מה ההבדל בין חרדה תכונתית (Trate) לבין חרדה מצבית (State)?

חרדה מצבית VS חרדה תכונתית

 

חרדה היא מונח רחב מאוד המתאר מגוון גדול של חוויות רגשיות ומנטליות. 

 

פרויד היה הראשון שראה בחרדה רכיב אישיותי.

 

ברמה החווייתית, כמעט כל אחד מתאר אותה אחרת. 

 

 

מנקודת ראות קלינית, הפרעות חרדה כוללות כמה מצבים בתחום בריאות הנפש:

 

  • הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

  • הפרעת פאניקה

  • הפרעת חרדה חברתית

  • אגורפוביה

  • פוביות

  • חרדת נטישה

  • אילמות סלקטיבית

 

בשימוש יומיומי יותר, המונח חרדה עשוי לתאר סימפטומים של המצבים הללו, אך משתמשים בו לעתים קרובות גם לתיאור תחושות חולפות של חוסר שקט, עצבנות, דאגה או אימה.

 

אבל יש עוד הבחנה חשובה בין חרדות, אותה פיתח צ'ארלס ד' שפילברגר.

 

הוא פרסם ב-1983 את המדריך לחרדה תכונתית ומצבית (State-Trait Anxiety Inventory- STAI):

 

  • חרדה מצבית – תגובה אנושית טבעית של פחד נוכח סכנה, שכדי לחוות אותה אין צורך בקיומה של חרדה כמצב בריאותי. 

  • חרדה תכונתית – חרדה המתבטאת כחלק מאישיות האדם, לא רק במצבים מלחיצים. כולנו חווים לפעמים רמות כלשהן של חרדה, והדבר מהווה תגובה טבעית לתחושות של איום או פחד. ועדיין, החרדה שתופיע תהיה כנראה תלויה בגורמים שונים, בהם נסיבות מסוימות של המצב ואישיותו הייחודית של האדם. 

 

 

אז איך מבדילים בין שני סוגי החרדות?

 

 

חרדה מצבית

 

סוג זה של חרדה בהינתן איום או מצב מפחיד כולל בד״כ שילוב של תסמינים נפשיים וגופניים.

 

בין התסמינים הנפשיים יכולים להופיע תחושות של דאגה, קושי להתרכז ורגזנות. בין התסמינים הגופניים יכולים להופיע קושי לנשום, דפיקות לב מהירות, כאבי בטן ומתח וכאב בשרירים.

 

חרדה שמקורה במצב מסוים חולפת כאשר האיום נעלם. דוגמה לכך היא היקלעות למבול פתאומי תוך כדי נהיגה בלילה, במצב בו הראות לקויה מאוד ואין היכן לעצור. אם הנהג יודע, נניח, שתיכף יצטרך לחצות גשר, לבו עשוי להתחיל לדפוק במהירות, הוא עלול לחוש סחרחורת וכפות ידיו אולי יזיעו על ההגה. תגובה זו של מערכת העצבים הסימפתטית מכינה אותו להתמודדות עם האתגר, אך ברגע שהגשר ייחצה והנהג ירגיש בטוח, המתח הרגשי והמצוקה הגופנית ככל הנראה יתפוגגו. כמובן שניתן לחוות חרדה מצבית גם כשאין איום ממשי, אך האדם סבור שיש כזה.

 

למשל, אדם יכול לחוות תסמיני חרדה מצבית כאשר הוא מקבל אימייל מהבוס, הקורא לו לסור למשרדו באופן מידי. תסריטים רעים עוברים בראש (״מה כ״כ דחוף? האם הולכם לפטר אותי?״), אבל כשמתגלה שהבוס רק רצה לעדכן בנוגע לתוכנה חשובה לאבטחת סייבר, החרדה ותסמיניה נעלמים.

 

 

חרדה תכונתית

 

נחשבת בקרב מומחים לחלק קבוע יותר מאישיותו של אדם, כלומר לתכונה אישיותית.

בד״כ רמות גבוהות יותר של חרדה תכונתית פירושן סיכוי גדול יותר לחוש חרדה ממצבים ספציפיים, או אפילו מהעולם באופן כללי, ביחס לאדם עם רמות נמוכות יותר של חרדה תכונתית.

 

אנשים עם חרדה תכונתית יטו יותר לחוש חרדה ומתח בנסיבות יומיומיות, גם כאלה שלא מעוררות פחד ודאגה באחרים.

למשל, אם בן הזוג שלהם נראה קצת מרוחק הם עשויים לדאוג מפרידה, או אם עוד לא קיבלו משוב על הרעיון שלהם לתזה הם עשויים לחשוב שכנראה שהמרצה שונא אותם, או אם חבר לא ענה להודעות הטקסט שלהם הם עשויים להיות בטוחים שהוא כועס עליהם.

 

 

מחקרים מוקדמים יותר הצביעו על 4 ממדים של חרדה תכונתית:

 

  • איום ההערכה החברתית – עשוי לכלול ביקורת או עימות

  • איום הסכנה הפיזית – עשוי לכלול מצבים כמו מחלות או תאונות דרכים

  • איום מעורפל – עשוי לכלול תחושות כלליות יותר של אבדון או דאגות לא מוסברות

  • איום בשגרות היומיום או ממצבים בלתי מזיקים - עשוי לכלול פחדים סביב מפגש עם אנשים חדשים או עשיית טעויות בעבודה.

 

במילים אחרות, אפשר לראות בחרדה תכונתית מעין נטייה לחוות רגשות של דאגה או פחד. 

 

לדוגמא, מחקר מעניין מצביע על כך שמצוקה סוציו-אקונומית בשנות הילדות קשורה ביכולת קוגניטיבית נמוכה יותר בגיל ההתבגרות ובחרדה תכונתית מוגברת במהלך הבגרות.

הממצאים מצביעים על הקורטקס הפרה-פרונטלי הצדי-ימני כמקור נוירולוגי לפיתוח החרדה. 

 

תחושות כרוניות של חרדה ודאגה יכולות להותיר את מערכת העצבים במצב דרוך כמעט תמידית נוכח איומים פוטנציאליים.

 

כתוצאה מכך האדם עלול להתחיל ולהבחין בתסמיני חרדה ארוכי טווח, למשל שינויים במצב הרוח (כמו רגזנות או חסר שקט), קושי להתרכז במשימות, נטייה להימנע מהגורם לפחד, אינסומניה ובעיות שינה אחרות, שינויים בתיאבון, עייפות וכאבים בגוף ללא גורם ברור. 

 

 

האם חרדה תכונתית זהה להפרעת חרדה מוכללת?

 

חרדה תכונתית איננה מוגדרת תמיד מוגדרת כהפרעה.

 

על מנת שאדם יעמוד בקריטריונים להפרעת חרדה מוכללת עליו לחוות:

 

  • דאגה מוגזמת שקשה לשלוט בה ואינה פרופורציונלית למצב.

  • לפחות שלושה מהסימפטומים הבאים:

 

* חוסר שקט או הרגשה של הימצאות "על הסף"

* קושי להתרכז

* מתח בשרירים

* הפרעות בשינה

* עצבנות

* התעייפות בקלות

 

  • סימפטומים אלו לא יכולים להיות מוסברים טוב יותר על ידי מצב נפשי או רפואי אחר (כמו שימוש בחומרים).

 

  • על התסמינים להיות נוכחים במרבית הימים למשך לפחות חצי שנה.

 

 

גורמים

 

הסיבות השוכנות בבסיס חרדה, כולל חרדה תכונתית, אינן ברורות לגמרי, אך ככל הנראה חרדה תכונתית נקשרת לממד מסוים של האישיות:

תכונה מבין ״5 התכונות הגדולות״, הידועה כ״נוירוטיות״.

רמות גבוהות יותר של נוירוטיות פירושן תחושה מתוחה יותר בממוצע ויותר שינויים במצב הרוח והרגשות.

אנשים כאלה גם נוטים יותר לנבור במחשבותיהם ביחס לאנשים עם רמות נמוכות יותר של נוירוטיות. נטייה זו לבחון שוב ושוב את המחשבות יכולה להוביל לדפוסים של דאגה ורומינציות. 

 

 

מה הקשר בין שני סוגי החרדה?

 

לא כל המומחים מסכימים עם ההבחנה בין חרדה תכונתית לחרדה מצבית ויש כאלה שסבורים ששתיהן עובדות ביחד כקונסטרוקציה אחת,

כלומר ככל שרמות החרדה התכונתית גבוהות יותר, כך אדם ירגיש חרד יותר נוכח סכנות ואיומים.

ספילברגר עצמו, שהגה את רעיון החרדה התכונתית והמצבית, שייך לאסכולה זו, ואולם יש מומחים שמשרטטים קו ברור בין השתיים ומציעים שבעוד שחרדה תכונתית יכולה להגביר ולהעצים חרדה מצבית - יש להן מאפיינים ייחודיים שיכולים להתפתח ולעבור תנודות באופן עצמאי זו מזו.

 

מחקר קטן מ-2020 הציע תמיכה מסוימת ברעיון זה בכך שמצא הבדלים באופן בו המוח ממפה חרדה תכונתית ומצבית, מה שאומר, אולי, שהן אכן מבנים נבדלים.

 

 

שאלון STAI

 

כך או כך, מומחים משתמשים בשאלון חרדה מצבית-תכונתית של ספילברגר (STAI) ככלי להערכת תסמיני חרדה, הבוחן את שני סוגי החרדות אך גם משקף את גישת המבנה-היחיד של ספילברגר ביחס להן.

 

למרות שהחוקרים טרם הצליחו לקבוע את הגורמים המדויקים לחרדה, ידוע שגם גורמים סביבתיים וגם גורמים גנטיים יכולים לשחק תפקיד בהתפתחות האישיות: אם אחד ההורים חי עם מצב חרדה, קיים סיכוי גבוה יותר שהילד ייפתח מצב דומה, ואם חווים טראומה או אירועים מלחיצים או מפחידים בילדות ובגיל הנעורים - הדבר עלול להשפיע על האופן בו הגוף והמוח מגיבים לאיומים אמיתיים או למצבים שנתפסים כאיום.

 

כאשר נדע יותר על הגורמים הספציפיים לחרדה, אולי הם תימצא גם תמיכה להבחנה בין שני סוגי החרדה, כמו גם לפונקציות השונות שאולי יש להן.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון

27 באפריל 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Pavla Cermakova, Adam Chlapečka, Lenka Andrýsková, Milan Brázdil, Klára Marečková, Socioeconomic and cognitive roots of trait anxiety in young adults, Social Cognitive and Affective Neuroscience, 2021;, nsab135, https://doi.org/10.1093/scan/nsab135

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022