האם סריקת מוח יכולה לאבחן כיום הפרעות נפשיות? מחקרים 2020

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
סריקות מוח לאבחון הפרעות נפשיות סריקות מוח לאבחון הפרעות נפשיות

האם ניתן לאבחן הפרעות נפשיות באמצעות סריקות מוח? 

מהן סריקות המוח הנפוצות כיום בפסיכיאטריה?

סריקת מוח, או דימות מוחי, הוא מונח כללי המכסה קבוצה מגוונת של שיטות להדמיית המוח.

בפרקטיקה הקלינית הפסיכיאטרית, סריקות מוח משמשות בעיקר כדי לשלול נגעים מוחיים גלויים, כמו גידולים, שעשויים לגרום לתסמינים פסיכיאטריים.

עם זאת, במחקר משתמשים בסריקות מוחיות בהן כדי ללמוד על פתולוגיות המוח של הפרעות ומחלות נפשיות.

שיטה נפוצה היא הדמיית תהודה מגנטית (MRI) המאפשרת לנו להסתכל על השינויים בנפח ובמבנה של אזורים שונים במוח, ובשלמות המסלולים המחברים ביניהם.

שיטה נוספת הינה fMRI -הדמיית תהודה מגנטית תפקודית - שיטה הבוחנת את זרימת הדם באזורים שונים במוח כמדד לתפקודם הדינאמי, לרוב כתגובה למשימה או אירוע, כמו חשיבה על טראומה או צפייה בתמונה הקשורה לטראומה. גם שיטת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) הוותיקה, סריקת PET (טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים), או SPECT, משמשות אף הן לבחינת תפקוד המוח. 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

למרות שרופאים אינם משתמשים בסריקות מוח לאבחון PTSD, כן משתמשים בהן כדי להבין בצורה מדויקת יותר מה קורה במוח של הסובלים מההפרעה.

קיימות עדויות על שינויים במבנה ובתפקוד של אזורי מוח שונים המעורבים בתגובת פחד וחרדה, ויסות רגשות, עיבוד קוגניטיבי ופגיעה בזיכרון (לדוגמה, קיימות עדויות עקביות להפחתת נפח בהיפוקמפוס, אזור מוחי רגיש שמעורב בזיכרון ובעיבוד הקשר סביבתי).

אנו יודעים גם ממחקר fMRI כי האמיגדלה, אותו איבר מוחי זעיר מעורב אינטנסיבית בתגובת פחד שאופיינית לפוסט טראומה (Startle response), מראה הן על פעילות מוגברת והן על פעילות מופחתת כתגובה לקראת חשיפה אפשרית למה שמזכיר את האירוע הטראומטי. 

איך מאבחנים הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

את האבחנה נותן בד״כ פסיכיאטר מומחה למבוגרים, לאחר בדיקת התסמינים שמציג המטופל.

הקריטריונים הנדרשים לקבלת האבחנה לפי DSM-5 הם: 

  1. היסטוריה אישית של חשיפה לטראומה.

  2. תסמינים פולשניים-  כמו פלאשבקים תכופים, סיוטי לילה או זכרונות חזרתיים.

  3. הימנעות מכל אזכור לטראומה.

  4. עירנות יתר וקשיי שינה כרוניים.

  5. בהלה בקלות מגירויים פתאומיים.

  6. חוויה של מחשבות ו/או רגשות שליליים.

  7. מצוקה או חוסר תפקוד ניכר.

יש לשים לב- יש לעבור רף מסוים של עצמת סימפטומים על מנת לקבל מאיש מקצוע את האבחנה.

השפעות של טראומה עשויות לא להגיע לסף האבחון להפרעה, אך עדיין להלחיץ ​​עד מאוד.

אדם שעבר טראומה, חווה סיוטים ופלאשבקים תכופים ונמנע לצאת מביתו חווה מצוקה רבה, אך עדיין ייתכן והוא לא בהכרח עומד במספר הנדרש של הסימפטומים הנדרשים המופיעים במדריך האבחון.

מבחינה קלינית, עדיין חשוב מאוד לטפל בתסמינים הגורמים לתפקוד לקוי, גם אם אין הם עומדים בקריטריונים האבחנתיים, על מנת לסייע לרווחתו האישית. 

 

איך מטפלים בהפרעת דחק פוסט-טראומטית?

הטיפול כולל בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי ו/או טיפול תרופתי עם תרופות נוגדות דיכאון, אשר מסייעות בהפחתת העוררות הרגשית, ומאפשרות לאדם להשתמש ביעילות רבה יותר החלקים הקוגניטיביים והרציונליים בהתמודדות עם מצבי לחץ יומיומיים.

תרופות מפחיתות חרדה, כמו בנזודיאזפינים, כולל קסאנקס, אינם מומלצים לטיפול בהפרעה זו.

טיפול רגשי מסייע בהרחקת זכרונות טראומטיים מהתגובה הרגשית הקשה, בשינוי המחשבות המובילות למצוקה והימנעות, ועוזרת לאדם למצוא דרכי הסתגלות והתמודדות מיטיבה יותר. 

ישנן עדויות לכך שטיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע ביצירת שינויים במבנה המוח ותפקודו.

בנוסף, שינויים באורח החיים ועריכת פעילות גופנית חשובים לא פחות בהתמודדות עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעות אחרות הקשורות לפחד וחרדה.

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על דיכאון? 

סריקות MRI עשויות לזהות אבנורמליות מוחית בקרב מתמודדים/ות עם דיכאון, כך לפי מחקר שפורסם בדצמבר 2019.

החוקרים טוענים כי סריקות MRI זיהו סמן ביולוגי שמערב את מחסום הדם-מוח (BBB) אצל אנשים הסובלים מדיכאון קליני (MDD).

במחקר אחר, החוקרים מדווחים כי בדיקות MRI זיהו מומים במוח אצל הסובלים מדיכאון מז׳ורי. 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על OCD?  

מחקר חשוב מ-2018, שהתבסס על סריקות קליפת המוח (קורטקס), שופך אור על התנהגויות שמאפיינות OCD, כמו אובססיות וקומפולסיות. 

בניתוח הגדול מסוגו של סריקת המוח, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן (U-M) זיהו את אזורי המוח והתהליכים הספציפיים שקשורים להתנהגויות החזרתיות שמופיעים אצל מטופלים עם הפרעה טורדנית כפייתית. 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על ADHD?  

למידת עומק, וריאציה חדשה של בינה מלאכותית, עשויה להגביר את התוקף סריקות MRI באבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD), כך עולה ממחקר שפורסם בסוף 2019.

עם זאת, עדיין לא ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז באופן מלא אצל ילד יחיד  עם בדיקה בודדת או סריקה מוחית או הדמיה רפואית.

 

 

כתיבה

איתן טמיר, מ.א., ראש מכון טמיר 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020