התמודדות עם חרדת בליעה | תסמינים, אבחון טיפול לילדים ומחקר

חרדת בליעה - תסמינים, גורמים, אבחון וטיפול

 

חרדת בליעה -

אבחון וטיפול

 

 

מהי חרדת בליעה?

 

חרדת בליעה (Phagophobia / Pseudodysphagia) היא פחד להיחנק בזמן אכילה.

הפחד מחנק עלול להקשות על אכילה ושתייה, וכן לתרום לתת תזונה ובעיות דנטליות.

המתמודדים עלולים ללעוס את האוכל שלהם בצורה מוגזמת, בעוד שאחרים עשויים לצרוך נוזלים בלבד.

 

טיפול נחוץ לעתים קרובות, ורבים נעזרים בפסיכותרפיה או בתרופות כדי לסייע בניהול הסימפטומים.

 

אנשים הסובלים מחרדות מבליעה מתארים תחושה עקבית כמו של עצם התקועה בגרון, שבעטיה חש הסובל ממנה תחושת מחנק המפריעה לאכילה ולעתים מלווה בתחושות כאב. 

אבחון חרדת בליעה מחייב מופע סימפטומטי המעיד על קושי בפעולת הבליעה של מוצק או נוזל, מהפה אל הבטן. 

 

במרבית המקרים,  מקורה של חרדת הבליעה בחוויה שלילית שנחוותה במהלך אכילה והיא עלולה לצוף אצל אנשים הסובלים גם מפחדים אחרים הנוגעים לאוכל, כמו פחד מהקאה, חרדה שקשורה לריפלוקס, או אכילה בררנית (ARFID).

  

 

להלן כמה מקרים אופיניים, חלקם מוכרים תסמינים מוכרים למתמודדים עם חרדה בליעה:

 

 

  • פחד לבלוע מזון שעלול להיתקע בקנה ולהוביל לחנק.

  • סירוב לאכול במקומות ציבוריים מחשש לתחושת חנק בגרון ובעיות בבליעה.

  • הימנעות ממאכלים קשים, חדים או יבשים.

  • דכדוך או חרדה על רקע הימנעות לפני ארוחות.

  • העדפת מזון נוזלי או מזונות רכים כדי למנוע בעיות בליעה.

  • חשש לאכול לבד, עקב חרדה שלא יהיה מי שיעזור במקרה של חנק.

  • תחושה של 'עצם בגרון'.

  • פיתוח טכניקות אכילה מיוחדות, כמו חיתוך המזון לביסים קטנים מאוד.

  • הימנעות מאכילת מאכלים חמים מאוד או קרים מאוד.

  • פחד מבליעת כדורים.

  • התמקדות מופרזת בלעיסה ובתהליך הבליעה בזמן שאוכלים.

  • חשש להשאיר מזון בפה לזמן ארוך מדי.

  • רגשות עצבות, בושה או ייאוש בקשר לבעיות הבליעה.

  • התנהגויות ביטחון, כמו הצטיידות באוכל שניתן לבלוע בקלות באירועים חברתיים שכוללים אכילה (כמו חתונה, מנגל, מסעדה). 

  • פחד מהתקף חרדה אחרי ארוע שבו האדם נחנק בסביבת אחרים.

  • פחד מהתעלפות בעת בליעה.

  • תסכול סביב ההבנה שניתן לאכול בקלות כשרעבים. כלומר החרדה לבלוע היא סלקטיבית. 

  • אכילה איטית מתוך חשש שהמזון לא ייבלע כראוי.

  • שתיית הרבה מים במהלך הארוחה או אחריה במטרה להקל על הבליעה.

  • פחד מכאב בזמן הבליעה (Odynophagia).

 

 

מעגל הקסמים של פאגופוביה

 

חרדת בליעה היא בין הפוביות היחידות שיכולות להביא בפועל למצב שגורם לפוביה:

החרדה והמתח עלולים להגביל את שרירי הגרון, מה שיוצר הרגשה של "עצם בגרון", או "גוש שחוסם את הגרון".

במילים אחרות, הסובלים מפוביית בליעה מביאים את עצמם למצב בו הם באמת לא יכולים לבלוע, מה שרק מגביר את הפחד ויוצר מעגל קסמים קשה לשבירה.

 

 

פחד להיחנק

 

לעתים מתבלבלים בין חרדת בליעה לבין פסאודודיספגיה - פחד מחנק - שמתייחס לחרדה מכך שבליעת האוכל תגרום להיחנקות.

זאת בעוד שחרדת בליעה היא פוביה נדירה יחסית, בה קיים פחד מאקט הבליעה עצמו. 

בנוסף, אין לבלבל בין שתי ההפרעות הנפשיות הללו לבין מצבים רפואיים שבהם הבליעה גורמת לכאב או קושי פיזיים. 

 

אם הפחד רציני יותר או מוחמר עם הזמן, ייתכן ויש צורך בעזרה מקצועית, וזאת על מנת שלא יתפתחו הרגלי אכילה מחמירים שישפיעו על הבריאות והתפקוד. 

 

 

טיפול בחרדת בליעה

 

טיפול בדיספגיה מחייב בדיקות רפואיות ונוירו-פסיכולוגיות מקדימות.

איש מקצוע מתחום בריאות הנפש יכול לסייע בפיתוח תכנית טיפולית מתאימה.

 

חשוב לציין שכיום אין גוף מחקר הולם להסתמך עליו בשאלת יעילות הטיפולים השונים בחרדת בליעה, אך ידועים מקרים פרטניים של הצלחות בטיפול בפוביה הספציפית, למשל באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד.

 

 

במידה והרקע להפרעה הוא נפשי, קיימות מספר התערבויות פסיכולוגיות מתאימות:

 

  • טיפול CBT יתמקד בפרשנות חדשה לחרדה ולנסיבות פריצתה. הטיפול יציע חזרה לשגרת אכילה באמצעות מידרוג הקשיים והליך חשיפה הדרגתי למצבים מעוררי חרדה, עד שהמטופל יחזור לאכילה רגילה.

  • טיפול באמצעות ביופידבק.

  • אפליקציה חדשה מציעה עזרה מרחוק למתמודדים. 

  • שינוי תזונה.

  • תרגולים אורליים-מוטוריים.

  

 

טיפול עצמי בחרדת בליעה

 

אסטרטגיות ההתמודדות עם חרדת בליעה מתמקדות בדרך כלל באימוץ התנהגויות מקלות ומרגיעות:

יש מטופלים שימצאו כי צפיה בטלוויזיה או האזנה למוזיקה בזמן אכילה מספקות הסחת דעת ההופכת את האכילה לחוויה פחות מאומצת.

עבור אחרים, שילוב של לגימה ממשקה יחד עם כל ביס של מזון, עשויה להקל בהדרגה על תהליך הבליעה.

לבסוף, יש מי שפשוט ימנע מאכילת מזון מחוספס או קשה.

 

 

מילה על חרדת בליעה במלחמת חרבות ברזל

 

אם אתם הורים של ילד/ה שפיתח פחד לבלוע או להיחנק, אתם לא לבד -

במקרים רבים מדובר בביטוי של חרדה בגלל הטראומה שכולנו חווים והאווירה שהילד עד לה. 

 

פחדים כאלה משבשים פעילויות יומיומיות, במצב בו השגרה מעורערת גם ככה, לכן פנייה לטיפול או הדרכת הורים יכולה להועיל מאוד. 

פסיכולוגים לילדים, המיומנים בגישות פרקטיות וממוקדות כמו טיפול CBT לילדים (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), יעזרו לילד להשתחרר בהדרגה מהפחד ולהחזיר את תחושת הביטחון והנורמליות, דרך לימוד ותרגול אסטרטגיות לניהול חרדה.

 

חשוב לזכור שהקשר בין חרדת הבליעה לבין המצב הביטחוני יכול להיות עקיף, הילדים שלכם קולטים הרבה מעבר ממה שאנחנו מבינים שהם קולטים.

 

ראו פרטים לייעוץ בסעיף הבא.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת 

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון:

 

26 בינואר 2024

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

   

 

מקורות:

  

Bradley, P. J., & Narula, A. (1987). Clinical aspects of pseudodysphagia. J Laryngol Otol, 101(7), 689-694.

 

Jones, D., & Prowse, S. (2015). Globus pharyngeus: an update for general practice. The British journal of general practice : the journal of the Royal College of General Practitioners, 65(639), 554–555. https://doi.org/10.3399/bjgp15X687193

 

Khayyat, Y. M., Abdul Wahab, R. A., Natto, N. K., et al. (2023). Impact of anxiety and depression on the swallowing process among patients with neurological disorders and head and neck neoplasia: systemic review. Egypt J Neurol Psychiatry Neurosurg, 59, 75. https://doi.org/10.1186/s41983-023-00674-y

 

Leslie, P., Carding, P. N., & Wilson, J. A. (2003). Investigation and management of chronic dysphagia. BMJ : British Medical Journal, 326(7386), 433–436.

 

Murray, J. (1999). Manual of dysphagia assessment in adults. Singular Publishing Group.

 

Owen, W. (2001). Dysphagia. BMJ : British Medical Journal, 323(7317), 850–853.

 

Philpott, H., Garg, M., Tomic, D., Balasubramanian, S., & Sweis, R. (2017). Dysphagia: Thinking outside the box. World Journal of Gastroenterology, 23(38), 6942–6951.

 

Suraweera, C., Hanwella, R., & de Silva, V. (2014). Phagophobia: a case report. BMC Research Notes, 7, 574.

 

Wolf, D. C. (1990). Dysphagia. In H. K. Walker, W. D. Hall, & J. W. Hurst (Eds.), Clinical Methods: The History, Physical, and Laboratory Examinations (3rd ed., Chapter 82). Butterworths. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK408/

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024