הישנות של דיכאון

מחקרים רבים תומכים במסקנה שדיכאון היא הפרעה נפשית שהסיכוי להישנותה גבוה למדי.

לצערנו, לפחות מבחינה סטטיסטית, מרגע שהאדם עבר תקופת דיכאון אחת, בדרך כלל תפרוץ אפיזודה דיכאונית שניה בטווח זמן של כחמש שנים.

בנוסף, אדם דיכאוני יחווה בממוצע 5-9 תקופות דיכאון בחייו.

הסיכוי להישנות דיכאון הוא ככל הנראה סביב כ-50%, ועל 70% עבור מי שכבר חווה שתי תקופות כאלה. החל מתקופת הדיכאון השלישית ואילך, הסיכוי להישנות עומד כבר על 90%.  

ספציפית, מחקר שפורסם בכתב העת Psychological Medicine מצא כי הסיכון להישנות של הפרעת דיכאון מז׳ורי היה 13.2% לאחר 5 שנים, 23.2% לאחר 10 שנים, ו 42.% לאחר 20 שנה.  

דיכאון אצל בני נוער הוא חזאי שמנבא בהסתברות גבוהה דיכאון חוזר בבגרות וליקויים תפקודיים לאורך החיים. לא רק זאת, דיכאון בגיל הנעורים מגדיל מאוד את הסיכוי להתנהגות אובדנית בבגרות.   

הכנה ומניעה

ואולם, המאמץ להביס את המחלה עשוי להפחית משמעותית את הסיכויים לחזרתה. בעוד שסביר להניח שאדם אשר ימתין להתפרצות הבאה או יסתפק בתרופות נוגדות דיכאון מבלי לחולל שינוי מהותי בחייו ייפול אל תוך הסטטיסטיקה הזו, מי שינקוט בצעדים משמעותיים עשוי בהחלט להביס את נתוני ההישנות של דיכאון קליני:

פסיכותרפיה, טיפול תרופתי, פעילות גופנית או השתתפות בקבוצות תמיכה עשויות להפחית באופן ניכר את הישנות המחלה, וככל שהפעולה המניעתית מאומצת ומוקדמת יותר סיכוייה להצליח גבוהים יותר. מחקר חדש מלמד כי טיפול קוגניטיבי עשוי למנוע הישנות של דיכאון קליני, כאשר הוא משולב עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון. 

בין היתר, חשוב להבחין בסימנים מוקדמים לדיכאון, שהם אישיים מאוד; אצל חלק מהמטופלים יתחילו כאבי בטן, אחרים יהיו רגזנים מהרגיל, ומי שקשוב לגופו עשוי לתפוס את התקף הדיכאון בזמן ולהילחם בהתפרצותו. אדם אשר יבחין, למשל, שתדירות פעילותו הגופנית יורדת, יוכל להציב בראש סדר העדיפויות שמירה על שגרת ההתעמלות. אסטרטגיה מומלצת במיוחד הינה לבקש תמיכה נפשית וחברתית מהיקרים לנו, ולבלות עמם זמן. הרבה פעמים האנשים הקרובים לנו עשויים לזהות את הסימנים המקדימים עוד לפנינו. היו קשובים לסימנים  ראשוניים להישנות ההפרעה והגיבו במהירות ובעוצמה. במצב כזה, הסיכויים יהיו לטובתכם. 

לאור תנודתיות הסימפטומים בדיכאון לאורך זמן, מטפלים מיידעים את המתמודדים ואת בני משפחותיהם לגבי הסיכון המשמעותי להישנות. הם אמורים להכיר ולזהות את הסימנים והתסמינים המוקדמים של אפיזודה דיכאונית חדשה. יש ליידע את המשפחות כי התחלת טיפול בשלב מוקדם של אפיזודה דיכאונית חוזרת יכולה להפחית את הסבירות להישנות או לפריצה חוזרת בכל העוצמה.  

שימור השיפור לאחר סיום האפיזודה הדיכאונית

מצד אחד, רבים מאיתנו תומכים ברציונל של ״הפחתה אחראית״ - צמצום מבוקר של שימוש בתרופות פסיכיאטריות כדי להגיע לאיזון באמצעים שאינם רק כדורים. 

אבל מחקר שפורסם בדצמבר 2019 בכתב העת היוקרתי JAMA Psychiatry, העלה כי מטופלים דיכאוניים שחדלו ליטול תרופות נוגדות דיכאון לאחר התאוששות ממצב של דיכאון כרוני או חוזר, הראו שיעור הישנות גבוה יותר בהשוואה למטופלים שהתמידו בנטילת טיפול תרופתי גם בתום הגל הדיכאוני.

ההבדל בהישנות נצפה בלי קשר לשאלה האם ההטבה הראשונית הושגה בעזרת טיפול למניעת דיכאון או באמצעות שילוב בין כדורים לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

מה הקשר בין הפסקת טיפול תרופתי נגד דיכאון לבין הישנות ההפרעה?

מחקר שפורסם בספטמבר 2021 ב- The New England Journal of Medicine אינו מבשר טובות:

החוקרים עקבו לאורך כשנה אחר מצבם של מטופלים דיכאוניים שהרגישו יותר טוב והחליטו (בשיתוף הרופא) להפסיק את הטיפול התרופתי.

ובכן, בחלוף 52 שבועות, בהשוואה למטופלים שהמשיכו ליטול את התרופות, הם נמצאו בסיכון כפול להישנות הדיכאון.

בואו להתייעץ אישית

 על התמודדות עם דיכאון 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

27 בינואר 2024

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

DeRubeis, R. J., Zajecka, J., Shelton, R. C., et al. (2020). Prevention of recurrence after recovery from a major depressive episode with antidepressant medication alone or in combination with cognitive behavioral therapy: Phase 2 of a 2-phase randomized clinical trial. JAMA Psychiatry, 77(3), 237–245. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2019.3900

Hardeveld, F., Spijker, J., De Graaf, R., Nolen, W., & Beekman, A. (2013). Recurrence of major depressive disorder and its predictors in the general population: Results from The Netherlands Mental Health Survey and Incidence Study (NEMESIS). Psychological Medicine, 43(1), 39-48. https://doi.org/10.1017/S0033291712002395

Healy, C. J., Lee, K. A., & D’Andrea, W. (2021). Using psychedelics with therapeutic intent is associated with lower shame and complex trauma symptoms in adults with histories of child maltreatment. Chronic Stress. https://doi.org/10.1177/24705470211029881

Huijbers, M. J., Wentink, C., & Speckens, A. E. M. (2019). Preventive cognitive therapy could be a viable and effective addition to antidepressant medication in preventing relapse or recurrence in major depressive disorder. Evidence-Based Mental Health, 22, e7.