יחסי מטפל-מטופל בפסיכותרפיה | קשר טיפולי ומשמעותו (2020)

דרג פריט זה
(16 הצבעות)
יחסי מטפל מטופל בטיפול פסיכולוגי יחסי מטפל מטופל בטיפול פסיכולוגי canva

יחסי מטפל-מטופל

בטיפול נפשי

 

כתיבה:

ד"ר מירב שחר - עייש,

החוג לייעוץ והתפתחות האדם, החוג לחינוך,

אוניברסיטת חיפה, מטפלת CBT,

פסיכותרפיסטית קוגניטיבית - התנהגותית בחיפה

 

 

עריכה:

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר,  (MA), וראש מכון טמיר;

עריכה אחרונה: 30 לאוקטובר 2020 ☑️

 

 

מהם הרכיבים שמקדמים יחסי מטפל-מטופל?

הספרות המחקרית והפרקטיקה מלמדות על מספר מאפיינים שתורמים ליחסים טיפוליים חיוביים ומקדמים את התהליך הטיפולי.

מאפיינים אלה כוללים אמפטיה מצד המטפל, קבלה, תמיכה, השקעה, כנות, אחריות, עמדה לא שיפוטית, סקרנות ועניין בחיי המטופל ורצון כן ללמוד ממנו.

עוד נמצא כי יחסים טיפוליים חיוביים מתאפיינים במחויבות הדדית לתהליך הטיפולי, הבנה של המטופל לגבי המתרחש בתהליך והיותו מובן על ידי המטפל.

הסכמה על משימות ומטרות הטיפול ואמון הדדי בין המטפל למטופל נמצאו כמאפיינים נוספים, התורמים ליחסים טיפוליים חיוביים.

EMPATHY in PSYCHOTHERAPY

מהם 4 סוגי האמפתיה החיוניים בטיפול פסיכולוגי?

אמפטיה מצד המטפל זוהתה כאחד המאפיינים המשמעותיים ביותר בביסוס יחסים טיפוליים חיוביים.

עם זאת, אמפתיה אינה מושג גלובלי. היא מורכבת מארבעה סוגים שונים וייחודיים:

  • אמפטיה קוגניטיבית - אמפתיה של המטפל כאשר הוא מבחין במדויק בהתנסות, במצב או במוטיבציה הפנימיים של המטופל.

  • אמפטיה רגשית -אמפתיה של המטפל כאשר הוא חווה את הרגש שהמטופל מרגיש באותו רגע.

  •  אמפטיה שיתופית -אמפתיה של המטפל כאשר הוא חושף ברצון דעה אישית או התנסות בפני המטופל.

  • אמפטיה מטפחת - אמפתיה של המטפל כאשר הוא תומך, מספק ביטחון וקשוב לחלוטין לדברי המטופל

 

 

מהם 3 הסוגים של הברית הטיפולית?

ניתן לזהות שלושה סוגים של ברית טיפולית, בשלושה שלבים שונים של התהליך הטיפולי:

  • הברית הראשונה הינה ברית מטפחת, אשר שמה דגש על תכונותיו של המטפל (היותו אמפטי, בלתי שיפוטי, מכבד וקשוב לדברי המטופל). ברית זו תורמת לאווירה בטוחה בטיפול, לאמון הדדי ולחשיפה עצמית של המטופל.

  • הברית השנייה מסווגת כברית המכוונת לגילוי תובנה. ברית זו שמה דגש על זיהוי הסיבות והדינמיקות התורמות למצבים בעייתיים ולתפקוד לקוי של המטופל, ובכך היא תורמת לשיפור המודעות העצמית שלו.

  • הברית השלישית מסווגת כברית של שיתוף פעולה. ברית זו שמה דגש על מעורבות פעילה של המטופל בעבודה הטיפולית, בכיוון הטיפול ובהצלחתו.  

 

איך עוזרת חשיפה עצמית של המטפל?

מחקרים מעלים כי חשיפה עצמית של מטפלים תורמת לעיתים לתוצאות חיוביות עבור המטופלים.

באחד המחקרים, מטופלים דיווחו כי הרוויחו נקודת ראות חדשה שסייעה להם לבצע שינוי חיובי בחייהם.

חשיפה עצמית מצד מטפלים גם סייעה להם לתפוס את ההתנסויות שלהם כנורמליות וכתוצאה מכך חשו רוגע וביטחון.

כמו כן, חשיפה זו איפשרה למטופלים לראות במטפל אדם אמיתי, אנושי ולא מושלם, מה שנקשר בעיניהם ליחסים חיוביים ושוויוניים יותר.

לבסוף, החשיפה העצמית מצד המטפל עודדה את המטופלים להיחשף בטיפול ולהביע את רגשות ומחשבות בצורה חופשית, גלויה ומלאה.

 

שימוש במטאפורות בטיפול

התמקדות המטפל בביטויים מטאפוריים של המטופל נמצאה גם היא כבעלת חשיבות לקידום התהליך הטיפולי.

מחקר, שבדק נושא זה, מצא כי התמקדות בביטויים אלה תרמה לתהליך בשלוש דרכים עיקריות:

ראשית, המטאפורה שימשה קשר אסוציאטיבי לזיכרונות ולהתנסויות עבר של המטופל, שניתן היה לעבדם במסגרת הטיפול.

שנית, ההתמקדות במטאפורה אפשרה למטופל לזהות תכונות, ערכים ומאפיינים אמיתיים של הזהות האישית שלו.

שלישית, ההתמקדות במטאפורה סייעה למטופל לחשוף את התפקיד שלו במערכות יחסים.


מכלול גורמים אלה הגבירו את המודעות העצמית של המטופל, דבר המהווה את אחת המטרות החשובות של הטיפול.

קיראו על תוקפנות בטיפול פסיכולוגי <

 

אי הבנות 

מחקר נוסף בדק את ההתמודדות של המטפל והמטופל עם אי הבנות במהלך הפסיכותרפיה. מחקר זה מצא כי יחסים טיפוליים חיוביים והנכונות של המטופל להביע רגשות שליליים כשהוא חש שאינו מובן כיאות היו גורמי מפתח שפתרו את אי ההבנות.

לעומת זאת, יחסים טיפוליים עכורים וחוסר הנכונות של המטפל לדון או לקבל את הטענות של המטופל, הובילו מספר מטופלים לעזוב את הטיפול. בדומה לכך, מחקר בדק את ההתמודדות של המטפל והמטופל עם מבוי סתום בטיפול.

מחקר זה מצא כי המאפיינים שנקשרו למבוי סתום בטיפול כללו מגוון פתולוגיות של המטופל (חרדה, דיכאון, הפרעות אישיות, קושי לבסס יחסים אינטימיים ובעיות בין אישיות כלליות), מאבקי כוחות בין המטפל למטופל לגבי מטרות הטיפול, טעויות אפשריות של המטפל (שתלטנות, היעדר תמיכה או תמיכת יתר, היעדר אובייקטיביות, חוסר עקביות באסטרטגיה הטיפולית ואבחנה לא ברורה של המטופל), טריאנגולציה בטיפול וכישלונות בתהליכי העברה והעברת נגד.

חוסר היכולת להיחלץ מהמבוי הסתום השפיע באופן שלילי הן המטפלים ועל המטופלים והן על היחסים ביניהם. המטפלים חשו אכזבה תסכול, כעס, כאב, בלבול וחוסר יעילות ואילו המטופלים חשו פחד, חוסר אונים, פגיעות, נטישה, האשמה עצמית, ביקורת, אי התקדמות ואכזבה. תחושות שליליות אלה גרמו למטופלים אלה לעזוב את הטיפול בטרם עת.

 

יחסי מטפל מטופל בטיפול מרחוק

 יש אלמנטים רבים שצריך לקחת בחשבון במעבר האינטנסיבי לטיפול פסיכולוגי אונליין, שהתרחש בתקופת הקורונה.

הגורמים הללו, בשילוב עם יישומים קליניים של פסיכותרפיה מרחוק, משפיעים על חוויית האינטראקציה בין המטפל למטופל ומכניסים אל התמונה טווח נרחב ועשיר של רגשות. יכולתו של המטפל להתייחס לשינויים ולחוויות הללו עשויה לסייע לו ליישם את הטיפול מרחוק טוב יותר. מספרם של המטפלים החשים בנוח עם טיפול אונליין הולך וגדל, מה שמאפשר ליותר יחסים טיפוליים להתחשל, להישמר ולהתחדש. 

 

יחסי מטפל מטופל בטיפול CBT

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לכאורה ל״טיפול טכני״, בו מערכת היחסים בין מטפל למטופל אינה נמצאת במרכז התהליך.

זה נכון, אבל הקשר הכרחי על מנת להוביל לשינוי.

הפסיכולוג ד"ר סטיבן פיליפסון כותב באתר OCD Online כי אלמנט קריטי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי טוב הוא שהמטפל יהיה חם, מבין ובעל חמלה כלפי המטופל.

פיליפסון מדבר גם על האופן בו טכניקות CBT מסורתיות יותר אינן יעילות עבור מטופלים שמתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

הוא מדגיש כי OCD איננה הפרעת מחשבתית אלא הפרעת חרדה, מה שאומר שזה פחות סיכוי לביטוי של מחשבות לא רציונליות. הוא קובע כי: "ניסיון לעזור לסובלים מ- OCD לראות את האופי הלא הגיוני של תכני החשיבה שלהם אינו יעיל".

 

 

 

מה עוד מומלץ לקריאה על יחסים בין מטפל למטופל?

קיראו על יחסי העברה והעברה נגדית בטיפול פסיכולוגי <

המטפל, המטופל ומה שביניהם / איתן גילור מילר, אתר "הארץ" <

 

״הארי סטאק סאליבן תיאר את דרכה של האנליטיקאית לעורר במטופל ״תצפית משתתפת״. המטופל מנסה למשוך את האנליטיקאית אל תוך צורות האינטראקציה המאפיינות אותו. האנליטיקאית, כמו כלי רגיש, משתמשת במודעותה למשיכות ולדחיפות הבינאישיות העדינות הללו, לצורך פיתוח השערה אודות פעולות ההגנה של המטופל. אך במעורבות אישית עמוקה של האנליטיקאית עם המטופל סאליבן לא ראה דבר תועלת. האנליטיקאית היא מומחית ביחסים בינאישיים ומעמד המומחית שלה ישמור עליה מלהיגרר אל תוך אינטגרציה פתולוגית. עליה להיות מודעת מספיק להתפרצויות מינוריות של חרדה בתוכה על מנת להימנע מלעסוק בפעולות הגנתיות משל עצמה. האנליטיקאי הכשיר לא יזדקק לדבר בינאישי מהמטופל, ולכן לא יחווה כל רגש חזק או סוער״.

- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

 

 

 

 

 

 

מקורות והמלצות קריאה:

 

Eichenberg C, Sawyer A. Do Patients Look Up Their Therapists Online? An Exploratory Study Among Patients in Psychotherapy. JMIR Ment Health 2016;3(2):e22

 

 

The Basics of Psychotherapy: An Introduction to Theory and Practice. By Bruce E. Wampold, PhD, ABPP. 2010. http://www.apa.org/pubs/books/4317214.aspx

 

 

The Real Relationship in Psychotherapy:  The Hidden Foundation of Change. By Charles J. Gelso, PhD. 2011. http://www.apa.org/pubs/books/4317239.aspx

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020