גוסטינג הוא מונח לתיאור תופעה המתארת היעלמות חד צדדית פתאומית שאינה מוסברת, ומגיעה מהמילה Ghost , רוח רפאים.

לרוב, משתמשים במונח גוסטינג כדי לתאר התפיידות בעולם הדייטינג (LeFebvre, 2017), אך למעשה הוא נפוץ גם ביחסים תעסוקתיים ובכלל זה קשרים טיפוליים

אין כמעט מטפל/ת מנוסה שאינו מכיר את התופעה בה מטופל/ת נעלם ללא הסבר ולא נענה לניסיונות התקשרות מצידו.

מהצד זה נראה נסבל ולא דרמטי, אבל במציאות מדובר באירוע שיכול לעורר תחושה קשה ביותר המלווה בדאגה, תסכול, חרדה, כעס והחמצה. 

 אידיאלית, היינו רוצים לסיים תהליך טיפולי כאשר הסימפטומים כבר לא מנהלים את המטופל ופוגעים באיכות החיים שלו. 

אנחנו יודעים כי לא תמיד ניתן להעלים סימפטומים.

השאיפה היא ללמוד לחיות איתם בצורה מיטיבה יותר, "להפוך את הסבל לנסבל", לכח מניע המאפשר לאדם לאהוב ולעבוד, כפי שהגדיר כבר זיגמונד פרויד, לפני יותר ממאה שנים (בתוך Gabbard, 2009).

פרויד הגדיר את הקריטריון לסיום טיפול נפשי באופן הבא: 

"כאשר לאנליטיקאי יש השפעה כה מרחיקה לכת על המטופל, עד שלא צפוי לחול בו שינוי נוסף במידה שתימשך האנליזה". 

-- פרויד, בתוך 'אנליזה סופית ואין סופית', 1937 

יש שיאמרו שזו הגדרה אידיאלית למדי. 

אך בחיים כמו בחיים, ושלא כמו בסיומן של אגדות, כמעט תמיד קיים פער בין האידיאל לבין המציאות, בין המצוי לרצוי, ולסיום טיפול יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות. 

סיבות אלו הן לא בהכרח תוצר של מיצוי עבודה משותפת, אלא נובעות מאילוצים שונים – תזמון, העדר פניות רגשית לעבודה פנימית ולתהליכי שינוי, מחסור במשאבים כלכליים וחברתיים, מעבר מקום מגורים ואף העדר התאמה בין המטופל למטפל (כן כן, כמו בכל קשר חברי וזוגי – גם בקשר טיפולי, כימיה, ולא רק גישה טיפולית, היא עניין הכרחי). 

כמו הרבה סוגיות בטיפול, גם פרידות הן הדהוד לחוויות קודמות המשתחזרות במרחב שבין המטפל למטופל. 

באופן פרדוקסלי, טיפול נפשי, בהגדרתו, מאלץ מטופל להתמודד לא פעם עם הקשיים בגינם פנה מלכתחילה לטיפול. 

מכאן, לדוגמא, מטופל הסובל מקשיים ביחסים בינאישיים, או מתמודד עם חרדה חברתית, או חושש מעימותים, עשוי לרצות לסיים את הטיפול טרם זמנו ועל ידי גוסטינג. 

חשוב להדגיש כי הבחירה שלא להמשיך בטיפול תמיד לגיטימית, גם אם היא קשורה בקושי להניע שינוי. 

זכותו של אדם לבחור האם, מתי ובאיזה אופן לפעול לרווחתו. 

הבעיה עם גוסטינג היא היותה מעשה של התחבאות, בכך שמשמעותה בחירה שלא לעמוד מאחורי החלטה בצורה ישירה. 

באופן זה הסימפטומים והקונפליקטים, אותם הגדיר פרויד ככוח מניע, מהווים מניעה בפני צעד שכשלעצמו הוא בעל ערך תרפויטי, גם אם הטיפול יתחיל וייעצר בו.

המחבואים הם עונג זמני אך עם פוטנציאל סכנה גדול בהמשך, כפי שהיטיב לנסח דונלד ויניקוט: 

"זה אושר להיות חבוי, אך אסון לא להימצא"

-- ויניקוט, 1971, בתוך 'עצמי אמיתי, עצמי כוזב 

הבחירה להימנע מפרידה עשויה לשלול מהמטופל הזדמנות יקרה מפז של התעמתות עם קושי ועם הסיכוי לצמוח כתוצאה מכך. 

הימנעות היא תגובה לחרדה, והיא אכן "מצליחה" במובן המיידי להוריד את המפלס, אך במחיר של הגברת החרדה ותקיעות בדפוסים שעלולים להזיק בטווח הארוך.

זה בסדר לומר – 

• "אני לא מרגיש מוכן כרגע לעשות תהליך של שינוי...

• "משהו בתנאים של הטיפול לא מתאים לי"...

• "אני לא מרגיש שינוי וזה מתסכל אותי"

• "אני מעוניין לנסות שיטת טיפול אחרת"

טיפול הוא מרחב בטוח בו אפשר, רצוי וכדאי לומר את האמת כדי להפיק ממנו את המיטב – גם אם האמת היא לא נעימה, מביכה, מעוררת חרדה או בושה או מעמתת. 

גם כאשר האמת כרוכה בהעברת ביקורת, בדחייה של הגן הספציפי של המטפל הספציפי. אמירות אלו עשויות לקדם שיח מקדם ושינוי התנאים הדרושים, בין אם במסגרת הטיפול ובין אם בהחלטה משותפת, מושכלת ושלמה שזה אינו המרחב המדויק.

כך או כך, זה מעצים כשאנחנו מצליחים להתגבר על דברים שהיינו מעדיפים להימנע מהם, שאנחנו אומרים מה שאנחנו רוצים וצריכים ומה שלא, ובתקווה גם זוכים להיות נשמעים, מוערכים ומכובדים על החלק הזה במסע האישי שלנו. 

גוסטינג ופיתוי עץ הדעת

הנושא של גוסטינג והעדר לקיחת האחריות על בחירות מהדהד עבורי את סיפור עץ הדעת. 

גם שם, לעניות דעתי, המוקד אינו בהתמסרות לפיתוי ולאכילה מפרי עץ הדעת. אלא בניסיון להשליך את האחריות מעצמך.

 הבושה שמעורר העירום והניסיון להסתירו, הוא אקט אנושי, וסמל לתחושות הפנימיות הקשות שאנחנו נושאים איתנו כאשר יש עדות של אחר לחלקים שאנחנו לא שלמים איתם ומבקשים להשאירם חבויים, לעיתים גם מעצמנו. הסיפור נגמר בגירוש, בכאב ובעבודה קשה – אין יותר גן עדן אוטופי, מקום נטול מודעות לפגימות ולפגיעות האנושית שלנו, בו הכל נגיש לנו, מוחשית וסימלית. 

מאותו רגע עלינו ובאפשרותנו להשלים עם העירום והבושה ולהמשיך לסלול כך את הדרך שלנו. יש לנו את האפשרות, אם נרצה, גם לייצר גן יפה, ודאי לא מושלם, ובהחלט, בעבודה לא פשוטה, אך כזו שיש בו סיכוי ותקווה לצמיחה אישית וליכולת לקצור פירות. 

סוד הגן הנעלם

אי אפשר שלא לחשוב בהקשר זה גם על סיפור הילדים הידוע סוד הגן הנעלם. ספר קסום שמגלם סיפור על חברות אמיצה ועל כוחה של התמדה בתהליך של שיקום גן עזוב. 

גן זה הוזנח עם מותה של בעלת אחוזה, בעוד אלמנה בורח למסעות בעולם, ומותיר את בנם החולני לבד להשגחת צוות העובדים.

אל האחוזה מגיעה קרובת משפחה רחוקה ויתומה, שמטפחת אט אט את הגן ומפריחה אותו מחדש, יחד עם אותו בן חולני. שיקום הגן הוא שיקום נפשם הכואבת של אותן דמויות שלא היו מסוגלות לשאת את כאב הפרידה של אהוביהן, והשיקום הזה אפשרי רק בשל נוכחות אל מול הפרחים הנבולים בגן ומגע עם הקוצים שבו.

וכפי שלכל פרי בטבע יש את העת שלו, כך גם לנפש האדם, ואדם זקוק אף הוא לתנאים כדי לגדול, ביניהם גם תזמון נכון, סבלנות ותקווה. 

וזהו על קצה המזלג סוד הגן הנעלם, וסוד המטופל הנעלם…

סמוי מן העין אך לא מהלב, היעדרות שהיא נוכחות בדרכה שלה... 

** מוקדש לכל המטופלים שבחרו להיעלם ולהיעדר, אך לא להישכח, בתקווה שיבוא יום וימצאו את הדרך שלהם. 

וגם למטופלים הנוכחים, שמלמדים ומזכירים לי מדי שבוע את הלא מובן מאליו – את האומץ להתבונן על כל מיני סוגים של עירום, בנוכחותי מתוך אמון ביניהם וביני,  וחשוב מזה בעצמם, ואת ההזדמנות לחוות רגעים קטנים של נחת תחת עצי הגן. 

*** נכתב בהשראת: 

https://www.psychologytoday.com/us/blog/letters-your-therapist/202103/please-dont-ghost-your-therapist

כתיבה:

קרין אמיתי, MSW,

תלמידת התכנית התלת-שנתית

לפסיכותרפיה בגישת ויניקוט

עדכון אחרון: 

11 במרץ 2022   

מקורות:

ויניקוט, ד. ו. (1971). לתקשר ולא לתקשר, ובהמשך - עיון בהפכים מסוימים. בתוך: ע. ברמן (עורך), עצמי אמיתי, עצמי כוזב. תל-אביב: עם עובד, 2009.

טמיר, א׳ (2020) אנליזה סופית ואינסופית | פרויד (1937) | מתי מסתיים טיפול נפשי?. באתר מכון טמיר לפסיכותרפיה:  https://www.tipulpsychology.co.il/articles/analysis-terminable-and-interminable.html

פרויד, ז. "אנליזה סופית ואינסופית" (1937). מתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. הוצאת עם עובד, 2002, 201-227.

Gabbard, G. O. (2009). What is a “good enough” termination?. Journal of the American Psychoanalytic Association, 57(3), 575-594.

LeFebvre, L. (2017). Ghosting as a relationship dissolution strategy in the technological age. The impact of social media in modern romantic relationships, 219-235.‏

אינה דקל

היי, שמי אינה דקל, מטפלת בהבעה ויצירה, מטפלת CBT לילדים, בני נוער ומבוגרים ברחובות, עמיתת מכון טמיר בשפלה.

בנוסף, אני בוגרת תכנית ההכשרה בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית במכון פסגות במסלול CBT Arts.

רוב מטופליי הם ילדים ובני נוער במגוון גילאים שיש להם קשיים רגשיים וחברתיים.

ניסיון מקצועי

אני מאוד אוהבת לעבוד עם ילדים, כי בגילאים צעירים יש יכולת טובה להשפיע על עולמם הנפשי המתפתח.

בעבר עבדתי כמטפלת רגשית במסגרות חינוכיות שונות, כ-10 שנים עבדתי בעמותה לילדים בסיכון עם ילדים בעלי הפרעת תקשורת ברמות תפקוד שונות. במסגרת עבודתי ניהלתי קבוצות מיומנויות חברתיות ובמקביל הדרכתי את הורי הילדים. בנוסף עבדתי בגנים של עיכוב התפתחותי, טיפולים פרטניים וקבוצתיים.

עבדתי בחטיבות ביניים עם תלמידים בעלי הפרעות תקשורת ותלמידים בכיתות של חינוך מיוחד.

במהלך השנים במקביל לעבודה בתחום הטיפול הרגשי רכשתי כלים טיפוליים מגוונים, כגון:

• טיפול במשחק

• טיפול בארגז החול

• קלפים טיפוליים

• כלים מתחום ה-NLP

למדתי טיפול בעזרת בעלי חיים ואני נוהגת לשלב את הטיפול הנ"ל בעבודה לפי צרכי המטופלים שלי.

אני מאמינה

כל אדם באשר הוא יכול להיות המטפל של עצמו. אני מאמינה שהתפקיד שלי כמטפלת הוא להוביל את המטופל לגייס את כוחותיו לצמיחה והתפתחות אישית.

יצירת קשר מיטבי ומרחב בו המטופל חווה את עצמו בטוח, מוכל, מובן ובעל ערך הינם הצעדים הראשונים בטיפול. באופן הדרגתי המטופל לומד להכיר ולטפח את החלקים המטיבים שבו.

המטפל והמטופל הינם שותפים למסע במהלכו המטופל ילמד ויחווה קבלה וחמלה כלפי עצמו והכרה בכוחתיו ובחלושתיו ויבין שיש בו הכוחות להתגבר ולחיות לצד המכשולים. המטפל יתמוך, יעודד וילווה אותו לאורך כל הדרך.

אני מאמינה בגישה הטוענת לחשיבותה של הגברת החיובי ולא רק בהפחתת השלילי.

הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בשיפור הרווחה הנפשית (Well Being) הסובייקטיבית של האדם. כשמדובר ברווחה הנפשית מתייחסים המומחים בתחום הפסיכולוגיה החיובית למושג המשמעות כערך. המשמעות היא אחד ממרכיבי האושר ומאפייני הצמיחה האישית. למשמעות יש חשיבות כגורם חוסן, הן  בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. היא חשובה לתחומי חיים רבים, כגון: התמודדות עם אבל ועם מחלות כרוניות, פיתוח כישורי ההורות, תרומה להתנהגות חיובית בקרב מתבגרים ועוד. 

אחת המטרות שלי בטיפול היא לחבר  את המטופל למשמעות באמצעות כוחות אישיים ורגשות חיוביים. תחושת משמעות חזקה מהווה מקור לחוסן נפשי ועוזרת בשיפור תחושת המסוגלות העצמית. ילד שמאמין ביכולתיו ומתחבר לערכים יוכל להתמודד עם מטרות ומשימות הקשורות לוויסות רגשי ולתפקוד אדפטיבי בסביבתו. 

העבודה נעשית באמצעים טיפוליים המותאמים באופן אינדיבדואלי למטופל.

טיפול באומנות מאפשר הבעת תכנים רגשיים באופן לא מילולי, זו אחת השפות בהן הילדים מביעים את עולמם הפנימי. 

במפגשים שלי עם המטופלים הצעירים, הילד בוחר את אופי הפעילות בחדר. הוא מפסל, מצייר, מאזין לסיפורים, משתף אותי בחוויות ותחושות, מקשיב לשירים, משחק עימי משחקי שולחן, משחקי כדור ועוד פעילויות רבות.

כל מה שהילד עושה עימי במפגש הטיפולי מקדם אותו לעבר מטרה שהיא הרחבת מנעד הרגשות ופיתוח יכולת לוויסות עצמי.

אני והילד נחקור יחד את המשמעויות של היצירות.

השימוש בכלים יצירתיים מאפשר לי דרך עבודה מהנה שעוקפת את הצורך ביכולות שפתיות גבוהות לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של הילד.

הכשרתי בתחום ה-CBT מאפשרת לי למקד ולצייד את המטופלים בכלים פרקטיים שיוכלו להשתמש בהם בחיי היומיום ולהפוך אותם לשותפים פעילים בתהליך הטיפולי.

אני מוצאת חשיבות רבה בהדרכה ושילוב הורים בטיפול. מתוך הבנה שהילד הוא חלק ממשפחה רחבה וישנה אינטרקציה הדדית בין הילד להוריו. התובנות והידע שהילד יירכוש במהלך המפגשים הטיפוליים מוכרח להיות מלווה בהבנת ההורים וזאת על מנת ליצור תהליך משלים ומחזק עבור כל המשפחה.

ר' שלמה קרליבך אמר: "כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו".

האמונה במשפט הזה מלווה אותי במסע האישי שלי עם כל מטופל ומטופלת. אני מאמינה בכוחות הטמונים בנפשו של הילד ובטיפולים שלי פועלת להעצמת כוחות אלו.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

איך רגשות קשורים לאכילה?

אכילה רגשית היא נטייה לאכילת-יתר בתגובה לרגשות שליליים כמו חרדה או עצבנות. 

אירועי חיים מרכזיים, כמו פרידה או פיטורים, אבל גם טרדות חיי היומיום, יכולים לעורר רגשות שליליים המובילים לאכילה רגשית ומשבשים את מאמצי השליטה במשקל. 

שגרה של אכילה רגשית עלולה לגרום לשלל בעיות בריאותיות הקשורות למשקל, למשל סוכרת, לחץ דם גבוה ועייפות, שהן רק כמה דוגמאות למחיר שגופך משלם על בינג׳ים של אכילה.

למעשה, ההערכה המחקרית היא כי אכילה רגשית גורמת לאכילה מופרזת ב88% מהמקרים.

אכילת יתר של מזונות עמוסים באנרגיה, מסיבות רגשיות, נחשבת לתורמת עיקרית למגיפת סוכרת סוג 2 והשמנה.

אבל רגע, חשוב להבין שאכילה רגשית אינה מונעת נטו מרגשות.

תחושת הרעב מווסתת ע״י הורמונים וקיימים ישנם שני מסלולי רעב עיקריים:

המסלול ההומיאוסטטי והמסלול ההדוני.

המסלול ההומיאוסטטי הוא מסלול הרעב הביולוגי והוא מונע בפשטות על ידי הצורך באנרגיה, כלומר בקלוריות.

לעומת זאת, אכילה נהנתנית (הדונית) מונעת ע״י עונג.

אכילה רגשית משויכת למסלול זה, בו רעב מוצת ע״י גירויים רגשיים שכמו "עוקפים" את אותות הרעב והשובע שהגוף שולח.

מספר גורמים יכולים לשבש את ויסות התיאבון הפיזיולוגי, כגון הפרעות שינה; סטרס; השמנת יתר, סוכרת, תנגודת לאינסולין, דלקתיות ועוד. גם מצבים נפשיים עלולים לשבש רמות של נוירוטרנסמיטורים כגון סרוטונין ודופמין, אשר יכולים גם לגרום לשינויים בתיאבון. נפרט בהמשך.

כדי להבין אם אתם אכלנים רגשיים, שאלו את עצמכם:

• האם אתם אוכלים יותר כשאתם במתח?

• האם אתם אוכלים כשאתם לא רעבים או כשאתם מרגישים שבעים?

• האם אתם אוכלים כדי להרגיש טוב יותר, כלומר כדי להירגע ולנחם את עצמכם כשאתם עצובים, כועסים, משועממים, חרדים וכו׳?

• האם אתם משתמשים באוכל כתגמול?

• האם אתם נוהגים לאכול עד שאתם מתפוצצים?

• האם אוכל גורם לכם לחוש ביטחון?

• האם אתם חשים שהאוכל הוא סוג של חבר?

• האם אתם מרגישים חוסר אונים או חוסר שליטה בסביבת אוכל?

חגית קון אסף, MSW, מטפלת באכילה רגשית בחיפה

לקראת הקמת סדנה לאכילה רגשית בגישת CBT, אנו מגישים רשימת שאלות ותשובות שנראות לנו רלוונטיות במיוחד למתעניינים/ות.

מעניין לראות את ההבדלים בין רעב שמגיע מצורך גופני לבין רעב שנובע מתוך צרכים רגשיים:

האם קיים קשר בין דיכאון לבין אכילת יתר?

פסיכולוגים ותזונאים הבחינו בקשר בין דיכאון לאכילה מסיבות רגשיות.

לפעמים דיכאון מעורר אכילה רגשית, ולעיתים התחושות הנלוות להרגלי אכילה לא בריאים עלולות לתרום לדיכאון.

עם זאת, לא תמיד השניים קשורים זה לזה.

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת באכילה רגשית בחיפה והקריות

האם ילדים גם מתמודדים עם אכילה רגשית?

כן.

מחקר של אוניברסיטת קולג 'בלונדון מלמד כי ילדים שאוכלים יותר או פחות על פי מידת הלחץ הנפשי שהם חווים לומדים את ההתנהגות של אכילה רגשית ואינם יורשים אותה גנטית. 

המחקר מצא כי גם הסביבה הביתית הייתה הגורם העיקרי לפיתוח אכילה רגשית אצל ילדים ובני נוער. 

מה הקשר בין עייפות לבין אכילה רגשית?

בעיתות מתח ולחץ, האמיגדלה נעשית רגישה יותר.

האמיגדלה היא איבר מוחי קטנטן במערכת הלימבית במוח. 

הגברת רגישותה של האמיגדלה מתבטאת בעליית אמוציונליות, מה שגורם לבעיות קטנות להיחוות כמלחיצות יותר.

מכיוון שהאמיגדלה האנושית רגישה יותר כשאנחנו עייפים, קיים יסיכוי גבוה יותר שתופעל תגובת הלחץ הגופנית, שבתורה תעורר אשליה של רעב. 

מה יכול להחליף אוכל במצב של רעב רגשי?

לא חוכמה רק להגיד מה לא - השאלה היא מה יכול לבוא במקום.

במילים אחרות, נדרשות אלטרנטיבות לאוכל שניתן לפנות אליהן לשם סיפוק רגשי.

הנה כמה מצבים רגשיים ורעיונות להפגתם עם פעילויות אחרות שאינן  אכילה רגשית:

דיכאון או בדידות קשה

לדוגמא, מחקר (אחד מיני רבים) שבחן אכילה רגשית אצל נשים בהריון במהלך סגר ובידוד בקורונה מלמד על הקשר החזק בין אכילה לבדידות, שינוי תזונתי ולעלייה במשקל (Zhang et al, 2020).

מומלץ להתקשר למישהו/י שתמיד עושה לך טוב, לשחק עם בעל חיים, להתעמק בתמונה מתוך גלריה אונליין או לצלול לזיכרון נוסטלגי שמרים את מצב הרוח.

חרדה

הפחתת את האנרגיה השלילית הזו באמצעות ריקוד (בבית, סולו, עובד מצוין), במעיכת כדור לחץ או בהליכה מהירה.

תשישות נפשית

מי שחש מותש יכול לפנק את עצמו בכוס תה גדולה, לעשות אמבטיה מרגיעה, להדליק בבית נרות ריחניים או להתעטף בשמיכה כבדה (כן, זה מרגיע). 

שעמום 

ספר טוב, סדרה קומית בנטפליקס, לחקור את הסביבה שבחוץ או לפנות לפעילות מהנה  (גוגל סטריט ווייו או  נגינה למשל). 

כנראה שאנחנו אוכלים כדי לברוח להסיח את המודעות העצמית, שאנו ערים לה מדי ברגעי שעמום או חוסר מעש,

קוראים לזה פרדיגמת השעמום-רעב: 

חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס התחקו אחר הסיבה המדעית לנטייה לאכילה כפתרון לשעמום.

הם מצאו כי שתיית מים, עיסוק בחשיבה מאתגרת, בתחביב או ביצירה, בפעילות גופנית או בשיחה מהנה עם מישהו/י, הן כולן דרכים יעילות להשתחרר מהקשר בין שעמום לרעב רגשי.

איך להפחית אכילה רגשית?

למידה מכשלונות

אם אתם נכנסים לאפיזודה של אכילה רגשית, בדרך כלל תופענה אחריה תחושות אשמה וחרטה.

לאשמה זו יש גם פוטנציאל להוביל לפרצי אכילה רגשיים בעתיד ולהגברה של דימוי עצמי נמוך. 

אין מה לעסוק בהלקאה עצמית ורגשות אשם. 

זה מיותר, מעמיס ובתכלס - לא עוזר בשום דבר. 

אמרו לעצמכם שעשיתם כל שביכולתכם והתחילו מחר יום חדש של אכילה מודעת, מצוידים בלקחים על טריגרים ומקומות בהם אתם מועדים יותר לקרוס לאכילה שאין בה רעב מציאותי.

הרעיון הוא ללמוד מהניסיון ולתכנן לפיו מניעה עתידית.

כן חשוב להתמקד בשינויים החיוביים שאתם מעדכנים בהרגלי האכילה ולתת לעצמכם קרדיט על ביצוע שינויים שמקדמים אתכם לעבר בריאות טובה יותר. 

אל תעשו לעמכם מבחנים

גם ככה זה מאתגר, לא צריך להוסיף מזווה עמוס באפשרויות, בעיקר אם הן מסווגות ב״אחוז שומן גבוה״ וב״סוכר גבוה״. 

כשאתם עושים קניות, המנעו ככל הניתן מרכישה של פיתויים שקשה לעמוד בפניהם.

לכו לסופר (או לאתר הקניות של הסופר) עם רשימת קניות, תנו לרגשות הלא אימפולסיביים שלכם לשלוט בקבלת ההחלטות.

נסו להימנע מה- Mode הפאסיבי המאפיין בטלה

אצל כל אחד זה אחרת, אבל אכילה רגשית מתאפיינת במצב מנטלי מיוחד.

יש בו בד״כ שעמום, עייפות, קריסה, חוסר טעם ובטלה. 

היו ערים לאזור הזה בנפש, בהקשר של אוכל (ובכלל) הוא מזמין צרות. 

אם אתם בכל זאת שם - חשוב לתת כבוד לכל מצב נפשי - הסיחו את דעתכם והחליפו את האכילה בהתנהגות בריאה יותר, כמו סיבוב בחוץ, צפייה בסרט או סידרה, משחק עם בעל חיים, האזנה למוזיקה פחות מוכרת, קריאה או טלפון לחבר/ה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

זהבה עתיר

MA

מכון טמיר בפתח תקווה

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Frayn, M., Livshits, S. & Knäuper, B. Emotional eating and weight regulation: a qualitative study of compensatory behaviors and concerns. J Eat Disord 6, 23 (2018). https://doi.org/10.1186/s40337-018-0210-6

Gonsahn-Bollie, S. (2023, May 16). Emotional Eating Isn't All Emotional. Medscape Diabetes & Endocrinology. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/991756

Zhang, J., Zhang, Y., Huo, S., Ma, Y., Ke, Y., Wang, P., & Zhao, A. (2020). Emotional Eating in Pregnant Women during the COVID-19 Pandemic and Its Association with Dietary Intake and Gestational Weight Gain. Nutrients, 12(8), 2250. https://doi.org/10.3390/nu12082250

כעס אינו אחד מהסימפטומים הרשמיים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים וגם לא אצל ילדים ונוער.

יחד עם זאת, מבוגרים רבים (18 ומעלה) הסובלים מההפרעה מתמודדים עם קשיים תמידיים בשליטה וניהול כעסים, בעיקר בהתפרצויות אימפולסיביות של כעס. 

מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז הופכים לתוקפניים כתגובה אימפולסיבית למשהו שקורה - תסכול, הערה מעוררת או סטרס. מומחים חושבים שהתנהגות תוקפנית עשויה לנבוע מהימנעות מרגשות זועמים או פגועים. התוקפנות היא ניסיון להיפטר מהרגש השלילי ומשרתת כאסטרטגיה לוויסות רגשי. 

למעשה קשיי ויסות רגשי, בפרט עם תגובת כעס, שכיחות מאוד בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז.

חשוב לדעת שאתם לא לבד בתחום הזה. כעס עשוי להצביע על הפרעה במצב הרוח אבל לעתים קרובות הוא רק חלק מהפרעת הקשב.

כך או כך, טיפול ב- ADHD יכול להועיל מאוד.

נועה רוזן, MSW, מטפלת בהפרעות קשב וריכוז בתל אביב

איך כעס משתלב עם ADHD אצל מבוגרים?

רופאים ופסיכולוגים מזהים ADHD בהתבסס על נטייה לחוסר קשב, בעיות ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. 

ואכן, יש כמה סימפטומים של ADHD הקשורים באופן הדוק יותר לכעס, בהם: 

התנהגות אימפולסיבית

אנשים עם ADHD מתמודדים עם קושי בשליטה בדחפים, אימפולסיביות שעלולה להביא אותם לכדי תגובה כעסנית לא מקובלת.  

היפראקטיביות

למתמודדים/ות עם ADHD יש ׳קוצים׳, כלומר קושי רציני להישאר ישובים במקום. הם נוטים להשתעמם בקלות, להפריע לשיחות באופן לא מותאם ולהתקשות למקד את הקשב. תסכול הדחפים הללו עשויים להוות מקור לכעס שעלול להתגלגל להתפרצות זעם.

שכחנות וחוסר קשב

 מבוגרים וילדים עם ADHD מתמודדים כל הזמן עם קושי לעמוד בדדליינים, ניהול זמן ועמידה בתחומי אחריות.

התסכול הכרוני משכחה לשלם תשלומים, מאובדן מפתחות ומאתגרים יום-יוומיים אחרים עשוי להוביל את האדם לתחושת כעס. 

לסיכום, מתמודדים/ות בוגרים עם ADHD יחד עם כעס חייבים להבין שהם ממש לא לבד.

התסמינים שלהם קשורים ישירות להפרעה ושבאמצעות שילוב נכון של טיפול ותמיכה חברתית ניתן לסייע להם להקל על הכעס ולמנוע את ההרס שהוא גורם.

מה גורם לכעסים ב-ADHD אצל מבוגרים?

הטריגרים לכך יכולים לכלול תסכול, חוסר סבלנות ואפילו הערכה עצמית נמוכה. 

כמה מחקרים מצאו קשר בין תסמיני ADHD לכעס. למשל, מחקר מ-2014 על תלמידי מכללה מצא קורלציה בין הימצאותם של יותר תסמיני ADHD ליותר כעס כמצב וכתכונה. 

כעס כמצב הוא התפרצות קצרה של כעס, בעוד שכעס כתכונה הוא נטייה אישיותית לכך. 

מחקר מ-2020 השווה בין מבוגרים עם ADHD למבוגרים ללא האבחנה, ומצא ש-50.2% מהראשונים היו בעלי תנודות רגשיות, בהשוואה ל-5% בלבד מנטולי ה-ADHD. מבוגרים עם ADHD שדיווחו על תחושת כעס כילדים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על תנודות במצב הרוח לעתים קרובות. הדבר מרמז על קשר בין תנודות מצב רוח לבין כעס, וגם מציע שכעס אצל מבוגרים עם ADHD עשוי להתחיל בילדות. 

עדי גודלמן, MSW, מטפלת בשליטה בכעסים עם מבוגרים, מכון טמיר תל אביב

כמה מהסיבות לכך ש-ADHD עשוי לגרום לאדם לכעוס: 

שליטה נמוכה בדחפים

ADHD פוגע בתפקוד הניהולי, שהוא יכולתו של המוח לווסת רגשות, לתכנן פעילויות ולשלוט בדחפים. אנשים עם ADHD יכולים להתקשות בהרגעה עצמית כשהם כועסים או להיות יותר אימפולסיביים בביטוי כעס. 

תסכול מתסמיני ה-ADHD

תסמיני ה-ADHD יכולים להקשות על הריכוז בעבודה או בלימודים, והדבר עשוי לתסכל. כמה מחקרים מצאו קורלציה בין תסמיני ADHD למידה רבה יותר של ביטוי כעסים בצורה שאינה הולמת. קשיי קשב – מחקר מ-2018 מצא שבקרב מבוגרים עם ADHD יש קורלציה בין שינויים בקשב ליותר כעס כתכונה, כנראה משום שחוסר תשומת לב יכול לתסכל או לגרום לאדם להרגיש מוסח ע״י דברים שמכעיסים אותו. 

קשיים במערכות יחסים

מחקר מ-2014 מצא שיעורים גבוהים יותר של לקויות חברתיות בקרב תלמידי מכללה עם ADHD ביחד לכאלה שאינם. הקשיים במיומנויות החברתיות יכולים להקשות על היווצרות מערכות יחסים משמעותיות ועל ניהול קונפליקטים, מה שעלול להוות טריגר לכעס. 

הטריגרים יכולים להשתנות מאדם לאדם, ולכן כדאי שהמטופל ינהל רישום שלהם.

הדבר יעצים את יכולתו להבין את הטריגרים ובכך להשיג שליטה טובה יותר על תגובותיו.

טריגרים נפוצים לכעס הקשור ל-ADHD בקרב מבוגרים כוללים תסכול וחוסר סבלנות (למשל במהלך עמידה בתור), התנהגות אימפולסיבית (למשל תגובת יתר לתחושת כעס רגעית), בעיות בזיכרון ובקשב העשויות לגרום לאדם להתמקד בתחושות חולפות ולתת להן כוח רב מדי, בעיות חברתיות ובמערכות יחסים (בעיקר תחושת דחייה או גינוי), השלכות של בעיות בתכנון ושל דדליינים שפוספסו (למשל פרויקט שלא הוגש בזמן) והערכה עצמית נמוכה. 

ניהול כעס הקשור ל-ADHD

 ADHD הוא מצב רפואי - אנשים אינם יכולים פשוט לפתור אותו בעצמם.

ואולם, שילוב נכון של טיפולים יכול להפך את הכעס לקל יותר לניהול.

כמה מהאופציות הן תרופות ממריצות ל-ADHD, תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה (כחלופה לממריצים בחלק מהמקרים), חיפוש אחר התאמות בלימודים ובעבודה (למשל סביבה נטולת הסחות או יותר זמן להשלמת פרויקטים), סדנה לניהול כעסים, שיעורי מיומנויות חברתיות, פסיכותרפיה (יעוץ אישי או משפחתי או יעוץ למערכות יחסים) ותכניות אימון קוגניטיביות-התנהגותיות שמלמדות גברים ונשים עם ADHD מיומנויות לניהול רגש בדרך להשגת מטרותיהם. 

עזרה עצמית לניהול כעס למתמודדים עם ADHD

חלק מהאסטרטגיות שיכולות לעזור לאדם להתמודד עם כעס הן אלה: 

לשים את הכעס בהקשר הנכון 

כשאדם מרגיש לפתע גל של כעס, עליו להימנע מרומינציות על הכעס ופשוט להכיר בו ולעבור אל הרגש הבא. 

תרגול ויזואליזציה

במיומנות ויזואליזציה נעזרים בדימיון כדי למקם את הקושי ולנהל אותו. 

בהקשר של כעס, למשל, ניתן לדמיין את הכעס סגור בקופסה ואז לנשוף החוצה את כולו. 

לעשות פעילות גופנית

מחקר עדכני מצא כי פעילות קרדיווסקולרית גבוהה יותר אצל מבוגרים עם ADHD קשורה עם פחות דיכאון, חרדה ומתח נפשי נתפס, וזה נכון במיוחד עבור מתמודדים עם תסמיני ADHD קלים יותר.

כושר נתפס גבוה יותר היה קשור עם פחות דיכאון, חרדה ומתח נתפס, הן עבור ADHD והן עבור קבוצות ביקורת. 

לתרגל תגובה מועילה לכעס

הגישה המתאימה משתנה מאדם לאדם, אבל יש כאלה שמוצאים שנשימות עמוקות או מדיטציה עוזרות להם. ככל שאדם מתרגל יותר, כך הדבר יהיה לו קל יותר. יש לנסות לקחת 10 נשימות עמוקות בתגובה לכעס, עד שהדבר הופך לתגובה אוטומטית.

להתחייב להשהיית התגובה עד לרגיעה

לרבים עם ADHD ההתנהגות האימפולסיבית שהכעס גורם היא הרסנית מאוד ואף עלולה להוביל ליותר כעס. אלא שגם אם האדם אינו יכול לשלוט בכעסו – הוא יכול לשלוט בתגובות שלו. 

לתרגל אסרטיביות שמונעת התפרצויות כעס

 כעס הוא רגש אנושי נורמלי, והגיוני להרגיש אותו בתגובה לחוסר צדק, להתעללות או לתסכול. זיהוי טריגרים לכעס יכול לעזור לאדם לתרגל תגובות אסרטיביות.

זאת ועוד, יש גם אסטרטגיות שעוזרות להימנע מכעס ומהתפרצויות כעס אימפולסיביות, בהן:

• חיפוש פסיכותרפיסט שיעזור לקדם הבנה טובה יותר של הכעס וניהולו. מטפל יכול לעזור לזהות טריגרים ספציפיים לכעס ולאמץ מנגנוני התמודדות בריאים יותר.

• המנעות מוקדמת או עזיבה של מצבים בין אישיים שגורמים לכעס. אם אתם מריחים עימות באופק, תתרחקו.

• הכרה בכך שכעס הוא רגש אנושי תקף ונורמלי מסייעת להבין שאין טעם לכעוס על עצמך על זה שאתה כועס.

• להחליט מראש שדיבור על תסכול, בעיות במערכות יחסים ובעיות כרוניות אחרות יתקיים אך ורק רק במצב של רוגע.

• במהלך ויכוח עם בן/בת זוג ניתן לבקש פסק זמן של 20 דקות ואז לשוב לדיון, אחרי ששני הצדדים רגועים יותר. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Ogrodnik, M., Karsan, S., & Heisz, J. J. (2023). Mental Health in Adults With ADHD: Examining the Relationship With Cardiorespiratory Fitness. Journal of Attention Disorders, 27(7), 698–708. https://doi.org/10.1177/10870547231158383

הפרעות נוירו-התפתחותיות נגרמות כתוצאה מליקויים בצמיחה והתפתחות המוח ו / או מערכת העצבים המרכזית.

שימוש מצומצם יותר במונח מתייחס להפרעה בתפקוד המוח המשפיעה על רגש, יכולת למידה, זיכרון  ושליטה עצמית המתפתחת ככל שאדם גדל. 

אילו הפרעות נחשבות לנוירו-התפתחותיות?

דוגמאות להפרעות נוירו-התפתחותיות בקרב ילדים הן:

• הפרעת קשב וריכוז (ADHD).

• אוטיזם.

• תסמונת טורט.

• תסמות רט.

• ליקויי למידה ספציפיים.

• הפרעת התנגדות (ODD).

• לקות התפתחותית נרחבת NOS (שכונתה בעבר פיגור שכלי).

• הפרעת DMDD והפרעת התנהגות. 

• שיתוק מוחין.

• פגיעות בראייה ובשמיעה.

ההפרעות הנוירו-התפתחותיות השכיחות ביותר הן הפרעות הספקטרום האוטיסטי והפרעות קשב. 

מאמר מ- 2020 מדגיש כי אין בהכרח קו ברור בין הפרעות נוירו-התפתחותיות לבין הפרעות פסיכיאטריות אחרות.

יחד עם זאת, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה חולקות קשר גנטי להפרעות נוירו-התפתחותיות, שעשויות להתקיים כולן על רצף.

אם קיים רצף כזה, סביר שהפרעות נוירו-התפתחותיות חולקות כמה מקורות גנטיים משותפים ושתהליכים התפתחותים מגוונים עשויים לגרום להפרעות נוירו-התפתחותיות.

הגנטיקה החופפת של אבחנות אלו עשויה לעזור להבין מדוע הן מתרחשות לעתים קרובות יחדיו.

אך לעיתים הפרעות נוירו-התפתחותיות נוטות להופיע יחדיו:

למשל, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) והפרעת התנגדות (ODD) קשורות זו בזו הדוקות, ורבים חווים את שתיהן ביחד.

לפי מחקר מ-2017, יותר ממחצית מהמתמודדים/ות עם ADHD סובלים גם מהפרעת התנגדות  (Noordermee et al, 2017).

למרות ששני המצבים קורים ביחד, הם בבירור שתי הפרעות נוירו-התפתחותיות נבדלות, בעלות תסמינים, אבחנות וטיפולים שונים.

קיימת השערה על כך שמקור התחלואה הנלווית בהפרעות אלו חולק מכנה משותף גנטי, השערה שמתחזקת לאור הבדלים מגדריים: 

למשל, מחקר בחן את תפקידו של כרומוזום X בהפרעות נוירו-התפתחותיות. התוצאות מלמדות כי כרומוזום X קשור בסיכון גבוה יתר לפתח את ההפרעות, יותר אצל גברים ופחות אצל נשים (Wang et al, 2023).

עוד ממצא מעניין: 

מחקר שפורסם ב-2022 העלה כי תינוקות שנולדו לאמהות שהיו חיוביות לקורונה במהלך ההריון, היו בעלי סיכון גבוה יותר להיות מאובחנים עם הפרעה נוירו-התפתחותית בשנה הראשונה לחייהם.  

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

13 בדצמבר 2023  

מקורות:

Edlow, A. G., Castro, V. M., Shook, L. L., Kaimal, A. J., & Perlis, R. H. (2022). Neurodevelopmental outcomes at 1 year in infants of mothers who tested positive for SARS-CoV-2 during pregnancy. JAMA Network Open, 5(6), e2215787. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2022.15787

Geschwind, D. H. (2011). Neurodevelopmental disorders: Hope for a new beginning. Current Opinion in Neurology, 24(2), 95–97. https://doi.org/10.1097/WCO.0b013e328344cd78

Morris-Rosendahl, D. J., & Crocq, M. A. (2020). Neurodevelopmental disorders—the history and future of a diagnostic concept. Dialogues in Clinical Neuroscience, 22(1), 65–72. https://doi.org/10.31887/DCNS.2020.22.1/macrocq

Noordermeer, S. D. S., Luman, M., Weeda, W. D., Buitelaar, J. K., Richards, J. S., Hartman, C. A., Hoekstra, P. J., Franke, B., Heslenfeld, D. J., & Oosterlaan, J. (2017). Risk factors for comorbid oppositional defiant disorder in attention-deficit/hyperactivity disorder. European Child & Adolescent Psychiatry, 26(10), 1155-1164. https://doi.org/10.1007/s00787-017-0972-4

Scandurra, V., Emberti Gialloreti, L., Barbanera, F., Scordo, M. R., Pierini, A., & Canitano, R. (2019). Neurodevelopmental disorders and adaptive functions: A study of children with autism spectrum disorders (ASD) and/or attention deficit and hyperactivity disorder (ADHD). Frontiers in Psychiatry, 10, 673. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2019.00673

Wang, S., Wang, B., Drury, V., Drake, S., Sun, N., Alkhairo, H., Arbelaez, J., Duhn, C., Tourette International Collaborative Genetics (TIC Genetics), Bal, V. H., Langley, K., Martin, J., Hoekstra, P. J., Dietrich, A., Xing, J., Heiman, G. A., Tischfield, J. A., Fernandez, T. V., Owen, M. J., O'Donovan, M. C., Thapar, A., State, M. W., & Willsey, A. J. (2023). Rare X-linked variants carry predominantly male risk in autism, Tourette syndrome, and ADHD. Nature Communications, 14(8077). https://doi.org/10.1038/s41467-023-8077-z

מהי דה-אסקלציה מילולית? 

מניעת הסלמה מילולית (דה-אסקלציה ורבלית) היא טכניקה פסיכולוגית של שימוש בתקשורת רגועה כדי לווסת אדם נסער, במטרה להבין, לנהל ולהפחית את נפיצות הסיטואציה.

דה-אסקלציה חותרת לסייע בהפחתה של תסיסה והחמרת התהליך, תוך צמצום פוטנציאל התוקפנות או האלימות העתידית. 

היא רלוונטית במיוחד בעת ניהול אירוע של התקפי זעם אצל מבוגרים, שתכליתו למנוע התדרדרות של מצב רגיש למשבר. 

אירועים כאלה קונפליקטים בין שכנים, במקום העבודה, או בשירות לקוחות, עימותים של תלמידים בחצר בית הספר, תאונת דרכים שמתפתחת לדו-קרב של האשמות, תוקפנות כלפי צוות רפואי ועוד. 

הכשרה בדה אסקלציה רלוונטית למגוון של מקצועות עזרה, החל מפסיכולוגים ומגשרים, דרך מורים וצוות חינוכי ועד שוטרים וסלקטורים.

איך מרגיעים אדם באמצעות דה-אסקלציה?

איש/ת המקצוע שמנהלים דה-אסקלציה משתמשים בכמה עקרונות ודרכי פעולה:

• העברת השיחה ממרחב ציבורי לאיזור פרטי. 

• אימוץ עמדה אמפתית ולא שיפוטית ושימוש בתיקוף של רגש (ולידציה רגשית).

• כיבוד המרחב האישי. 

• תגובתיות מתונה, מווסתת ומקצועית.

• התמקדות במחשבות בבסיס הרגשות.

• התעלמות משאלות מתריסות.

• הצבת גבולות ובחירתם בתבונה.

• אפשור של רגעי שתיקה.

• מתן זמן לקבלת החלטות. 

דר׳ כריסטיאן קונטי, מומחה לניהול כעסים,

מציע 3 דרכים יעילות לדה-אסקלציה של אדם סוער: 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

16 באוקטובר 2023

מהי הפרעת התחלות (מלינגרינג)?  

Malingering, או התחלות, הוא הפרעה נפשית המתבטאת בזיוף או בהגזמה עמוקה של חולי גופני או נפשי.

מטרת המתחזה היא להשיג הטבות חיצוניות, כמו קבלת חופשה בתשלום, קצבת נכות, הימנעות מתביעה, חיפוש תשומת לב, השתמטות משירות צבאי ועוד. 

ה-DSM, ספר ההפרעות הפסיכיאטריות האמריקאי, מדריך אבחוני לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בכל העולם, מגדיר 3 סימפטומים עיקריים להפרעה, שניתן לאבחנה בהימצא שלושתם:

• האדם יוצר באופן אקטיבי ומכוון מטרה תסמיני מחלה, נפשיים או פיזיים.

• האדם עושה זאת מתוך רצון לגלם את תפקיד החולה, ולא תפקיד אחר.

• אין אינטרס אחר המשרת את האדם בהתנהגותו הזו, כמו למשל רווח כלכלי.

מדובר באנשים המעמידים פני חולים על מנת להשיג רווח כלשהו, כלכלי למשל. 

פעם קראו להם ״ארטיסטים״.

לפי ריטה רוזמרין, מדריכה במכון שלנו, בעגה הפסיכיאטרית מקובל להגדיר מטופלים המפחיתים בכוונה את חומרת התסמינים כ״דיסימולטיבים״ (דיסימולציה היא זיוף רגש מכוון), בעוד מטופלים המעצימים במכוון את חומרת התסמינים מוגדרים כ״מלינגרינג״.

אבחון הפרעת התחלות

בקטגוריות אבחוניות, כמו בסולמות התוקף של המבחן הפסיכודיאגנוסטי MMPI, מתוארת התחלות גם כ- Faking bad, התנהגות שתכליתה קבלת ציונים גרועים מהמציאות, באופן יזום על ידי הנבחן. 

שופטים, חברי ועדות החלטה, קציני בריאות נפש בצבא (קב״נים) ודיינים עוברים סדנאות כדי ללמוד כיצד לזהות מתחזים ולהבחין בינם לבין ״סובלים אמיתיים״.

הדוגמא הכי טובה שיש היא הסרט התיעודי הזה, שמשווה בין חקירות

של חשודים ברצח שלא היו שפויים בעת המעשה לבין מתחזים:

מטופלים עם דפוסי Malingering, המפיקים רווחים שאינם חומריים, כונו בספרות המקצועית "רווח משני", חיזוק בין אישי או חברתי שבאמצעותו האדם רואה יתרונות בהמשך החולי.

מהי השכיחות של מלינגרינג?

למרות שהפרעת התחלות נחשבת נדירה, בשכיחות של כ-5% או פחות, מיטנברג ועמיתיו (2010) העריכו כי התופעה רווחת הרבה יותר וכי שיעור גבוה מהתלונות על מכאובים ומחלות כרוכות במלינגרינג או בהגזמה בדיווח על חומרת התסמינים:

• 29% מהדיווחים על נזקי הגוף.

• 30% ממקרי הנכות.

• 19% מהתלונות על עבירות פליליות.

• 8% מהפניות לטיפולים רפואיים.

עד כמה המאמץ להיראות חולה עשוי להיות בעצם ביטוי לכאב נפשי עצום שמסתתר מאחורי התחזות והתחלות?

זו סוגיה חשובה.

אבחנה מבדלת

בשונה ממחלה פסיכוסומטית,או הפרעת סומטיזציה, אבחנה של Malingering מתייחסת להפרעה נפשית שקשורה בחולי שנגרם על ידי האדם באופן מכוון.

האבחנה שונה מכמה הפרעות נפשיות קרובות:

• מחלה מדומה (factitious disorder) - מלינגרינג ומחלה מדומה דומות בכך שבשתיהן קשה להבדיל בינן לבין מחלה אמיתית. במבט ראשון נראה כי המטופל חולה. עם זאת, ישנם סימנים המצביעים על אדם שמזייף או מגזים במחלה. לעיתים סימנים אלו אינם ניכרים מיידית, אולם ניתן להבחין בהם כדפוס לאורך זמן.  לאדם היסטוריה של פנייה לטיפול בכמה מקומות, עם היסטוריה רפואית ארוכה ונטייה דרמטית קיים סיכוי גבוה יותר למחלה מדומה. בניגוד ל-factitious, במלינגרינג קיימת הונאה מתוך מודעות, רצון וכוונה. עם זאת, במחלה מדומה המוטיבציה נשארת לא מודעת, והמטרה מכוונת יותר לפיצוי רגשי ולא להטבה כספית או חיצונית. 

• הפרעת אישיות אנטי סוציאלית - למתמודדים עם הפרעת אישיות זו יש סיכוי גבוה יותר להפגין מלינגרינג. בנוסף, נמצא שכאשר מעורב עורך דין בשלב מוקדם בתהליך האבחון, הסבירות שהמאובחן מתחזה גבוהה יותר. 

• היפוכונדריה - הפרעה נפשית בה האדם מאמין בכל ליבו שהוא חולה ועסוק בפנייה מרופא לרופא ומבדיקה לבדיקה על מנת לחשוף מחלה שכלל אינה קיימת.

• תסמונת מינכהאוזן - הפרעה נפשית בה האדם יוצר סימפטומים של מחלה או פציעה, על מנת לעבור הליכים רפואיים, בדיקות ואף ניתוחים. חשוב להדגיש כי האדם פוגע בעצמו במכוון, מזייף בדיקות וכיוצא באלה- על מנת לקבל טיפולים רפואיים. מדובר בהפרעה מודעת, האדם מודע למניפולציה שלו, אך עם זאת היא חפה מאינטרסים חיצוניים. 

גורמי סיכון ל-Malingering

גורמי סיכון ללקות בהפרעה מסוג זה הם:

• פוסט טראומה.

• הפרעות אישיות.

• ערך עצמי נמוך.

• פגיעות מוחיות.

• גברים ונשים עם נטיה למזוכיזם.

• חסכים רגשיים קשים.

קשה לומר האם טיפול CBT יכול לסייע פה, אבל טיפול פסיכולוגי הכרחי ומומלץ. 

אנשים הסובלים ממחלות מדומות, הם אנשים בריאים לרוב, המרגישים שיש להם בעיה רפואית אמיתית או יוצרים אותה, וחשים צורך עז לטיפול רפואי.

הסובלים מהפרעה זו עלולים להביא על עצמם אשפוזים, הליכים רפואיים ולעיתים גם ניתוחים שלא לצורך, וללא כל בסיס רפואי, בגלל התחושה הכפייתית של מחלה.

הם מייצרים תסמינים של מחלות רפואיות אמיתיות, למרות שכלל אינם חולים.

זאת ועוד, הם עלולים לפצוע את עצמם, לנסות לגרום לעצמם לחולי, להשפיע על תוצאות של בדיקות, לדמיין תחושות כאב, לשקר באמצעות דיווחי שווא לרופאים ולעוות את תיאור מצבם הרפואי וההסטוריה הרפואית במטרה לעבור הליכים שהם חותרים אליהם. במקרים רבים הם מפעילים לחץ רב על אנשי המקצוע הרפואיים.

מה גורם ל-Malingering?

עדיין לא ברורה הסיבה לפרוץ ההפרעה הזו, אך הלוקים בה אינה מודעים אליה כהפרעה (על אף שכן מודעים לכך שהם משקרים ומרמים) ובמקרה שאנשי מקצוע שמים לב לזיופם - הם מכחישים.

עם זאת, הגילוי לא גורם להם להיכנע:

הם עוברים מרופא לרופא עד שהם זוכים לאבחון הרצוי ו/או לטיפול רפואי.

ככל הנראה, הסובלים מההפרעה חשים סיפוק מהזדהות עם דמות של אדם חולה ומהסעד שמוענק לו על ידי מערכת הרפואית.

בעולם הפסיכולוגיה קיימות השערות שונות באשר לסיבות הנפשיות המביאות את האדם לסבול מההפרעה.

יש האומרים שמדובר בניסיון קריאה לתשומת לב, לקריאה ליחס ולטיפול הולם על מנת להזין חסכים מהילדות, בעיקר במקרה של היעדר דמות הורית.

אחרים מדברים על נטיה למזוכיזם, בה נמשך האדם לבדיקות ולטיפולים מכאיבים.

בנוסף, יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים שמתחקים אחר דמיון בין אנשים מתחלים, הסובלים ממלינגרינג, לבין סובלים מהפרעת אישיות גבולית, וטוענים שקיימת חפיפה בין שתי ההפרעות.

טיפול פסיכולוגי במלינגרינג

חשוב להגיד כי מדובר בהפרעה לא שכיחה, ולכן הדעות חלוקות באשר לטיפול הפסיכולוגי המומלץ שמסייע לסובלים ממנה.

במרבית המקרים הטיפול הנפשי בסובלים מההפרעה ילווה גם בטיפול תרופתי, לרוב של תרופות אנטי-פסיכוטיות (המשמשות לעיתים גם לסובלים מהפרעות אישיות). 

כאמור, ההפרעה נדירה יחסית, ששיעור לוקים בה אינו ברור, ולרוב קשורה בהפרעות נפשיות נוספות.

בגלל שהאדם למעשה מבצע אקט של הונאה בקשר עם אנשי המקצוע, רבים מהמטפלים מתקשים להמשיך ולתמוך במטופל, כיוון שהם חשים מרומים וכעוסים.

לכן חשוב כל כך להכיר את ההפרעה ולהבין את עצמת חוסר השליטה של המטופל בה, וכן את המצוקה הרבה שנמצאת בנפשו של המתמודד.  

וחיוך לסיום,

הנה ג׳ורג׳ קונסטנזה נכנע לפיתוי

לקבל במרמה מעמד וזכויות של נכה

במקום העבודה:

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bass, C., & others. (2014). Factitious disorders and malingering: Challenges for clinical assessment and management. The Lancet, 383(9926), 1422-1432.

Bogousslavsky, J. (Ed.). (2018). Neurologic-Psychiatric Syndromes in Focus. Part II - From Psychiatry to Neurology. Front Neurol Neurosci. Basel: Karger, 42, 72-80.

Faust, D. (2023). Invited commentary: Advancing but not yet advanced: Assessment of effort/malingering in forensic and clinical settings. Neuropsychology Review. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s11065-023-09605-3

Feuerstein, S., Coric, V., Fortunati, F., Southwick, S., Temporini, H., & Morgan, C. A. (2005). Malingering and forensic psychiatry. Psychiatry (Edgmont), 2(12), 25–28.

Mittenberg, W., Patton, C., Canyock, E. M., & Condit, D. C. (2002). Base rates of malingering and symptom exaggeration. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology, 24(8), 1094-1102. https://doi.org/10.1076/jcen.24.8.1094.8379

Santana, & others. (2022). Malingering as a maladaptive pattern of survival during the pandemic. Psychiatric Times, 39(2). https://www.psychiatrictimes.com/view/malingering-as-a-maladaptive-pattern-of-survival-during-the-pandemic

Schnellbacher, S., & O’Mara, H. (2016). Identifying and managing malingering and factitious disorder in the military. Current Psychiatry Reports, 18, 105.

דון דרייפר, גיבור הסדרה "מד מן", אמר פעם כך:

"אדם מוגדר אלכוהוליסט ברגע שהוא שואל את עצמו את השאלה -האם אני אלכוהוליסט".

יש בזה משהו - לאלכוהול יש נטיה להזדחל לתוך החיים בצורה מתוחכמת וערמומית:

הוא חוקי, נמצא חופשי על כל מדף, מבחינה ביוכימית הוא אלכוהול מפחית חרדה בערך כמו קלונקס, לכן הוא שכיח כל כך בהקשר חברתי ונוצרה סביבו תרבות נהנתנית שלמה (בעיקר יין, אבל לא רק. גם ויסקי, בירות ואפילו עראק).

מה זה אלכוהוליזם (Alcoholism)?

אלכוהוליזם היא התמכרות פיזית ונפשית למשקאות אלכוהוליים חריפים, או לחומר המולקולרי הפעיל - אתנול.

בדומה לכל ההתמכרויות הפסיכואקטיביות, מדובר בהתמכרות שפועלת פיזיולוגית כמו כדור שלג.

היא גורמת לתלות באלכוהול, לקשיי גמילה הולכים וגוברים, לסבילות שמתפתחת עם הזמן (נדרש יותר סם כדי להשיג את הסוטול) וברמות קיצוניות היא עלולה לגרום להרעלה מסכנת חיים, ולא רק במקרים של שימוש באלכוהול מזויף.

מבחינת סיווג פסיכיאטרי, אלכוהוליזם מוגדר ב-DSM-5 כהפרעת שימוש באלכוהול (Alcohol Use Disorder - AUD), ויש לה 3 רמות חומרה - קלה, מתונה וקשה.

מבחינה בריאותית, שתיית אלכוהול לאורך זמן עלולה לגרום למחלות - כבד, בעיות בכליות ובלבלב, אינטוקסיטציה (הרעלה) עצבית ופגיעה מוחית ולפגיעות מוטוריות.

לצד הסכנות הבריאותיות, האלכוהול מטשטש את מוחו הצלול של האדם ואת היכולת לשיפוט תקין. השתיה עלולה לגרום להתנהגות אגרסיבית, אלימות כלפי העצמי או כלפי הזולת ולתרום לפריצת הפרעות נפשיות לצד פגיעה בשלל תחומי חיים ובשגרה התפקודית.

מחקר בינלאומי מקיף וסחי, שפורסם לאחרונה סקר בסיס נתונים מ-195 מדינות ושפך את כל הבקבוק: צריכת אלכוהול, בכל כמות, מזיקה. המחקר, שפורסם במקור בכתב העת Lancet, העלה כי אלכוהוליזם הוא גורם התמותה השביעי בחשיבותו, בקרב גברים ונשים כאחד.

מחקר שפורסם בכתב העת General Hospital Psychiatry, מלמד כי שתיית אלכוהול מעלה בטווח הקצר את הסיכון לאובדנות בקרב מטופלים שנעזרים בטיפול נפשי במסגרת אשפוז יום.

לבסוף, אלכוהוליזם מתבטא גם כקללה בין-דורית:

אנשים עם לפחות הורה אחד הסובל מהפרעת שימוש באלכוהול סובלים משיעור גבוה יותר של מחלות הקשורות לאלכוהול ומחלות אחרות בהשוואה לאנשים שלהוריהם לא היה AUD, כך עולה ממחקר שפורסם ב-2021 ב-Addiction.

איך משפיעה שתיית אלכוהול מופרזת על המוח?

בהיבט הנוירולוגי, שתייה גורמת להפחתה בניורוטרנמסיטר GABA, להתנוונות נוירונים, לפגיעה בקורטקס הפרונטלי (חשיבה) במוח הקטן (שיווי משקל) ועל ההיפוקמפוס (עיבוד והטמעה של זיכרונות חדשים.

מחקרים מלמדים ששתיינים סובלים מהרבה יותר תופעות של בלאקאווט ומפגיעה בזיכרון לטווח קצר).

מחקר משנת 2008 העלה כי אנשים ששותים יותר מ-14 דרינקים בשבוע לאורך 20 שנה ויותר סובלים מהתכווצות המוח ב-1.5% יותר בהשוואה למי שאינו שותה.

מחקר אחר מלמד כי גברים עם צריכת אלכוהול מופרזת ומתמשכת, סובלים מליקויים בפונקציות הניהוליות.

הפגיעה בתפקודים הניהוליים מתבטאאת בנוקשות נפשית, לקות בתכנון, קשיים בעיכוב דחפים ובזיהוי הבעות פנים, לצד קשיי קשב וזכרון עבודה חלש יותר.

נכון להיום, קיימים מספר גורמי סיכון להתפתחות אלכוהוליזם, ביניהם אנשים שהוריהם סבלו מהתמכרויות לחומרים ממכרים לסוגיהם, אנשים בתקופות לחץ ודחק רגשי, גיל צעיר יותר בו החלה בעיית השתיה, וכן אנשים המושפעים מסביבה בעייתית אליה משתייכים (למשל, מתבגרים אשר החלו לשתות כמויות אלכוהול קיצוניות כתוצאה מלחץ חברתי).

לקריאה נוספת:

איך מתמודדים עם שתיית אלכוהול אצל בני נוער? >

על הקשר בין שתיית אלכוהול לבין פריצת פסיכוזה >

SOS?  עמותת אפשר - היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול - 03-6733228

מחקר: התערבות טלפונית יעילה לטיפול באלכוהוליזם <

אפרת גוש הנהדרת שיתפה אותנו 

בכך שהיא מתמודדת עם התמכרות לאלכוהול.

מקווים שתחזרי במהירה לבמות

ותמשיכי לראות ולהראות את האור:

מהו אלכוהוליסט בתפקוד גבוה (High-Functioning)? 

אלכוהוליסט לאו דווקא משקף סטריאוטיפ קלאסי של אדם המפריז בשתייה וחייו מתפרקים וישנם אנשים הסובלים מאלכוהוליזם מבלי שניתן לזהות זאת בנקל.

אנשים אלה מכונים בלשון מקצועית ״אלכוהוליסטים תפקודיים״ או ״אלכוהוליסט בתפקוד גבוה״ (High-Functioning Alcoholic).

הם עשויים להחזיק במשרה מכובדת ולנהל היטב משק בית, משפחה וקשרים חברתיים.

הפרעת שימוש באלכוהול, כפי שהיא נקראת באופן רשמי, יכולה להתקיים בדרגות שונות – מנמוכה דרך מתונה ועד חמורה, כאשר גם ברמה נמוכה מדובר בבעיית שתייה.

בניגוד למצופה, אלכוהוליסט תפקודי עשוי להיות אחראי ופרודוקטיבי ואפילו מצליחן של ממש.

למעשה, יתכן והצלחתו גורמת לסביבתו להעלים עין מהרגלי השתייה שלו.

שתיין תפקודי עשוי לחיות בהכחשה משום שחייו מתנהלים כשורה, או להמציא אמתלות בנוסח ״אני שותה רק יין יקר״ או ״לא הפסדתי הכל בגלל השתייה״, אך זוהי דרך הסתכלות שגויה - אדם אינו יכול להיות שתיין כבד ולעמוד בתחומי האחריות של חייו לאורך זמן. 

ועם זאת,, כפי שמלמדים מחקרים, המחירים הנפשיים שמשלמות בני/ות הזוג והילדים הם כבדים מנשוא, שהרי הם אלו שנאלצים להכיל את השלכות הצד הלא מתפקד של השתיין המתפקד. 

מה הקשר בין אלכוהול לכעס?

אלכוהול מעורב בלא פחות ממחצית מקרי הרצח, אונס ותקיפה חמורה.

יחד עם זאת, הדינמיקה של הקשר מסובכת ולא לינארית, וכל מחקר שמתמקד בניסיון להתחקות אחר יחסי סיבה-תוצאה שווה המון להרחבת ההבנה שלנו בנושא.

ע״פ נתונים שפרסם ב-2015 המכון הלאומי של ארה״ב לשימוש מופרז באלכוהול ולאלכוהוליזם, באותה שנה כמעט 700,000 סטודנטים בגילי 18-24 הותקפו ע״י סטודנט שיכור, ו-97,000 סטודנטים באותם גילים דיווחו שחוו תקיפה מינית או ״אונס בדייט״ שהיו קשורים לאלכוהול.

שליטה רגשית 

נראה שכעס תכונתי מנבא תוקפנות בקרב גברים שיכורים שמדווחים על רמות נמוכות של שליטה בכעסים. 

שכרות מוציאה החוצה את הנטיות הטבעיות לבטא כעס, ומגבירה את הסיכוי של כעסנים תכונתיים ויהפכו אגרסיביים נוכח פרובוקציה.

אצל אנשים שנוטים מראש להחצין כעס, אלכוהול רק יגביר את עוצמת הביטוי. 

תגובה מוגברת תתרחש בסבירות גבוהה כאשר הפרובוקציה כלפי השיכור חזקה, ובסבירות נמוכה יותר כאשר הפרובוקציה נמוכה והוא פיכח.

רגישות לדחיה

כעס הוא לרוב תגובה למצב רגשי שאנו מתנגדים אליו. אם נעמיק במקורות הקשר בין כעס לשתייה, נוכל למצוא משתנים פסיכולוגיים מתווכים, כמו רגישות גבוהה לדחייה.

מחקר מצא כי פחד מוגבר מדחייה הוא היבט פסיכולוגי קריטי המופיע באישיותם של המתמודדים עם התמכרות חמורה לאלכוהול (Pabst et al, 2023).

החוקרים אפיינו את תופעת הרגישות לדחייה בתפיסה מוטה של ​​אותות דחייה, דאגות ומחשבות מטרידות לגבי דחייה ותגובות מוגזמות כלפיה. 

אלימות זוגית

תחום נוסף ומטריד בהקשר של אלכוהול והתקפי זעם אצל מבוגרים הוא זה של אלימות בזוגיות. הדבר חל הן על בוגרים בקשרים ארוכי טווח והן על מקרים של אלימות מינית או התנהגות פוגענית בדייטים.

מחקר שבוצע ב-2017 על סטודנטים לתואר ראשון שיצאו באותו הזמן עם פרטנרית קבועה, הראה שאלכוהול מגביר את הסיכויים לתוקפנות פיזית בקרב גברים עם דירוג גבוה של כעס כתכונה ומיומנויות מופחתות של שליטה בכעסים. עוד הראה המחקר שתוקפנות מינית הייתה גבוהה יותר עם צריכת אלכוהול, גם אצל גברים ללא כעס תכונתי וכאלה שהם בעלי מיומנויות סבירות של ניהול כעסים.

תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד; וְיַיִן, לְמָרֵי נָפֶשׁ. 

יִשְׁתֶּה, וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ; וַעֲמָלוֹ, לֹא יִזְכָּר-עוֹד

(משלי ל"א, ה-ו)

איך יודעים אם אתה (או אדם קרוב) מפתח התמכרות לאלכוהול / בעיית שתייה?

דגלים אדומים 

• אתה צורך משקאות חריפים בכמויות מוגזמות, הרבה מעל לרמה הסבירה בנורמה. 

• אתה עושה שימוש באלכוהול כחומר פסיכואקטיבי להפחתת חרדה - ההשפעה של אלכוהול דומה להשפעתן של תרופות נוגדות חרדה. יש לגיטימציה להשתמש בו במידה באירועים חברתיים, למשל. אבל אם אתה מוצא את עצמך קונה שתייה לפני דייט, לפני פרזנטציה, לניהול חרדה במהלך טיסה, או ככלי שגרתי להפחתת מחשבות טורדניות - המשמעות היא שאתה צורך אלכוהול למטרת של ויסות רגשי. 

• אתה מתחיל להתמצא בסוגים שונים של ויסקי, עוקב אחרי ימי טעימות ביקבים וצורך ידע באינטרנט על הבדלים בין בירות. למשתמשים באלכוהול, בניגוד לסמים פסיכואקטיביים אחרים, יש נטיה להתכסות בקלות במגננה נפשית של אינטלקטואליזציה והיכרות עם המגוון הרחב. אלכוהול מוכר אשליה של סטייל, יש בו תערוכות, תעודות ותחרויות בין יקבים, כך שקל להתפתות להאמין שאתה מעורב באמנות ולא בהתמכרות.

• התייחסויות של בני המשפחה - בת/בן הזוג, וכמובן הילדים. התחושות שנצרבות בתודעת הילדים נשמעות פעם אחר פעם בטיפול נפשי: הריח מהפה של אמא והציפייה של אבא לשתיית שיכר בערבי חג . 

• אתה לא שותה רק כחלק ממפגש חברתי, אלא גם לבדך, לעיתים בסתר בשעות לא שגרתיות (באמצע הלילה, בבוקר, באמצע היום).

• ברגע שהתחלת עם הכוס הראשונה, אתה מתקשה לעצור ולהפסיק לשתות, לא משנה אם אתה חש בטוב או ברע, לא משנה כמה שתית וכיצד האלכוהול השפיע עליך. גם כשבריאותך תלויה בכך, גם כשקרוביך אומרים "די" וגם כאשר אתה מעוניין בעצמך להפסיק. יתירה מכך, התחושה היא שהמודעות אינה באמת עוזרת. 

• אתה מזניח תחומי חיים אחרים, מאבד עניין גם בדברים שאתה אוהב לעשות, אתה מתקשה לשמור על מערכות יחסים יציבות ופוגע במערכות יחסים קיימות.

• אתה מתקשה לשמור על שגרת עבודה יציבה.

• אתה מפתח תלות פיזית בשתיה, מתקשה לתפקד שלא תחת השפעת האלכוהול, ומתגבשת תחושה שאתה זקוק לאלכוהול על מנת לתפקד. 

• מתחילה להתפתח סבילות פיזית לאלכוהול, כלומר - עם הזמן אתה זקוק ליותר ויותר משקאות חריפים על מנת לחוש את הסטלה וההקלה המוכרות.

• כשאתה לא שותה מתחילים להופיע סימני גמילה כגון רעד, הזעה, עצבנות, אגרסיביות ולעיתים גם הזיות, שדוחפים אותך לשוב ולשתות.

• מבחינת כמויות אבסלוטיות, מחקר עדכני שדווח באתר "הארץ" מדבר על 5 כוסות יין ו-5 כוסות בירה בשבוע. מעבר לכך, יורדת לך חצי שעת חיים כל יום... נניח.

גמילה מאלכוהול

מחקרים אחרונים מעידים על כך שאלכוהול יותר מסוכן מקנאביס לבריאות המוח.

התחושה הלא נעימה שמתעוררת בעקבות שתיית אלכוהול בשעות הבוקר, הופכת את ההתמכרות לקנאביס להרבה יותר שכיחה, אבל כאמור נראה שפחות הרסנית.

הגמילה מאלכוהול קשה ומייסרת, הן פיזית והן נפשית, לכן היא מושווית לא פעם לגמילה מסמים קשים במורכבותה.

בדומה לגמילה מסמים, תהליך הגמילה הינו ארוך וכולל כמה מישורים: מישור תרופתי של הקלה על תסמיני הגמילה הפיזיים, מישור נפשי של טיפול וייצוב עולמו הפנימי של האדם, ולאחר מכן שיקום תחומי החיים השונים בחייו (מערכות יחסים, עבודה יציבה, שגרת חיים תקינה).

מתי מומלץ לפנות לאיש מקצוע לאבחון אלכוהוליזם?

תשובה חיובית על שאלה אחת או יותר משאלות אלה בהחלט מצדיקה פנייה לאבחון, ייעוץ, תמיכה וסיוע, ומוקדם ככל האפשר:

1. האם אתה שותה אלכוהול בכמויות גדולות או בתדירות גבוהה מהרגיל להגדרתך?

2. האם אתה מרגיש אשם סביב הרגלי השתייה שלך?

3. האם אתה זקוק לאלכוהול על מנת לפעול ולתפקד?

4. האם ייתכן שחייך היו משתפרים לו היית מפסיק לשתות?

5. האם אי פעם ניסית, וכשלת, להיגמל משתיית אלכוהול?

6. האם הרגלי השתייה שלך פוגעים ביקרים לך?

7. האם אתה נלחץ או חש אי נוחות כשאין משקה חריף בהישג ידך?

8. האם אתה מסתיר את הרגלי השתייה שלך או נוהג לשתות לבדך?

טיפול בשיטת AA

שיטת 12 הצעדים אשר פותחה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי בוב סמית וביל ווילסון, נועדה במקור לעזור לאנשים עם בעיות שתייה להתמודד עם ההתמכרות, תוך התבססות על עקרונות פסיכולוגיים, הומניסטיים, קבוצתיים ורוחניים.

הנישה המקצועית של קבוצות אלה מכונה "קבוצות לעזרה עצמית", מתוך הרציונל של הפסיכולוגיה הקהילתית, לפיו המטפלים הינם פרא-מקצועיים (הם לא בהכרח אנשי מקצוע שעברו הכשרה פורמלית בבריאות הנפש)  שעברו בעצמם את הקושי בו מטפלת הקבוצה. בשיטת 12 הצעדים מכונים המטפלים "ספונסרים", מכורים לשעבר שמספקים תמיכה טלפונית עבור המכורים בהווה ומנחים את קבוצת ה-AA. 

שיטה זו מוכרת גם ביכולתה יוצאת הדופן לסייע לאדם להשיב לחייו את האיזון, מתוך לקיחת אחריות על הטעויות ועל תיקונן, וכך גם על העתיד. בשני העשורים האחרונים התבססו וריאציות של השיטה המקורית למגווון סוגי התמכרויות.

טיפול תרופתי באלכוהוליזם

טיפול תרופתי לחסימת רצפטורים במוח, שמונע את ההשפעה הפסיכואקטיבית של אלכוהול, מצוי במחקר כבר עשרות שנים, כאשר חלק מהטיפול באלכוהוליסטים משלב גם תרופות.

נלטרקסון

נלטרקסון (Naltrexone) היא כנראה התרופה המוכרת ביותר בטיפול בגמילה הגופנית מאלכוהול ומאופיואידים.

נלטרקסון אושרה ע״י FDA ב-1994, היא חומר אנטגוניסט לרצפטורים אופיאטים ומשווקת גנרית כמלח הידרוכלוריד, בשמות Revia ו-Depade.

בחלק מהמדינות, כמו ארה״ב, התרופה ניתנת בזריקות לטווח ממושך שנלקחות אחת לחודש  (ויויטרול). 

תרופה נוספת שמטפלת בגמילה מאלכוהול באמצעות חסימה של קולטנים אופיאטיים נקראת סלינקרו (Nalmefene).

תרופות ללחץ דם

אחת התרופות המבטיחות בתקופה זה היא תרופה לאיזון לחץ דם, שנקראת פראזוסין. מחקר חדש מוכיח שהיא עשויה להועיל להתמודד עם תסמיני הגמילה מאלכוהול.

תרופות למניעת השמנה וטיפול בסוכרת  - מאונג'רו

מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי טירזפטיד, תרופה המאושרת כיום לטיפול בסוכרת והשמנה ונקראת בארץ מאונג'רו, מפחיתה את צריכת האלכוהול בבעלי חיים ביותר ממחצית, חוסמת את שחרור הדופמין הנגרם מאלכוהול במוח ומונעת הישנות אחרי גמילה מוצלחת (Edvardsson et al, 2026).

בנוסף, נמצא כי התרופה מפחיתה נזקי כבד וסמנים דלקתיים הנלווים לשתייה כרונית.

עם זאת, מדובר עדיין בממצאים טרום-קליניים בלבד, וניסויים בבני אדם טרם בוצעו.

תרופות נגד פרכוסים 

גם גאבאפנטין, תרופה נוגדת פרכוסים שנועדה לטפל גם בכאב נוירופטי ובאפילפסיה, נמצאה יעילה בהפחתת שתיה בקרב שתיינים כבדים, כמו גם בקידום הימנעות בקרב מתמודדים עם הפרעת שימוש באלכוהול (Alcohol Use disorder - AUD), ובייחוד אלה עם תסמיני גמילה חזקים, כך מדווח מחקר שפורסם במרץ 2020 ב- JAMA Internal Medicine.

תרופות אנטי דלקתיות

מחקר שפורסם באמצע 2021 מציע כי התרופה האנטי-דלקתית איבודילסט - שתפקידה לדכא ייצור של מולקולות דלקתיות במוח ויעילה גם לטיפול בטרשת נפוצ ה- עשויה להפחית באופן משמעותי שתיית אלכוהול מרובה אצל מבוגרים הסובלים מהפרעת שימוש באלכוהול. 

MDMA

מחקר אחר שפורסם על ידי חוקרים בבריטניה, מציע כי תרפיה נתמכת MDMA עשויה לתרום לתהליך ניקוי הרעלים בגמילה מאלכוהול. 

MDMA מפחית את תחושת הפחד שמלווה את תיאור האירועים הטראומטיים וגורם למטופלים לחוות את סביבתם כחיובית יותר (כולל את המטפל). 

הממצאים מעוררים מחלוקת בקרב פסיכולוגים ופסיכיאטרים, כאשר הביקורת המרכזית היא כי MDMA הוא בעצמו סם פסיכדלי שעלול לגרום לנזקים פסיכולוגיים ומוחיים מסכני חיים.

המחקר מלמד שלא...

המשתתתפים במחקר נעזרו בסם הפסיכדלי כחלק תומך בטיפול פסיכותרפי.

למעשה, הם קיבלו מנת MDMA רק בשבוע השלישי והשישי, ולא היוו גורם מסכן להתמכרות או שימוש לרעה. 

יתירה מכך, ראש צוות המחקר מתייחסת להתמכרות לאלכוהול כפועל יוצא של טראומה, שבעטיה התפתחה ההתמכרות, זאת כאשר MDMA לטיפול ב-PTSD נחשב כיום לטיפול פורץ דרך, מחקר חובק עולם שמתקיים גם במרכז הרפואי באר יעקב. 

קטמין

ובהמשך לאקסטזי, שילוב בין טיפול בקטמין לבין טיפול מבוסס מיינדפולנס המיועד להתמכרויות עשוי להוביל להתנזרות רבה יותר משתייה, בהשוואה להעברת מידע פסיכו-חינוכי על ההתמכרות (Grabski et al, 2022).

זה נשמע מאוד הגיוני ומובן מאליו (ידע דידקטי נשמע יעיל בערך כמו הטפות המניעה של היועץ החינוכי מסאות׳פארק) אולם הכיוון של שילוב ביו חומרים פסיכדליים, קשיבות וגמילה מתחיל להסתמן כיותר ויותר מבטיח. 

קנאביס (CBD)

כיוון מחקרי מבטיח נוסף הוא שימוש בקנבידיול (CBD), תרכובת טבעית מצמח הקנאביס שאין לה השפעה משנת תודעה.

מחקר בבעלי חיים מצא כי מתן CBD כרוני הפחית שתיית אלכוהול, הקטין תסמיני גמילה וחרדה ומנע התנהגות המבטאת לחץ. 

ברמה הנוירולוגית, CBD שיקם פעילות חשמלית תקינה באמיגדלה ומנע ניוון של תאים באזורי מוח האחראים על התנהגות כפייתית.

רמות ה-CBD שהושגו בניסוי דומות לאלו שנמדדות אצל בני אדם הנוטלים CBD מאושר FDA לטיפול באפילפסיה, מה שמגביר את הרלוונטיות הקלינית - אם כי ניסויים בבני אדם טרם בוצעו (Dirik et al., 2026). 

איך אפליה עדתית תורמת להתמכרות לאלכוהול?

האם קיים הקשר בין אפליה עדתית לבין התמכרות לשתיה? 

אפליה על רקע גזעי ועדתי קשורה להגברת הסיכון של קבוצות מיעוט לחוות התמכרות חמורה לאלכוהול (AUD), כך לפי ממצאי מחקר חדש, שיכולים אולי להסביר הרבה על הפגיעות של אוכלוסיות עולים וקבוצות מוחלשות בחברה הישראלית לתלות בטיפה המרה.

המחקר נערך במכון קייזר פרמננטה למחקרי בריאות בוושינגטון, ופורסם באוגוסט 2020 בכתב העת Drug and Alcohol Dependence.

החוקרים ניתחו נתונים של 17,115 חברי קבוצות מיעוט, שהשתתפו בסקר האפידמיולוגי הלאומי בארה״ב, בנושא מצבים הקשורים לאלכוהול, במהלך 2012-2013.

על בסיס ראיונות אישיים של מגוון בני מיעוטים שנבחרו למדגם, המשתתפים הוערכו באמצעות סקלת AUD ומגבלות קשורות ( AUD and Associated Disabilities Interview Schedule-5). רמות החומרה של AUD סווגו כמתונות, בינוניות או חמורות.

במקביל, המשתתפים נשאלו באיזו תדירות בשנה האחרונה הם הרגישו מופלים, במידה שמנעה מהם להשתתף בפעילות מסוימת, שהוטרדו או שהסביבה גרמה להם להרגיש נחותים בגלל הגזע או מוצא אתני.

באופן ספציפי, המשתתפים נשאלו לגבי אפליה במספר מצבים, כמו בסיטואציה של קבלת טיפול רפואי, פנייה להשכרת דירה, תהליכי מיון לעבודה ובתקשורת עם המשטרה. 

מה יצא?

ובכן, בהשוואה לאלה שלא חוו אפליה, מי שחווה אפליה כלשהי היה בסיכון גבוה פי 1.5 לפתח AUD קל, פי 1.6 ל-AUD בינוני ופי 2.3 ל- AUD חמור.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם  מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bonny-Noach, H., Cohen-Louck, K., & Levy, I. (2021). Substances use between early and later stages of the COVID-19 pandemic in Israel. Isr J Health Policy Res, 10, 46. https://doi.org/10.1186/s13584-021-00484-8

Charlotte Holst, Janne S. Tolstrup, Ulrik Becker. (2021). Risk of somatic disease and mortality in individuals of parents with alcohol use disorder: a register-based cohort study. https://doi.org/10.1111/add.15722

Edvardsson, C. E., Adermark, L., Gottlieb, S., Alfreji, S., Emous, T. A., Gouda, Y., Thorsell, A., Vujičić, M., Aranäs, C., Benrick, A., Wernstedt Asterholm, I., Lopez, M. F., Becker, H. C., & Jerlhag, E. (2026). Tirzepatide reduces alcohol drinking and relapse-like behaviours in rodents. eBioMedicine, 124, 106119. https://doi.org/10.1016/j.ebiom.2025.106119

Gilpin, N. W., & Koob, G. F. (2008). Neurobiology of Alcohol Dependence: Focus on Motivational Mechanisms. Alcohol Research & Health, 31(3), 185–195.

Grabski, M., McAndrew, A., Lawn, W., Marsh, B., Raymen, L., Stevens, T., Hardy, L., Warren, F., Bloomfield, M., Borissova, A., Maschauer, E., Broomby, R., Price, R., Coathup, R., Gilhooly, D., Palmer, E., Gordon-Williams, R., Hill, R., Harris, J., Mollaahmetoglu, O. M., Curran, H. V., Brandner, B., Lingford-Hughes, A., Morgan, C. J. A. (2022). Adjunctive Ketamine With Relapse Prevention-Based Psychological Therapy in the Treatment of Alcohol Use Disorder. American Journal of Psychiatry. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2021.21030277

Dirik, S., Doyle, M.R., Wood, C.P. et al. Cannabidiol mitigates alcohol dependence and withdrawal with neuroprotective effects in the basolateral amygdala and striatum. Neuropsychopharmacol. 51, 691–702 (2026). https://doi.org/10.1038/s41386-025-02164-6

Moya-Salazar, J., Nuñez, E., Jaime-Quispe, A., Zuñiga, N., Loaiza-Barboza, I. L., Balabarca, E. A., Chicoma-Flores, K., Cañari, B., & Contreras-Pulache, H. (2022). Substance Use in Healthcare Professionals During the COVID-19 Pandemic in Latin America: A Systematic Review and a Call for Reports. Substance abuse : research and treatment, 16, 11782218221085592. https://doi.org/10.1177/11782218221085592

National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism. (2018, August). Alcohol Facts and Statistics.

Pabst, A., Billaux, P., Gautier, M., & Maurage, P. (2023). Rejection sensitivity in severe alcohol use disorder: Increased anxious anticipation of rejection. Journal of Psychiatric Research, 164, 23-27. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2023.05.083

Paul, C. A., Au, R., Fredman, L., Massaro, J. M., Seshadri, S., DeCarli, C., & Wolf, P. A. (2008). Association of Alcohol Consumption with Brain Volume in the Framingham Study. Archives of Neurology, 65(10), 1363–1367.

Rehm, J. (2011). The Risks Associated With Alcohol Use and Alcoholism. Alcohol Research & Health, 34(2), 135–143.

Richards, J. E., et al. (2019). Short-term risk of suicide attempt associated with patterns of patient-reported alcohol use determined by routine AUDIT-C among adults receiving mental healthcare. General Hospital Psychiatry.

Seddon, J., & Wadd, S. (2023). The characteristics and treatment outcomes of people with very late onset of problem drinking. Alcohol: Clinical and Experimental Research, 47, 756–762. https://doi.org/10.1111/acer.15029

Wood, A. M., et al. (2018, April 14). Risk thresholds for alcohol consumption: combined analysis of individual-participant data for 599,912 current drinkers in 83 prospective studies. Lancet.

Controversies in Alcoholism and Substance Abuse. Edited by Barry Stimmel. (2022, April 30). Routledge.

Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016.

http://www.abct.org/Information/?m=mInformation&fa=fs_ALCOHOL

הורים רבים מכירים את המונח דיכאון אחרי לידה, אבל התופעה של חרדה לאחר לידה מוכרת פחות.

בהומור, אם אתם הורים חדשים, נברך אתכם על הצטרפותכם למועדון החרדות האולטימטיבי.

בהשתייכותם למועדון ההורות האקסלוסיבי, איכות חייכם תלויה מעתה והלאה, כמעט לחלוטין, ברווחתו של גור/ת אדם קטן, הגור שלכם. 

ספוילר - 

רוב ההורים (ואני בהם) סבורים שהחרדה התמידית שמעורר גידול ילדים שווה כל מאמץ והשקעה, כי התוצר הוא משמעות החיים.

אחרים חושבים אחרת. 

מה שחשוב עבורנו הוא להכיר את החרדות ההוריות, שמאפילות על כל חווית חרדה מהעבר. 

יש לה איכות שונה.

על כך נדבר קצת במאמר זה

איתן טמיר,

אבא וראש המכון  

מהי חרדה לאחר לידה?

חרדה היא מצב נפשי שמוביל לסימפטומים כמו דאגות, מתח ותסמינים גופניים כגון עלייה בלחץ הדם.

חרדה שאחרי לידה מתייחסת לחרדה מוגזמת במהלך התקופה שלאחר הלידה, והיא יכולה להחמיר עד כדי הפרעה בתפקוד.

הפרעות חרדה גורמות לחרדה מוגזמת משך 6 חודשים או יותר, אך מומחים רבים סבורים שבמקרה של חרדה אחרי לידה מספיק חודש אחד של סימפטומים.

איילת בורוכוב, מטפלת בחרדות בהריון ולידה בתל אביב, מכון טמיר 

חרדה לאחר לידה לעומת דיכאון לאחר לידה

למרות שהחוקרים יודעים על דיכאון שאחרי לידה הרבה יותר מעל חרדה אחרי לידה, כנראה ש-11-21% מהנשים בארה״ב חוות כזו במהלך ההיריון ואחרי הלידה. 

לפי מחקר מ-2018 כ-75% מהנשים שחוו חרדה אחרי לידה חוו גם דיכאון שאחרי לידה.

למרות ששני המצבים נבדלים זה מזה, ההערכה היא ש-20-25% מהנשים עם הפרעות חרדה ייפתחו דיכאון שלאחר לידה תוך חודשיים מהלידה.

מבחינת סימפטומים, בעוד שכל אחד חווה חרדה באופן שונה, בד״כ נשים עם חרדה אחרי לידה יחוו מחשבות לא נשלטות, דוהרות, מכלות אנרגיה, משבשות, מציפות, חוזרות, לא-הגיוניות/לא-ריאליסטיות או מפחידות.

המחשבות הללו נוטות להתרכז בכמה תחומים, בהם פחד בנוגע לבריאות התינוק והאם, פחד שאחד ההורים יחלה או ימות, תחושה שמשהו רע עומד לקרות, אובססיות או פחדים לא-רציונליים והאשמה עצמית מוגזמת כשמשהו משתבש.

חרדה אחרי לידה יכולה לנבוע גם מסימפטומים גופניים, בהם תשישות לא מוסברת, בעיות שינה, בעיות ריכוז, רגזנות מוגברת, מתח שרירי, תחושת ״על הקצה״, חוסר מנוחה או עצבנות, דפיקות לב מהירות או תחושת בהלה ללא סיבה ברורה

חרדה אחרי לידה עלולה להקשות על האם להיקשר לתינוק ולהשפיע באופן שלילי על התפתחותו הנפשית והגופנית.

אם לא תטופל, החרדה יכולה להוביל להשלכות שליליות חמורותף כמו הזנחת התינוק, או במקרים חמורים אף מותו.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

מרבית ההורים, ובעיקר הורים חדשים, חווים חרדה לעתים קרובות.

הורים המתמודדים עם חרדה חמורה לאחר לידה צריכים לפנות לרופא.

להלן תסמינים שמחייבים זאת:

• סימפטומים שמקשים על מטלות היומיום, על טיפול בתינוק או על הקשר איתו.

• סימפטומים של דיכאון אחרי לידה.

• החמרת סימפטומים נפשיים או גופניים.

• מחשבות על פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק.

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון, לידה, אמהות ופיריון

טיפול בחרדה לאחר הלידה

אפשרויות הטיפול בחרדה אחרי לידה דומות בד״כ לאלה שבהן משתמשים לטיפול בחרדות אחרות:

טיפול בשיחות

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול שיחתי לטווח קצר שיכול ללמד את המטופלת דרכים לשנות דפוסי חשיבה המייצרים חרדה.

• שיטות להפחתת מתח – תרגול של טכניקות הרפיה, מיינדפולנס, יוגה ומדיטציה יכול לעזור בניהול מתח.

טיפול תרופתי

• תרופות נוגדות דיכאון – תרופות מסוג SSRI או SNRI  (מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין ומעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין ונוראפינפרין, בהתאמה) מגבירות את רמתם במוח של מוליכים עצביים שאחראים על ייצוב מצב-רוח.

• תרופות נוגדות חרדה – פועלות להפחתת החרדה, למשל תרופות בנזודיאזפיניות. חסרונן בהיותן ממכרות למדי, מה שמגביל את נטילתן לטווח זמן ממוקד וקצר.

רוב התרופות נוגדות הדיכאון ונוגדות החרדה נרשמות רק במקרים של חרדה שאחרי היריון ברמה בינונית או חמורה, משום שהן עלולות לגרום לתופעות לוואי, ויכולות גם להתערבב עם חלב האם דרך מחזור הדם ולהזיק לתינוק, במידה והוא יונק.

 חן זיו בן עמי, MA, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בהרצליה

איך למנוע חרדה אחרי לידה?

יש גורמים שמגבירים את הסיכון לפיתוח חרדה אחרי לידה ואינם ניתנים למניעה, כמו הפרעת חרדה קיימת,

דיכאון או Baby Blues (דכדוך לאחר לידה), שהוא מצב נפוץ ביותר אך קצר.

מצבים אלה נוטים לגרום לסימפטומים כמו פרצי בכי אקראיים, חוסר מנוחה ועצבנות משך שבוע-שבועיים לאחר הלידה.

נשים עם בעיות נפשיות אחרות, כמו חרדה או דיכאון, צריכות לחפש טיפול בשלב מוקדם ככל האפשר במהלך ההיריון, שכן הדבר עשוי למנוע התפתחות של חרדה/דיכאון שאחרי לידה.

ואולם, יש כמה גורמי סיכון הקשורים פוטנציאלית לחרדה אחרי לידה, הניתנים למניעה במידה זו או אחרת, בהם:

• התרחשות של אירועי חיים מלחיצים רבים

• חוויה של מתח רב במהלך ההיריון

• רמות נמוכות של תמיכה חברתית

• בעיות בהסתגלות לחיים/למערכת היחסים לאחר הלידה

• היסטוריה של היריונות לא רצויים או הפלות

• גישות לא יעילות להתמודדות עם בעיות או שינויים גדולים בחיים

• פחד גדול מהלידה

• פחד לחיי העובר והאם במהלך הלידה

• חרדה לגבי חוסר השליטה שקיים במהלך הלידה

• חוסר ביטחון עצמי ביכולת להתמודד עם הלידה

• חוסר ביטחון בצוות הרפואי שיבצע או יסייע בלידה

• טרדות לגבי המיומנויות והיכולות ההוריות

• מחסור בשינה

• שינויים בעבודה

בהתבסס על גורמי הסיכון הללו, להלן כמה טיפים שיכולים לסייע במניעת חרדה אחרי לידה:

טיפול עצמי

ניהול או הפחתת מתח במהלך ההיריון ואחריו, בניית מערכת תמיכה חברתית חזקה של חברים ומשפחה, למידת דרכי התמודדות עם מתח ושינויים בחיים, שיחה עם הרופאים ואנשי הצוות שיסייעו בלידה על דרכים להפחתת הדאגות ולצבירת יותר ביטחון ושליטה, וכן שינה מספקת ופעילות גופנית.

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

חרדה אחרי לידה היא, אם כן, מצב רפואי נפוץ שאינו מובן די הצורך, ויש מחקרים שמצביעים על כך שהסיכוי לפתח אותה גדול יותר בקורונה.

. כך או כך, מי שסבורה שהיא חווה סימפטומים כאלה, עליה לדבר עם רופא בהקדם האפשרי, שכן טיפול מוקדם יפחית את הסכנה שבהשלכות שליליות לאם ולתינוק.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

24 במרץ 2026

מהו דיכאון קדם-לידתי?

דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה, שנקרא גם דִּכָּאוֹן בהריון / דִּכָּאוֹן פרה-נטלי / Prenatal depression, Antenatal depression, מהווה הפרעה נפשית שכיחה, הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב: 

לפי הסטטיסטיקה 16%-20% מכלל הנשים בהריון חוות דיכאון במהלך ההריון.

כמו כן, לדיכאון לפני הלידה יש השלכות שליליות ארוכות טווח מוכחות ובכוחו להעצים סיכון נפשי בקרב הנשים המתמודדות, בני הזוג, הילדים הגדולים יותר בבית והמשפחה הסובבת. 

טיפול פסיכולוגי, פנים אל פנים או בזום, יסייע ויביא הקלה בתסמינים הדיכאוניים.

מתך דף הפייסבוק של נאוה סמל ז״ל 

החוויה של דיכאון בכלל, וספציפית במהלך ההיריון מהולה ברגשות בדידות.

חברים, משפחה ולפעמים גם בן הזוג, מצפים מנשים הרות להיות שמחות לקראת הרחבת המשפחה, ולעיתים מתעלמים מהאתגרים הנפשיים הקשורים להריון. 

הרבה נשים חשות אשמה או בושה ברגשותיהן, חלקן חוששות שדיכאון מעיד על אי-כשירות להיות אמא.

אבל דיכאון אינו באשמת אף אחד, והוא נחשב כיום למצב רפואי שניתן לטפל בו ולעיתים נגרם בגלל מצב רפואי.

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון, לידה, אמהות ופיריון

קדימה, בואו נדבר על זה על התסמינים, המחקרים, הטיפולים ודרכים לעזרה עצמית:

תסמינים של דיכאון בהריון

דיכאון בהקשר של הריון ולידה מקושר בדרך כלל בדעת הקהל לדיכאון אחרי לידה.

יחד עם זאת, דיכאון שכיח למדי במהלך ההריון עצמו, ובו נתמקד במאמר זה. 

מהם הסימפטומים המרכזיים של דיכאון בהריון?

• חרדה מופרזת ואינטנסיבית לגבי בריאות התינוק.

• הערכה עצמית נמוכה - פגיעה בתחושת הערך העצמי לגבי המסוגלות האימהית והמשפחתית.

• היענות נמוכה לפרגון וביטויי אישור של הסביבה. 

• שימש בחומרים - עישון, אלכוהול וסמים פסיכואקטיביים (כולל גראס).

• מחשבות אובדניות.

• שינויים קיצוניים במשקל, שאינם נובעים ישירות מהפיזיולוגיה של ההריון.

• קשיי שינה - שינת יתר או שינה מועטה מדי.

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בדיכאון, מכון טמיר תל אביב 

מהם הסיכונים הכרוכים בדיכאון במהלך ההריון?

ההפרעה קשורה ללידה בסיכון, לסבירות גבוהה יותר להפלה, למשקל לידה נמוך וללידה מוקדמת.

תינוקות שנולדו לאימהות שסבלו מדיכאון בהריון מצויים בסיכון מוגבר לעיכוב קוגניטיבי ולבעיות התנהגותיות.

לחץ ודיכאון במהלך ההריון קשורים גם לסיכון מוגבר העובר לפתח מחלות מטבוליות בהתבגרות בבגרות, וכן הפרעות נפשיות, כמו דיכאון וחרדה.

ההפרעה אינה פוסחת על אף אוכלוסיה אינה שמורה רק ל״הפתעות״ של הריונות לא מתוכננים - היא פוקדת במידה דומה אמהות המצפות בכיליון עיניים להריון וללידה, גם לאחר טיפולי פוריות וגם במשפחות חד-הוריות וחד- מיניות. 

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

כיצד דיכאון בהריון משפיע על התינוק?

ההשפעות השליליות של דיכאון אימהי במהלך ההריון, או בחודשים הראשונים לחיי התינוק, על בריאותם הפיזית והנפשית של הילדים מוכחות היטב בעשרות מחקרים.

לאחרונה אף אף פורסם מחקר לפיו התמודדות האם עם דיכאון בהריון קשורה בפגיעה קשה במערכת החיסונית של הילדים. 

על פי נתוני האגודה האמריקאית למיילדות וגניקולוגים (ACOG) , בין 14-23% מהנשים ייאלצו להתמודד עם תסמינים של דיכאון בהריון ו-6-14% מההריוניות תיעזרנה בתרופות.

שינויים הורמונליים משפיעים על האיזון הביוכימי במערכת העצבים ומשפיעים ישירות דיכאון וחרדה במהלך ההריון. 

אלה יכולים להחמיר על ידי מצבים חיים קשים, שעלולים לגרום לדיכאון במהלך ההריון.

משפטים עם כוונה מנחמת, שגורמים דווקא להגברת הלחץ הנפשי:

"ילדים זה שמחה... בטוח שתוכלי להתגבר על זה, ואז הכל ירגיש טוב יותר..."

סיכון לדיכאון בהריון שני

מהי ההסתברות של הישנות דיכאון בהריון גם בהריון השני?

אמהות ואבות מוטרדים באשר להסתברות של פריצת דיכאון נשנה במהלך ההריון השני, זאת לאחר דיכאון שפקד את האם במהלך ההריון הראשון או לאחר הלידה.

קשה להעריך במדויק, שכן קיימים משתנים רבים שמשחקים תפקיד בהישנות דיכאון פרה-נטלי, אך עדויות מחקריות מדברות על 30% הישנות בדיכאון לפני הלידה, במידה והופיעה כבר אפיזודה דיכאונית בהריון הראשון. 

ההסתברות להישנות של דיכאון דו-קוטבי, שמתאפיין בתנודתיות במצבי הרוח, גבוהה אף יותר:

סביב 50% של חזרתיות בהריון השני.

כאשר מדובר על שיבה של אפיזודה פסיכוטית לאחר הלידה, ההסתברות לפסיכוזה נוספת מטפסת כבר ל-70%.

טיפולים תרופתיים בדיכאון במהלך ההריון

דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה מהווה בעיה משמעותית עם השלכות שליליות ארוכות טווח עבור נשים, ילדיהן והמשפחה כולה.

אף על פי שתרופות אנטי-דיכאוניות מודרניות נמצאו יעילות ובטוחות, עדיין קיים חוסר וודאות ביחס לשימוש בהן בזמן ההיריון ובהנקה. 

בנוסף, מטופלות רבות חוות תוצאות מאכזבות מטיפולים תרופתיים ומפסיכותרפיה.

על כן, חלקן מעדיפות להימנע מהטיפולים המקובלים, ולפנות לטיפולים אינטגרטיביים המשלבים טיפולים משלימים. 

ההנחיה העיקרית לנשים בהריון היא להמשיך ככל הניתן את אורח החיים שהן ניהלו לפני ההיריון מאשר לשנות ולהפחית תרופות בעיצומם של שינויים הורמונליים.

יחד עם זאת, יש לשקול גם את ההשפעות הביוכימיות, הפסיכולוגיות והבינאישיות השליליות של אי טיפול בדיכאון המופיע בסמוך ללידה.

נשים שמפחיתות את מינון התרופות סמוך ללידה נאלצות להתמודד בדרך כלל עם חזרתם של סימפטומים שעשויים לסכן את בריאותן ואת בריאות העובר.

כמו כן, נשים הנוטלות תרופות באופן קבוע ומתכננות להיכנס להריון שנה או יותר מראש יכולות באופן הדרגתי לצמצם את הטיפול הפרמקולוגי (תחת מעקב רפואי הדוק) ולעבור לטיפולים אינטגרטיביים, מה שעשוי לסייע גם בהפחתת החשיפה של העובר לתרופות הפסיכיאטריות.

באשר להנקה, יש לבחון בקפידה את השפעות התרופות האנטי-דיכאוניות אל מול ההשפעות של תוספי התזונה השונים.

האם תרופות נוגדות דיכאון מסוכנות במהלך ההריון?

המחקרים לגבי בטיחות השימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות מודרניות לנשים בהריון העלו עד כה תוצאות מעורבות לגבי הנזק הפוטנציאלי. 

התרופות חוצות את השליה ועלולות להסב נזקים לעובר, מה שמטריד חוקרים ורופאים רבים.   

לפי מחקרים, טיפול תרופתי בדיכאון ההיריון קשור לתסמינים חולפים, כמו עצבנות ורעידות, שמופיעים אצל 30% מהתינוקות שנחשפו לנוגדי דיכאון ורק במקרים נדירים נמשכים עד שבועיים.

עם זאת, מחקר  מלמד כי נשים בהריון שטופלו בתרופות NON-SSRI נמצאו בסיכון גבוה פי 3.5 להפלה בשליש הראשון בהשוואה לנשים שלא טופלו בתרופות.

מחקר מעניין התמקד בהשפעה של תרופות נגד דיכאון על הקורטקס הפרה-פרונטלי, אזור שאחראי בין היתר על ויסות התנהגות (Ogelman te al, 2024).

המחקר בחן את ההשפעה של סרוטונין על התפתחות קשרים עצביים בקורטקס הקדמי של עכברים. החוקרים מצאו שסרוטונין חיוני להתפתחות תקינה של קשרים אלה, וכי שינויים ברמות הסרוטונין, כמו אלה שנגרמים על ידי תרופות נוגדות דיכאון, עלולים להשפיע על התפתחות חלק זה במוח כמו גם על התנהגות הילד בהמשך חייו.

זאת ועוד, החוקרים מצאו קשר ישיר בין טיפול בפרוזק (פלואוקסטין) בהריון לבין שינויים בהתפתחות הקורטקס הקדם-מצחי אצל ילדים, וכן לסיכון מוגבר לבעיות נפשיות.

חשוב לציין שהמחקר נערך בעכברים, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לאמת את הממצאים בבני אדם.

מעבר לסיכונים, האם טיפול תרופתי לדיכאון בהריון יעיל?

למרות שרוב הנשים ההרות שממשיכות ליטול מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) עבור דיכאון מציגות תסמיני דיכאון מופחתים במהלך ההריון ובתקופה שלאחר הלידה, מחקר חדש מלמד כי אחת משלוש מהן עדיין חווה תסמיני דיכאון חרף נטילת תרופות, ואחת מחמש חווה החמרה בחרדה במהלך ההריון (Mesches et al, 2022).

ללא קשר לתוצאות, שכאמור עדיין אינו בהירות במלואן, מטופלות רבות חוות תוצאות מאכזבות מטיפולי פסיכופרמקולוגיים ופסיכותרפיה. 

חשוב לציין כי נדרש כאן ייעוץ רפואי מושכל כדי לנהל סיכונים בתבונה: למרות שיש לתרופות פסיכיאטריות תופעות לוואי על האם והעובר, קיימים סיכונים לא פחות גבוהים בהפרעה עצמה. במידה ותרופות מופסקות במהלך ההריון, עולה סיכון גבוה יותר להחמרת הדיכאון. משך ומספר אפיזודות הדיכאון טרם ההריון הם המנבאים היעילים ביותר של דיכאון במשך ההריון. גורמי סיכון אחרים כוללים היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון אחרי לידה והיסטוריה של שינויים במצב הרוח בהקשר של מניעת הריון.

טיפול תרופתי לא חייב להיפסק אוטומטית עקב הריון - הצעד החיוני והנכון הוא להתייעץ עם רופא. 

טיפולים פסיכולוגיים בדיכאון במהלך ההריון 

מהם הטיפולים הפסיכולוגיים המומלצים לטיפול בדיכאון קדם-לידתי?

כמו בכל מצוקה נפשית, עזרה פסיכולוגית ממוקדת ומקצועית עשויה לסייע גם כאן.

אם את מחפשת את השיטה שעובדת לפי מחקרים עדכניים, אנו ממליצים על אחת מ-2 השיטות שנמצאו הכי יעילות במחקרים קליניים מבוקרים, עבור נשים המתמודדות עם דיכאון בהריון:

• טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT): מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים ושינוי דפוסי התנהגות.

• טיפול בין אישי (IPT): פסיכותרפיה בין-אישית פועלת לשיפור היחסים והתפקוד החברתי באמצעות טכניקות וכלים שמסייעים נקודתית בהפחתת מצוקה.

השתתפות בקבוצות תמיכה

תכניות תמיכה עשויות לצמצם דיכאון לאחר לידה, למשל, קבוצה המכונה Centering Pregnancy בארה"ב מבוססת על טיפול 'ממוקד לקוח' ומיועדת לנשים לקראת לידה.

הקבוצה מונה 8-10 נשים וכוללת 10 מפגשים, כאשר כל מפגש אורך בין שעה וחצי לשעתיים.

המפגש כולל תמיכה קבוצתית ומתן הסבר אודות נושאים כמו תזונה, דאגות נפוצות, ניהול מתחים ולחצים, צירי לידה ולידה, הנקה וטיפול בתינוק.

מחקר חלוצי שבחן את היעילות של קבוצות תמיכה לנשים בהריון, העלה תוצאות חיוביות נצפו בקרב המשתתפות בקבוצה במהלך ההיריון ולאחר הלידה כולל סיכון מופחת לפיתוח דיכאון לאחר לידה.

כמו כן, קיימות תכניות המבוססות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכוללות 5 שלבים:

הכנה לקראת בואו של התינוק, הלידה והינקות המוקדמת, האמצעית והמאוחרת.

כלומר, התכניות מתחילות מהשבוע ה-30 של ההיריון ועד 10 חודשים לאחר הלידה. 

כשאנחנו מדברים על קבוצת תמיכה, זה לא אומר בהכרח Setting של טיפול - גם מעגל לידה של חברות יעשה עבודה מצוינת.

חשוב לציין כי ההמלצות המקצועיות לקבוצות תמיכה מתאימות להריוניות הסובלות מדיכאון קל עד בינוני , אך דיכאון עמוק מחייב שילוב של פסיכותרפיה ותרופות.

אתר "אמא יקרה" - מיזם של ימית אורבין <

ביופידבק- השתנות קצב הלב

השימוש בביופידבק של השתנות קצב הלב כטיפול משלים עשוי לסייע בשיפור תוצאות הטיפול בדיכאון מג'ורי.

מחקר שנערך הראה שיפור משמעותי ברמת החרדה והמצב הנפשי של נשים שהתמודדו עם דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה.

עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים.

אפליקציה לטיפול בדיכאון בזמן ההיריון

הפיתוח החדשני מגובה במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה ובו נדגמו 72 נשים בהיריון המדווחות על סימפטומים דיכאוניים.

כל הנשים התקינו אפליקציות המדווחות באופן יומיומי, במשך שמונה ימים, על שינויים במצב הרוח שלהן.

נשים אלו הושוו לקבוצה נוספת, שדיווחה על שינויים במצב הרוח באופן יזום באמצעות פורטל שירותים רפואיים.

נמצא כי נשים שהשתמשו באפליקציה, קיבלו יותר שיחות טלפון מאנשי בריאות הנפש גם כאשר לא יזמו פנייה בעצמן.

בנוסף, תחושת השליטה שלהן במצבן הרפואי, כפי שדיווחו היו גבוהות הרבה יותר.

נמצא שכמות שיחות הטלפון שמקבלים מטופלים במצבי דיכאון משפרים באופן כללי את מצב הרוח שלהם.

במחקר זה, הנשים שהשתמשו באפליקציה העוקבת אחר מצב הרוח שלהן, קיבלו עקב כך יותר טלפונים מגורמים רפואיים והדבר שיפר את מצב הרוח הכללי שלהן.

בנוסף, סימפטומים המאפיינים חרדה, שנלווים בדרך כלל לדיכאון בהיריון פחתו גם הם באופן משמעותי.

פיתוח חדשני זה, על אף שמידת יעילותו בהפחתת דיכאון דורשת מחקרים נוספים, מעלה סוגיה חשובה אודות השליטה של אנשים בחייהם בעידן הדיגיטל:

התקופה בה אנו חיים מתאפיינת בשליטה, ניטור ובקרה גבוהים מאוד שפועלים עלינו לעתים מבלי שאנו מודעים להם.

יתכן שאפליקציות לעזרה נפשית, המשמשות מטופלים כדרך יעילה ליצירת קשר עם הפסיכולוג המטפל , מפחיתות את היוזמה האישית ובטווח הארוך את לקיחת האחריות על האספקטים השונים בחיים. עם זאת, ניכר שבטווח המיידי, עבור הנמצאות בקבוצות סיכון, הטכנולוגיה משמשת כהצלת חיים של ממש.

סיכון לאובדנות

נשים בהריון מצויות בסיכון ורמת פגיעות גבוהה לפיתוח הפרעות פסיכיאטריות, אבל לא רק.

לעיתים הסיכון עלול להתרחב גם לסכנה אובדנית.

גורמי סיכון להתאבדות כוללים היסטוריה של פגיעה עצמית או ניסיונות התאבדות בעבר, מחשבות אובדניות, היסטוריה משפחתית של התאבדות, תחושת עקביות של חוסר תקווה והתעללות גופנית בילדות, כאשר התעללות מינית והזנחה קשורות באופן משמעותי לניסיונות התאבדות ולמחשבות על התאבדות אצל הריוניות.

אם אתם, או אדם קרוב אליכם,

מצוי בסיכון אובדני,

צרו קשר עם ער״ן

בשיחת טלפון 1201,

או בהודעת SMS

למספר 0768844400

נשים שאינן נוטלות תרופות ונעזרות בטיפול פסיכולוגי או מי שמעוניינות לנסות טיפולים משלימים במטרה למזער את הצורך בתרופות בתקופה הסמוכה ללידה, תוכלנה להיעזר בשלל טיפולים משלימים.

טיפולים אינטגרטיביים כאלה משלבים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים.

טיפולים אלטרנטיביים בדיכאון לפני הלידה

הספרות תומכת במספר גישות טיפול אינטגרטיביות עבור דיכאון מג'ורי בתקופה הסמוכה ללידה. 

טכניקות אלו משפרות את ההורות ואת ההתקשרות כפועל יוצא מכך גם את מצבו של התינוק.

להלן רשימת הטיפולים והמידע המחקרי לגביהם:

אימון גופני

אימון גופני נמצא כבעל השפעות דומות לפסיכותרפיה ופרמקולוגיה בטיפול בהפרעת הדיכאון, לכן דיכאון פחות נפוץ בקרב נשים פעילות.  פעילות גופנית בזמן ההיריון נחשבת כבטוחה בדרך כלל, פרט לצלילה ולפעילויות ספורט עם סיכון גבוה לפגיעה באזור הבטן. עם זאת, חשוב להתייחס כמובן לסיבוכים רפואיים שונים ולרמת הכושר הכללית של ההריונית. מחקרים הראו שיפורים משמעותיים בדיכאון שלפני הלידה בעקבות פעילות גופנית, במיוחד יוגה.

יש לציין כי הפסקה של פעילות גופנית סדירה מעלה תסמיני דיכאון, וזה מאפיין נשים יותר מגברים, כך מעלה סקירת ספרות שבחנה שישה מחקרים עם 152 משתתפים ומשתתפות מבוגרים שהתאמנו במשך 30 דקות לפחות, שלוש פעמים בשבוע, למשך שלושה חודשים לפחות. 

יוגה

האם יוגה מפחיתה תסמיני דיכאון? 

כן. 

מחקר שפורסם ב-2019 בחן את ההשפעה של אימוני יוגה סדירים על מתמודדים ומתמודדות עם דיכאון קליני.

החוקרים בחנו 15 משתתפים/ות שסבלו מדיכאון קליני ולקחו חלק בתכנית לאימון יוגה לאורך תריסר שבועות. הם השתתפו בשני שיעורים שבועיים של שעה וחצי כל אחד והשלימו גם שיעורי בית של 30 דקות בין מפגש למפגש, שכללו בעיקר משימות נשימה.

לאחר 12 שבועות מדדו החוקרים את הפעילות המוחית של משתתפי המחקר, באמצעות טכניקות להדמיה מוחית ובאמצעות שאלונים מוכרים להערכת מצב הרוח. התוצאות הראו כי הסימפטומים הדיכאוניים של המתאמנים השתפרו מאוד, ממש עד לרמה הסימפטומטית של מי שאינו סובל כלל מדיכאון. המחקר מצא גם כי תסמיני חרדה, שנמצאים בדרך כלל במתאם גבוה עם דיכאון, פחתו באופן משמעותי. 

מחקר נוסף, שפורסם במאי 2020, העלה כי אנשים שמאובחנים עם הפרעות נפשיות, העוסקים באופן קבוע ביוגה אקטיבית סובלים פחות מתסמינים דיכאוניים בהשוואה למי שמתרגלים יוגה בתדירות נמוכה יותר, או מתרגלים צורות התערבות אחרות.

המחקר, שפורסם בכתב העת The British Journal of Sports Medicine מאגד גם ממצאים מגוונים ממחקרים קודמים.

לבונה  

לבונה הוכחה כחומר אנטי-דיפרסנטי:

מחקר חדש ויצירתי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות ג'ון הופקינס והאוניברסיטה העברית בירושלים העלה כי הרחת קטורת לבונה הוכחה כחומר פסיכואקטיבי מפחית דיכאון.

מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן הַמִּדְבָּ֔ר

כְּתִֽימְר֖וֹת עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מֹר֙ וּלְבוֹנָ֔ה..

-- שיר השירים, ג', פסוק ו' 

לבנדר

לבנדר (בעברית - אזוביון) הוכח כחומר טבעי המקל על לחץ וחרדה ומסייע בהרגעה נפשית.

לשמן לבנדר יש היסטוריה בת אלפי שנים - המצרים והיוונים כבר נעזרו בה כאמצעי להקלה רגשית ולטיפולים גופניים שונים. 

המדע של ימינו מאשר את תובנות העבר:

הפעילות הביוכימית של תמציות לבנדר מתבצעת דרך החומר לינאלול (Linalool), תמצית טבעית המצויה בכ-200 צמחים ומסייעת גם בהפחתת כאב, שיפור איכות השינה, אקנה, זיהומים בקטריאליים ודלקות.

לינאלול יוצרת השפעות מרגיעות על המוח, באמצעות עירור של קולטני GABA בנוירונים סנסוריים לריח הממוקמים באף. 

הכנה לקראת הלידה

יש יתרונות רבים בנכונותה של ההריונית מכינה את עצמה ואת הסביבה לקראת התקופה שלאחר הלידה, כמו הקניית מידע לגבי חשיבותן של שינה, תזונה ורגיעה, הכנה פסיכולוגית של האחאים וקריאה על סוגיות כמו קנאת אחאים. 

דיקור

השימוש בדיקור בקרב נשים הרות עם דיכאון מג'ורי הראה שיפור ברמת הדיכאון.

לפי מחקר מ-2014, דיקור נחשב ליעיל ובטוח לשימוש בזמן ההיריון.

טכניקת 'אור בהיר'

אור יום משפיע לחיוב על מצב הרוח, וגם להיפך, חשיכה משפיעה עליו לרעה. 

נשים המצויות בהריון מתקדם במהלך החורף הן בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר הלידה, בהשוואה לנשים ששלהי הריונן מתרחש בחודשי הקיץ, חודשים בהם מספר שעות האור ביממה רב יותר, כך לפי מחקר חדש.

טיפול באמצעות טכניקות 'אור בהיר' נמצא יעיל הן בעבור דיכאון עונתי והן בעבור דיכאון לא עונתי. מדובר באמצעי זול שניתן לשימוש ביתי. יחד עם זאת, התוצאות של השימוש בו עבור דיכאון סמוך ללידה אינן חד-משמעיות, חלקן מצביעות על הפחתת הדיכאון וחלקן לא.

אומגה 3- חומצות שומן

אומגה 3 נמצאה יעילה בטיפול בדיכאון מג'ורי ובסימפטומים דיכאוניים (בייחוד בדיכאון קוגניטיבי) אך היעילות אינה מוכחת בדיכאון המופיע בפרק הזמן הסמוך ללידה.

מסקירת הספרות נמצאו 7 מחקרים מבוקרים . מניתוח התוצאות עולה כי לפחות 3 מהם מעידים על שינוי חיובי כתוצאה מצריכה של אומגה 3 בהפחתת דיכאון לפני הלידה.

מטה-אנליזה חדשה יותרלגבי שאלת היעילות של אומגה 3 לטיפול בדיכאון מעלה תוצאות מעורבות:

חלק מהמחקרים מצביעים על תוצאות חיוביות, בעוד אחרים מייחסים את התוצאות הללו להטיית פרסום, כלומר אפקט פלצבו.

עם זאת, יש לציין כי אומגה 3, במיוחד במינונים של 750 עד 1000 מ"ג של EPA מראה תוצאות טובות יותר מפלצבו.

בכל מקרה, לא דווח על סכנה לאם או לעובר כאשר ההריונית צורכת חומצת שומן זו.

תוספי תזונה של אומגה 3 נחשבים בטוחים לשימוש ומועילים לבריאות הכללית ומסייעים בהקלה על השלכות הלידה. לאור זאת, יש לשקול שימוש בתוספים אלו גם עבור נשים המתמודדות עם דיכאון מג'ורי או נשים שהן בעלות סיכון לפיתוח דיכאון בזמן הסמוך ללידה.

דגים ומאכלי ים בכלל הם מקור מצוין לאספקה טבעית של אומגה 3 ואומגה 6, כך לפי מחקר שהשווה בין תושבי שני איים ליד אוסטרליה, באחד מהם צורכים התושבים שפע של תזונה מדיג, בעוד באי הסמוך נוהגים התושבים לזלול מזון מהיר.

הממצאים אינם מפתיעים:

תושבי האי המרוחק יותר, שכמעט ואינם צורכים ג'אנק פוד, סובלים מחסך בחומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6, הקשורות באופן ספציפי לפיתוח חסינות ועמידות גופנית מפני דיכאון.

חומצה פולית

במחקרים שנערכו נמצא קשר רמות נמוכות של חומצה פולית במהלך ההריון לבין סיכון לפיתוח דיכאון, נזקים מוחיים אצל היילודים ואף פסיכוזה בהמשך החיים. 

מחקר מ-2019  מלמד כי יתכן וקיימת יעילות של צריכת התוסף L-methyl folate, שמופק מחומצה פולית, כאמצעי להפחתת התסמינים ולמניעה של דיכאון בהריון.  

נמצא גם כי אנשים הנוטלים פולאט כתרופת מרשם (B9) עשויים להיות בסיכון נמוך יותר לאירוע אובדני. ספציפית, נמצא שכל חודש של נטילת חומצה פולית היה קשור לירידה מצטברת של 5% בסיכון לניסיון התאבדות במהלך תקופת מעקב של שנתיים.

על פי מישל רוטנשטיין, דיאטנית, מומלץ לצרוך מזונות עשירים בחומצה פולית כדי להגביר את רמת הסרוטונין, שקשור במצב רוח.

מזונות כאלה עשויים לסייע בהולכת סרוטונין כך שישתחרר במוח באופן יעיל יותר.

מזונות עשירים בחומצה פולית כוללים ירקות כהים וירוקים, כדוגמת תרד, כרוב ירוק, אספרגוס, ברוקולי, חומוס ועדשים.

ס-אדנוזיל-ל-מתיונין (s-adenosyl methionine)

SAMe הינו תוסף תזונה של חומצת אמינו המסייע לתפקודי המוח ולהקלה בסימפטומים דיכאוניים.

אף על פי שהוא נחשב בטוח לשימוש בטיפול בכולסטזיס בזמן ההיריון, אין עדויות ליעילותו בטיפול בדיכאון טרום לידתי ולכן אינו מומלץ לשימוש.

קשיבות (מיינדפולנס)

קשיבות הינה מיומנות המשפרת מגוון רחב של בעיות פיזיות ונפשיות.

בניסוי שנערך השתתפו 10 נשים הרות שאובחנו עם דיכאון מג'ורי וקיבלו טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT).

תוצאות הניסוי הצביעו על שיפור משמעותי בשיעורי הדיכאון, הלחץ והחרדה. השיפור אף נמשך כ-6 שבועות לאחר הלידה. ממצאים אלו תומכים בשילוב תרגולי מיינדפולנס בשיעורים של הכנה ללידה.

לסיכום, מיינדפולס מהווה גורם המפחית סיכון לפיתוח חרדה ודיכאון בפרק הזמן הסמוך ללידה.

תוספי מזון מולטי-ויטמינים

תוספי מזון שונים מסייעים בשיפור מצב הרוח אך אין עדות ליעילותם בהפרעות מצב רוח בפרק הזמן הסמוך ללידה, אף על פי שנשים רבות נוטלות אותם בכדי לטפל בהפרעות החרדה והדיכאון.

יש צורך במחקרים קליניים מבוקרים בכדי להבין טוב יותר את ההשפעות שלהם על בריאות האישה ההרה והעובר.

נחושת

קיימת השערה מחקרית כי קיים קשר בין דיכאון לאחר לידה ובין נחושת הממלאת תפקיד במגוון תהליכים פיזיולוגיים כגון סינתזה בין-עצבית, תפקוד ודיכאון.

רמות הנחושת עולות בצורה יציבה ונורמלית במהלך ההיריון וחוזרות במהירות לרמות התקינות (שהיו לפני הלידה) זמן קצר לאחר הלידה.

אולם, בקרב נשים בעלות היסטוריה של דיכאון לאחר לידה רמות הנחושת גבוהות משמעותית  בהשוואה לנשים שלא חוו דיכאון לאחר לידה. יחד עם זאת, עדיין אין ידע מספק בנושא בכדי לקבוע מסקנות חד-משמעיות באשר לטיפול ברמות הנחושת. 

קנאביס

הקשר בין קנאביס לדיכאון מעורר הרבה עניין מחקרי.

השימוש בקנאביס קשור נפוץ למדי בקרב נשים בהריון, למרות שהוא טומן. בחובו מידה לא מועטה של סיכון. 

שתי דוגמאות:  

מחקר שנערך בסן דייגו שבקליפורניה, מדינה בה מאושר שימוש בקנאביס לצרכי פנאי, מרמז על ההשלכות הבעייתיות של עישון מריחואנה אצל אמהות טריות.

החוקרים מצאו כי אמהות מניקות מעבירות לתינוק למעלה ממחצית מכמות ה-THC - הרכיב הפסיכואקטיבי בגראס - באמצעות שומנים בחלב האם. 

במחקר אחר נותחו נתונים מ-27 מחקרים שבחנו שימוש בקנאביס במהלך ההריון ופורסמו בין השנים 1986ל-2022. נשים שצרכו קנאביס במהלך ההריון היו בסיכון גבוה ב-35% ללידה מוקדמת. 

הבעייתיות של גראס בהריון מוכרת ומדוברת, לכן מפתיע שכמעט 3 מתוך 4 נשים הרות בארה״ב אינן רואות שימוש קבוע בקנאביס כסיכון רציני להן או לעובר. 

ממצאים אלו התבססו על ניתוח תוצאות סקר בו השתתפו יותר מ-15,000 נשים הרות משנות הנעורים ועד 44.

נציין את המובן מאליו, למי שיש עוד ספק:

עישון טבק מזיק מאוד לרך הנולד.

נתון זה זה מעוגן היטב בספרות. 

מחקר מ-2022, למשל, העלה כי לעישון במהלך ההריון יש השפעות מתמשכות על התפתחות המוח אצל הילוד. החוקרים בחנו ילדים בגילאי 9 עד 11 ובאופן ספציפ הם זיהו כי חשיפה ארוכת טווח לשימוש בטבק אצל האם ההרה קשורהבלנפח מוחי נמוך יותר אצל התינוק.

מסקנות וראיית הנולד

העשורים הקרובים מבשרים על עליה בקשיים הנפשיים של נשים במהלך 'פרויקט ההיריון'.

כבר כיום ניתן לראות עליה חדה בשיעור ההריוניות המתמודדות עם דיכאון לפני הלידה, בהשוואה לדור הקודם, כלומר כמחצית מהנשים סובלות יותר מדיכאון במהלך ההיריון בהשוואה לאימותיהן. 

לחץ כרוני, חוסר בשינה, הרגלי אכילה, אורח חיים בלתי פעיל והקצב המהיר של החיים המודרניים הכולל לחץ כלכלי ותעסוקה, עשויים לתרום לשכיחות גוברת של דיכאון בקרב צעירים באופן כללי.

השפעתם של אלה משמעותית עוד יותר כאשר אישה נכנסת להיריון, מה גם שהדור הנוכחי של האמהות החדשות חווה שינויים מהירים בטכנולוגיה, ובמדיה החברתית בפרט, אשר בכוחם לתרום ולהעצים תחושות של דכאון, בידוד חברתי ולהדגיש שינויים ביחסים חברתיים.

נשים בהיריון צפויות לעמוד בפני לחצים ייחודיים וספציפיים בסטטוס ההורי החדש -  שיעור הנשים המשתלבות בשוק העבודה צמח באופן תלול ביחס לדורות קודמים, והדרישות הגבוהות והלחצים בעבודה תורמים גם הם לתסמינים דיכאוניים אצל אמהות. ישנו קושי ליצור איזון בין עבודה לבית וגידול המשפחה ולעיתים ישנה תחושה שזה "יותר מדי להתמודד איתו" .

דיכאון של נשים בהיריון מקבל כיום ביטוי שונה מהמוכר, הוא כולל יותר הצפה רגשית ולחץ נפשי חריף, פחות תחושות של "דאון" והשטחה רגשית.

ההנחיה העיקרית לנשים בהריון היא להמשיך ככל הניתן את אורח החיים שהן ניהלו לפני ההיריון מאשר לשנות ולהפחית תרופות בעיצומם של שינויים הורמונאליים.

יחד עם זאת, יש לשקול גם את ההשפעות הביוכימיות, הפסיכולוגיות והבינאישיות השליליות של הבחירה להימנע מטיפול בדיכאון המופיע בסמוך ללידה. 

נשים שמפחיתות את מינון התרופות סמוך ללידה נאלצות להתמודד בדרך כלל עם חזרתם של סימפטומים אשר עשויים לסכן את בריאותן ואת בריאות העובר.     

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

יחד עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

האם מותר לך לקחת תרופות נגד דכאון או חרדה בזמן ההיריון? ד"ר יעל פסטרנק, המרכז הרפואי מאיר. מתוך מדור הורים באתר חדשות 10

שני פרידן גפן (2018). נשיא מכון ויצמן: "לסטרס השפעה על החיווט המוחי; יש קשר בין הלחץ של האם בהריון לבין מחלות בבגרות". מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001258761

Alshaarawy, O., & Vanderziel, A. (2022). Trends and Characteristics of Prenatal Cannabis Use in the U.S., 2002-2019. American Journal of Preventive Medicine. https://doi.org/10.1016/j.amepre.2022.04.027

Beck, C. T. (No date). The effects of postpartum depression on maternal-infant interaction: A meta-analysis. Nursing Research, 298–304.

Borja-Hart, N. L., & Marino, J. (2010). Role of omega-3 fatty acids for prevention or treatment of perinatal depression. Pharmacotherapy, 30(2), 210–216. https://doi.org/10.1592/phco.30.2.210

Byatt, N., Deligiannidis, K. M., & Freeman, M. P. (2013). Antidepressant use in pregnancy: A critical review focused on risks and controversies. Acta Psychiatrica Scandinavica, 127, 94-114.

Chan, J., Natekar, A., Einarson, A., & Koren, G. (2014). Risks of untreated depression in pregnancy. Canadian Family Physician, 60(3), 242–243.

Duko, B., Dachew, B. A., Pereira, G., & Alati, R. (2022). The effect of prenatal cannabis exposure on offspring preterm birth: A cumulative meta-analysis. Addiction.

Eryilmaz, H., et al. (2018). Association of prenatal exposure to population-wide folic acid fortification with altered cerebral cortex maturation in youths. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2018.0180

Evans-Hoeker, E., et al. (No date). Major depression, antidepressant use and male and female fertility. Fertility and Sterility.

Gibbons, R. D., Hur, K., Lavigne, J. E., & Mann, J. J. (2022). Association Between Folic Acid Prescription Fills and Suicide Attempts and Intentional Self-harm Among Privately Insured US Adults. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2022.2990

Hantsoo, L., Criniti, S., Khan, A., Moseley, M., Kincler, N., Faherty, L. J., Epperson, C. N., & Bennett, I. M. (2018). A Mobile Application for Monitoring and Management of Depressed Mood in a Vulnerable Pregnant Population. Psychiatric Services, 69(1), 104–107. https://doi.org/10.1176/appi.ps.201600582

Hedegaard, M., Henriksen, T. B., Sabroe, S., & Secher, N. J. (No date). Psychological distress in pregnancy and preterm delivery. BMJ, 234–239.

Kelly, R., Zatzick, D., & Anders, T. (2001). The detection and treatment of psychiatric disorders and substance use among pregnant women cared for in obstetrics. The American Journal of Psychiatry, 158(2), 213–219. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.158.2.213

Kim, D. R., O’Reardon, J. P., & Epperson, C. N. (2010). Guidelines for the Management of Depression During Pregnancy. Current Psychiatry Reports, 12(4), 279–281.

Mesches, M. H., et al. (2022). Trajectories of Depressive and Anxiety Symptoms Across Pregnancy and Postpartum in Selective Serotonin Reuptake Inhibitor‐Treated Women. Psychiatric Research & Clinical Practice. https://doi.org/10.1176/appi.prcp.20210034

Misri, S., Oberlander, T. F., Fairbrother, N., Carter, D., Ryan, D., Kuan, A. J., et al. (No date). Relation between prenatal maternal mood and anxiety and neonatal health. Canadian Journal of Psychiatry, 684–689.

Morgan, J. A., et al. (2018). Does ceasing exercise induce depressive symptoms? A systematic review of experimental trials including immunological and neurogenic markers. Journal of Affective Disorders, 234, 180-192.

Nulman, I., Rovet, J., Stewart, D. E., Wolpin, J., Gardner, H. A., Theis, J. G., et al. (No date). Neurodevelopment of children exposed in utero to antidepressant drugs. New England Journal of Medicine, 258–262.

Ogelman, R., Gomez Wulschner, L. E., Hoelscher, V. M., et al. (2024). Serotonin modulates excitatory synapse maturation in the developing prefrontal cortex. Nature Communications, 15, 1368. https://doi.org/10.1038/s41467-024-45734-w

Phelps, J. (2023, December 19). Antidepressant Risk/Benefit: Fish Oil Versus Placebo. Psychiatric Times. Retrieved from https://www.psychiatrictimes.com/view/antidepressant-risk-benefit-fish-oil-versus-placebo

Ramoz, L. L., & Patel-Shori, N. M. (2014). Recent changes in pregnancy and lactation labeling: Retirement of risk categories. Pharmacotherapy, 34, 389-395.

Ryan, D., Milis, L., & Misri, N. (2005). Depression during pregnancy. Canadian Family Physician, 51(8), 1087–1093.

Ulmer‐Yaniv, A., Djalovski, A., Priel, A., Zagoory‐Sharon, O., & Feldman, R. (2018). Maternal depression alters stress and immune biomarkers in mother and child. Depression and Anxiety.

Wichman, C. L., & Stern, T. A. (2015). Diagnosing and Treating Depression During Pregnancy. The Primary Care Companion for CNS Disorders, 17(2).

Yonkers, K. A., et al. (2009). The management of depression during pregnancy: A report from the American Psychiatric Association and the American College of Obstetricians and Gynecologists. Obstetrics and Gynecology, 114(3), 703–713.

Zeskind, P. S., & Stephens, L. E. (No date). Maternal selective serotonin reuptake inhibitor use during pregnancy and newborn neurobehavior. Pediatrics, 368–375.

Zou, R., Boer, O. D., Felix, J. F., et al. (2022). Association of Maternal Tobacco Use During Pregnancy With Preadolescent Brain Morphology Among Offspring. JAMA Network Open, 5(8), e2224701. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2022.24701

Zuckerman, B., Amaro, H., Bauchner, H., & Cabral, H. (No date). Depressive symptoms during pregnancy: Relationship to poor health behaviors. American Journal of Obstetrics and Gynecology, 1107–1111.

http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/perinatal-depression-evidence-based-review-integrative-treatment

https://www.tipulpsychology.co.il/articles/anxiety-during_pregnancy.html