הבדלים בין נשים לגברים ב-PTSD ובתגובה לארוע פוסט-טראומטי

הבדלים בין גברים לנשים בפוסט-טראומה

 

 

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעה נפשית המופיעה אצל 10% מהנחשפים לאירוע מסכן חיים.

 

במאמר זה נעמוד בקצרה על ההבדלים המגדריים בהתמודדות עם PTSD:

הביולוגיים, הפסיכולוגיים, ההורמונליים והתרבותיים, זאת כהסבר אפשרי לשכיחות הגבוהה יותר של PTSD בקרב נשים.

 

 

 

מה ההבדל בין שכיחות של PTSD אצל נשים וגברים?

 

 

מחקרים הראו כי לנשים יש סיכון גבוה פי 2 עד 3 לפתח PTSD לאחר אירוע טראומטי -  כ-10-12% מהנשים ביחס ל-5-6% מהגברים (Yazawa et al, 2022).

 

 

ביטויים פוסט-טראומטיים שונים אצל גברים ונשים 

 

אין תגובה גברית או נשית סטנדרטית לדחק טראומטי, אבל יש מאפיינים שכיחים יותר אצל נשים או גברים.

 

 

 מחקרים מלמדים אותנו על כמה הבדלים בין גברים לנשים, מעבר לחומרת ההפרעה:

 

  • אצל נשים קיימים שיעורים גבוהים יותר של חוויה מחדש של האירוע הטראומטי (פלאשבקים), עוררות גופנית מוגברת, שינויים שליליים בחשיבה ובמצב הרוח ותגובות דיסוציאטיביות.

 

  • נשים מדווחות על יותר קשיי ריכוז, כמו גם על מצוקה מוגברת מול גרויים שמזכירים את הארוע הטראומטי. גברים, לעומתן, מדווחים על סיוטי לילה תכופים יותר, קהות רגשית ודריכות יתר.

 

  • במעקב לאורך שנה אחר תסמיני ה-PTSD אצל פונים לחדר מיון נמצא כי נשים נוטות לעלות על מסלול החלמה בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לגברים.

 

 

 

הבדלים מגדריים בתסמיני PTSD הקשורים מגורמי לחץ בתקופות הקורונה דווחו אף הם, כאשר נשים דורגו גבוה הרבה יותר מגברים בדיווח על טראומטיזציה (Olff et al, 2021).

למשל, גברים נוטים יותר לכעס ולקשיים לשלוט בו, בעוד נשים נוטות לחרדה ולדיכאון (Olff & Langeland, 2022).

 

תגובות אקוטיות ודרכי התמודדות עם דחק תגובות פסיכולוגיות אקוטיות מאוד לאירוע כוללות גורם סיכון מבוסס מאוד לפיתוח PTSD. 

אחרי אירוע, נשים מדווחות על רמות גבוהות יותר של מה שנתפס על ידן כאיום ומצוקה אקוטית. 

 

גורמים מסוימים עשויים לעזור להבין מדוע גברים ונשים מגיבים שונה לטראומה, כאשר שוני באופי ותזמון האירוע הטראומטי ובתגובה הביולוגית והפסיכולוגית המיידית והמאוחרת יותר לאירוע יכולים להשפיע על אופן התגובה לטראומה.

 

 

הבדלים מגדריים בסוג הטראומה

 

אירועים טראומטיים כמו התעללות מינית או אלימות במשפחה, קשורים בסיכון גבוה יותר לפתח PTSD, זאת בהשוואה לטראומות כמו תאונות דרכים או אסונות טבע. 

ההבדל המגדרי בשיעור החשיפה לקטגוריות שונות של טראומה יכול להסביר חלק מהסיכון המוגבר של נשים להתמודד עם PTSD. 

 

גברים ונשים שונים זה מזה בתדירות בה הם חווים סוגים ספציפיים של אירועים טראומטיים. למשל, לנשים יש סיכוי גבוה הרבה יותר להיחשף לטראומה התייחסותית

 

 

 

סגנונות התמודדות שונים אצל נשים וגברים

 

גם סגנונות התמודדות שעשויים להיות יותר או פחות אפקטיביים בהפחתת רמות של דחק אקוטי שונים בין המגדרים. 

בהתאם לתפקיד המגדרי הגברי, לעתים קרובות גברים מתמודדים עם דחק טראומטי באופן הממוקד יותר בפתרון בעיות, מה שעשוי להפחית את הסיכון להתפתחות תסמיני PTSD ולהחמרתם והפיכתם לכרוניים, במידה והתפתחו. 

מנגד, נשים נוטות יותר להשתמש בסגנונות התמודדות נמנעים וממוקדי-רגשות, לרבות הרפיה, אך גם סביר יותר שישתמשו בחומרים פסיכואקטיביים בניסיון להפחית את רמות העוררות הגבוהות הקשורות לסיכון המוגבר ל-PTSD. 

 

ההבדל המודגש ביותר בין המינים הוא בחיפוש אחר תמיכה חברתית כסגנון התמודדות השכיח הרבה יותר בקרב נשים. מכיוון שיש סבירות גבוהה יותר שנשים יפגינו תגובת ״טיפול והתיידדות״ נוכח דחק, הקשורה במובהק לזמינותה של תמיכה מהרשת החברתית שלהן, אין פלא בכך שחוסר זמינות בתמיכה חברתית היא אחד המנבאים החזקים ביותר של PTSD. 

 

 

 

הבדלי מגדר בעיתוי הטראומה לאורך החיים

 

עיתוי האירוע גם הוא היבט חשוב בהבנת ההבדלים המגדריים של PTSD. לעתים קרובות יותר נשים חוות אירועים טראומטיים בגיל צעיר יותר. 

בקרב ילדים, חוויות אלה עלולות להפריע להתפתחות הנוירוביולוגית, בעיקר כאשר הן חוזרות, למשל אלימות ביתית או התעללות מינית ע״י הורה או מטפל עיקרי אחר. 

טראומת ילדות חוזרת, בעיקר בשילוב הזנחה, מהווה גורם סיכון גם להפרעות אישיות, הפרעות דיסוציאטיביות או מה שמכונה טראומה מורכבת.

 

מבחינה ביולוגית, הולכות ומצטברות ראיות לכך שבנוסף לעובדה שיותר בנות נחשפות לסוג זה של טראומה, יש גם הבדלים באופן בו אזורים שונים במוח מושפעים אצל בנים ואצל בנות. 

חברתית, נראה שסוציאליזציה מסורתית המעודדת התנהגות תואמת-מגדר (למשל עידוד ילדות ונשים להיות רגשניות ופסיביות) מועילה פחות לנשים במונחים של בריאות הנפש. 

 

 

השפעות התרבות 

 

הסיכון לפיתוח PTSD בקרב נשים בתרבויות מסורתיות גבוה יותר.

 

לנתון זה יש סייג מעניין -

הוא אינו בתוקף בקלגבירב נשים העוסקות במקצועות המשויכים באופן מסורתי לגברים, כמו כירורגיית לב או קריירה צבאית.

 

כדי להבין את החוזקות והבעיות הפסיכולוגיות של שורדי טראומה באוכלוסייה הכללית, חשוב לקחת בחשבון סטריאוטיפים ותפקידים מגדריים בתרבויות, תגובות תרבותיות לאירועים טראומטיים והשפעה תרבותית על ביטוי תסמינים. 

נורמות, אמונות וטקסים עשויים לעצב משמעות סובייקטיבית של טראומה, למשל אמונות בחשיבות הרוחנית של סיוטים והיותם משמעותיים לביטחון הגופני בקהילות ילידים באמריקה, או תפיסה מקומית של סינדרום הקשור לטראומה, למשל ״באקסבאט״ (אומץ שבור) בקרב עם החמר (קמר) בקמבודיה.

 

זאת ועוד, בחלק מהתרבויות תסמינים סומטיים הם ביטוי לגיטימי למצוקה.

 

 

שונות נוירוביולוגית

 

ויסות נוירו-ביולוגי לקוי (למשל בציר ה-HPA) וסגנונות התמודדות הם גורמים חשובים בהסבר התגובות השונות של גברים ונשים לטראומה פסיכולוגית. 

הבעיה היא שמעשית, ידיעותינו לגבי הבדלים נוירוביולוגיים בין המינים מוגבלות למדי: 

2% בלבד מהמחקר הנוירוביולוגי בוצע על נקבות, לרוב מדובר בחולדות, ולא בנשים (Christiansen and Berke, 2020).

 

יש סבירות גבוהה יותר שנשים יחוו אירועים בעלי השפעה גדולה במהלך תקופת התפתחות רגישה בחייהן, אך אם הדבר קורה לבנים, ההשפעה אינה נמוכה מזו שחוות בנות. 

 

אנחנו כן יודעים שלאחר טראומה, האמיגדלה (מרכז ה״אזעקה״ או החירום במערכת הלימבית) מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית ומתניעה בשרשרת של תגובות דחק נוירוביולוגיות. 

PTSD נקשר בעקביות לפעילות יתר של האמיגדלה ולשליטה ונטרו מדיאלית מופחתת של קליפת המוח הקדם מצחית על האמיגדלה, מה שיכול להסביר את חדות הזיכרונות עמוסי הפחד ב-PTSD. 

 

 

הבדלים הורמונליים וחיסוניים

 

 

אנדוקרינולוגיה

 

הסיבה לכך שנשים סובלות יותר מבעיות בריאות הקשורות ללחץ, כמו דיכאון או PTSD, יכולה להיות גם הורמונלית.

 

למשל, מחקר מצא כי גברים ונשים מגיבים אחרת ללחץ. החוקרים בדקו הפעילות המוחית של הורמון המסייע לשלוט בתגובות הלחץ, ששמו גורם משחרר קורטיקוטרופין (corticotropin-releasing factor או CRF). אצל חולדות נקבות, נמצא כי הקולטנים המקבלים אותות CRF (נקראים CRFr) פעילים יותר ומתחברים טוב יותר לחלבונים ספציפיים וזה מוביל לתגובת מתח חזקה יותר (Bangasser et al, 2010).

התהליך עובד אחרת אצל זכרים, אלא אם הם לחוצים מראש. כמו כן, כאשר הם לחוצים, המוחות של חולדות זכרים מסתגלים על ידי הפחתת רגישותם של הקולטנים המדוברים, אדפטציה שלא נמצאה אצל נקבות.

המשמעות היא שרגישות ללחץ אצל חולדות נקבות אורכת יותר זמן בהשוואה לזכרים. 

 

 

המערכת החיסונית

 

גם לגברים וגם לנשים עם PTSD קיימות רמות דלקתיות גבוהות מהנורמה, אבל העלייה הזו בולטת יותר אצל נשים (Levesque et al, 2023).

די מסובך לחקור הבדלים כאלה בבני אדם, אבל מחקרים בחולדות מלמדים על דלקת מוגברת בגוף ובמוח, ויותר תאי חיסון עוברים למוח אצל מכרסמים, זכרים ונקבות כאחד.

עם זאת, המכניזם החיסוני הזה חזק יותר אצל נקבות.

 

 

הבדלים מגדריים ביעילות של טיפולים ב-PTSD

 

הטיפולים הקיימים ל-PTSD הם התערבויות פסיכולוגיות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה (TF-CBT) והקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR)

 

כמה מחקרים הראו שגברים עשויים לנשור מטיפול בטראומה לעתים קרובות יותר מנשים, וששיעורי ההחלמה גבוהים יותר בקרב נשים, אבל הראיות להבדלים מגדריים אלה מוגבלות ולא הכי עקביות.

 

טיפולים תרופתיים נוגדי דיכאון, כמו פרוזק, ציפרלקס, סרנדה ואפקסור, יכולים להפחית תסמיני PTSD, אולם השפעתם נמוכה בהשוואה לטיפולים פסיכולוגיים / פסיכותרפיים.

 

סקירה ספרות על פסיכותרפיה בשילוב תרופות למבוגרים עם PTSD הראתה שגישות ששילבו תרופות וטיפול פסיכולוגי, כולל פסיכותרפיה הנתמכת בחומר הפסיכדלי MDMA, עשויות להיות התערבויות מבטיחות (Hoskins et al, 2021).

נציין כי למרות המוניטין הגרוע של MDMA כסם פסיכדלי מסוכן, מחקר מצא כי תופעות הלוואי אינן גורמות למזקים מוחיים המאפיינים שימוש בחומרים דומים.

 

למרות שמדובר בטיפול פורץ דרך ל- PTSD,  לא נבחנה עדיין השונות המגדרית. 

 

 

 

התייעצו איתנו על טיפול בטראומה

   

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

 

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

עדכון אחרון

 

14 בדצמבר 2023

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Bangasser, D. A., Curtis, A., Reyes, B. A., Bethea, T. T., Parastatidis, I., Ischiropoulos, H., Van Bockstaele, E. J., & Valentino, R. J. (2010). Sex differences in corticotropin-releasing factor receptor signaling and trafficking: potential role in female vulnerability to stress-related psychopathology. Molecular psychiatry, 15(9), 877–904. https://doi.org/10.1038/mp.2010.66

 

Christiansen, D. M., & Berke, E. T. (2020). Gender- and sex-based contributors to sex differences in PTSD. Current Psychiatry Reports, 22(4), 19.

 

Hoskins, M. D., Sinnerton, R., Nakamura, A., Underwood, J. F. G., Slater, A., Lewis, C., Roberts, N. P., Bisson, J. I., Lee, M., & Clarke, L. (2021). Pharmacological-assisted psychotherapy for post-traumatic stress disorder: a systematic review and meta-analysis. European Journal of Psychotraumatology, 12(1), 1853379. https://doi.org/10.1080/20008198.2020.1853379

 

King, M. W., Street, A. E., Gradus, J. L., Vogt, D. S., & Resick, P. A. (2013). Gender differences in posttraumatic stress symptoms among OEF/OIF veterans: an item response theory analysis. Journal of traumatic stress, 26(2), 175–183. https://doi.org/10.1002/jts.21802

 

Lewis, C., Roberts, N. P., Andrew, M., Starling, E., & Bisson, J. I. (2020). Psychological therapies for post-traumatic stress disorder in adults: systematic review and meta-analysis. European Journal of Psychotraumatology, 11(1), 1729633.

 

Levesque, P., Desmeules, C., Béchard, L., Huot-Lavoie, M., Demers, M. F., Roy, M. A., & Deslauriers, J. (2023). Sex-specific immune mechanisms in PTSD symptomatology and risk: A translational overview and perspectives. Brain research bulletin, 195, 120–129. https://doi.org/10.1016/j.brainresbull.2023.02.013

 

Olff, M. (2017). Sex and gender differences in post-traumatic stress disorder: an update. European Journal of Psychotraumatology, 8(suppl 4), 1351204.

 

Olff, M., Primasari, I., Qing, Y., et al. (2021). Mental health responses to COVID-19 around the world. European Journal of Psychotraumatology, 12(1), 1929754.

 

Olff, M., Langeland, W. (2022, April 27). Why men and women may respond differently to psychological trauma. Psychiatric Times, 39(4).

 

Thurston, R. C., Jakubowski, K., Chang, Y., et al. (2023). Posttraumatic stress disorder symptoms and cardiovascular and brain health in women. JAMA Network Open, 6(11), Article e2341388. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2023.41388

 

Yazawa, A., Aida, J., Kondo, K., & Kawachi, I. (2022). Gender differences in risk of posttraumatic stress symptoms after disaster among older people: Differential exposure or differential vulnerability? Journal of Affective Disorders, 297, 447-454. https://doi.org/10.1016/j.jad.2021.10.094

 

Zimmermann, J., Friedli, N., Bavato, F., Stämpfli, P., Coray, R., Baumgartner, M. R., Grandgirard, D., Leib, S. L., Opitz, A., Seifritz, E., Stock, A.-K., Beste, C., Cole, D. M., & Quednow, B. B. (2022). White matter alterations in chronic MDMA use: Evidence from diffusion tensor imaging and neurofilament light chain blood levels. NeuroImage: Clinical, 36, 103191. https://doi.org/10.1016/j.nicl.2022.103191

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024