מריחואנה כטיפול בדיכאון: מבט ביקורתי על קשר מורכב

קנאביס הוא חומר די מבלבל.

מחד, ראיות אנדוקדוטליות ומחקרים קליניים מצביעים על כך שקנאביס עשוי לעזור בהפחתת הסימפטומים של דיכאון.

מאידך, הקנאביס הוא גם חומר פסיכואקטיבי מדכא שעלול להביא עמו תחושות הקשורות בתסמיני דיכאון .

קנאביס בהחלט לא מתאים לכל אחד:

עבור חלק מאיתנו צריכת קנאביס מבטיחה רוגע ושקט בראש, בעוד שעבור אחרים קנאביס הוא גם מעורר והלוצינוגן. 

למשל רבים חווים התקף חרדה תוך גדי עישון קנאביס ולא חסרות תופעות לוואי פסיכולוגיות נוספות.

במאמר זה נבחן את היתרונות והחסרונות האפשריים של השימוש בקנאביס כטיפול בדיכאון, איך להשתמש בו באופן בטוח, ומתי כדאי להתייעץ. 

קנאביס כמזור נפשי

היסטורית, השאלה לגבי יעילותו של קנאביס רפואי כטיפול בהפרעות נפשיות היא ארוכת שנים. 

מחקרי עבר הסיקו כי טיפול בדיכאון באמצעות טטראהידרוקנאבילנול (THC) אינו עובד.  

למשל, שני מחקרים משנות ה-70 בדקו את היעילות של קנאביס כטיפול בדיכאון: 

לא רק ששניהם מצאו כי קנאביס אינו משיג תגובה אנטי-דיכאונית, הם גם זיהו קשר בין צריכת קנאביס לבין תגובות דיספוריות, פסיכוטיות וחרדתיות.

• במחקר הראשון אותו ערכו קוטין ועמיתיו, 8 מטופלים מאושפזים שלא נטלו תרופות (4 עם דיכאון דו-קוטבי ו-4 עם דיכאון קליני חד-קוטבי) קיבלו פלסבו משך 7 ימים, לאחר מכן נטלו משך 7 ימים, פעמיים ביום, THC דרך הפה במינון של 0.3 מ״ג/ק״ג, ולאחר מכן עוד 7 ימים של פלסבו.  שיעור הנשירה במהלך נטילת ה-THC עמד על 50%, בשל תופעות לוואי כמו התקפי חרדה חמורים ודפרסונליזציה כבר עם קבלת המנה הראשונה. 

• במחקר שערכו אבלון וגודווין, 13 מטופלים מאושפזים (5 עם דיכאון דו-קוטבי ו-8 עם דיכאון קליני חד-קוטבי) נצפו משך 3 שבועות ולאחר חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי אחת קיבלה 5 מ״ג THC ביום, עד 20 מ״ג פעמיים ביום, וקבוצת ניסוי שקיבלה פלצבו. 7 משתתפים חוו תגובות דיספוריות ו-6 נשרו בשל תגובות פאניקה או הפרעות פסיכוטיות, שהופיעו כבר בקבלת המנה הראשונה.

האם קנאביס עוזר כטיפול בדיכאון?

הקנאביס הוא הזרעים, הגבעולים, העלים והפרחים היבשים של צמח הקנאביס. בצמח יש למעלה מ-100 כימיקלים של קנבינואידים, כולל קנבידיול (CBD) וטטרהידרוקנבינול (THC).

הFDA לא אישרה את השימוש בקנאביס לטיפול בדיכאון.

המחקר האם הקנאביס יעיל לטיפול בדיכאון עדיין בשלבים הראשוניים. אולם, קיימות ראיות המצביעות על כך שהקנאביס עשוי להיות מועיל לחלק מהאנשים.

מחקר עליו דווח באתר מעריב, בוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון.

החוקרים בדקו את השפעת הקנאביס על מדגם ענק של 12 אלף מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה.

הממצאים העלו כי שימוש מצומצם בחומר מועיל להפגת התסמינים אך שימוש ממושך דווקא מגביר אותם בטווח הארוך.

לדוגמה, מחקר רטרוספקטיבי מ-2022 בחן 7,362 משתתפים במרפאות לבריאות הנפש הציבורית ברחבי קנדה.

משתתפי המחקר חיפשו טיפול לחרדה ודיכאון ומילאו שאלונים בעת ההערכה הראשונית ולפחות בזמן ביקור מעקב אחד.

התוצאות מלמדות על שיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון בתחילת המחקר בהשוואה לסופו.

זאת ועוד, במחקר אחר נשים שהשתתפו דיווחו באופן עצמאי שעישון קנאביס עזר להן להתמודד עם דיכאון לאחר לידה.

מהצד השני, סקירה מאוסטרליה ובריטניה הגיעה למסקנה כי אין עדויות מספקות לתמוך בשימוש בקנאביס רפואי כטיפול במצוקה נפשית. 

המחקר בחן את התועלת של קנאביס רפואי במצבים נפשיים. הסקירה הקיפה 83 מחקרים שפורסמו מינואר 1980 עד אפריל 2018.

בשורה התחתונה, המחקר חשף כי אין הוכחות חזקות דיין שתומכות בקנאביס רפואי כאמצעי המשפר מצבים נפשיים כמו דיכאון, פסיכוזה, ADHD או PTSD.

ישנם דיווחים על תועלת מצומצמת לאנשים עם תסמיני חרדה, אך העדויות אינן חזקות.

בנוסף, השימוש בקנאביס עלול לגרום לתופעות לוואי והחמרת המצב הנפשי. לפי הנתונים, הסיכון לתופעות לוואי כפול בקרב אנשים עם מצוקה נפשית. 

האם קנאביס עלול  לגרום לדיכאון?

קיים קשר בין הקנאביס לדיכאון. אך אין ברור אם הקנאביס הוא הגורם הישיר לדיכאון או שאנשים עם דיכאון נוטים יותר להשתמש בו בכמויות גבוהות.

חלק מהמחקרים הצביעו על דיכאון כגורם סיכון מרכזי לפיתוי התמכרות לקנאביס. זה עשוי להוביל אנשים להתחיל להשתמש בקנאביס יותר תדיר או להסתמך עליו כשיטת התמודדות.

הCDC אזהרה כי השימוש בקנאביס יכול לגרום לחרדה ופרנואיה במקרים מסוימים, במיוחד אם אדם משתמש בו באופן תדיר או בכמויות גבוהות. ישנה גם סיכון לפסיכוז זמני.

סיכונים של קנאביס לדיכאון

קנאביס עלול לגרום לתופעות לוואי גופניות ונפשיות, שעשויות להיות זמניות או ארוכות טווח: 

בין התופעות הגופניות

• פגיעה במוטוריקה, המתבטאת למשל בזמן תגובה איטי.

• דופק מהיר או לא סדיר.

• תחושת עייפות או ישנוניות.

• סחרחורת.

• בעיות בנשימה.

בין התופעות המנטליות

• שינוי בחוויות החושיות. 

• תנודות במצב רוח.

• רמת חרדה מוגברת.

• קושי לחשוב בבהירות והפחתת היכולת לפתור בעיות.

• ירידה בזיכרון.

• שינוי בתחושת הזמן.

• תופעות של ניתוק - דפרסונליזציה ודריאליזציה.

מנות גבוהות של קנאביס עלולות לגרום להלוצינציות ושימוש יומיומי בקנאביס עלול לגרום לפסיכוזה.

בנוסף, השימוש בקנאביס במהלך ההיריון וההנקה עשוי לפגוע בבריאות הילד ובהתפתחותו.

חוסר מימוש, דיכאון וגראס

כל תקופה והאתגרים ההתפתחותיים שלה.

כשמדברים על בוגרים צעירים, כמו חיילים משוחררים, סטודנטים וכל מי שנמצא בטווח של העשור השלישי לחייו, אתגר מרכזי הוא מימוש בחיי הקריירה.

למעשה, ההתבגרות והבגרות הצעירה מתכנסות לתהליך מתמשך של חיפוש אחר זהויות, אחר התשוקות והתכנון לעתיד.

נראה שהשימוש בקנאביס עלול להכביד על תהליך זה ולחבל בו.

וזה לא פשוט להימנע - מחקר קנדי שבחן את מידת חופש הבחירה של סטודנטים לתואר ראשון להשתמש במריחואנה, העלה כי ברירת המחדל שלהם היא לעשן, בעוד שבחירה להימנע מעישון מחייבת מאמץ מודע יותר (Mostaghim & Hathaway, 2013).

כאשר בוגר צעיר משתמש בקנאביס באופן תדיר, המציאות שבה הוא חי עלולה להתעוות.

במקום להתמודד עם קשיים, ללמוד מהם ולהתגבר עליהם, הוא יכול למצוא את עצמו בורח לעוד ועוד ערבים של ניקוי ראש, שמאפשרים לו להפסיק לחשוב אבל מפריעים לו להתמודד עם החיים באופן פרואקטיבי. 

האם קנאביס בטוח לשימוש עבור מתבגרים עם דיכאון?

יש מעט מחקר בנושא שימוש בקנאביס בבני נוער עם דיכאון, אבל הCDC הזהירה כי הקשר בין השימוש בקנאביס לבין פריצה של פסיכוזה הוא חזק יותר אצל אנשים שהתחילו להשתמש בקנאביס בשנות הנעורים שלהם. באופן דומה, אנשים שהתחילו להשתמש בקנאביס בשנות הנעורים חשופים לסיכון גבוה יותר להתמכרות לקנאביס.

שימוש בקנאביס עלול להשפיע באופן שלילי על האופן בו מתפתח מוח של מתבגרים ופוגע ביכולתו לבנות חיבורים בין האזורים האחראיים לחשיבה, למידה וזיכרון.

מכיוון שהמוח של המתבגר עדיין מתפתח, קיימות הסתייגויות אתיות באשר לביצוע מחקרים על השפעת קנאביס על בני נוער.

במקרים בהם המתבגר מקבל טיפול תרופֹתי נוסף לדיכאון, קיים סיכון לאינטראקציות בין התרופות לקנאביס.

בכל מצב יש להתייעץ על טיפול בדיכאון תוך כדי שימוש בקנאביס עם פסיכיאטר לילדים ונוער.

שימוש בטוח בקנאביס

לפני שמתחילים להשתמש בקנאביס, חשוב להתייעץ עם רופא, במיוחד אם הייתה ניהילה עצמאית ללא תמיכה. ישנם טיפולים רבים ובטוחים לדיכאון שהרופא יכול להמליץ עליהם.

אם אדם מעוניין בהשתמשות בקנאביס לטיפול בדיכאון, יש כמה דברים שצריך לשקול. ראשית, הקנאביס אינו חוקי בכל המדינות. במקומות שבהם הוא חוקי, ייתכן שהרופאים ימליצו עליו רק למצבים מסוימים, שיכולים להשתנות ממדינה למדינה.

אנשים שיכולים לקבל המלצה מהרופא לשימוש בקנאביס צריכים להפעיל בזהירות ולהיעזר בהנחיותיו.

בנוסף לכך, יש מספר הנחיות כלליות לשימוש בטוח בקנאביס:

• שים את החומר במקום בלתי נגיש לילדים ולחיות מחמד.

• התחל בכמות קטנה להערכת המינון המתאים.

• אל תעשן קנאביס ליד אחרים, במיוחד ליד ילדים ובני נוער.

•  התעקש על איכות: חשוב לרכוש קנאביס ממקומות מהימנים ומאומתים ולבחון את טיב הזן והצמח, כדי שלא יכיל תוספים כימיקלים שיכולים להזיק.

• אל תשתמש בקנאביס עם אלכוהול ותרופות אחרות.

• התיעץ עם רופא לפני השימוש בקנאביס לצד תרופות מרשם.

• אל תשתמש בקנאביס לפני או במהלך מצבי סיכון גבוה, כמו נהיגה.

• חפש עזרה רפואית אם הקנאביס גורם לתופעות לוואי או אם תסמיני הדיכאון מתגברים.

בואו לדבר עם מישהו

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Ablon, S. L., & Goodwin, F. K. (1974). High frequency of dysphoric reactions to tetrahydrocannabinol among depressed patients. The American journal of psychiatry, 131(4), 448–453.

Akers, A. S. (2022, November 30). Depression and marijuana (cannabis): What to know. Medical News Today. https://www.medicalnewstoday.com/articles/depression-and-marijuana

Ayisire, O. E., Okobi, O. E., Adaralegbe, N. J., Adeosun, A. A., Sood, D., Onyechi, N. P., Agazie, O., Shittu, H. O., Akinsola, Z., Nnaji, C. G., Owolabi, O. J., Umeh, N. J., Imobighe, I. C., Adedoyin, A. M., & Usman, M. (2022). The Use of Cannabis and Its Effects on Postpartum Depression. Cureus, 14(8), e27926. https://doi.org/10.7759/cureus.27926

Black, N., Stockings, E., Campbell, G., Tran, L. T., Zagic, D., Hall, W. D., Farrell, M., & Degenhardt, L. (2019). Cannabinoids for the treatment of mental disorders and symptoms of mental disorders: a systematic review and meta-analysis. The lancet. Psychiatry, 6(12), 995–1010. https://doi.org/10.1016/S2215-0366(19)30401-8

Feingold, D., & Weinstein, A. (2021). Cannabis and Depression. Advances in experimental medicine and biology, 1264, 67–80. https://doi.org/10.1007/978-3-030-57369-0_5

Jacobus, J., Courtney, K.E., Hodgdon, E.A., & Baca, R. (2019). Cannabis and the developing brain: What does the evidence say? Birth Defects Research, 111(16), 1302–1307. https://doi.org/10.1002/bdr2.1572

Kotin J, Post RM, Goodwin FK. Δ9-Tetrahydrocannabinol in Depressed Patients. Arch Gen Psychiatry. 1973;28(3):345–348. doi:10.1001/archpsyc.1973.01750330041007

Mostaghim, A., & Hathaway, A. D. (2013). Identity Formation, Marijuana and "The Self": A Study of Cannabis Normalization among University Students. Frontiers in psychiatry, 4, 160. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2013.00160

Sachedina, F., Chan, C., Damji, R. S., & de Sanctis, O. J. (2022). Medical cannabis use in Canada and its impact on anxiety and depression: A retrospective study. Psychiatry research, 313, 114573. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2022.114573