טיפול SE | שיטת Somatic Experiencing לטיפול נפשי בטראומה

Somatic experiencing

 

אתגר הטיפול בטראומה

 

טראומה שאינה פתורה עלולה להוביל לסימפטומים בריאותיים נרחבים, מנטליים ופיזיים כאחד, ולבסס הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), שהיא, לפחות נכון להיום, מצב נפשי כרוני. 

הטראומה מתחזקת ומחזקת חרדות, דיכאון והתנהגות בלתי מסתגלת. 

 

אם אתם מתמודדים עם טראומה, חשוב לחפש פתרונות טיפוליים שיש להם תוצאות מוכחות, כלומר פסיכותרפיה המבוססת על ראיות התומכות בהן.

 

טיפול בחוויה גופנית (SE) הוא אחד מהטיפולים נתמכי המחקר בפוסט-טראומה.

 

במאמר זה נכיר אותו.

 

 

מהי Somatic Experiencing? 

 

חוויה סומטית -  Somatic Experiencing היא פסיכותרפיית גוף-נפש,שפותחה במטרה למנוע ולטפל בקשיים פוסט טראומטיים ובמתח כרוני.

הגישה מסייעת למטופלים לנוע מעבר לתהליך הקוגניטיבי של הבנת הטראומה, ו״לתכנת מחדש״ את אינסטינקט ההישרדות הפרימיטיבי דרך חיבור חזק יותר אל הגוף.  

 

  

רגע, לפני ש״נדבר על זה״

 

 

גישת SE מעלה ביקורת חשובה לגבי טיפולים פסיכולוגיים בטראומה: 

הרעיון הוא שעיבוד טראומה באמצעות תיאור מילולי של הנרטיב הטראומטי ושחזורו שוב ושוב בתודעה, לא מחולל הקלה או שינוי.  להיפך - התעסקות יתרה בטראומה עלולה להפעיל מחדש את הסימפטומים הגופניים הקשורים באירוע ולהחיותם בעת העיבוד החזרתי.

ב-SE טוענים כי חזרה על מעגל זה של גוף-נפש משמרת את האקטיביות של טראומת העבר בגוף, תקועה בתוכו ומונעת שהות בהווה או התקדמות לעבר העתיד.

 

במקום זאת, מטפלי SE ניגשים לזיכרונות טראומטיים בעקיפין, בדגש על הדרגתיות, בכוונה להשלים את התגובה הבריאה שהופרעה בעת האירוע הטראומטי, זאת לצד מאמץ ללמוד ולתרגל מיומנויות ויסות עצמי.

  

לפי פיטר לוין, פסיכולוג קליני ומפתח גישת ה-SE, קשה להשתחרר מטראומה מבלי שגופנו אוצר בקרבו זיכרונות וסימנים של חוויות העבר שלנו. 

לדידו, ניתן לדבר על ריפוי קבוע רק כאשר מערכת העצבים מגיעה שוב לאיזון, הומאוסטזיס מערכתי. 

 

 

מה קורה בגוף בזמן טראומה?

 

מערכת העצבים האוטונומית נדרכת כאשר אנו נפגשים עם אירוע מאיים.

ספציפית, המערכת הסימפטטית מפעילה את תגובת ההגנה ״הילחם, ברח או קפא״, מנגנון הישרדותי שהיה יעיל הרבה יותר לפני מאות אלפי שנים, כאשר 3 תגובות אלו היו יעילות בעבר כדרכי התמודדות מול סכנות שאנו ממעטים לפגוש כיום.

 

אופטימלית, ברגע שהסיטואציה המחרידה מסתיימת המערכת חוזרת למצבה הנורמלי.

 אבל לא תמיד זה מה שקורה.

לפעמים גורם הלחץ מציף את המערכת שוב ושוב לאורך תקופה, מה שמוביל לעוררות כרונית ולחוסר-ויסות, מה שמקשה מאוד לנהל מצבי חיים.

 

 

חוסר הוויסות יכול להתבטא במגוון דרכים, למשל:

 

  • חרדה.

  • דיכאון.

  • רגזנות וכעס.

  • התקפי חרדה.

  • חולי גופני (כמו מיגרנות, כאב כרוני, פיברומיאלגיה או בעיות במערכת העיכול).

  • בעיות במערכות יחסים.

  • קושי לחשוב ולהתמקד.

  • אינסומניה.

  • תחושה של קהות רגשית.

 

 

ההשפעה של טראומה לפי SE

 

המידה בה אדם חווה טראומה קשורה ליכולתו להחזיר לעצמו תחושת ביטחון לאחר האירוע המאיים.

 

אם האדם אינו מסוגל לעשות זאת באופן יעיל, מערכת העצבים נתקעת במצבים הישרדותיים של השבת מלחמה, בריחה או קיפאון.

 

 

מצבים אלה הם לעזר רק כאשר קיים איום אקוטי, אך כאשר אדם תקוע בתגובה טראומטית בגלל שאינו יכול לשחזר את תחושת הביטחון שלו, הוא ימשיך לחוש סכנה גם כשאינה נוכחת או להרגיש כבוי, דבר אשר יגרום לו לאבד את היכולת לחיות בהווה. נחשוב על מוחנו כבעל שני מצבים אפשריים:

 

  • ״מוח הישרדות״ - מוח במצב הישרדות הוא מפוקס מדי, מאויים ואינו מסוגל לשאת אי-בהירות וחוסר ודאות

  •  ״מוח בטוח״ - במצב זה, המוח פתוח ללמידה, רואה את ׳התמונה הגדולה׳ יותר במצבים, הוא רגוע וסקרן ולא חרד לטעות

 

במצב כזה, הפחד ישלוט בקבלת ההחלטות שלנו ונאבד את תחושת הכשירות העצמית, וככל שמצב זה יופעל משך זמן ארוך יותר - כך יהיה קשה יותר לכבותו. 

 

ככל שנטיב לנהל את תגובות המתח שלנו, כך יהיה לנו קל יותר להישמר מ״מוח הישרדות״. הדבר דורש זמן ומאמץ ופיתוח סיבולת נוכח תחושות גופניות לא נוחות, אך הוא יאפשר לנו להבין שאנו יכולים לצלוח בבטחה את החוויה הקשה.

 

 

צפו בהסבר של פיטר לוין

על התקעות הטראומה בגוף, לפי גישת SE: 

 

 

 

עקרונות טיפוליים

 

תהליכי עיבוד מלמטה למעלה

 

SE משתמשת בתהליך עיבוד ״Bottom-up״ -

 

במקום להתמקד בתהליכים מחשבתיים מודעים (הידועים גם כתהליכי ״Top-down״), הגישה מציעה מענה לסימפטומים של מתח כרוני ודחק פוסט-טראומטי דרך מידע, אבחון וריפוי המגיע מן הגוף אל התודעה ולא להיפך.

כלומר, SE ממקדת את הקשב של המטופל בתחושותיו הפנימיות במקום בחוויות הקוגניטיביות או הרגשיות.

 

יתירה מכך, שיטת SE נמנעת במתכוון מהתייחסות ישירה לזיכרונות הטראומטיים, זאת בניגוד לפסיכותרפיות המבוססות על טיפול בחשיפה, כמו טיפול PE או CPT, או EMDR

 

 

SE מכוונת לעזור למטופל להשלים את תגובות ההתגוננות שנפגעו, לפרוק את האנרגיה המוגברת ובכך לווסת את העוררות האוטונומית המופרזת.

במקום לגרום למטופל לחיות מחדש את החוויות הטראומטיות,, SE מכוננת תחושות שקשורות לביטחון, כמו חום והרגעה, זאת בטרם היא פונה לתחושות הקשורות בטראומה, כמו דריכות יתר או חרדה.

לאחר מכן ניתן לחזור שוב ושוב לתחושות הסתגלניות יותר האלה כמשאב, כשהן לאט לאט, צעד אחר צעד, נותנות מענה לתחושות הקשורות למתח.

 

 

טיטרציה (טיטור / תהליך סתירה) 

 

המטפל עוזר למטופל לעקוב אחר התחושות והדחפים המוטוריים שהולכים יחד עם תגובות ההגנה החלקיות, כך שהשלמה ביולוגית ופריקה אוטונומית מתרחשות בצורה מבוקרת, באמצעות צעדים שניתן לנהל.

 

חשיפה הדרגתית זו של הגוף לתחושות הקשורות לטראומה המוחלפות בתחושות הקשורות להקלה נקראת טיטרציה (תהליך סתירה, או טיטור).

ע״י שימוש בטכניקות כמו טיטור, ניתן להגביר את הסיבולת לתחושות גופניות קשות וללמוד מיומנויות ויסות עצמי.

בתהליך זה, המטפל שומר על מרחב מוגן, המכונה ״חלון הסיבולת״.

 

 

מה ההבדל בין SE לטיפולים אחרים בטראומה?

 

בעוד שמרבית הגישות של טיפול נפשי בטראומה מכוונות לשינוי קוגניטיבי, חוויה סומטית מתבססת על עיבוד סנסו-מוטורי המכוון להדריך את המטופל בין מערכות המוח הפרימיטיביות והמורכבות ביותר. 

 

בעוד שבטיפול שיחתי לעיתים קרובות ישוב המטופל ו״יחיה״ את האירוע הטראומטי פעם אחר פעם, התפיסה של SE היא כי טיפול שיחתי בלבד אינו מאפשר לגוף ליצור יחסים חדשים ומעצימים עם חוויות העבר.

החוויה הסומטית כוללת שיחות, אבל תפקידה המרכזי הוא להתחקות אחר תחושות גופניות ומשמעויות המיוחסות לחוויות.

ברגע שהגוף ״מוכנס״ אל תוך תהליך הטיפול ומאפשר למטופל לנוע פיזית דרך החוויה, עם תחושת ביטחון, היחסים עם החוויה משתנים והאנרגיה הלכודה נפרקת. 

 

 

מה עושים בטיפול SE?

 

מפגש SE יכול להתקיים פנים אל פנים או אונליין, ויכול להיות מבוצע גם בקבוצה.

SE מכוונת בעיקר למבוגרים, אבל אלמנטים שלה יכולים להיות מותאמים לשימוש עבור ילדים ונוער.

לרוב מגיעים למפגשים לבד, ובמקביל לפסיכותרפיה ממוקדת-טראומה מתמשכת.

  

תחושת ביטחון היא ברת-השגה כאשר הגוף מגיע ל״השלמה ביולוגית״ ולאנרגיה הטראומטית יש הזדמנות להתמזג מחדש בגוף.

תהליך החוויה הסומטית מתבסס על מפה קלינית לגישה למצבים הפיזיולוגיים של הישרדות (לחימה, בריחה או קיפאון) והוא עוזר לשחרר את התגובות ההגנתיות שאנו אוצרים בגופנו ואת האנרגיה הטראומטית הלכודה, הגורמת לסימפטומים הטראומטיים.

 

המטפל בחוויה סומטית מצדו עוזר למטופל לנווט דרך התחושות הטראומטיות באמצעות מסגרת המכונה (SIBAM - Sensation, Imagery, Behavior, Affect and Meaning). 

 

המטפל מתחיל בהדרכת המטופל לעקוב אחר תחושות ותנועות ולפתח תחושה של המצבים הפנימיים שלו:

מתח, הרפיה ומחזורי נשימה. הדבר מהווה מנגנון עוצמתי לוויסות מערכת העצבים האוטונומית.

  

 

ימית טלה MSW מטפלת CBT במכון טמיר רחובות

ימית טלה, MSW, מטפלת SE, מכון טמיר ברחובות

 

טיפוח המודעות לתחושות הללו הוא הבסיס לריפוי האפקטים הפסיכולוגיים של טראומה, מכיוון שהדבר מאפשר למטופל לפתח סיבולת ולהשלים עם הדחפים הפיזיולוגיים הכלואים בגוף.

 

למשל, אם מטופל חש מתח בצוואר, המטפל ידריך אותו להבחין במתח אך גם לשים לב לחלקי גוף אחרים, שבהם התחושה טבעית יותר. בתהליך זה המטופל לומד לסבול את החוויות ומתחיל לפתח תחושה של שליטה על גופו. עם צבירת הביטחון, הוא יחוש רצון לפרוק את האנרגיה הטראומטית מהגוף דרך ניעור, דמעות או חום אינטנסיבי. 

בעוד שמערכת העצבים מתוכננת בבסיסה לוויסות עצמי, היא מוגבלת כאשר מדובר בטראומה. 

 

 

הערכת יעילות

 

ההשפעה ארוכות הטווח של טיפול באמצעות חוויה סומטית היא חידוש תחושת התפקוד הבריא, הכוללת, בין היתר, הפחתה של התנהגויות בלתי-מסתגלות, פתרון בעיות שינה וייצוב מצב הרוח. 

 

כאשר הגוף יכול שוב לווסת את עצמו, הוא משחזר את תחושת הביטחון והאיזון, מה שמפחית את ההצפה בהורמוני הסטרס ומאפשר לגוף לייצר הורמונים ומוליכים עצביים קטיכולמיניים - כמו סרוטונין, נוראפניפרין, דופמין ואוקסיטוצין - שמעלים את מצב הרוח, מה שעשוי להביא בתורו לעלייה ביציבות, היצירתיות והיצרנות. 

 

למרות שנדרשים עדיין מחקרים לביסוס היעילות, חוסר הוויסות הפסיכופיזיולוגי המשותף להפרעות שונות, מאפשר שימוש הולך וגובר ב-SE בפרקטיקה הקלינית, למשל בהפרעת פאניקה, דיכאון או כאב כרוני.

 

מעבר ליעילותה כטיפול בטראומה, SE נמצאה יעילה במבחן המחקר עבור מתמודדות עם סרטן השד.  

 

 

פיתוחים טיפוליים מבוססי SE

 

קיימים פיתוחים מאוחרים יותר של SE, כמו פסיכותרפיה סנסומוטורית (Sensorimotor Psychotherapy), שיטת טיפול ממוקדת גוף-נפש שפיתח פאט אוגדן.

השיטה משלבת תרפיה סומטית יחד עם עקרונות מגישת האקומי. 

 

בנוסף, ישנן התערבויות ספציפיות המבוססות על עקרונות SE ליישום בהקשרים ספציפיים. למשל, מודל חוסן טראומה (Trauma Resilience Model- TRM), התערבות מיידית קצרה המשמשת לייצוב נפגעי טראומה באסון ובמצבי חירום.

 

תפיסה נוספת שמרחיבה את תפקיד מערכות הפעולה האוטונומיות בטראומה מעניקה דגש לחשיבות עצב הוואגוס היא הגישה הפוליוויגאלית לטיפול בטראומה

 

 

מיכאל רוז MSW

מיכאל רוז, MSW, מטפל SE, מכון טמיר בחיפה 

 

 

מי מטפל ב-SE?

 

בישראל, מתקיימות הכשרות שוטפות בטיפול SE, בהן מוכשרים קלינאים מומחים בטראומה, בעקרונותיה הייחודיים של השיטה.

ג׳ינה רוס, אשה מיוחדת ואשת מקצוע פורצת דרך, מנחה מדי זמן מה סדנה למטפלים/ות על גישת SE בישראל, למשל אשתקד במסגרת ההכשרה של טיפול בטראומה בעמותת נט״ל. 

 

מחקר מעניין מ-2018 מציע כי מטפלים שעוברים הכשרה בגישה זו מרוויחים חוסן נפשי בעצמם:

התוצאות מצביעות על כך שאנשי מקצוע המשתתפים בקורס ההכשרה של SE לאורך 3 שנים חווים שיפור משמעותי במדדי דיווח עצמי על חוסן נפשי, ובפרט על איכות חיים (רווחה) ותסמינים פסיכולוגיים (חרדה וסומטיזציה).

  

 

התייעצו איתנו על טיפול בטראומה

   

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

 

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

עדכון אחרון

 

12 בדצמבר 2023

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

איגרא, נ. (2010). תחושות הגוף כשדה לטראומה, לזיכרון ולריפוי - SE בטיפול פסיכולוגיפסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2463

 

Brom D, Stokar Y, Lawi C, Nuriel-Porat V, Ziv Y, Lerner K, Ross G. Somatic Experiencing for Posttraumatic Stress Disorder: A Randomized Controlled Outcome Study. J Trauma Stress. 2017 Jun;30(3):304-312

 

Kuhfuß, M., Maldei, T., Hetmanek, A., & Baumann, N. (2021). Somatic experiencing - effectiveness and key factors of a body-oriented trauma therapy: a scoping literature review. European journal of psychotraumatology, 12(1), 1929023. https://doi.org/10.1080/20008198.2021.1929023

 

Winblad, N. E., Changaris, M., & Stein, P. K. (2018). Effect of Somatic Experiencing Resiliency-Based Trauma Treatment Training on Quality of Life and Psychological Health as Potential Markers of Resilience in Treating Professionals. Frontiers in neuroscience, 12, 70. https://doi.org/10.3389/fnins.2018.00070

 

Vagnini, D., Grassi, M. M., & Saita, E. (2023). Evaluating Somatic Experiencing® to Heal Cancer Trauma: First Evidence with Breast Cancer Survivors. International journal of environmental research and public health, 20(14), 6412. https://doi.org/10.3390/ijerph20146412

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024