טיפול בדיכאון באמצעות פסילוסיבין וחומרים פסיכדליים אחרים

פסילוסיבין

איך פטריות פסילוסיבין

מפחיתות דיכאון?

 

פסילוסיבין (שנקרא גם טאוננקטל),  החומר הפסיכואקטיבי הפעיל ב-״פטריות הזיה״, נמצא תחת בחינת הקהילה המדעית כאמצעי לטיפול בדיכאון מזה מספר שנים. 

מדובר בגל השני של מפגש בין מדעי המוח לפסיכדליים:

עוד בשנות החמישים ותחילת שנות ה -60 בדקו חוקרים האם חלק מהחומרים הללו עשויים להועיל בפסיכותרפיה, לטיפול באלכוהוליזם או בהפרעות במצב הרוח כמו דיכאון.

 

למרות שפסלוסיבין הוא חומר טבעי שמוכר כבר עשרות אלפי שנים, השימוש בו אסור ברוב מדינות העולם, כולל בישראל. 

על פי דיווחים מחקריים עדכניים, לפסילוציבין יש פוטנציאל נמוך לשימוש לרעה, אינו מייצר תלות פיזית והגורמים הרגולטוריים בארה״ב שוקלים להכיר בו כתרופה לטיפול מבוקר עם אסטרטגיית הפחתת הערכת סיכונים (REMS).

 

 

מה אנחנו יודעים על טיפול בפסילוסיבין?

נראה שלפטריית הקסם יש אפקט חיובי בהפחתת  תסמינים דיכאוניים, באמצעות שינוי הפעילות המוחית באזורים המתווכים עיבוד רגשי.

גם שישה חודשים לאחר הטיפול בפטריה, המטופלים שנבדקו במחקר עדיין הראו תוצאות חיוביות שהוסיפו לפחות בחלוף הזמן.

למעשה, מסתמן שהן הרבה יותר יעילות בהשוואה לתרופות נוגדות הדיכאון החדישות ביותר.

 

 

איך פסילוסיבין עובדת במוח?

מחקרים בבעלי חיים (מה לעשות?) מגלים שפסילוסיבין מוביל לגמישות סינפטית גבוהה יותר.

בפעולה נוירלית שדומה לפעולה הטיפולית של קטמין, פסילוסיבין עוזר לדנדריטים, אותם ענפים דקיקים שמתפתחים מתוך גוף התא, לגדול ולפרוש ענפים נוספים.

פלסטיות סינפטית רבה יותר קשורה להפחתת תסמיני דיכאון.

 

 

פטריות הזיה?

כן, תתרגלו. 

השימוש ב-"Shrooms" אמנם אינו חוקי עדיין במרבית מדינות העולם, למעט במסגרת מחקר אקדמי שאושר בוועדות רגולציה מחמירות, אך העתיד צופן להן גדולות ונצורות.

 

פסיכולוגים, פסיכיאטרים וחוקרי מוח רבים עודם מתנגדים בתוקף וטוענים בגנות השימוש העצמי בפטריות ההזיה.

טיעוניהם מגובים בעדויוית קשות על תופעות לוואי שליליות וחמורות  - מפסיכוזה ועד התפרצות סכיזופרניה - כאשר השימוש בפטריות נעשה באופן לא מבוקר. 

 

יחד עם זאת, במידה וגל המחקרים הנוכחיים ימשיך בקצב הזה, הפטריות תהיינה בשנים הקרובות בבתי המרקחת, שהרי כידוע,  מה שעובד מנצח.  

מחקר שהתקיים בקולג' המלכותי בלונדון, בחן את השפעת הפסילוסיבין, התרכובת הפסיכדלית המצויה בפטריות הזיה, על קבוצה קטנה שמנתה שבעה נחקרים דיכאוניים שאינם מגיבים לטיפולים התרופתיים השכיחים. הממצאים העלו שהחומר עשוי להפחית באופן מתמשך סימפטומים של ההפרעה. 

מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כי החומר מעניק למשתמשים חוויה משמעותית. לא רק התנהגות - מסתבר שבקרב המטופלים שטופלו בפסילוסיבין נוצרו קשרים מוחיים חדשים, ממצא שמשתקף בבהירות בסריקות מוח שתיעדו החוקרים באמצעות MRI.

 

מניתוח התוצאות עולה גם שהחומר הפסיכדלי, פסילוציבין, עשוי לשנות השקפות כלליות של המטופל, כולל השקפה פוליטית מושרשת. לצד דיווחים של המטופלים על הרגשה ״מחוברת יותר לטבע״ לאחר טיפול של מספר חודשים בפסילוציבין, שניתן להם פעמיים בשילוב תמיכה פסיכולוגית מקצועית, הם אף הפגינו תזוזה על גבי הציר הנע בין עמדות סמכותניות לעמדות שדוגלות בעקרונות של חופש. חבל שהילארי לא ידעה על זה קודם...  

 

מחקר שפורסם בנובמבר 2020 בכתב העת  JAMA Psychiatry מלמד כי פסילוסיבין עשוי להיות יעיל לטיפול בדיכאון קליני כאשר הוא משולב עם פסיכותרפיה תומכת. המחקר מצא גם כי ההשפעות המועילות של פסילוציבין עשויות להימשך זמן רב יותר מאלה של קטמין.

 

בנוסף לטיפול בדיכאון, הפטריות מציגות תוצאות מבטיחות כטיפול בהפרעת טורדנית-כפייתית וכטיפול בהתמכרויות, בעיקר כתומכות בגמילה הפיזיולוגית מטבק ומאלכוהול. 

 

מחקר שפורסם לאחרונה מלמד על היעילות יוצאת הדופן של טיפול בפסילוציבין למטרת גמילה מעישון.

בניגוד לכלים הפסיכולוגיים והתרופתיים לטיפול בהפרעת תלות בניקוטין, נראה שפסילוציבין פועלת באופן אחר: היא מאפשרת צורת חשיבה שונה מהנורמה, פותחת אפשרויות תודעתיות חסומות ואפילו משנה בטווח ההשפעה הזמני שלה (4-5 שעות בממוצע) את איכות החיבורים העצביים במערכת העצבים המרכזית.

חברות התרופות עטות על ההזדמנות, יחד עם צוותי מחקר יצירתיים שבוחנים את יעילות הפסילוציבין כטיפול מונע לאלצהיימר

 

כך מתאר פרופ׳ ג׳ונסון מביה״ס לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, החוקר הראשי במחקר החדשני על הטיפול בהתמכרות לניקוטין, את השפעת הפטריה:

 

״הפסילוסיבין כנראה עובד משום שלפרק זמן קצר הוא כאילו 'מחווט מחדש' את המוח. אזורי מוח שבאופן נורמלי כנראה אינם מתקשרים זה עם זה, מתחילים, כפי הנראה, לתקשר ביניהם, או לתקשר יותר מאשר קודם לכן, בעוד שאזורי מוח שבאופן נורמלי מתקשרים ביניהם – מתקשרים עתה פחות".

מתוך מאמר של אלכס דורון, באתר דוקטורס אונלי, שדיווח על המחקר. 

 

לאחרונה דווח בדה מרקר כי חברת התרופות קומפאס פאתווייס נערכת להנפקה בבורסה, אחרי תהליך מדיקליזציה של הפטריה. 

 

 

האם ניתן להפריד בין ההשפעות הפסיכדליות לבין הטיפוליות?

תוצאות מחקר מ-2021 מלמדות שהאתגר הזה אינו אפשרי, לפחות לא נכון להיום.

המחקר מצא כי השינויים המוחיים בגמישות הדנדריטית, שנגרמים על ידי פסילוציבין, מתרחשים באזור מוח שנחשב אחראי גם על העוצמה ההזייתית וגם על היתרונות הטיפוליים. לפיכך, מתאגר לראות כיצד ניתן יהיה להפריד בין שתי הפעולות המקבילות שמייצרים פסיכדלים סרוטונרגיים.

 

 

איך איוואסקה (Ayahuasca) מפחיתה דיכאון?

ההבטחות הקליניות אותן מציעים חומרים פסיכדליים טבעיים לטיפול בדיכאון אינן מסתכמות בפטריות פסילוסיבין:

גם איוואסקה (Ayahuasca), חליטת צמחים הלוציגנית מדרום אמריקה, שצומחת פרא על גדות נהר האמזונס, מציעה אף היא הפחתה של תסמינים דיכאוניים.

Palhano-Fontes ועמיתיו (2018) פרסם את הניסוי המבוקר הראשון, עם קבוצת ניסוי וקבוצת פלצבו (RCT), בו הוערכה היעילות של איוואסקה לטיפול בדיכאון חמור. התוצאות העלו כי הטיפול הפחית משמעותית את תסמיני הדיכאון.

 

העשור הפסיכואקטיבי

אין מנוס מהכרה בכך שבעשור השלישי של המאה ה-21 ידרוך כוכבם של החומרים הפסיכואקטיביים: MDMA ל-PTSD, קטמין ל-OCD ולמניעת אובדנות, קנאביס לכאבים כרוניים ולאוטיזם ופטריות הזיה לדיכאון. 

הסמים הרלוונטיים עוברים בשנים אלו תהליכים מחקריים כל כך מואצים.

ניתן להבחין ממש בגל של פרסומים מקצועיים על השילובים בין פסיכותרפיה לחומרים פסיכואקטיביים במרבית כתבי העת הנחשבים בפסיכיאטריה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה קלינית.

עוד מעט נתחיל ללקק קרפדות...

 

תהליכי מדקליזציה גלובליים

"הבעיה" של חברות התרופות, שמיאנו עד לא מזמן לממן מחקרים קליניים מבוקרים להערכת טיפול בדיכאון, הולכת ונפתרת. זה נכון שמדובר בדרך כלל בחומר טבעיים שקשה יותר למסחר אותם או לרשום עליהם פטנט, אבל הצונאמי המחקרי מאלץ את ענקיות הפרמקולוגיה ליצור פתרונות יצירתיים יותר וללכת עם הזרם. 

אם כך, במקביל לאופנה המחקרית המתהווה, מתבצע חרש חרש תהליך מדקילזציה: מדקליזציה מתייחסת למעשה למירוץ האינטנסיבי של חברות התרופות הגלובליות במאמץ 'להשתלט על השוק' ולהגיש לנו את החומרים שיתוקפו כתרופות מרשם ממותגות, עם שמות מעוררי שלווה והתפייסות קיומית - כמוסות, טיפות, תרסיסי אף וזריקות. כל זה מתרחש בד בבד עם קמפיין האכזבה הציבורי מתרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש (ציפרלקס, סרוקסט, פרוזאק וקרובי משפחותיהן), שתיעלמנה, ניתן לשער, כבר בשנים הקרובות.  

נכון להיום המחקרים על השפעת הפטריות והחומרים הפסיכדליים הנוספים אינם ממומנים על ידי רשויות ממשלתיות ואקדמיות, אלא בעיקר מתבססים על משקיעים פרטיים. 

מחקרים נוכחיים ועתידיים מתוכננים לבחון את ההשפעה של חומרים פסיכדליים טבעיים וגם סינתטיים על קבוצות נבדקים דיכאוניים גדולות יותר, לצד מחקרים שיערכו השוואה מקבילה לקבוצות של משתתפים שאינם סובלים מדיכאון.

מהנתונים הקיימים כבר כיום, נראה שלחומרים פסיכדליים, הניטלים באופן תרפויטי מבוקר בשילוב טיפול פסיכולוגי נאות, יש פוטנציאל רב לסייע הקלה על סבלם של דיכאוניים, בעיקר למי שאינם מגיבים לטיפולים קלאסיים ומתמודדים עם דיכאון עמיד

 

 

מקורות:

 

 Doblin RE, Christiansen M, Jerome L, Burge B. The Past and Future of Psychedelic Science: An Introduction to This Issue. J Psychoactive Drugs. 2019 Apr-Jun;51(2):93-97. doi: 10.1080/02791072.2019.1606472. PMID: 31132970.

 

Ling, X.S. (2021).  Psilocybin induces rapid and persistent growth of dendritic spines in frontal cortex in vivo.  bioRxiv.   https://doi.org/10.1101/2021.02.17.431629

 

Palhano-Fontes, F. et al. Rapid antidepressant effects of the psychedelic ayahuasca in treatment-resistant depression: a randomized placebo-controlled trial. Psychol. Med. 15, 1–9 (2018). 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021