מה זה אלקסיתימיה (alexithymia)? איך מאבחנים ומטפלים בה?

דרג פריט זה
(34 הצבעות)
אלקסיתימיה אלקסיתימיה

מהי אלקסיתימיה?

 

אלקסיתימיה היא קושי בזיהוי ושיום (לתת שם) רגש ותחושות גופניות, קושי במתן ביטוי מילולי לרגשות ולתחושות ועולם דימיון דל ומוגבל. כאשר אלקסיתימים מצליחים לזהות רגש, קשה להם לבטא אותו במילים ולתקשר אותו לאחרים.

אלקסיתימיה כוללת קושי ניכר להתקדם מעבר לרובד הקונקרטי מחשבתית ורגשית. זה לא אומר שהאינטלקט של האלקסיתימים אינו מפותח דיו, אלא שהיכולת להרגיש, לשיים רגשות, לזהותם ולתקשר אותם נמוכה משמעותית ביחס לנורמה. אין סתירה עם תפקוד מוצלח ומרשים, אך ההיבט הרגשי, שנחשב קריטי ביצירה ובשימור אינטימיות ויחסים בין-אישיים יעילים, הוא לעיתים קרובות דליל ומצומצם. 

אנשים עם אלקסיתימיה מתקשים גם להבין את הרגשות של אחרים, הם פחות אמפתיים, וקיימות אף עדויות מחקריות לגבי קושי בזיהוי רגשות בהבעות פנים. המצב הזה באופן טבעי גורם לנתק ולשיבוש בחיי החברה. הקושי בהבעת רגשות מוביל ליחסים בין-אישיים רדודים וחסרי משמעות. אנשים רבים מתקשים להבין אותם והקצר בתקשורת מוביל להפניית כעס ולגלוג כלפיהם. הקשיים החברתיים הללו מובילים לרוב להרגשת בדידות, חריגות ושוני ובעקבות זאת עולה הסיכון למצוקות נפשיות כגון הפרעות חרדה (וחרדה חברתית בפרט), דיכאון, הפרעות אכילה ועוד.

בנוסף, ההגבלה בביטוי רגשות מוביל לביטוי גופני המתבטא בתסמינים גופניים ואף להתפרצות מחלות כרוניות. זו הסיבה לדילמה בקרב החוקרים סביב הקשר בין אלקסיתימיה למחלה הפסיכוסומטית (בה מחלות גופניות פורצות בעקבות המצב הנפשי). עם זאת, מחקר שבחן את את הקשר בין אלקסיתימיה לבין פריצת מחלות (גופניות ופסיכוסומטיות) העלה כי היא אינה מהווה אינדיקטור לחולי גופני.

המחקר הקליני חלוק בנושא הזה, שכן על פי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות לא בטוח שאכן יש קשר בין אלקסיתימיה לביטוי גופני הנובע ממקור נפשי. מחקרים עדכניים מסמנים קווים משותפים בין אלקסיתימיה לבין תסמונת אספרגר אך נדמה כי רב השוני על הדימיון: אלקסיתימיים יודעים ליצור לעיתים קשרים חברתיים באופן יוצא מן הכלל, יכולת שאינה מאפיינת רבים מהמתמודדים עם אספרגר (אבחנה שנכחדה ונחשבת כיום בקצה הגבוה ביותר בספקטרום האוטיסטי). אפשר להתייחס, אפוא, לשונות רבה בין שתי ההפרעות.

 

אבחון 

מבחינה מחקרית ודיאגנוסטית, השאלון המקובל לאבחון אלקסיתמיה הוא TAS-20, שאלון טורונטו לאבחון ההפרעה. בשאלון זה ניתן לראות את הרמה שנחשבת "אליקסיתמית" ולקבל מידע על הפקטורים השונים שידוע שהם חלק מהתכונה.

מבחן נוסף הוא ה-MMPI-2, שכולל סולם הבוחן את דומיננטיות התכונה אצל הנבחן.

 

קומורבידיות

ניתן לראות מאפיינים אלקסיתימיים בקרב מתמודדים עם מגוון רחב של הפרעות רפואיות ופסיכיאטריות, למשל: קשר עם סינדרום אספרגר, קשר עם מיגרנות וכאבי ראש אצל מבוגרים (גם בקרב מתבגרים וילדים, אבל פחות), קשר עם מידת החומרה של טנטון ועוד.

alexithymia DEFINITION 

מה גורם לאלקסיתמיה?

- יתכן והאדם עבר טראומה וכתוצאה מניסיון להתמודד איתה הוא עבר ניתוק רגשי שהפך לאלקסיתימיה.

-  מקור  פיזיולוגי: פגיעת ראש / גן פגוע שהאדם נולד איתו.

- ישנן ראיות מחקריות עדכניות ממחקרי מוח בתחום: למשל, בעיית קישוריות ותפקודיות בין איברים מתווכי-רגש במערכת הלימבית לבין הקורטקס הקדמי.

- קיים קשר בין דפוסי תקשורת משפחתיים לבין אלקסיתימיה בקרב מתבגרים המתמודדים עם הפרעות נפשיות.

- נמצא שיש קשר הדוק בין טיפול אימהי לקוי בילדות לבין התפתחות אלקסיתימיה.

 

 

 

אלקסיתימיה ואגרסיביות

אלקסיתימיה, אמרנו, היא יכולת נמוכה להרגיש, לזהות ולהביע רגשות. זו איננה הפרעה נפשית וכ- 10% מהאוכלוסייה סובלת ממנה, בעיקר גברים (תופעה שתוארה כאלקסיתימיה נורמטיבית). מה עומד בבסיס ההתנהגות האגרסיבית?

אז מה הקשר לאלקסיתימיה?

אדם הסובל מאלקסיתימיה יתאפיין בקושי בזיהוי והבעה של רגש. ההתנהגות הזו מתפרשת כמרוחקת ומקשה על יצירת קשרים ושימור חברויות. במקום זאת הוא יפרש לעיתים את תחושות הגוף באופן מוטעה כלחץ או כעס.

קל לראות אם כך מדוע קושי בזיהוי והבעה של רגש יכול להשפיע על איכות הקשר החברתי עבור כל אדם. אדם המתקשה להבין את הרגש האישי שלו ומתקשה להבין את רגשות האחר לא יצליח בקלות להביע אמפתיה וחמלה. אם נוסיף לכך אימפולסיביות ושליטה בדחפים זה כבר מתכון בטוח לאגרסיביות.

מנגנון הריסון (הכולל אמפתיה ומנטליזציה) עובד פחות טוב אצל אנשים עם אלקסיתימיה.  חוקרים מאיטליה שבדקו את הטענה הזו מצאו מתאם גבוה יותר בין אנשים אגרסיביים עם אלקסיתימיה ואימפולסיביות, בייחוד בקבוצת האנשים שמאובחנים קלינית.

 

ALEXITHIMIA THERAPY

 

טיפול באלקסתימיה 

בטיפול פסיכולוגי באנשים המאופיינים באלקסיתימיה ההתמקדות היא בעוררות מודעות סביב תחום הרגש – גם ברגשות של האדם עצמו וגם ברגשות של הסביבה.

מרבית הפסיכולוגים סבורים שטיפול בגישה אנליטית או פסיכודינמית אינו מתאים לרובם (הפסיכולוג קריסטל טבע את המונח אנטי-אנליטיים, כלומר מטופלים שלא ניתן לעבוד איתם בגישה טיפולית דינמית וסימבולית. עם זאת, באופן מפתיע נמצא כי טיפול בגישת Ego Psychology עשוי להיות יעיל במיוחד), וכי הגישה המתאימה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. המטרה הטיפולית, בכל גישה שהיא, היא לחזק את היכולות לזהות ולהבין רגשות. בטיפול נפשי ממוקד וקצר מועד, יקבלו המטופלים כלים להתמודדות עם הקשיים בהבנת הרגש וילמדו לעבד ולהבין רגשות בצורה עמוקה. כחלק מהטיפול יתכן ויומלץ לכתוב יומן אישי ככלי ללמידת הרגשות שהאדם חש או לקרוא רומנים אשר ידועים כספרים המתארים חוויות רגשיות מעמיקות ורגשיות.

צרו עמנו קשר

לתיאום טיפול במכון בתל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ -

1-800-509-809

 

 

 

 

 

מקורות:

 

אפטר, י. (2016). התערבות פסיכו-דידקטית בטיפול בגברים הסובלים מאלקסיתימיה-נורמטיבית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 16/6/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3392

סגל-קינר, ש. (2009). הקשר בין התקשרות, אלקסיתימיה, מנגנוני הגנה ותפיסת המחלה, לאופן ההתמודדות והבריאות הנפשית של חולי ספחת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 16/6/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2056

 

Bagby R. M., Parker J. D. A., & Taylor G. J (1994). The Twenty-Item Toronto Alexithymia Scale-I. Item Selection and Cross-Validation of the Factor Structure, Journal of Psychosomatic Research, Vol 38, No. 1 pp-23-32. 

Greenberg RP, Dattore PJ. (1983). Do alexithymic traits predict illness? J Nerv Ment Dis. 171(5):276-9.

 Lesser IM. (1981). A review of the alexithymia concept. Psychosom Med. 1981 Dec;43(6):531-43.

Levant, R.F. (1998). Desperately seeking language: Understanding, assessing, and treating normative male alexithymia. In Pollack, W. S. (Ed); Levant, R.F. (Ed) New psychotherapy for men., (pp. 35-56). Hoboken, NJ, US: John Wiley & Sons. 

Peter E. Sifneos Short-term Anxiety-provoking Psychotherapy: A Treatment Manual First Edition, 1st Printing Edition

Parker, J. D., Taylor, G. J., & Bagby, R. M. (1993). Alexithymia and the recognition of facial expressions of emotion. Psychotherapy and Psychosomatics, 59(3-4), 197-202

Taylor GJ: Alexithymia: concept, measurement, and implications for treatment. Am J Psychiatry 1984; 141:725–732

Velotti, Patrizia et al. (2016). Alexithymia, emotion dysregulation, impulsivity and aggression: A multiple mediation model Psychiatry Research , Volume 237 , 296 - 303

 

עריכה: איתן טמיר

תמונות: Shutterstock

 

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר