האם סריקת מוח יכולה לאבחן כיום הפרעות נפשיות?

סריקות מוח וזיהוי פסיכופתולוגיה

  

ההתקדמות העצומה בהדמיה מורפולוגית ותפקודית, לצד ההתקדמות במדעי המוח, מבהירות בשנים האחרונות יותר ויותר את הקשר בין הפרעות נפשיות לבין תפקוד אנטומי והקישוריות בין אזורי מוח שונים.

השיח המקצועי משתנה אף הוא -

הבסיס הביולוגי של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות מדובר בקרב קלינאים והציבור הרחב, לתחושתי, הרבה יותר מאי פעם (״אי פעם״ עבורי זה 1997, השנה שהתחלתי את לימודי הפסיכולוגיה).

 

בואו נדבר על זה קצת. 

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר

(MA) ראש המכון 

 

 

מהן סריקות המוח הנפוצות כיום בפסיכיאטריה?

סריקת מוח, או דימות מוחי, הוא מונח כללי המכסה קבוצה מגוונת של שיטות להדמיית המוח.

בפרקטיקה הקלינית הפסיכיאטרית, סריקות מוח משמשות בעיקר כדי לשלול נגעים מוחיים גלויים, כמו גידולים, שעשויים לגרום לתסמינים פסיכיאטריים.

עם זאת, במחקר משתמשים בסריקות מוחיות בהן כדי ללמוד על פתולוגיות המוח של הפרעות ומחלות נפשיות.

שיטה נפוצה היא הדמיית תהודה מגנטית (MRI) המאפשרת לנו להסתכל על השינויים בנפח ובמבנה של אזורים שונים במוח, ובשלמות המסלולים המחברים ביניהם.

שיטה נוספת הינה fMRI -הדמיית תהודה מגנטית תפקודית - שיטה הבוחנת את זרימת הדם באזורים שונים במוח כמדד לתפקודם הדינאמי, לרוב כתגובה למשימה או אירוע, כמו חשיבה על טראומה או צפייה בתמונה הקשורה לטראומה. גם שיטת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) הוותיקה, סריקת PET (טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים), או SPECT, כמו גם (Computed Axial Tomography (CAT ואחרות משמשות אף הן לבחינת תפקוד המוח. 

 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

למרות שרופאים אינם משתמשים בסריקות מוח לאבחון PTSD, כן משתמשים בהן כדי להבין בצורה מדויקת יותר מה קורה במוח של הסובלים מההפרעה.

קיימות עדויות על שינויים במבנה ובתפקוד של אזורי מוח שונים המעורבים בתגובת פחד וחרדה, ויסות רגשות, עיבוד קוגניטיבי ופגיעה בזיכרון (לדוגמה, קיימות עדויות עקביות להפחתת נפח בהיפוקמפוס, אזור מוחי רגיש שמעורב בזיכרון ובעיבוד הקשר סביבתי).

אנו יודעים גם ממחקר fMRI כי האמיגדלה, אותו איבר מוחי זעיר מעורב אינטנסיבית בתגובת פחד שאופיינית לפוסט טראומה (Startle response), מראה הן על פעילות מוגברת והן על פעילות מופחתת כתגובה לקראת חשיפה אפשרית למה שמזכיר את האירוע הטראומטי. 

 

איך מאבחנים הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

את האבחנה נותן בד״כ פסיכיאטר מומחה למבוגרים, לאחר בדיקת התסמינים שמציג המטופל.

הקריטריונים הנדרשים לקבלת האבחנה לפי DSM-5 הם: 

  1. היסטוריה אישית של חשיפה לטראומה.

  2. תסמינים פולשניים-  כמו פלאשבקים תכופים, סיוטי לילה או זכרונות חזרתיים.

  3. הימנעות מכל אזכור לטראומה.

  4. עירנות יתר וקשיי שינה כרוניים.

  5. בהלה בקלות מגירויים פתאומיים.

  6. חוויה של מחשבות ו/או רגשות שליליים.

  7. מצוקה או חוסר תפקוד ניכר.

יש לשים לב- יש לעבור רף מסוים של עצמת סימפטומים על מנת לקבל מאיש מקצוע את האבחנה.

השפעות של טראומה עשויות לא להגיע לסף האבחון להפרעה, אך עדיין להלחיץ ​​עד מאוד.

אדם שעבר טראומה, חווה סיוטים ופלאשבקים תכופים ונמנע לצאת מביתו חווה מצוקה רבה, אך עדיין ייתכן והוא לא בהכרח עומד במספר הנדרש של הסימפטומים הנדרשים המופיעים במדריך האבחון.

מבחינה קלינית, עדיין חשוב מאוד לטפל בתסמינים הגורמים לתפקוד לקוי, גם אם אין הם עומדים בקריטריונים האבחנתיים, על מנת לסייע לרווחתו האישית. 

 

איך מטפלים בהפרעת דחק פוסט-טראומטית?

הטיפול כולל בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי ו/או טיפול תרופתי עם תרופות נוגדות דיכאון, אשר מסייעות בהפחתת העוררות הרגשית, ומאפשרות לאדם להשתמש ביעילות רבה יותר החלקים הקוגניטיביים והרציונליים בהתמודדות עם מצבי לחץ יומיומיים.

תרופות מפחיתות חרדה, כמו בנזודיאזפינים, כולל קסאנקס, אינם מומלצים לטיפול בהפרעה זו.

טיפול רגשי מסייע בהרחקת זכרונות טראומטיים מהתגובה הרגשית הקשה, בשינוי המחשבות המובילות למצוקה והימנעות, ועוזרת לאדם למצוא דרכי הסתגלות והתמודדות מיטיבה יותר. 

ישנן עדויות לכך שטיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע ביצירת שינויים במבנה המוח ותפקודו.

בנוסף, שינויים באורח החיים ועריכת פעילות גופנית חשובים לא פחות בהתמודדות עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעות אחרות הקשורות לפחד וחרדה.

 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על דיכאון? 

סריקות MRI עשויות לזהות אבנורמליות מוחית בקרב מתמודדים/ות עם דיכאון, כך לפי מחקר שפורסם בדצמבר 2019 ונערך ע״י צוות מחקר מאוניברסיטת קולומביה. 

החוקרים טוענים כי סריקות MRI זיהו סמן ביולוגי שמערב את מחסום הדם-מוח (BBB) אצל אנשים הסובלים מדיכאון קליני (MDD).

 

מחקר שבחן את ההישנות של דיכאון חמור, בחלוף חצי שנה מהשגת הפוגה בהפרעה, העלה כי בקרב מטופלים ללא הישנות הדיכאון, לא נמצא הבדל מובהק בנפח החומר האפור בקורטקס הדורסו-לטרלי פרה-פרונטלי.

בנוסף, בקרב משתתפים במחקר שהדיכאון לא שב לחייהם, נמצאה עליית נפח בקורטקס הסינגולום הקדמי ובנפח הקורטקס האורביטופרונטלי, זאת במדידה מנקודת ההתחלה ועד לסיום המעקב.

 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על OCD?  

מחקר חשוב מ-2018, שהתבסס על סריקות קליפת המוח (קורטקס), שופך אור על התנהגויות שמאפיינות OCD, כמו אובססיות וקומפולסיות. 

בניתוח הגדול מסוגו של סריקת המוח, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן (U-M) זיהו את אזורי המוח והתהליכים הספציפיים שקשורים להתנהגויות החזרתיות שמופיעים אצל מטופלים עם הפרעה טורדנית כפייתית. 

 

 

מה ניתן להבין מסריקות מוח על ADHD?  

למידת עומק, וריאציה חדשה של בינה מלאכותית, עשויה להגביר את התוקף סריקות MRI באבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD), כך עולה ממחקר שפורסם בסוף 2019.

עם זאת, עדיין לא ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז באופן מלא אצל ילד יחיד  עם בדיקה בודדת או סריקה מוחית או הדמיה רפואית.

 

דימות מוחי של ADHD

מכשור לדימות מוחי, כמו בדיקת MRI, יכול לספק תובנות עשירות למדי בנוגע לביולוגיה של ההפרעה, בייחוד כאשר קיימת מגמה של צמיחת מחקרים שיתופיים הבוחנים את מבנה המוח ותפקודו באלפי מטופלים.

המיקוד של דימות מוחי הורחב גם למבוגרים, על מנת לזהות את המנגנונים שעשויים לחזק הפוגה בקרבם.

תרגום התובנות הללו לכלים קליניים שימושיים הוא מאתגר, אך עשויים לסייע לו כלים ניתוחיים חדשניים, מבוססי למידת מכונה, ואינטגרציה של דימות מוחי עם מידע גנטי.

מחקרים אחרונים בדימות מוחי עבור ADHD עשויים להוביל לכלים אובייקטיביים לאבחון, כמו גם להגביר מחקר ופיתוח של טיפולים חדשניים. 

 

 

 

מקורות:

 

Boedhoe PSW et al (2017).  ENIGMA-OCD Working Group, Thompson PM, Stein DJ, van den Heuvel OA; ENIGMA OCD Working Group. Cortical Abnormalities Associated With Pediatric and Adult Obsessive-Compulsive Disorder: Findings From the ENIGMA Obsessive-Compulsive Disorder Working Group. Am J Psychiatry. 2018 May 1;175(5):453-462. doi: 10.1176/appi.ajp.2017.17050485. Epub 2017 Dec 15. PMID: 29377733; PMCID: PMC7106947.

 

Zaremba D, Dohm K, Redlich R, et al. Association of Brain Cortical Changes With Relapse in Patients With Major Depressive Disorder. JAMA Psychiatry. 2018;75(5):484–492. doi:10.1001/jamapsychiatry.2018.0123

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021