מהו הלם קרב? תסמינים של הלם נורמלי והפרעת PTSD בצה"ל

הלם קרב

על פוסט טראומה

אצל לוחמים בצה"ל

 

  

מה זה הלם קרב? 

הלם קרב הוא שם היסטורי של תגובה נפשית שנקראת ב-40 השנים האחרונות הפרעת דחק פוסט-טראומטית - PTSD.

PTSD נמצאת במוקד המחקר הקליני בפסיכולוגיה בשנים האחרונות.

את ההפרעה מפתחים גברים ונשים שנחשפו לאירועים בהם ריחפה סכנת חיים, או סכנה קיומית לקרובים.

רוב המקרים של PTSD פורצים עקב לחימה בקרב, אסונות טבע, אובדן, פגיעה מינית ופיגועי טרור, אך גם במצבי שגרה, בהם ניכרת עליה באבחון טראומטיזציה עקיפה או משנית - מקרים בהם מגישי העזרה לוקים בתסמיני PTSD על אף היותם במעגל השני והשלישי באירוע.

המחקר העדכני שנערך בתחום כיום מתמקד בגורמי החוסן, שבזכותם גם אלו שחוו אירועים קשים, אינם מפתחים את הכרוניות של ההפרעה.

מחקרים אחרים ממוקדים בפיתוח דרכי טיפול, פסיכולוגיות וביולוגיות (כמו טיפול נתמך MDMA), שתכליתן להפחית את הסבל עמו מתמודדים הלומי הקרב לאורך החיים.

קבוצות חוקרים נוספות מתחקות אחר הגורמים והסיבות להתפתחות ההפרעה ובדרכים יעילות לפתח דרכי מניעה מקדימות. 

 

 

 

טראומה ״פשוטה״ מול טראומה מורכבת

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מובחנת מהפרעת טראומה מורכבת (CPTSD), הפרעה חדשה יחסית, לה ניתן דגש קליני רב בשנים האחרונות.

טראומה מורכבת היא הפרעה נפשית טראומטית התפתחותית, תולדה של מציאות חיים טראומטית, יומיומית והמשכית, בעוד שטראומה פשוטה מתייחסת לאירועי טראומה נקודתיים שניתן לסמנם כאירוע ממוקד, או מספר אירועים.

 

טראומה אצל לוחמי צה"ל 

במהלך שירות צבאי קרבי, חיילים רבים נחשפים לאירועים מסכני חיים ומותירי צלקות.

רבים מהם שבים הביתה פצועים, בגופם או בנפשם.

לוחמים/ות משוחררים שחווים PTSD נוטים להיות מוצפים על ידי רגשות שליליים,  קושי ביצירת אמון, רגשות אשם, בושה, חרטה, חוסר עניין בפעילויות מהנות בעבר וקושי אמיתי להרגיש אושר.

מהפציעות הגופניות קשה יותר להתעלם, הן נמצאות שם, גלויות לעיני כל.

אולם הפציעות הנפשיות, אלה הפחות נראות בעין, מהולות עדיין בסטיגמה, בבושה ולעיתים בהסתרה של ממש.

הפצעים הנפשיים אינם הולכים לשום מקום. הם אמנם שקופים, אך הרסניים לא פחות מכל פציעה גופנית אחרת, ואולי אף יותר. רבים אינם יודעים כי הלם קרב, שהוא למעשה מקרה פרטי של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אצל יוצאי קרבות ופעולות צבאיות, מוכר כנכות ממשית, אפילו אם אינה פיזית. לפי נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון, למעלה מ-4,600 מנכי צה"ל כיום, מתמודדים עם PTSD.

טריגרים, כמו רעש חזק ולא צפוי, גורמים להם למשל לתגובת חירום אוטומטית וחריפה. הם חווים פלאשבקים, ניתוק, עוררות גופנית גבוהה והימנעות מכל מה שקשור באירוע הטראומטי. 

המצב הנפשי אליו נקלע האדם, ובעיקר זה שאינו זוכה לטיפול, אינו מאפשר לו לקיים אורח חיים שגרתי, לתפקד, לפתח קריירה, לקיים מערכות יחסים תקינות ולהקים משפחה.

  

 

המקרה של רועי: הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

רועי הוא סטודנט בן 27 שלומד.באוניברסיטת בן גוריון.

הוא הגיע לטיפול פסיכולוגי בבאר שבע, במסגרת השירות לטיפול לסטודנטים באוניברסיטה. 

בשירותו הצבאי, רועי היה חייל בגבעתי, ממש לקראת שחרור, כאשר היחידה שלו נכנסה לרצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. 

מיקה, ארוסתו, אמרה לו לאחרונה שמאז שחזר מהמילואים האחרונים הוא כבר ״לא אותו הדבר״ וטענה שזה משפיע על מערכת היחסים שלהם. 

למרות שרועי מנדב מעט פרטים במפגש האינטיק, הוא מדווח שיש לו קושי משמעותי לישון, לא בהירדמות עצמה, אלא שהוא נמצא במצב תמידי של דריכות  (לדבריו, ״ישן עם עין אחת פקוחה״) ושכאשר הוא שוקע בשינה עמוקה יותר מיקה מעירה אותו, או שהוא מתעורר בעצמו, עקב סיוטי לילה קשים. 

רועי מספר שחווה כמה אירועים טראומטיים במהלך מבצע צוק איתן, אבל נמנע מכניסה לפרטים ספציפיים.

הוא אומר לפסיכולוגית שאף פעם לא דיבר עליהם עם אף אחד, אינו משוכנע ש״צריך להעיר שדים״ ושהוא לא בטוח שאי פעם ידבר. 

רועי עובד כמאבטח בסורוקה, בקרבת הקמפוס.

השיעמום בתפקיד גורם לו לחשוב ולהרהר יותר מדי.

הוא מדווח גם שרעשים ותנועות מהירות מבהילים אותו בקלות והוא מבלה זמן רב – גם בעבודה וגם בבית - בחיפוש אחר איומים פוטנציאצלים, שב-99% מהמקרים אינם באמת מאיימים. 

רועי מתאר זיכרונות חודרניים של חוויות טראומטיות על בסיס יומי, אבל עומד על סירובו להיכנס לפרטים.

הוא גם נמנע מלפגוש חברים מהצוות שלו במילואים ביחידת מגלן, איתם הוא נמצא מיום הגיוס, בגלל שהמפגשים איתם מזכירים לו חוויות שהוא מנסה לשכוח. 

 

סימפטומים: 

דריכות יתר, מחשבות חודרניות, רגזנות, אובדן עניין, קשיי שינה, טראומה. 

 

אבחנה:

הפרעת דחק פוסט-טראומטית. 

 

 

המהלך הקליני של הלם קרב - תסמינים ואבחון  

אז מהי הפוסט טראומה הזו, אשר מצלקת את נפשו ואת חייו של האדם, לעיתים לתמיד?

נתמקד כאן בטראומה על רקע לאומי, במאבקם של הלוחמים.

אירוע טראומטי, באשר הוא, קשה מאוד לעיבוד רגשי.

כאשר לוחם עובר טראומה, כזו שאינו מסוגל לעבד ולעכל בכוחות עצמו, היא נותרת כלואה בצורתה הגולמית, ועימה מגיעים סימפטומים חודרניים קשים מאוד, אשר כמעט ואינם מאפשרים רגע של שלווה, ודאי לא שגרת חיים תקינה.

כאשר אירוע טראומטי אינו מעובד כהלכה, הוא נוטה לשוב ולחזור, תוך שהוא מקנן בנפשו של האדם וגובה מחירים גבוהים.

 

התסמינים

התסמינים של הלם קרב מתבטאים בצורות מגוונות:

  • סיוטי לילה

  • פלאשבקים

  • זיכרונות חושיים עזים

  • דיסוציאציה (ניתוק רגשי)

  • חיבורים בין חרדה לבין גירויים שמקושרים עם הטראומה (כמו קולות, טעמים וריחות)

 

כל היזכרות כזו, מכל סוג, גורמת ללוחם לחוות את הטראומה פעם אחר פעם, ברמות עצמה משתנות.

האדם חווה את המצוקה כאילו הייתה מולו, ומכאן הקושי לתפקד. הוא מתקשה להירגע, מצוי בהרגשתו באופן תמידי תחת איום הטראומה, גם כאשר במציאות הוא נתון בסביבה בטוחה ומוגנת.

אצל מרבית המתמודדים, התגובה לטראומה תדעך באופן טבעי ללא טיפול, אולם אצל חלקם היא תהפוך להפרעה כרונית של ממש.

 

מי מחלים מטראומה?

השאלה מי יחלים ומי ייכנס למהלך פסיכיאטרי כרוני מעוררת עניין מחקרי רב.

למשל, מחקר מאוניברסיטת חיפה, שעקב אחר 96 לוחמים שהשתתפו במבצע 'צוק איתן', מלמד כי אחד המנבאים החזקים לפיתוח PTSD הוא תגובות בהלה מופרזת במהלך 12 השעות הראשונות לאחר החשיפה לטראומה.

סיפורו של עידו גל רזון, לוחם גולני שסובל מפוסט טראומה (PTSD) קשה בעקבות אירועים מתקופת שירותו הצבאי, הפך לוויראלי ברשתות החברתיות בישראל.

רזון אינו מקבל כל סיוע, נפשי או כלכלי, מהצבא או מהמדינה. כאבו ומצוקתו הבלתי נסבלים של מנפצים את המסך ונותנים הצצה מזעזעת למה שנקרא בעיני רבים, הפציעה השקופה.

 

הסימפטומים החודרניים האלה, כל הסיוטים, הפלאשבקים, גורמים לאדם להימנעויות רבות, שלב הרסני בפוסט טראומה, שאינו מאפשר לאדם לשוב ולהתנהל באופן תקין.

הנפגע מתחיל להימנע מכל מצב שעשוי להתפרש כמפחיד או להזכיר את הטראומה:

רבים מסתגרים בביתם, חלק עוזבים את הארץ, רובם נמנעים מלצאת ולפגוש חברים, מתקשים להתקרב לאנשים, משתיקים את הדיבור על הטראומה, לא חשים הנאה.

למעשה, הפחד להיזכר, הפחד מהישנות הטראומה - בצורתה המדומיינת או המציאותית - גורם לאדם לבחור לא לעשות המון דברים בחיים.

הבעיה היא, שההימנעויות לא עוזרות.

האדם עדיין מתעסק בטראומה בצורה בלתי נשלטת, היא עדיין חודרת לנפשו פעם אחר פעם והניסיונות להגן על עצמו כך כלל אינם מסייעים לו. 

 

המעגל הטראומטי

כך האדם נמצא במעגל קסמים הרסני - הוא עסוק בהימנעות מכל מה שמזכיר את הטראומה, אך למעשה חי אותה באופן בלתי נשלט.

המעגל הזה אינו מאפשר רגיעה, אין בו שלווה, ובוודאי שהחיים בתוכו אינם מאפשרים שגרת חיים בריאה.

לפוסט טראומה יש השפעה ניכרת על החיים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים. המתמודדים סובלים מסיוטים קשים, הזעה מרובה בלילה, הרטבה במיטה, התקפי זעם, צעקות וצרחות, והמון בכי.

לא מפתיע שגם בנות הזוג סובלות:

למשל, מחקר שערכה פרופ' זהבה סולומון, מומחית ישראלית בעלת שם בינלאומי בחקר הטראומה, העלה כי קיימת נטיה ל'הדבקה של PTSD', מצב בו נשות הלוחמים מפתחות בעצמן תסמינים של ההפרעה.

 

 

טיפול פסיכולוגי בהלם קרב

טיפול בפוסט טראומה הוא קשה ומורכב- אך מלא באופטימיות.

כיום, קיימים כלים רבים על מנת לעבד את החוויה הטראומטית, ולסייע לאדם להתמודד עם השלכותיה.

השלב ראשון של הטיפול מתמקד בבניית אמון בין המטפל למטופל.

הסובלים מפוסט טראומה מאבדים לעיתים אמון בבני אדם, מרגישים נטושים ופגועים מהחברה שהותירה אותם פגועים מבפנים.

במידה ונוצר אמון בסיסי והתמסרות, ניתן להתחיל לטפל במגוון התחומים שנפגעו בחיי האדם- נפשו, חייו הבין-אישיים, המשפחתיים, הזוגיים התעסוקתיים.

לצד פסיכותרפיה פרטנית לה זקוק הסובל מהלם קרב, יש חשיבות גדולה להדרכת הסביבה כיצד להקל על המתמודד ועל מצוקתו, וכיצד להכילה.

הדרכת בן או בת הזוג, או ההורים, עשויה לעיתים לעשות הבדל עצום ולקדם את האדם צעד משמעותי בדרך לריפוי.

חשוב לדעת כי שיטות טיפוליות מגוונות יעילות במקרי פוסט טראומה, ובעיקרן טיפול אינטגרטיבי, משולב, הכולל וריאציות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

באופן ספציפי, הטיפול הנפשי שמקבל הכי הרבה תמיכה מחקרית נקרא חשיפה ממושכת - PE .

 

לצד שיטות הטיפול הפסיכולוגי המסורתיות, התפתחו גישות טיפול קבוצתיות, ייחודיות ויצירתיות, לטיפול בפוסט-טראומה למבוגרים צעירים משוחררי צה״ל. למשל, דורון מרום וד״ר רוני סימונס, פיתחו הליך שבו נוסעת קבוצת מטופלים לטיול חוויתי בהודו, בו מעובדת החוויה הטראומטית.

כך מספר ד״ר סימונס, לשעבר פסיכולוג ראשי בארגון ביטחוני בארץ, על מחירי הטראומטיזציה, לצד ההרחקה וההדחקה של הקשיים: 

"זה עובר כמו וירוס במערכת. זה מוריד את התפקוד של המערכת שלנו פיזית ונפשית. ראינו את זה בצוק איתן באופן בולט. חבר'ה סטודנטים שיצאו למערכה, לפני כן ממוצע הציונים שלהם היה 95 ואחר כך ירד ל-64. החוויה שואבת משאבים, וזאת הבעיה המרכזית, שזה לא תמיד מורגש, ואנשים לא תמיד מזהים את שורש הבעיה".

 

 

מילה על התמודדות נפשית עם משבר הקורונה 

ישראלים הם ותיקי התמודדות עם טראומה:

מלחמת ששת הימים, ההתשה, כיפור 1973, מלחמת לבנון הראשונה, קסאמים בשדרות, חומת מגן, ענבי זעם, מלחמת המפרץ הראשונה, האינתיפאדה הראשונה והשניה, מלחמת לבנון השניה ועוד. 

השנה החולפת הביאה אל פתחנו את הסדרה ״שעת נעילה״, שמעלה כאבים אישיים ולאומיים של שיריונרים בלחמת יום הכיפורים. 

בישראל חווינו איום קיומי, ולא פעם אחת.  

אנחנו יודעים על בשרנו מה זה לשבת בממ"ד ולהמתין להנחיות בתנאי חרדה קשים.

 

ייתכן שבניגוד למקומות אחרים בעולם, פיתחנו סוג של עמידות נפשית, אבל עבור רבים המלחמה לא מסתיימת אף פעם.  

משבר הקורונה היא סיפור שאנחנו לומדים להכיר, כמו גם את האופן בו כל אחד מאיתנו מתמקם כדמות בתוכו. 

אין לנו כלים אינטואיטיביים, מבוססי ניסיון קולקטיבי, להתמודד עם המצב הזה, כי מעולם לא היינו בו.

הנסיבות הללו שונות.

בניגוד למשברים ביטחוניים, בהם ניתן אפילו להיאחז בנוסטלגיה עם משמעות, הדדיות ורעות, הקורונה קחה מאיתנו את רשת הביטחון ההיא, שאנחנו כל כך אנו זקוקים לה.

אנו מזמינים אותך לשיחה של טיפל נפשי אונליין, כדי להתחזק, להיתמך ולהצטייד בכוחות חדשים.

 

הנה סרטון קצר של תאגיד כאן -

פוסט טראומה בימי קורונה:

 

  

 

האם החיים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית מחלישים את המתמודד?

תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית איננה סממן לחולשה נפשית.

כל אדם יכול לפתח אותה בנסיבות מסוימות.

  

צפו:

 

 

למעשה, תסמונת הלם קרב היא מעין ״תגובה נורמלית למצב לא נורמלי״, כאשר בפועל מי ששורד טראומה נוטה להיות חזק יותר נפשית ביחס לרבים אחרים שלא חוו טראומה.

תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית איננה בגדר כישלון רגשי והחיפוש אחר טיפול אינו הודאה בתבוסה.

 

אדרבא, הדבר מראה על הבנה שמדובר בהפרעה שמעבר לשליטתו של הלוקה בה, וכי ניתן לטפל בה.

 

החיילים שלנו, שלחמו בקרבות של כולנו, הם הסיבה בזכותה אנו כאן. חשוב שלא להזניח אותם ואת פצעיהם, הנראים והשקופים.

אסור להיכנע למחיר הפוסט טראומה על חיי הלוחם שלחם בשביל כולנו, והמודעות החברתית לפציעה השקופה עשויה ליצור שינוי משמעותי עבור הסובלים ממנה.

 

 

מוזמנים לפנות אלינו

לטיפול פסיכולוגי בטראומה נפשית בצבא,

באינטרנט או פנים אל פנים: 

  

072-3940004

 

איתן טמיר וצוות המכון 

 

 

 

 

כתיבה:  

המאמר נכתב ע״י איתן טמיר, MA;

פרסם מאמרים על טיפול פסיכולוגי בטראומה

וחקר טיפול בטראומה עם פרופ׳ אלי זומר מאונ׳ חיפה,

פרופ׳ ברט ליץ ופרופ׳ שירה מגן

מהמכון האמריקאי לטיפול בטראומה בבוסטון;

הנחה אנשי מקצוע על פסיכוטראומה

בעמותת נט״ל (נפגעי טראומה לאומית),

ניהל את ער״ן בחיפה,

לימד בקורס להכשרת קב״נים;

הדריך מודיעי נפגעים בצה״ל;

הציג בכנסים מקצועיים בנושא טראומה

נפשית בישראל ובחו״ל; 

ראש מכון טמיר

 

 

חומרים מומלצים לקריאה על הלם קרב

ספר ביכורים של רוני שקדי - נוודים - מתוך ישראל היום, יום הזיכרון 2021 <

האם המדינה מפקירה את הלומי הקרב? ישראל כסיף - וואלה <

"שגרה מטורללת, המראות ישרטו אותי". צה"ל מגלה את המחיר של הטיפול בפצועים הסורים - YNET

"מהלם למורא" - סרט תיעודי על טיפול בהלומי קרב באמצעות צמח האיוואסקה <

טיפול CPT בפוסט טראומה - טיפול בעיבוד קוגניטיבי <

לוחמי כיפור פותחים את הפצעים הנפשיים: מתוך מרכז שומרים <

  

קבוצות פייסבוק מומלצות

סיפורים מלבנון - מה שקרה במוצבים - קבוצת פייסבוק בניהול אייל שחר - לבוגרי שירות במוצבי לבנון

 

 

תודות:

יעל טל, מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

  

גל חייקין (2019). תהליך האבחון ועקרונות הטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית במסגרת היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=2989

 

רביטל ויטלזון-יעקבס. (2019). איך מתמודדים עם הלם קרב. מתוך אתר מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/opinion/136667/

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021