מה זה קתרזיס? | Catharsis - מפרויד ועד לטיפול של ימינו

קתרזיס

 

מה זה קתרזיס (הזדככות)?

 

 

מה זה קתרזיס (Catharsis)?

 

משמעות המילה היוונית קתרזיס היא זיכוך (טיהור), או מירוק.

 

במקור, שימשה המילה לתיאור חוויית הקליימקס של צופים בטרגדיות יווניות. 

 

תחושת הקתרזיס התעוררה לרוב לקראת סוף המחזה, כאשר הגיבור עבר אירוע טראומטי. עוצמת הארוע מילאה את הצופים ברגשות פחד, שבתורם מובילים לשחרור רגשי.

 

בשיח של ימינו, נוכל לפגוש קתרזיס מבידור.

למשל, כשאנו צופים במשחק כדורגל, בתכנית ריאליטי, או ב״צחוק המוהאהא״ של הנבל בסרטים מצוירים.

  

 

כיצד השתמשה הפסיכואנליזה בקתרזיס?

 

המונח קתרזיס זכה לשימוש נרחב בעולם הפסיכולוגיה.

 

לפי זיגמונד פרויד, כשהמערכת הנפשית עוברת פורקן קתרטי, היא מחזירה לעצמה את האיזון האנרגטי הנדרש.

 

הנחה זו מתיישבת עם הראיה הפרוידיאנית, שפעלה ברוח התקופה המדעית בה נתפסו מערכות פיזיקליות כחותרות להשגת הומוסטאזיס, או שיווי משקל.

 

לפי ״מודל סיר הלחץ״ , כאשר אנו מצליחים לפרוק אנרגיה עודפת ניתן ליצור היטהרות ולהשיב את שיווי המשקל הנפשי.

אם לא, עלולה להתעורר פסיכופתולוגיה, אשר מתבטאת בחסימה בין האפקט (הרגש) לבין התגובה.

 

 

״פרשנויות, כמו איזמל הפסל, ישמשו לכוון אל ההגנות הכלואות ואז לכרסם בהן ולהפחיתן, תוך חשיפת המציאות הנפשית הפנימית של המטופל. מציאות פנימית נפשית זו, המונעת בהכרח על ידי פנטזיית חיפוש עונג, מרחיקה את המטופל מהתמודדות עם מה שאליו התייחס פרויד כ׳קיר הלבנים של המציאות׳, אשר יאתגר את הפנטזיות הלא מקובלות וישחרר את האנרגיה הסבוכה לטובת פרויקטים מציאותיים יותר״.

 

- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

 

 

מודל סיר הלחץ

 

בגרסה הראשונית של הטיפול הפסיכואנליטי, המכונה כיום מודל הדחף, הוגדר קתרזיס כשחרור תוקפנות במטרה להפחית מצוקה נפשית.

האדם נתפס כייצור דחפי ומטרת הטיפול הייתה להביאו לכדי טיהור ופורקן התוקפנות בדרכים אדפטיביות, לא סימפטומטיות ושאינן פוגעות בו ובסובביו.  

 

פרויד, אבי הגישה הפסיכואנליטית, גרס כי הדחקה מוגזמת של תוקפנות עלולה להוביל לסימפטומים גופניים ונפשיים מהם סובל האדם.

התוקפנות מכילה את מגוון הדחפים, המיניות, התסכולים, החרדות והמכאובים המצויים בנפש, ובמצבי עומס צריך למצוא להם פורקן.

ההנחה הייתה כי מתן פורקן לתוקפנות תאפשר למטופל להשתחרר מהמכאובים הישנים, להכיר בהם ובמקורותיהם ולחוות מחדש את הקושי, דרך מפגש עם כאב נפשי עצום המאפשר תיקון.

 

כל תהליך פסיכותרפי מציע נוכחות מיטיבה של מטפל, המבסס תנאים מספיק בטוחים כדי שהמטופל ירגיש בטוח וחופשי במצב הטיפולי (קבלה, חיסיון, אמון וקשר בין-אישי במסגרת הטיפולית.)

זה נכון לימינו, אבל המחשבה הפסיכואנליטית המקורית הייתה שטיפול נפשי כשלעצמו מהווה מקור קריטי לקתרזיס, מקום בטוח בו פורק המטופל רגשות, דחפים ואגרסיות.

המטופל מדבר על אירועים בחייו, בעבר ובהווה, מתבונן בהם ומעבד אותם, ובכל מקדם תחושת פורקן. 

לפי הרציונל הזה, קתרזיס מביא להפחתה בעוצמות הרגש, ומציע דרך למיצוב מתוקן של החוויה ושל הרגשות, ולשינוי בעקבותיו.

הפורקן הרגשי במסגרת הטיפול מאפשר להעלות חלקים מהעולם הפנימי אל המודע.

עצם המודעות לכך שהמכאובים הם שגרמו לסבל ולתוקפנות אמורה להוביל לתובנה חדשה ולהפחתה בכאב.

ההבנה מה גרם לתוקפנות, התוודעות לעולם הפנימי שלרוב נסתר מן העין, אמורים להקל על סבל, רגשות אשם וחרדות, ולאפשר צעד ראשון בדרך לריפוי.

 

 

מפורקן דחף לקשר טיפולי

 

פרויד נטש די מהר את רעיון הקתרזיס.

 

למגינת לבו, הממצאים לגבי היעילות לא היו עקביים וקשה היה לשחזרם בווריאציות מחקריות מחוץ לקליניקה. 

במקום פורקן קתרטי עבר פרויד לטכניקה של אסוציאציות חופשיות. 

 

עוד בחייו של פרויד, ובוודאי לאחר מותו, נערכו ופורסמו מחקרים ותיאורי מקרה המתייחסים להתנסויות קליניות ברציונל סיר הלחץ.

אלה חשפו את החסרונות המלווים את הטיפול בשיטה ההיפנוטית - למשל, העובדה כי אינה מתאימה לבעיות של רוב המטופלים, שלא כל מטופל ניתן לסוגסטיה (תנאי הכרחי להיפנוזה) והעובדה כי במקרים רבים המטופל אינו זוכר את תכני ההתנסות ההיפנוטית.

הפסיכואנליזה עברה לטיפול נפשי דינמי, המבוסס על קשר בין-אישי, שבכוחו להוביל את המטופל לבטא רגשות. 

אולם הפורקן כשלעצמו אינו נתפס עוד כאמצעי מרכזי להשגת השינוי הטיפולי (ניתן למצוא עדיין טכניקות קתרזיס 'פרועות' בסדנאות רוחניות לא מפוקחות, למשל בחלק מסדנאות Rebirthing, או נשימה מעגלית).

 

שינוי קונספטואלי זה בפסיכואנליזה איפשר מעבר לתהליך קתרזיס אדפטיבי יותר, כזה ללא שחזור של החוויה ההרסנית ובלי ערעור מנגנוני ההגנה, שתפקידם החיוני הוא לשמור על האגו.  

 

פסיכואנליטיקאים מרכזיים, בעיקר מלאני קליין, מייסדת גישת יחסי אובייקט ואנה פרויד, שהובילה את פסיכולוגיית האגו, העבירו את המוקד מ"פסיכולוגיה של אדם אחד" ל"פסיכולוגיה של שני אנשים": 

האדם לא נתפס עוד כמערכת אנרגטית גרידא, שתכליתה לפרוק דחפים תוקפניים ומיניים, אלא כאורגניזם שוחר אובייקט, שסורק ומחפש תמיד אחר מערכות יחסים. 

בדפוסים של מערכות יחסים ניתן למצוא כל מה שמסביר בריאות נפשית, מופרעות ופוטנציאל טיפולי לריפוי.

 

 

מהו קתרזיס בטיפול פסיכולוגי בן זמננו?

 

הגישות הפסיכואנליטיות בנות זמננו עדיין רואות את התהליך הטיפולי כאתגר מכאיב ומעמת.

אולם בניגוד לשיטה הקתרטית המקורית של פרויד, שחזור הדינמיקות הכואבות מתקיים באופן סימבולי ומתבטא בעיקר במערכות היחסים בהווה ובניתוח יחסי ההעברה.

 

הרציונל הקתרטי עדיין מופעל בטיפולים פסיכולוגיים רבים, בעיקר בטיפולים בילדים, בטיפולים באמנות ובפסיכודרמה.

עם זאת, מטפלים אינם נותנים דרור  לדחפים פרועים ולתוקפנות.

הכיוון הטיפולי חותר יותר לסובלימציה ופחות נעזר בקתרזיס, בדרך מקובלת שאינה פוגעת באדם או בסובביו.

 

 

מה הביקורת על שיטת הקתרזיס? 

 

למרות שקיימת תמיכה מחקרית בתועלת של ביטוי רגשות מתפרצים (למשל, מחקר שמתאר את התועלת של קללות בשחרור רגשי), קיימות ביקורות רבות כלפי מטפלים נפשיים שעובדים באינטנסיביות רבה מדי עם תהליכי קתרזיס, בייחוד כאשר היא אינה מותאמת דיה לצרכי המטופל או לעיתוי המתאים בתהליך הטיפולי. 

 

ועכשיו נעבור למושג סמוך...

 

 

אבראקציה

אבריאקציה היא מושג שטבעו בזמנו זיגמונד פרויד וג'וזף ברויר.

 

הראשון, אבי הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה, והשני, נוירולוג צרפתי שחקר לעומק את יעילות הטיפול באמצעות היפנוזה.

 

שניהם גייסו את השיטה ההיפנוטית לטיפול במקרים בלתי פתירים של היסטריה, בהם סבלו נשים מתסמינים סומטופורמיים בהיעדר ממצאים אורגניים.

 

 

מהי אבריאקציה?

 

אבריאקציה, מושג מפתח בטיפול בהיסטריה, מתייחסת לתהליך פסיכולוגי בו האדם  מאנרגיה כלואה של חוויה טראומטית, אשר פגעה בעבר בנפש ולא מצאה דרך יעילה לביטוי מילולי. 

 

התיאוריה מאחורי אבריאקציה היא שאירועים טראומטיים בחיינו מלווים ברגשות רבים וקשים, בכי, נקמנות, כאב, השפלה, אשמה ועוד, אך נפשנו מגנה עלינו ולא בהכרח מעלה רגשות אלה למודעות.

 

הרגשות הקשים המקננים באדם ומתחבאים בעולמו הלא מודע באים לידי ביטוי גם בצורה לא מודעת, ומשפיעים על נפש האדם בצורת קשיים רגשיים ולא בצורתם המקורית.

 

ההנחה היא שתהליך העלאת הרגשות החבויים באדם למודעותו במסגרת הטיפולית תאפשר לו לחוות את הרגש שליווה את הטראומה, וכך הן הרגשות והן הטראומה יוכלו להשתחרר מנפש האדם.

הטראומה והחוויה הקשה נותרות בנפש האדם, אולם הן מונחות כעת במקום הראוי להן, כזיכרון ולא כשחזור כואב המתבטא דרך חזרה כפייתית

 

המטרה היא שלאחר התהליך הטיפולי, המטופל יוכל להשתחרר מהרגשות הקשים החבויים בו, מהזעם, מהרצון לנקום, לעבר מקום שלו ומאוזן.

 

 

כיצד נפשנו מגנה עלינו בכך שמדחיקה רגשות כואבים וחוויות קשות ממודעותנו?

 

הנחתו של פרויד הייתה  כי הנפש זקוקה להגנה מפני איומים עימם קשה להתמודד.

אצל אדם שעבר טראומה או אירועי חיים קשים, חבויים רגשות אשר אם יעלו למודעות, עלולים להרוס אותו ולכלותו, מה שלא ישאיר לו כוחות חיוניים או רצון להתמודד.

לכן, הנפש ׳מאחסנת׳ את התכנים עימם אין לנו את היכולת להתמודד במקומות חבויים.

 

פרויד זיהה כי רגש חבוי לא נותר תמיד מותר במחבואו, אלא עולה למודעות בצורות מוסוות, כמו פליטות פה, חלומות, אקטינג אאוט ועוד.

כך שהסוואת התכנים המאיימים אינה בהכרח יעילה, הן בגלל האנרגיה המושקעת במאמצי ההסתרה והן לאור ההנחה שהתכנים מעוררי החרדה משפיעים על האדם בין כה וכה.

 

 

כיצד מיושמת אבריאקציה בטיפול פסיכולוגי?

 

כאמור לעיל, ברויר ופרויד סברו בעבר כי הדרך המתאימה ביותר לאבראקציה היא טכניקת ההיפנוזה. 

בתהליך האבריאקציה, ה"החייאה מחדש", האדם נחשף שוב לחוויה המאיימת שהדחיק, לאירוע הטראומטי ולכל עוצמת הרגשות הנלווים אליו. 

 

השוני מהטראומה המקורית הוא שבחשיפה באנליזה המטופל מוגן ובטוח בתוך מרחב טיפולי, נתון באחריות כבדת המשקל של המטפל.

 

לסיכום, לפי הרציונל הפסיכואנליטי, אשר וראיציות ממנו עדיין רלוונטיות בטיפולים פסיכודינמיים בימינו, התכנים, הטראומות והקונפליקטים הלא מודעים החבויים בנפש מהווים מכשול העומד בדרכנו למימוש עצמי ולחיים מספקים ומלאים.

 

 

 

מקורות:

  

"תקללו חופשי: מחקר חדש מבהיר שתסבלו פחות כאב נפשי וגופני אם תקללו".  2017,  מתוך ניוז 1 חדשות מחלקה ראשונה, בלוג של איתן טמיר

  

Hubble, D. V. (1960). CATHARSIS. British Medical Journal, 1(5186), 1625

 

Jackson S.W. (1994). Catharsis and abreaction in the history of psychological healing. Psychiatr Clin North Am. 1994 Sep;17(3):471-91

 

Kettles A. (1995). Catharsis: a literature review. J Psychiatr Ment Health Nurs. 1995;2(2):73-81

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022