מהי אילמות סלקטיבית - סימפטומים, גורמים וטיפולים פסיכולוגיים 2019

דרג פריט זה
(15 הצבעות)
selective mutism - אילמות סלקטיבית selective mutism - אילמות סלקטיבית

 

 

אילמות סלקטיבית | Selective / Elective mutism

מהי אילמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית (Selective Mutism או Elective Mutism) היא הפרעה פסיכולוגית של ילדים, המאופיינת בחוסר יכולת ובהמנעות מדיבור במצבים חברתיים מסוימים שבהם מצופה מהם לדבר (כגון: גן, בית־ספר), וזאת למרות יכולתם לדבר במצבים אחרים.

ההפרעה מוגדרת כהפרעת חרדה נדירה יחסית אשר נוטה להופיע בדרך כלל בתקופת הילדות ומתבטאת בחוסר יכולת של הילד לדבר באופן תקין בסיטואציות חברתיות מסוימות (לרוב בגן או בבית הספר), למרות שבסיטואציות אחרות אשר נחוות על ידיו כבטוחות, הוא מסוגל לדבר בצורה תקינה או יחסית תקינה.

 

קומורבידיות

מרבית הילדים ובני הנוער המתמודדים עם הפרעה זו, מתמודדים גם עם חרדה חברתית ולכן הם חוששים ונמנעים מלהימצא במוקד תשומת הלב - הרבה פעמים הם מרגישים שהם נקלעים למרכז הבמה בכל רגע נתון.

למעלה משליש מהם סובלים מעיכוב התפתחותי שמתבטא בקשיי שפה ובליקויים מילוליים שמקורם אינו אורגני.

מוטיזם סלקטיבי נוטה להופיע בתחלואה נלווית עם הפרעות נפשיות נוספות האופיינות לגיל הילדות וההתבגרות:

 

אבחנה מבדלת

באבחון נכון של מוטיזם סלקטיבי, שנערך בעיקר באמצעות ראיון ושאלון ה-SMQ,  חשוב לקחת בחשבון את החפיפה בין תסמיני ההפרעה לבין תסמינים של הפרעות נפשיות וגופניות אחרות אצל ילדים ומתבגרים: 

ראשית, נבדקות תוצאות של בדיקות אודיטוריות, כדי לשלול את קיומן של בעיות שמיעה. 

לאחר מכן נבחנות הפרעות נוספות שחולקות לעיתים הימנעות מדיבור מסיבות שונות:  

קשיי דיבור והתפתחות שפה, לקויות למידה, הפרעות התפתחותיות אורגניות שפוגעות ביכולות האינטלקטואליות, הפרעות התנהגותיות כמו ODD (במידה חלקית ומתונה), הפרעת שטף (גמגום) והפרעות מצב רוח. 

 elective mutism child therapy

סימפטומים וסוגים

ישנם סוגים שונים של מופעים לאילמות סלקטיבית אשר נעים מחוסר יכולת מוחלט לדבר בכל סיטואציה חברתית לבין יכולת מוגבלת לתקשר עם מספר מצומצם של אנשים, לפעמים על ידי לחישה (למשל עם חבר טוב או עם בני משפחה).


סימפטומים נוספים של ההפרעה עשויים לכלול:

  • תחושת "שיתוק" או קיפאון
  • אפתיה ואדישות, חוסר הבעה ומבט קפוא
  • התבודדות
  • מבוכה וחוסר נוחות (גם בשפת הגוף ובתנועה)
  • ביישנות
  • ניתוק מסוים במצבים חברתיים שונים

ישנם מקרים שבהם גם התקשורת הבלתי מילולית של הילד עשויה להיות מוגבלת, כך לדוגמה הוא עשוי להימנע מיצירת קשר עין, מהנהון, מנפנוף לשלום, מהצבעה ואף מהשתעלות או צחוק בנוכחות אחרים. האילמות הסלקטיבית משפיעה באופן משמעותי ביותר על התפתחותו החברתית והלימודית של הילד ולכן קיימת חשיבות רבה להתערבות מוקדמת על ידי הסביבה- הורים, מורים, יועצות חינוכיות בבית הספר ופסיכולוגים חינוכיים

טיפול

קיימים מספר טיפולים עבור ההפרעה:  

מטרות הטיפולים הינן הפחתת רמות החרדה, חיזוק הדימוי העצמי, הגברת הביטחון החברתי והתקשורתי.  

  • טיפול בחרדת תקשורת חברתית (S-CAT) -  שיטת טיפול זו פותחה על ידי Elisa Shipon-Blum. הטיפול מתמקד בחשיפה הדרגתית של הילד למצבים מעוררי חרדה בשיתוף ההורים והצוותים בבית הספר. הטיפול מסייע לילד להפחית את עוצמת החרדה ולהגביר את הנוחות החברתית שלו בסיטואציות היומיומיות השונות. בגרסתו המקורית הטיפול כולל תשעה מפגשים תלת-שבועיים.   
  • טיפול התנהגותי: טיפול זה מתמקד גם הוא בחשיפה הדרגתית בדגש על מתן חיזוקים חיוביים ושימוש בטכניקות של דה- סנסיטיזציה. במסגרת הטיפול חושפים את הילד למצבים חברתיים בצורה עדינה, הדרגתית, רגישה ולא מאיימת על מנת לאפשר לו למידה מחודשת בתנאים נוחים ובטוחים. קיימות טכניקות התנהגותיות מגוונות ויעילות בארגז הכלים של המטפל בילד עם אלמות סלקטיבית, כמו חיזוק עצמי (contingency management), הפגת גירוי, עיצוב התנהגות (באמצעות חיזוקים ועונשים) ויזימת תגובה המתבצעת באמצעות שימוש בווידאו (Holmbeck, 1992).
  • טיפול במשחק ופסיכותרפיה דינמית: מטרתם של טיפול דיאדיטיפול במשחק וטיפול רגשי היא לאפשר לילד להירגע ולהיפתח מבלי להפעיל עליו לחץ רב לדבר (Krysanski, 2003). טיפול דינמי בילדים ממושך יותר, דורש מעורבות הורית ושיתוף פעולה רגשי מצידם, כאשר המטפל תר וחוקר אחר מקורות הקונפליקטים הלא מודעים שעשויים לתת הסבר ורקע מקדים להתפתחות ההפרעה. ברמה המעשית והתיאורטית, קונפליקטים פנימיים כאלה בנפש הילד יכולים לנבוע מאירועים נורמטיביים שמציתים קשיים רגשיים, על רקע פיקסציה פסיכוסקסואלית בשלב האוראלי או האנאלי, כמו הולדת אח חדש שיצרה יריבות 'סודית' בין-אחאים באמצעות קנאה ותחרותיות אדיפליים, או על רקע אירועים משבריים כמו אובדנים, מחלות קשות, או גירושים שפקדו את המשפחה ומאלצים את הילד להסביר לעצמו את השתלשלות הדברים (Giddan & Milling, 1992).
  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: מרבית הילדים עם אילמות סלקטיבית חוששים מכך שאחרים ישמעו את קולם, ישאלו אותם שאלות אודות האילמות וינסו להכריח אותם לדבר. במסגרת טיפול CBT לילדים, המטפל מסייע לילד להחליף את המחשבות מעוררות החרדה במחשבות חיוביות ומסתגלות יותר.   
  • תרופות: מומלץ לשקול שימוש בתרופות רק במקרים מיוחדים כשאין כמעט התקדמות ברמת התפקוד ורמות החרדה של הילד גבוהות מאוד. השימוש בתרופות נועד לאפשר ולשפר את ההתקדמות בטיפול הפסיכולוגי ולא להחליפו, כשהמטרה הינה הפסקת התרופות ברגע שהילד מצליח לדבר במצבים חברתיים שונים באופן עקבי. לרוב נעשה שימוש בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון ממשפחת SSRI (קרלסטון, 1999), או בתרופות נגד חרדה (Kumpulainen, 2002). 
  • התערבות משפחתית ובית-ספרית: חשוב ששני ההורים ינקטו בגישה מקבלת ומעודדת ואף ינחו את המורים בבית הספר כיצד להתמודד עם האילמות הסלקטיבית של ילדם (Black, 1995). לסביבה יש השפעה רבה על הצלחת הטיפול וקיימת חשיבות להובלת קו טיפול אחיד- מצד אחד, לא ללחוץ על הילד לדבר כי הלחץ מגביר את החרדה וכפועל יוצא מכך הסימפטומים של ההפרעה מתעצמים, מצד שני לא לעודד הימנעות מסיטואציות חברתיות אלא ליצור אווירה נעימה, מבינה, נוחה ומקבלת שבה הילד ירגיש ביטחון.     

  

 

ELECTIVE MUTISM DISORDER

 

 

טיפול ממוקד באילמות סלקטיבית

המאמר מציג סיכום של מודל טיפולי שפיתחו ד"ר קלאודיה לנג ונעמה קלוזנר-לוין, כפי שפורסם בכתב העת 'שיחות' בשנת 2011.

המודל המתואר מציע כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד סימפטום, בשילוב עקרונות טיפוליים מעולם הטיפול הדינאמי, הוא הטיפול היעיל והפרקטי ביותר בטיפול באילמות הסלקטיבית, בעיקר כאשר ניתן בשלב מוקדם. מדובר במודל טיפולי אינטגרטיבי שאורכו משתנה כתלות בצורכי הילד.

החוקרות לנג וקלוזנר-לוין מפרטות ארבעה מרכיבים עיקריים מהם מורכב המודל הטיפולי שלהן לאילמות סלקטיבית:

  1. מידע פסיכו-חינוכי: מדובר במידע חשוב שניתן להורים על ידי המטפל, וכולל בעיקר פירוט מקיף על ההפרעה ממנה סובל ילדם, על הצגתה כביטוי של הפרעת חרדה, על המנגנונים הנפשיים העומדים מאחוריה ועל הטיפול המתוכנן. בהמשך, חשוב להעביר את המידע הזה גם לדמויות סמכות מהסביבה החינוכית של הילד, הגננות או המורות, וללוות אותן ואת בני המשפחה לאורך הטיפול.
  2. הדרכת הורים: הטיפול בילדים מתחיל רק לאחר גיוס ההורים והגברת מחויבותם לטיפול. חלק מהדרכת ההורים היא עידוד ומתן תקווה, קידום הבנתם את המצב. חלק משמעותי נוסף מהדרכת ההורים היא לסייע להם להבין את האופנים בהם משמרים את ההפרעה, וכיצד לשנות את התנהגותם באופן שיעודד את ילדם להשתחרר מהתנהגותו. הדרכת ההורים מותאמת לגיל הילד, בעוד בגיל הגן ההורים הם דמות המפתח להצלחה בטיפול, כשמדובר בילדים גדולים יותר בגילאי בית הספר, המוטיבציה שלהם הופכת למרכיב המרכזי, ולהורים תפקיד קטן יותר.
  3. טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד סימפטומים: זוהי העבודה הטיפולית הישירה עם הילד. בשלב ראשון, ינסה המטפל לייצר קשר חזק ומשמעותי עם הילד, אשר יגביר את המוטיבציה שלו לטיפול, תוך איזון בין הבעת אמפתיה ותמיכה, לבין עידוד לשינוי אקטיבי. לעבודה הקוגניטיבית-התנהגותית שלושה מרכיבים עיקריים: מרכיב פיזיולוגי, שקשור בטכניקות של הרגעה וזיהוי סימפטומים גופניים, מרכיב קוגניטיבי, שקשור בשינוי האמונות והמחשבות העומדות בבסיס ההפרעה ומשמרות אותה, והמרכיב ההתנהגותי, אשר מכיל לרוב שינוי התנהגותי הדרגתי, באמצעות סולמות חשיפה. מדובר בטיפול מורכב ביותר, שכן הילדים בתחילה לא בהכרח מוכנים לדבר עם המטפל, מה שמצריך שימוש בטכניקות יצירתיות ומגוונות אחרות.
  4. מרכיבים אישיותיים ומערכתיים: המסגרת הטיפולית צריכה להתאים עצמה לטיפול בהפרעה כתלות באישיות הייחודית של הילד, ובמערכות התמיכה מהן מגיע. זהו המישור השני, הדינמי, בו מתמקד הטיפול, לצד הפן הקוגניטיבי התנהגותי.

מדובר במודל טיפולי ייחודי בכמה מישורים: המיקוד בחרדה העומדת בבסיס ההפרעה, המיקוד בהורים ובאופנים בהם יכולים לייצר שינוי במצבו של הילד, ההתייחסות למערכת החינוכית, וכן האינטגרציה בין שיטת טיפול ממוקדת לשיטה דינמית.

סיכמו: יעל טל וצוות מכון טמיר

מקורות סיוע נוספים להתמודדות: 

מרפאה לטיפול באילמות סלקטיבית - המחלקה לרפואה פסיכולוגית, המרכז הרפואי שניידר

 

 

 

 

מקורות:  

פרדניק, ר., אליצור, י., (2016). אילמות סלקטיבית – מדריך להורים, למחנכים ולמטפלים. הוצאת ספרים אח בע"מ

קלוזנר לוין, נ. , ולנג, ק. (2011). טיפול ממוקד באילמות סלקטיבית. שיחות — כרך כ״ה, חוב׳ מס׳ 2

שרוני, מ. (2012). אילמות סלקטיבית. Israeli Journal of Pediatrics, גיליון מס' 79

 

Black B, Uhde TW. Psychiatric characteristics of children with selective mutism: a pilot study. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 1995;34(7):847–856

 

Carlson JS, Kratochwill TR, Hohnston HF. Sertraline treatment of 5 children diagnosed with selective mutism: a single-case research trial. J Child Adolesc Psychopharmacol. 1999;9:293–230.

 

Giddan JJ, Milling L. Comorbidity of psychiatric and communication disorders in children. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am. 1999;8(1):19–36

 

Holmbeck GN, Lavigne JV. Combining self-modeling and stimulus fading in the treatment of an electively mute child. Psychotherapy. 1992;29:661–667

 

Jacobsen T. Case study: Is selective mutism a manifestation of dissociative identity disorder? J Am Acad Child Adoles Psychiatry. 1995;29:863–866

 

Krohn DD, Weckstein SM, Wright HL. A study of the effectiveness of a specific treatment for elective mutism. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 1992;31(4):711–718

 

Kumpulainen K. Phenomenology and treatment of selective mutism. CNS Drugs. 2002;16(3):175–180

 

Helping Your Child with Selective Mutism: Practical Steps to Overcome a Fear of Speaking. By: Angela E. McHolm PhD, Charles E. Cunningham PhD, Melanie K. Vanier MA, Ronald Rapee PhD, 2009. New Harbinger Publications.

 

Sharp WG, Sherman C, Gross AM. Selective mutism and anxiety: A review of the current conceptualization of the disorder. J Anxiety Disord. 2006 >aug;

 

Steinhausen HC, Juzi C. Elective mutism: an analysis of 100 cases. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 1996;35(5):606–614

 

Wong, P. (2010). Selective Mutism: A Review of Etiology, Comorbidities, and Treatment. Psychiatry (Edgmont), 7(3), 23–31.

https://www.selectivemutism.org/professional/elisa-shipon-blum-d-o/

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il