הפרעת אישיות נמנעת (AVPD) | הגדרה, תסמינים, אבחון וטיפולים

דרג פריט זה
(8 הצבעות)
הפרעת אישיות נמנעת הפרעת אישיות נמנעת

 

 

הפרעת אישיות נמנעת

 

Social Anxiety Disorder

 

מהי הפרעת אישיות נמנעת?

הפרעת אישיות נמנעת (AVPD) היא אחת מהפרעות האישיות מאשכול C, אשר מתאפיינות בחשש או פחד מתמיד ומעכב.

הפרעות סמוכות באשכול C הן הפרעת אישיות תלותית והפרעת אישיות טורדנית-כפייתית.

 

תסמינים של הפרעת אישיות נמנעת

האדם בעל המבנה האישיותי הנמנע מונע לרוב על ידי פחד מביקורת ודחייה חברתית, שני היבטים שמחזקים את ההמנעות ומנציחים אותה. הנמנע מחפש אחר יחסים קרובים וחש מתוגמל בקיומם, אולם מנגד, מתעורר בו חשש עמוק לממש ולהעמיק מערכת יחסים קרובה, מתוך חוויית סיכון סובייקטיבית, עקב היותו פגיע בתוכה. 

המתמודדים והמתמודדות עם הפרעת אישיות נמנעת חשים בטוחים כאשר הם לבדם, אך באותה עת הם אבודים בסבך בדידותם

Avoidant Personality 

פחד מדחיה

גברים ונשים עם הפרעת אישיות נמנעת מעוניינים, כאמור, להתקרב לאחרים, אולם המציאות מלמדת כי הם מבססים לאורך החיים מעט מאוד מערכות יחסים אינטימיות, אם בכלל.

הנמנעים חרדים וחוששים ליזום מערכות יחסים, או להגיב לניסיונות התקרבות חברתיים של אחרים.

הם נמנעים ממגעים חברתיים שאינם הכרחיים (כמו עבודה ומשפחת המקור) בעיקר מכיוון שהם בטוחים שיחוו דחייה בלתי נסבלת.

החרדה מפני דחיה מובילה לעיתים קרובות להדחקה מופרזת ולא אדפטיבית של ׳רגשות שליליים׳, כמו כעס, כמיהה, תשוקה או תסכול. 

Fear of Rejection

 

המנעות מרגשות ומחיריה

לרגשות אנושיים, גם אם אינם "חיוביים", יש תפקיד מהותי בתהליך הביסוס והשימור של כל מערכת יחסים קרובה.

כל קשר זוגי, או קשר חברי קרוב, יודע עליות ומורדות שמחייבים תקשורת בין-אישית, פתיחות, העזה ונכונות להתמודד עם פגיעה.

הנמנעים מוצאים עצמם מתעכבים בביצוע צעדים הכרחיים של התקרבות וכאשר הם מתמודדים עם מורכבות ביחסים בין-אישיים, הם נוטים להגיב בדרכים לא יעילות, כמו ״השתבללות״, בריחה מהקשר או נסיגה פנימה לתוך עולמם. 

יתרה מכך, כאשר הנמנעים אינם משתפים ברגשותיהם, הם עלולים להיתפס על ידי אחרים כמתנשאים, מרוחקים, או פשוט לא מתעניינים באחרים. מצב זה מותיר אותם עם פגיעה כפולה: גם קושי ליצור מגע חברתי קרוב וגם התמודדות עם הנטל של היותם סנובים לכאורה. 

מחקר מעניין מלמד כי כאשר אדם נמנע מביטוי עצב, כאשר הרגש מותאם לסיטואציה, נתפס וממותג על ידי אחרים כאדם בעל מידה נמוכה של חמלה כלפי אחרים.

הייחוסים הללו, על אף היותם רחוקים מלהיות מדויקים, מופעלים על ידי אחרים שמצויים במגע בין-אישי עם הנמנע, שנאלצים לנחש ולתת הסבר להתנהגות שנראית אדישה וקרה ופעמים רבות מפרשים אותה כמצוקה פנימית מגבילה ומצמצמת.

האישיות הנמנעת במערכת יחסים זוגית

מרבית בני האדם שואפים להקים להם תא משפחתי, או לפחות זוגי.

מטרה זו מוציאה מאיתנו המון חדווה, חיוניות וחיות; אנחנו מאושרים בתקופת ההתאהבות ולומדים להרוויח מהיחסים גם בתום סיום ירח הדבש.

זוגיות היא גם מאתגרת ודורשת הכרה באחר ובצרכיו, תוך התמקדות בו ובמה שיעשה לו טוב, במערכת יחסים הדדית וקרובה.

אצל גברים ונשים עם הפרעת אישיות נמנעת, התמונה מורכבת וסבוכה יותר:

הליבה הרגשית של האדם הנמנע דוחה, חוסמת ולעיתים אפילו מחבלת, בניסיונות ליצור ולשמר אינטימיות זוגית.

ההדחקה הרגשית בקשרים אינטימיים נוכחת כאסטרטגיה התנהגותית מרכזית להפחתת חרדה בקרב בני אדם המסווגים כבעלי דפוס התקשרות נמנעת.

גם כאשר מצליחים הנמנעים לבנות מידה של תשתית המספקת אמון וביטחון וליצור זוגיות איתנה, סביר שאפיזודות של דחיה והתרחקות תופענה לכל אורך היחסים.

עבור הפרטנר/ת הזוגי מדובר בתחושת תסכול עקבית, שלעיתים מחייבת פנייה לטיפול פסיכולוגי מקצועי, פרטני או זוגי. 

 

אבחנה מבדלת

מבחינה קלינית, הפרעת אישיות נמנעת משיקה ומצויה ב"שכנות פסיכודיאגנוסטית" צמודה לכמה הפרעות נפשיות.

שלוש הבולטות בהן הן:

  • הפרעת חרדה חברתית מוכללת (GSAD)
  • הפרעת אישיות תלותית
  • הפרעת אישיות סכיזואידית

הפרעת אישיות תלותית

הן בהפרעת אישיות נמנעת והן בהפרעת אישיות תלותית קיים חשש מדחיה עקב תחושות של חוסר התאמה, צורך ניכר בביטחון ורגישות יתר לביקורות.

בנוסף, הסובלים משתי ההפרעות מתאפיינים בביטחון עצמי נמוך בקרבת אחרים, הערכה עצמית נמוכה, היעדר אסרטיביות והתנהגות שמתאפיינת בדיכוי והלקאה עצמית.

אולם קיים הבדל ביחסן של שתי ההפרעות לקרבה חברתית-

בהפרעת אישיות נמנעת קיימת נסיגה חברתית, כמו גם קשר לאָלֶקְסִיתִימְיָה (קושי בזיהוי וביטוי מילולי לרגשות), בעוד שבהפרעת אישיות תלותית ישנו דווקא חיפוש קרבה.

ניתן לראות כי ישנם קריטריונים דומים עבור שתי הפרעות האישיות, אבל חשוב לזכור שרוב המחקרים מתמקדים בסימפטומים ובהתנהגויות ופחות במוטיבציה שיצרה אותם.

למשל, חוסר האסרטיביות בהפרעת אישיות נמנעת קשורה יותר לפחד מדחיה או חששות מהשפלה עקב פגמים אישיים כמניע להתנהגות, בעוד שבהפרעת אישיות תלותית מונעת חוסר האסרטיביות על ידי המאמץ העז להימנע מנטישה. 

מחקר חדש מעיד דווקא כי על דימיון גנטי סיבתי בין שתי ההפרעות:

תורשתיות בהפרעת אישיות נמנעת והפרעת אישיות תלותית גבוהה יותר ממה שנהוג לחשוב:

מחקר תאומים נורבגי חדש מצא כי האלמנט התורשתי בתכונות המאפיינות הפרעת אישיות נמנעת והפרעת אישיות תלותית עשוי להיות גבוה יותר מכפי שחשבו עד היום -

אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת לרוב מרגישים מתח ולחץ בקרבתם של אחרים, ואילו אנשים עם הפרעת אישיות תלותית מרגישים בטוחים יותר ומעדיפים קרבה זו. 

הפרעת אישיות סכיזואידית

הפרעת אישיות נמנעת יכולה להיתפס כמנוגדת לדפוס ה"פסיבי-מנותק" המאפיין הפרעת אישיות סכיזואידית.

האישיות הסכיזואידית מתאפיינת במוטיבציה נמוכה ליחסים בין אישיים, חוסר רגישות לרמזים חברתיים והיעדר עניין באינטראקציות חברתיות.

 

זהו למעשה אחד הקריטריונים המבחינים בין הפרעת אישיות סכיזואידית להפרעת אישיות נמנעת :

הרצון לחיבה וקבלה, שמופיע בעוצמה בהפרעת אישיות נמנעת אך לא בהפרעת אישיות סכיזואידית. 

הפרעת חרדה חברתית

הפרעת חרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת מתאפיינות בפחדים חברתיים דומים וברמות גבוהות של חרדה והימנעות חברתית.

פסיכיאטרים ופסיכולוגים קליניים רבים רואים בהפרעת אישיות נמנעת הפרעה המשכית, שמצויה על הרצף של חרדה חברתית, כלומר, הפרעת אישיות נמנעת היא בעצם 'חרדה חברתית חמורה'.

 

האם הפרעת אישיות נמנעת וחרדה חברתית הן הפרעה אחת?

מעת לעת עולים דיונים מקצועיים באשר לשאלה, האם קיים באמת צורך להגדיר מחדש את הפרעת האישיות הנמנעת כסיווג פסיכיאטרי ייחודי, או שמוטב למזג את שני המצבים המנטליים הללו לספקטרום של הפרעה אחת.

עם זאת, להבדיל מחרדה חברתית, בהפרעת אישיות נמנעת בולט המניע להימנעות - הפחד מדחיה, תחושת פגיעות וחוסר ההתאמה כמניע. 

Avoidant Personality Psychotherapy 

 

טיפול פסיכולוגי בהפרעת אישיות נמנעת

יעילות של טיפולים נפשיים בהפרעת אישיות נמנעת נחקרו מעט יחסית, הן מבחינת הסיבתיות והאטיולוגיה והן כמחקרי הערכה מבוקרים שבוחנים את מידת יעילותם של טיפולים פסיכולוגיים בהפרעה. 

אם אנחנו מחפשים את ההפרעה הסמוכה, הרי שבאופן מסורתי, הטיפול היעיל ביותר זהה לשיטות הטיפול בחרדה חברתית, בעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

טיפול מטא-קוגניטיבי

פיתוח פסיכותרפי עדכני מתוך משפחת טיפולי ה-CBT נקרא טיפול בין-אישי מטה-קוגניטיבי (MCT).

 

טיפול מטא-קוגניטיבי דומה לכל פסיכותרפיה אחרת, בהיותו תהליך בין-אישי, מה שנקרא טיפול בשיחות.

 

השיטה נמצאה יעילה לטיפול במגוון רחב של הפרעות חרדה, כולל חרדת בריאות, PTSD, הפרעה טורדנית-כפייתית ודיכאון.

MCT פותחה במטרה להיות טיפול טרנסדיאגנוסטי, כלומר, טיפול פסיכולוגי שממוקד בגורמים פסיכולוגיים נפוצים שמופיעים במקביל בכמה הפרעות נפשיות. 

בטיפול MCT חותרים המטפל והמטופל לזיהוי דפוסי המחשבות והאמונות שפועלים בתודעת המטופל.

לאחר שלב הזיהוי והמיפוי, המטפל ממחיש כיצד אמונות מטא-קוגניטיביות אלו תורמות לתגובות ולהתנהגויות לא יעילות שנוטות לשמר ואף להחריף את הסימפטומים ההמנעותיים.

בשלב הביצועי של טיפול מטא-קוגניטיבי, מציע המטפל דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם האמונות והמחשבות האוטומטיות, בכדי להפחית את תסמיני ההפרעה ולבסס שינוי בר-קיימא.

אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לעבודה טיפולית,

צרו עמנו קשר לשיחת התאמה,

לקראת מפגש ייעוץ עם מטפל/ית CBT בתל אביב,

או עם מטפלי הקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ:

1-800-509-809

 

 

 

קיראו עוד על הפרעות אישיות<

 

 

מקורות:

 

 

EGGUM, N. D., EISENBERG, N., SPINRAD, T. L., VALIENTE, C., EDWARDS, A., KUPFER, A. S., & REISER, M. (2009). Predictors of withdrawal: Possible precursors of avoidant personality disorder. Development and Psychopathology, 21(3), 815–838.

Gjerde, L. C. et.al. (2012) The heritability of avoidant and dependent personality disorder assessed by personal interview and questionnaire. Acta Psychiatrica Scandinavica, 126: 448-457.

Hummelen B, Wilberg T, Pedersen G, Karterud S. The relationship between avoidant personality disorder and social phobia. Comprehensive Psychiatry. 2007;48(4):348–356.

Lampe, L. (2015). Social anxiety disorders in clinical practice: differentiating social phobia from avoidant personality disorder Australasian Psychiatry Vol 23, Issue 4, pp. 343 - 346

Marques, L., Porter, E., Keshaviah, A., Pollack, M. H., Van Ameringen, M., Stein, M. B., & Simon, N. M. (2012). Avoidant Personality Disorder in Individuals with Generalized Social Anxiety Disorder: What Does It Add? Journal of Anxiety Disorders, 26(6), 665–672.

Ralevski E, Sanislow CA, Grilo CM, Skodol AE, Gunderson JG, Shea MT, et al. Avoidant personality disorder and social phobia: Distinct enough to be separate disorders? Acta Psychiatrica Scandinavica. 2005;112(3):208–214. 

RETTEW, D. C., ZANARINI, M. C., YEN, S., GRILO, C. M., SKODOL, A. E., SHEA, M. T., … GUNDERSON, J. G. (2003). Childhood Antecedents of Avoidant Personality Disorder: A Retrospective Study. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 42(9), 1122–1130.

Simonsen, S. (2016). Specialized treatment for Avoidant personality disorder (AvPD): Treatment rationales and preliminary results.

Tackman AM, Srivastava S. Social responses to expressive suppression: the role of personality judgments. J Pers Soc Psychol. 2016;110(4):574–591

 

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר