מכון טמיר לפסיכותרפיה
מה זה מורליזציה?
מנגנון הגנה זה דומה באופיו למנגנון הרציונליזציה אלא שלהבדיל ממנו הוא נותן ביטוי לדיאלוג עם הסופר אגו, מה נכון חברתית, כללית לעשות ולא רק מה נכון מבחינת התחושה הרגעית של האדם.
ניתן לומר שמנגנון זה נמצא בקצה הצדקני יותר מבחינת רף ההצדקה.
אם ניתן למשל לתרץ אכזבה בקשר שנכשל כניסיון חשוב, מדרגה מוסרית נוספת תגרוס שזה לא רק חשוב ללמידה אלא בונה אופי.
ניתן לראות ברמה החברתית פוליטית כיצד מנהיגים עושים שימוש במנגנון זה כדי לסחוף אחריהם אנשים.
למשל, היטלר ימח שמו, סחף אחריו המונים כאשר תירץ את האגרסיביות החולנית שלו כלפי יהודים / הומוסקסואלים / צוענים על ידי מהלך הכרחי להצלת הגזע הארי.
להבדיל, הורה שמתעלל רגשית בילד שלו יכול להצדיק את זה ברמה המוסרית כמהלך שחשוב לעיצוב ולחישול הנפשי של הילד.
ברמה הקבוצתית, צמחונים וטבעונים נתפסים כפחות אטרקטיביים חברתית על ידי הרוב (אוכלי כל) בין היתר מכיוון שהם נתפסים כמוסריים מדי, כך עולה ממחקר שפורסם בספטמבר 2021 בכתב העת Appetite.
הממצאים מספקים תובנה חדשה לגבי הקשר בין בחירה תזונתית לבין משיכה חברתית והנכונות להשתייך לקבוצות חברתיות מסוימות.
ממצאים שפורסמו במחקר אחר מלמדים כי פשעי שנאה מונעים על ידי אמונות קבוצתיות הישרדותיות ועל ידי האמונה שקבוצת חוץ עשתה משהו רע מוסרית.
המחקר מראה איך לאנשים עם צורך גבוה יותר בהגנה עצמית קבוצתית (Group Preservation) יש נטיה להצדיק דעות קדומות בקבוצת הפנים, בתיווך התפיסה כי קבוצת החוץ אחראית על עוולה מוסרית.
איך מורליזציה קשורה למנגנוני הגנה אחרים?
מחקר מעניין ניתח את ההגנה המורלית וזיהה שלושה אספקטים מרכזיים במורליזציה:
מורליזם - נטייה להעריך כל דבר במונחים של ״נכון״ או ״לא נכון״.
מצפוניות - עוצמת הרגשות כלפי מה ש״נכון״ ו״לא נכון״.
תיקון - נטייה לתקן את הנזק שנגרם.
אחרי הטיפולוגיה הזו, החוקרים בחנו קשרים בין רכיבי מורליזציה לבין מנגנוני הגנה אחרים, במחקר בו השתתפו 54 סטודנטים (גברים).
התוצאות הראו קשרים חיוביים בין מורליזם לבידוד רגשי ובין תיקון להזדהות עם התוקפן.
מידת השימוש הכללית במנגנוני הגנה נמצאה בקורלציה חיובית עם מורליזם.
הטיות יומיומיות לגבי הפסיכולוגיה של המוסר
רציונליזציה מוקצנת בשיפוט מוסרי
בני אדם נוטים לקבל החלטות שנראות אובייקטיביות ורציונליות, גם כאשר הן חסרות את הממד הרגשי של השיפוט האנושי ואת ההקשר.
אהרוני ועמיתיו (2024) מצאו כי אנשים העדיפו עצות מוסריות שניתנו ע״י פלטפורמת בינה מלאכותית על פני עצות מבני אדם. הם גם דירגו את תגובות ה-AI כמוסריות, אמינות ורציונליות יותר, העדפה שנותרה עקבית גם כאשר כ-80% מהמשתתפים זיהו כי מדובר בתגובות ממוחשבות.
המחקר ממחיש את ההטיה הקוגניטיבית של רציונליזציה מוסרית בתהליכי קבלת החלטות, בפרט בעידן הכניסה שלנו לקשר עם AI. הוא מדגיש את החשיבות של פיתוח מדיניות אתית ביקורתית יותר לשימוש בבינה מלאכותית כדי למנוע תלות מופרזת בדעותיה לגבי החלטות מוסריות.
האשליה של שיח יומיומי על מוסר
רבים מאמינים שהם מרבים לדון במוסריות בחיי היומיום, אבל מחקר המבוסס על תצפיות נטורליסטיות מצא שזה לא כל כך המקרה -
מחקר הראה ששיחות בין בני אדם כמעט ואינן נוגעות בנושאים מוסריים, למרות שאנשים חושבים אחרת (Atari et al, 2023).
זה נכון שאנחנו מרבים לדבר עם עצמנו על סוגיות מוסריות, אבל נוטים כנראה להעריך יתר על המידה את התדירות בה אנו משתפים אחרים בדיון הזה.
ביטויים קליניים
מנגנון המורליזציה מאפיין אנשים אובססיביים –קומפולסיביים ובמידה והוא נוקשה מדי, יש בכוחו לעכב מאוד טיפול.
אם המטפל מנסה לאתגר את המחשבה הצדקנית ולהחליש את השורש שלה המטופל מרגיש חשוף, מותקף, מלא בחרדה, אותה ניסה המנגנון לטשטש.
אם המטפל תומך בשימוש במנגנון זה כאמצעי הגנה סביר, לנוכח הסיפור האישי של המטופל, המטופל סבור שמדובר במטפל מושחת מבחינה מוסרית.
מנגנון המורליזציה נחשב כמנגנון מפותח יותר של הפיצול. הפיצול המוחלט בין הטוב והרע, שנופל על הפנים והחוץ עובר בגרסתו המתוחכמת יותר לפיצול בין סופר אגו ארכאי ונוקשה כגורם "הטוב" ובין האיד הסורר כגורם ה"רע".
על שימוש במורליזציה בקבוצות דיגיטליות / איתן טמיר
כתיבה:
מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית,
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית
יחד עם מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
25 במאי 2024
מקורות:
Aharoni, E., Fernandes, S., Brady, D. J., Alexander, C., Criner, M., Queen, K., Rando, J., Nahmias, E., & Crespo, V. (2024). Attributions toward artificial agents in a modified Moral Turing Test. Scientific Reports, 14, 8458. https://doi.org/10.1038/s41598-024-58087-7
Atari, M., Mehl, M. R., Graham, J., et al. (2023). The paucity of morality in everyday talk. Scientific Reports, 13, 5967. https://doi.org/10.1038/s41598-023-32711-4
Björklund, F. (2000), Defense Mechanisms and Morality: A Link between Isolation and Moralization. Scandinavian Journal of Psychology, 41: 55-62. https://doi.org/10.1111/1467-9450.00171
Ben De Groeve, Liselot Hudders, Brent Bleys (2021). Moral rebels and dietary deviants: How moral minority stereotypes predict the social attractiveness of veg*ns. Appetite, Volume 164. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0195666321001914
Hoover, J., Atari, M., Mostafazadeh Davani, A. et al. Investigating the role of group-based morality in extreme behavioral expressions of prejudice. Nat Commun 12, 4585 (2021). https://doi.org/10.1038/s41467-021-24786-2
קראו על עוד מנגנוני הגנה: