פסיכוזה | טיפול בהתקף פסיכוטי וזיהוי אפיזודה פסיכוטית 2019

דרג פריט זה
(74 הצבעות)
פסיכוזה - תסמינים, אבחון, זיהוי, טיפול, גורמי סיכון, מחקרים פסיכוזה - תסמינים, אבחון, זיהוי, טיפול, גורמי סיכון, מחקרים

פסיכוזה

איך מזהים תסמינים פסיכוטיים?

מה הגורמים ואיך מטפלים

בהתקף פסיכוטי?

 

מהי פסיכוזה (Psychosis)?

התקף פסיכוטי, או פסיכוזההוא מצב נפשי משברי, קשה וקיצוני, בו אדם סובל מניתוק זמני מהמציאות ומפגיעה ביכולת השיפוט התקינה ובבוחן המציאות.  

פסיכוזה מוגדרת גם כהפרעה פסיכולוגית בה האדם מאבד מגע עם המציאות, חווה רעיונות לא-רציונליים ותפיסות מעוותות.  

לעיתים קרובות, האדם שנמצא בתוך התקף פסיכוטי לא יזהה את המצב ככזה ואף עשוי להתנגד לדעתם של מי שינסו להבהיר לו את המצב בו הוא שרוי.

 

  

אם חשוב לך לדבר על מצב פסיכוטי, התקשר כעת לשיחת הכוונה מהירה ואישית עם המלצה על פסיכולוג בתל אביב ובאיזורים אחרים בכל הארץ.  

  

התקף פסיכוטי

 

למתבונן מן הצד פשוט יחסית לזהות אדם החווה אפיזודה פסיכוטית משברית, כיוון שהשינוי בהתנהגותו קיצוני, מוזר וחריג.

קיימים גם מצבים פסיכוטיים חוזרים, שאינם משברים נפשיים, למשל במצבי חיים כרוניים בהם האדם מבודד, מבחירה או בהיעדר ברירה, ואינו מטופל. אדם בפסיכוזה כרונית עלול לחיות לאורך זמן בתוך מציאות פסיכוטית, בדרך כלל בעלת אופי דלוזיוני או פרנואידי. 

פסיכוזה גורמת לאנשים לפרש ולחוות את המציאות באופן שונה מאוד מאחרים: במצב פסיכוטי האדם מודע לרוב למתרחש סביבו, באמצעות מידע מחמשת החושים שלנו, אך הוא נוטה לפרש את המידע בצורה מוזרה ולרוב שגויה. העיסוק יתמקד במחשבות טורדניות שמתרוצצות בראש, מחשבות שלרוב מטעות את שיקול הדעת הבריא. 


 

אנשים המצויים

באפיזודה פסיכוטית

חווים המון מצוקה, בלבול,

פחד וחוסר אונים.

אנא זכרו זאת.

 

שלכם, 

 

איתן טמיר


הסימפטומים והתסמינים העיקריים של פסיכוזה הלוצינציות (הזיות) ודלוזיות (מחשבות שווא).

 

בואו נתייחס לשתי שאלות חשובות:

 

מהי הלוצינציה ומהי דלוזיה?

 

מהן הלוצינציות (Hallucinations)? 

הלוצינציות מתייחסות להזיות על שמיעה, ראיה או הרחה של גרויים, שאינם קיימים במציאות. 

המתמודד יסבול מהזיות של שמיעת קולות כשאיש אינו מדבר, הזיות ראייה בהן רואים דברים שאינם שם והזיות ריח על ריחות דמיוניים, כמו תחושה של טעם מתכתי בפה.

קיימות גם הזיות טקטיליות Tactile hallucination, בהן חשים הפסיכוטיים שחרקים זוחלים להם על העור.

בהזיות של תנוחה Proprioceptive hallucinations, שמתייחסות לתחושה של ציפה, יציאה מהגוף, הזרה של איבר מסוים מהגוף כולו ותחושת פאנטום (הלוצינציות גופניות כאלה נובעות לרוב משימוש אינטנסיבי בסמים פסיכדליים ולמצבים של חסך חושי או הצפה חושית).

 

 

מהן דלוזיות (Delusions)?  

דלוזיה היא מחשבה או אמונה שאינה נכונה, או שאינה בהלימה עם בוחן המציאות התקין בחוויית האדם השפוי.

למשל - ופה נעבור לגוף שני כדי להמחיש - אמונה שאחרים רוצים להזיק לך, או שהם יודעים עליך יותר ממה שהם מגלים ולכן מדברים אודותיך מאחורי הגב (פרנויה), דלוזיית הכפיל (סינדרום קפגרא), או אמונה פנימית גרנדיוזית, כמו דלוזיה שאתה המשיח (שנחווית לא אחת אצל מתמודדים עם פסיכוזה על רקע סינדרום ירושלים).

אמונות שווא כאלה מאוד מסעירות, ויתירה מכך, הן לרוב מורכבות למדי להפרכה. 

 

PSYCHOSIS DELUSIONS

 

שילוב בין הלוצינציות ודלוזיות מביא לפגיעה קשה בתפיסה, בחשיבה, ברגשות ובהתנהגות, מה שמחייב את האדם במשבר פסיכוטי לאבחון פסיכיאטרי ולעיתים קרובות למעקב וטיפול במסגרת אשפוזית. 

מה התסמינים של פסיכוזה?

מעבר לדלוזיות והלוצינציות קיימים סימפטומים נוספים, שמופיעים חלקית או לסירוגין: 

 

  • מאניה- מצב רוח טוב בצורה מוזרה, למשל חשיבה מהירה או דיבור מהיר, נטייה לא אופיינית להתחברות עם אנשים אחרים או תחושה של להיות "על גג העולם".
  • חוסר אינהיביציה והיעדר איפוק - התנהגות לא מותאמת - תוקפנות, התקפי זעם ונדליזם ואלימות.
  • פרנויה- תחושה מסיבית של חשדנות מוגברת, מאיימת ולא מותאמת.
  • חוסר מנוחה וחוסר שקט קשים - חשוב לציין כי למרות שהפרעות שינה שכיחות מאוד אצל מטופלים עם פסיכוזה, נדמה כי האפיזודה הפסיכוטית מאפילה על קשיי השינה וכי קלינאים נוטים לאבחן ולטפל בהם פחות, כך לפי דיווח מחקרי עדכני. מחקרי אורך מלמדים כי הפרעות שינה - ובהן נדודי שינה, סיוטי לילה, דום נשימה בשינה (אפנאה) פרקי זמן קצרים יותר של שינה ואיכות שינה ירודה - קשורות לחוויות פסיכוטיות.
  •  מצב רוח ירוד- בדומה לסימפטומים של דיכאון:  קושי או עודף שינה, היעדר תיאבון או תיאבון מוגבר, חוסר אנרגיה, בכי ממושך, התקפי חרדה, אנהדוניה (אובדן הנאה) ועוד.
  • בלבול חמור - האדם עשוי לדבר באופן לא צלול ואינו מותאם לסיטואציה, עלול לדבר את מחשבותיו, ליצור משפטים לא הגיוניים. פגיעה קלה עד אנושה בבוחן המציאות ובשיקול הדעת, חוסר התמצאות בזמן ובמקום,  קושי לזהות מקומות מוכרים ולעיתים גם אנשים מוכרים וקרובים.
  • שילוב של דיכאון ומאניה - הופעת סימפטומים של דיכאון ושל מאניה באותו זמן.

 

פרודרום של פסיכוזה

לעיתים קרובות מופיעים תסמינים סאב-קליניים שאינם מעידים עדיין על התקף פסיכוטי, אך מגבירים את ההסתברות שיופיע. סימפטומים תת-קליניים לפסיכוזה כוללים תסמינים פסיכוסומטיים בלתי מוסברים, נסיגה חברתית, התגברות של חרדות וירידה בתפקוד.

ניתן לקרוא כאן עוד על סימנים מוקדמים למשבר פסיכוטי: 

פסיכוזה מזדחלת - תסמינים מקדימים של התפרצות פסיכוטית <

 

DEPRESSION and ANXIETY in PSYCHOSIS

 

תחלואה נלווית 

קיימות הפרעות ומחלות נפשיות כרוניות שמתאפיינות בהתקפים פסיכוטיים, כמו מאניה-דפרסיה (הפרעה ביפולרית) , הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה ועוד הרבה הפרעות נפשיות הכוללות סימנים פסיכוטיים כתופעה משנית, כמו דמנציה, או הפרעת דחק פוסט טראומטית - PTSD  (מחקר העלה ש-30-40% מהחיילים המשוחררים המתמודדים עם PTSD חוו הזיות קוליות או ויזואליות. עדיין לא ברור מדוע במקרים מסוימים של PTSD פורצת פסיכוזה ובאחרים לא).

 

מהי פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים?

מצבים פסיכוטיים עלולים להיגרם גם כתוצאה משימוש בסמי הזיה (פסיכדלים, למשל קטמין, אסיד או MDMA), שימוש בסמים ממכרים (קוקאין, הרואין ואמפתמינים), הרעלת קנאביס, או שימוש לרעה בתרופות.

בפסיכוזה שנגרמת על רקע של אינטוקסיטציה, או הרעלה כתוצאה שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, מופיעים תסמינים פסיכוטיים זהים לאלה שתוארו לעיל, ודי קשה להבחין ביניהם בעין לא מקצועית. 

 

משבר פסיכוטי אחרי שימוש בסמים 

 

"מגואה לגהה" - משבר פסיכוטי כתוצאה משימוש בסמים בטיול

אחת התופעות החברתיות המוכרות בישראל, היא משבר נפשי בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בטיול אחרי הצבא, כאשר המדינה המובילה היא הודו ואחריה מדינות דרום אמריקה.

פסיכוזה שפורצת במהלך טיול תרמילאים מצויה בעליה חדה ומדאיגה, בעיקר לאחר סגירת "פרויקט התרמילאים" ב-2006.

אחד הארגונים שצבר ניסיון רב בטיפול במקרים אלו הוא המרכז הטיפולי כפר איזון 

psychosis causes

 

מה הגורמים לפסיכוטיות?

פסיכוזה עלולה לפרוץ גם כתוצאה מבעיה מוחית אורגנית, לחצים פסיכו-סוציאליים, גידול במוח, לחץ אימהי במהלך ההריון וגם על רקע של משבר נפשי חולף. 

במקרים נדירים יותר מתקיימת 'פסיכוזה בשניים', המכונה גם פולי א דו, שני אנשים שחולקים הזיה פסיכוטית משותפת.

קראו בהרחבה בהמשך המאמר על גורמי סיכון לפריצת פסיכוזה.

 

איך מטפלים בפסיכוזה?

כאשר פסיכוזה אינה פורצת מסיבות אורגניות, היא נגרמת בדרך כלל כתוצאה מחוסר איזון ביוכימי במוח.

במצבים אלו הטיפול המתאים הוא טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות נוגדות פסיכוזה, שמטרתן להקל על הסימפטומים, להביא לאיזון תרופתי מהר ככל הניתן ולאפשר למטופל להמשיך בשגרת חיים רגילה, בליווי מעקב פסיכיאטרי וטיפול נפשי.

טיפול פסיכולוגי נפוץ לסובלים למתמודדים עם הפרעות נפשיות בכלל ומהתקפים פסיכוטיים בפרט, הוא טיפול CBT .

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT - מקנה למטופל כלים לזהות סימנים פנימיים וחיצוניים לקראת התקף פסיכוטי מתקרב, להתמודד עם החרדה שמעורר המצב הפסיכוטי ולעזור בשלל מצבים רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (חשיבתיים). 

בנוסף לכך, בטיפול CBT לומד האדם, המצוי בתחילת הדרך במצב משברי נפשי קשה ביותר, כיצד לנהל את שגרת חייו לצד האתגרים של האפיזודה וכיצד להתנהל במצבים חברתיים, משפחתיים, הוריים וזוגיים. נרחיב על כך בהמשך המאמר.

ואולם, חשוב לציין, כי אין פסיכותרפיה כלשהי שמומלצת במצבים פסיכוטייים שבכוחה להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

הרחבה על טיפולים למצבים פסיכוטיים בהמשך המאמר... 

CBT Cognitive Behavioral Therapy

 

איך לדבר עם אדם פסיכוטי?

במידה ואדם יקר לכם מתמודד עם פסיכוזה, מה תגידו ואיך תגיבו?

  • אל תעמידו פנים שאתם שומעים ורואים דברים שאינם קיימים
  • אל תנסו לשכנע את האדם האהוב שלכם ש"האמת" שלו שגויה. מהר מאוד תיווכחו שהוא מתנגד לשלילת החוויה האישית שלו והתעקשות שלהם עלולה לפגוע באמון בכם. התחושה שאינו מובן תתרום לשקיעה עמוקה יותר של המתמודד לתוך עולמו, שמונחה זמנית על ידי לוגיקה פנימית שונה ואחרת.
  • כדאי לשאול בעדינות שאלות שיעזרו לו להישאר ממוקד ותכליתי ולהמליץ לו באהבה לפנות לעזרה מקצועית, תוך כדי תיקוף והבהרה שתישארו לצדו.

 

 

התקף פסיכוטי מעיד על בעיה שדורשת אבחון וטיפול מקצועיים.

חד משמעית - אם בן משפחה, חבר או בן זוג שלך מראה תסמינים פסיכוטיים, תהא זו טעות להקל ראש בתקווה שהוא רק 'ירד מהפסים' ותיכף יחזור לעצמו.

לא טוב להתייחס לפסיכוזה כחוויה חולפת ללא טיפול רפואי ונפשי. היא עלולה לסמן את יריית הפתיחה של מחלה מזדחלת, פיזית (על רקע אורגני) או נפשית. ובכל מקרה המנעות מעזרה מקצועית מחמירה לרוב את המצב. 

 


חשוב לדעת:

היום לא חייבים להגיע למיון בבית חולים פסיכיאטרי.

החל מקיץ 2015 יש בישראל פסיכיאטר זמין 24/7

בכל חדרי המיון בבתי החולים הכלליים


 למרות שהתקפים פסיכוטיים נשמעים כמו חוויה רחוקה וקיצונית שמרביתנו לא ניתקל כלל במהלך החיים, חשוב לדעת שמדובר בתופעה לא כל כך נדירה: 

כ-1% מכלל האוכלוסיה יסבלו מהתקף פסיכוטי לפחות פעם אחת בחיים מסיבות שונות, בין אם מדובר במחלת נפש מתפתחת, בעיה מוחית, מחלה הגוררת ירידה קוגניטיבית כמו אלצהיימר, שימוש בסמים וסיבות נוספות. משך ההתקף והסיכויים שיפרוץ שוב תלויים בהרבה גורמים, ביניהם בסיבה בגינה האדם לקה בהתקף, התמיכה של קרוביו ומידת המודעות שלהם לבעיה והשאלה האם האדם נמצא תחת השגחה, מעקב וטיפול פסיכותרפי מתאים .

התמודדות עם מצב אובדני אצל בני נוער <

 

מה גורמי הסיכון לפריצת מצב פסיכוטי?

ישנם מחקרים רבים וטובים המזהים וממפים אוכלוסיות סיכון להתפרקות נפשית פסיכוטית.

חשוב להזכיר שגורמי סיכון אינם סיבות, הם אינם מתארים יחסי סיבה ותוצאה, אלא רק תופעות שנמצאו קשורות סטטיסטית עם פריצה של פסיכוזה בבגרות.

לאחרונה פורסם מחקר חשוב שגילה כי חוויות טראומטיות חוזרות בינקות ובגיל ההתבגרות מכפילות פי 7 את הסיכוי למשבר פסיכוטי.

Journal of Psychiatric Magazine פרסם מחקר  בו נבדקו 50 זוגות של אחים אשר אחד מהם סבל מפסיכוזה והשני לא. המחקר מצא שמי שסבל מטראומות חוזרות בתקופת הינקות או בתקופת גיל ההתבגרות, יימצא בסיכון הגדול פי 7 לסבול מפסיכוזה בבגרות

 

גורמי סיכון נוספים לפסיכוזה

  • מחקר  עדכני מעלה קשר בין פסיכוזה לבין איטרי יד ימינם, כלומר שמאליים
  • דור שני למהגרים מצוי בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה
  • אישיות אנ-הדונית כרונית: כלומר, אנשים שלכל אורך החיים אינם נוטים להנות ממה שרבים אוהבים - אוכל טעים, מיניות, מנוחה ותחומי עניין
  • פגמים גופניים קלים 
  • אנשים עם חוסר יכולת לזהות ריחות
  • משקל נמוך משני ק"ג בלידה ו/או ניתוח קיסרי בחירום

 

 

מה זה דיכאון פסיכוטי?

למרות שהביטויים הקליניים של דיכאון ופסיכוזה שונים למדי, ישנן ראיות לחפיפה משמעותית בגורמים להן.  

תסמיני דיכאון ופסיכוזה נחשבים בדרך כלל לתופעות קליניות נפרדות ובעלות גורמים שונים, אך התופעה של דיכאון פסיכוטי מוכרת היטב בשדה הפסיכולוגי ובמחקר. 

 

מבחינה קלינית, האבחנה המבדלת בין דיכאון קליני לבין פסיכוזה נשענת בעיקר על העיתוי, ההתקדמות והחפיפה של תסמינים פסיכוטיים לעומת אלה של דיכאון: 

למטופלים עם הפרעה סכיזואפקטיבית יש תסמינים פסיכוטיים נמשכים, עם או בלי תסמיני הפרעה במצב הרוח. 

בדיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, למטופל בדרך כלל יש היסטוריה של אפיזודות דיכאון קודמות, והאפיזודה הנוכחית מתחילה בדיכאון שמחמיר עם הזמן, אשר במהלכו צצים סימפטומים פסיכוטיים. 

 

גלוטמט, קטמין ודיכאון פסיכוטי

תפקידו החשוב של המוליך העצבי גלוטמט הולך ומתבהר באמצעות מחקרים שחושפים את ההשפעות המהירות של תרופות נוגדות דיכאון מבוססות קטמין. קטמין נמצא יעיל למגוון הפרעות נפשיות, בעיקר לוויסות מצב רוח, טיפול מיידי בהפחתת מחשבות אובדניות ו- OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית) .

קטמין הוא חומר הרדמה וטרינרי, המשמש גם ברפואת ילדים, אבל מוכר בעיקר כסם מסיבות פסיכדלי, מה שהכניס אותו לרשימת החומרים האסורים לשימוש, ברוב העולם ובישראל. 

ברמה הביוכימית, מיוחסות ההשפעה המרדימה (או המטשטשת) וההזיות שמעורר קטמין לעיכוב הספיגה של קולטני גלוטמט NMDA. מחקרים עדכניים מעידים גם על קשר ומכניזם פעולה דומה של קטמין ותרופות אופיאטיות (פרט להשפעה הדיסוציאטיבית של קטמין, שמוסברת אחרת באופיאטים). בנוסף, נמצא כי ריכוזים גבוהים של הנוירוטרנסמיטר גלוטמט בהיפוקמפוס - איבר מוחי בעל תפקיד חשוב בדיכאון - מציעים רמז לגבי מטופלים המצויים בסיכון גבוה יותר לפריצה של פסיכוזה.

ההתרחשות המשותפת של פסיכוזה ודיכאון במגוון הקשרים, בשילוב עם תגליות גנטיות אחרונות, מחלישה את ההבדל האבחוני המסורתי בין התופעות הללו. יש גם חפיפה גוברת בתרופות המשמשות לטיפול בשתי ההפרעות, ובחירה שקולה של שילוב טיפול פסיכותרפי ותרופתי יכולה למזער תופעות לוואי ולהגביר את היעילות. 

אבחון פסיכוזה


איך מאבחנים פסיכוזה?

בנוסף לראיונות קליניים ולאבחון פסיכולוגי, מפותחים כיום כלי הערכה מדויקים לאבחון פסיכוזה, למשל באמצעות מחשב או דרך זיהוי מרקרים ביולוגיים שמתבססים על ביוטופים. 

חלק מהמתמודדים עם התקף פסיכוטי סובלים ממשבר, חולף אבל רבים מהם מאובחנים בחלוף הזמן כסובלים מסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, הפרעות נפשיות כרוניות שדורשות טיפול, או לפחות מעקב, לכל החיים. 

למרבה הצער, אין עדיין בדיקות דם או הדמיות שניתן לבצע בכדי להבחין בין אפיזודה פסיכוטית חולפת, בין סכיזופרניה ובין הפרעה דו-קוטבית.

על פי ה-DSM סכיזופרניה מאופיינת בדלוזיות, הזיות, היעדר אפקט או אפקט קהה (השטחה או הקהיה רגשית) ומצב כרוני. הפרעה דו-קוטבית כוללת דלוזיות והזיות, שינויים דרמטיים במצבי הרוח, ולרוב מדובר בהפרעה תנודתית.

אבל מחוץ ל-DSM, בעולם האמיתי של חדרי המיון והקליניקות, ההבדלים הרבה פחות ברורים...

מטופלים רבים אינם מתאימים לתיאורים הפורמליים של האבחנות. 

בעוד שאנשי מקצוע קליניים הפכו למיומנים בהערכת הסימפטומים והסימנים, המחסור בכלי אבחון, פרט לסולם ה- PANSS לאבחון פסיכוזה, גורם לבעיה שדורשת פתרון בפסיכיאטריה.

האם כל האנשים שמתויגים עם סכיזופרניה באמת סובלים מאותה הפרעה?

מה לגבי מספר גדול של אנשים בעלי סימפטומים של סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית?

על מנת שמטופלים יוכלו לקבל טיפול מדויק להפרעה שלהם, יש להעביר את הפסיכיאטריה לעידן חדש המבוסס על אבחנה ביולוגית- זהו נושא הנמצא בעדיפות העליונה של המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב. קיימים אתגרים רבים בדרך לשם, אך מחקר שנערך ב-2015 מעורר תקווה. 

Psychosis Diagnosis

אבחון פסיכוזה באמצעות מחשב

מחקר מעניין שפורסם לאחרונה ב-JAMA, מדווח כי מחשב שמופעל באמצעות אלגוריתם של אינטיליגנציה מלאכותית הצליח לאבחן פסיכוזה ודיכאון באופן מדויק יותר, בהשוואה לאבחון פסיכיאטרי אנושי. 

המחקר עקב אחר 236 נבדקים, שנמצאו בסיכון גבוה לפסיכוזה או דיכאון, מ-5 מדינות אירופאיות. קבוצת המחקר הושוותה עם קבוצת ביקורת, לאורך 18 חודשים. המדדים שנבחנו היו פריצה של פכיזוה או דיכאון, לצד תפקוד בחיי העבודה ויכולת לבסס מערכות יחסים יציבה.

המחשב ניצח..

העתיד מציע שיפור בדיוק האבחנות, באמצעות מודלים ממוחשבים לחיזוי וניבוי.

גם לאינטיליגנציה מלאכותית (AI) יש כבר מה לתרום באבחון מוקדם של פסיכוזה:

חוקרים מאוניברסיטת אמורי באטלנטה ומהרווארד פיתחו תכנה, שעובדת באמצעות למידת מכונה, באמצעותה ניתן לנבא פריצה אצל בוגרים צעירים של פסיכוזה ב-93% הצלחה. התכנה מתבססת על ניתוח השפה בה משתמשים המאובחנים, והיא נראית מבטיחה עד מאוד. 

המאמצים טובים לכולנו:

אנחנו מרוויחים אבחון וטיפול טובים יותר למצבים נפשיים קשים.

 


הגדרת ביוטיפים

במחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת טקסס, ייל והרווארד נמצאו מרקרים ביולוגיים, ביוטיפים מובחנים של פסיכוזה , אשר ניתן לזהות אותם באמצעות סמנים ביולוגיים. במחקר השתתפו 711 אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית והפרעה סכיזואפקטיבית (שילוב של סכיזופרניה והפרעת מצב רוח).

המשתתפים קיבלו מגוון רחב של מבחנים להערכת התפקודים המוחיים המקושרים לפסיכוזה- כגון מבחנים קוגניטיביים, מדידה של תהליכי עיבוד שמיעתי, הערכה של שליטה קוגניטיבית, רישום הפעילות החשמלית במוח (EEG) ובחינת תנועות העיניים.

בנוסף, כל משתתף עבר הדמיה מוחית של MRI. החוקרים בחנו את הממצאים מבלי להתייחס לאבחנות הקליניקיות וגילו (אולי באופן לא מפתיע) 3 אשכולות של ביוטיפים. אולם לשלושת האשכולות הללו יש קשר מועט לשלוש האבחנות הקליניות המסורתיות. הביוטיפים לא נבדלו זה מזה מבחינת חומרת הסימפטומים או קיומם של סימפטומים מאניים.

מכאן, נשאלת השאלה, האם הביוטיפים שנמצאו תקפים יותר מהאבחנות הקליניות המבוססות על סימפטומים?

  • ראשית, חלק מהביוטיפים נמצאו גם בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה, מה שמרמז על מרכיב גנטי.
  • שנית, הביוטיפים נבדלו זה מזה בתפקוד החברתי של האדם- כלומר, אנשים עם ביוטיפ מסוג 1 הראו ליקויים תפקודיים חמורים יותר בהשוואה לאנשים עם הביוטיפים האחרים.
  • שלישית, בהדמיות המוחיות שנערכו נמצאו הבדלים משמעותיים בין המשתתפים מבחינת החומר האפור במוח, במיוחד באונה המצחית, הקודקודית והרקתית.

 

אף על פי שממצאים אלו אינם מוכיחים שביוטיפים תקפים יותר מהאבחנות הקליניות, הם בכל זאת מעודדים גישה חדשה לאבחון הפרעות פסיכיאטריות.

חשוב להמשיך ולחקור האם שונות גנטית, תפקודים מוחיים ו/או התנהגותיים יכולים לתת תוקף לאותם ביוטיפים.

psychosis psychotherapy  

מה הטיפול היעיל ביותר בפסיכוזה?

הפסיכיאטריה עדיין 'שוברת את הראש' במטרה למצוא טיפול תרופתי מדויק ככל הניתן לפסיכוזה, טיפול פסיכופרמקולוגי שאינו פוגע בתפקודים מנטליים חיוניים ומצליח להחזיר את המתמודד במהירה לדרך המלך.

יש לה, לפסיכיאטריה מוניטין לא כל כך מוצלח בנושא: עד שנות ה-50 של המאה שעברה השתמשו לאורך 20 שנה בניתוח מוח אכזרי ביותר ודי ברברי, לובוטומיה, שפשוט ניתק בין שתי המיספרות המוח של המטופל, בקורפוס קולוסם , 'הגשר' שמחבר בין השתיים.

ההליך הלובוטומי הצליח אמנם להפסיק את הסימפטומים הפסיכוטיים, אבל 'על הדרך' הסב פגיעות קוגניטיביות חמורות ובלתי הפיכות שלא אפשרו לאדם להמשיך בחיים תקינים. אולם מאז עשתה הפסיכיאטריה בישראל מהלכים רבי משמעות, חלקם בעידוד מחאת הציבור נגד דרכי הטיפול במהלך אשפוז פסיכיאטרי (למשל, המאבק הציבורי נגד קשירות במהלך אשוז פסיכיאטרי).

הנה דרכים ליצירת קשר עם הפסיכיאטר המחוזי, במקרים דחופים של משבר פסיכוטי או סיכון אובדני. מתוך אתר משרד הבריאות:

פסיכיאטרים מחוזיים משרד הבריאות  

פסיכוזה מטופלת לרוב בשילוב בין פסיכותרפיה (טיפולים בשיחות) לבין טיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה. הטיפולים הפסיכולוגיים היעילים ביותר הם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול רגשי-תמיכתי, טיפול משפחתי, טיפול קבוצתי וטיפול דינמי. לאחרונה הולכות ומתפתחות גישות טיפוליות שיקומיות יותר, כמו ״דיאלוג פתוח״. מטרת הטיפול התרופתי היא לאזן את המטופל מבחינת הסטטוס המנטלי ותפיסת המציאות, מה שלעיתים נמצא כתנאי הכרחי בטרם תחילת טיפול פסיכותרפי. אנו ממליצים לפנות לפסיכיאטר מומחה ומנוסה, שיוכל לנהל את המקרה, החל משלב זיהוי המשבר ועד לחזרה לתפקוד תקין ויציבות. 

 

 

טיפול CBT

תרפיה התנהגותית קוגניטיבית, המכונה גם CBT, היא שיטת טיפול פסיכולוגי מבוססת-ראיות, שנבחנת כל העת באמצעות מחקרים מדעיים קפדניים.

המשמעות היא כי טיפול CBT אינו מבוסס על מה שאנשים מאמינים יעזור להם, אלא על מה שנחקר והוכח כטיפול יעיל. 

בהתמודדות עם דלוזיות והלוצינציות, המאפיינות מצב פסיכוטי, ניתן להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בעיקר באמצעות בחינת האמונות ועיוותי החשיבה העומדים מאחוריהן.

 

בתחילת הדרך, טיפול CBT הוכיח את יעילותו לטיפול בחרדה ובדיכאון, אבל כיום קיימים אלפי מחקרים שמעידים על יעילות השיטה להתמודדות עם עשרות הפרעות נפשיות אחרות.

מחקרים מלמדים אותנו שגם כאשר בוחן המציאות לקוי ושיקול הדעת נפגע, שיטות קוגניטיביות התנהגותיות עשויות לעזור לשפר את מנגנוני הערכה של המתמודד ואת המחשבות שלו, גם כאשר מדובר במחשבות רדיפה או פנטזיות גרנדיוזיות. טיפול CBT, כך מעלה מחקר בריטי, עשוי להועיל לפסיכוטים, בעיקר למי שמתקשה או מסרב להיעזר בטיפול תרופתי. 

למשל, ידוע כיום כי גם טיפול מטא-קוגניטיבי קצר טווח מצליח להפחית תסמינים פסיכוטיים ולשפר תובנה קלינית, תוצאה משמעותית שמחזיקה מעמד לפחות 6 חודשים. 

כמו בהפרעות חרדה או דיכאון, ככל שהמטפל והמטופל יצליחו לשים את האצבע על החוויה הסובייקטיבית ופשרה, כך ניתן יהיה לאתגר את המחשבות הבלתי מסתגלות ולאפשר שינוי בדפוסי החשיבה.

גם עם מטופלים פסיכוטיים, צעד אחר צעד, ניתן להציב מטרות למען הפחתת המצוקה הנחווית.

"הצלילה" אל תוך עולמו של המטופל והעבודה שנעשית גם מחוץ לפגישות, נושאת פרי ומקלה על הסבל והמצוקה של המתמודדים.

בהנחיית המטפל, המטופל לומד להציב גבול לגרויים המתרחשים בתוך עולמו הפנימי ולחזור, בהדרגה, לאורח חיים נורמטיבי. 

מסקירה עדכנית בארה״ב, עולה כי בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכוטיות, CBT הוא שיטת הטיפול הנפוצה ביותר בקרב המתמודדים עם פסיכוזה מתמשכת, בתהליך טיפולי שיחתי ׳אחד על אחד׳, שנמשך לפחות 16 פגישות רציפות.

בכל מקרה, חוויות העבר או הסיבות העמוקות שבגינן פרצה הפסיכוזה, אינן נמצאות במוקד הטיפול, בשונה מהפסיכותרפיה הדינמית הקלאסית.

psychosis mental support

 

טיפול תמיכתי-רגשי

טיפול תמיכתי-רגשי הוא אפשרות נוספת, שמטרתה לסייע למטופל ללמוד לחיות עם פסיכוזה, תוך שהוא מאמץ ומחזק דרכי חשיבה בריאות.  טיפול כזה יכול לכלול גם את בני המשפחה של המטופל, תוך שהוא מאפשר גם העברת ידע פסיכו-חינוכי למטופל ולקרובים. התמיכה הזו חשובה מאין כמוה במהלך הדרך של שיבה לחיים. 

בפסיכוזה, כמו בהפרעות נפשיות אחרות, ניתן לטפל בהצלחה. ואכן, מרבית המתמודדים יוצאים מהאפיזודה הפסיכוטית והסימפטומים נעלמים. חשוב להיעזר כמה שאפשר בשירותים הקהילתיים, במקורות הסיוע של בריאות הנפש, במשפחה ובחברים.

 

 

דיאלוג פתוח

גישת הדיאלוג הפתוח (OD) היא התערבות משפחתית ייחודית וחדשנית שפותחה בפינלנד.

ההתערבות מוכוונת המשפחה מתקיימת לאחר המשבר שמאפיין אפיזודה פסיכוטית ראשונה אצל מתמודדים ובני משפחותיהם.

השיחות הטיפוליות מתקיימות לרוב בבתיהם של המטופלים ומתמקדות בחוסר הוודאות של המצב המשברי, ברגשות האינטנסיביים שמתעוררים בקרב חברי המשפחה, כמו חרדה וחוסר אונים.

מחקר פיני שפורסם השנה מראה תוצאות יפות של הגישה במעקב קליני של 19 שנה, והשיטה נראית מבטיחה ליישום גם בישראל.

 

דף הפייסבוק של דיאלוג פתוח ישראל (דפ״י) <

 

 

טיפול דינמי 

הטיפול הדינמי אינו מתאים בדרך כלל להתמודדות עם פסיכוזה.

כבר בתחילת הדרך, עם פיתוח גישת הטיפול הפסיכותרפית, זיגמונד פרויד לא המליץ על פסיכואנליזה במצבים פסיכוטיים ואף הדגיש את אי-ההתכנות לקיים אנליזה במצבים פסיכוטיים. הוא גם הסביר: במצבים פסיכוטיים חסרה למטופל יכולת הסמלה (סימבוליזציה), שהיא הכרחית לשיח שאינו מתמקד אך ורק בהיבטים קונקרטיים.  בנוסף, טען פרויד, תהליך ההעברה בין המטופל למטפל עלול דווקא להעצים את הפסיכוזה במקום להרגיע אותה. 

ההבדל המרכזי בין נוירוזה לפסיכוזה הוא נוכחותו של בוחן המציאות: בנוירוזה, המטופל חושב או מניח שהמטפל מרגיש כלפיו בצורה כזו או אחרת. בוחן המציאות קיים במצב הנוירוטי וההסמלה מעוררת חוויה רגשית שאינה מתייחסת רק ליחסו של המטפל, אלא להיבטים נרחבים יותר בחיים, היסטוריים או עכשוויים, אליהם יכול המטפל הדינמי להתייחס מילולית, באמצעות שיקוף, פירוש, הבהרה וטכניקות טיפוליות נוספות.

לעומת זאת בפסיכוזה, למשל אצל פרנואיד המטופל בתהליך פסיכודינמי ומפתח מחשבות רדיפה כלפי המטפל, לא מתעורר חשד שהמטפל פרץ לו למחשב, הוא יודע ומשוכנע שהמטפל עשה זאת.

יש גלישה מבוחן המציאות, מה שמטיל ספק על מידת הטריטאביליות של המטופל בכלים הפסיכואנליטיים. 

 

 

הערה חשובה: למרות שבכוחן של שיטות פסיכותרפיה להועיל למטופלים פסיכוטיים, אין בה די כדי להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

psychosis medical therapy

תרופות אנטי פסיכוטיות

ב-1952 פותחה ואושרה בארה"ב התרופה האנטי פסיכוטית הראשונה טרוקטיל / תורזין, ויחד עמה הופסקו מיידית הלובוטומיות. תורזין הייתה פריצת דרך, כמות ועצמת תופעות הלוואי שחווה המטופל שנטל את התרופה היו בלתי נסבלות.

עם השנים חלו התפתחויות מקצועיות, מחקריות ואתיות והרגישות כלפי נפגעי נפש מצויה בתוך מהפך מבורך.

תרופות חדשות, בעיקר תרופות מהדור השני של תרופות אנטי פסיכוטיות (SGA), כמו זיפרקסה או סוליאן, יעילות מאוד ובעלות תופעות לוואי מצומצמות יותר.

מרבית התרופות הללו מצליחות לתת מענה שלא היה כאן לפני עשור או שניים, למרות שהדרך עדיין רחוקה.

 

להלן שתי דוגמאות מיני רבות: 

במחקר שבחן השלכות של טיפול בנשים בהריון במהלך השליש הראשון להריונן, באמצעות סרוקוול (תרופה נוגדת פסיכוזה) נמצא קשר מדאיג למומים אצל התינוקות.

מחקר מטא אנליזה, שערך סקירה וניתוח של מחקרים קודמים, העלה כי שימוש בתרופות נוגדות-פסיכוזה מגביר את הסיכון לפריצת דלקת ריאות.

 

בואו נתייחס לתרופה  קלוזפין, שנקראת בישראל גם לפונקס או לזופין:

 

לפונקס

לפונקס היא תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית, שהיעילות שלה מוכחת בטיפול בסכיזופרניה חמורה והפרעות פסיכוזה, ובכל זאת היא כמעט ואינה ניתנת על ידי אנשי המקצוע למטופלים.

בכנס הבינלאומי לחקר הסכיזופרניה בסאן דייגו ניתנו מספר המלצות בכדי להתגבר על המחסומים לשימוש בתרופה:

1. על אנשי המקצוע השונים המטפלים במטופל לעבוד בשיתוף פעולה כדי לנהל את תופעות הלוואי שעלולות להיגרם עקב השימוש בתרופה.
2. בתי החולים הפסיכיאטריים והמרפאות הציבוריות לבריאות הנפש צריכים להחזיק את התרופה ולנסח מדיניות לשימוש נכון ובטוח בה.
3. תכניות התמחות של פסיכיאטרים צריכות לכלול הנחיות דידקטיות לשימוש בתרופה.
4. לפונקס צריכה להיות תרופה מועדפת ברשימת התרופות בבתי המרקחת השונים. היא מתאימה, למשל, גם לטיפול בדיכאון פסיכוטי.
5. מרכזים אקדמיים ורשויות רפואה מדיניות ומקומיות צריכים לעודד מרכזי ייעוץ בין-תחומיים לנותני השירות השונים, כמו רוקחים ואחיות במחלקות פסיכיאטריות. ישנם ניסיונות רבים לעודד את השימוש בלפונקס, בטענה שמיליוני מטופלים יוכלו להרוויח ולקבל טיפול יותר, מה שיוביל גם לחיסכון כלכלי לכל מערכות בריאות הנפש.

המציאות השתפרה בימינו באופן משמעותי בעשורים הבאים, עם טיפולים תרופתיים מדויקים יותר, עם הרבה פחות תופעות לוואי, ונראה שאנחנו בכיוון הנכון. מסקנות של פאנל מומחים אופטימי מלמדות אותנו שההשפעה של תרופות נוגדות פסיכוזה אינה נוטה לאבד את עוצמתה בחלוף הזמן.

 

סירוב לקחת תרופות

אין לנו עמדה מיוחדת בעד טיפול תרופתי, אך חשוב לציין כאן את תפקידו החיוני, ולרוב הכרחי, לטיפול בפסיכוזה.

מחקר חדש מלמד כי מטופלים פסיכוטים שמסרבים להיעזר בתרופות אנטי-פסיכוטיות מצויים בסיכון  מוגבר להתאבדות.

ההתמודדות עם מחשבות שליליות לגבי חוויות פסיכוטיות וחרדות מאובדן שליטה נפשית קשות מנשוא. 

 

לקראת טיפול מדויק יותר בפסיכוזה

המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב מציע גישה חדשה לאבחון הפרעות נפשיות אשר מתייחסת לשילוב של סימפטומים וסימנים ביולוגיים, קוגניטיביים, התנהגותיים וחברתיים, בנוסף לסימפטומים הנפשיים הנראים לעין. כמובן שיש להמשיך ולחקור האם אבחון על פי ביוטיפים יסייע בקביעת הטיפול המתאים לכל מטופל, כגון תרופות מייצבות מצבי רוח/אנטי-פסיכוטיות/אנטי-דיכאוניות, תמיכה פסיכו-סוציאלית, פסיכותרפיה, הכשרות מקצועיות וסוגי סיוע נוספים.

כאמור במחקר שתואר קודם, קיימת ציפייה ותקווה כי שימוש במרקרים ביולוגיים (biomarkers) יספק יכולת חיזוי וניבוי טובה יותר, כך שמטופלים ומטפלים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ומדויקות יותר. החשיבות רבה עד מאד, לאור העובדה שהפרעות פסיכוטיות גורמות לסבל רב למטופלים ומשפחותיהם, ועלויות הטיפול גם הן גבוהות מאוד.

 

צפו בטריילר של הסרט זוכה האוסקר "נפלאות התבונה",

על סיפורו המדהים של פרופ' ג'ון נאש, זוכה הנובל

שהתמודד עם מחלת הסכיזופרניה:

 

 

מחקרים ומאמרים חדשים 

  • מחקר  שפורסם לאחרונה מעיד כי שלוש השנים שלאחר האשפוז הראשון עקב פסיכוזה, הן פרק זמן מסוכן יותר לאובדנות ולפציעה עצמית, בעיקר בקרב בני נוער וצעירים. 
  • מחקר חדש על הקשר בין פסיכוזה אצל מתבגרים לבין תמותה: אצל בני נוער, במהלך השנה הראשונה לאחר אפיזודה פסיכוטית, נמצא שיעור גבוה יותר של תמותה בהשוואה לשיעור התמותה אצל בני גילם בתיכון.
  • מחקר חדש מלמד שלטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש תוצאות מרשימות בעבודה טיפולית עם פסיכוטים.
  • לפי מחקר מטא-אנליזה - לפסיכוטים יש סיכוי גבוה פי 4-6 למצוא עצמם קורבנות ביחסים מתעללים.
  • היתרונות של שמיעת קולות: מחקר שניתח ראיונות של 7 גברים ונשים, אשר התמודדו לאורך החיים עם הלוצינציות שמיעתיות, מעלה כי למציאות האחרת יכול להיות גם פונטציאל לצמיחה פוסט טראומטית.
  • מקורות ידע אינטרנטיים והיעזרות במדיה חברתית, עשויים לסייע מאוד למתמודדים עם אפיזודה פסיכוזה ראשונה, בעיקר כאשר אינם מוכנים לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי, כך לפי מחקר עדכני

 

חשוב לזכור, שבניגוד להרבה הפרעות וקשיים נפשיים לצידם האדם יכול "לשרוד" מבלי טיפול לאורך שנים, התקף פסיכוטי מחייב אבחון וטיפול מעמיקים, מתאימים, ומעקב לצידם. התקף פסיכוטי עלול חלילה להסתיים בניסיונות אובדניים או בפגיעה באחרים, ובתנאים מסוימים עלול להפוך למצב מסוכן. 

אנו ממליצים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי, פרטי או ציבורי.

 

במידה והמטופל לאחר שחרור מאשפוז,

אתם מוזמנים לפנות אלינו

ונכווין אתכם למטפל במכון טמיר ת"א,

למטפל/ת בקליניקות העמיתות בכל הארץ,

או לשירות הפסיכיאטרי המתאים ברפואה הציבורית:

 

072-3940004

 

 

צוות מכון טמיר

 

 

התמודדות עם פסיכוזה - סיפור אישי

סיכום הרצאת אורח של דודו, מתמודד

סיכמה: שיר מור

 

דודו החל לעשות מופעי סטנד אפ על המחלקה לבריאות הנפש, במסגרת המופע "סליחה על ההפרעה", שרץ בכל הארץ.

כבר 3 שנים הוא לא היה באשפוז וכיום הוא סטודנט בסמינר הקיבוצים להוראת אנגלית.



ההתחלה 

דודו העדיף יותר להישאר בבית ולצפות בטלוויזיה מאשר לשחק עם חברים.

לא היו לו הרבה חברים, עשו עליו חרם, ההורים שלו היו עולים מברית המועצות אבא שלהם הרביץ להם כשהם לא התנהגו יפה, עניין של כבוד להורים הוא מאוד חשוב, היה להם חשוב שהוא יהיה מהנדס אלקטרוניקה.

השכנים היו רואים את מה שקרה בבית והיו צוחקים עליו על זה בבית הספר.

בכיתה ט' הוא עבר לתיכון מרוחק בעיר כדי לא להיות עם הילדים שהיו איתו ביסודי, בגיל 15 הוא התחיל להיות חבר של אבא שלו, לדבר בצורה חברית.

 

משבר פסיכוטי

המשבר החל בכיתה י"א כשהוא רצה להתקבל לעתודה אקדמית.

בכיתה ח' הוא היה מתאמן בקראטה, עד לגיל 17. ניגש לפסיכומטרי, קיבל ציון שלא מצא חן בעיניו, מהפסיכומטרי הראשון לשני התחיל כל המשבר.

בקראטה הייתה בחורה שהוא התאהב בו, מהמגזר הדתי לאומי, היה לה חבר, הם היו ידידים מעבר לקראטה, לאט לאט הרגשות היו מציפות אותו. הוא התחיל ללמוד באובססיביות לפסיכומטרי השני, תוך כדי למידה לבגרויות של כיתה י"ב.

התחיל לישון פחות, חצי שנה בין הפסיכומטרי הראשון לשני הוא היה ישן מאוד מעט, בקראטה מאוד השתפר, כילד שהיה מאוד ביישן כל חייו פתאום הוא רצה להופיע בטקס סיום, להופיע מול הקהל, החליט שהוא רוצה לנסוע למשלחת לפולין (למרות שיוצאים בכיתה י"א).

בין הפסיכומטרי הראשון לשני התחיל המצב הפסיכוטי - הוא הרגיש שיש לו כוחות, שהוא מישהו מיוחד, במצב פסיכוטי הכל נראה לך הגיוני, ירד מאוד במשקל.

התחיל לדבר כל מיני שטויות עם חברים, אמר לבחורה שהוא אוהב אותה, במשך שעתיים, הפסיק ללכת ללימודים, במצב פסיכוטי המחשבות מאוד מהירות, כל דבר מזכיר לך דבר אחר,  ההורים הבחינו שמשהו חריג קורה כי הוא לא מגיע ללימודים, ההורים מתייעצים עם היועצת, מדבר כל מיני שטויות "אני בכור אז יש לי מכת בכורות", ההורים משגיחים עליו. הוא אבחן את עצמו כביכול, הוא ידע שיש לו סכיזופרניה, הוא חיפש פסיכיאטר, אבא שלו מצא פסיכולוג, כל ה-45 של מפגש, הוא לא האמין שהוא פסיכולוג, הקול שלו היה דומה לקול של חבר שלו, הוא היה בטוח שהחבר שלו שם מסכה והתחפש לפסיכולוג, פשוט לא האמין לו.

הפסיכולוג אומר לאבא שאם הוא לא נרדם, הוא חייב לקחת אותו לבית חולים. נוסע לבית חולים "מאיר" עם ההורים שלו, הוא היה בטוח שהגוף שלו מפוצל, חצי אצלנו חצי אצל הבחורה שהוא התאהב בה. במיון הוא אומר לרופאה שהוא רוצה לעשות בדיקת דנ"א לבדוק שההורים שלו באמת ההורים שלו.

הפסיכיאטר מדבר איתו כמה מילים, רואה שהוא במצב פסיכוטי, הוא לא זוכר איזה יום היום, באיזה שנה אנחנו, הוא אומר שהוא במצב פסיכוטי אקוטי, צריך לאשפז אותו בבית חולים, הוא קיבל זריקה לשריר עם חומר אנטי פסיכוטי שנקרא הלידול (תרופה שעושה המון תופעות לוואי), נוסעים לשלוותה בגיל 17 מחלקת נוער.

הוא מתעורר בבוקר בבית חולים, הוא לא יודע איפה הוא נמצא, הוא רואה שיש לחלק מאנשים פיג'מות כחולות ולחלק אדומות, הוא היה בטוח שמי שלובש פיג'מה כחולה הוא מלאך ומי שאדום הוא פושע.

הוא היה בחרדות איומות, לא הכיר אף אחד, הוא הבין שיש אלמנט של קשירה, הוא אמר שאם מישהו פונה אליו הוא מפוצץ מישהו במכות, הוא ביקש מהרופא לקשור אותו. החדר של הקשירה נקרא "היחידה" נתנו לו זריקה הרגעה והוא נקשר ביום הראשון במחלקה הפסיכיאטרית. במשך השלושה שבועות הראשונים הוא מטופל בהלידול.

ההורים באים לבקר, רואים אותו במצב של ריפיון שרירים, ממש נראה כמו זומבי, מרייר, פיג'מה מלוכלכת.

אחרי שלושה שבועות מעבירים אותו לתרופה אטיפית "רספרידל" עם ממש מעט תופעות לוואי, תרופה מהדור החדש, בשילוב עם מספר תרופות נוספות.

באחד הלילות הוא פתאום מתעורר אורז את התיק, מגיע לשומר, ואומר לו שהוא הולך הביתה.

 

בשלב הזה הוא מבין שהוא לא יתגייס לצבא, הוא לא יוכל להשלים את הבגרויות (נשארו לו עוד ארבעה), הרופאים לא הסכימו לו לצאת לטקס סיום.

התחיל דיכאון פוסט פסיכוטי, הרופאה הסבירה לו שיש לו סכיזופרניה והסבירה לו שהמצב הדיכאוני נובע כתוצאה מהפסיכוזה הקשה וגם כתוצאה מתסמינים שליליים של סכיזופרניה (שום דבר לא הצחיק אותו, מרגיש שלא צריך לישון, דיכאוני).

ֿבקיץ במחלקת הנוער, העבירו אותו לאשפוז יום, שם הוא הצליח להשלים בגרויות.

כל הזמן מלווה אותו תחושת דיכאון, במצב פסיכוטי עדיף שהוא יהיה קל כי הזמן עובר לך מהר, לא כמו במצב של דיכאון.

הוא הגיע ליחידת שיקום בשלוותה, מכין אותך לחיים האמיתיים, בין אם עבודה או לימודים.

הוא היה שנה וארבעה חודשים בשלוותה והוא האמין שזה היה משבר רגעי והוא פנה לרופאה וביקש להוריד את המינון של הכדורים.

 

התחיל מכינה קדם אקדמאית בכרמיאל אורט בראודה, הוא התחיל לבכות, לא היה לו הרבה חברים, הוא אמר לרופאה שהוא בכה והרופאה החזירה את כל התרופות.

מנהל המחלקה אמר שאם הוא יפסיק ליטול את התרופות הוא יגיע להתקף פסיכוטי נוסף. הוא הגיע למרפאת בריאות הנפש בנתניה, מרפאה ממשלתית, הוא אמר להם שהוא מרגיש מצוין למרות שהוא הרגיש על הפנים, דיכאון, הזהירו אותו שאם הוא יפסיק עם הכדורים זה יחזור, הוא בכל זאת החליט להפסיק. הכיר בחורה, הצליח להשלים בגרויות, הוא ירד לאילת יחד איתה כדי לחסוך כסף, באילת הוא רב עם הבת זוג, כל אחד חזר לביתו.

הוא התחיל לעבוד באיקאה, בשירות לקוחות, התחילו לחזור המחשבות המוזרות (באותה תקופה הוא כבר לא נוטל כדורים) במצלמה הוא היה בטוח שעוקבים אחריו, הוא היה חושב שמנכ"ל איקאה הוא מהמפלגה הניאו- נאצית.

הוא הבין שמשהו לא בסדר קורה, אישפז את עצמו בבית חולים, במחלקת נוער, לחודש באשפוז מלא (היה אז בן 19) ועוד 5 חודשים באשפוז יום.

כל עבודה שהוא התחיל הוא התפטר אחרי תקופה קצרה, אבא שלו לא הסכים שהוא יגיש בקשה לביטוח לאומי (רק אחרי 10 שנים של מחלה הוא הגיש). התנדב במרכז "הפוך על הפוך" במשך לשנה.

בנוסף להתנדבות, הוא רצה להכיר מישהי, הוא יצא עם מישהי, סטודנטית לסיעוד, שבדיוק למדה על הנושא הזה.

השלים את לימודי ההנדסאי, עבר לגור יחד עם בת הזוג, התחיל לעבוד בהייטק (מגיל 19 הוא עם כדורים פסיכיאטריים) הם התחתנו הביאו לעולם 2 ילדים.

אחרי הלידה הראשונה, הוא לא אהב את העבודה בהייטק, נכנס לתקופה דיכאונית. הוא הגיע לאשפוז יום במרכז פסיכיאטרי בנתניה, הבין שהוא רוצה לעבוד בשיקום, להיות חונך.

 

מעקב תרופתי

מהאשפוז השני בגיל 19 הוא היה במעקב במשך 9 שנים אצל רופאה פרטית. בשלב מסוים הוא הפסיק את הרופאה הפרטית והוא פנה לרופאה חדשה. הרופאה החדשה אמרה שאין לו סכיזופרניה אלא מניה דיפרסיה ולכן החליפה לו את הכדורים. הילד השני שלו נולד בתקופה הזו, אחרי שהחליפו לו את הכדורים הפסיכוטיים הגיע ההתקף השלישי (תקופה מאוד קשה).

הוא הגיע לפרדסיה במצב פסיכוטי קשה, הכירו אותו כבר משני האשפוזים הקודמים, נתנו לו כדור למציצה, הוא רצה ללכת, המנהלת מחלקה אישרה את השחרור שלו (לפי גרסה אחרת הוא ברח מבית החולים).

היה יום שבת ערב חג, לא היו מוניות או אוטובוסים, הוא הלך ברגל מפרדסיה עד נתניה, ההורים מאוד דאגו לו ואז אשפזו אותו שוב במחלקה הסגורה למשך 3 שבועות.

הוא לא ידע לענות על שאלות בסיסיות, כמו איזה שנה, איזה יום היום, הוא פיתח תיאוריית הכאוס, הייתה לו אמונה שיש אנשים מושתלים במחלקה הסגורה. בשלב מסוים, הוא רצה להשתחרר מבית החולים, השיגו לו צו אשפוז בכפייה  (3 חודשים אשפוז מלא בלי חופשים בכלל).

במשך 5 חודשים הוא נעלם לילדים, הם הגיעו לבקר אותו בבית חולים כמה פעמים, למחלקה לא מכניסים פלאפונים הוא היה מתקשר דרך הטלפון הציבורי במחלקה כל יום לילדים. כשהוא השתחרר מבית החולים הוא חזר לאשפוז יום, התחיל לעבוד בחנות של ציוד משרדי, במשך שנתיים.

בהתקף השלישי שהוא היה ההתקף הכי קשה הוא לא הבין שמשהו לא בסדר איתו, הוא חשב שהכל אמיתי, לא הייתה לו תובנה.

 

 

 

כתיבה:

 

 

דפנה אברמוביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

 

תודות: 

 

יעל טל, גיא פינקלשטיין, שיר מור, שיר אינדיג וצוות מכון טמיר

 

  

 

התמודדות עם התקף פסיכוטי עקב שימוש בסמים במזרח <

מן המחקר: אומגה 3 עשוי לתרום למניעה של פסיכוזה <

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

אוהד בלנק, י. (2012). פסיכוזה ופסיכואנליזה במוסדות הציבוריים. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית:  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2719

 

 

ליבנה, מ. (2018). חוויית הפסיכוזה: המודל הסובייקטיבי של האדם.  מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3683

 

 

פיניאן, א. (2019). הקליניקה בשדה הפסיכוזה: מתן משענת לסובייקטיביות. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3838

 

 

 

 

 

Arciniegas, D. B. (2015). Psychosis. Continuum : Lifelong Learning in Neurology, 21(3 Behavioral Neurology and Neuropsychiatry), 715–736

 

 

Brand, S. J., Möller, M., & Harvey, B. H. (2015). A Review of Biomarkers in Mood and Psychotic Disorders: A Dissection of Clinical vs. Preclinical Correlates. Current Neuropharmacology, 13(3), 324–368

 

 

Byrne, P. (2007). Managing the acute psychotic episode. BMJ : British Medical Journal, 334(7595), 686–692

 

 

Cassano G. B., Pini S., Saettoni M., Dell’Osso L. (1999). Multiple anxiety disorder comorbidity in patients with mood spectrum disorders with psychotic features. Am. J. Psychiatry 156, 474–476

 

 

Castle, D. J. (2013). Cannabis and psychosis: what causes what? F1000 Medicine Reports, 5, 1

 

 

Dean, K., & Murray, R. M. (2005). Environmental risk factors for psychosis. Dialogues in Clinical Neuroscience, 7(1), 69–80

 

 

Gardner, D. M., Baldessarini, R. J., & Waraich, P. (2005). Modern antipsychotic drugs: a critical overview. CMAJ : Canadian Medical Association Journal, 172(13), 1703–1711

 

 

GARETY, P. A. (2003). The future of psychological therapies for psychosis. World Psychiatry, 2(3), 147–152

 

 

Michael Garrett (2019). Psychotherapy for Psychosis: Integrating Cognitive-Behavioral and Psychodynamic Treatment. https://www.karnacbooks.com/product/psychotherapy-for-psychosis-integrating-cognitive-behavioral-and-psychodynamic-treatment/94742

 

 

 

Heckers, S. (2009). Who Is at Risk for a Psychotic Disorder? Schizophrenia Bulletin, 35(5), 847–850

 

 

Kumar, S., Soren, S., & Chaudhury, S. (2009). Hallucinations: Etiology and clinical implications. Industrial Psychiatry Journal, 18(2), 119–126

 

 

Kråkvik, B., Gråwe, R. W., Hagen, R., & Stiles, T. C. (2013). Cognitive Behaviour Therapy for Psychotic Symptoms: A Randomized Controlled Effectiveness Trial. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 41(5), 511–524

 

 

Merritt, K., McGuire, P., & Egerton, A. (2013). Relationship between Glutamate Dysfunction and Symptoms and Cognitive Function in Psychosis. Frontiers in Psychiatry, 4, 151

 

 

Patel, A., Moreland, T., Haq, F., Siddiqui, F., Mikul, M., Qadir, H., & Raza, S. (2011). Persistent Psychosis After a Single Ingestion of “Ecstasy” (MDMA). The Primary Care Companion to CNS Disorders, 13(6), PCC.11l01200

 

 

Pradhan B, Pinninti N, Rathod S, editors. Brief Interventions for Psychosis: A Clinical Compendium. London: Springer; 2016

 

 

Schäfer, I., & Fisher, H. L. (2011). Childhood trauma and psychosis - what is the evidence? Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(3), 360–365

 

 

Treating Psychosis - A Clinician's Guide to Integrating Acceptance and Commitment Therapy, Compassion-Focused Therapy, and Mindfulness Approaches within the Cognitive Behavioral Therapy Tradition
By: Nicola P. Wright PhD, CPsych, Douglas Turkington MD, Owen P. Kelly PhD, CPsych, David Davies PhD, CPsych, Andrew M. Jacobs PsyD, CPsych, Jennifer Hopton MA, Aaron T. Beck MD, 2014. New Harbinger Publications

 

 

Wagner, G. S., McClintock, S. M., Rosenquist, P. B., & McCall, W. V. (2011). Major Depressive Disorder with Psychotic Features May Lead to MisDiagnosis of Dementia: A Case Report and Review of the Literature. Journal of Psychiatric Practice, 17(6), 432–438

 

 

https://www.scientificamerican.com/article/is-there-a-better-way-to-diagnose-psychosis

 

 

 

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2015.14091200

 

 

 

http://alert.psychnews.org/2016/09/depression-in-early-pregnancy-linked-to.html

 

 

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16751164

 

 

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4257987

 

 

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%94

 

 

 

https://academic.oup.com/schizophreniabulletin/article-abstract/doi/10.1093/schbul/sbx009/3111212/Twelve-Month-Health-Care-Use-and-Mortality-in

 

 

 

https://www.hayadan.org.il/on-lobotomy-and-phantome-pains-1607084/

 

 

 

https://www.scientificamerican.com/article/is-there-a-better-way-to-diagnose-psychosis/

 

 

 

http://www.israeldr.com/172/12784.html

 

 

 

http://www.mazorhealth.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8/

 

 

 

https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.pn.2017.pp6b1

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, מדריכה, בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה; בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר אילן. אחראית על ההתמחות הקלינית במכון טמיר תל אביב, אמונה על הקשר של המכון... More detail
ענבר קונטס | פסיכותרפיה דינמית ותרגול מיינדפולנס בתל אביב ענבר קונטס | פסיכותרפיה דינמית ותרגול מיינדפולנס בתל אביב   ענבר קונטס היא פסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית בתל אביב, עובדת סוציאלית קלינית (MA) במכון טמיר ותלמידת המסלול לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב.     אני מאמינה אני מאמינה שתסמינים פסיכולוגיים הם חלון... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב טלי בורלא גלילי    שמי טלי בורלא גלילי, אני פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב. את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב- תואר ראשון בייעוץ חינוכי ובפסיכולוגיה, ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית... More detail
רויטל רווה | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית | מכון טמיר תל אביב רויטל רווה | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית | מכון טמיר תל אביב רויטל רווה מטפלת CBT עו״ס קלינית MSW   שמי רויטל רווה, אני עובדת סוציאלית קלינית, בעלת תואר שני (MSW) מטעם אוניברסיטת תל אביב, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בתל אביב, עמיתת מכון טמיר, מדריכת סטודנטים ומרצה.   ... More detail
דניאלה זוהר עמרמי | עו״ס קלינית ופסיכותרפיסטית דינמית | מכון טמיר ת״א דניאלה זוהר עמרמי | עו״ס קלינית ופסיכותרפיסטית דינמית | מכון טמיר ת״א ברוכים הבאים,   שמי דניאלה זוהר- עמרמי, אני עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת ומטפלת פרטנית ומנחת קבוצות במכון טמיר בתל אביב.   השכלה והכשרה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה תואר שני בעבודה... More detail
ד"ר צילה סוקוליק | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב ד ד"ר צילה סוקוליק היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב (Ph.D), בעלת תואר שני ודוקטורט, שניהם בפסיכולוגיה קלינית מ-Adelphi university, The Derner Institute of Advanced Psychological Studies. מטפלת במסגרת פרטנית, זוגית וקבוצתית במכון טמיר תל אביב, במגוון של... More detail
מיכל קליין | פסיכותרפיסטית מומחית (MSW) בגליל התחתון מיכל קליין | פסיכותרפיסטית מומחית (MSW) בגליל התחתון מיכל קליין היא עובדת סוציאלית קלינית ובוגרת התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית מאוניברסיטת חיפה; כיום עובדת בפרקטיקה פרטית כעמיתת מכון טמיר במושב שרונה בצפון; מדריכה סטודנטים ואנשי מקצוע ובמקביל לומדת לקראת תואר שלישי... More detail
רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב   רון ארגמן שמי רון ארגמן, אני פסיכולוג בהתמחות קלינית בתל אביב; בעל תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית במיקוד מבוגרים מהמכללה האקדמית ת"א יפו ותואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון.   ... More detail
ד"ר עידית שלו | פסיכולוגית שיקומית מומחית | מכון טמיר בתל אביב ד    ד"ר עידית שלו היא פסיכולוגית שיקומית מומחית בתל אביב, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מומחית בטיפול קוגניטיבי ההתנהגותי, מאמנת אישית ומוסמכת בפסיכותרפיה מבוססת התמקדות (Focusing). ד״ר שלו היא מטפלת עמיתה של מכון טמיר... More detail
מור צח מוכתר | מנהלת אזור חולון בת ים והשפלה | מכון טמיר תל אביב מור צח מוכתר | מנהלת אזור חולון בת ים והשפלה | מכון טמיר תל אביב   מור צח מוכתר שמי מור צח מוכתר, אני בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות מהאוניברסיטה הפתוחה;  החל מאוקטובר 2018 לומדת לתואר שני במגמה לפסיכולוגיה חינוכית. אני עובדת 6 שנים במכון טמיר, כמנהלת איזור, ומתאמת טיפול ... More detail
אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב   אבי שרוף הוא פסיכולוג קליני מדריך בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה,יועץ קליני במכון טמיר; מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א; בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה; בתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת באוניברסיטת בר... More detail
דלית ביירון זקס | עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית ברחובות דלית ביירון זקס | עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית ברחובות דלית ביירון זקס היא עו״ס קלינית, פסיכותרפיסטית ברחובות וביבנה, במסגרת קליניקות עמיתות של מכון טמיר.   ניסיון מקצועי בעלת ניסיון חיים עשיר ורב תחומי, אופטימית מטבעי, מתחברת לאנשים ועוזרת להם. מטפלת במרפאה לבריאות הנפש... More detail
אופיר ברגמן | מנהלת קהילת המטפלים העמיתים במכון טמיר אופיר ברגמן | מנהלת קהילת המטפלים העמיתים במכון טמיר שמי אופיר ברגמן, אני עובדת כמנהלת קהילת מטפלי מכון טמיר הארצית; בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מהאקדמית תל אביב יפו ותואר שני בלקויות למידה מאוניברסיטת תל אביב. התחלתי לעבוד במכון במהלך התואר השני כמתאמת טיפול. הקשבתי... More detail
רולה חילו-דביאת | פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת |  פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת היא פסיכולוגית קלינית מומחית בחיפה, בעלת תואר שני(M.A.) בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית מאוניברסיטת חיפה. מטפלת עמיתה של מכון טמיר בחיפה.    הכשרה וניסיון מקצועיים את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטת... More detail
עדי נבו | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב עדי נבו | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב   עדי נבו היא פסיכולוגית בהתמחות קלינית בתל אביב; בעלת תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב; את התואר הראשון בפסיכולוגיה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. את שני התארים סיימה עדי בהצטיינות.     ... More detail
הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס   שמי הדס אורינגר וייס, אני מטפלת פרטנית וזוגית בגישה דינמית בצפון תל אביב; בוגרת תואר שני בחוג לביבליותרפיה מאוניברסיטת חיפה, בעלת תעודת מנחת קבוצות מוסמכת מאוניברסיטת חיפה; בוגרת החוג לטיפול... More detail
קארין רדי | פסיכולוגית קלינית מומחית בכרמל | מכון טמיר חיפה קארין רדי | פסיכולוגית קלינית מומחית בכרמל | מכון טמיר חיפה   קארין רדי   שמי קארין רדי, אני פסיכולוגית קלינית מומחית בחיפה; עמיתת מכון טמיר; מטפלת בגישה פסיכודינמית ומשלבת כלים מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. יש לי ניסיון רב בעבודה עם בני נוער ומבוגרים המתמודדים עם משברי... More detail
ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין היא מטפלת מוסמכת בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן; פסיכותרפיסטית דינמית בתל אביב; חברה בצוות ההדרכה של מכון טמיר; מנחת קבוצות ומטפלת ביחידה לטיפול זוגי ומשפחתי במרכז הרפואי תל אביב,... More detail
אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב, במסגרת מכון טמיר.    לימודים והכשרה את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב - אני מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית ובוגר תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובייעוץ... More detail
איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב היא פסיכותרפיסטית בדרום תל אביב, עובדת סוציאלית קלינית ועמיתת מכון טמיר.   פרטי השכלה תואר ראשון W.S.B בעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית אשקלון (בהצטיינות יתרה) הסמכה בשיטת "12 הצעדים" לטיפול בהתמכרויות, הרשות... More detail

מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019