. 

 

 

טיפול לעשירים?

 

טיפול נתמך פסילוציבין יחייב ליווי והנחיה של מטופל, שיעזור למטופל לחוות ולהבין את ההתנסות שיוצרת התרופה הפסיכדלית.

המטפלים הללו יעברו הכשרה ייעודית, מה שייצור כנראה מצב הבו לא כל אחד יוכל להרשות לעצמו לממן עלות של מטפל מוסמך.

 

במילים אחרות, כרגיל, אנשים עם כיס עמוק יותר יוכלו לאפשר לעצמם מחיר של טיפול פסיכדלי, בעוד רובנו נסתפק בתרופות שמוצעות בעשורים האחרונים.

 

חבל. 

  

מחקרים נוכחיים ועתידיים מתוכננים לבחון את ההשפעה של חומרים פסיכדליים טבעיים וגם סינתטיים על קבוצות נבדקים דיכאוניים גדולות יותר, לצד מחקרים שיערכו השוואה מקבילה לקבוצות של משתתפים שאינם סובלים מדיכאון.

 

מהנתונים הקיימים כבר כיום, נראה שלחומרים פסיכדליים, הניטלים באופן תרפויטי מבוקר בשילוב טיפול פסיכולוגי נאות, יש פוטנציאל רב לסייע הקלה על סבלם של דיכאוניים, בעיקר למי שאינם מגיבים לטיפולים קלאסיים ומתמודדים עם דיכאון עמיד

   

 

 

השוק רותח

 

כך מתאר פרופ׳ ג׳ונסון מביה״ס לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, החוקר הראשי במחקר החדשני על הטיפול בהתמכרות לניקוטין, את השפעת הפטריה: 

 

״הפסילוסיבין כנראה עובד משום שלפרק זמן קצר הוא כאילו 'מחווט מחדש' את המוח. אזורי מוח שבאופן נורמלי כנראה אינם מתקשרים זה עם זה, מתחילים, כפי הנראה, לתקשר ביניהם, או לתקשר יותר מאשר קודם לכן, בעוד שאזורי מוח שבאופן נורמלי מתקשרים ביניהם – מתקשרים עתה פחות".

מתוך מאמר של אלכס דורון, באתר דוקטורס אונלי, שדיווח על המחקר. 

 

לאחרונה דווח בדה מרקר כי חברת התרופות קומפאס פאתווייס נערכת להנפקה בבורסה, אחרי תהליך מדיקליזציה של הפטריה.

 

גם מעבדות PsyRx, חברת ביוטק ישראלית, נמצאת בתהליכי פיתוח, כך בדיווח מג׳רוזלם פוסט ביולי 2021.

 

 

האם ניתן להפריד בין ההשפעות הפסיכדליות לבין הטיפוליות?

 

עד לאחרונה האתגר הזה נראה בלתי אפשרי, אבל מחקר פיני חדשני מראה כי ניתן לפצל בין החלק האנטי-דיכאוני בפסיכדליים לבין הרכיב ההזייתי (נבדק על LSD).

 

נראה שפסילוציבין, בדומה ל-LSD, מעוררת חווית אחדות אוקיאנית, המתאפיינת בתחושה ש״אני זה אחד עם היקום״. 

מחקר שפורסם באוגוסט 2021 בכתב העת Journal of Psychopharmacology, מספק כמה עדויות ראשוניות לכך שמינונים גבוהים של קנאביס יכולים אף הם לייצר מצב תודעתי כזה. 

 

 

 

איך איוואסקה (Ayahuasca) מפחיתה דיכאון?

 

ההבטחות הקליניות אותן מציעים חומרים פסיכדליים טבעיים לטיפול בדיכאון אינן מסתכמות בפטריות פסילוסיבין. 

יש לנו ארס קרפדותקראטום וגם איוואסקה (Ayahuasca), חליטת צמחים הלוציגנית מדרום אמריקה, שצומחת פרא על גדות נהר האמזונס, מציעה הפחתה של תסמינים דיכאוניים.

 

Palhano-Fontes ועמיתיו (2018) פרסם את הניסוי המבוקר הראשון, עם קבוצת ניסוי וקבוצת פלצבו (RCT), בו הוערכה היעילות של איוואסקה לטיפול בדיכאון חמור. התוצאות העלו כי הטיפול הפחית משמעותית את תסמיני הדיכאון.

 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

עדכון אחרון

 

27 בפברואר 2024

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA,

מנהל מקצועי וראש המכון 

 

 

מקורות:

 

אנדרו ג'ייקובס (2021) מ-MDMA לפסילוסיבין: המהפכה הפסיכדלית מתקרבת לפסיכיאטריה.אתר הארץ, תורגם מתוך ניו יורק טיימס.

 

Agrawal, M., Richards, W., Beaussant, Y., et al. (2023). Psilocybin-assisted group therapy in patients with cancer diagnosed with a major depressive disorder. Cancer, 1-10. https://doi.org/10.1002/cncr.35010

 

Amada, N., & Shane, J. (2022). Self-Actualization and the Integration of Psychedelic Experience: The Mediating Role of Perceived Benefits to Narrative Self-Functioning. Journal of Humanistic Psychology. https://doi.org/10.1177/00221678221099680

 

Aaronson, S. T., van der Vaart, A., Miller, T., et al. (2023). Single-Dose Synthetic Psilocybin With Psychotherapy for Treatment-Resistant Bipolar Type II Major Depressive Episodes: A Nonrandomized Controlled Trial. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2023.4685

 

Doblin, R. E., Christiansen, M., Jerome, L., & Burge, B. (2019). The Past and Future of Psychedelic Science: An Introduction to This Issue. Journal of Psychoactive Drugs, 51(2), 93-97. https://doi.org/10.1080/02791072.2019.1606472

 

Earleywine, M., Low, F., Altman, B. R., & De Leo, J. (2022). How Important Is a Guide Who Has Taken Psilocybin in Psilocybin-Assisted Therapy for Depression? Journal of Psychoactive Drugs. https://doi.org/10.1080/02791072.2022.2047842

 

Farah, R., Kerns, A. F., Murray, A. C., & Holstege, C. P. (2024). Psilocybin exposures reported to US poison centers: National trends over a decade. Journal of Adolescent Health. https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2024.01.027

  

Feduccia, A., Agin-Liebes, G., Price, C. M., Grinsell, N., Paradise, S., & Rabin, D. M. (2023). The Need for Establishing Best Practices and Gold Standards in Psychedelic Medicine. Journal of Affective Disorders, 332, 47-54. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.03.083

 

Goodwin, G. M., Aaronson, S. T., Alvarez, O., et al. (2022). Single-dose psilocybin for a treatment-resistant episode of major depression. New England Journal of Medicine, 387(18), 1637-1648.

 

Griffiths, R. R., Johnson, M. W., Carducci, M. A., Umbricht, A., Richards, W. A., Richards, B. D., Cosimano, M. P., & Klinedinst, M. A. (2016). Psilocybin produces substantial and sustained decreases in depression and anxiety in patients with life-threatening cancer: A randomized double-blind trial. Journal of Psychopharmacology, 30(12), 1181-1197. https://doi.org/10.1177/0269881116675513

 

Harding, F., Seynaeve, M., Keeler, J., Himmerich, H., Treasure, J., & Kan, C. (2021). Perspectives on psychedelic treatment and research in eating disorders: A web-based questionnaire study of people with eating disorders. Journal of Integrative Neuroscience, 20(3), 551-560. https://doi.org/10.31083/j.jin2003059

 

Healy, C. J., Lee, K. A., & D’Andrea, W. (2021). Using Psychedelics With Therapeutic Intent Is Associated With Lower Shame and Complex Trauma Symptoms in Adults With Histories of Child Maltreatment. Chronic Stress. https://doi.org/10.1177/24705470211029881

 

Lebedev, A. V., Acar, K., Garzón, B., et al. (2021). Psychedelic drug use and schizotypy in young adults. Scientific Reports, 11, 15058. https://doi.org/10.1038/s41598-021-94421-z

 

Ling, X. S. (2021). Psilocybin induces rapid and persistent growth of dendritic spines in frontal cortex in vivo. bioRxiv. https://doi.org/10.1101/2021.02.17.431629

 

Lowe, H., Toyang, N., Steele, B., Valentine, H., Grant, J., Ali, A., Ngwa, W., & Gordon, L. (2021). The Therapeutic Potential of Psilocybin. Molecules (Basel, Switzerland), 26(10), 2948. https://doi.org/10.3390/molecules26102948

 

Moliner, R., Girych, M., Brunello, C. A., et al. (2023). Psychedelics promote plasticity by directly binding to BDNF receptor TrkB. Nature Neuroscience, 26, 1032–1041. https://doi.org/10.1038/s41593-023-01316-5

 

Moreno, F. A., Wiegand, C. B., Taitano, E. K., & Delgado, P. L. (2006). Safety, tolerability, and efficacy of psilocybin in 9 patients with obsessive-compulsive disorder. Journal of Clinical Psychiatry, 67(11), 1735-1740. https://doi.org/10.4088/jcp.v67n1110

 

Peck, S. K., Shao, S., Gruen, T., et al. (2023). Psilocybin therapy for females with anorexia nervosa: A phase 1, open-label feasibility study. Nature Medicine. https://doi.org/10.1038/s41591-023-02455-9

 

Paterniti, K., Bright, S., & Gringart, E. (2022). The Relationship Between Psychedelic Use, Mystical Experiences, and Pro-Environmental Behaviors. Journal of Humanistic Psychology. https://doi.org/10.1177/00221678221111024

 

Raison, C. L., Sanacora, G., Woolley, J., et al. (2023). Single-Dose Psilocybin Treatment for Major Depressive Disorder: A Randomized Clinical Trial. JAMA. Published online August 31, 2023. https://doi.org/10.1001/jama.2023.14530

 

Reid Robison, M. D., & MBA. (2022). Psychedelics and the Future of Psychiatry. Psychiatric Times, 39(2). https://www.psychiatrictimes.com/view/psychedelics-and-the-future-of-psychiatry

 

Rootman, J. M., Kiraga, M., Kryskow, P., et al. (2022). Psilocybin microdosers demonstrate greater observed improvements in mood and mental health at one month relative to non-microdosing controls. Scientific Reports, 12, 11091. https://doi.org/10.1038/s41598-022-14512-3

 

 Ross, S. L., Bossis, A., & Kaelen, M. (2022). Psilocybin-assisted therapy for cancer-related pain, anxiety, and depression: A preliminary clinical trial. Frontiers in Psychiatry, 13, 696.

 

Schindler, E. A. D., Sewell, R. A., Gottschalk, C. H., Luddy, C., Flynn, L. T., Zhu, Y., Lindsey, H., Pittman, B. P., Cozzi, N. V., & D'Souza, D. C. (2022). Exploratory investigation of a patient-informed low-dose psilocybin pulse regimen in the suppression of cluster headache: Results from a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Headache, 62(10), 1383–1394. https://doi.org/10.1111/head.14420

 

Sloshower, J., Skosnik, P. D., Safi-Aghdam, H., et al. (2023). Psilocybin-assisted therapy for major depressive disorder: An exploratory placebo-controlled, fixed-order trial. Journal of Psychopharmacology. https://doi.org/10.1177/02698811231154852

 

Sinmonsson, et al. (2022). Prevalence and associations of classic psychedelic-related seizures in a population-based sample. Drug and Alcohol Dependence. Available online August 11, 2022, 109586.

 

Stephen Ross, Gabrielle Agin-Liebes, Sharon Lo, Richard J. Zeifman, Leila Ghazal, Julia Benville, Silvia Franco Corso, Christian Bjerre Real, Jeffrey Guss, Anthony Bossis, and Sarah E. Mennenga. (2021). Acute and Sustained Reductions in Loss of Meaning and Suicidal Ideation Following Psilocybin-Assisted Psychotherapy for Psychiatric and Existential Distress in Life-Threatening Cancer. ACS Pharmacology & Translational Science, 4(2), 553-562. https://doi.org/10.1021/acsptsci.1c00020

 

UC Berkeley Center for the Science of Psychedelics. (2023, July 12). UC Berkeley Center for the Science of Psychedelics Unveils Results of the First-Ever Berkeley Psychedelics Survey. Retrieved from https://psychedelics.berkeley.edu/bcsp-first-study-results/

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024