סאדיזם ומזוכיזם - יחסי BDSM בהיבטים אבחוניים וטיפוליים

דרג פריט זה
(4 הצבעות)
סאדיזם ומזוכיזם - BDSM בראי הפסיכולוגיה סאדיזם ומזוכיזם - BDSM בראי הפסיכולוגיה

 

היבטים פסיכולוגיים של סאזו-מזוכיזם

מה זה BDSM?

BDSM היא מכלול תופעות מיניות המתייחסות למערכת יחסים בין שני אנשים: הראשון כנוע, שמתמסר מבחירה למרותו של השני, אדם דומיננטי ששולט ומכתיב את הדינמיקה של הקשר. 

בעשור האחרון מתקבלת ה-BDSM יותר ויותר כלגיטימית במרחב המיני בין גברים לנשים בחברה המערבית. המשאלה המוסתרת והמבוישת להיות עבד, אדון, שפחה או מלכה, עברה טרנספורמציה ונרמול, יותר מכל נתונים של מחקר חברתי, יעידו על כך נתוני התפוצה של רב המכר (וסדרת הסרטים) "50 גוונים של אפור".

שתי הערות חשובות לפני שנתחיל לקרוא:

  • ההתייחסות במאמר זה מתייחסת להיבטים הפתולוגיים של BDSM. אין בהם כדי להביע דיעה, או חלילה לשלול ולגנות, התנהגויות מיניות שיש בהן משיכה לשליטה או לכניעה. אנחנו חיים בתקופה מבורכת, שיש בה התבוננות אמיצה ומקבלת כלפי תשוקה מינית, מכל אוריינטציה, שילוב, ׳קיק׳ או נטיה. אז אל תשפטו את השיפוטיות... :-) 

BDSM clinical psychology

סאדיזם ומזוכיזם: שני צדי המטבע של יחסי שליטה 

סאדיזם ומזוכיזם הן שתי מילים שגורות באופן יחסי, המתארות משיכה ליחסי שליטה בהקשר של תשוקה מינית, אבל גם לא מחוץ לקשר המיני.

בעוד שבשטח ניתן לשמוע רבים שמייחסים לעצמם ולאחרים מידה מסוימת של סדיזם או מזוכיזם לייט, הרי שמהזווית הפסיכיאטרית מדובר בהפרעות נפשיות של ממש, סטיות מיניות, המכונות בשפה המקצועית פארפיליות.

עבור הסובלים הממשיים מהן, הן אינן מסתיימות בפרשנותן הפשטנית של משאלת האדם לחוות כאב (מזוכיזם) או להסב כאב לאחר (סאדיזם), כי אם מבטאות משאלות נסתרות ופגועות ביותר בנפש פצועה.

לאחרונה עולות לכותרות תלונות של נפגעים ונפגעות שנקלעו לסיטואציות של יחסי שליטה בהן הופר הגבול הלגיטימי, ולא נשמרה ההסכמה הבטיחותית לגבי הפסקת האקט המיני עם מתן מילת קוד.

 

מונחי יסוד ב-BDSM

סוויץ׳

מצב מוסכם בו בני הזוג עושים רוטציה. הדומיננטי הופך לכנוע והכנוע לשולט.

 

מדיקל

שימוש בחפצים ואביזרים מיניים להכאבה. בינהם כלולים מחלציים, מחטים, מזרקים ועוד.

 

מקלחות זהב

חווית השפלה בה אחד מבני הזוג, השולט, מטיל את מימיו על הנשלט/ת. ניתן לקרוא כאן מאמר נפרד על מקלחות זהב (Watersports).

 

טרמפלינג ועינוי איברים

הכאבה מבוקרת לאיברי מין, פטמות ואיברים אחרים בגוף הנשלט.

 

משחקי שכר ועונש

לעיתים בוחרים השולט והנשלט להתנהל לפי מערכת מוכתבת של עונשים וחיזוקים, על בסיס ריצוי השולט.

 

ונילה

אדם שאינו בעניין של יחסי שליטה

 

טוב, יש עוד המון...

ניתן לקרוא כאן, בויקיפדיה, מפתח מושגים מפורט ועשיר ב-BDSM, ולהרחיב את הקריאה לגביהם בקישורים הרלוונטיים.

הסקרנים מוזמנים לבקר באתר הכלוב, קהילת ה-BDSM המקוונת של עם ישראל. 

 

BDSM SADISM and MAZOCHISM

 

מזוכיזם

מזוכיזם הוא הנאה מכאב, בסיטואציה מינית או שאינה מינית.

אם נכנסים מעט פנימה, למשמעות הפסיכולוגית של המילה, עם פירוש אנליטי, מדובר במשאלה נסתרת להרס עצמי, לפגיעה עצמית, לכניעה חלקית או מוחלטת לאחר.

לרוב, הנוטים למזוכיזם כהפרעה נפשית חשים בודדים, חסרי משמעות לחייהם ובעלי ערך עצמי ירוד.

הם מגיעים לתהום כה עמוקה של רגשות שליליים, עד שהם מחפשים אחר פגיעה ושליטה מלאה (פיזית ומנטלית) של האחר על מנת להפיג את הבדידות, על מנת להרגיש.

דחף הרסני כזה, שמוצאו בדרך כלל עולם פנימי מרוסק של האדם המחזיק בו, מוביל אותו לכדי מערכות יחסים הרסניות, מיניות או מנטליות, בהן מפקיד עצמו האדם הסובל בידי האחר הדומיננטי והשולט.

 

למה מתפתח מזוכיזם קליני?  

אדם הסובל ממזוכיזם של ממש, מפיק תמורה מעוררת ריגוש, אשר עולה פעם אחר פעם מתוך סיטואציות חיים מכאיבות, פוגעניות או משפילות.

המזוכיסט אינו לוקח בהכרח בעלות ואחריות פסיכולוגית על השחזור הנפשי של חוויות ההכאבה המזדמנות לו בחייו, והוא מתייחס אליהן כצירופי מקרים. במקרים כאלה, על מנת להתיר את סבך הסבל, נדרש תהליך טיפולי שיעזור להאיר את הצורך הכפייתי הלא מודע 'להיקלע לסיטואציות' דומות, אותן המזוכיסט מנסה ככל יכולתו להסיר מעליו, אך מוצא עצמו קורבן חזרתי לאכזריותם של אחרים. זה לא שאין אכזריות בעולם, הנקודה היא שהמשיכה המוקדמת למערכות יחסים הרסניות ומתעללות מחייבת מודעות פנימית גבוהה וזהירות אפריורית. 

MASOCHISM

 

אמפתיה ומזוכיזם

במחקר סיני שניסה להתחקות אחר הקשר בין אמפתיה לבין מזוכיזם, השתתפו 32 "כנועות" מהשלב הראשוני של המחקר ו-32 נשים בקבוצת ביקורת. לכולן נמדדו ציוני EEG בזמן צפיה בתמונות של הבעות ניטראליות או של פנים המביעים כאב. הממצאים מלמדים כי קבוצת הנשים הכנועות הביעה מידה נמוכה יותר של אי נעימות נוכח הפרצופים הכואבים, וכאשר התמונות הוצגו בהקשר של BDSM הנשים הללו אף הראו מידה גבוהה יותר של הנאה ועוררות מינית בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מבחינה מוחית, נמצאה קפיצה שלילית מוגדלת באונה הפרונטלית באזור הנקרא N1, אצל משתתפות מקבוצת הביקורת בזמן שצפו בתמונות של כאב לעומת תמונות ניטראליות, ואף גדולה יותר כאשר התמונות נחוו כלא נעימות. אולם אצל הנשים הכנועות, האזור N1 נשאר זהה בשני המקרים.

הסבר אפשרי לכך קשור לתפקידו של N1 בזיהוי איומים, וייתכן כי הנשים הכנועות הרגישו פחות מאוימות מתמונות אלו, הודות לאורח חייהן המשלב כאב באופן רצוני.

החוקרים בחנו גם  אזור נוסף באונה הפרונטלית, הנקרא P2, אשר קשור הן לכאב והן לעיבוד רגש. אצל הנשים הכנועות, הפעילות המוחית באזור זה הייתה מופחתת כאשר צפו בתמונות של כאב, מה שמצביע גם כן על תגובה פחות אמפתית. עם זאת, כאשר הן צפו בתמונות מעולם ה-BDSM, הפעילות המוחית באזור P2 הייתה מוגברת בהשוואה לקבוצת הביקורת, מה שמצביע על עניין בכאב.

המחקר מוגבל לסוג אחד של עיסוק ב-BDSM (התפקיד ה"כנוע") ולכן לא ניתן להסיק על השאר. שנית, העובדה שהממצאים שהתגלו הם בקרב נשים ולא גברים, יכול להציע על כך שמלכתחילה גברים נוטים להיות פחות אמפתיים. דבר נוסף הוא שהמחקר לא מצביע על כך שעיסוק ב-BDSM הוא הגורם לשינוי במידת האמפתיה, אם כי השפעה זו היא בהחלט אפשרית הודות לידע הקיים על מידת הפלסטיות של המוח. לאור כל אלה יש מקום רב להמשיך ולחקור את התחום.

 Domination Submission

הסבר פסיכואנליטי

ג'סיקה בנג'מין, מהפסיכואנליטיקאיות המובילות והתורמות בזמננו ואחת המפתחות של גישת הטיפול ההתייחסותית, טוענת בספרה "כבלי האהבה", כי ראשיתה של שליטה הוא הניסיון להכחיש תלות. המשפט של בנג'מין נכון עד מאוד, במיוחד כאשר אנו מוצאים בטיפול פסיכולוגי, שמטופלים הנוטים למאזוכיזם של ממש, כניעה ביחסים או מחיקה עצמית שמשמרת את עצמה, הם אנשים עם רמות גבוהות של שליטה עצמית. מזוכיסטים, בניגוד לאינטואיציה שרואה בהם בעלי אופי חלש, הם ברוב המקרים אנשים מוקפדים, מוסריים ולעיתים פרפקציוניסטיים.

עמנואל גנט, גם הוא פסיכואנליטיקאי וכותב פורה מהגישה ההתייחסותית, מתאר את התפתחות הנטיה המזוכיסטית כתקלה שהתרחשה בנפש: מה שהחל כמשאלה אנושית עמוקה וחיונית להתמסרות ביחסים עם האחר, הפכה ללא מילים לקריסה אל תוך פנטזיה מזוכיסטית. 

אנשים הבוחרים באדם אחר שינהל את עולמם, עד לרמות הנמוכות והבסיסיות ביותר של תפקוד, שמפקידים את נפשם בידי אחרים, במיוחד אחרים שנוטים לפגוע בהם שוב ושוב, סובלים ממזוכיזם. לרוב, מדובר באנשים המתקשים לשמר מערכות יחסים אינטימיות מאוזנות, מצויים במצוקה, בדידות קשה וייתכן כי בעברם התעללות, פגיעות או טראומות מיניות מסוגים שונים, ובמקרים רבים מתאפיינים בהתנהגויות של פגיעה עצמית.

 BDSM Psychotherapy

אבחון

על מנת לאבחן אדם כסובל ממזוכיזם, כלומר סובל מ- Sexual masochism disorder, עליו להראות התנהגויות מסוג זה לאורך תקופה של כחצי שנה, ובתנאי שהתנהלותו גורמת לו למצוקת חיים, להפרעה בפקוד התקין ובתחומי החיים השונים.

הטיפול הפסיכולוגי במזוכיזם מתמקד ברובו בטיפול נפשי פרטני, בגישה פסיכודינמית, במהלכו מנסה המטופל בסיוע המטפל לאסוף את שברי הערך העצמי ותחושת המשמעות לחיים, ולגבשם לכדי תפיסה מציאותית ובריאה יותר.

יש לציין כי אבחנה של אישיות מזוכיסטית, שכונתה גם בשם הנלוז הפרעת אישיות תבוסתנית (Self-defeating personality disorder), כבר אינה מצויה כבר ב-DSM כהפרעה אישיות, וטוב שכך. כנראה שהשינוי מתייחס להיבטים תרבותיים שמתפתחים, תוך שהם ׳מנרמלים׳ ומקבלים את המזוכיזם כנטיה ולא כסטיה

Sadistic

סאדיזם

סאדיזם הוא בדיוק הצד השני של המטבע, בן זוגו של המזוכיזם. הסדיסט מפיק הנאה מרגשת, מינית או שאינה מינית, באמצעות התעללות, התנשאות, בוז, השפלה ופגיעה מוסכמת באחר.

 

המרקיז דה סאד

מקורות הסאדיזם בפרוורסיה שמתבטאת בספרי המרקיז דה סאד. זו כוללת את כל סוגי הפרוורסיה שאפשר להעלות על הדעת. האלמנט הבולט ביותר בכתיבה של סאד הוא שיש שם יחסי מין עם כל אדם, ללא קשר למעמדות, למין ולגיל.

סאד הוא מרדן. הוא רצה לערער על המוסכמות באמצעות מיניות באמצעות האלמנטים הפרוורטים. הוא נאסר שנים רבות בכלא בכלל כתיבתו שבאה לערער על החוק ומכאן באה ההגדרה של סמירגל שהפרוורסיה היא בעצם טשטוש ההבדלים בין מינים לבין גילים. אין חוק, אין סדר. הכל כאוס שלם.

מבחינת סאד זה היה חלק מהמסר: צריך לבטל את שלטון המלוכה.

אחד ההסברים של הפסיכואנליטיקאי מסעוד חאן הטא שהמיניות משרתת אלמנטים חברתיים של אינטימיות וקשר. זו צורה מסוימת ליצירת אינטראקציות.

המיניות של סאד משרתת את המשאלה להרס השלטון.

אצל המרקיז דה סאד הכל מעורבב, בדומה לסצינה בסרט "עיניים עצומות לרווחה" כשגיבור הסרט נכנס לאולם בו אין הבדלים בין הנוכחים בו, רק ערבוב שלם אחד וגדול.

 

אבחון

כמו בהפרעה מזוכיסטית, סאדיזם פתולוגי הוא פרפיליה של ממש, סטיה מינית.

כאשר הסדיזם מתגבש לכדי דרך מרכזית להפקת הנאה ותשוקה מיניות, הוא משתלט על חייו ולעיתים הופך לדחף מניע עיקרי וחבלני, הרסני ככל שיהיה עבור האחר ועבור הסדיסט עצמו. בניגוד למזוכיזם, אשר אינו מאפיין במיוחד בני מין מסוים, סאדיזם נפוץ הרבה יותר בקרב גברים. בספרות המקצועית, משויכת לסאדיזם גם נטיה פסיכופתית, המבטאת חוסר אמפתיה קיצוני ואף מסוכן לזולת, ולעיתים מאובחן הנוטה לסאדיזם גם בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית / פסיכופתיה. 

 

מקורות הסדיזם

קיימת הסכמה נרחבת על כך שלרוב, הגורמים לסאדיזם נעוצים בחוויות ילדות טראומטיות, לעיתים על רקע מיני אך לא בהכרח.

כאמור, קיימים מופעים שונים של סאדיזם, ביניהם סאדיזם המתאפיין בהתפרצויות זעם אלימות ובלתי צפויות, סאדיזם המשתמש באלימות בצורה מכוונת ונשלטת להשגת שררה וטרור, המאפיין לעיתים בעלי סמכות הנוהגים ברשעות קיצונית כלפי הכפופים להם (למשל, בתופעת ההתעמרות בעבודה) וכן סאדיזם של מי שמצוי במצב מגננה תמידי ונוהג בבריונות כניסיון לא מודע של היפוך תגובה, שתכליתו להפגין רושם של כוח ואומץ.

 

טיפול פסיכולוגי

במקרים קיצוניים של סאדיזם פתולוגי, Sexual sadism disorder, נהוג לטפל באמצעות פסיכותרפיה, אך מפאת הסכנה הממשית לאחר, לעיתים נדירות ביותר יש צורך באשפוז.

כפי שניתן לראות בבירור, קיים פער עצום בין משמעות המילים לבין שימושן השגור בחברה.

 

בנקודה זו, חשוב להדגיש כי אין כל פסול בהפקת הנאה מינית בפעילות מינית מסוג 'סאדיזם-מזוכיזם' כל עוד הינה מוסכמת ע"י שני בוגרים בריאים ויציבים בנפשם.

מרחק רב מפריד בין ההפרעות הנפשיות ההרסניות הללו לבין דרך ההנאה המינית הלגיטימית והמוכרת בחברה המערבית, ומכאן שבקרב רוב רובם של הגברים והנשים העוסקים בפעילות מינית זו - אין קשר בין השתיים.   

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

 

 

תודות:

 

איריס צח ויעל טל, מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

מקורות והמלצות קריאה

 

 

 

עמנואל גנט (2013) מזוכיזם, כניעה, התמסרות: מזוכיזם כסטיה של התמסרות. מתוך המקראה פסיכואנליזה התייחסותית - צמיחתה של מסורת. עורכים:  סטיבן מיטשל ולואיס ארון. תל-אביב: תולעת ספרים

 

 

כהן, ע. (2017). סובייקטיביות כתרופת-נגד: רשמים מערב העיון "בין ויניקוט לגנט". [גרסה אלקטרונית]. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3556 

 

 

פולין ריאז (1999), סיפורה של O, בהוצאת הקיבוץ המאוחד / הספריה החדשה

 

 

ג`סיקה בנג`מין (2005), כבלי האהבה‏. הוצאת דביר

 

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020