אמנזיה דיסוציאטיבית | סוגים, תסמינים, אבחון, טיפול ומניעה

אמנזיה דיסוציאטיבית

 

מהי אמנזיה דיסוציאטיבית?

אנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית עלולים להיאבק ע״מ להיזכר במידע לגבי עצמם. הם יכולים שלא לזכור את שמם, איפה הם גרים, מי הם ופרטים נוספים. לרוב, פרקי זמן של אמנזיה מגיעים בפתאומיות ויכולים להימשך שעות, ימים ואף יותר.

 

לפי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (APA), אמנזיה דיסוציאטיבית מתרחשת לרוב בעקבות אירועים טראומטיים או סטרסורים חריפים, כמו טראומה בילדות, התעללות והזנחה. 

 

אמנזיה דיסוציאטיבית יכולה גם לנבוע מנושאים שקשורים לזהות אישית ולחוויות עבר. 

 

 

סוגים של אמנזיה דיסוציאטיבית

אמנזיה דיסוציאטיבית היא ההפרעה הדיסוציאטיבית הנפוצה ביותר, ואנשים הלוקים בה חווים אפיזודות של אמנזיה שבהן הם שוכחים מידע אישי חשוב. התקפים אלה הם מקיפים וחוצים את גבולות השכחנות הנורמלית. המידע שאנשים שוכחים הוא לרוב רגיש או טראומטי. 

 

לפי ה-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) אנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית יחוו סוגים שונים של אמנזיה: 

 

אמנזיה דיסוציאטיבית מקומית

 כאשר אדם אינו יכול להיזכר באירוע מסוים או בסדרת אירועים, מה שיוצר פער בזיכרונו. פערים אלה נקשרים פעמים רבות למתח או טראומה. למשל, אדם שחווה התעללות בילדות עשוי לשכוח את כל פרק הזמן ההוא. לעתים קרובות לאנשים עם אמנזיה מקומית יש אובדן זיכרון ביחס ליותר מתקופה אחת. 

 

אמנזיה דיסוציאטיבית סלקטיבית

כרוכה באובדן של חלק מסוים מתקופה מסוימת. למשל, שכחה של חלקים של מאורע טראומטי, אבל לא את כולו. לאדם יכולה להיות אמנזיה סלקטיבית ומקומית גם יחד. מתמשכת – כאשר אדם שוכח אירועים חדשים ממש כשהם קורים. אירוע טראומטי כלשהו עשוי להיות הטריגר לשכחה המתמשכת הזו.

 

אמנזיה דיסוציאטיבית מערכתית 

אובדן כל הזיכרונות הקשורים לקטגוריה מסוימת או לאדם מסוים. מוכללת – צורה נדירה של אמנזיה שקורה כאשר אדם שוכח לחלוטין את הזהות וחוויות החיים שלו. הוא עלול לשכוח מי הוא, עם מי דיבר, לאן הלך, מה עשה ואיך הרגיש. יש אנשים עם אמנזיה מוכללת שעלולים גם לאבד מיומנויות מבוססות שהיו להם. סוג זה של אמנזיה קורה בקרב ניצולי תקיפה מינית, אנשים שהשתתפו בקרבות ומי שחווה מתח או קונפליקט קיצוני בילדות. 

 

פוגה דיסוציאטיבית

מצב זה של אמנזיה דיסוציאטיבי נחשב נדיר וחמור.

הוא פוגע ב-0.2% מהאוכלוסיה ומתבטא בעיקר בנסיעה פתאומית ולא צפויה, הרחק מהבית. 

אדם עם פוגה דיסוציאטיבית עשוי לשוטט באופן מבולבל, ואף לחוות אובדן זיכרון וחוסר יכולת לזהות אנשים שהוא מכיר. הדבר יכול להימשך בין שעות ספורות לחודשים. במהלך פוגה כזו, אנשים נוטים להתנהג נורמלי באופן יחסי, אבל ברגע שהפוגה נגמרת הם לפתע מוצאים עצמם במצב מוזר וחדש. למשל, יש מקרים שבהם אדם יתחיל עבודה חדשה, יאמץ זהות חדשה וממש יפצח בחיים חדשים. בסיום הפוגה הוא עלול לחוש בושה, דיכאון או אבל. 




סימפטומים של אמנזיה דיסוציאטיבית

 

הסימפטום העיקרי של אמנזיה דיסוציאטיבית הוא אובדן זיכרון שהוא נרחב יותר משכחנות נורמלית. אנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית ישכחו פרטים אישיים חיוניים, ואפיזודות אמנזיות יימשכו בין דקות לחודשים רבים. לאחר חוויה של אמנזיה אדם עשוי לחוש מבולבל ומדוכא. גורמים: לרוב אירוע או גורם לחץ טראומטי הם הגורם לאמנזיה. הטראומה היא בד״כ משהו שהאדם חווה במהלך הילדות, כמו התעללות מינית או הזנחה רגשית. אנשים יכולים לפתח אמנזיה דיסוציאטיבית בעקבות אסון טבע, תקיפה מינית או השתתפות במלחמה. אין גיל ממוצע להתפרצות ואנשים יכולים לחוות אפיזודות מרובות של אמנזיה דיסוציאטיבית במהלך חייהם.

 

 

גורמי סיכון

מי שחווה התעללות פיזית או מינית בילדות נמצא בסיכון מוגבר לאמנזיה דיסוציאטיבית.

גורם הסיכון המשמעותי ביותר להפרעה הוא חשיפה לחוויה טראומטית מסכנת חיים, פעם אחת או באופן מתמשך.

יש חוקרים המאמינים כי המצב נפוץ יותר בקרב ניצולי תקיפה מינית ומי שהשתתף בקרבות, בעוד שאחרים חושבים שהדבר משפיע בעיקר על אנשים פגיעים עם בעיות נפשיות אחרות.

למרות שמחקרים לא חשפו את הגורמים המדויקים להפרעה, ברור שיש לה קשר מבוסס ומוכח לטראומטיזציה.

 

 

אבחון

רופא מומחה, נוירולוג או פסיכיאטר, מאבחן אמנזיה דיסוציאטיבית על בסיס הקריטריונים שב-DSM-5 או ICD: 

האדם אינו יכול להיזכר במידע אישי או משפחתי חשוב, הסימפטומים גורמים לו למתח והסימפטומים מונעים ממנו לתפקד באופן נורמלי בסיטואציות חברתיות.

הרופא גם יבצע בדיקה רפואית וגופנית כדי לשלול גורמים אפשריים אחרים, למשל סריקות MRI לבדיקת גורמים מבניים, בדיקות דם ושתן לניתוח סיבות הקשורות ברעלים ורישום גלי מוח (EEG) לשלילת אפילפסיה.

הרופא אף יוודא כי מקור הסימפטומים אינו בתרופות או בהפרעה פסיכיאטרית אחרת. 




טיפול

הטיפול באמנזיה דיסוציאטיבית תלוי בחומרת אובדן הזיכרון.

אם מדובר בתקופות קצרות, טיפול תמיכתי יחשב לרוב לטיפול קו ראשון, בעוד שאנשים שחווים אובדן זיכרון חמור יותר יידרשו ליותר טיפול, כולל סביבה תומכת ובטוחה, שתעזור להם לשחזר את הזיכרונות האבודים באופן טבעי.

אם הדבר אינו צולח, המטופל יכול לעבור היפנוזה, בה יעשה הרופא שימוש זהיר משום שאחזור הזיכרונות הללו עלול להוביל לזיכרונות ממצב טראומטי.

ברגע שהמטופל מחלים מאמנזיה, הרופא עשוי להשתמש בסוגים שונים של פסיכותרפיה להפחתת תדירות האפיזודות וכדי לסייע לו בהתמודדותו. גישות אלה כוללות: 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) 

טיפול CBT מתמקד בהיבטים קוגניטיביים בבסיס הטראומה, דפוסי חשיבה לא בריאים ולמידה התנהגותית שעוזרת למטופל לתרגל באמצעות חיזוקים, התניות ועיצוב התנהגות.  

כאשר האדם מזהה את המחשבות השליליות הללו, הוא יכול לאתגר אותן באמצעות אסטרטגיות התמודדות. 

 

הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR)

שיטת הטיפול EMDR מסייעת למזעור מתח בעקבות חוויות טראומטיות, ע״י שילוב של טכניקת ויזואליזציה וכלים של CBT. 

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) 

טיפול DBT מלמד את המטופל אסטרטגיות התמודדות שעוזרות להתמודד עם מחשבות הרסניות, ובעיקר עוזר לווסת רגשות.

 

מניעה

לא ידועות דרכים למניעת אמנזיה דיסוציאטיבית, אך אם אדם מקבל טיפול ברגע שהסימפטומים נוכחים, הדבר יכול להגביל אפיזודות אמנזיות בעתיד.

גם התערבות מידית, זמן קצר לאחר התרחשות המאורע הטראומטי, עשויה להפחית את הסבירות להתפתחות הפרעה זו והפרעות פוסט-טראומטיות אחרות.

 

פרוגנוזה

הצפי טוב עבור אנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית. אם האדם כבר אינו שרוי במצב מתוח או טראומטי, טיפול יכול לעזור לו לשחזר את הזיכרונות האבודים. הזיכרונות יכולים לחזור בפתאומיות או בהדרגה, אפילו ללא טיפול, אך יש גם אנשים שלעולם לא ישחזרו את הזיכרונות החסרים. השאלה אם הזיכרונות יחזרו או לא תלויה ברמות המתח, בקונפליקטים הקשורים לטראומה וברמת ההסתגלות המנטלית הכללית. טיפול בזמן יכול לשפר את התחזית משמעותית.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021