מה זה הלם קרב? תסמינים של הלם נורמלי והפרעת PTSD בצה"ל

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
הלם קרב הלם קרב

מה זה הלם קרב?

על פוסט טראומה אצל לוחמים בצה"ל

 

PTSD Post Traumatic Stress Disorder

 

מה זה הלם קרב? 

הלם קרב הוא שם היסטורי של הפרעת דחק פוסט-טראומטית - PTSD.

PTSD נמצאת במוקד המחקר הפסיכולוגי בשנים האחרונות. את ההפרעה הזו נוטים לפתח גברים ונשים שנחשפו לאירועים בהם ריחפה סכנת חיים, או סכנה קיומית לקרובים, עקב אסונות טבע, אובדן, פגיעה מינית, פיגוע טרור או לחימה בקרבות.

מרבית המחקר שנערך בתחום כיום מתמקד בגורמי החוסן שבזכותם גם אלו שחוו אירועים קשים, אינם מפתחים את הכרוניות של ההפרעה. מחקרים אחרים ממוקדים בפיתוח דרכי טיפול, פסיכולוגיות וביולוגיות, שתכליתן להפחית את הסבל עמו מתמודדים הלומי הקרב לאורך החיים.

מחקרים אחרים בוחנים את הגורמים והסיבות להתפתחות ההפרעה ובדרכים יעילות לפתח אמצעי מניעה.

 CPTSD Complex Trauma

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מובחנת מהפרעת טראומה מורכבת (CPTSD), הפרעה חדשה יחסית, לה ניתן דגש קליני רב בשנים האחרונות.

טראומה מורכבת היא הפרעה נפשית טראומטית שהתפתחה כתולדה של מציאות חיים טראומטית והמשכית ולא עקב אירועי טראומה נקודתיים.

 

טראומה אצל לוחמי צה"ל 

במהלך שירות צבאי קרבי, חיילים רבים נחשפים לאירועים מסכני חיים ומותירי צלקות. רבים מהם שבים הביתה פצועים, בגופם או בנפשם.

מהפציעות הגופניות קשה יותר להתעלם, הן נמצאות שם, גלויות לעיני כל. אולם הפציעות הנפשיות, אלה הפחות נראות בעין, מהולות עדיין בסטיגמה, בבושה ולעיתים בהסתרה של ממש.

הפצעים הנפשיים אינם הולכים לשום מקום. הם אמנם שקופים, אך הרסניים לא פחות מכל פציעה גופנית אחרת, ואולי אף יותר. רבים אינם יודעים כי הלם קרב, שהוא למעשה מקרה פרטי של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אצל יוצאי קרבות ופעולות צבאיות, מוכר כנכות ממשית, אפילו אם אינה פיזית. לפי נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון, למעלה מ-4,600 מנכי צה"ל כיום, מתמודדים עם PTSD.

המצב הנפשי אליו נקלע האדם, ובעיקר זה שאינו זוכה לטיפול, אינו מאפשר לו לקיים אורח חיים שגרתי, אינו מאפשר לו לתפקד, לעבוד, לקיים מערכות יחסים תקינות ולהקים משפחה.

 

טיפול בפוסט טראומה PTSD אצל חיילים 

 

אז מהי הפוסט טראומה הזו, אשר מצלקת את נפשו ואת חייו של האדם, לעיתים לתמיד?

נתמקד כאן בטראומה על רקע לאומי, מאבקם של הלוחמים.

אירוע טראומטי, באשר הוא, קשה מאוד לעיבוד רגשי. כאשר לוחם עובר טראומה, כזו שאינו מסוגל לעבד ולעכל בכוחות עצמו, היא נותרת כלואה בצורתה הגולמית, ועימה מגיעים סימפטומים חודרניים קשים מאוד, אשר כמעט ואינם מאפשרים רגע של שלווה, ודאי לא שגרת חיים תקינה.

כאשר אירוע טראומטי אינו מעובד כהלכה, הוא נוטה לשוב ולחזור, תוך שהוא מקנן בנפשו של האדם וגובה מחירים גבוהים.

התסמינים של הלם קרב מתבטאים בצורות מגוונות: סיוטים, פלאשבקים, זיכרונות חושיים עזים, דיסוציאציה (ניתוק רגשי) וחיבורים בין חרדה לבין גירויים שמקושרים עם הטראומה (כמו קולות, טעמים וריחות).

כל היזכרות כזו, מכל סוג, גורמת ללוחם לחוות הטראומה פעם אחר פעם, ברמות עצמה משתנות.

האדם חווה את המצוקה כאילו הייתה מולו, ומכאן הקושי לתפקד. הוא אינו מסוגל להירגע, מצוי בהרגשתו באופן תמידי תחת איום הטראומה, גם כאשר במציאות הוא נתון בסביבה בטוחה ומוגנת.

אצל מרבית המתמודדים, התגובה לטראומה תדעך באופן טבעי ללא טיפול, אולם אצל חלקם היא תהפוך להפרעה כרונית של ממש. השאלה מי יחלים ומי ייכנס למהלך פסיכיאטרי כרוני מעוררת עניין מחקרי רב. למשל, מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה, שעקב אחר 96 לוחמים שהשתתפו במבצע 'צוק איתן', מלמד כי אחד המנבאים החזקים לפיתוח PTSD הוא תגובות בהלה מופרזת במהלך 12 השעות הראשונות לאחר החשיפה לטראומה.

 

 

 

סיפורו של עידו גל רזון, לוחם גולני שסובל מפוסט טראומה (PTSD) קשה בעקבות אירועים מתקופת שירותו הצבאי, הפך לוויראלי ברשתות החברתיות בישראל. רזון, שאינו מקבל כל סיוע, נפשי או כלכלי, מהצבא או מהמדינה. כאבו ומצוקתו הבלתי נסבלים של עידו מנפצים את המסך ונותנים הצצה מזעזעת למה שנקרא בעיני רבים, הפציעה השקופה:

 

הסימפטומים החודרניים האלה, כל הסיוטים, הפלאשבקים, גורמים לאדם להימנעויות רבות- השלב ההרסני הבא בפוסט טראומה, שאינה מאפשרת לאדם להתנהל באופן תקין. האדם מתחיל להימנע מכל מצב שעשוי להתפרש כמפחיד או להזכיר את הטראומה. רבים מסתגרים בביתם, נמנעים מלצאת ולפגוש זרים, מתקשים להתקרב לאנשים, מתקשים לדבר על הטראומה, מתקשים לחוש הנאה. למעשה, הפחד להיזכר, הפחד מהישנות הטראומה- בצורתה המדומיינת או המציאותית, גורם לאדם לבחור שלא לעשות המון דברים. הבעיה היא, שההימנעויות לא עוזרות. האדם עדיין מתעסק בטראומה בצורה בלתי נשלטת, היא עדיין חודרת לנפשו פעם אחר פעם, והניסיונות להגן על עצמו באמצעות ההימנעויות כלל לא מסייעים לו.

כך האדם נמצא במעגל קסמים הרסני- עסוק כל הזמן בלהימנע מהטראומה, אך למעשה חי אותה באופן בלתי נשלט. המעגל הזה אינו מאפשר רגיעה, אינו מאפשר שלווה, ובוודאי שאינו מאפשר שגרת חיים בריאה.

לפוסט טראומה יש השפעה ניכרת על החיים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים. המתמודדים סובלים מסיוטים קשים, הזעה מרובה בלילה, הרטבה במיטה, התקפי זעם, צעקות וצרחות, והמון בכי.

גם בנות הזוג סובלות: מחקר שערכה פרופ' זהבה סולומון, מומחית ישראלית בעלת שם בינלאומי בחקר הטראומה, העלה כי קיימת נטיה ל'הדבקה של PTSD', מצב בו נשות הלוחמים מפתחות בעצמן תסמינים של ההפרעה.

 

טיפול בהלם קרב

הטיפול בפוסט טראומה קשה ומורכב- אך מלא באופטימיות. כיום, קיימים כלים רבים על מנת לעבד את החוויה הטראומטית, ולסייע לאדם להתמודד עם השלכותיה על שגרת חייו.

השלב ראשון של הטיפול הנפשי בפוסט טראומה מתמקד לרוב בבניית אמון בין המטפל למטופל. הסובלים מפוסט טראומה לעיתים איבדו אמון בבני אדם, מרגישים נטושים ופגועים מהחברה. במידה ונוצר אמון בסיסי והתמסרות, ניתן להתחיל לטפל במגוון התחומים שנפגעו בחיי האדם- נפשו, חייו החברתיים וניהול שגרת חייו.

לצד פסיכותרפיה פרטנית לה זקוק הסובל מהלם קרב, יש חשיבות גדולה להדרכת הסביבה כיצד להקל עליו ועל מצוקתו, וכיצד להכילה. הדרכת בן או בת הזוג, או ההורים, עשויה לעיתים לעשות הבדל עצום ולקדם את האדם צעד משמעותי בדרך לריפוי נפשו. חשוב לדעת ששיטות טיפוליות מגוונות יעילות במקרי פוסט טראומה, ובעיקרן טיפול אינטגרטיבי, משולב, הכולל וריאציות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. באופן ספציפי, הטיפול הנפשי שמקבל הכי הרבה תמיכה מחקרית נקרא חשיפה ממושכת - PE.

החיילים שלנו, שלחמו בקרבות של כולנו, הם הסיבה בזכותה אנו כאן. חשוב שלא להזניח אותם ואת פצעיהם, הנראים והשקופים. אסור להיכנע למחיר הפוסט טראומה על חיי הלוחם שלחם בשביל כולנו, והמודעות החברתית לפציעה השקופה עשויה ליצור שינוי משמעותי עבור הסובלים ממנה.

 

 

"מהלם למורא" - סרט תיעודי על טיפול בהלומי קרב באמצעות צמח האיוואסקה <

טיפול CPT בפוסט טראומה - טיפול בעיבוד קוגניטיבי <

 

כתיבה: יעל טל, מכון טמיר

עריכה: איתן טמיר

 

 

 

 

 

עוד מאמרים על הלם קרב

סיפורו של שי מלטבשי, הלום קרב - מאקו שי מלטבשי, הלום קרב - מאקו <

האם המדינה מפקירה את הלומי הקרב? ישראל כסיף - וואלה <

 


יום עיון בתחנה הפסיכולוגית בגבעת חיים 1/7 8:30-14:00 

אלם-קרב: העברה בין-דורית של הלם קרב
 
יום העיון מבקש להפנות מבט להשפעות הבין-דוריות ולטראומטיזציה משנית בקרב בנות-זוג, ילדים ולעיתים אף נכדים של אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה של הלם קרב. 
 
יוצגו מחקרים, דוגמאות קליניות, המשגות תאורטיות ומודלים טיפוליים.
התוכנית תפורסם בקרוב. 

 

 

מקורות:

 

רביטל ויטלזון-יעקבס. (2019). איך מתמודדים עם הלם קרב. מתוך אתר מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/opinion/136667/

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר