תסמונת מינכהאוזן | ההפרעה המדומה הקשה ביותר לטיפול

תסמונת מינכהאוזן

מהי תסמונת מינכהאוזן?

סינדרום מינכהאוזן היא הפרעה מדומה (Factitious Disorder) - הפרעה נפשית שבה באופן חוזר ומכוון אדם מתנהג כאילו הוא סובל ממחלה גופנית או נפשית, בה בעת שאיננו באמת חולה. 

תסמונת מינכהאוזן היא הסוג החמור ביותר של מחלה מדומה ומרבית התסמינים אצל אנשים הלוקים בה קשורים לחולי גופני (תעוקת חזה, בעיות במערכת העיכול או חום) ולא לסימפטומים של הפרעה נפשית. 

הראשון לנסח את ההפרעה, על שמו של הברון הבדאי ממינכהוזן,  היה ריצ'רד אשר (Richard Asher), במאמר שפורסם בתחילת 1951 בכתב העת המדעי The Lancet.

 

תסמונת מינכהאוזן נחשבת לחולי נפשי מכיוון שהיא נקשרת לקשיים רגשיים חמורים, והיא קרויה על שם הברון ממינכהאוזן, קצין גרמני בן המאה ה-18, שהיה ידוע בקישוט הסיפורים אודות חייו והתנסויותיו. 

 

 

תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח, או באמצעות צד שלישי

כאן מדובר בהפרעה חמורה ביותר, בה אדם יוצר סימפטומים רפואיים אצל אדם אחר על מנת ללוות אותו לטיפול רפואי, כאשר לרוב מדובר באדם הנמצא תחת חסותו - כמו ילד או הורה מבוגר.

 

אנשים עם תסמונת מינכהאוזן מייצרים או מגזימים סימפטומים במתכוון, במספר דרכים: 

 

  • הם עשויים לשקר או לבדות תסמינים.

  • לפגוע בעצמם על מנת לגרום לסימפטומים.

  •  לשנות תוצאות בדיקות (למשל לזהם בדיקת שתן).

 

סימני אזהרה אפשריים לתסמונת מינכהאוזן כוללים:

  • היסטוריה רפואית דרמטית אך לא עקבית

  • סימפטומים לא ברורים שלא ניתן לשלוט בהם ומחמירים או משתנים עם התחלת הטיפול

  • התדרדרות צפויה לאחר שיפור המצב

  • ידע כללי נרחב אודות בתי חולים ו/או טרמינולוגיה רפואית

  • תיאורי מחלה על ידי המטופל הלקוחים מתוך ספרי לימוד

  • נוכחות של צלקות ניתוח מרובות

  • הופעה של תסמינים חדשים או נוספים לאחר תוצאות בדיקה שליליות

  • נוכחות סימפטומים רק כאשר המטופל נמצא אחרים או כשמסתכלים עליו

  • מוכנות או רצון עז לעבור בדיקות רפואיות

  • ניתוחים או פרוצדורות אחרות

  • היסטוריה של חיפוש טיפול במספר רב של בתי חולים, מרפאות ורופאים, לעתים אפילו בערים שונות

  • אי-רצון של המטופל לאפשר לרופאים לשוחח עם בני משפחתו, חבריו או רופאיו הקודמים 

  • בעיות בזהות ובהערכה העצמית

 

 

גורמים

הגורם המדויק לתסמונת אינו ידוע, אך חוקרים מחפשים אחר התפקיד הביולוגי והגורמים הפסיכולוגיים להתפתחות ההפרעה.

יש תיאוריות המציעות שהיסטוריה של ניצול או הזנחה בילדות, או היסטוריה של חולי תכוף שדרש אשפוז, עשויות להוות גורמים בהתפתחות התסמונת.

חוקרים לומדים גם את הקשר האפשרי להפרעות אישיות, הנפוצות בקרב אנשים עם תסמונת מינכהאוזן.

תסמונת מינכהאוזן נחשבת למצב נדיר, אך קשה לדעת מהי תפוצתה במדויק, זאת בשל האופי מוליך השולל המאפיין את הלוקים בה.

נוסף על כך, מכיוון שאנשים עם התסמונת נוטים לחפש טיפול במוסדות רבים, הדבר עלול להוביל לסטטיסטיקה שגויה.

עם זאת, ידוע כי התסמונת נפוצה יותר בקרב גברים, ולמרות שהיא יכולה להתרחש בקרב ילדים - לרוב היא תופיע אצל בוגרים צעירים.

 

  

אבחון

בשל אותו מרמה המאפיין את ההפרעה, קשה מאוד לאבחנה. ראשית יהיה על הרופא לשלול כל מחלה גופנית ונפשית אפשרית לפני שישקול אבחון של תסמונת מינכהאוזן.

אם לא תימצא כל סיבה גופנית לסימפטומים, או במצב בו דפוס הסימפטומים הגופניים המתוארים על ידי המטופל ירמז על כך שהוא עצמו הגורם להם, סביר שהמטופל יופנה לפסיכיאטר או לפסיכולוג המומחה באבחון ובטיפול בהפרעות נפשיות, וזה ישתמש בראיונות וכלי הערכה שתוכננו במיוחד עבור אדם עם תסמונת מינכהאוזן.

אבחון ההפרעה יתבסס על שלילת האפשרות של חולי פיזי או נפשי ממשי ועל גישתו והתנהגותו של המטופל.

 

 

טיפול

למרות שאדם הלוקה בתסמונת מחפש אחר טיפול להפרעות השונות שהוא ממציא, לעתים קרובות הוא יסרב להודות או לחפש טיפול דווקא לתסמונת מינכהאוזן עצמה. הדבר הופך את הטיפול בלוקים בהפרעה לאתגר גדול וצפי ההחלמה אינו מעודד.

 

כאשר מתחילים בטיפול, המטרה הראשונה תהיה לשנות את התנהגותו של המטופל ולהפחית את השימוש הלא ראוי או המופרז במשאבים רפואיים. כאשר המטרה מושגת, ימשיך הטיפול ויכוון לפתור את הבעיות הפסיכולוגיות שבבסיס ההפרעה, אלה שגורמות להתנהגויותיו. מטרת מפתח נוספת היא לסייע למטופל להימנע מאבחנות והליכים רפואיים מסוכנים ולא חיוניים. כמו בהפרעות מדומות אחרות, הטיפול העיקרי בתסמונת מינכהאוזן הוא פסיכותרפיה וטיפול שיחתי.

 

לרוב הטיפול מתמקד בשינוי החשיבה וההתנהגות (טיפות קוגניטיבי-התנהגותי). טיפול משפחתי יכול גם הוא לסייע בלימוד בני המשפחה כיצד לא לתגמל או להעצים את ההתנהגות שמייצרת ההפרעה.

אין תרופות להפרעות המדומות עצמן, אך ניתן לרשום טיפול תרופתי להפרעות נלוות, כמו דיכאון או חרדה. השימוש בתרופות אצל אנשים עם הפרעות מדומות דורש השגחה קפדנית, בשל החשש שהמטופל יעשה בתרופות שימוש מזיק.

אנשים עם תסמונת מינכהאוזן נמצאים בסיכון לבעיות בריאותיות ואפילו למוות הקשורים לפגיעה עצמית והם עשויים גם לסבול מתגובות או בעיות בריאותיות הקשורות לבדיקות, לטיפולים ולהליכים הרפואיים הרבים שהם עוברים.

עוד הם נמצאים בסיכון גבוה לשימוש בחומרים ממכרים ולניסיונות התאבדות.

מכיוון שרבים הלוקים בהפרעות מדומות מכחישים את הזיוף או את העובדה שהם גורמים לסימפטומים בעצמם ולא יחפשו טיפול או יעקבו אחר הוראות המטפל, החלמתם תלויה ברופא או באדם קרוב שיזהו או יחשדו במצב ויעודדו את הלוקה בהפרעה לקבל טיפול רפואי מתאים ולהיצמד אליו. ישנם אנשים עם תסמונת מינכהאוזן הסובלים מאפיזודה קצרה או שתיים של סימפטומים, אך במרבית המקרים התסמונת היא כרונית וקשה מאוד לטיפול.

 

 

מקורות:

 

Richard Asher, M.D. Lond., M.R.C.P. (1951). MUNCHAUSEN'S SYNDROME. VOLUME 257, ISSUE 6650, P339-341.

 

Weber B, Gokarakonda SB, Doyle MQ. Munchausen Syndrome. [Updated 2021 Jul 10]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK518999/ 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021