מכון טמיר לפסיכותרפיה
אדם הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא אדם שכלפי חוץ נראה כאדם בעל ביטחון עצמי גבוה, כמישהו בעל תחושת גרנדיוזיות וחשיבות עצמית גבוהה.
במילים אחרות, מישהו שהכל סובב סביבו ומרגיש חשוב, וכתוצאה מכך, בעל צורך בהערצה וקבלת שבחים באופן תמידי.
בשל ההתרכזות בעצמו, ניתן לתפוס אדם זה כאדם בעל אמפתיה נמוכה, כמישהו יהיר המנצל את האחר למען רווחתו האישית.
רוב האנשים סולדים מהתנהגות כזו, שכן אנו נמצאים ביחסי גומלין עם הסביבה, חיים תחת חוקים ונורמה תרבותית.
על אדם כזה, שמרוכז בעצמו בלבד, תהיה דעה שלילית לרוב, ולא מעט אנשים ימנעו מהימצאות במגע עמו.
אמנם אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית אכן מאופיין כמי שחש תחושת גרנדיוזיות, עליונות וחשיבות עצמית גבוהה, אך יש לא מעט הנחות שאנו מניחים על אותו אדם שאינן בהכרח נכונות.
כדעה רווחת בחברה, אם נסתכל על אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אנו נראה אותו כאדם בעל ביטחון עצמי גבוה, שלא לומר מופרז.
להפרעת אישיות נרקיסיסטית מספר התנהגויות מניפולטיביות המאפיינות את ההפרעה, ולמרות שרובן נחווית כמניפולטיביות, הן יושבות על בסיס רגשי של חוסר.
כלומר, האדם לא בהכרח בעל ביטחון עצמי גבוה וכתוצאה מכך מתנהג באופן מניפולטיבי; המניפולטיביות מגיעה לפעמים דווקא מתוך חוסר ביטחון וניסיון לקבל שליטה על המתרחש.
הפרעת אישיות נרקיסיסטית כוללת שלל ביטויים הבאים לידי ביטוי במערכות יחסים שונות.
בפן הרומנטי, אנו נראה אצל האדם בעל הפרעת האישיות הנרקיסיסטית דפוס של "הפצצת אהבה". כלומר, אותו אדם ירעיף מחמאות מרובות ולעתים גם מתנות על מושא אהבתו. אותו אדם מחפש למעשה תשומת לב ותלות, וברגע שהאדם השני נשבה בקסמו, לרוב האדם הנרקיסיסט ינצל את תחושותיו. המרדף הוא הגורם לנרקיסיסט להתעניין באדם השני, הצורך בתשומת לב ובתלות. אותו ניצול מתקבל בצורה שלילית על-ידי הסביבה, אך אם מצליחים להבין את המניע להתנהגות, ניתן להצליח לראות את האדם באור מעט שונה.
עוד התנהגות מניפולטיבית שמאפיינת הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא היעלמות (גוסטינג). תופעת ההיעלמות מדברת על היעלמות ביחסים לאחר שנוצר שיח פורה או העמקה ביחסים.
לרוב התופעה מתרחשת בשל חוסר נעימות ורצון להימנע מקונפליקט ועימות, אך כאשר מדובר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, הסיבה להיעלמות היא לעיתים קרובות צורך בשליטה.
כלומר, הנרקיסיסט נעלם לאדם השני מתוך צורך להיות זה שאומר את המילה האחרונה, זה שקובע מה יעלה בגורל היחסים.
גם כאן, אם מסתכלים על ההתנהגות כפי שהיא ללא ההבנה של העומד מאחוריה, ההתנהגות מביאה לסלידה ודיעה שלילית כלפי אותו אדם.
בהסתכלות כזו, איננו לוקחים בחשבון כי אפשרי שההתנהגות נוצרת מתוך חוסר, ולא מתוך כוונה לפגוע.
תופעה נוספת שמאפיינת הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא טריאנגולציה. הכוונה היא למערכת יחסים בין שני אנשים שמתווכת באמצעות אדם שלישי.
האדם הנוסף הוא זה שמעביר מסרים בין השניים האחרים ובכך נוצר פיצול ביחסים, מה שיכול לשרת אסטרטגיה של ״הפרד ומשול״.
כלומר, אדם נוסף שולט על מערכת היחסים בשל היותו הדמות המתווכת המכתיבה את הטון.
הכנסת הגורם המתווך מכניסה עוד אדם ליחסים ומייצרת דינמיקה חדשה, שיכולה להביא גם לקנאה של כל אחד מהצדדים השונים.
קנאה זו יכולה להיווצר לאור תחושה של השוואה עם אדם נוסף שנמצא במערכת היחסים.
בנוסף, שילוב אדם שלישי במערכת היחסים יכולה לייצר קונפליקט לאור מידע שמועבר דרך גורם שלישי (טלפון שבור).
הסתכלות על סיטואציה כזו יכולה להעלות תחושות של כעס בקרב האדם הנוסף שהוכנס אל תוך הטריאדה היות ונדמה כי נעשית כאן כוונה לפגוע או לייצר סכסוך.
עם זאת, כשמסתכלים ממבט נקי ומקדישים תשומת לב לסיבה העומדת מאחורי זה, שהיא צורך אינהרנטי בהערכה וחשיבות עצמית גבוהה, מבינים שהמעשה נעשה ללא כוונה של פגיעה באחר בזדון.
יש להבין, אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית חווה רגשות, לרוב, בצורה אינטנסיבית יותר. מכאן, במידה ואותו אדם מרגיש נבוך או דחוי, הדבר יכול לעורר אצלו תחושה של השפלה ובושה שיובילו לתחושת זעם.
רגשות אלה עשויים לגרום לו לראות את האדם שמולו לאויב ומכאן ייהפך לנקמן. הזעם הכבד לבוא לידי ביטוי דרך השמצות, התעללות, הרס ואלימות במקרי קצה.
גם כאן ניתן לראות כי ההתנהגות השלילית נובעת מתוך תחושת התקפה שמביאה לצורך בהגנה עצמית ולא מתוך רצון לפגוע בכוונת תחילה.
אותו דבר מתייחס גם להתרפקות על עמדה קורבנית בקרב אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
כאשר אדם נרקיסיסט מרגיש מותקף הוא נכנס לעמדה מתגוננת ומכאן תוקף בחזרה. אותו אדם יתקשה בלקיחת אחריות, ובמקום לאמץ אותה אליו הוא יאשים את האחר בכישלונותיו האישיים.
באופן זה אותו אדם משליך את תחושת הבושה, הבוז והכאב איתם נמנע מלהיפגש, על הבאים איתו במגע במערכות יחסיו השונות.
תחושות הבושה, הבוז והכאב קשות מנשוא עבורו, ומתוך צורך בהגנה מפני התפרקות או פגיעה קשה האדם עובר לטקטיקת התקפה, אך לא מתוך הסתכלות על האחר אלא מתוך מקום של ניסיון להרגעה עצמית.
כאשר מסתכלים על הכתוב לעיל, ניתן להבין כי אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא אדם מאוד מבלבל ונטול אהדה ציבורית.
אותו אדם נדמה לציבור כאדם חזק, ערמומי ומניפולטיבי, ולרוב איננו רואים את מאחורי הקלעים של המופע ההתנהגותי.
אנו רואים את המניפולציה ואת הערמומיות ולא את הפגיעות ואת חוסר האונים.
מערכות היחסים הקרובות של האדם הנרקיסיסטי עוסקות לרוב במילוי צרכיו, כאשר אלו נוגעים לצורך בתחושת עוצמה והערצה.
אותו אדם מרגיש, לרוב, דחף לשמור על שליטה בכל מחיר, גם אם זה על חשבון אדם אחר.
יש לשים לב כי הדבר נוצר לא מבחירה אישית ורצון להרע אלא בצורך פנימי שמטרתו לא להרגיש באיום על העצמי.
אם מסתכלים כל על הדברים, ניתן לראות כי מדובר במנגנון פסיכולוגי פנימי שכובל את האדם להתנהג כפי שהוא מתנהג, והתוצר שמונגש כלפי חוץ אינו תואם את מה שמגיע מבפנים.
אותה מניפולציה שנראה כלפי חוץ אינה בהכרח מגיעה מרצון להרע, אלא מתוך צורך פנימי אינהרנטי של אדם שזקוק נואשות לאהבה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
עדכון אחרון:
6 באפריל 2024
כתיבה:
דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,
מכון טמיר תל אביב