מכון טמיר לפסיכותרפיה
אפליקציות לטיפול נפשי
אצלנו במכון, כמו במרבית המרפאות לבריאות הנפש בישראל, מציעים פסיכולוגים קליניים ופסיכותרפיסטים מומחים בתל אביב, טיפול נפשי פנים אל פנים, או טיפול פסיכולוגי אונליין, שמתקיים באמצעות שיחת וידאו (בזום או בסקייפ).
אבל לכולנו ברור שכמו כל מקצוע שירותי אחר, גם הפסיכותרפיה נמצאת בתוך שינוי פרדיגמטי, בהתאם למהפיכה הדיגיטלית שמשפיעה על כל תחום בחיינו.
לפי מחקר מעניין (ומפתיע) שפורסם לרגל יום בריאות העולמי באוקטובר 2020, עולה כי 82% מהמשתתפים סבורים כי מחשבים מציעים תמיכה נפשית טובה יותר מבני אדם...
שירותי ברה״ן דיגיטליים, שאינם מבוססים על ייעוץ עם מטפל, כמו צ'טבוטים, אפליקציות עם תוכן כתוב, תרגילים משחקיים ותוכניות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי דיגיטלי (CBT), הם תוספת ראויה לטיפול וירטואלי מבוסס קלינאי בווידאו.
הפרעות נפשיות הן מעמסה עצומה על העולם המערבי, כולל בישראל.
הנתונים, חברים וחברות, רק הולכים ומחמירים.
כיוון שלצערנו טיפול פסיכולוגי מקצועי הולם אינו נגיש לכל אדם, נולד צורך דחוף למדי בפתרונות דיגיטליים זמינים, בעלי תפוצה רחבה, חווית משתמש נוחה ויעילות מוכחת מחקרית.
סמארטפונים, שנמצאים כיום אצל מרבית בני העולם המערבי, מהווים אופק מבטיח בתחום שירותי בריאות הנפש. למרות הפוטנציאל השלילי של התמכרות לסמארטפון, מעידים מחקרים קליניים חדשים על תרומתם למטופלים רבים: מכורים, מתמודדים עם דיכאון, סכיזופרנים, ואלה רק דוגמאות בודדות של תופעה מתרחבת וחיובית.
למעשה, אמצעי התקשורת של שלושת העשורים האחרונים פתחו אפשרויות חדשות טיפול נפשי וסיוע , בזמינות חסרת תקדים, ללא תלות במרחק הגאוגרפי בין המטפל למטופל ואפילו בהיעדר מטפל (למשל באמצעות אפליקציות טיפוליות ייחודיות).
חלק מהאפשרויות הללו הוכחו מחקרית כיעילות, אחרות עדיין לא, ובכל אופן הן עשויות שלא להיות יעילות ממש כמו פסיכותרפיה אישית, פנים אל פנים, מול מטפל.
מהן האפליקציות הטיפוליות המומלצות ביותר?
האתר Medical News Today פרסם את רשימת ההמלצות שלו על אפליקציות טיפוליות ואנחנו, בגדול, מסכימים:
הכי טובה לטיפול פסיכולוגי בכלל: BetterHelp
הכי טובה בהיבט של עלויות: Talkspace
הכי טובה להדרכת הורים למתבגרים: Teen Counseling
הכי טובה לטיפול זוגי: ReGain
הכי מפרגנת: Thriveworks
הכי טובה לתמיכה רגשית: 7 Cups
הכי טובה לייעוץ פסיכיאטרי: AmWell
הכי טובה לטיפול התנהגותי: Online-Therapy.com
הכי טובה לעזרה עצמית: Bliss Online Therapy for Depression
יתרונות של אפליקציות בטיפול נפשי
האפליקציה המוכרת והמובילה כיום בעולם למתן ייעוץ נפשי דיגיטלי היא טוקספייס (Talkspace), סטארטאפ מבטיח שיוסד על ידי רוני ואורן פרנק.
אבל בעורפה של טוקספייס נושפות עוד עשרות אלפי אפליקציות שמציעות טיפול פסיכולוגי אונליין.
המגמה העולמית של מעבר לייעוץ רפואי דיגיטלי, ולאפליקציות לעזרה נפשית בפרט, הולכת ומתגברת, עם ההכרה ביתרונותיה:
לעזרה נפשית באמצעות אפליקציות דיגטליות יש יתרונות ברורים נוספים- המחיר זול יותר.
המטפל מותאם למטופל לרוב בתוך 4 שעות והוא יכול לתקשר עמו באמצעות טקסט, צ'אט חי, טלפון או שיחות וידאו, כך שבניגוד לטיפול "קלאסי" המטופל יכול ליצור קשר עם המטפל בדרכים שונות ויותר מפעם בשבוע.
הטיפול מאפשר למטופלים המצויים במצוקה קשה לקבל טיפול גם מבלי לעזוב את הבית, משימה שעלולה להיות קשה מאד בעבורם.
האנונימיות יכולה לסייע למטופלים להיפתח ולשתף בנוחות רבה יותר.
נתונים מאתר בינלאומי שמציע עזרה נפשית באינטרנט, מעלים כי ייעוץ פסיכולוגי אונליין אינו מצטמצם לבעיות נפשיות קלות, כמו קשיי הסתגלות.
הנושאים הכי שכיחים בפניות לאתרים של טיפול נפשי ברשת הם קשיי שינה, דיכאון, לחץ נפשי, חרדה, פוביות, הערכה עצמית, קשיים במערכות יחסים, הפרעות קשב, משבר, ניהול כעס, הפרעה דו-קוטבית, טראומה והתמכרויות.
45% מהמשתמשים בעזרים פסיכולוגיים ברשת מעידים כי לא היו בטיפול פסיכולוגי לפני כן - מה שעשוי להצביע על כך שהאלנטרטיבה הדיגיטלית מושכת קהלים שנרתעו מטיפול בעבר, או שהם בוטחים ונינוחים עם ממשק המחשב.
שאלה נוספת שעולה היא בנוגע לגישה של המטפל למידע אישי אודות המטופל במקרה חירום, באתרי טיפול מרחוק, בהתחשב בכך שהמידע מוחזק על ידי החברה והיא גם זו הבוחרת איזה מידע לאסוף.
למעשה, מחקר שבחן כיצד בני נוער מחפשים עזרה נפשית ורפואית באינטרנט, מצא כי מתבגרים נוטים לחיפוש תמיכה פסיכולוגית ברשת באופן לא מספיק שיטתי (נשמע כמו הערה של המורה - ״יש לך הרבה פוטנציאל...״), הם מתמודדים עם חסמים רבים במהלך ניסיונות האיתור, במיוחד בבניית מחרוזות חיפוש מתאימות. כתוצאה מכך הם מקבלים ״ים״ של אינפורמציה מקוונת, שהיא לעיתים קרובות לא ממש רלוונטית ובטוח לא עקבית.
בעייתי.
אפליקציות לטיפול בהפרעות שינה
הגישה הקוגניטיבית--התנהגותית (CBT) ״שולטת״ ביד רמה בתחום הטיפול הנפשי בקשיי שינה.
למעשה, מעטים הם המטופלים שיפיקו שינה טובה יותר מהשתתפות בתהליכים פסיכולוגיים רגשיים - זה לא ממש עובד.
CBT הוא כידוע שיטת טיפול מובנית, מבוססת פרוטוקול שנבדק במחקרים מבוקרים, הוא קצר יחסית, ממוקד, וכולל חלק נרחב של הקניית ידע פסיכוחינוכי (אינפורמציה כתובה ומדוברת - למשל, חומר קריאה שהמטפל שולח למטופל על על הגיינת שינה).
אז טיפול יעיל בהפרעות שינה מתמצה במענה מקצועי יישומי ותכליתי מאוד, כמעט כמו שיעור פרטי בקורס לימודים, כולל שיעורי בית, מורה ותלמיד ושיפור בר-מדידה במהלך הדרך.
לכן, אפשר להבין מדוע האטרקטיביות של שימוש ביישומים טיפוליים בנייד - שנקרא גם dCBTI - במטרה לשפר את איכות השינה די מתבקשת:
נכון לאפריל 2020, לא פחות מ-12 מיליון משתמשים בארה״ב ובאנגליה נעזרים באפליקציית Sleepio, אותה הורידו חינם במערכת ההפעלה בסמארטפון שלהם (אנדרואיד או IOS).
Sleepio מציעה טיפול דיגיטלי מוכח, אוטונומי ומותאם אישית לטיפול בשינה ירודה ולא איכותית.
זה נכון שיש המון תוכנות ובוטים לטיפול בהפרעות שינה, אלא שהמהנדסים שפיתחו את Sleepio מודעים היטב לחשיבות של מעקב מחקרי שוטף, לצד ייעוץ של מדעני שינה מובילים בעולם, מה שמעלה את מידת האמינות של האפליקציה לליגה אחרת.
Sleepio מתבססת אך ורק רק על כלים וטכניקות מבוססי ראיות, מתוך ארסנל הכלים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
יעילות היישומון נתמכת ב -33 מחקרים קליניים, שנסקרו על ידי עמיתים, מתוכם 8 מחקרים אקראיים מבוקרים (RCT), שנחשבים לסטנדרט הזהב בהערכת אפקטיביות של כלים טיפוליים.
ההילה שתרמו התוצאות העקביות הביאו את המכללה האמריקאית לרפואה להמליץ על Sleepio כטיפול קו ראשון עבור נדודי שינה כרוניים.
ככה עובדים...
אפליקציה לטיפול בהתמכרויות
Reset היא אפליקציה לטלפונים סלולריים, המבוססת על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. היא מסייעת לפסיכולוגים ולמומחי טיפול בהתמכרויות לטפל במתמודדים עם הפרעות שימוש באלכוהול, מריחואנה, קוקאין, או סמים ממריצים. מטרתה של האפליקציה לשמור על דבקות המטופלים בתכניות הטיפול שלהם, ולסייע להם בהימנעות מהשימוש בחומרים הבעייתיים.
האפליקציה פותחה על ידי חברת Pear Therapeutic והיא מיועדת לשימוש ל-12 שבועות, באמצעות מרשם בלבד, בקרב מטופלים שאינם סובלים מהפרעת שימוש באופיואידים, אינם מטופלים כרגע בתחליפי אופיואידיםושהפרעת השימוש לרעה במשככי כאבים אינה מלווה בהתמכרות לאלכוהול.
אפליקציה לטיפול בדיכאון
יש מענים רבים, נתמקד כאן בטיפול חדש ומבטיח בדיכאון:
Rejoyn הוא טיפול דיגיטלי מבוסס אפליקציה, שאושר על ידי ה-FDA לטיפול בדיכאון מז'ורי.
זהו הטיפול הדיגיטלי הראשון עם מרשם עבור דיכאון והוא מיועד לשמש כתוספת לטיפול אמבולטורי המנוהל על ידי מטפל עבור מבוגרים עם עם דיכאון, בגילאי 22 ומעלה, שכבר נוטלים תרופות נוגדות דיכאון.
Rejoyn משלב תרגילי אימון רגשי קוגניטיבי עם שיעורים טיפוליים קצרים.
התרגילים נועדו להתמקד ברשתות עצביות המושפעות מדיכאון ולשפר את הקשרים באזורי המוח האחראיים לרגשות.
הוכח ש-Rejoyn משפר את תסמיני הדיכאון, שיפור שנמשך גם חודש לאחר סיום הטיפול. לא דווחו על תופעות לוואי.
בעוד Rejoyn משתמש בעקרונות של CBT, המרכיב העיקרי הוא תרגילי האימון הרגשי הקוגניטיבי, ולא שיעורי הווידאו.
האפליקציה אמורה להיות זמינה להורדה בחנויות האפליקציות של iOS ו-Android בקיץ 2024.
אפליקציה לטיפול בדיכאון בזמן ההיריון
מומחים פיתחו אפליקציה שעוקבת אחר סימפטומים של דיכאון בקרב נשים בהיריון.
היישומון מסייע לרופאים ולמטפלים לעקוב באופן הדוק יותר על מצבן הנפשי של ההריוניות בין זמני הפגישות והבדיקות הרפואיות.
לאפליקציה יש חשיבות גבוהה לטיפול בדיכאון מאחר שהיא משדרת אותות מצוקה וסימני אזהרה, גם כאשר המטופלות אינן יוזמות זאת בעצמן.
מאמץ מחקרי ניכר בשילוב בין אפליקציות דיגיטליות לבין ייעוץ נפשי עבור נשים הסובלות מדיכאון במהלך היותן בהריון.
מחקר חדש, למשל, מעיד על יעילות של אפליקציית ניטור ומעקב עבור הריוניות בדיכאון, המתמודדות עם שימוש לרעה בחומרים והתנהגות מתמכרת.
אפליקציות להתמודדות עם הפרעות אכילה
הפרעות אכילה, בעיקר אנורקסיה ובולימיה, הן לעיתים קרובות ׳אגוזים טיפוליים קשים לפיצוח׳, גם כאשר מדובר על טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים בעזרת צוות רב-מערכתי (פסיכיאטרית, דיאטנית, עו״ס ועוד).
המציאות מלמדת כי רק רבע מהמטופלות (רוב המתמודדות עם הפרעות אכילה הן נשים) מראות הפחתה סימפטומטית עמידה לאחר שנה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שיעור נמוך למדי. השיפור במצב הקליני אפילו נמוך יותר כאשר מדובר על טיפול תרופתי בהפרעות הללו.
והנה יש כיוון דיגיטלי חדש:
חוקרים שוודים פיתחו לאחרונה אפליקציה ייחודית בכוונה לסייע למטופלת עם אנורקסיה ללמוד שוב לאכול בצורה נורמלית ובריאה.
החוקרים מתייחסים להפרעות אכילה ברמת הפשט, קשיים שקשורים באכילה, ולא ברמת הדרש, הפרעות נפשיות שסיבותיהן מרובות וסבוכות.
מתוך נקודת ראות כזו, מטרת האפליקציה היא לעזור לחולות אנורקסיה לנרמל את קצב האכילה באמצעות משוב מאפליקציית הסמארטפון, שמתייחס להתאמה אישית של צריכת המזון.
אפליקציה להערכת מצב נפשי מרחוק
מחקרים אחרונים אף מצביעים על יכולתם של סמארטפונים לסייע בקבלת תמונה מלאה של מצב המטופל בביקורו בקליניקה, באופן המפצה על הטיה או שכחת פרטים בעת דיווחו על מצבו.
סמארטפונים מסייעים להנגיש את הטיפול לנפגעי נפש, כאשר מחקר בשימוש בן 30 יום באפליקציית FOCUS ללוקים בהפרעות נפשיות הציג ירידה בסימפטומים פסיכוטיים, בדיכאון ובפסיכופתולוגיה כללית.
מחקר אחר באפליקציית PRIME הצביע על יכולתו של הסמארטפון לשפר את איכות חייהם של החולים. כתוצאה משימוש בתרופות עלולים חולים לסבול מחוסרים גופניים, בעוד שסמארטפונים יכולים לסייע להם בשמירה על תזונה נאותה, נטילת תרופות נכונה, שיפור שנתם והקפדה על פעילות גופנית.
חיבור ישיר לקבלת שירותי בריאות בשיחת וידאו או במסרונים, הודעות טקסט, הראה אף הוא תוצאות חיוביות בשימוש ב-FOCUS עבור סכיזופרנים וחולים אחרים.
חשוב לציין, יחד עם זאת, כי אבחון והערכה של קשיים נפשיים באמצעות אפליקציות, טומן בחובו סיכון לאבחון יתר, כך לפי מחקר אוסטרלי חדש שבחן את מידת הדיוק הדיאגנוסטי של 61 יישומונים.
הסמארטפונים שופכים מידע על האופן בו חווה המטופל הפרטני את ההפרעה, מה שמאפשר תרגום מיידי לתכנית טיפול מותאמת אישית, שעל התקדמותו יפקח אותו מכשיר עצמו.
פונקציות נוספות הממולאות כיום בהצלחה על ידי סמארטפונים הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי, קביעת פגישות ובחירת תרופות אופטימלית על בסיס סקירה פסיכיאטרית דיגיטלית.
אפליקציה להתמודדות עם לחץ נפשי וחרדה
אפליקציה שהושקה לאחרונה, Basis שמה, מציעה גישה מקוונת ומיידית למומחים שהוכשרו לסייע ולייעץ לפונים המתמודדים עם שלל לחצים נפשיים נקודתיים, תשישות וסטרס כרוני.
אנשי המקצוע הזמינים בשירות נותנים מענה ללקוחות מסביב לשעון, תוך שהם נשענים על אמצעים פסיכולוגיים מבוססי ראיות, שתמציתם מנוסחת בשיחות קצרות, מדויקות וממוקדות.
האתר הישראלי minustress מציע תכנית התערבות מקוונת, מבוססת מחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה, שמטרתה להפחית תסמינים של לחץ וחרדת מבחנים.
האפליקציה הישראלית MindReset מתבססת על הפחתת סטרס באמצעות שינוי הטיה קוגניטיבית (CBM) ותכנית טיפולית אישית.
הרעיון של שינוי הטיה קוגניטיבית (CBM) ביצוע חוזר של מטלה ממוחשבת, שנועדה להפחית את ההשפעה של תהליכי חשיבה אוטומטיים.
אפליקציות טיפוליות חינמיות מומלצות <
קראו כאן על 4 אפליקציות נוספות להפחתת לחצים - מתוך אתר גיקטיים <
אפליקציות לטיפול CBT בחרדה לילדים ונוער
אפליקציות לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי בחרדה מפותחות גם עבור ילדים ובני נוער:
למעשה, חרדה הינה תופעה שכיחה מאוד ומציבה את אחד האתגרים הגדולים ביותר בתחום בריאות הנפש.
היא מתחילה להופיע כבר בגילאים הצעירים ויכולה להוביל לדיכאון, שימוש בסמים וקשיים נפשיים אחרים.
ילדים ובני נוער נתונים ללחץ רב בזירה החברתית והאקדמית ונחשפים לרעש של מידע ברשתות החברתיות, לכן רכישת כלים להתמודדות יעילה עם חרדה, רלוונטית היום יותר מתמיד. ככל שהם מתבגרים, הם נתונים לגורמי לחץ אינטנסיביים יותר ופיתוח יכולת להתמודד עם סטרס בצורה מותאמת ובריאה, עשוי למנוע הופעת סימפטומים דיכאוניים והפרעות נפשיות אחרות. לפעמים זו בעיה: במשפחות עם הורים עובדים, הקושי להתמיד בהגעה הפיזית מהווה מכשול בתהליך הטיפולי. אך גם במקרים בהם התמדה אינה בעיה, כח האדם הקליני שמוכשר ומוסמך לטפל באמצעות פרוטוקולים של CBT בילדים ונוער אינו מספק מול עומס הפניות, מה שגורם לתורי המתנה ארוכים מאוד ומשאיר מטופלים בלי מענה. היקף התופעה והמענה הלא מספק שקיים הובילו את החוקרים באוניברסיטת פיטסבורג לפתח אפליקציה שנועדה לעזור לילדים ומתבגרים להתמודד עם חרדה.
אפליקציה זו, (SmartCAT (smartphone-enhanced child anxiety treatment, נועדה להפוך את הטיפול בהפרעות חרדה בילדים לנגישה ואפקטיבית יותר. האפליקציה החדשה, מנסה לענות על האתגרים השונים של הטיפול הCBT הן מבחינת הנגישות ויכולת ההתמדה של המטופלים והן מבחינת מיקוד הכלים הטיפוליים.
התרגילים האקטיביים והחשיפות החוזרות מול הגורמים המאיימים, הם הכלים המשמעותיים ביותר בתהליך של התמודדות והתגברות על החרדה, בילדים ונוער אך גם במבוגרים. לדעת החוקרים, תרגול הטכניקות הנלמדות בטיפול באופן יום יומי באמצעות האפליקציה וביצוע החשיפות בבית, יכול לשפר את מצבם של הילדים בצורה טובה, מהירה ומקיפה יותר.
SmartCAT מאפשרת תרגול של המיומנויות הנלמדות ברגעים הקריטיים ובנקודות הזמן בהן החרדה נוכחת יותר.
באמצעות שימוש במערכת ניווט GPS, לילד שמתמודד עם חרדה חברתית למשל, האפליקציה תקפוץ בזמן בית הספר אך תהיה שקטה יותר בשעות בהן הוא בבית.
הסמארטפון נמצא אצל ילדים ומתבגרים באופן קבוע במהלך, כך שהזמינות והמיידיות של התרגול מבטיחים את יישום המיומנויות, זאת לעומת התזכורת השבועית בפגישה הפרונטלית עם המטפל.
האפליקציה מאפשרת מעקב בזמן אמת אחר מידת החרדה של הילד המטופל וכך מספקת למטפל מידע שערכו רב יותר בהשוואה להיזכרות בדיעבד, בדיווח של הילד במהלך הפגישה השבועית על חוויה מהעבר. המידע עובר בצורה מאובטחת למטפל שיכול לעקוב אחר ההתקדמות של המטופל בכל זמן, כולל נתונים גרפיים שמעידים על כיוון ההתקדמות בטיפול.
במחקר לבחינת היעילות של האפליקציה, בדקו את הטיפול על ילדים ובני נוער שעברו טיפולי CBT פרטניים ב-50% מכמות המפגשים המומלצת. לאחר מכן, כל המשתתפים השתמשו באפליקציה החדשה על מנת לתרגל את המיומנויות אותן רכשו בטיפולים הפרטניים. תוצאות המחקר היו חיוביות והראו שיפור ניכר בכ69% מהמשתתפים, שכבר לא הציגו את כמות או חומרת הסימפטומים הדרושים לאבחנה של הפרעת חרדה.
השאיפה של החוקרים לקראת העתיד, היא להנגיש את הטיפול לילדים ובני נוער דרך מרפאות ילדים ובתי הספר. כיום, למרות שאחד מכל שישה ילדים סובל מחרדה, פחות מ20% מהסובלים ממנה מקבלים טיפול. האפליקציה SmartCAT זמינה ב-Apple store וצוות המתכנתים בסטארט אפ שמאחוריה עובדים על גרסה תואמת ב- Android אם כי נדרש עוד מחקר לפני שהאפליקציה תוצע לקהל הרחב.
כעת, מריצים את האפליקציה בפיטסבורג, בקרב רופאי ילדים, עובדים סוציאלים ועובדי חינוך בבתי ספר, על מנת לקבל עוד מידע על האופן שבו הטיפול הדיגיטלי הזה עובד וכיצד ניתן לשפרו.
איך יודעים אילו אפליקציות פסיכולוגיות יעילות?
הראיות הקליניות לטובת אפליקציות לבריאות הנפש מצטברות במהרה, אך הן קיימות בשוק באלפיהן, מרביתן נטולות הוכחות קליניות ליעילותן.
בינתיים הודיע ה-FDA על כוונתו לכונן רגולציה בתחום האפליקציות הרפואיות, אשר תנחה את המשתמשים ותכווין את כולנו אל היישומונים היעילים והטובים ביותר, סוג של מנוע חיפוש ייעודי לאפליקציות לבריאות הנפש במכשיר הנייד.
האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA), מצדה, כבר מציעה כלים המסייעים למטופלים לבחור את האפליקציות המומלצות, בעיקר אלו שהראו תוצאות מוצלחות ומוכחות במחקרים קליניים מבוקרים.
יוזמה חדשה ומעניינת, PsyberGuide, מציעה אתר מקצועי ללא כוונת רווח, בו מתבצעת סקירה והערכה של אפליקציות פסיכולוגיות לסמארטפונים ומוצרים דיגיטליים ייעוציים נוספים בתחום בריאות הנפש.
הביקורת על האפליקציות מתבססת ב-PsyberGuide על שלושה משתנים מרכזיים:
אמינות, שקיפות וחווית המשתמש.
יעילות של אפליקציות מיינדפולנס
למרות העלייה המטאורית של אפליקציות לנייד לתרגול מיינדפולנס, גם בעברית, המחקר לגבי המבנה והשימושים הפוטנציאליים ביישומים ניידים מבוססי מיינדפולנס (MBMA) מצומצם יחסית.
בעוד שנראה כי מבחר רחב של יישומוני MBMA זמין למי שמתעניין, מחקר מצא מצא מחסור כמעט מוחלט בראיות תומכות ביעילות של אפליקציות אלו.
חבל, זה חשוב.
מאפליקציות לצ׳אטבוטים - השלב הבא
חשיבותם של צ'אט בוטים שמופעלים ע״י בינה מלאכותית (AI) הולכת וגוברת, כיוון שהם יכולים להציע מידע ו״אוזן קשבת״ לכל אדם.
כמו כן, בעוד ששירותי ייעוץ מקוון לבריאות הנפש, בוידאו ובאפליקציות, גובים מחירים גבוהים יחסית, צ'ט-בוטים מופעלים לרוב ללא עלות, זמינים 24/7, וניתן בהם דגש על פרטיות המשתמשים.
חוקרים גילו כי לפחות במקרים מסוימים אנשים מרגישים נוח יותר להיעזר ב׳אווטרים׳ בהשוואה למטפל או נותן שירות מקוונים.
בדומה לשירותים אחרים שמוגשים מרחוק, גם צ'ט בוט מבוסס AI מסייע למטופלים שמתגוררים באזורים מרוחקים, שבהם נגישות פיזית אינה אפשרית או מקשה מאוד.
הצ'אט בוטים לומדים כל הזמן ושם מצוי כוחם. הם ניזונים מתמלילי דמה, ממדריכים, מפסיכולוגים ומרופאים שמאפשרים להם לפתח כלי התמודדות משופרים עבור מגוון רחב של סוגיות פסיכולוגיות.
אלחר הפרסום לגבי Webot, שפותח על ידי צוות מחקר באוניברסיטת סטנפורד, WHO (ארגון הבריאות העולמי) כולל בהמלצותיו שימוש בכלי AI גם במקרים של דיכאון, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות, דמנציה, מוגבלות שכלית והפרעות התפתחותיות כמו אוטיזם.
ביקורות על אפליקציות ועל צ׳אטבוטים של טיפול נפשי
חברות הטיפול מרחוק גדלות בקצב מהיר ואין כמעט ספק כי הצעות הטיפול שלהן מושכות קהלי מטופלים חדשים.
אבל רגע, טוענים הממבקרים, אפליקציות לבריאות הנפש תוכננו כאמצעי שנועד לתמוך בטיפול הקליני, ולא להחליף אותן.
- ישנם מחקרים ראשוניים המצביעים על יתרונות של הטיפול ברשת. רובם מלמדים על יעילות גבוהה של האפליקציות. עם זאת, מחקרי הערכה אינם עומדים בקצב העצום של הקמת יוזמות וחברות חדשות. מטפלים רבים מעלים ספק באשר לאפשרות להפיק תועלת טיפולית אמיתית עבור מטופלים בטיפול פסיכולוגי שכולו מתנהל ברשת.
האפליקציות משתמשות בשפה הטיפולית המקובלת במקצועות הפסיכותרפיה בבריאות הנפש. אלא שבמקרים רבים עלולה להתעורר מצב של אפקט פלצבו דיגיטלי שכרוך בהטעיית הציבור: למעשה, כל זמן שהאפליקציה אינה מגבה את השירות הטיפולי במחקרים קליניים מבוקרים, לא ניתן לעשות שימוש אוטומטי בהמשגות המקצועיות המקובלות בטיפול פנים אל פנים. עם זאת, לפי מחקר נרחב, מחצית מהאפליקציות פותחו על ישי צוותים ששיתפו פעולה עם מוסדות אקדמיים או ספקי בריאות.
בעייתיות אחרת קשורה באתיקה של השימוש באפליקציות למטרות אבחוניות. למשל, אפליקציה חדשה, שנקראת BiAffect, מצליחה לזהות מאפיינים ותסמינים של הפרעות מצב רוח (הפרעה ביפולרית ודיכאון) על בסיס מעקב אחר דפוס ההקלדה של המשתמש.
כל דבר במידה המתאימה: עולם הטיפול הנפשי הוירטואלי גדוש באמצעים יצירתיים לטיפול,רק שלפעמים זה יותר מדי. לפי סקר אמריקאי מקיף מטעם טלדוק (2021) כמעט 70% מהמשיבים סבורים שקשה ומציף מדי עבורם להיעזר במקביל במספר אתרים, אפליקציות לנייד ופלטפורמות טיפול וירטואליות כדי לטפל בבריאותם הנפשית.
בכלל, אנחנו בתקופה קשה ומעוררת ספק. חדשנות מגיעה יחד עם חשדנות. תחום חיסיון המידע בעולם הדיגיטלי: זוכרים את Cambridge Analytica? החברה חשפה מידע אישי של מיליוני משתמשים ומכרה אותו למטרות פוליטיות. לקוחות נהיים זהירים יותר ומבינים עד כמה המידע הכי אישי בחייהם גלוי לכל מי שרוצה ״להכיר״ אותם. בשנים הקרובות יידרשו אפליקציות טיפוליות להשקיע המון בהגנה על פרטיות המידע על מטופלים. האתיקה המקצועית תגיע גם לשירותים קליניים בסמארטפונים ותקבל, בשעה טובה, את תשומת הלב הראויה. תהליך זה רלוונטי במיוחד ליישומונים חינמיים, כי כולנו כבר מבינים שאין שירותים שאינם מפיקים רווח כלשהו בעולם האינטרנט. רוב האפליקציות לבריאות הנפש כוללות אמנם מדיניות פרטיות, אבל רק בחלק מהן מוצגת מדיניות זו למשתמשים ,טרם יצירת החשבון. מחקר שבדק את זה העלה כי 68% מהאפליקציות הטיפוליות שנבדקו לא היו שקופות מספיק לגבי מידע על הגנת הפרטיות (O'Loughlin et al, 2019). יתירה מכך, למעלה ממחצית מהן לא פרסמו מדיניות פרטיות כלל. המחקר מצא שגם במקרה של אפליקציות סלולריות שיש להן מדיניות פרטיות, נאספו נתונים מבלי ליידע את המשתמשים לגבי אופן השימוש בנתונים.
ביקורת נוספת על טיפולים פסיכולוגיים אונליין מתייחסת לפרסום אגרסיבי מדי, באמצעות שליחת מסרי טקסט ומיילים מבלבלים ומטעים באשר לשאלה האם הם מספקים שירותי בריאות נפש או רק פלטפורמה נטולת מחויבויות משפטיות לשירותים המוצעים.
תחום האפליקציות להתמודדות עם הפרעות נפשיות עודנו בחיתוליו, אך הוא גדל במהירות מסחררת ויש לו פוטנציאל מבטיח לפתרון המשבר העולמי בטיפול בבעיות נפשיות באמצעות שירותי פיקוח, בקרה והתערבות מבוססי מובייל.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
13 באפריל 2024
מקורות:
שגיא כהן, קשה לכם בבידוד? 100 סטארט-אפים בתחום בריאות הנפש ישמחו להקל עליכם. מתוך אתר דה מרקר. 30 למרץ 2020
Bakker, D., Kazantzis, N., Rickwood, D., & Rickard, N. (2016). Mental Health Smartphone Apps: Review and Evidence-Based Recommendations for Future Developments. JMIR Mental Health, 3(1), e7
Chandrashekar, P. (2018). Do mental health mobile apps work: evidence and recommendations for designing high-efficacy mental health mobile apps. mHealth, 4, 6
Freeman JL, Caldwell PH, Bennett PA, Scott KM. How adolescents aearch for and appraise online health information: a systematic review. The Journal of Pediatrics. 2018;195:244-255
Kelly R.H., et al (2001). The Detection and Treatment of Psychiatric Disorders and Substance Use Among Pregnant Women Cared for in Obstetrics. American Journal of Psychiatry 2001 158:2, 213-219
Marley, J., & Farooq, S. (2015). Mobile telephone apps in mental health practice: uses, opportunities and challenges. BJPsych Bulletin, 39(6), 288–290
Martinengo L, Stona AC, Griva K, Dazzan P, Pariante CM, von Wangenheim F, Car J. Self-guided Cognitive Behavioral Therapy Apps for Depression: Systematic Assessment of Features, Functionality, and Congruence With Evidence. J Med Internet Res. 2021 Jul 30;23(7):e27619. doi: 10.2196/27619. PMID: 34328431.
O'Loughlin K, Neary M, Adkins EC, Schueller SM. Reviewing the data security and privacy policies of mobile apps for depression. Internet Interv 2019 Mar;15:110-115
Otsuka and Click Therapeutics announce the U.S. Food and Drug Administration (FDA) clearance of Rejoyn™, the first prescription digital therapeutic authorized for the adjunctive treatment of major depressive disorder (MDD) symptoms. Business Wire. News release. April 1, 2024. https://www.businesswire.com/news/home/20240401758231/en/
Plaza I, Demarzo MM, Herrera-Mercadal P, García-Campayo J. Mindfulness-based mobile applications: literature review and analysis of current features. JMIR Mhealth Uhealth. 2013 Nov 1;1(2):e24. doi: 10.2196/mhealth.2733. PMID: 25099314; PMCID: PMC4114453.
Radovic, A., Vona, P. L., Santostefano, A. M., Ciaravino, S., Miller, E., & Stein, B. D. (2016). Smartphone Applications for Mental Health. Cyberpsychology, Behavior and Social Networking, 19(7), 465–470
Torous J and Powell A (2015). Current research and trends in the use of smartphone applications for mood disorders. Internet Interventions. 2015; 2: 169-173
https://www.psychiatrictimes.com/view/user-experience-key-step-realizing-role-mental-health-apps
https://ajp.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ajp.158.2.213
