מה זה theory of mind? על התאוריה של התודעה (ToM)

Theory of mind

 

התיאוריה של התודעה (TOM - theory of mind), שכונתה גם ׳תאוריית הבינה׳ או ׳תאוריית המיינד׳, מתייחסת ליכולת להבין ידע, אמונות, תחושות וכוונות שלנו ושל אחרים, כדי לנווט נכונה במצבים חברתיים. 

המושגים העיקריים שקשורים ל-theory of mind הם אמונות, תשוקות וכוונות. 

משתמשים בהם כדי להבין מדוע מישהו פועל בצורה מסוימת או בכדי לצפות איך מישהו עתיד להתנהג. 

במובן הרחב ביותר, theory of mind עושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון כמעט בכל מאמץ בחיים.

 

מה ההבדל בין Theory of Mind לבין אמפתיה?

אמפתיה ו-Theory of Mind הם מושגים תיאורטיים סמוכים. 

שני המושגים מתייחסים להכרה ולהבנה של מצבים נפשיים אצל אחרים, כולל אמונות, רצונות ורגשות.

אך בעוד אמפתיה מכוונת לעבר נקודת מבט רגשית, Theory of Mind רואה את האחר מתוך פרספקטיבה קוגניטיבית.

 

 

צפו בסרטון קצר, אבל מסביר נהדר, על תאוריה של תודעה.

ֿעם הפסיכולוג Robert Seyfarth:

 

 

 

מתי theory of mind מתפתחת אצל ילדים?

בין הגילים 4-5, ילדים מתחילים לחשוב יותר על מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים, וזה גם השלב בו מתעצבת היכולת ל- theory of mind. 

יכולת זו משתפרת באופן טבעי ככל שילדים צוברים עוד ועוד התנסויות באינטראקציות חברתיות וביחסים בין-אישיים: משחק בשניים, העמדת פנים, סיפורים ומערכות יחסים עם הורים, אחאים ובני הגיל מאפשרים לילד לפתח תובנה יותר אינטגרטיבית ופחות אגוצנטרית, באשר להלך ותוכן החשיבה של אחרים, עלך אף שהיא שונה משלהם.

 

הסביבה מאוד משפיעה על theory of mind, שתופיע בשלב מוקדם יותר אצל:

  • ילדים שמשחקים הרבה משחקי דמיון.

  • ילדים עם אחים גדולים.

  • ילדים שבאים במגע עם מספר גדול יותר של מבוגרים.

 

 

איך בודקים theory of mind?

אחת השיטות הנפוצות ביותר להערכת theory of mind אצל ילדים נקראת משימת אמונה כוזבת (false-belief task):

במילים אחרות, ילדים עשויים לדעת שמשהו נכון; הבנה של אמונה כוזבת מחייבת אותם להבין שאנשים אחרים עשויים שלא להיות מודעים לאמת זו.

 

מבחן false-belief task

הנה דוגמא יישמית שמטרתה לבדוק האם הילד רכש theory of mind: 

 

א. מראים לילד קופסת פלסטרים ושואלים אותו מה יש בפנים. סביר להניח שיענה ״פלסטרים״.

ב. פותחים את הקופסה ומראים לו שיש בפנים גוגו. 

ג. סוגרים את הקופסה.

ד. מראים לילד בובת צעצוע של אדם ואומרים לו ״הנה יוסי! מה יוסי חושב שיש בקופסה?״.

 

ילדים שכבר פיתחו theory of mind יגידו שיוסי חושב שיש פלסטרים בקופסה.

הם יבינו שאצל ״יוסי״, קייימת השערה אחרת משלהם, כיוון שעדיין לא ראה את תכולת הקופסה. 

לעומת זאת, ילד שלא פיתח theory of mind ישיב שיוסי סבור שיש בקופסה גוגו, שכן לא פיתח את ההבנה שהאחר יכול להחזיק באמונה שונה משלו אודות המציאות. 

סביב גיל 4 ילדים משתפרים במשימות דומות של theory of mind ויכולים להבין שמישהו יכול לפעול לפי אמונה מוטעית על חפץ או אירוע. 

עד גיל 5 מרבית היילדים עוברים את המטלה בהצלחה, אבל כפי שנראה בהמשך, יש ילדים, בעיקר המתמודדים עם אוטיזם, שנכשלים במבחן גם עם הגיעם לגיל ההתבגרות.

גם מתמודדים עם ליקויי שפה או מוגבלות שכלית מבצעים את המשימה בצורה שגויה.

ילדים עם מוגבלות שכלית קשה פשוט אינם יכולים להשתתף כלל ולכן אינם כלולים במחקרים ניסויים מתודולוגיה זו. 

 

 

איך נעזרים ב-theory of mind באבחון קשיים התפחותיים?

ל- theory of mind יש תפקיד ברור כאינדיקציה לעיכובים התפתחותיים, והיא מציגה הבדלים (אפילו בתקופת אמצע הילדות, בתקופת החביון וההתבגרות) בין ילדים עם עיכובים כאלה לבין ילדים שמתפתחים בצורה נורמטיבית.

לילדים עם עיכוב התפתחותי, כמו מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי או מתמודדים עם תסמונת ויליאמס, יכול לקחת קצת יותר זמן עד שמתפתחת יכולת theory of mind, ובמקרים רבים הם כלל לא יגיעו לרמה גבוהה של מיומנות זו.

 

למשל, בני 5-13 עם אוטיזם מקבלים ציונים יותר נמוכים במדדים של הבנת אמונות ורגשות של אחרים ביחס לבני גילם האחרים אבל אין הבדלים בהבנה של הכוונות של אחרים, אולי בגלל שהבנת כוונות היא מיומנות פחות מסובכת, שמתפתחת יותר מוקדם.

 

theory of mind יכולה גם לנבא אבחנה עתידית של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, למשל ילדים שהראו רמות לקויות של מיומנויות theory of mind, קיבלו מאוחר יותר אבחנות יותר חמורות ביחס לילדים עם מיומנויות יותר מתוחכמות.

 

זיהוי מוקדם של קשיים ב-theory of mind תאפשר אולי לאבחן מדויק ומוקדם יותר קשיים התפתחותיים אצל ילדים, וליצור התערבויות מניעתיות לצד תמיכה רגשית בתהליכי ההתפתחות. 

הבנת הרגשות והאמונות של אחרים משחקת תפקיד בהתפתחות יכולת חברתית אצל ילדים, וליקוי ברכיב הזה של theory of mind יכול לסכן התפתחות חברתית תקינה.

 

 

מה הקשר בין theory of mind לבין פונקציות ניהוליות?

יש ראיות לזה שקבוצת מיומנויות קוגניטיביות, שנקראת תפקודים ניהוליים, כמו היכולת לעכב תגובה או להתגמש קוגניטיבית קשורות ל-theory of mind.

גם המיומנויות theory of mind וגם תפקודים ניהוליים מנוהלים על ידי החלק הפרונטלי של הקורטקס.

לשתיהן יש תפקיד ברור כאינדיקציה לעיכובים התפתחותיים, וניכרים הבדלים (אפילו בתקופת אמצע הילדות, בתקופת החביון וההתבגרות) בין ילדים עם עיכובים התפתחותיים לבין ילדים שמתפתחים בצורה נורמטיבית.

 

גם בכך שילדי טרום בית ספר עם תפקודים ניהוליים יותר מתקדמים יכולים להחזיק נקודות מבט מרובות במקביל ולהחליף ביניהן. זו יכולת מתווכת שעשויה לעזור להבחין בין המציאות לבין האמונה של מישהו אחר. 

תפקודים ניהוליים קשורים גם ליכולת חברתית, ולכן ליקויים בהם מביאים לרמות נמוכות יותר של יכולת חברתית, אבל יכולת חברתית קשורה גם להתפתחות התפקוד הניהולי.

מה שכל זה אומר זה של-theory of mind יש תפקיד מורכב למדי בהתפתחות סוציו-קוגנטיבית -

היא קשורה ליכולת חברתית, ויכולת חברתית קשורה לתפקודים ניהוליים, אבל תפקודים ניהוליים תורמים אף הם ליכולת חברתית וכנראה גם למיומנויות theory of mind.

יש הרבה מחקרים סביב היחסים האלה, שמנסים לחדד את ההבנה של איך שלושת תחומי ההתפתחות האלה משפיעים אחד על השני. זה חשוב כדי שנוכל לעזור לילדים להגיע לפוטנציאל שלה בתחומים האלה. קשה ללמד, להדגים ולעודד מיומנויות חברתיות אצל ילדים בכל גיל, ובעיקר אצל אלה שמעוכבים התפתחותית, אבל אם נוכל להבין את המנגנונים שמאחורי יכולת חברתית, למשל תפקוד ניהולי ו-theory of mind, אולי נוכל גם לעזור לכל הילדים לענות על הציפיות החברתיות שהם פוגשים ביומיום ולפתח התערבויות חדשות עבור ילדים עם אוטיזם, שפחות יעוררו חרדה ויהיו יותר נגישות. 

 

 

איך משפרים יכולות של theory of mind?

שיפור היכולת שאנו דנים בה כולל כל צורה, אימון וטכניקה שנועדו ללמד ילדים, מתבגרים ומבוגרים כיצד לזהות טוב יותר מצבים נפשיים (כמו מחשבות, אמונות ורגשות) בעצמם ובאנשים אחרים.

גישה קלינית של אימון המוח נקראת גם בשם אימון ToM, אימון לקריאת מחשבות ואימון במצב נפשי.

לפי סקירה מ-2015, אימון ב- ToM עשוי לשפר כישורים חברתיים אצל ילדים הסובלים מהפרעות הספקטרום האוטיסטי.

 

בנוסף למחקרים בסקירה זו, מחקר מבטיח מ-2016 עשה קפיצת מדרגה חשובה בכך שהעביר את האימון למצב אמיתי יותר.

החוקרים מצאו כי התערבות קצרה בהנחיית מורות בית הספר הצליחה לשפר ToM אצל ילדים בני 8-9, כאשר השיפור נותר עמיד גם בחלוף חודשיים.

 

האם ניתן ללמד theory of mind?

כן ולא. 

יש אמנם עדויות לכך שאפשר ללמד theory of mind או מיומנויות קשורות לאנשים הסובלים מאוטיזם, אך כיום קיימות עדויות באיכות ירודה לכך שניתן לשמור על כישורים אלה, להכליל אותם למסגרות אחרות, או שלתיאוריה של הנפש יש השפעה על יכולות הקשורות להתפתחות.

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Adibsereshki, N., Nesayan, A., Asadi Gandomani, R., & Karimlou, M. (2015). The Effectiveness of Theory of Mind Training On the Social Skills of Children with High Functioning Autism Spectrum Disorders. Iranian journal of child neurology, 9(3), 40–49.

 

Bianco, F. and Lecce, S. (2016), Translating child development research into practice: Can teachers foster children's theory of mind in primary school?. Br J Educ Psychol, 86: 592-605. https://doi.org/10.1111/bjep.12125

2 תגובות

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024