מה זה קתרזיס? | Catharsis - מפרויד ועד הטיפול הנפשי ב-2019

דרג פריט זה
(12 הצבעות)
קתרזיס קתרזיס

מה זה קתרזיס?

משמעות המילה היוונית קתרזיס היא זיכוך (טיהור), או מירוק.

במקור, שימשה המילה לתיאור חוויית הצופים במחזות טראגיים ביוון הקלאסית, התחושה הנפשית עימה נשארים בסיום המחזה.

תחושת הקתרזיס מתעוררת לרוב לקראת סיום המחזה, יחד עם אירוע טראומטי שעובר על הגיבור. האירוע הטראומטי ממלא את הצופים בתחושת פחד, אשר מביאה בתורה להתפכחות ולטיהור רגשי.

בדיבור של ימינו, נוכל לפגוש קתרזיס כשאנחנו מפיקים הנאה מצפייה במשחק כדורגל, בתכנית ריאליטי, או ב'צחוק המוהאהא' של הנבל בסרטי קולנוע מצוירים.

 

Catharsis

 

קתרזיס בפסיכואנליזה

המונח קתרזיס זכה לשימוש נרחב בעולם הפסיכולוגיה.

לפי פרויד, כשהמערכת הנפשית עוברת פורקן קתרטי, היא מחזירה לעצמה את האיזון האנרגטי הנדרש.

הנחה זו מתיישבת עם הראיה הפרוידיאנית, שפעלה ברוח התקופה המדעית בה נתפסו מערכות פיזיקליות כחותרות להשגת הומוסטאזיס, או שיווי משקל.

 

מודל סיר הלחץ

האנלוגיה לנפש די ברורה: אם אנו מצליחים לפרוק אנרגיה עודפת ניתן ליצור היטהרות ולהשיב את שיווי המשקל הנפשי.

אם לא, עלולה להתעורר פסיכופתולוגיה, אשר מתבטאת בחסימה בין האפקט (הרגש) לבין התגובה.

בגרסא הראשונית של הטיפול הפסיכואנליטי, המכונה כיום מודל הדחף, הוגדר קתרזיס כשחרור תוקפנות במטרה להפחית מצוקה נפשית.

האדם נתפס כייצור דחפי ומטרת הטיפול הייתה להביאו לכדי טיהור ופורקן התוקפנות בדרכים אדפטיביות, לא סימפטומטיות ושאינן פוגעות בו ובסובביו.

 

Catharsis wikipedia

 

פרויד, אבי הגישה הפסיכואנליטית, גרס כי הדחקה מוגזמת של תוקפנות עלולה להוביל לסימפטומים גופניים ונפשיים מהם סובל האדם. התוקפנות מכילה את מגוון הדחפים, המיניות, התסכולים, החרדות והמכאובים המצויים בנפש כל האדם, ובמצבי עומס צריך למצוא להם פורקן. ההנחה הייתה כי מתן פורקן לתוקפנות מאפשרת למטופל להשתחרר מהמכאובים הישנים, להכיר בהם ובמקורותיהם, ולחוות מחדש את הקושי, דרך מפגש עם כאב נפשי עצום. מהותו של התהליך התרפויטי, יחד עם נוכחותו המיטיבה של האנליטיקאי שמבססת תנאים מספיק בטוחים כדי שהמטופל ירגיש באמצעותם בטוח וחופשי (קבלה, חיסיון, אמון וקשר בין-אישי במסגרת הטיפולית) אמור מצבו הנפשי של המטופל להשתפר.

המחשבה הייתה שטיפול נפשי כשלעצמו מהווה מקור קריטי לקתרזיס, מקום בטוח בו פורק המטופל רגשות, דחפים ואגרסיות. בטיפול, מעלה האדם אירועים מחייו בעבר ובהווה, זוכה להתבונן בהם ולעבד אותם, מה שמאפשר לו פורקן. קתרזיס מביא להפחתה בעוצמות הרגש, ומציע דרך לעיבוד מחודש של החוויה ושל הרגשות, ולשינוי בעקבותיו. הפורקן הרגשי במסגרת הטיפול מאפשר להעלות חלקים מהעולם הפנימי את המודעות, ועצם המודעות לכך שהמכאובים הם שגרמו לסבל ולתוקפנות אמורה להוביל לתובנה חדשה ולהפחתה בכאב. ההבנה מה גרם לתוקפנות, התוודעות לעולם הפנימי שלעיתים (ואולי לרוב) נסתר מן העין, אמורים להקל בסבל, בתחושת האשמה, ולהוות את הצעד הראשוני בדרך להקלה ולפתרון.

 

מפורקן דחף לקשר טיפולי

פרויד נטש די במהירה את רעיון הקתרזיס. למגינת לבו, הממצאים לגבי היעילות לא היו עקביים וקשה היה לשחזרם בווריאציות מחקריות מחוץ לקליניקה. במקום פורקן קתרטי עבר פרויד לשימוש באסוציאציות חופשיות. 

עוד בחייו של פרויד, ובוודאי לאחר מותו, נערכו מחקרים ופורסמו התנסויות קליניות שחשפו את החסרונות המלווים את הטיפול בשיטה ההיפנוטית - למשל, העובדה כי אינה מתאימה לבעיותיהם של מרבית המטופלים, שלא כל מטופל ניתן לסוגסטיה (תנאי הכרחי להיפנוזה) והעובדה כי האדם אינו זוכר לרוב את תכני ההתנסות ההיפנוטית.

הפסיכואנליזה עברה לטיפול נפשי המבוסס על קשר בין-אישי שבכוחו להוביל את המטופל לפרוק רגשות. אולם הפורקן כשלעצמו אינו נתפס עוד כאמצעי מרכזי להשגת השינוי הטיפולי (ניתן למצוא עדיין טכניקות קתרזיס 'פרועות' בסדנאות של טיפול אלטרנטיבי, למשל בחלק מסדנאות Rebirthing, או נשימה מעגלית). 

 

FREUD HYPNOSIS

 

שינוי קונספטואלי זה בפסיכואנליזה איפשר מעבר לתהליך קתרזיס אדפטיבי, כזה שאינו משחזר את החוויה ההרסנית ואינו מסתכן בערעור ההגנות ששומרות על האישיות.  פסיכואנליטיקאים מרכזיים, בעיקר מלאני קליין מגישת יחסי אובייקט ואנה פרויד מפסיכולוגיית האגו,  זנחו את "הפסיכולוגיה של אדם אחד" לטובת "פסיכולוגיה של שניים": האדם לא נתפס עוד כמערכת אנרגטית גרידא, שתכליתה לפרוק יצרים דחפיים, אלא כאורגניזם שוחר אוביקט, שסורק ומחפש תמיד אחר מערכות יחסים. באותן מערכות יחסים ניתן למצוא כל מה שצריך -  את הבריאות, את המופרעות ואת הפוטנציאל הטיפולי לריפוי. 

 

קתרזיס בטיפול פסיכולוגי בן זמננו

הגישות הפסיכואנליטיות בנות זמננו עדיין רואות את התהליך הטיפולי כאתגר מכאיב ומעמת. אולם בניגוד לשיטה הקתרטית המקורית של פרויד, שחזור הדינמיקות הכואבות מתקיים באופן סימבולי ומתבטא בעיקר במערכות היחסים בהווה ובניתוח יחסי ההעברה.

הרציונל הקתרטי אינו נעדר משדה הפסיכותרפיה. הוא עדיין מופעל בטיפולים פסיכולוגיים רבים, בעיקר בטיפולים בילדים, בטיפולים באמנות ובפסיכודרמה. עם זאת, מטפלים אינם נותנים דרור, שאינו בהכרח ישיר ומודע, לדחפים פרועים ולתוקפנות. הכיוון הטיפולי חותר יותר לסובלימציה ופחות נעזר בקתרזיס, בדרך מקובלת שאינה פוגעת באדם או בסובביו.

 

ביקורת על שיטת הקתרזיס

למרות שקיימת תמיכה מחקרית בתועלת של ביטוי רגשות מתפרצים (למשל, מחקר שמתאר את התועלת של קללות בשחרור רגשי), קיימות ביקורות רבות כלפי מטפלים נפשיים שעובדים באינטנסיביות רבה מדי עם תהליכי קתרזיס, בייחוד כאשר היא אינה מותאמת דיה לצרכי המטופל או לעיתוי המתאים בתהליך הטיפולי.

ועכשיו נעבור למושג סמוך...

 

אבראקציה

אבריאקציה היא מושג שטבעו בזמנו זיגמונד פרויד וג'וזף ברויר. הראשון, אבי הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה, והשני, נוירולוג צרפתי שחקר לעומק את יעילות הטיפול באמצעות היפנוזה. שניהם גייסו את השיטה ההיפנוטית לטיפול במקרים בלתי פתירים של היסטריה, בהם סבלו נשים מתסמינים סומטופורמיים בהיעדר ממצאים אורגניים.

מהי אבריאקציה?

אבריאקציה, מושג מפתח בטיפול בהיסטריה, מתייחסת לתהליך פסיכולוגי בו האדם  מאנרגיה כלואה של חוויה טראומטית, אשר פגעה בעבר בנפש ולא מצאה דרך יעילה לביטוי מילולי. 

התיאוריה מאחורי רעיון האבריאקציה היא שאירועים טראומטיים בחיינו מלווים ברגשות רבים וקשים, בכי, נקמנות, כאב, השפלה, אשמה ונוספים, אך נפשינו מגנה עלינו ולא בהכרח מעלה רגשות אלה למודעות. הרגשות הקשים המקננים באדם ומתחבאים בעולמו הלא מודע באים לידי ביטוי גם בצורה לא מודעת, ומשפיעים על נפש האדם בצורת קשיים רגשיים ולא בצורתם המקורית. ההנחה היא שתהליך העלאת הרגשות החבויים באדם למודעותו במסגרת הטיפולית תאפשר לו לחוות את הרגש שליווה את הטראומה, וכך הן הרגשות והן הטראומה יוכלו להשתחרר מליבו של האדם. הטראומה והחוויה הקשה נותרות בנפשו של האדם, אך במקום הראוי להן כזיכרון ולא בצורתן ההרסנית הקודמת. למעשה, תהליך האבריאקציה בטיפול הנפשי מאפשר לאדם פורקן רגשי, של רגשותיו שהדחיק אך השפיעו רבות על נפשו והתנהגותו. המטרה היא שלאחר התהליך, האדם ישתחרר מהרגשות הקשים החבויים בו, ישתחרר מהזעם, מהרצון לנקום, ונפשו תמצא שלווה.

Abreaction


כיצד נפשנו מגנה עלינו בכך שמדחיקה רגשות כואבים וחוויות קשות ממודעותנו?

הנחתו של פרויד, המקובלת בעיני רבים גם כיום, היא שנפשנו מגינה עלינו מהתכנים עימם איננו יכולים להתמודד. בנפשו של האדם, במיוחד זה שעבר טראומה או אירועי חיים קשים, חבויים רגשות אשר אם יעלו למודעותו- יהרסו אותו, יכלו הכל, לא ישאירו שום כוחות או רצון להתמודד. לכן, הנפש שומרת את התכנים עימם אין לנו את היכולת להתמודד במקומות חבויים. עם זאת, הנחה נוספת המקובלת גם כיום, היא שרגש חבוי אינו באמת נותר במחבואו, כי אם עולה למודעות בצורות הסוואה שונות, כדוגמת קשיים רגשיים, חלומות ונוספים. מעבר לכך, נפשנו משקיעה משאבים רבים בהשארת התכנים החבויים נסתרים מהמודעות, וכך מכלה את כוחותיה. לכן, אין זה מספיק להשאיר את התכנים כחבויים, הן בגלל האנרגיה שמשקיעה נפשנו בכך והן בגלל שהתכנים משפיעים על האדם בין כה וכה, וצריך לפרוק אותם בדרך כלשהי.


כיצד מיושמת אבריאקציה בטיפול פסיכולוגי?

כאמור למעלה, סברו בעבר ברויר ופרויד כי הדרך המתאימה ביותר לאבראקציה היא טכניקת ההיפנוזה. בתהליך האבריאקציה, ה"החייאה מחדש", האדם נחשף שוב לחוויה המאיימת שהדחיק, לאירוע הטראומטי ולכל עוצמת הרגשות הנלווים אליו. 

השוני מהטראומה עצמה הוא שבחשיפה זו הוא מוגן ובטוח במרחב הטיפולי, נתון לחסותו המקצועית המסורה של המטפל. התכנים, הטראומות והקונפליקטים הלא מודעים החבויים בנפשנו הם למעשה מכשול העומד בדרכנו למימוש עצמי ולחיים מספקים, כך לפי הרציונל הפסיכואנליטי, שרלוונטי בווראיציות כאלה ואחרות גם בטיפולים פסיכודינמיים בתקופתנו.

 

 

 

 

מקורות:

 

"תקללו חופשי: מחקר חדש מבהיר שתסבלו פחות כאב נפשי וגופני אם תקללו".  2017,  מתוך ניוז 1 חדשות מחלקה ראשונה, בלוג של איתן טמיר
 
 

 

Hubble, D. V. (1960). CATHARSIS. British Medical Journal, 1(5186), 1625.

Jackson S.W. (1994). Catharsis and abreaction in the history of psychological healing. Psychiatr Clin North Am. 1994 Sep;17(3):471-91. 

Kettles A. (1995). Catharsis: a literature review. J Psychiatr Ment Health Nurs. 1995;2(2):73-81.

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר