מה זה אלקסיתימיה (alexithymia)? תסמינים, אבחון וטיפול

מה זה אלקסיתימיה (alexithymia)? תסמינים, אבחון וטיפול

אלקסיתימיה

Alexithymia

כתיבה: 

איתן טמיר,

מטפל, מנחה קבוצות

(MA), ראש מכון טמיר

 

 

מהי אלקסיתימיה (Alexithymia)?

אלקסיתמיה היא מבנה אישיותי המאופיין בחוסר יכולת לזהות, לשיים ולתאר רגשות בחווית העצמי או האחר.

מאפייני הליבה של אלקסיתמיה כוללים תפקוד לקוי במודעות רגשית, בהתקשרות חברתית ובהתייחסות בין-אישית. 

אלקסיתימיה מתבטאת גם בעולם פנימי דל בדימיון ובפנטזיה, לצד תסמינים פסיכוסומטיים מגוונים. 

 

מי טבע את המונח אלקסיתימיה?

המושג הוגדר לראשונה על ידי הפסיכיאטר פיטר סיפנאוס (Sifneos, 1973), כאשר ניסה להתחקות אחר הלך החשיבה של מטופלים שהתקשו להתקדם בפסיכותרפיה, תוך שהם מתקשים לזהות רגש ולתקשר אותו, לצד תסמינים פסיכוסומטיים

 

הפסיכואנליטיקאית קארן הורני תיארה מאפיינים דומים לאלקסיתימיה, דרך המסע שלה שלה לזיהוי מקורות הנוירוזה. 

הטיפוס האלקסיתימי של הורני סובל מחוסר מודעות לחוויות פנימיות, שהביאו לתחושת ריקנות. אותה ריקנות הייתה המקור לחרדות תגובתיות שהובילו להתנהגויות נוירוטיות.

האדם שהיא מתארת מבין שהוא מתמודד עם חרדה רק כאשר יחווה רעד בשפתיים או פיק ברכיים, מה שניתחה כמעבר מהוויה רגשית למופע גופני (Shift from being to appearing).

 

 

מהם התסמינים של אלקסיתימיה?

אלקסיתימיה כוללת כמה תסמינים מרכזיים:

 

  • קושי באינטרוספקציה (התבוננות פנימה) שמקשה על פנטזיה ודימיון מעבר לרובד הקונקרטי, הן מחשבתית והן רגשית. 

  • היכולת להרגיש, לשיים רגשות, לזהות לתקשר אותם נמוכה משמעותית ביחס לנורמה.

  • בהיעדר הנחיה פנימית, חיפוש סיגנלים חיצוניים כמצפן לבחירת התנהגויות מתאימות. 

  • קושי להבין רגשות של אחרים ואמפתיה מופחתת. קיימות אף עדויות מחקריות לגבי קושי בזיהוי רגשות בהבעות פנים.

  • יחסים בין-אישיים רדודים וחלולים. 

  • נטייה לפתח סימפטומים פסיכוסומטיים. 

  • אחרים מתקשים להבין אותם, מה שיוצר קצר בתקשורת, אשר מוביל להפניית כעס ולגלוג כלפיהם.

  • בדידות, חריגות, אדישות  ותחושת שוני בעקבות הקשיים הבין-אישיים.

  • שימוש בפעולות כאמצעי לביטוי רגשות.

 

 

מה הקשר בין אלקסיתימיה לפסיכו-סומה? 

לפי סיפנאוס, המוגבלות בביטוי רגשות מוביל למופע של תסמינים ומכאובים גופניים, עד כדי התפרצות של מחלות כאב כרוניות.

אולם כיום קיימת אי-הסכמה בקרב חוקרים, סביב הקשר בין אלקסיתימיה לבין מחלה פסיכוסומטית, בה מחלות גופניות פורצות ומשתמרות בגלל מצב נפשי.

למשל, מחקר שבחן את את הקשר בין אלקסיתימיה לבין פריצת מחלות גופניות ופסיכוסומטיות, העלה כי התופעה הנפשית אינה מהווה אינדיקטור לחולי גופני.

על פי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות לא בטוח שקיים קשר בין אלקסיתימיה לביטוי גופני הנובע ממקור נפשי.

 

 

מה ההבדלים בין אלקסיתימיה לאספרגר?

דימיון בין אלקסיתימיה לבין תסמונת אספרגר

  • יש דימיון ניכר בין תיאור האטיולוגיה והטיפול של אלקסיתימיה ושל תסמונת אספרגר.

  • בשתי ההפרעות קיים קושי בתקשורת בלתי-מילולית, בעיקר בזיהוי רגשות מתוך הבעות פנים. 

 

הבדלים בין אלקסיתימיה לבין תסמונת אספרגר

  • אלקסיתימיים יודעים ליצור לעיתים קרובות קשרים חברתיים קרובים, יכולת שאינה מאפיינת רבים מהמתמודדים עם אספרגר.

  • בעיות פסיכוסומטיות מאפיינות יותר אלקסיתימיה, פחות אספרגר. 

 

 

אבחון אלקסיתימיה

מבחינה מחקרית ודיאגנוסטית, השאלון המקובל לאבחון אלקסיתמיה הוא TAS-20, שאלון טורונטו לאבחון ההפרעה.

בשאלון זה ניתן לראות את הרמה שנחשבת "אליקסיתמית" ולקבל מידע על הפקטורים השונים שידוע שהם חלק מהתכונה.

 

מבחן נוסף הוא ה-MMPI-2, שכולל סולם הבוחן את דומיננטיות התכונה אצל הנבחן.

 

קומורבידיות

מלבד אספרגר, ניתן לראות מאפיינים אלקסיתימיים בקרב מתמודדים עם מגוון רחב של הפרעות רפואיות ופסיכיאטריות, למשל:

 

  • קשר עם מיגרנות וכאבי ראש אצל מבוגרים (גם בקרב מתבגרים וילדים, אבל פחות).

  • קשר עם הפרעת אישיות גבולית.

  • קשר עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית.

  • קשר להפרעת אישיות סכיזואידית ועם הפרעות אישיות מאשכול C.

  • קשר עם מידת החומרה של טנטון.

 

 

מהם הגורמים לאלקסיתמיה? 

  • יתכן והאדם עבר טראומה וכתוצאה מניסיון להתמודד איתה הוא עבר ניתוק רגשי שהפך לאלקסיתימיה.

  • מקור פיזיולוגי (פגיעת ראש), או תורשתי (גן פגום שהאדם נולד איתו).

  • מחקרי מוח מלמדים על בעיית קישוריות ותפקודיות בין איברים מתווכי-רגש בין המערכת הלימבית לבין הקורטקס הקדמי.

  • קיים קשר בין דפוסי תקשורת משפחתיים לבין אלקסיתימיה בקרב מתבגרים המתמודדים עם הפרעות נפשיות.

  • נמצא קשר הדוק בין טיפול אימהי לקוי בילדות לבין התפתחות אלקסיתימיה.

 

 

אלקסיתימיה ואגרסיביות

אלקסיתימיה, אמרנו, היא יכולת נמוכה להרגיש, לזהות ולהביע רגשות.

היא אינה מוגדרת כהפרעה נפשית וכ- 10% מהאוכלוסיה סובלת ממנה, בעיקר גברים (תופעה שתוארה כאלקסיתימיה נורמטיבית).

 

מה עומד בבסיס ההתנהגות האגרסיבית?

 

אז מה הקשר לאלקסיתימיה?

אדם הסובל מאלקסיתימיה יתאפיין בקושי בזיהוי והבעה של רגש.

ההתנהגות הזו מתפרשת כמרוחקת ומקשה על יצירת קשרים ושימור חברויות.

במקום זאת הוא יפרש לעיתים את תחושות הגוף באופן מוטעה כלחץ או כעס.

קל לראות אם כך מדוע קושי בזיהוי והבעה של רגש יכול להשפיע על איכות הקשר החברתי עבור כל אדם.

אדם המתקשה להבין את הרגש האישי שלו ומתקשה להבין את רגשות האחר לא יצליח בקלות להביע אמפתיה וחמלה. אם נוסיף לכך אימפולסיביות ושליטה בדחפים זה כבר מתכון בטוח לאגרסיביות.

מנגנון הריסון, שכולל אמפתיה ומנטליזציה, עובד פחות טוב אצל אנשים עם אלקסיתימיה.  

חוקרים מאיטליה בדקו טענה זו ומצאו מתאם גבוה יותר בין אנשים אגרסיביים עם אלקסיתימיה ואימפולסיביות, בייחוד בקבוצת הנבדקים שאובחנו קלינית.

 

 

איך עובד טיפול נפשי באלקסתימיה? 

בטיפול פסיכולוגי עם מטופלים המאופיינים באלקסיתימיה, ההתמקדות היא בהעלאת מודעות סביב תחום הרגש – גם ברגשות של האדם עצמו וגם ברגשות של אחרים בסביבתו.

 

חלק מהפסיכולוגים סבורים כי טיפול בגישה אנליטית או פסיכודינמית אינו מתאים למטופלים אלו.

הפסיכולוג הנרי קריסטל אף טבע את המונח אנטי-אנליטיים, כלומר מטופלים שלא ניתן לעבוד איתם בגישה טיפולית דינמית וסימבולית.

עם זאת, באופן מפתיע נמצא כי טיפול בגישת Ego Psychology עשוי להיות יעיל במיוחד, לצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

 

המטרה הטיפולית, בכל גישה פסיכותרפויטית שהיא, היא לחזק ולהגביר את היכולות לזהות ולהבין רגשות.

 

בטיפול נפשי ממוקד וקצר מועד, יקבלו המתמודדים/ות עם אלקסיתימיה כלים להתמודדות עם הקשיים בהבנת הרגש וילמדו לעבד ולהבין רגשות בצורה עמוקה.

כחלק מהטיפול יתכן ויומלץ לכתוב יומן אישי כאמצעי עזר ללמידה ותרגול של זיהוי רגשות, או קריאת רומנים שידועים כספרים המתארים חוויות רגשיות מעמיקות ורגשיות.

 

 

צרו עמנו קשר

לתיאום טיפול פסיכולוגי באינטרנט,

במכון בתל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ -

 

072-3940004

 

מקורות:

 

אפטר, י. (2016). התערבות פסיכו-דידקטית בטיפול בגברים הסובלים מאלקסיתימיה-נורמטיבית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 16/6/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3392

 

סגל-קינר, ש. (2009). הקשר בין התקשרות, אלקסיתימיה, מנגנוני הגנה ותפיסת המחלה, לאופן ההתמודדות והבריאות הנפשית של חולי ספחת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 16/6/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2056

 

Bagby R. M., Parker J. D. A., & Taylor G. J (1994). The Twenty-Item Toronto Alexithymia Scale-I. Item Selection and Cross-Validation of the Factor Structure, Journal of Psychosomatic Research, Vol 38, No. 1 pp-23-32

 

Coolidge FL, Estey AJ, Segal DL, Marle PD. Are alexithymia and schizoid personality disorder synonymous diagnoses? Compr Psychiatry. 2013 Feb;54(2):141-8. doi: 10.1016/j.comppsych.2012.07.005. Epub 2012 Sep 27. PMID: 23021894.

 

Greenberg RP, Dattore PJ. (1983). Do alexithymic traits predict illness? J Nerv Ment Dis. 171(5):276-9

 

Krystal H. Alexithymia and the effectiveness of psychoanalytic treatment. Int J Psychoanal Psychother. 1982-1983;9:353-78. PMID: 6185448.

 

Lesser IM. (1981). A review of the alexithymia concept. Psychosom Med. 1981 Dec;43(6):531-43

 

Levant, R.F. (1998). Desperately seeking language: Understanding, assessing, and treating normative male alexithymia. In Pollack, W. S. (Ed); Levant, R.F. (Ed) New psychotherapy for men., (pp. 35-56). Hoboken, NJ, US: John Wiley & Sons

 

Peter E. Sifneos Short-term Anxiety-provoking Psychotherapy: A Treatment Manual First Edition, 1st Printing Edition

 

Parker, J. D., Taylor, G. J., & Bagby, R. M. (1993). Alexithymia and the recognition of facial expressions of emotion. Psychotherapy and Psychosomatics, 59(3-4), 197-202

 

Poquérusse, J., Pastore, L., Dellantonio, S., & Esposito, G. (2018). Alexithymia and Autism Spectrum Disorder: A Complex Relationship. Frontiers in psychology9, 1196. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.01196

 

Sifneos P.E. (1973). The prevalence of 'alexithymic' characteristics in psychosomatic patients. Psychotherapy Psychosomatics 1973;22(2):255-62.

 

Taylor GJ: Alexithymia: concept, measurement, and implications for treatment. Am J Psychiatry 1984; 141:725–732

 

Velotti, Patrizia et al. (2016). Alexithymia, emotion dysregulation, impulsivity and aggression: A multiple mediation model Psychiatry Research , Volume 237 , 296 - 303

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021