חרדה של גברים מהורות | איך מתמודדים עם פחד להיות אבא?

דרג פריט זה
(29 הצבעות)
פחד להיות הורה פחד להיות הורה

 

 

חרדה מהורות - הפחד להיות אבא

 

Worried about being a bad father

 

גברים רבים מתמודדים עם חששות לגבי הורות ואבהות ומגיעים להתייעץ עם מטפל זוגי, או פסיכולוג קליני, עם או בלי בת הזוג. בדיעבד, סביר להניח שרוב האבות מרגישים שהולדת בנם או בתם נחווה כאירוע מכונן בחייהם. זה מה שקורה בדרך כלל, זה התסריט הטוב. התגמול הנפשי על היותם הורים כה גדול, עד שקשה להסביר את עוצמת הרגשות לאדם שטרם התנסה בכך. בקליניקה אנחנו רואים לא מעט מטופלים גברים שמגיעים לקבל עזרה פסיכולוגית בהתמודדות עם הדילמה של קבלת ההחלטה לגבי מעבר להורות.

גם גברים וגם נשים מתמודדים עם אתגר המעבר מרווקות לנישואין, שמלווה לעתים בדיכאון לאחר החתונה, אך  נשים נוטות לזרז תהליכים של הקמת משפחה ולא אחת אנו פוגשים גברים צעירים שפוגשים לחץ לקדם את 'פרויקט ההריון', מצד בת הזוג או מעגלים אחרים, כמו בני משפחה, חברים והתרבות כולה.

הלכה למעשה, יש גיל שבו כל העולם דוחף זוגות לכיוון המשפך של הקמת משפחה והמעבר להיות הורים. בטיפול פסיכולוגי קצר מועד וממוקד שנועד להתמודד עם  חרדות מפני הורות, אנו מנסים לזהות את הגורמים המשמעותיים שמקשים על קבלת ההחלטה. יש הרבה פחדים שקשורים להורות, אך הניסיון מלמד על חמישה טיפוסים שכיחים של גברים שחוששים מהורות:

 

 

אובדן הנעורים

כן, כמו תמיד, נשים מבשילות מהר יותר מגברים. מחקרים מראים שגם החיבור הרגשי של האב אל התינוק אורך זמן רב יותר בהשוואה להתחברות המיידית של האם. נדיר למדי לראות גבר בשל, שמוכן כל כולו להיות אבא, בלי מידה מסוימת של אמביוולנטיות. ניתן לתת לכך הסברים שונים, חלקם אבולוציוניים, אבל מה שבטוח זה שגברים ממהרים פחות. גם נשים וגם גברים חווים אובדן בתהליך המעבר להורות: זהו המעבר האולטימיטיבי בחיים, אין שני לו בעוצמת השינוי ואי ההפיכות שלו. יש פה אובדן של נעורים, אובדן של האפשרויות שטרם התממשו ועיבוד אבל על מה שלא קרה בעבר. 'תסמונת פיטר פן' מתארת בצורה טובה את החוויה של אדם שמתקשה להתבגר, לאבד את מה שכבר לא יקרה ולהתמודד עם ההווה. 

 

פוביה מדם

גברים רבים מגלים סימפוטומים של פוביה מדם בזמן השהות בחדר הלידה. כשמתבוננים על המקרה בטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה עם פסיכולוג או מטפל CBT מומלץ, לומדים שהחרדה מפני דם קיימת גם בהקשרים אחרים ומוכרת למטופל מעברו האישי. המכנה המשותף של המקרים בהם מתעוררת החרדה הוא היעדר שליטה וחוסר אונים. הסיטואציה של נוכחות עם בת הזוג בתהליך המתקדם של הלידה, לאורך שעות מתמשכות, ללא יכולת לווסת או לשלוט בהתרחשויות, מעורר אצל גברים רבים את הפחד מפני החרדה המוכרת מדם. התגובה השכיחה ביותר להתמודדות עם חרדה היא הימנעות, שגוררת עמה בושה.

לכן, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי עשוי להתאים במיוחד להתמודדות עם פוביה מתהליך הלידה ומדם. בטיפול CBT בוחנים המטפל והמטופל את הלך החשיבה האוטומטי שמלווה את המטופל, מבודדים מחשבות מטרידות ומעוררות חרדה ומכניסים הגיון וסדר לתוך הכאוס המחריד. בהקשר הספציפי של חרדה מדם, קיים פרוטוקול התנהגותי קצר מועד, בשיטה שנקראת Applied Tension, בה עובדים ספציפית על מתיחת שרירים שמונע התעלפות למראה דם. השיטה עובדת - מוכח. 

 

 

חשש לאובדן האהבה של בת הזוג

מדיווחים של רופאי ילדים, עולה כי אבות חדשים מרגישים לא פעם דחויים. חשש ראשון מדחייה קשור באהבת האשה, בת הזוג שיוצרת כעת ברית בעלת עוצמה יוצאת דופן עם התינוק החדש. עבור גברים רבים, קיים קושי עצום במעבר מיחסים זוגיים ליחסים משולשים, קושי הטומן בחובו פגיעה נרקיסיסטית, תחושת עלבון עמוקה על הסטת תשומת הלב במשפחה החדשה אל הרך הנולד. לכאורה זה קצת מוזר לחשוב על גבר בוגר שמקנא בתינוק, אבל יש  משהו מאוד טבעי, קרוב ומובן שאפשר לעבור דרכו ולהתמודד.

 

 

טראומה מוקדמת

גם כאשר מטופלים גברים אינם מספרים על כך בפגישה הראשונה, יתכן שיעלה זיכרון של אובדן טראומטי במהלך המפגשים הבאים של הטיפול. הכוונה היא בעיקר לאובדן של תינוק בסביבה שבה גדל הגבר החושש מאבהות. אם נסתכל פנימה, נוכל לראות למשל מקרה של מות אח בימיו הראשונים, הפלה טראומטית בשלבים מתקדמים, או אפילו פרשנות מוטעית שהעניק המטופל כילד לאירוע קשה בסביבתו, כמו ייחוס אשמה עצמית לאירוע קשה. לפעמים, טיפול פסיכולוגי טוב עשוי לחשוף ולמקד עובדה פשוטה, כמו התייתמות של המטופל מאב, שכתוצאה ממנה הילד מעדיף להימנע מלהסב סבל לבנו שלו, שטרם נולד. צריך להבין שילדים מנהלים מערך חישובים משלהם, עמוס בהסתברויות וב'אלגוריתמים רגשיים', שיכולים למשל להוביל להנחה הבסיסית הלא מודעת ש"גם אני אמות בגיל 35, כמו אבא שלי". טיפול פסיכולוגי עובד בדיוק על הבהרת הנקודות, על אותם  עיוותי חשיבה שהמטופל חווה כאמיתות היסטוריות בלתי ניתנות לשינוי.

הדברים דומים גם באשר להשלכותיהן של חוויות טראומטיות מתהליכי גירושין קשים של הורי המטופל או קרובים במעגלים אחרים במשפחה.

לאסוציאציות מהילדות לגבי הריון, הפלות ולידה יש המון כוח, והרבה פעמים הן עשויות להיחשף תוך מספר מפגשים, בהם הן נבחנות באוזן של מטפל קשוב. למשל, דוגמא היפותטית, ילד ששמע מאמו בהיותו בן 5 ש"דודה רותי עברה הפלה". האמא ודאי ניסתה למצוא את המינוח המתאים באמצעותו תוכל להסביר לבנה על האובדן, מבלי שתצטרך להיכנס לכל המורכבויות הפיזיולוגיות. עבור הילד, היעדר ההסבר המדויק מוביל בדרך כלל למילוי החלל באמצעות הסבר אלטרנטיבי, משהו כמו "דודה רותי הפילה את התינוק מהחלון", מה שנשמע הכי קרוב להסבר של נפילה יחד עם העצב שהוא מרגיש מאמא. יש הסברים אפשריים נוספים, אבל החיפוש והזיהוי של אותן "אמיתות אלטרנטיביות" מספקים פתח להיחלץ מהתקיעות. 

 

קשיים בזוגיות

לעיתים קרובות נראה גברים שאינם בטוחים לגמרי לגבי החלטתם על הקמת משפחה עם בת הזוג הנוכחית, הן כתוצאה מחששות ממחויבות והן כתוצאה מ-ROCD - ספקות אובססיביים לגבי מערכות יחסים. במצב כזה יש מקום שהפסיכולוג יציע להזמין גם את בת הזוג למפגש אחד או יותר וילמד יותר על הדינמיקה הזוגית של השניים. לא אחת אנו מוצאים שדווקא במרחב הטיפולי יש הזדמנות לתת מילים לספקות ולהתלבטויות בנוגע לקשר הזוגי הנוכחי. מטפל טוב יבדיל מה מידת ההתלבטות של המטופל לגבי אבהות שנובעת מהזוגיות ומה מידת ההתלבטות הנובעת מעצם המעבר להורות. לעיתים נדרש מעבר למסגרת של טיפול זוגי, אצל מומחה בתחום. 

 

 

 

קושי לקחת אחריות

אצל גברים רבים, בעיקר כאלה שמתבגרים בקצב האישי שלהם, קשה לקבל אחריות על הורות. זה מעורר יותר מדי לחץ וחרדה ונתפס כ'גדול עליהם מדי'. לעיתים קרובות מדובר בגברים שהתבגרו בשדות אחרים בחייהם, כמו קריירה או נפרדות ממשפחת המקור, אך הסוגיה של מעבר להורות מהווה משוכה אחרונה לפני הבגרות המאיימת. אפשר להבין זאת, שהרי אצל אנשים אחראיים, התוצאה של הולדת ילד אינה רברסבילית. במובן מסוים אנו כורתים ברית עם האישה ועם הילד העתידי לכל ימי חיינו, ועבור גברים רבים זה מאיים מדי בנקודת זמן מסוימת. חשוב לציין שהדרך הטובה ביותר להתמודד כאן, היא לתת לזמן לעשות את שלו ולאפשר להבשלה להתרחש בעיתה.

בשולי תת-פרק זה, נציין אבות פוטנציאליים שדוווקא מפגינים אחריות רבה מאוד, בכך שהם חוששים מפני העברת תכונות מסוימות לרך הנולד. אכן, מחקרים עדכניים יודעים לתאר את ההשפעה של גנטיקה על מחלות פיזיות וגם על הפרעות נפשיות, למשל דיכאון. חשוב לציין כי בייעוץ גנטי מקצועי ניתן לנבא יותר ויותר בעיות עתידיות, אבל עדיין נותרת ודאות חלקית. 

 

 

FEAR OF COMMITMENT

 

 

ולסיום, לחובבי המחקרים:

בנים לאבות מבוגרים יותר יוצאים יותר "חנונים"

מחקר חדש שבוצע על ידי המרכז לחקר וטיפול באוטיזם חמור בבית הספר לרפואה שבבית החולים "הר סיני" בניו יורק, מצא כי ילדים לאבות מבוגרים נמצאו כבעלי אינטליגנציה גבוהה יותר, כממוקדים יותר בתחומי העניין שלהם וכבעלי דאגה פחותה לגבי השתלבותם בחברה. למעשה, המאפיינים הללו שנמצאו אצל הילדים, תואמים למאפיינים של אלו המכונים "חנונים".

במחקר נוסף, חוקרים מהמרכז לאוטיזם חמור ומהמוסד האקדמי  King's College בלונדון אספו נתונים התנהגותיים וקוגניטיביים ממאגר של 15,000 זוגות תאומים. כאשר התאומים היו בני 12, הם השלימו מבחן ממוחשב אשר מדד את מה שהחוקרים כינו כ"מאפיינים חנונים". מדדים אלו כללו IQ ביצועי, בחינה של מידת העניין של הילדים בחפצים וכן את רמת ההתבדלות החברתית. כמו כן, הורי הילדים הללו התבקשו לדרג עד כמה לילד חשוב כיצד הוא נתפס בעיני אחרים והאם הוא מראה עניין והתמקדות רבה בנושא ספציפי. על ידי שימוש בכל האינפורמציה הזו, החוקרים יצרו את "מדד החנוניות" עבור כל ילד במחקר.

תוצאות המחקר הראו כי באופן כללי, ככל ש"מדד החנוניות" היה גבוה יותר אצל הילד, כך גם גיל האב היה גבוה יותר. אפקט זה נמצא ללא קשר למצב הסוציו אקונומי, הכישורים או התעסוקה של ההורים.

מחקר אחר שפורסם לאחרונה מראה כי כמה מהגנים של אוטיזם מקושרים לציונים גבוהים יותר במבחני אינטיליגנציה, מה שמחזק את ההשערה לגבי גנים אלו והשוני בהשפעתם על הילד כתלות "במינונם התורשתי".

 

ולבסוף, מחקר עדכני סקר את תכניות התמיכה וההדרכה המוצעות לאבות שבדרך ולאבות חדשים, וגילה שהמצב אינו מעודד. צריך לתת פה יותר משאבים מקצועיים.

 

פנו אלינו ונשוחח:

1-800-509-809

נדון יחד בהתמודדויות ונחשוב על האפשרות הטיפולית הטובה ביותר.

צוות המכון בתל אביב

והקליניקות העמיתות של מכון טמיר ברחבי הארץ

 

אל תשכחו הזמנה לברית...:- )

 

 

מקורות:

 

Father-Inclusive Perinatal Parent Education Programs: A Systematic Review Joyce Y. Lee, Heather A. Knauer, Shawna J. Lee, Mark P. MacEachern, Craig F. Garfield Pediatrics Jun 2018, e20180437; DOI: 10.1542/peds.2018-0437

Siegel, Daniel J. M.D. and Mary Hartzell. Parenting from the Inside Out. New York: Tarcher/Penguin, 2004.

http://www.mountsinai.org/about/newsroom/2017/new-research-suggests-older-dads-have-geekier-sons

https://kidshealth.org/en/parents/father.html

https://www.thebump.com/a/top-10-new-dad-fears

https://www.parents.com/pregnancy/considering-baby/dads/5-common-fears-about-fatherhood/

 

תמר בלומנפלד, כך תזהו את הפיטר-פין המצוי. מתוך הארץ, 29.5.2018

 

 

כתיבה וסיכום: אביגיל וינר, איתן טמיר

 

 

העניין בפסיכולוגיה של האבהות הולך וגובר:

פחד של גברים מהקרחה (הזדמנות להבין אותו...)

ספרו של עמית פכלר, פסיכולוג קליני: אבא בלי אבא 

להיות גבר להיות אבא - הכשרת מנחי גברים באוניברסיטת תל אביב

מדיטציה לגברים / אורי פריד 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il