פסיכוזה | טיפול בהתקף פסיכוטי וזיהוי אפיזודה פסיכוטית 2019

דרג פריט זה
(68 הצבעות)
פסיכוזה - תסמינים, אבחון, זיהוי, טיפול, גורמי סיכון, מחקרים פסיכוזה - תסמינים, אבחון, זיהוי, טיפול, גורמי סיכון, מחקרים

פסיכוזה

איך מזהים תסמינים?

מה הגורמים

ואיך מטפלים

בהתקף פסיכוטי?

מהי פסיכוזה?

התקף פסיכוטי, או פסיכוזה, הוא מצב נפשי משברי קשה וקיצוני שגורם לאדם לניתוק זמני מהמציאות ולפגיעה חזקה ביכולת השיפוט התקינה ובוחן המציאות.  פסיכוזה מוגדרת גם כהפרעה פסיכולוגית בה האדם מאבד מגע עם המציאות, חווה רעיונות לא-רציונליים ותפיסות מעוותות. 

 

אם חשוב לך לדבר על מצב פסיכוטי, התקשר כעת לשיחת הכוונה מהירה ואישית עם המלצה על פסיכולוג בתל אביב ובאיזורים אחרים בכל הארץ. 

 

 

 

 

 

לעיתים קרובות, האדם שנמצא בתוך התקף פסיכוטי לא יזהה את המצב ככזה ואף עשוי להתנגד לדעתם של מי שינסו להבהיר לו את המצב בו הוא שרוי.

התקף פסיכוטי

 

למתבונן מן הצד פשוט יחסית לזהות אדם החווה אפיזודה פסיכוטית משברית, כיוון שהשינוי בהתנהגותו קיצוני, מוזר וחריג.

קיימים גם מצבים פסיכוטיים חוזרים, שאינם משברים נפשיים, למשל במצבי חיים כרוניים בהם האדם מבודד, מבחירה או בהיעדר ברירה, ואינו מטופל. אדם בפסיכוזה כרונית עלול לחיות לאורך זמן בתוך מציאות פסיכוטית, בדרך כלל בעלת אופי דלוזיוני או פרנואידי. 

פסיכוזה גורמת לאנשים לפרש ולחוות את המציאות באופן שונה מאוד מאחרים: במצב פסיכוטי האדם מודע לרוב למתרחש סביבו, באמצעות מידע מחמשת החושים שלנו, אך הוא נוטה לפרש את המידע בצורה מוזרה ולרוב שגויה. העיסוק יתמקד במחשבות טורדניות שמתרוצצות בראש, מחשבות שלרוב מטעות את שיקול הדעת הבריא. 


 

אנשים המצויים

באפיזודה פסיכוטית

חווים המון מצוקה, בלבול,

פחד וחוסר אונים.

אנא זכרו זאת.

שלכם, 

איתן טמיר


הסימפטומים והתסמינים העיקריים של פסיכוזה הם:

  • הלוצינציות: שמיעה או ראיה של גרויים שאינם קיימים. המתמודד יסבול מהזיות של שמיעת קולות כשאיש אינו מדבר, הזיות ראייה בהן רואים דברים שאינם שם,  והזיות ריח על ריחות דמיוניים. קיימות גם הזיות מישוש, בהן חשים המתמודדים כאילו משהו זוחל להם על העור. 
  • דלוזיות: דלוזיה היא מחשבה או אמונה שאינה נכונה, או שאינה בהלימה עם בוחן המציאות התקין בחוויית האדם השפוי. למשל - ופה נעבור לגוף שני כדי להמחיש - אמונה שאחרים רוצים להזיק לך, או שהם יודעים עליך יותר ממה שהם מגלים ולכן מדברים אודותיך מאחורי הגב, או אמונה פנימית גרנדיוזית, כמו דלוזיה שאתה המשיח (שנחווית לא אחת אצל מתמודדים עם פסיכוזה על רקע סינדרום ירושלים ). אמונות כאלו מאוד מסעירות, ויתירה מכך, הן לרוב מורכבות למדי להפרכה. 

 

PSYCHOSIS DELUSIONS

 

שילוב בין הלוצינציות ודלוזיות מביא לפגיעה קשה בתפיסה, בחשיבה, ברגשות ובהתנהגות, מה שמחייב את האדם במשבר פסיכוטי לאבחון פסיכיאטרי ולעיתים קרובות למעקב וטיפול במסגרת אשפוזית. 

תסמינים של פסיכוזה

מעבר לדלוזיות והלוצינציות קיימים סימפטומים נוספים, שמופיעים חלקית או לסירוגין: 

  • מאניה- מצב רוח טוב בצורה מוזרה, למשל חשיבה מהירה או דיבור מהיר, נטייה לא אופיינית להתחברות עם אנשים אחרים או תחושה של להיות "על גג העולם".
  • חוסר אינהיביציה והיעדר איפוקהתנהגות לא מותאמת - תוקפנות, התקפי זעם, ונדליזם ואלימות.
  • פרנויה- תחושה מסיבית של חשדנות מוגברת, מאיימת ולא מותאמת.
  • חוסר מנוחה וחוסר שקט קשים - חשוב לציין כי למרות שהפרעות שינה שכיחות מאוד אצל מטופלים עם פסיכוזה, נדמה כי האפיזודה הפסיכוטית מאפילה על קשיי השינה וכי קלינאים נוטים לאבחן ולטפל בהם פחות, כך לפי דיווח מחקרי עדכני. מחקרי אורך מלמדים כי הפרעות שינה - ובהן נדודי שינה, סיוטי לילה, דום נשימה בשינה (אפנאה) פרקי זמן קצרים יותר של שינה ואיכות שינה ירודה - קשורות לחוויות פסיכוטיות.
  •  מצב רוח ירוד- בדומה לסימפטומים של דיכאון:  קושי או עודף שינה, היעדר תיאבון או תיאבון מוגבר, חוסר אנרגיה, בכי ממושך, התקפי חרדה , אנהדוניה (אובדן הנאה) ועוד.
  • בלבול חמורהאדם עשוי לדבר באופן לא צלול ואינו מותאם לסיטואציה, עלול לדבר את מחשבותיו, ליצור משפטים לא הגיוניים. פגיעה קלה עד אנושה בבוחן המציאות ובשיקול הדעת, חוסר התמצאות בזמן ובמקום,  קושי לזהות מקומות מוכרים ולעיתים גם אנשים מוכרים וקרובים.
  • שילוב של דיכאון וחרדה - הופעת סימפטומים של דיכאון ושל מאניה באותו זמן.

 

פרודרום של פסיכוזה

לעיתים קרובות מופיעים תסמינים סאב-קליניים שאינם מעידים עדיין על התקף פסיכוטי, אך מגבירים את ההסתברות שיופיע. סימפטומים תת-קליניים לפסיכוזה כוללים תסמינים פסיכוסומטיים בלתי מוסברים, נסיגה חברתית, התגברות של חרדות וירידה בתפקוד.

ניתן לקרוא כאן עוד על סימנים מוקדמים למשבר פסיכוטי: 

פסיכוזה מזדחלת - תסמינים מקדימים של התפרצות פסיכוטית <

 

DEPRESSION and ANXIETY in PSYCHOSIS

 

תחלואה נלווית 

קיימות הפרעות ומחלות נפשיות כרוניות שמתאפיינות בהתקפים פסיכוטיים, כמו מאניה-דפרסיה (הפרעה ביפולרית) , הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה ו עוד הרבה הפרעות נפשיות הכוללות סימנים פסיכוטיים כתופעה משנית, כמו דמנציה, או הפרעת דחק פוסט טראומטית - PTSD  (מחקר העלה ש-30-40% מהחיילים המשוחררים המתמודדים עם PTSD חוו הזיות קוליות או ויזואליות.

עדיין לא ברור למה במקרים מסוימים של PTSD פורצת פסיכוזה ובאחרים לא).

Drugs induced Psychosis

פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים

מצבים פסיכוטיים עלולים להיגרם גם כתוצאה משימוש בסמי הזיה (פסיכדלים, למשל קטמין, אסיד או MDMA), שימוש בסמים ממכרים (קוקאין, הרואין ואמפתמינים), הרעלת קנאביס, או שימוש לרעה בתרופות.

בפסיכוזה שנגרמת על רקע של אינטוקסיטציה, או הרעלה כתוצאה שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, מופיעים תסמינים פסיכוטיים זהים לאלה שתוארו לעיל, ודי קשה להבחין ביניהם בעין לא מקצועית. 

 

"מגואה לגהה" - משבר פסיכוטי כתוצאה משימוש בסמים בטיול

אחת התופעות החברתיות המוכרות בישראל, היא משבר נפשי בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בטיול אחרי הצבא, כאשר המדינה המובילה היא הודו ואחריה מדינות דרום אמריקה.

פסיכוזה שפורצת במהלך טיול תרמילאים מצויה בעליה חדה ומדאיגה, בעיקר לאחר סגירת "פרויקט התרמילאים" ב-2006.

אחד הארגונים שצבר ניסיון רב בטיפול במקרים אלו הוא המרכז הטיפולי כפר איזון 

psychosis causes

 

גורמים

פסיכוזה עלולה לפרוץ גם כתוצאה מבעיה מוחית אורגנית, לחצים פסיכו-סוציאליים, גידול במוח, לחץ אימהי במהלך ההריון וגם על רקע של משבר נפשי חולף. 

במקרים נדירים יותר מתקיימת 'פסיכוזה בשניים', המכונה גם פולי א דו, שני אנשים שחולקים הזיה פסיכוטית משותפת.

קראו בהרחבה בהמשך המאמר על גורמי סיכון לפריצת פסיכוזה.

 

טיפולים בפסיכוזה

כאשר פסיכוזה אינה פורצת מסיבות אורגניות, היא נגרמת בדרך כלל כתוצאה מחוסר איזון ביוכימי במוח.

במצבים אלו הטיפול המתאים הוא טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות נוגדות פסיכוזה, שמטרתן להקל על הסימפטומים, להביא לאיזון תרופתי מהר ככל הניתן ולאפשר למטופל להמשיך בשגרת חיים רגילה, בליווי מעקב פסיכיאטרי וטיפול נפשי.

טיפול פסיכולוגי נפוץ לסובלים למתמודדים עם הפרעות נפשיות בכלל ומהתקפים פסיכוטיים בפרט, הוא טיפול CBT .

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT - מקנה למטופל כלים לזהות סימנים פנימיים וחיצוניים לקראת התקף פסיכוטי מתקרב, להתמודד עם החרדה שמעורר המצב הפסיכוטי ולעזור בשלל מצבים רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים (חשיבתיים). 

בנוסף לכך, בטיפול CBT לומד האדם, המצוי בתחילת הדרך במצב משברי נפשי קשה ביותר, כיצד לנהל את שגרת חייו לצד האתגרים של האפיזודה וכיצד להתנהל במצבים חברתיים, משפחתיים, הוריים וזוגיים. נרחיב על כך בהמשך המאמר.

ואולם, חשוב לציין, כי אין פסיכותרפיה כלשהי שמומלצת במצבים פסיכוטייים שבכוחה להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

הרחבה על טיפולים למצבים פסיכוטיים בהמשך המאמר... 

CBT Cognitive Behavioral Therapy

 

איך לדבר עם אדם פסיכוטי?

התקף פסיכוטי מעיד על בעיה שדורשת אבחון וטיפול מקצועיים. חד משמעית - אם בן משפחה, חבר או בן זוג שלך מראה תסמינים פסיכוטיים, תהא זו טעות להקל ראש בתקווה שהוא רק 'ירד מהפסים' ותיכף יחזור לעצמו. לא טוב להתייחס לפסיכוזה כחוויה חולפת ללא טיפול רפואי ונפשי. היא עלולה לסמן את יריית הפתיחה של מחלה מזדחלת, פיזית (על רקע אורגני) או נפשית. ובכל מקרה המנעות מעזרה מקצועית מחמירה לרוב את המצב. 

 

במידה ואדם יקר לכם מתמודד עם פסיכוזה, מה תגידו ואיך תגיבו?

  • אל תעמידו פנים שאתם שומעים ורואים דברים שאינם קיימים
  • אל תנסו לשכנע את האדם האהוב שלכם ש"האמת" שלו שגויה. מהר מאוד תיווכחו שהוא מתנגד לשלילת החוויה האישית שלו והתעקשות שלהם עלולה לפגוע באמון בכם. התחושה שאינו מובן תתרום לשקיע  עמוקה יותר של המתמודד לתוך עולמו, שמונחה כרגע על ידי לוגיקה פנימית שונה ואחרת.
  • כדאי לשאול בעדינות שאלות שיעזרו לו להישאר ממוקד ותכליתי ולהמליץ לו באהבה לפנות לעזרה מקצועית, תוך כדי תיקוף והבהרה שתישארו לצדו.
  • הפחיתו חרדות שקשורות בפסיכיאטריה וטיפול נפשי בכלל (גם חרדות שלכם וגם שלו). הפסיכיאטריה רחוקה מלהיות מושלמת, אבל היא רחוקה הרבה יותר מהדימויים המפחידים שמציגים לנו בתקשורת. זה מה שמציע לנו כיום מדע הרפואה, וחשוב לדעת שאין אלטרטיבות רציניות.

 


חשוב לדעת:

היום לא חייבים להגיע למיון בבית חולים פסיכיאטרי.

החל מקיץ 2015 יש בישראל פסיכיאטר זמין 24/7

בכל חדרי המיון בבתי החולים הכלליים


 למרות שהתקפים פסיכוטיים נשמעים כמו חוויה רחוקה וקיצונית שמרביתנו לא ניתקל כלל במהלך החיים, חשוב לדעת שמדובר בתופעה לא כל כך נדירה: 

כ-1% מכלל האוכלוסיה יסבלו מהתקף פסיכוטי לפחות פעם אחת בחיים מסיבות שונות, בין אם מדובר במחלת נפש מתפתחת, בעיה מוחית, מחלה הגוררת ירידה קוגניטיבית כמו אלצהיימר, שימוש בסמים וסיבות נוספות. משך ההתקף והסיכויים שיפרוץ שוב תלויים בהרבה גורמים, ביניהם בסיבה בגינה האדם לקה בהתקף, התמיכה של קרוביו ומידת המודעות שלהם לבעיה והשאלה האם האדם נמצא תחת השגחה, מעקב וטיפול פסיכותרפי מתאים .

התמודדות עם מצב אובדני אצל בני נוער <

 

גורמי סיכון לפריצת מצב פסיכוטי

ישנם מחקרים רבים וטובים המזהים וממפים אוכלוסיות סיכון להתפרקות נפשית פסיכוטית.

חשוב להזכיר שגורמי סיכון אינם סיבות, הם אינם מתארים יחסי סיבה ותוצאה, אלא רק תופעות שנמצאו קשורות סטטיסטית עם פריצה של פסיכוזה בבגרות.

לאחרונה פורסם מחקר חשוב שגילה כי חוויות טראומטיות חוזרות בינקות ובגיל ההתבגרות מכפילות פי 7 את הסיכוי למשבר פסיכוטי.

Journal of Psychiatric Magazine פרסם מחקר  בו נבדקו 50 זוגות של אחים אשר אחד מהם סבל מפסיכוזה והשני לא. המחקר מצא שמי שסבל מטראומות חוזרות בתקופת הינקות או בתקופת גיל ההתבגרות, יימצא בסיכון הגדול פי 7 לסבול מפסיכוזה בבגרות

 

גורמי סיכון נוספים לפסיכוזה

  • מחקר  עדכני מעלה קשר בין פסיכוזה לבין איטרי יד ימינם, כלומר שמאליים
  • דור שני למהגרים מצוי בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה
  • אישיות אנ-הדונית כרונית: כלומר, אנשים שלכל אורך החיים אינם נוטים להנות ממה שרבים אוהבים - אוכל טעים, מיניות, מנוחה ותחומי עניין
  • פגמים גופניים קלים 
  • אנשים עם חוסר יכולת לזהות ריחות
  • משקל נמוך משני ק"ג בלידה ו/או ניתוח קיסרי בחירום

 

 

דיכאון פסיכוטי

למרות שהביטויים הקליניים של דיכאון ופסיכוזה שונים למדי, ישנן ראיות לחפיפה משמעותית בגורמים להן.  

תסמיני דיכאון ופסיכוזה נחשבים בדרך כלל לתופעות קליניות נפרדות ובעלות גורמים שונים, אך התופעה של דיכאון פסיכוטי מוכרת היטב בשדה הפסיכולוגי ובמחקר. 

 

מבחינה קלינית, האבחנה המבדלת בין דיכאון מז'ורי לבין פסיכוזה נשענת בעיקר על העיתוי, ההתקדמות והחפיפה של תסמינים פסיכוטיים לעומת אלה של דיכאון: 

למטופלים עם הפרעה סכיזואפקטיבית יש תסמינים פסיכוטיים נמשכים, עם או בלי תסמיני הפרעה במצב הרוח. 

בדיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, למטופל בדרך כלל יש היסטוריה של אפיזודות דיכאון קודמות, והאפיזודה הנוכחית מתחילה בדיכאון שמחמיר עם הזמן, אשר במהלכו צצים סימפטומים פסיכוטיים. 

 

גלוטמט, קטמין ודיכאון פסיכוטי

תפקידו החשוב של המוליך העצבי גלוטמט הולך ומתבהר באמצעות מחקרים שחושפים את ההשפעות המהירות של תרופות נוגדות דיכאון מבוססות קטמין. קטמין נמצא יעיל למגוון הפרעות נפשיות, בעיקר לוויסות מצב רוח, טיפול מיידי בהפחתת מחשבות אובדניות ו- OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית) .

קטמין הוא חומר הרדמה וטרינרי, המשמש גם ברפואת ילדים, אבל מוכר בעיקר כסם מסיבות פסיכדלי, מה שהכניס אותו לרשימת החומרים האסורים לשימוש, ברוב העולם ובישראל. 

ברמה הביוכימית, מיוחסות ההשפעה המרדימה (או המטשטשת) וההזיות שמעורר קטמין לעיכוב הספיגה של קולטני גלוטמט NMDA. מחקרים עדכניים מעידים גם על קשר ומכניזם פעולה דומה של קטמין ותרופות אופיאטיות (פרט להשפעה הדיסוציאטיבית של קטמין, שמוסברת אחרת באופיאטים). בנוסף, נמצא כי ריכוזים גבוהים של הנוירוטרנסמיטר גלוטמט בהיפוקמפוס - איבר מוחי בעל תפקיד חשוב בדיכאון - מציעים רמז לגבי מטופלים המצויים בסיכון גבוה יותר לפריצה של פסיכוזה.

ההתרחשות המשותפת של פסיכוזה ודיכאון במגוון הקשרים, בשילוב עם תגליות גנטיות אחרונות, מחלישה את ההבדל האבחוני המסורתי בין התופעות הללו. יש גם חפיפה גוברת בתרופות המשמשות לטיפול בשתי ההפרעות, ובחירה שקולה של שילוב טיפול פסיכותרפי ותרופתי יכולה למזער תופעות לוואי ולהגביר את היעילות. 

אבחון פסיכוזה


אבחון פסיכוזה

מרבית המתמודדים עם הפרעות פסיכוטיות מאובחנים כסובלים מסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית.

על פי ה-DSM סכיזופרניה מאופיינת בדלוזיות, הזיות, היעדר אפקט או אפקט קהה (השטחה או הקהיה רגשית) ומצב כרוני. הפרעה דו-קוטבית כוללת דלוזיות והזיות, שינויים דרמטיים במצבי הרוח, ולרוב מדובר בהפרעה תנודתית.

אבל מחוץ ל-DSM, בעולם האמיתי של חדרי המיון והקליניקות, ההבדלים הרבה פחות ברורים...

מטופלים רבים אינם מתאימים לתיאורים הפורמליים של האבחנות. למרבה הצער, אין עדיין בדיקות דם או הדמיות שניתן לבצע בכדי להבחין בין אפיזודה פסיכוטית חולפת, בין סכיזופרניה ובין הפרעה דו-קוטבית.

בעוד שאנשי מקצוע קליניים הפכו למיומנים בהערכת הסימפטומים והסימנים, המחסור בכלי אבחון, פרט לסולם ה- PANSS לאבחון פסיכוזה, גורם לבעיה רצינית בפסיכיאטריה.

האם כל האנשים שמתויגים עם סכיזופרניה באמת סובלים מאותה הפרעה?

מה לגבי מספר גדול של אנשים בעלי סימפטומים של סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית?

על מנת שמטופלים יוכלו לקבל טיפול מדויק להפרעה שלהם, יש להעביר את הפסיכיאטריה לעידן חדש המבוסס על אבחנה ביולוגית- זהו נושא הנמצא בעדיפות העליונה של המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב. קיימים אתגרים רבים בדרך לשם, אך מחקר שנערך ב-2015 מעורר תקווה. 

Psychosis Diagnosis

אבחון פסיכוזה באמצעות מחשב

מחקר מעניין שפורסם לאחרונה ב-JAMA, מדווח כי מחשב שמופעל באמצעות אלגוריתם של אינטיליגנציה מלאכותית הצליח לאבחן פסיכוזה ודיכאון באופן מדויק יותר, בהשוואה לאבחון פסיכיאטרי אנושי. 

המחקר עקב אחר 236 נבדקים, שנמצאו בסיכון גבוה לפסיכוזה או דיכאון, מ-5 מדינות אירופאיות. קבוצת המחקר הושוותה עם קבוצת ביקורת, לאורך 18 חודשים. המדדים שנבחנו היו פריצה של פכיזוה או דיכאון, לצד תפקוד בחיי העבודה ויכולת לבסס מערכות יחסים יציבה.

המחשב ניצח..

העתיד מציע שיפור בדיוק האבחנות, באמצעות מודלים ממוחשבים לחיזוי וניבוי.

גם לאינטיליגנציה מלאכותית (AI) יש כבר מה לתרום באבחון מוקדם של פסיכוזה:

חוקרים מאוניברסיטת אמורי באטלנטה ומהרווארד פיתחו תכנה, שעובדת באמצעות למידת מכונה, באמצעותה ניתן לנבא פריצה אצל בוגרים צעירים של פסיכוזה ב-93% הצלחה. התכנה מתבססת על ניתוח השפה בה משתמשים המאובחנים, והיא נראית מבטיחה עד מאוד. 

המאמצים טובים לכולנו:

אנחנו מרוויחים אבחון וטיפול טובים יותר למצבים נפשיים קשים.

 


הגדרת ביוטיפים

במחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת טקסס, ייל והרווארד נמצאו מרקרים ביולוגיים, ביוטיפים מובחנים של פסיכוזה , אשר ניתן לזהות אותם באמצעות סמנים ביולוגיים. במחקר השתתפו 711 אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית והפרעה סכיזואפקטיבית (שילוב של סכיזופרניה והפרעת מצב רוח).

המשתתפים קיבלו מגוון רחב של מבחנים להערכת התפקודים המוחיים המקושרים לפסיכוזה- כגון מבחנים קוגניטיביים, מדידה של תהליכי עיבוד שמיעתי, הערכה של שליטה קוגניטיבית, רישום הפעילות החשמלית במוח (EEG) ובחינת תנועות העיניים.

בנוסף, כל משתתף עבר הדמיה מוחית של MRI. החוקרים בחנו את הממצאים מבלי להתייחס לאבחנות הקליניקיות וגילו (אולי באופן לא מפתיע) 3 אשכולות של ביוטיפים. אולם לשלושת האשכולות הללו יש קשר מועט לשלוש האבחנות הקליניות המסורתיות. הביוטיפים לא נבדלו זה מזה מבחינת חומרת הסימפטומים או קיומם של סימפטומים מאניים.

מכאן, נשאלת השאלה, האם הביוטיפים שנמצאו תקפים יותר מהאבחנות הקליניות המבוססות על סימפטומים?

  • ראשית, חלק מהביוטיפים נמצאו גם בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה, מה שמרמז על מרכיב גנטי.
  • שנית, הביוטיפים נבדלו זה מזה בתפקוד החברתי של האדם- כלומר, אנשים עם ביוטיפ מסוג 1 הראו ליקויים תפקודיים חמורים יותר בהשוואה לאנשים עם הביוטיפים האחרים.
  • שלישית, בהדמיות המוחיות שנערכו נמצאו הבדלים משמעותיים בין המשתתפים מבחינת החומר האפור במוח, במיוחד באונה המצחית, הקודקודית והרקתית.

 

אף על פי שממצאים אלו אינם מוכיחים שביוטיפים תקפים יותר מהאבחנות הקליניות, הם בכל זאת מעודדים גישה חדשה לאבחון הפרעות פסיכיאטריות.

חשוב להמשיך ולחקור האם שונות גנטית, תפקודים מוחיים ו/או התנהגותיים יכולים לתת תוקף לאותם ביוטיפים.

psychosis psychotherapy  

טיפולים בפסיכוזה

הפסיכיאטריה עדיין 'שוברת את הראש' במטרה למצוא טיפול תרופתי מדויק ככל הניתן לפסיכוזה, טיפול פסיכופרמקולוגי שאינו פוגע בתפקודים מנטליים חיוניים ומצליח להחזיר את המתמודד במהירה לדרך המלך.

יש לה, לפסיכיאטריה מוניטין לא כל כך מוצלח בנושא: עד שנות ה-50 של המאה שעברה השתמשו לאורך 20 שנה בניתוח מוח אכזרי ביותר ודי ברברי, לובוטומיה, שפשוט ניתק בין שתי המיספרות המוח של המטופל, בקורפוס קולוסם , 'הגשר' שמחבר בין השתיים.

ההליך הלובוטומי הצליח אמנם להפסיק את הסימפטומים הפסיכוטיים, אבל 'על הדרך' הסב פגיעות קוגניטיביות חמורות ובלתי הפיכות שלא אפשרו לאדם להמשיך בחיים תקינים. 

 בהתמודדות עם דלוזיות והלוצינציות, המאפיינות מצב פסיכוטי, ניתן להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בעיקר באמצעות בחינת האמונות ועיוותי החשיבה העומדים מאחוריהן.

 

טיפול CBT

תרפיה התנהגותית קוגניטיבית, המכונה גם CBT, היא שיטת טיפול פסיכולוגי מבוססת-ראיות, שנבחנת כל העת באמצעות מחקרים מדעיים קפדניים.

המשמעות היא כי טיפול CBT אינו מבוסס על מה שאנשים מאמינים יעזור להם, אלא על מה שנחקר והוכח כטיפול יעיל.

בתחילת הדרך, טיפול CBT הוכיח את יעילותו לטיפול בחרדה ובדיכאון, אבל כיום קיימים אלפי מחקרים שמעידים על יעילות השיטה להתמודדות עם עשרות הפרעות נפשיות אחרות.

מחקרים מלמדים אותנו שגם כאשר בוחן המציאות לקוי ושיקול הדעת נפגע, שיטות קוגניטיביות התנהגותיות עשויות לעזור לשפר את מנגנוני הערכה של המתמודד ואת המחשבות שלו, גם כאשר מדובר במחשבות רדיפה או פנטזיות גרנדיוזיות. טיפול CBT, כך מעלה מחקר בריטי, עשוי להועיל לפסיכוטים, בעיקר למי שמתקשה או מסרב להיעזר בטיפול תרופתי. 

למשל, ידוע כיום כי גם טיפול מטא-קוגניטיבי קצר טווח מצליח להפחית תסמינים פסיכוטיים ולשפר תובנה קלינית, תוצאה משמעותית שמחזיקה מעמד לפחות 6 חודשים. 

כמו בהפרעות חרדה או דיכאון, ככל שהמטפל והמטופל יצליחו לשים את האצבע על החוויה הסובייקטיבית ופשרה, כך ניתן יהיה לאתגר את המחשבות הבלתי מסתגלות ולאפשר שינוי בדפוסי החשיבה.

גם עם מטופלים פסיכוטיים, צעד אחר צעד, ניתן להציב מטרות למען הפחתת המצוקה הנחווית.

"הצלילה" אל תוך עולמו של המטופל והעבודה שנעשית גם מחוץ לפגישות, נושאת פרי ומקלה על הסבל והמצוקה של המתמודדים.

בהנחיית המטפל, המטופל לומד להציב גבול לגרויים המתרחשים בתוך עולמו הפנימי ולחזור, בהדרגה, לאורח חיים נורמטיבי. 

מסקירה עדכנית בארה״ב, עולה כי בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכוטיות, CBT הוא שיטת הטיפול הנפוצה ביותר בקרב המתמודדים עם פסיכוזה מתמשכת, בתהליך טיפולי שיחתי ׳אחד על אחד׳, שנמשך לפחות 16 פגישות רציפות.

בכל מקרה, חוויות העבר או הסיבות העמוקות שבגינן פרצה הפסיכוזה, אינן נמצאות במוקד הטיפול, בשונה מהפסיכותרפיה הדינמית הקלאסית.

psychosis mental support

 

טיפול תמיכתי

טיפול תמיכתי-רגשי הוא אפשרות נוספת, שמטרתה לסייע למטופל ללמוד לחיות עם פסיכוזה, תוך שהוא מאמץ ומחזק דרכי חשיבה בריאות.  טיפול כזה יכול לכלול גם את בני המשפחה של המטופל, תוך שהוא מאפשר גם העברת ידע פסיכו-חינוכי למטופל ולקרובים. התמיכה הזו חשובה מאין כמוה במהלך הדרך של שיבה לחיים. 

בפסיכוזה, כמו בהפרעות נפשיות אחרות, ניתן לטפל בהצלחה. ואכן, מרבית המתמודדים יוצאים מהאפיזודה הפסיכוטית והסימפטומים נעלמים. חשוב להיעזר כמה שאפשר בשירותים הקהילתיים, במקורות הסיוע של בריאות הנפש, במשפחה ובחברים.

 

 

דיאלוג פתוח

גישת הדיאלוג הפתוח (OD) היא התערבות משפחתית ייחודית וחדשנית שפותחה בפינלנד.

ההתערבות מוכוונת המשפחה מתקיימת לאחר המשבר שמאפיין אפיזודה פסיכוטית ראשונה אצל מתמודדים ובני משפחותיהם.

השיחות הטיפוליות מתקיימות לרוב בבתיהם של המטופלים ומתמקדות בחוסר הוודאות של המצב המשברי, ברגשות האינטנסיביים שמתעוררים בקרב חברי המשפחה, כמו חרדה וחוסר אונים.

מחקר פיני שפורסם השנה מראה תוצאות יפות של הגישה במעקב קליני של 19 שנה, והשיטה נראית מבטיחה ליישום גם בישראל.

 

דף הפייסבוק של דיאלוג פתוח ישראל (דפ״י) <

 

 

טיפול דינמי 

הטיפול הדינמי אינו מתאים בדרך כלל להתמודדות עם פסיכוזה.

כבר בתחילת הדרך, עם פיתוח גישת הטיפול הפסיכותרפית, זיגמונד פרויד לא המליץ על פסיכואנליזה במצבים פסיכוטיים ואף הדגיש את אי-ההתכנות לקיים אנליזה במצבים פסיכוטיים. הוא גם הסביר: במצבים פסיכוטיים חסרה למטופל יכולת הסמלה (סימבוליזציה), שהיא הכרחית לשיח שאינו מתמקד אך ורק בהיבטים קונקרטיים.  בנוסף, טען פרויד, תהליך ההעברה בין המטופל למטפל עלול דווקא להעצים את הפסיכוזה במקום להרגיע אותה. 

ההבדל המרכזי בין נוירוזה לפסיכוזה הוא נוכחותו של בוחן המציאות: בנוירוזה, המטופל חושב או מניח שהמטפל מרגיש כלפיו בצורה כזו או אחרת. בוחן המציאות קיים במצב הנוירוטי וההסמלה מעוררת חוויה רגשית שאינה מתייחסת רק ליחסו של המטפל, אלא להיבטים נרחבים יותר בחיים, היסטוריים או עכשוויים, אליהם יכול המטפל הדינמי להתייחס מילולית, באמצעות שיקוף, פירוש, הבהרה וטכניקות טיפוליות נוספות.

לעומת זאת בפסיכוזה, למשל אצל פרנואיד המטופל בתהליך פסיכודינמי ומפתח מחשבות רדיפה כלפי המטפל, לא מתעורר חשד שהמטפל פרץ לו למחשב, הוא יודע ומשוכנע שהמטפל עשה זאת.

יש גלישה מבוחן המציאות, מה שמטיל ספק על מידת הטריטאביליות של המטופל בכלים הפסיכואנליטיים. 

 

 

הערה חשובה: למרות שבכוחן של שיטות פסיכותרפיה להועיל למטופלים פסיכוטיים, אין בה די כדי להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

psychosis medical therapy

תרופות אנטי פסיכוטיות

ב-1952 פותחה ואושרה בארה"ב התרופה האנטי פסיכוטית הראשונה טרוקטיל / תורזין, ויחד עמה הופסקו מיידית הלובוטומיות. תורזין הייתה פריצת דרך, כמות ועצמת תופעות הלוואי שחווה המטופל שנטל את התרופה היו בלתי נסבלות.

עם השנים חלו התפתחויות מקצועיות, מחקריות ואתיות והרגישות כלפי נפגעי נפש מצויה בתוך מהפך מבורך.

תרופות חדשות, בעיקר תרופות מהדור השני של תרופות אנטי פסיכוטיות (SGA), כמו זיפרקסה או סוליאן, הן הרבה יותר יעילות ובעלות תופעות לוואי מצומצמות יותר.

מרבית התרופות הללו מצליחות לתת מענה שלא היה כאן לפני עשור או שניים, למרות שהדרך עדיין רחוקה.

 

להלן שתי דוגמאות מיני רבות: 

במחקר שבחן השלכות של טיפול בנשים בהריון במהלך השליש הראשון להריונן, באמצעות סרוקוול (תרופה נוגדת פסיכוזה) נמצא קשר מדאיג למומים אצל התינוקות.

מחקר מטא אנליזה, שערך סקירה וניתוח של מחקרים קודמים, העלה כי שימוש בתרופות נוגדות-פסיכוזה מגביר את הסיכון לפריצת דלקת ריאות.

 

בואו נתייחס לתרופה  קלוזפין, שנקראת בישראל גם לפונקס או לזופין:

 

לפונקס

לפונקס היא תרופה אנטי פסיכוטית לא טיפוסית, שהיעילות שלה מוכחת בטיפול בסכיזופרניה חמורה והפרעות פסיכוזה, ובכל זאת היא כמעט ואינה ניתנת על ידי אנשי המקצוע למטופלים.

בכנס הבינלאומי לחקר הסכיזופרניה בסאן דייגו ניתנו מספר המלצות בכדי להתגבר על המחסומים לשימוש בתרופה:

1. על אנשי המקצוע השונים המטפלים במטופל לעבוד בשיתוף פעולה כדי לנהל את תופעות הלוואי שעלולות להיגרם עקב השימוש בתרופה.
2. בתי החולים הפסיכיאטריים והמרפאות הציבוריות לבריאות הנפש צריכים להחזיק את התרופה ולנסח מדיניות לשימוש נכון ובטוח בה.
3. תכניות התמחות של פסיכיאטרים צריכות לכלול הנחיות דידקטיות לשימוש בתרופה.
4. לפונקס צריכה להיות תרופה מועדפת ברשימת התרופות בבתי המרקחת השונים. היא מתאימה, למשל, גם לטיפול בדיכאון פסיכוטי.
5. מרכזים אקדמיים ורשויות רפואה מדיניות ומקומיות צריכים לעודד מרכזי ייעוץ בין-תחומיים לנותני השירות השונים, כמו רוקחים ואחיות במחלקות פסיכיאטריות. ישנם ניסיונות רבים לעודד את השימוש בלפונקס, בטענה שמיליוני מטופלים יוכלו להרוויח ולקבל טיפול יותר, מה שיוביל גם לחיסכון כלכלי לכל מערכות בריאות הנפש.

המציאות השתפרה בימינו באופן משמעותי בעשורים הבאים, עם טיפולים תרופתיים מדויקים יותר, עם הרבה פחות תופעות לוואי, ונראה שאנחנו בכיוון הנכון. מסקנות של פאנל מומחים אופטימי מלמדות אותנו שההשפעה של תרופות נוגדות פסיכוזה אינה נוטה לאבד את עוצמתה בחלוף הזמן.

 

סירוב לקחת תרופות

אין לנו עמדה מיוחדת בעד טיפול תרופתי, אך חשוב לציין כאן את תפקידו החיוני, ולרוב הכרחי, לטיפול בפסיכוזה.

מחקר חדש מלמד כי מטופלים פסיכוטים שמסרבים להיעזר בתרופות אנטי-פסיכוטיות מצויים בסיכון  מוגבר להתאבדות.

ההתמודדות עם מחשבות שליליות לגבי חוויות פסיכוטיות וחרדות מאובדן שליטה נפשית קשות מנשוא. 

 

לקראת טיפול מדויק יותר בפסיכוזה

המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב מציע גישה חדשה לאבחון הפרעות נפשיות אשר מתייחסת לשילוב של סימפטומים וסימנים ביולוגיים, קוגניטיביים, התנהגותיים וחברתיים, בנוסף לסימפטומים הנפשיים הנראים לעין. כמובן שיש להמשיך ולחקור האם אבחון על פי ביוטיפים יסייע בקביעת הטיפול המתאים לכל מטופל, כגון תרופות מייצבות מצבי רוח/אנטי-פסיכוטיות/אנטי-דיכאוניות, תמיכה פסיכו-סוציאלית, פסיכותרפיה, הכשרות מקצועיות וסוגי סיוע נוספים.

כאמור במחקר שתואר קודם, קיימת ציפייה ותקווה כי שימוש במרקרים ביולוגיים (biomarkers) יספק יכולת חיזוי וניבוי טובה יותר, כך שמטופלים ומטפלים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ומדויקות יותר. החשיבות רבה עד מאד, לאור העובדה שהפרעות פסיכוטיות גורמות לסבל רב למטופלים ומשפחותיהם, ועלויות הטיפול גם הן גבוהות מאוד.

 

צפו בטריילר של הסרט זוכה האוסקר "נפלאות התבונה",

על סיפורו המדהים של פרופ' ג'ון נאש, זוכה הנובל

שהתמודד עם מחלת הסכיזופרניה:

 

 

מחקרים ומאמרים חדשים 

  • מחקר  שפורסם לאחרונה מעיד כי שלוש השנים שלאחר האשפוז הראשון עקב פסיכוזה, הן פרק זמן מסוכן יותר לאובדנות ולפציעה עצמית, בעיקר בקרב בני נוער וצעירים. 
  • מחקר חדש על הקשר בין פסיכוזה אצל מתבגרים לבין תמותה: אצל בני נוער, במהלך השנה הראשונה לאחר אפיזודה פסיכוטית, נמצא שיעור גבוה יותר של תמותה בהשוואה לשיעור התמותה אצל בני גילם בתיכון.
  • מחקר חדש מלמד שלטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש תוצאות מרשימות בעבודה טיפולית עם פסיכוטים.
  • לפי מחקר מטא-אנליזה - לפסיכוטים יש סיכוי גבוה פי 4-6 למצוא עצמם קורבנות ביחסים מתעללים.
  • היתרונות של שמיעת קולות: מחקר שניתח ראיונות של 7 גברים ונשים, אשר התמודדו לאורך החיים עם הלוצינציות שמיעתיות, מעלה כי למציאות האחרת יכול להיות גם פונטציאל לצמיחה פוסט טראומטית.
  • מקורות ידע אינטרנטיים והיעזרות במדיה חברתית, עשויים לסייע מאוד למתמודדים עם אפיזודה פסיכוזה ראשונה, בעיקר כאשר אינם מוכנים לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי, כך לפי מחקר עדכני

 

חשוב לזכור, שבניגוד להרבה הפרעות וקשיים נפשיים לצידם האדם יכול "לשרוד" מבלי טיפול לאורך שנים, התקף פסיכוטי מחייב אבחון וטיפול מעמיקים, מתאימים, ומעקב לצידם. התקף פסיכוטי עלול חלילה להסתיים בניסיונות אובדניים או בפגיעה באחרים, ובתנאים מסוימים עלול להפוך למצב מסוכן. 

אנו ממליצים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי, פרטי או ציבורי.

 

במידה והמטופל לאחר שחרור מאשפוז,

אתם מוזמנים לפנות אלינו

ונכווין אתכם למטפל במכון טמיר ת"א,

למטפל/ת בקליניקות העמיתות בכל הארץ

1-800-509-809

צוות מכון טמיר

 

 

התמודדות עם פסיכוזה - סיפור אישי

סיכום הרצאת אורח של דודו, מתמודד

סיכמה: שיר מור

 

דודו החל לעשות מופעי סטנד אפ על המחלקה לבריאות הנפש, במסגרת המופע "סליחה על ההפרעה", שרץ בכל הארץ.

כבר 3 שנים הוא לא היה באשפוז וכיום הוא סטודנט בסמינר הקיבוצים להוראת אנגלית.



ההתחלה 

דודו העדיף יותר להישאר בבית ולצפות בטלוויזיה מאשר לשחק עם חברים.

לא היו לו הרבה חברים, עשו עליו חרם, ההורים שלו היו עולים מברית המועצות אבא שלהם הרביץ להם כשהם לא התנהגו יפה, עניין של כבוד להורים הוא מאוד חשוב, היה להם חשוב שהוא יהיה מהנדס אלקטרוניקה.

השכנים היו רואים את מה שקרה בבית והיו צוחקים עליו על זה בבית הספר.

בכיתה ט' הוא עבר לתיכון מרוחק בעיר כדי לא להיות עם הילדים שהיו איתו ביסודי, בגיל 15 הוא התחיל להיות חבר של אבא שלו, לדבר בצורה חברית.

 

משבר פסיכוטי

המשבר החל בכיתה י"א כשהוא רצה להתקבל לעתודה אקדמית.

בכיתה ח' הוא היה מתאמן בקראטה, עד לגיל 17. ניגש לפסיכומטרי, קיבל ציון שלא מצא חן בעיניו, מהפסיכומטרי הראשון לשני התחיל כל המשבר.

בקראטה הייתה בחורה שהוא התאהב בו, מהמגזר הדתי לאומי, היה לה חבר, הם היו ידידים מעבר לקראטה, לאט לאט הרגשות היו מציפות אותו. הוא התחיל ללמוד באובססיביות לפסיכומטרי השני, תוך כדי למידה לבגרויות של כיתה י"ב.

התחיל לישון פחות, חצי שנה בין הפסיכומטרי הראשון לשני הוא היה ישן מאוד מעט, בקראטה מאוד השתפר, כילד שהיה מאוד ביישן כל חייו פתאום הוא רצה להופיע בטקס סיום, להופיע מול הקהל, החליט שהוא רוצה לנסוע למשלחת לפולין (למרות שיוצאים בכיתה י"א).

בין הפסיכומטרי הראשון לשני התחיל המצב הפסיכוטי - הוא הרגיש שיש לו כוחות, שהוא מישהו מיוחד, במצב פסיכוטי הכל נראה לך הגיוני, ירד מאוד במשקל.

התחיל לדבר כל מיני שטויות עם חברים, אמר לבחורה שהוא אוהב אותה, במשך שעתיים, הפסיק ללכת ללימודים, במצב פסיכוטי המחשבות מאוד מהירות, כל דבר מזכיר לך דבר אחר,  ההורים הבחינו שמשהו חריג קורה כי הוא לא מגיע ללימודים, ההורים מתייעצים עם היועצת, מדבר כל מיני שטויות "אני בכור אז יש לי מכת בכורות", ההורים משגיחים עליו. הוא אבחן את עצמו כביכול, הוא ידע שיש לו סכיזופרניה, הוא חיפש פסיכיאטר, אבא שלו מצא פסיכולוג, כל ה-45 של מפגש, הוא לא האמין שהוא פסיכולוג, הקול שלו היה דומה לקול של חבר שלו, הוא היה בטוח שהחבר שלו שם מסכה והתחפש לפסיכולוג, פשוט לא האמין לו.

הפסיכולוג אומר לאבא שאם הוא לא נרדם, הוא חייב לקחת אותו לבית חולים. נוסע לבית חולים "מאיר" עם ההורים שלו, הוא היה בטוח שהגוף שלו מפוצל, חצי אצלנו חצי אצל הבחורה שהוא התאהב בה. במיון הוא אומר לרופאה שהוא רוצה לעשות בדיקת דנ"א לבדוק שההורים שלו באמת ההורים שלו.

הפסיכיאטר מדבר איתו כמה מילים, רואה שהוא במצב פסיכוטי, הוא לא זוכר איזה יום היום, באיזה שנה אנחנו, הוא אומר שהוא במצב פסיכוטי אקוטי, צריך לאשפז אותו בבית חולים, הוא קיבל זריקה לשריר עם חומר אנטי פסיכוטי שנקרא הלידול (תרופה שעושה המון תופעות לוואי), נוסעים לשלוותה בגיל 17 מחלקת נוער.

הוא מתעורר בבוקר בבית חולים, הוא לא יודע איפה הוא נמצא, הוא רואה שיש לחלק מאנשים פיג'מות כחולות ולחלק אדומות, הוא היה בטוח שמי שלובש פיג'מה כחולה הוא מלאך ומי שאדום הוא פושע.

הוא היה בחרדות איומות, לא הכיר אף אחד, הוא הבין שיש אלמנט של קשירה, הוא אמר שאם מישהו פונה אליו הוא מפוצץ מישהו במכות, הוא ביקש מהרופא לקשור אותו. החדר של הקשירה נקרא "היחידה" נתנו לו זריקה הרגעה והוא נקשר ביום הראשון במחלקה הפסיכיאטרית. במשך השלושה שבועות הראשונים הוא מטופל בהלידול.

ההורים באים לבקר, רואים אותו במצב של ריפיון שרירים, ממש נראה כמו זומבי, מרייר, פיג'מה מלוכלכת.

אחרי שלושה שבועות מעבירים אותו לתרופה אטיפית "רספרידל" עם ממש מעט תופעות לוואי, תרופה מהדור החדש, בשילוב עם מספר תרופות נוספות.

באחד הלילות הוא פתאום מתעורר אורז את התיק, מגיע לשומר, ואומר לו שהוא הולך הביתה.

 

בשלב הזה הוא מבין שהוא לא יתגייס לצבא, הוא לא יוכל להשלים את הבגרויות (נשארו לו עוד ארבעה), הרופאים לא הסכימו לו לצאת לטקס סיום.

התחיל דיכאון פוסט פסיכוטי, הרופאה הסבירה לו שיש לו סכיזופרניה והסבירה לו שהמצב הדיכאוני נובע כתוצאה מהפסיכוזה הקשה וגם כתוצאה מתסמינים שליליים של סכיזופרניה (שום דבר לא הצחיק אותו, מרגיש שלא צריך לישון, דיכאוני).

ֿבקיץ במחלקת הנוער, העבירו אותו לאשפוז יום, שם הוא הצליח להשלים בגרויות.

כל הזמן מלווה אותו תחושת דיכאון, במצב פסיכוטי עדיף שהוא יהיה קל כי הזמן עובר לך מהר, לא כמו במצב של דיכאון.

הוא הגיע ליחידת שיקום בשלוותה, מכין אותך לחיים האמיתיים, בין אם עבודה או לימודים.

הוא היה שנה וארבעה חודשים בשלוותה והוא האמין שזה היה משבר רגעי והוא פנה לרופאה וביקש להוריד את המינון של הכדורים.

 

התחיל מכינה קדם אקדמאית בכרמיאל אורט בראודה, הוא התחיל לבכות, לא היה לו הרבה חברים, הוא אמר לרופאה שהוא בכה והרופאה החזירה את כל התרופות.

מנהל המחלקה אמר שאם הוא יפסיק ליטול את התרופות הוא יגיע להתקף פסיכוטי נוסף. הוא הגיע למרפאת בריאות הנפש בנתניה, מרפאה ממשלתית, הוא אמר להם שהוא מרגיש מצוין למרות שהוא הרגיש על הפנים, דיכאון, הזהירו אותו שאם הוא יפסיק עם הכדורים זה יחזור, הוא בכל זאת החליט להפסיק. הכיר בחורה, הצליח להשלים בגרויות, הוא ירד לאילת יחד איתה כדי לחסוך כסף, באילת הוא רב עם הבת זוג, כל אחד חזר לביתו.

הוא התחיל לעבוד באיקאה, בשירות לקוחות, התחילו לחזור המחשבות המוזרות (באותה תקופה הוא כבר לא נוטל כדורים) במצלמה הוא היה בטוח שעוקבים אחריו, הוא היה חושב שמנכ"ל איקאה הוא מהמפלגה הניאו- נאצית.

הוא הבין שמשהו לא בסדר קורה, אישפז את עצמו בבית חולים, במחלקת נוער, לחודש באשפוז מלא (היה אז בן 19) ועוד 5 חודשים באשפוז יום.

כל עבודה שהוא התחיל הוא התפטר אחרי תקופה קצרה, אבא שלו לא הסכים שהוא יגיש בקשה לביטוח לאומי (רק אחרי 10 שנים של מחלה הוא הגיש). התנדב במרכז "הפוך על הפוך" במשך לשנה.

בנוסף להתנדבות, הוא רצה להכיר מישהי, הוא יצא עם מישהי, סטודנטית לסיעוד, שבדיוק למדה על הנושא הזה.

השלים את לימודי ההנדסאי, עבר לגור יחד עם בת הזוג, התחיל לעבוד בהייטק (מגיל 19 הוא עם כדורים פסיכיאטריים) הם התחתנו הביאו לעולם 2 ילדים.

אחרי הלידה הראשונה, הוא לא אהב את העבודה בהייטק, נכנס לתקופה דיכאונית. הוא הגיע לאשפוז יום במרכז פסיכיאטרי בנתניה, הבין שהוא רוצה לעבוד בשיקום, להיות חונך.

 

מעקב תרופתי

מהאשפוז השני בגיל 19 הוא היה במעקב במשך 9 שנים אצל רופאה פרטית. בשלב מסוים הוא הפסיק את הרופאה הפרטית והוא פנה לרופאה חדשה. הרופאה החדשה אמרה שאין לו סכיזופרניה אלא מניה דיפרסיה ולכן החליפה לו את הכדורים. הילד השני שלו נולד בתקופה הזו, אחרי שהחליפו לו את הכדורים הפסיכוטיים הגיע ההתקף השלישי (תקופה מאוד קשה).

הוא הגיע לפרדסיה במצב פסיכוטי קשה, הכירו אותו כבר משני האשפוזים הקודמים, נתנו לו כדור למציצה, הוא רצה ללכת, המנהלת מחלקה אישרה את השחרור שלו (לפי גרסה אחרת הוא ברח מבית החולים).

היה יום שבת ערב חג, לא היו מוניות או אוטובוסים, הוא הלך ברגל מפרדסיה עד נתניה, ההורים מאוד דאגו לו ואז אשפזו אותו שוב במחלקה הסגורה למשך 3 שבועות.

הוא לא ידע לענות על שאלות בסיסיות, כמו איזה שנה, איזה יום היום, הוא פיתח תיאוריית הכאוס, הייתה לו אמונה שיש אנשים מושתלים במחלקה הסגורה. בשלב מסוים, הוא רצה להשתחרר מבית החולים, השיגו לו צו אשפוז בכפייה  (3 חודשים אשפוז מלא בלי חופשים בכלל).

במשך 5 חודשים הוא נעלם לילדים, הם הגיעו לבקר אותו בבית חולים כמה פעמים, למחלקה לא מכניסים פלאפונים הוא היה מתקשר דרך הטלפון הציבורי במחלקה כל יום לילדים. כשהוא השתחרר מבית החולים הוא חזר לאשפוז יום, התחיל לעבוד בחנות של ציוד משרדי, במשך שנתיים.

בהתקף השלישי שהוא היה ההתקף הכי קשה הוא לא הבין שמשהו לא בסדר איתו, הוא חשב שהכל אמיתי, לא הייתה לו תובנה.

 

 

 

סיכמו: דפנה אברמוביץ', יעל טל, גיא פינקלשטיין, שיר מור, שיר אינדיג וצוות מכון טמיר

 

 

התמודדות עם התקף פסיכוטי עקב שימוש בסמים במזרח <

מן המחקר: אומגה 3 עשוי לתרום למניעה של פסיכוזה <

מקורות:

Arciniegas, D. B. (2015). Psychosis. Continuum : Lifelong Learning in Neurology, 21(3 Behavioral Neurology and Neuropsychiatry), 715–736. http://doi.org/10.1212/01.CON.0000466662.89908.e7

Brand, S. J., Möller, M., & Harvey, B. H. (2015). A Review of Biomarkers in Mood and Psychotic Disorders: A Dissection of Clinical vs. Preclinical Correlates. Current Neuropharmacology, 13(3), 324–368. http://doi.org/10.2174/1570159X13666150307004545

Byrne, P. (2007). Managing the acute psychotic episode. BMJ : British Medical Journal, 334(7595), 686–692. http://doi.org/10.1136/bmj.39148.668160.80

Cassano G. B., Pini S., Saettoni M., Dell’Osso L. (1999). Multiple anxiety disorder comorbidity in patients with mood spectrum disorders with psychotic features. Am. J. Psychiatry 156, 474–476

Castle, D. J. (2013). Cannabis and psychosis: what causes what? F1000 Medicine Reports, 5, 1. http://doi.org/10.3410/M5-1

Dean, K., & Murray, R. M. (2005). Environmental risk factors for psychosis. Dialogues in Clinical Neuroscience, 7(1), 69–80.

Gardner, D. M., Baldessarini, R. J., & Waraich, P. (2005). Modern antipsychotic drugs: a critical overview. CMAJ : Canadian Medical Association Journal, 172(13), 1703–1711. http://doi.org/10.1503/cmaj.1041064

GARETY, P. A. (2003). The future of psychological therapies for psychosis. World Psychiatry, 2(3), 147–152.

Heckers, S. (2009). Who Is at Risk for a Psychotic Disorder? Schizophrenia Bulletin, 35(5), 847–850. http://doi.org/10.1093/schbul/sbp078

Kumar, S., Soren, S., & Chaudhury, S. (2009). Hallucinations: Etiology and clinical implications. Industrial Psychiatry Journal, 18(2), 119–126. http://doi.org/10.4103/0972-6748.62273

 

Kråkvik, B., Gråwe, R. W., Hagen, R., & Stiles, T. C. (2013). Cognitive Behaviour Therapy for Psychotic Symptoms: A Randomized Controlled Effectiveness Trial. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 41(5), 511–524. http://doi.org/10.1017/S1352465813000258

Merritt, K., McGuire, P., & Egerton, A. (2013). Relationship between Glutamate Dysfunction and Symptoms and Cognitive Function in Psychosis. Frontiers in Psychiatry, 4, 151. http://doi.org/10.3389/fpsyt.2013.00151

Patel, A., Moreland, T., Haq, F., Siddiqui, F., Mikul, M., Qadir, H., & Raza, S. (2011). Persistent Psychosis After a Single Ingestion of “Ecstasy” (MDMA). The Primary Care Companion to CNS Disorders, 13(6), PCC.11l01200. http://doi.org/10.4088/PCC.11l01200

Pradhan B, Pinninti N, Rathod S, editors. Brief Interventions for Psychosis: A Clinical Compendium. London: Springer; 2016. 

Schäfer, I., & Fisher, H. L. (2011). Childhood trauma and psychosis - what is the evidence? Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(3), 360–365.

Treating Psychosis - A Clinician's Guide to Integrating Acceptance and Commitment Therapy, Compassion-Focused Therapy, and Mindfulness Approaches within the Cognitive Behavioral Therapy Tradition
By: Nicola P. Wright PhD, CPsych, Douglas Turkington MD, Owen P. Kelly PhD, CPsych, David Davies PhD, CPsych, Andrew M. Jacobs PsyD, CPsych, Jennifer Hopton MA, Aaron T. Beck MD, 2014. New Harbinger Publications.

Wagner, G. S., McClintock, S. M., Rosenquist, P. B., & McCall, W. V. (2011). Major Depressive Disorder with Psychotic Features May Lead to MisDiagnosis of Dementia: A Case Report and Review of the Literature. Journal of Psychiatric Practice, 17(6), 432–438. http://doi.org/10.1097/01.pra.0000407968.57475.ab

https://www.scientificamerican.com/article/is-there-a-better-way-to-diagnose-psychosis/

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2015.14091200

http://alert.psychnews.org/2016/09/depression-in-early-pregnancy-linked-to.html

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16751164

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4257987/

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%94

https://academic.oup.com/schizophreniabulletin/article-abstract/doi/10.1093/schbul/sbx009/3111212/Twelve-Month-Health-Care-Use-and-Mortality-in

https://www.hayadan.org.il/on-lobotomy-and-phantome-pains-1607084/

https://www.scientificamerican.com/article/is-there-a-better-way-to-diagnose-psychosis/

http://www.israeldr.com/172/12784.html

http://www.mazorhealth.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8/

https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.pn.2017.pp6b1

http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/cognitive-behavioral-therapy-psychotic-disorders

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

עמרי לויתן | פסיכולוג קליני מומחה | צוות מכון טמיר בתל אביב עמרי לויתן | פסיכולוג קליני מומחה | צוות מכון טמיר בתל אביב עמרי לויתן הוא פסיכולוג קליני מומחה בתל אביב, בעל ניסיון בעבודה עם מבוגרים, מתבגרים, ילדים, משפחות וזוגות בשלל מצבים ואירועי חיים. חבר צוות הדרכה בהתמחות הקלינית במכון טמיר תל אביב.   עבורי, טיפול פסיכולוגי הוא מקום בו... More detail
אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, מדריכה, בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה; בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר אילן. אחראית על ההתמחות הקלינית במכון טמיר תל אביב, אמונה על הקשר של המכון... More detail
שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית. מטפלת בקליניקה עמיתה של מכון טמיר לפסיכותרפיה בתל אביב בגישה פסיכודינמית במבוגרים ומתבגרים שמעוניינים להתמודד... More detail
ד"ר עידית שלו | פסיכולוגית שיקומית מומחית | מכון טמיר בתל אביב ד    ד"ר עידית שלו היא פסיכולוגית שיקומית מומחית בתל אביב, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מומחית בטיפול קוגניטיבי ההתנהגותי, מאמנת אישית ומוסמכת בפסיכותרפיה מבוססת התמקדות (Focusing). ד״ר שלו היא מטפלת עמיתה של מכון טמיר... More detail
ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית; מטפלת ופסיכולוגית ילדים בתל אביב; חברת צוות מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ההתנסות הטיפולית קיבלתי בעבודתי בשירות הפסיכולוגי, שם אני מטפלת בילדים טיפול פסיכודינמי. ... More detail
לירון יניב | MSW | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ברעננה ואזור השרון לירון יניב | MSW | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ברעננה ואזור השרון   לירון יניב היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת CBT ברעננה. במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר; בעלת תואר M.S.W מאוניברסיטת תל אביב ובוגרת לימודי פסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית ב"תוכנית הישראלית לטיפול התנהגותי קוגנטיבי"... More detail
רותי פלס | פסיכותרפיסטית DBT | עו״ס קלינית M.S.W. מדריכה רותי  פלס | פסיכותרפיסטית DBT | עו״ס קלינית M.S.W. מדריכה רות פלס, M.S.W., היא פסיכותרפיסטית בתל אביב, עובדת סוציאלית קלינית מדריכה.   בעלת תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית מטעם אוניברסיטת בר אילן; תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מטעם אוניברסיטת בר אילן; תואר ראשון בעבודה סוציאלית... More detail
רולה חילו-דביאת | פסיכולוגית קלינית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת |  פסיכולוגית קלינית - מכון טמיר חיפה פסיכולוגית קלינית מומחית בחיפה, בעלת תואר שני(M.A.) בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית מאוניברסיטת חיפה. מטפלת בקליניקה עמיתה של מכון טמיר בחיפה.  את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטת תל-אביב. מנוסה בטיפול פסיכולוגי בילדים, נוער... More detail
אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי היא  בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות טיפול בנשים ובסוגיות מגדר; מטפלת CBT בתל אביב ובבית עובד ליד רחובות; בוגרת לימודי פסיכותרפיה לנפגעי טראומה וכיום מתמקדת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT; חברה מומחית... More detail
יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב יעל ימיני היא פסיכולוגית בתל אביב בהתמחות קלינית במכון טמיר;  בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת ליידן שבהולנד; את התואר הראשון סיימה יעל בהצטיינות במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו; בימים אלו לומדת... More detail
הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס היא מטפלת פרטנית וזוגית בגישה דינמית בצפון תל אביב; בוגרת תואר שני בחוג לביבליותרפיה מאוניברסיטת חיפה, תואר כולל מסלול מחקרי (תזה)- בנושא חשיפה מבוקרת לטראומה בתחום ניצולי שואה. המחקר נערך בעמ"ך- המרכז... More detail
אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב, במסגרת מכון טמיר.    לימודים והכשרה את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב - אני מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית ובוגר תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובייעוץ... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב   שמי טלי בורלא גלילי, אני נשואה ואם ל-3, ופסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים בתל אביב. החל מ-2019, אני אחראית על תחום הטיפול בילדים ובני נוער במכון טמיר.   את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב- תואר ראשון בייעוץ חינוכי... More detail
דורית צינמון | .M.A | פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית בתל אביב דורית צינמון | .M.A | פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית בתל אביב דורית צינמון היא פסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית בתל אביב, עובדת סוציאלית קלינית (MA) ולומדת בבית הספר לפסיכותרפיה פסיכודינמית באוניברסיטת תל אביב. בעלת ניסיון מקצועי הכולל טיפול במשפחות רב בעייתיות במצבי משבר ומצוקה. כמו... More detail
דלית ביירון זקס | עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית ברחובות דלית ביירון זקס | עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית ברחובות דלית ביירון זקס היא עו״ס קלינית, פסיכותרפיסטית ברחובות וביבנה, במסגרת קליניקות עמיתות של מכון טמיר.   ניסיון מקצועי בעלת ניסיון חיים עשיר ורב תחומי, אופטימית מטבעי, מתחברת לאנשים ועוזרת להם. מטפלת במרפאה לבריאות הנפש... More detail
נועה רוזן | מטפלת רגשית לילדים, בני נוער ומבוגרים | מכון טמיר תל אביב נועה רוזן | מטפלת רגשית לילדים, בני נוער ומבוגרים | מכון טמיר תל אביב נועה רוזן היא עובדת סוציאלית בעלת תואר שני בהתמחות בילדים ומשפחות (M.A); מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר; לומדת בתוכנית לפסיכותרפיה פסיכודינמית באוניברסיטת תל אביב. מטפלת בילדים ובני נוער בתל אביב; מטפלת בגישה פסיכודינמית... More detail
סיון פלג | פסיכולוג בהתמחות קלינית ורפואית ופסיכותרפיסט ברמת גן סיון פלג | פסיכולוג בהתמחות קלינית ורפואית ופסיכותרפיסט ברמת גן   סיון פלג הוא פסיכולוג ברמת גן, עמית מכון טמיר, בהתמחות קלינית ורפואית.  ניסיון מקצועי במסגרת מרפאת ילדים ונוער: טיפלתי באמצעות משחק ויצירה (PLAY-THERAPYׂׂ). העברתי הדרכות הורים והתנסיתי בטיפול דיאדי.    במסגרת התמחותי... More detail
נאווה צביאלי רפופורט | ד"ר לעבודה סוציאלית | מכון טמיר תל אביב נאווה צביאלי רפופורט | ד נאווה צביאלי רפופורט היא ד"ר לעבודה סוציאלית, מטפלת בבני נוער, צעירים ומבוגרים בתל אביב במשך כ- 20 שנה. במהלך השנים טיפלתי במגוון רחב של קשיים תוך שימוש בידע מקצועי עדכני בשילוב עם הניסיון הטיפולי שרכשתי. אני מטפלת בקשיים... More detail
דניאלה זוהר עמרמי | עובדת סוציאלית קלינית | מכון טמיר תל אביב דניאלה זוהר עמרמי | עובדת סוציאלית קלינית | מכון טמיר תל אביב דניאלה זוהר- עמרמי, אני עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות במכון טמיר בתל אביב. השכלה: תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מאוניברסיטת בר- אילן לימודי הנחיית קבוצות... More detail
ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין היא מטפלת מוסמכת בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן; פסיכותרפיסטית דינמית בתל אביב; חברה בצוות ההדרכה של מכון טמיר; מנחת קבוצות ומטפלת ביחידה לטיפול זוגי ומשפחתי במרכז הרפואי תל אביב,... More detail

מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר