האם סריקת מוח יכולה לאבחן כיום הפרעות נפשיות? | מעודכן 2024

סריקות מוח וזיהוי פסיכופתולוגיה

  

ההתקדמות העצומה בהדמיה מורפולוגית ותפקודית, לצד ההתקדמות במדעי המוח, מבהירות בשנים האחרונות יותר ויותר את הקשר בין הפרעות נפשיות לבין תפקוד אנטומי והקישוריות בין אזורי מוח שונים.

 

השיח המקצועי משתנה אף הוא -

 

הבסיס הביולוגי של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות מדובר בקרב קלינאים והציבור הרחב, לתחושתי, הרבה יותר מאי פעם (״אי פעם״ עבורי זה 1997, השנה שהתחלתי את לימודי הפסיכולוגיה).

 

בואו נדבר על זה קצת. 

 

 

מהן סריקות המוח הנפוצות כיום בפסיכיאטריה?

 

סריקת מוח, או דימות מוחי, הוא מונח כללי המכסה קבוצה מגוונת של שיטות להדמיית המוח.

 

בפרקטיקה הקלינית הפסיכיאטרית, סריקות מוח משמשות בעיקר כדי לשלול נגעים מוחיים גלויים, כמו גידולים, שעשויים לגרום לתסמינים פסיכיאטריים.

 

עם זאת, במחקר משתמשים בסריקות מוחיות בהן כדי ללמוד על פתולוגיות המוח של הפרעות ומחלות נפשיות.

 

שיטה נפוצה היא הדמיית תהודה מגנטית (MRI) המאפשרת לנו להסתכל על השינויים בנפח ובמבנה של אזורים שונים במוח, ובשלמות המסלולים המחברים ביניהם.

שיטה נוספת הינה fMRI -הדמיית תהודה מגנטית תפקודית - שיטה הבוחנת את זרימת הדם באזורים שונים במוח כמדד לתפקודם הדינאמי, לרוב כתגובה למשימה או אירוע, כמו חשיבה על טראומה או צפייה בתמונה הקשורה לטראומה. גם שיטת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) הוותיקה, סריקת PET (טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים), או SPECT, כמו גם (Computed Axial Tomography (CAT ואחרות משמשות אף הן לבחינת תפקוד המוח. 

 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

 

למרות שרופאים אינם משתמשים בסריקות מוח לאבחון PTSD, כן משתמשים בהן כדי להבין בצורה מדויקת יותר מה קורה במוח של הסובלים מההפרעה.

 

קיימות עדויות על שינויים במבנה ובתפקוד של אזורי מוח שונים המעורבים בתגובת פחד וחרדה, ויסות רגשות, עיבוד קוגניטיבי ופגיעה בזיכרון (לדוגמה, קיימות עדויות עקביות להפחתת נפח בהיפוקמפוס, אזור מוחי רגיש שמעורב בזיכרון ובעיבוד הקשר סביבתי).

 

אנו יודעים גם ממחקר fMRI כי האמיגדלה, אותו איבר מוחי זעיר מעורב אינטנסיבית בתגובת פחד שאופיינית לפוסט טראומה (Startle response), מראה הן על פעילות מוגברת והן על פעילות מופחתת כתגובה לקראת חשיפה אפשרית למה שמזכיר את האירוע הטראומטי. 

 

בנוסף, מחקר נוירולוגי מגלה כי נפח המוח הקטן (צרבלום) מצומצם יותר אצל מבוגרים הסובלים מ-PTSD, אזור מוחי בעל תפקיד חשוב בהשפעה על רגש, זיכרון, תנועה ושיווי משקל. המחקר כלל סריקות דימות מוחיות של יותר מ-4,200 מבוגרים. 

 

 

סריקות fMRI עשויות לחזות התפתחות של PTSD אחרי חשיפה לטראומה

 

חוקרים מאוניברסיטת אמורי בג׳ורג׳יה, בדקו תפקודים מגוונים ותסמינים פסיכולוגיים אצל אנשים שהתמודדו עם תאונות דרכים. 

שבועיים לאחר התאונה, נסרקה הפעילות המוחית של 69 משתתפים בעת שהשלימו סדרת משימות מבוססות מחשב.

המשימות העריכו את פעילות המוח בתגובה לרמזים על איום חברתי, רמזי תגמול ומצבים שדרשו מהם עיכוב תגובה.

במהלך ששת החודשים לאחר מכן השלימו המשתתפים גם סקרים דיגיטליים בהם נשאלו לגבי תסמינים פסיכיאטריים, כולל תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), דיכאון, דיסוציאציה, חרדה ואימפולסיביות.

החוקרים זיהו 4 פרופילים של פעילות מוחית ביחס לתוצאות הבריאות הנפשית שהציגו.

הם מצאו כי משתתפים בעלי פרופיל התגובתי/חסר עכבות - כלומר מי שהגיבו חזק הן לאיום והן לתגמול - דיווחו לאורך זמן על רמות גבוהות יותר של תסמיני PTSD וחרדה, זאת בהשוואה למשתתפים מ-3 הפרופילים האחרים. 

 

 

איך מאבחנים הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

 

את האבחנה נותן בד״כ פסיכיאטר מומחה למבוגרים, לאחר בדיקת התסמינים שמציג המטופל.

הקריטריונים הנדרשים לקבלת האבחנה לפי DSM-5 הם: 

  1. היסטוריה אישית של חשיפה לטראומה.

  2. תסמינים פולשניים-  כמו פלאשבקים תכופים, סיוטי לילה או זכרונות חזרתיים.

  3. הימנעות מכל אזכור לטראומה.

  4. עירנות יתר וקשיי שינה כרוניים.

  5. בהלה בקלות מגירויים פתאומיים.

  6. חוויה של מחשבות ו/או רגשות שליליים.

  7. מצוקה או חוסר תפקוד ניכר.

 

יש לשים לב- יש לעבור רף מסוים של עצמת סימפטומים על מנת לקבל מאיש מקצוע את האבחנה.

 

השפעות של טראומה עשויות לא להגיע לסף האבחון להפרעה, אך עדיין להלחיץ ​​עד מאוד.

 

אדם שעבר טראומה, חווה סיוטים ופלאשבקים תכופים ונמנע לצאת מביתו חווה מצוקה רבה, אך עדיין ייתכן והוא לא בהכרח עומד במספר הנדרש של הסימפטומים הנדרשים המופיעים במדריך האבחון.

מבחינה קלינית, עדיין חשוב מאוד לטפל בתסמינים הגורמים לתפקוד לקוי, גם אם אין הם עומדים בקריטריונים האבחנתיים, על מנת לסייע לרווחתו האישית. 

 

 

איך מטפלים בהפרעת דחק פוסט-טראומטית?

 

הטיפול כולל בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי ו/או טיפול תרופתי עם תרופות נוגדות דיכאון, אשר מסייעות בהפחתת העוררות הרגשית, ומאפשרות לאדם להשתמש ביעילות רבה יותר החלקים הקוגניטיביים והרציונליים בהתמודדות עם מצבי לחץ יומיומיים.

תרופות מפחיתות חרדה, כמו בנזודיאזפינים, כולל קסאנקס, אינם מומלצים לטיפול בהפרעה זו.

 

טיפול רגשי מסייע בהרחקת זכרונות טראומטיים מהתגובה הרגשית הקשה, בשינוי המחשבות המובילות למצוקה והימנעות, ועוזרת לאדם למצוא דרכי הסתגלות והתמודדות מיטיבה יותר. 

ישנן עדויות לכך שטיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע ביצירת שינויים במבנה המוח ותפקודו.

 

בנוסף, שינויים באורח החיים ועריכת פעילות גופנית חשובים לא פחות בהתמודדות עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעות אחרות הקשורות לפחד וחרדה.

 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על דיכאון? 

 

סריקות MRI עשויות לזהות אבנורמליות מוחית בקרב מתמודדים/ות עם דיכאון, כך לפי מחקר שפורסם בדצמבר 2019 ונערך ע״י צוות מחקר מאוניברסיטת קולומביה. 

החוקרים טוענים כי סריקות MRI זיהו סמן ביולוגי שמערב את מחסום הדם-מוח (BBB) אצל אנשים הסובלים מדיכאון קליני (MDD).

 

מחקר שבחן את ההישנות של דיכאון חמור, בחלוף חצי שנה מהשגת הפוגה בהפרעה, העלה כי בקרב מטופלים ללא הישנות הדיכאון, לא נמצא הבדל מובהק בנפח החומר האפור בקורטקס הדורסו-לטרלי פרה-פרונטלי.

בנוסף, בקרב משתתפים במחקר שהדיכאון לא שב לחייהם, נמצאה עליית נפח בקורטקס הסינגולום הקדמי ובנפח הקורטקס האורביטופרונטלי, זאת במדידה מנקודת ההתחלה ועד לסיום המעקב.

 

 

ומה לגבי בדידות, חוויה אנושית המצויה בבסיס כל הפרעה דיכאונית?

מחקר מוח בחן את הקשר בין בדידות, פעילות מוחית ואינטראקציות חברתיות (Baek et al, 2023).

התוצאות מצביעות על כך שאנשים שחווים בדידות מעבדים אחרת מידע חברתי ביחס למי שאינם מדווחים על חוויה כזו. נראה שהבדל זה תורם לתחושות בידוד וניתוק.

 

 

חשוב לציין כי דיכאון מאג'ורי היא הפרעה ביולוגית מורכבת הגורמת לשינויים שונים במוח אצל מרבית המתמודדים.

עם זאת נכון להיום סריקות MRI כשלעצמן אינן מספיקות לאבחון ההפרעה.

 

 

רומינציות 

 

רומינציה היא חשיבה שלילית, תהליך מנטלי המתאפיין במחשבות חוזרות ונשנות המחזקות דיכאון ותורמות להתפתחותו. 

 

מחקר חדש זיהה כי אזור מוח ספציפי, הקורטקס הקדמי  - אמצעי - אחורי (dmPFC), ממלא תפקיד מרכזי במכניזם של יצירת רומינציה.

החוקרים השתמשו ב-MRI תפקודי במצב מנוחה (rsfMRI), טכניקה המאפשרת מדידה של פעילות המוח במצבי רגיעה.

 

הם מצאו כי ה-dmPFC מתקשר עם אזורי מוח אחרים, כולל הפיתול הקדמי התחתון השמאלי (IFG) וצומת הרקה והקדקוד הימני (TPJ).

ההערכה היא כי לאינטראקציות הללו יש תפקיד חיוני בטבע הוורבלי, מבוסס השפה, של מחשבות דיכאוניות.

זאת ועוד, החיבור הזה מתאים לנטייה של דיכאוניים להעריך מצבים חברתיים לפרקי זמן ממושכים, בעיקר כאשר הערכה זו ממוקדת בשיפוט עצמי.

 

המחקר מצא גם כי ה-dmPFC מחובר לאזורי הראייה במוח. יתכן שמי שסובל יותר מרומינציות מסיט את הקשב מהעולם החיצוני ומתמקד יותר בתכני החשיבה הפנימיים.

 

 

סריקות מוח ו-OCD

 

מחקר חשוב מ-2018, שהתבסס על סריקות קליפת המוח (קורטקס), שופך אור על התנהגויות שמאפיינות OCD, כמו אובססיות וקומפולסיות. 

בניתוח הגדול מסוגו של סריקת המוח, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן (U-M) זיהו את אזורי המוח והתהליכים הספציפיים שקשורים להתנהגויות החזרתיות שמופיעים אצל מטופלים עם הפרעה טורדנית כפייתית. 

 

 

סריקות מוח ו-ADHD

  

למידת עומק, וריאציה חדשה של בינה מלאכותית, עשויה להגביר את התוקף סריקות MRI באבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD), כך עולה ממחקר שפורסם בסוף 2019.

עם זאת, עדיין לא ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז באופן מלא אצל ילד יחיד  עם בדיקה בודדת או סריקה מוחית או הדמיה רפואית.

 

 

דימות מוחי של ADHD

 

מכשור לדימות מוחי, כמו בדיקת MRI, יכול לספק תובנות עשירות למדי בנוגע לביולוגיה של ההפרעה, בייחוד כאשר קיימת מגמה של צמיחת מחקרים שיתופיים הבוחנים את מבנה המוח ותפקודו באלפי מטופלים.

המיקוד של דימות מוחי הורחב גם למבוגרים, על מנת לזהות את המנגנונים שעשויים לחזק הפוגה בקרבם.

תרגום התובנות הללו לכלים קליניים שימושיים הוא מאתגר, אך עשויים לסייע לו כלים ניתוחיים חדשניים, מבוססי למידת מכונה, ואינטגרציה של דימות מוחי עם מידע גנטי.

מחקרים אחרונים בדימות מוחי עבור ADHD עשויים להוביל לכלים אובייקטיביים לאבחון, כמו גם להגביר מחקר ופיתוח של טיפולים חדשניים. 

 

 

לסיום, חשוב להזכיר שכל התחום הזה של סריקות מוח הולך גם לזיהוי היבטים חיוביים יותר בחיינו, כמו אהבה נניח:

 

מחקר מהתקופה האחרונה מצא הוכחות לכך שגרעין האקומבנס (Nucleus accumbens ) מקודד בצורה אחרת ייצוגים של פרטנרים רומנטיים מהצורה בה הוא מקודד אנשים שאינם בני זוג (Ueda & Abe, 2021).

האקומבנס הוא אזור מוחי עשיר בדופמין ונמצא לעיבוד תגמול. 

 

ההערכה היא כי יש לו תפקיד חשוב בשמירה על מערכות יחסים רומנטיות.

 

 

סריקות מוח ונטייה לפסיכופתיה

 

מחקר מעניין של הדמיית מוח שופך אור על היכולת ל"יצירתיות מרושעת" (Malevolent creativity), מושג המתייחס ליכולת לפתח רעיונות יצירתיים ומזיקים (Perchtold-Stefan et al, 2022).

 

המחקר מצא כי אנשים שדורגו גבוה יותר בשאלון שבודק יצירתיות מרושעת הפגינו גם פעילות רבה יותר באזורי מוח ספציפיים הקשורים לשליטה קוגניטיבית, עיבוד רגשי ודמיון. 

החוקרים ביקשו מהמשתתפים שיעלו רעיונות על דרכים לפגוע במישהו מבלי להיתפס. אח״כ הם השוו את את סריקות המוח הללו לקבוצת של משתתפים אחרים, שהתבקשו להעלות רעיונות יצירתיים לא מזיקים.

 

הממצאים מצביעים על כך שיצירתיות מרושעת עשויה להופיע בסריקות מוח ונראה כי מקורה בשילוב בין תהליכים קוגניטיביים לרגשיים במוח.

מחקר אחר, שתומך בהסבר התופעה, מלמד כי אצל מי שחווים תסמיני דיכאון קיים סיכוי גבוה יותר לשימוש ביצירתיות כדי לפגוע באחרים, כלומר מצב רוח דיכאוני קשור לקוגניציה חברתית שלילית (Perchtold-Stefan et al, 2023).

 

 

סריקות מוח והפרעות אכילה

 

הספרות העדכנית על הדמיה מוחית תומכים ברעיון שלהפרעות אכילה יש יסודות נוירוביולוגיים מובהקים (Frank, 2019).

 

למשל, הפרעת אכילה סלקטיבית (ARFID) כמו גם הפרעות אכילה הכוללות היטהרות קשורים לנפח מוחי מצומצם יותר באיזורים קורטיקליים ספציפיים.

השינויים הללו שבים לרמה הנורמלית כאשר מתנרמלים המשקל והאכילה.

 

מחקר מעניין בחן את הקשר בין משקל גוף לעיבוד של תגמול במוח, תוך שהוא שופך אור על האופן בו השמנת יתר משפיעה על התגובות העצביות לתגמולים, כולל תמריצים כספיים (Richter et al, 2023).

החוקרים התמקדו בעיבוד תגמול, הכולל את תגובת המוח לחוויות מהנות. התוצאות מלמדות על קשר חיובי בין מדד מסת הגוף (BMI) לבין פעילות מוגברת של האינסולה, מה שמעיד על כך שאנשים עם ערכי BMI גבוהים יותר מראים תגובות מוחיות חזקות יותר לתגמולים.

 

 

סריקות מוח והתמכרויות

 

למרות שקיימת מחלוקת לגבי הסיווג האבחוני של התמכרות למין, יש חוקרי מוח המנסים להבחין בין אלה הסובלים מהתמכרות למין לבין אלה שלא.

למשל, מחקר מ-2023 מציע ממצאים ראשוניים שאולי יאפשרו בעתיד אבחון טכנולוגי של התמכרות למין.

 

החוקרים נעזרו בסריקות מוח של גברים המאובחנים עם התמכרות למין ואח״כ השוו אותם לנבדקים לא מכורים. 

הממצאים מלמדים על הבדלים מוחיים בשטח הפנים באיזור קליפת המוח האחורית-ימנית, שהיה נמוך יותר אצל המאובחנים.

זאת ועוד, זוהה קשר שלילי בין ציון גבוה בתסמיני ההפרעה לבין פעילות מוגברת בגירוס הסינגולום, איבר מוחי הממוקם בקורטקס הלימבי.

 

 

עדכון אחרון

 

13 בינואר 2024

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Baek, E. C., Hyon, R., López, K., Du, M., Porter, M. A., & Parkinson, C. (2023). Lonely Individuals Process the World in Idiosyncratic Ways. Psychological Science, 34(6), 683–695. https://doi.org/10.1177/09567976221145316

 

Boedhoe PSW et al (2017).  ENIGMA-OCD Working Group, Thompson PM, Stein DJ, van den Heuvel OA; ENIGMA OCD Working Group. Cortical Abnormalities Associated With Pediatric and Adult Obsessive-Compulsive Disorder: Findings From the ENIGMA Obsessive-Compulsive Disorder Working Group. Am J Psychiatry. 2018 May 1;175(5):453-462. doi: 10.1176/appi.ajp.2017.17050485. Epub 2017 Dec 15. PMID: 29377733; PMCID: PMC7106947.

 

Frank G. K. W. (2019). Neuroimaging and eating disorders. Current opinion in psychiatry, 32(6), 478–483. https://doi.org/10.1097/YCO.0000000000000544

 

Görts P, Savard J, Görts-Öberg K, Dhejne C, Arver S, Jokinen J, Ingvar M, Abé C. Structural brain differences related to compulsive sexual behavior disorder. J Behav Addict. 2023 Mar 21;12(1):278-287. doi: 10.1556/2006.2023.00008. PMID: 36943775.

 

Perchtold-Stefan, C. M., Fink, A., Rominger, C., Szabó, E., & Papousek, I. (2022). Enjoying others’ distress and indifferent to threat? Changes in prefrontal-posterior coupling during social-emotional processing are linked to malevolent creativity. Brain and Cognition, 163, 105913.

 

Perchtold-Stefan, C.M., Rominger, C. and Fink, A. (2023), Depressive Symptoms are Positively Linked to Malevolent Creativity: A Novel Perspective on the Maladaptive Nature of Revenge Ideation. J Creat Behav. https://doi.org/10.1002/jocb.580

 

Raphael, A. (2024, January 11). New research links PTSD to smaller cerebellum: Potential implications for treatment. Medriva. https://medriva.com/brain-and-nervous-system/new-research-links-ptsd-to-smaller-cerebellum-potential-implications-for-treatment/ 

 

Richter, M., Widera, S., Malz, F., et al. (2023). Higher body weight-dependent neural activation during reward processing. Brain Imaging and Behavior, 17(2), 414–424. https://doi.org/10.1007/s11682-023-00769-3

 

Stevens JS, Harnett NG, Lebois LAM, van Rooij SJH, Ely TD, Roeckner A, Vincent N, Beaudoin FL, An X, Zeng D, Neylan TC, Clifford GD, Linnstaedt SD, Germine LT, Rauch SL, Lewandowski C, Storrow AB, Hendry PL, Sheikh S, Musey PI Jr, Haran JP, Jones CW, Punches BE, Lyons MS, Kurz MC, McGrath ME, Pascual JL, Datner EM, Chang AM, Pearson C, Peak DA, Domeier RM, O'Neil BJ, Rathlev NK, Sanchez LD, Pietrzak RH, Joormann J, Barch DM, Pizzagalli DA, Sheridan JF, Luna B, Harte SE, Elliott JM, Murty VP, Jovanovic T, Bruce SE, House SL, Kessler RC, Koenen KC, McLean SA, Ressler KJ. Brain-Based Biotypes of Psychiatric Vulnerability in the Acute Aftermath of Trauma. Am J Psychiatry. 2021 Oct 14:appiajp202120101526. doi: 10.1176/appi.ajp.2021.20101526. Epub ahead of print. PMID: 34645277. 

 

Ueda, R., & Abe, N. (2021). Neural Representations of the Committed Romantic Partner in the Nucleus Accumbens. Psychological Science, 32(12), 1884–1895. https://doi.org/10.1177/09567976211021854

 

Zaremba D, Dohm K, Redlich R, et al. Association of Brain Cortical Changes With Relapse in Patients With Major Depressive Disorder. JAMA Psychiatry. 2018;75(5):484–492. doi:10.1001/jamapsychiatry.2018.0123

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024