מיקרודוזינג של LSD, פטריות ופסיכדלים אחרים | אפקט פלצבו?

מיקרודוזינג

 

חומרים הלוציגניים, או פסיכדליים, כובשים בסערה את העולם המערבי, המזרחי וכל מה שבאמצע. 

 

בארה״ב, למשל, שולשה הצריכה של LSD בקרב צעירים שהתמודדו עם דיכאון אשתקד (Walsh et al, 2023).

 

 

מה זה מיקרודוזינג (Microdosing)?

 

מיקרודוזינג היא נטילת מינונים קטנים ותת-הזייתיים של חומרים פסיכדליים, לרוב מזערית מכדי לייצר אפקט מורגש, בתדירות של, נניח, כל כמה ימים במשך מספר שבועות. 

תומכי המיקרודוזינג מרמזים כי גם למינונים נמוכים מאוד אלה עשוית להיות השפעות בריאותיות משפרות ביצועים, מגבירות אנרגיה ותורמות כטיפול בדיכאון.

 

מחקר קנדי שנסקר על ידי CBC ניוז, צלל לתוך הנושא שכמעט ולא נחקר -

 

 

למה ואיך אנשים נוטלים "מיני- מנות" של סמים פסיכדליים? 

 

צריכת "מיני- מנות" הינה פרקטיקה של לקיחת מנות קטנות של סמי הזיה, כגון LSD או פטריות קסם, עבור מטרות תרפוטיות. 

המנות קטנות מדי להווצרות ה"היי", אך מספיקות עבור הרגעת חרדה או לשיפור מצב הרוח, כך לפי דברי המשתמשים. 

 

החוקרים בחנו קהילות שמשתמשות בפרקטיקה זו ונמצאת באתרים באינטרנט. 909 אנשים מילאו שאלונים בנושא, משתמשי עבר ומשתמשי הווה,  גם מכאלה שלא ניסו זאת מעולם.

בשאלונים נכללו שאלות שהתייחסו לתדירות השימוש ולאופנו. אלו המשתמשים דיווחו על מספר יתרונות, כולל מצב רוח מרומם, ריכוז מוגבר,  פרודוקטיביות וקשרים בין אישיים טובים יותר. 

 

כמו כן, החוקרים עשו מספר ניסויים על מנת להשוות בין שתי הקבוצות, ונמצא כי המשתמשים השיגו ציונים גבוהים יותר  במבחני יצירתיות, אינטליגנציה ומבחנים רגשיים הנוגעים באספקטים של דיכאון וחרדה.

אולם, החוקרים הבחינו גם בתת קבוצה בתוך  קבוצת המשתמשים, אשר דיווחו על אפקטים קיצוניים הנוגדים את הנאמר לעיל.

הם הביעו חרדה מוגברת  ואי נוחות פיזית (כגון תחושות קור וחום קיצוניות).

 

חשוב לציין

(כי אתם פונים אלינו ותודה): 

פשוט אנחנו לא מקיימים

טיפול נתמך פסיכדליים, למיניו.

 

נכון להיום זה אסור חוקית 

 

 

 

האם מיקרודוזינג עובד בעצם כפלסבו?

 

מחקר נועז וחלוצי, עליו דווח באתר הארץ מתאר ניסוי מעניין בו נבחנת התועלת של מיקרודוזינג על חדות ותפוקות בחיי העבודה.

התוצאות, כך מאמינים החוקרים, יוכלו לאפשר שימוש חוקי בכמויות מצומצמות של חומרים פסיכדליים. 

מחקר המשך נחוץ למציאת פתרונות עבור הפרעות נפשיות שעוד לא נמצא עבורן תרופות מתאימות.

 

למרות הקשיים והאתגרים שעומדים בפני החוקרים בתחום, אנשי המחקר הנוכחי אופטימיים.

החוקרים מקווים להיות הראשונים לקבל אישור לערוך מחקר מעבדתי בנושא שכולל תרופות פלצבו.

 

אם כן, זו תהיה פריצת דרך משמעותית  ושינוי מהותי בעולם הפסיכיאטרי.

 

מאז חלפו כמה שנים, והנה יש פרסומים:

 

מחקר מתחילת 2021, שבוצע בלונדון, מלמד כי אנשים שמנסים מיקרודוזינג שואפים לשפר את רווחתם ולהפחית חרדה ודיכאון, אך רמת השיפור תלויה במידת השיפור לה ציפו מראש, כלומר נראה שההשפעה נובעת מתגובת פלסבו חזקה (Kaertner et al, 2021).

במחקר השתתפו 253 אנשים שתכננו להתחיל במיקרודוזינג של חומר פסיכדלי (פסילוסיבין,  LSD או איוואסקה). 

שבוע לפני תחילת המיקרודוזינג המשתתפים מילאו שאלון אודות הציפיות מהתהליך, כדי להבין את רמת הביטחון הנתפס בכך שמיקרודוזינג ישפיע עליהם לטובה. 

כמו כן, הם ציינו את מצבם הנוכחי באמצעות סקאלות של הערכה עצמית, כמו תסמיני דיכאון, חרדה ותכונות אישיות. 

 

ברגע שהחלו במיקרודוזינג, המשתתפים מילאו מדדים שבועיים ביחס לאותם קריטריונים שמילאו בהתחלה, תיעדו את כמויות החומר שהם נוטלים ודיווחו האם נחוו השפעות פסיכואקטיביות. 

מה שהחוקרים מצאו הוא שלאחר תחילת המיקרודוזינג, עלתה רווחת המשתתפים ונרשמה ירידה בתסמיני הדיכאון והחרדה. רוב ההשפעות החיוביות הללו הופיעו בשבוע הראשון ונותרו ברמה דומה  לאורך כחודש. 

אלא שמה שקבע את היקף השינויים זה לא כמות החומר, אלא הציפיות שתועדו בשבוע לפני תחילת הניסוי: 

נבדק עם  ציפיות גבוהות יותר להשפעה חיובית נטה להפגין יותר שינויים חיוביים בכל המדדים שהוערכו. 

 

על פניו נראה שהמחקר תומך במיקרודוזינג, אבל זיהוי קשר בין התוצאות לבין הציפיות המוקדמות לציפיות מציע שמדובר באפקט תרפוטי שמוכר כאפקט פלסבו.

קשה לקבוע נחרצות בשלב זה מה משקל הפלצבו באפקט (שמשפיע בכל סוג של טיפול) שכן לא נבחנה במחקר קבוצת פלסבו לבקרה.

עוד אפשרות שמציעים החוקרים היא כי קורט החומרים הפסכידליים כן ייצר אפקט פרמקולוגי על המוח, אבל האפקט הזה לא באמת מעלה את הרווחה האישית אלא מעצים את תגובת הפלסבו.

 

מחקר אחר מדגיש את חשיבות הציפיות הפסיכולוגיות לשיפור, היבט ייחודי אך מוכר של פלסבו (Cavanna, et al, 2022).

עוד מחקר שמכוון לשם הוא השווה בין השפעות נטילת החומר בבית לבין נטילתו בסביבה בה קיימת תמיכה מקצועית. מי שהשתמש בבית חווה יותר תופעות לוואי (Kopra et al, 2023).

 

מחקר מאותה שנה העלה כי לא נראה שמיקרודוזינג של פסילוסיבין משפר סימפטומים של דיכאון או חרדה (Marschall et al, 2021).

מחקר מבוקר זה מטיל ספק בטענות לפיהן מיקרודוזינג של תרופות פסיכדליות יכול לשפר את הבריאות הנפשית.

 

ולבסוף, מחקר בחן יעילות של מיקרודוזינג עם LSD וגם בו לא מצאו החוקרים ראיות לכך שהאפקט הפסיכדלי מביא לשיפור במצב הרוח או הקוגניציה (Molla et al, 2022).

 

לקראת סוף 2022 זוהו שתי תרכובות מולקולריות חדשות, שאין להן השפעה הלוציגנית, שהראו פוטנציאל נוגד חרדה ונוגד דיכאון במחקרי עכברים במינונים נמוכים פי 20 בהשוואה לפרוזאק (Levit Kaplan et al, 2022).

 

מחקר מ-2023 מלמד כי מיקרודוזינג פסיכדלי אינו יעיל בהרחבה של פתיחות רגשית, מה שייחסו לו בעבר. המחקר מצא כי משתתפים שנטלו מיקרודוזינג של LSD לא חוו עלייה משמעותית בפתיחות רגשית בהשוואה לאלו שנטלו פלצבו (Pop and Dinkelacker, 2023).

 

בואו נמתין למחקרים נוספים, התרומה של מיקרודוזינג לא פוענחה במלואה בכל הקשור בהפחתת תסמינים בבריאות הנפש.

 

בינתיים, בהיעדר פיקוח, אנשים טובים הקימו קו תמיכה של מיקרודוזרים, מה שמאפשר צמצום של פניות מיותרות למיון (Pleet et al, 2023).

 

 

ראיון עם ד״ר מת׳יו ג׳ונסון לגבי טיפול בפסיכדליים:

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

20 באוקטובר 2023  

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Cavanna, F., Muller, S., de la Fuente, L.A., et al. (2022). Microdosing with psilocybin mushrooms: a double-blind placebo-controlled study. Transl Psychiatry, 12(307). https://doi.org/10.1038/s41398-022-02039-0

 

Kaertner, L. S., Steinborn, M. B., Kettner, H., Spriggs, M. J., Roseman, L., Buchborn, T., Balaet, M., Timmermann, C., Erritzoe, D., & Carhart-Harris, R. L. (2021). Positive expectations predict improved mental-health outcomes linked to psychedelic microdosing. Sci Rep, 11(1):1941. https://doi.org/10.1038/s41598-021-81446-7

 

Kaplan, A.L., Confair, D.N., Kim, K., et al. (2022). Bespoke library docking for 5-HT2A receptor agonists with antidepressant activity. Nature. https://doi.org/10.1038/s41586-022-05258-z

 

Kopra, E. I., Ferris, J. A., Winstock, A. R., Kuypers, K. P., Young, A. H., & Rucker, J. J. (2023). Investigation of self-treatment with lysergic acid diethylamide and psilocybin mushrooms: Findings from the Global Drug Survey 2020. Journal of Psychopharmacology. https://doi.org/10.1177/02698811231158245

 

Marschall, J., Fejer, G., Lempe, P., Prochazkova, L., Kuchar, M., Hajkova, K., & van Elk, M. (2022). Psilocybin microdosing does not affect emotion-related symptoms and processing: A preregistered field and lab-based study. J Psychopharmacol, 36(1):97-113. https://doi.org/10.1177/02698811211050556

 

Pleet, M. M., White, J., Zamaria, J. A., & Yehuda, R. (2023). Reducing the Harms of Nonclinical Psychedelics Use Through a Peer-Support Telephone Helpline. Psychedelic Medicine, 1(2). https://doi.org/10.1089/psymed.2022.0017

 

Pop, I., & Dinkelacker, J. (2023). Microdosing psychedelics – Does it have an impact on emodiversity? Journal of Psychedelic Studies. https://doi.org/10.1556/2054.2022.00208

 

Walsh, C. A., Gorfinkel, L., Shmulewitz, D., Stohl, M., & Hasin, D. S. (2023). Use of Lysergic Acid Diethylamide by Major Depression Status. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2023.3867

 

de Wit, H., Molla, H. M., Bershad, A., Bremmer, M., & Lee, R. (2022). Repeated low doses of LSD in healthy adults: A placebo-controlled, dose–response study. Addiction Biology, 27(2):e13143. https://doi.org/10.1111/adb.13143

2 תגובות

  • קישור לתגובה יותם שבת, 28 אוקטובר 2023 11:32 פורסם ע"י יותם

    נורא מפתיע.
    תמיד הסתמכתי על האתר הזה כמקור ידע מהימן שתמיד רואה את התמונה בצורה אובייקטיבית ומציג טענות מכלל המנעד כהוויתן.
    אך מסתבר שבמאמר זה הוצגו מחקרים שתומכים בטענה אחת בלבד וישנה התעלמות מוחלטת מהמון מחקרים שהראו אחרת.. המאמר התעדכן לאחרונה לפני שמונה ימים כך שלא ניתן להגיד שחלף זמן..
    נראה שיש פה אינטרס כלשהו מאחורי המאמר או נקיטה בגישה אחת סובייקטיבית לחלוטין.
    כקורא אדוק שעוקב אחרי הנושא הנ״ל למעלה מעשור הייתי מצפה שתראו את כלל המחקרים המהימנים שנעשו.. דש לאיתן היקר מיותם פלברג

  • קישור לתגובה eitantamir רביעי, 01 נובמבר 2023 12:00 פורסם ע"י eitantamir

    יותם היקר,
    שמח שאתה מסתמך על האתר ומקווה שכך יהא גם בעתיד.
    אני מבטיח לך שאין לנו כל אינטרס, או אפילו עמדה מוטה לכאן או לכאן.
    אישית אני אפילו מכיר אנשים שמדווחים על חוויות חיוביות ממיקרודוזינג.
    ממש אשמח אם תתרום מנקודת הראות המעמיקה לגבי התפתחות התחום הבאמת מרתק הזה. כתוב לי למייל או ל"צור קשר" באתר, נחשוב יחד על העדויות ונשקול יחד מה מתאים לעדכן במאמר הנוכחי.
    תודה שכתבת ושיהיו לכולנו ימים של שלווה.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024