חרדת בליעה -
אבחון וטיפול
מהי חרדת בליעה?
חרדת בליעה (Phagophobia / Pseudodysphagia) היא פחד להיחנק בזמן אכילה.
הפחד מחנק עלול להקשות על אכילה ושתייה, וכן לתרום לתת תזונה ובעיות דנטליות.
המתמודדים עלולים ללעוס את האוכל שלהם בצורה מוגזמת, בעוד שאחרים עשויים לצרוך נוזלים בלבד.
טיפול נחוץ לעתים קרובות, ורבים נעזרים בפסיכותרפיה או בתרופות כדי לסייע בניהול הסימפטומים.
אנשים הסובלים מחרדות מבליעה מתארים תחושה עקבית כמו של עצם התקועה בגרון, שבעטיה חש הסובל ממנה תחושת מחנק המפריעה לאכילה ולעתים מלווה בתחושות כאב.
אבחון חרדת בליעה מחייב מופע סימפטומטי המעיד על קושי בפעולת הבליעה של מוצק או נוזל, מהפה אל הבטן.
במרבית המקרים, מקורה של חרדת הבליעה בחוויה שלילית שנחוותה במהלך אכילה והיא עלולה לצוף אצל אנשים הסובלים גם מפחדים אחרים הנוגעים לאוכל, כמו פחד מהקאה, חרדה שקשורה לריפלוקס, או אכילה בררנית (ARFID).
להלן כמה מקרים אופיניים, חלקם מוכרים תסמינים מוכרים למתמודדים עם חרדה בליעה:
-
פחד לבלוע מזון שעלול להיתקע בקנה ולהוביל לחנק.
-
סירוב לאכול במקומות ציבוריים מחשש לתחושת חנק בגרון ובעיות בבליעה.
-
הימנעות ממאכלים קשים, חדים או יבשים.
-
דכדוך או חרדה על רקע הימנעות לפני ארוחות.
-
העדפת מזון נוזלי או מזונות רכים כדי למנוע בעיות בליעה.
-
חשש לאכול לבד, עקב חרדה שלא יהיה מי שיעזור במקרה של חנק.
-
תחושה של 'עצם בגרון'.
-
פיתוח טכניקות אכילה מיוחדות, כמו חיתוך המזון לביסים קטנים מאוד.
-
הימנעות מאכילת מאכלים חמים מאוד או קרים מאוד.
-
פחד מבליעת כדורים.
-
התמקדות מופרזת בלעיסה ובתהליך הבליעה בזמן שאוכלים.
-
חשש להשאיר מזון בפה לזמן ארוך מדי.
-
רגשות עצבות, בושה או ייאוש בקשר לבעיות הבליעה.
-
התנהגויות ביטחון, כמו הצטיידות באוכל שניתן לבלוע בקלות באירועים חברתיים שכוללים אכילה (כמו חתונה, מנגל, מסעדה).
-
פחד מהתקף חרדה אחרי ארוע שבו האדם נחנק בסביבת אחרים.
-
פחד מהתעלפות בעת בליעה.
-
תסכול סביב ההבנה שניתן לאכול בקלות כשרעבים. כלומר החרדה לבלוע היא סלקטיבית.
-
אכילה איטית מתוך חשש שהמזון לא ייבלע כראוי.
-
שתיית הרבה מים במהלך הארוחה או אחריה במטרה להקל על הבליעה.
-
פחד מכאב בזמן הבליעה (Odynophagia).
מעגל הקסמים של פאגופוביה
חרדת בליעה היא בין הפוביות היחידות שיכולות להביא בפועל למצב שגורם לפוביה:
החרדה והמתח עלולים להגביל את שרירי הגרון, מה שיוצר הרגשה של "עצם בגרון", או "גוש שחוסם את הגרון".
במילים אחרות, הסובלים מפוביית בליעה מביאים את עצמם למצב בו הם באמת לא יכולים לבלוע, מה שרק מגביר את הפחד ויוצר מעגל קסמים קשה לשבירה.
פחד להיחנק
לעתים מתבלבלים בין חרדת בליעה לבין פסאודודיספגיה - פחד מחנק - שמתייחס לחרדה מכך שבליעת האוכל תגרום להיחנקות.
זאת בעוד שחרדת בליעה היא פוביה נדירה יחסית, בה קיים פחד מאקט הבליעה עצמו.
בנוסף, אין לבלבל בין שתי ההפרעות הנפשיות הללו לבין מצבים רפואיים שבהם הבליעה גורמת לכאב או קושי פיזיים.
אם הפחד רציני יותר או מוחמר עם הזמן, ייתכן ויש צורך בעזרה מקצועית, וזאת על מנת שלא יתפתחו הרגלי אכילה מחמירים שישפיעו על הבריאות והתפקוד.
טיפול בחרדת בליעה
טיפול בדיספגיה מחייב בדיקות רפואיות ונוירו-פסיכולוגיות מקדימות.
איש מקצוע מתחום בריאות הנפש יכול לסייע בפיתוח תכנית טיפולית מתאימה.
חשוב לציין שכיום אין גוף מחקר הולם להסתמך עליו בשאלת יעילות הטיפולים השונים בחרדת בליעה, אך ידועים מקרים פרטניים של הצלחות בטיפול בפוביה הספציפית, למשל באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד.
במידה והרקע להפרעה הוא נפשי, קיימות מספר התערבויות פסיכולוגיות מתאימות:
-
טיפול CBT יתמקד בפרשנות חדשה לחרדה ולנסיבות פריצתה. הטיפול יציע חזרה לשגרת אכילה באמצעות מידרוג הקשיים והליך חשיפה הדרגתי למצבים מעוררי חרדה, עד שהמטופל יחזור לאכילה רגילה.
-
טיפול באמצעות ביופידבק.
-
אפליקציה חדשה מציעה עזרה מרחוק למתמודדים.
-
שינוי תזונה.
-
תרגולים אורליים-מוטוריים.
טיפול עצמי בחרדת בליעה
אסטרטגיות ההתמודדות עם חרדת בליעה מתמקדות בדרך כלל באימוץ התנהגויות מקלות ומרגיעות:
יש מטופלים שימצאו כי צפיה בטלוויזיה או האזנה למוזיקה בזמן אכילה מספקות הסחת דעת ההופכת את האכילה לחוויה פחות מאומצת.
עבור אחרים, שילוב של לגימה ממשקה יחד עם כל ביס של מזון, עשויה להקל בהדרגה על תהליך הבליעה.
לבסוף, יש מי שפשוט ימנע מאכילת מזון מחוספס או קשה.
מילה על חרדת בליעה במלחמת חרבות ברזל
אם אתם הורים של ילד/ה שפיתח פחד לבלוע או להיחנק, אתם לא לבד -
במקרים רבים מדובר בביטוי של חרדה בגלל הטראומה שכולנו חווים והאווירה שהילד עד לה.
פחדים כאלה משבשים פעילויות יומיומיות, במצב בו השגרה מעורערת גם ככה, לכן פנייה לטיפול או הדרכת הורים יכולה להועיל מאוד.
פסיכולוגים לילדים, המיומנים בגישות פרקטיות וממוקדות כמו טיפול CBT לילדים (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), יעזרו לילד להשתחרר בהדרגה מהפחד ולהחזיר את תחושת הביטחון והנורמליות, דרך לימוד ותרגול אסטרטגיות לניהול חרדה.
חשוב לזכור שהקשר בין חרדת הבליעה לבין המצב הביטחוני יכול להיות עקיף, הילדים שלכם קולטים הרבה מעבר ממה שאנחנו מבינים שהם קולטים.
ראו פרטים לייעוץ בסעיף הבא.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
שאלות נפוצות על חרדת בליעה
חרדת בליעה (Phagophobia) היא הפרעה נפשית המתאפיינת בפחד עז מבליעת מזון או נוזלים, עקב פחד מחנק. ההפרעה מסווגת תחת פוביות ספציפיות אחרות ב-DSM-5, ותחת הפרעות אכילה מגבילות ב-ICD-11. האבחון דורש זיהוי תסמינים של קושי בבליעת מוצקים או נוזלים בלי סיבה פיזיולוגית או אורגנית. חשוב לשלול בעיות רפואיות אחרות באמצעות בדיקות מקיפות לפני קביעת האבחנה הנפשית.
המחקר מזהה שני סוגים עיקריים של חרדת בליעה: הסוג הפוסט-טראומטי (post-traumatic type) והסוג שאינו קשור לטראומה מזוהה (non-traumatic type). הסוג הפוסט-טראומטי מתפתח בעקבות טראומה פסיכולוגית שנגרמה מאירוע חנק או שאיפת מזון. נתונים אפידמיולוגיים מראים שבכ-50% מהמקרים הגורם המזרז היה אירוע חנק ממשי, בכ-37.5% מחלה ויראלית, ובכ-12.5% שילוב של מחלה ויראלית ואירוע חנק. גורמים נוספים שזוהו במחקרים כוללים חוויות אורליות שליליות כמו זיהומי גרון, בעיות דנטליות, אפיזודות חוזרות של הקאה, וכן גורמים נוירולוגיים ופסיכולוגיים כמו חרדה בסיסית גבוהה, נטייה לתגובות פיזיולוגיות מוגברות לסטרס, או היסטוריה של הפרעות חרדה אחרות. חשוב לציין שבחלק מהמקרים ההפרעה יכולה להתפתח בלי סטרסור ברור, ככל הנראה על רקע גורמי פגיעות גנטיים ופסיכולוגיים.
ההשפעות של חרדת בליעה מרחיקות לכת ומשפיעות על מגוון היבטים בחיי המטופל. מבחינה פיזית, היא מתבטאת לרוב בירידה משמעותית במשקל עקב הימנעות מאכילה מספקת, התפתחות חסרים תזונתיים (במיוחד ויטמינים מקבוצה B, ברזל וסידן), התייבשות כרונית בגלל הימנעות משתייה ובעיות רפואיות כמו אבנים בכליות, גסטריטיס ובעיות במערכת העיכול. מבחינה פסיכולוגית-חברתית, המחקרים מראים בידוד חברתי והימנעות מאירועים חברתיים הכוללים אוכל ושתייה, קשיים בתפקוד התעסוקתי, התפתחות הפרעות נפשיות נלוות כמו דיכאון מז'ורי (ב-65% מהמקרים) והפרעות חרדה אחרות (ב-41% מהמקרים). הספרות המקצועית מדגישה כי ללא טיפול, ההפרעה נוטה להחמיר עם הזמן ולהוביל למעגל קסמים של הימנעות מוגברת, חרדה גוברת וסיבוכים בריאותיים שהולכים ומחמירים.
הטיפול המומלץ משלב טיפול תרופתי ושיחות. מחקרים מראים יעילות בשילוב של תרופות נוגדות דיכאון (SSRIs כמו לוסטרל) עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). הגישה הטיפולית המקיפה כוללת חשיפה הדרגתית למזונות מעוררי חרדה, טכניקות הרפיה מובנות, שינוי קוגניטיבי של מחשבות שליליות אוטומטיות, לעתים בשילוב תרופות נוגדות חרדה לטווח קצר. טיפולים נוספים שהוכחו כיעילים כוללים טכניקות ביופידבק, הרפיה שרירית מתקדמת לפי ג'קובסון, ובמקרים מסוימים - שילוב עם ייעוץ עם דיאטנית ותרגילים אורליים-מוטוריים. הנתונים מצביעים על שיעורי הצלחה גבוהים כאשר הטיפול המשולב נמשך 3-6 חודשים, עם שיפור משמעותי בהרגלי האכילה ובאיכות החיים.
הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי כולל מספר שלבים מובנים: (1) פסיכו-חינוך להבנת ההפרעה ומעגל החרדה. (2) יצירת היררכיה של מצבים מעוררי חרדה מהקל לכבד (עם דירוג יחידות מצוקה סובייקטיביות - SUD). 3. לימוד טכניקות הרפיה כמו הרפיית שרירים מתקדמת. (4) חשיפה הדרגתית למזונות ונוזלים מעוררי חרדה. (5) שינוי קוגניטיבי של מחשבות שליליות אוטומטיות. (6) ניטור עצמי וניתוח התנהגותי באמצעות יומן מעקב.
חרדת בליעה (Phagophobia) היא פחד מפעולת הבליעה עצמה, בעוד פסאודודיספגיה מתמקדת בפחד מחנק בזמן אכילה. שתיהן הפרעות נפשיות שאין מאחוריהן ממצאים רפואיים. לעומתן, דיספגיה רפואית היא קושי פיזי בבליעה הנובע ממצבים רפואיים כגון בעיות נוירולוגיות, גידולים בראש ובצוואר, או בעיות מבניות בדרכי העיכול. האבחנה המבדלת חשובה וכוללת בדיקות רפואיות מקיפות לשלילת סיבות אורגניות לפני אבחון ההפרעה הנפשית.
חרדת בליעה נחשבת להפרעה נדירה יחסית, עם שיעורי שכיחות המוערכים בין 7-9% בקרב האוכלוסייה הכללית. המחקרים מראים שההפרעה שכיחה יותר אצל נשים (כשני שליש מהמקרים), אם כי נתונים עדכניים יותר מצביעים על חלוקה כמעט שוויונית בין המינים. חרדת בליעה מופיעה לעתים קרובות בשילוב עם הפרעות חרדה אחרות: 15% עם חרדת פרידה, 22% עם הפרעה טורדנית כפייתית ו-41% עם הפרעת פאניקה.
מעגל החרדה בחרדת בליעה הוא ייחודי בכך שהחרדה עצמה גורמת לסימפטומים פיזיים שמחזקים את הפחד המקורי. התהליך מתחיל בפחד מבליעה, שגורם למתח שרירי באזור הגרון והלוע. מתח זה יוצר תחושה של "גוש בגרון" או קושי בבליעה, מה שמאשש את הפחד המקורי ויוצר התקפי פאניקה. אלו בתורם מובילים להימנעות מאכילה ושתייה, מה שמחמיר את החרדה ומחזק את ההתניה השלילית. התקפי הפאניקה החוזרים משמשים כגורם מתנה שמשמר את החרדה לטווח ארוך.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Bradley, P. J., & Narula, A. (1987). Clinical aspects of pseudodysphagia. J Laryngol Otol, 101(7), 689-694.
Jones, D., & Prowse, S. (2015). Globus pharyngeus: an update for general practice. The British journal of general practice : the journal of the Royal College of General Practitioners, 65(639), 554–555. https://doi.org/10.3399/bjgp15X687193
Khayyat, Y. M., Abdul Wahab, R. A., Natto, N. K., et al. (2023). Impact of anxiety and depression on the swallowing process among patients with neurological disorders and head and neck neoplasia: systemic review. Egypt J Neurol Psychiatry Neurosurg, 59, 75. https://doi.org/10.1186/s41983-023-00674-y
Leslie, P., Carding, P. N., & Wilson, J. A. (2003). Investigation and management of chronic dysphagia. BMJ : British Medical Journal, 326(7386), 433–436.
Murray, J. (1999). Manual of dysphagia assessment in adults. Singular Publishing Group.
Owen, W. (2001). Dysphagia. BMJ : British Medical Journal, 323(7317), 850–853.
Philpott, H., Garg, M., Tomic, D., Balasubramanian, S., & Sweis, R. (2017). Dysphagia: Thinking outside the box. World Journal of Gastroenterology, 23(38), 6942–6951.
Rijal, R., & Pokhrel, P. (2024). Conquering Phagophobia: A Journey to Overcoming the Fear of Choking. Case reports in psychiatry, 2024, 8827460. https://doi.org/10.1155/2024/8827460
Suraweera, C., Hanwella, R., & de Silva, V. (2014). Phagophobia: a case report. BMC Research Notes, 7, 574.
Wolf, D. C. (1990). Dysphagia. In H. K. Walker, W. D. Hall, & J. W. Hurst (Eds.), Clinical Methods: The History, Physical, and Laboratory Examinations (3rd ed., Chapter 82). Butterworths. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK408/