תרופות נוגדות דיכאון - חדשות, מחקרים, סוגים, הבדלים והמלצות

דרג פריט זה
(63 הצבעות)
טיפול תרופתיבבדיכאון - מחקרים, מאמרים וסוגים טיפול תרופתיבבדיכאון - מחקרים, מאמרים וסוגים

תרופות נגד דיכאון

דיכאון, הפרעת מצב רוח נפוצה ומוכרת ביותר, פוגעת בכ-5% מאוכלוסיית העולם בשלב מסוים בחיים, כאשר לרוב נשים מאובחנות בהפרעה יותר מגברים. 

דיכאון מאובחן בהתאם למידת הסבל שנגרם לאדם ובהתאם למידת הפגיעה בתחומי חייו ולתפקודו התקין. 

  

כשאדם מאובחן בדיכאון, מציע העולם הפסיכיאטרי והפסיכולוגי טיפול בשני מישורים- טיפול תרופתי וטיפול נפשי.

המישור התרופתי נקבע לרוב על ידי פסיכיאטר, המאבחן שהאדם סובל מדיכאון ורושם לו תרופות מרשם, למרות שכיום, מרבית המרשמים ניתנים על ידי רופא משפחה.  

טיפול תרופתי נגד דיכאון נמצא במגמת עליה חדה  בשיעור המשתמשים בארה"ב - נתונים עדכניים מדברים על צמיחה של מאות אחוזים תוך 5 שנים. גם אצלנו בישראל התמונה דומה, אנחנו בעלייה דרמטית. העליה החדה בתרופות מרשם נוגדות דיכאון בולטת בקרב מטופלים ללא אבחנה פסיכיאטרית כלשהי. 

עבור מרבית המטופלים, הטיפול האופטימלי כולל תרופות מהדור החדש, ממשפחת ה- SSRI (שפועלות על סרוטונין) ו- SNRI (שעובדות על נוראפינפרין). תרופות אלה עוזרות עם למתמודדים עם הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והפרעות רבות נוספות, כמו כאבים כרוניים ו-ADHD

 

 תרופות נגד דיכאון מחקרים קליניים

 

לאחר שנבחרה התרופה האנטי-דיכאונית, ייקבע המינון  בהתאם לגיל המטופל, לקיומן של הפרעות פסיכיאטריות מקבילות, לתופעות הלוואי ולתגובות בין-תרופתיות. במידה ומופיעות תופעות לוואי משמעותיות, מוחלף המינון או שמוחלפת התרופה. 

מנגנון הפעולה הביוכימי שמביא לשינוי במצב הרוח עובד באופן דומה ברוב התרופות:  הן גורמות לעיכוב ספיגה מחדש (reuptake) של נוירוטרנסמיטורים שנשארים פרק זמן ממושך יותר בתוך הסינפסות - המרווח בין הנוירונים.  הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) שייכים, רובם ככולם,  למשפחת הקטקולמינים -  סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין

 

 

היסטוריה של טיפול תרופתי בדיכאון

מרבית תרופות המרשם הפסיכיאטריות התגלו לגמרי במקרה. בשנות ה-50 גילו חוקרים את האמיפרמין, תרופה נגד אלרגיה שהתגלתה כמשפרת מצב רוח ממשפחת הטריציקליות.

בהמשך התפתחה השערת הסרוטונין והשפעתו החיובית. 

אחריה הגיע דור הפרוזק, שהציע גלולות מצב רוח להמונים, עד שהתחוורו תופעות הלוואי. לאחר מכן פותחו התרופות מהדור החדש,  השייכות למשפחת  ה- SSRI וה-SNRI,  בה כלולות ציפרלקס, אפקסור, סרנדה, לוסטרל, מירו (מירטאזאפין) או בופרופיון (זיבן) לצד רבות אחרות. 

כיום מוצעות בישראל למעלה מ-30 תרופות נגד דיכאון, השייכות ל-6  משפחות שלכולן רציונל ביוכימי דומה.

 

 

סוגי תרופות נגד דיכאון 

יש כאמור כמה סוגים של תרופות אנטי-דיכאוניות:

 

תרופות מהדור הקודם

זכות הראשונים שמורה לתרופות החלוציות להפחתת דיכאון - הטריציליקים הלא-ספציפיים (TCA) ומעכבי מונואמין-אוקסידז (MAO-I). אט אט צצו חסרונותיהן ופותחו התרופות החדשות של ימינו: 

 

 

  • NASSA - משפיעות סלקטיבית על דופמין ונוראפינפרין, ולרוב ניתנות בשילוב של תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות - מירו (רמרון) ו-מיאנסרין (בונסרין)

 

 

 

תרופות מהדור החדש 

 

 

 

 

תרופות חדשות בתהליך מחקר

 

טרובלט

מחקר חדש שפורסם על ידי צוות חוקרים ממרכז הר סיני בניו יורק, מפיח תקווה לגבי טיפול מוצלח מאוד בדיכאון קליני באמצעות תרופה קיימת, טרובלט, המשמשת כיום לטיפול בפרכוסים.

המחקר הצליח להראות הפחתה ב-45% בתסמינים הדיכאוניים, בעוד תרופות נוגדות דיכאון קיימות משיגות 30% בלבד

 

קליפסול

אחת התרופות המסקרנות של 2018 היא קליפסול, הניתנת בזריקה, משאף ולאחרונה גם באמצעות גלולה.

קליפסול היא נגזרת של קטמין, סם מסיבות שעובר התאמה הדרגתית לתרופה לגיטימית (הקדשנו תת-פרק מיוחד לקטמין בהמשך המאמר). 

קליפסול עובדת על הנוירוטרנסמיטר גלוטמט, פועלת במהירות עצומה ואינה קשורה כמעט לסרוטונין.

התרופה עדיין לא אושרה על ידי FDA אך היא בהחלט נראית מבטיחה. לפי הקבוצה שמובילה את המחקר באונ' קולומביה, עוד שנה שנתיים יצליחו למתן את תופעות הלוואי הדיסוציאטיביות של קטאמין ולהעלות אותה למדף, למרות שכבר היום היא נחשבת בטוחה ומראה תוצאות מיידיות.

 

 Serotonin system

 

 

 

 

האם התרופות  עובדות?

בתחילת השנה רצה במדיה החברתית תיאוריה חדשה, לפי תרופות נוגדות דיכאון, כמו אלו ממשפחת ה-SSRI, אינן מחוללות כל אפקט אנטי-דיכאוני. הטענה היא כי רבים מהנוטלים תרופות נוגדות דיכאון חשים שמצבם משתפר בהשפעת אפקט פלצבו, כלומר כתוצאה מאמונתם שהתרופה מסייעת להם.

לאור הנתונים הללו, קבוצת מחקר משבדיה ניתחה מידע ממחקרים קליניים שבוצעו בעבר על מנת לעמוד על יעילותן של שתיים מהתרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות ביותר מקבוצת SSRI, סרוקסט וציפרלקס. מן המידע, שהתבסס על 3,344 נבדקים, ניתן ללמוד שיעילותן של שתי התרופות גבוהה באופן גורף מטיפול בפלצבו. יש אפילו מחקרים שהרחיקו לכת מעבר לתועלות הנפשיות, בהם מדווחים 'בונוסים' בלתי צפויים של שימוש ב-SSRI, למשל מחקר חדש שמצא כי נטילת ציפרלקס לאחר התקף לב מפחיתה את הסיכון להתקף נוסף. 

מחקר אחר העלה כי לתרופות נוגדות דיכאון חדשות יותר נמצאה יעילות רבה יותר בטיפולים ניסיוניים, בהשוואה לתרופות ותיקות בשוק.

מחקרים אחרים מלמדים, בעקביות רבה למדי, כי קבוצות נבדקים שמקבלות תרופה אמיתית וגם קבוצות נבדקים שמקבלות תרופת דמה (פלצבו) מראות שתיהן ירידה חדה בתסמינים הדיכאוניים כחלוף שבוע בערך. לאחר שחלף שבוע תחדל ההתקדמות של נבדקי קבוצות הפלסבו, בעוד שמצבם הקליני של נבדקי קבוצת הניסוי ימשיך להשתפר.. 

ולסיכום, מחקר רחב היקף ב-Lancet, בחן את יעילותן של 21 תרופות נגד דיכאון, והוא מעיד על כך שהן עובדות מעבר לכל ספק. לא מושלמות בכלל, אבל עובדות. במובן מסוים הן עוזרות למטופל להתרומם מעט מהבור הדיכאוני אליו הוא נקלע ומפנות אנרגיה הכרחית וכוחות נפשיים להשתתף בהצלחה בטיפול פסיכולוגי.

השאלות שנותרו פתוחות במחקר הזה הן -

לכמה זמן עובדות התרופות?

על מי הן לא עובדות?

וכיצד ניתן להעלות את המודעות לחשיבותה של תמיכה חברתית, תחושת שייכות והפגת הבדידות, שכל כך חיוניות לאדם הדיכאוני?

בנוסף, מחקר עדכני מבהיר כי רק אחד משלושה מטופלים ישיג הפוגה מהדיכאון לאחר 12 שבועות של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון מהקו הראשון. 

 

 

איך בודקים יעילות של תרופות נוגדות דיכאון?

 

יעילות של חומרים אנטי-דפרנסטים נבחנת בדרך כלל על בסיס 4 מדדים מחקריים:

יעילות החומר - נקבעת על ידי מידת ההפחתה של סימפטומים דיכאוניים בתגובה לטיפול

מידת הטולרנטיות - האם השימוש בתרופה הופסק בעקבות תופעות לוואי

מידת הקבלה / הדחיה - האם השימוש בתרופות הופסק עקב כל סיבה שהיא

נזקים מדווחים - האם התרופה הגבירה מחשבות או כוונות אובדניות או פגיעה עצמית

  

 

חסרונות של טיפול בתרופות נגד דיכאון

חשוב לציין שבמקרים מסוימים של דיכאון, ניתן לטפל וליצור הקלה גם ללא היעזרות בטיפול תרופתי.

עם זאת, במקרים רבים, ללא טיפול תרופתי, המטופל הדיכאוני שקוע במרה השחורה, במצב של חוסר אנרגיות ומוטיבציה לטפל בעצמו, ולכן לא יצליח להפיק תועלת מספקת מטיפול נפשי בלבד.

התרופות משמשות במקרים רבים כפלטפורמה ראשונית שבאמצעותה ניתן להתחיל תהליך פסיכותרפי, שלעיתים לא קיימת דרך אחרת לבססו. 

הטיפול התרופתי, מעבר להיותו יעיל בחזרה מהירה יותר לשגרת חיים תקינה, הוא גם נגיש מאוד. כיום, מרבית המרשמים ניתנים ע"י רופאי משפחה ולא פסיכיאטרים או נוירולוגים. התרופות נחשבות מוזלות יחסית ורובן ככולן מצויות כבר בסל הבריאות של קופות החולים בישראל.

הסטיגמה לגבי נטילתן הולכת ופוחתת עם הזמן - עדות לכך ניתן לקבל מתוך נתוני משרד הבריאות שפורסמו באתר YNET, לפיהן לא פחות מ-10% מתושבי תל אביב נעזרים בתרופות נגד דיכאון. בנוסף, אחוז המשתמשים בתרופות מפחיתות דיכאון עלה בין השנים 2013-2016 בכל הארץ ב-13%).

 

עם זאת, לטיפול התרופתי יש גם חסרונות לא מועטים: 

 

ראשית, הוא מחייב מעקב של רופא.

שנית,  לתרופות מסוימות במינונים מסוימים קיימות תופעות לוואי שפוגעות במידה זו או אחרת באיכות החיים, לרוב התופעות הן קלות וחולפות במהירה, אך לעיתים לוקח זמן עד שמצליחים למצוא את התרופה המתאימה ביותר (רוב האנשים שמתמודדים עם דיכאון כרוני מכירים את התהליך המתיש של ניסוי ותעייה שהם עוברים עד שמגיעים להתאמה מדויקת של תרופה. בתהליך זה, הרופא והמטופל נאלצים לנסות עד שמצליחים להגיע לשביעות רצון, עניין מייגע שיכול לארוך זמן, זאת משום שניתן לבחון את השפעתה האינדיבידואלית של תרופה מסוימת כעבור לפחות שבועיים של נטילתה).

בנוסף, מחקר חדש דן בבעייתיות השכיחה של המנעות מנטילת התרופות נוגדות הדיכאון, המתבטאת בעיקר בדבקות נמוכה בביצוע הנחיות הטיפול התרופתי שניתנות על ידי הרופא המטפל. מה שמדאיג במיוחד הוא הנתון שעולה מהמחקר, לפיו המנעות זו אופיינית דווקא למטופלים המתמודדים עם אפיזודה של דיכאון קליני חמור, המלווה במחשבות, כוונות וניסיונות אובדניים.

והכי חשוב - מומחים מציינים כי שימוש קבוע ומתמשך בתרופות נוגדות דיכאון גורם לשינוי ברגישות של הרצפטורים המוחיים, מה שגורם לאובדן ההשפעה הקלינית של התרופות ואצל חלק מהמטופלים מתבטא בפגיעות מוגברת להישנות הדיכאון למרות המשך נטילת התרופות.

למעשה, טיפול מתמשך בתרופות מפחיתות-דיכאון עלול לתרום להחמרה בתסמיני הדיכאון לאורך השנים - כך לפי מחקר אורך שבחן מקרים טיפוליים במשך 30 שנה. 

בשנים האחרונות מועלים לא מעט ספקות באשר למתודולוגיות המחקריות בהן מוערכת יעילותן של תרופות אלה, כפי שנראה בסעיף הבא. 

 

התפכחות הפסכיאטריה לגבי SSRI

אחת הביקורות השכיחות לגבי יעילות של SSRI ודומיה, היא פרסום כמעט אוטומטי של מחקרים שהעלו תוצאות מוצלחות ולעומת זאת, התעלמות מתוצאות מחקרים שאינם מעידים על הצלחה, או שמלמדים על תוצאות שליליות.

כיום עולה הכרה הולכת וגוברת במגבלות של תרופות SSRI, בעיקר עקב פרסום מידע מוטה, התייחסות חסרה להשלכות הטיפול התרופתי בטווח הארוך, מימון מחקרים על ידי קרנות מחקר שמקבלות תרומות מחברות התרופות, השפעת פלסבו לעומת אפקט התרופה ועוד.

 

 

נזקים שקשורים בתרופות נוגדות דיכאון

כאשר מאמצים עמדה ביקורתית, מדעית וחקרנית, מתגלות שאלות רבות שנותרו פתוחות ודי מטרידות. 

מחקרים מראים כי השימוש בתרופות נוגדות דיכאון לטווח הארוך גורר סיכונים משמעותיים, חלקם ידועים וסובלים מהערכת חסר, וחלקם כלל אינם ידועים לציבור הרחב, וגרוע מכך, אינם מוכרים דיים בקהילה הרפואית.

להלן כמה מחקרים המעידים על הנזקים הפוטנציאליים של שימוש ממושך בתרופות נגד דיכאון:

  •  מחקר חדש, שסקר 10 מחקרים קודמים, מעיד על כך שתרופות נגד דיכאון (SSRI) גורמות לפגיעה בשנת REM אצל אנשים מבוגרים, מה שעלול לתרום לניוון נוירולוגי שמאפיין אלצהיימר. 
  • ממצאי מחקר מדאיג, שפורסם ב-2018, מצביעים על כך ששימוש לטווח ארוך בתרופה סרוקסט (פאקסל) עלול לקדם סיכון לדמנציה (שיטיון), בעוד תרופות מפחיתות דיכאון אחרות אינן קשורות לדמנציה. 
  • מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The British Medical Journal העלה כי חברות התרופות לעיתים אינן מיידעות את ארגוני הבריאות ואת הגורמים הרלוונטיים לגבי מכלול הסיכונים האפשריים הנילווים לשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, בעיקר בקרב ילדים.  המחקר התמקד בתרופות מסוג SSRI ו-SNRI, התרופות הנפוצות ביותר כיום, ומצא כי חברות תרופות מסוימות לא דיווחו על ממצאיהן בדבר עלייה בסיכויי אובדנות ובמחשבות אובדניות בקרב ילדים ונוער המטופלים בתרופות, בעיקר סרוקסט, שנאסרה לשימוש עבור קטינים באנגליה.
  • ברמה הגלובלית-אקולוגית - מחקר אוסטרלי חדש מעלה כי הרכיב המרכזי בתרופות SSRI תורם לעמידותם של חיידקים מסוימים בפני אנטיביוטיקה (המכונים Superbugs)...

 

זה רק מדגם ממחקרי מצומצם: מחקרים נוספים מעידים על הקשר בין שימוש מתמשך באנטי-דפרסנטיים לבין עליה במשקל, סיוטי לילה, קהות חושים, אין אונות ועיכוב בהגעה לאורגזמה. 

 

 

Antidepressant discontinuation syndrome

 

 

גמילה מתרופות נגד דיכאון 

מאמר שפורסם לאחרונה בניו-יורק טיימס מעלה עניין בעייתי נוסף:

מטופלים רבים מתחילים להיעזר בתרופות SSRI, מרגישים שהמצב משתפר כעבור שבועיים עד חודש, נהנים מהמצב הנפשי המשופר לכמה חודשים ואז מגיעים ל"אפקט תקרה" - תחושת השיפור עברה הביטואציה, התחושה הרגשית אמנם לא כואבת כמו פעם, אבל מתי וכיצד מפסיקים? הפסקת השימוש, מסתבר, מעוררת קשיים אצל רבים מהמטופלים. 

מכיוון שהשימוש בתרופות אלו אינו עונה לקריטריונים של התמכרות בהגדרתה הקלינית, הוטבע שם חדש בעולם הפסיכיאטרי לתהליך ה"גמילה" מהתרופות: סינדרום הפסקת השימוש באנטי-דפרסנטים.

 

 

סינדרום הפסקת השימוש בתרופות מפחיתות דיכאון 

תסמונת הפסקת השימוש בתרופות נגד דיכאון הוצגה לראשונה כתסמונת קלילה ופשוטה לטיפול. שנים רבות חלפו וגלולות רבות נבלעו עד שהחלה להתבהר המורכבות והחומרה של הסינדרום, הן מתוך עדויות קליניות של מי שניסו להפסיק והן לאור מידע מחקרי שפורסם ונצבר בכתבי-עת רפואיים

גמילה או לא גמילה, איך שלא נתייחס לקושי נפשי והפיזיולוגי המתלווה להפסקת הטיפול התרופתי בדיכאון, המציאות מראה שגם כאשר ההפסקה מתבצעת באופן הדרגתי היא כרוכה בשורה של סימפטומים ממש לא קלים שמופיעים שבוע עד חודש ממועד ההפסקה של נטילת הכדורים.

חשוב לציין כי התסמונת אינה פוסחת על אף אוכלוסיה ותת-תרבות. היא נחלתם של כל המטופלים שמחליטים להמשיך לחיות ללא תלות בתרופות. 

בנוסף, תהליך הפסקה הדרגתי בנטילת התרופה אמנם מומלץ ביותר (ירידה איטית במינונים עד להפסקה מוחלטת), אך התהליך כשלעצמו אינו מונע את התסמינים האברסיביים של הסינדרום. זה יכול להיות סיוט לא פשוט בכלל. 

 

להלן כמה מהתסמינים: 

  • תחושות גופניות שמזכירות תסמיני שפעת -  בחילה, הקאות, שלשולים, כאבי ראש והזעה
  • "סחרחורות מוח" - תחושה שמזכירה זעזוע חשמלי בראש, שמופיעה אחת לכמה שעות ונמשכת מספר שניות
  •  במקרים חריפים יותר, הפסקת השימוש בתרופות נוגדות דיכאון קשורה למגוון של סיבוכים נפשיים, החל מהופעה של היפומאניה או התקף מאניה ועד חוסר יציבות רגשית מתמשכת.

 

 

דיווחים מחקריים מצביעים על אפקסור (ונלה / ונלפאקסין / ויאפקס), תרופה ממשפחת ה- SNRI, כתרופה שהפסקת השימוש בה כרוכה בתסמיני הגמילה המרובים והממושכים ביותר.

 

 

למעשה, קיים אתר פורומים עולמי מאוד פעיל, בו משתתפים גולשים שעברו גמילה מתרופות פסיכאטריות, בעיקר במטרה לשתף בסיפורי הצלחה ולקבל תמיכה קבוצתית מהמתמודדים ומהמתמודדות: 

http://survivingantidepressants.org/forum/28-success-stories-recovery-from-withdrawal/

 

מרשם חברתי

הרעיון של מתן "מרשם חברתי" במקום, או בנוסף, ל"מרשם תרופתי", נועד להרחיב את האפשרויות התרפויטיות הזמינות למטופלים דיכאוניים.

הרעיון הוא לחזור למקורות - Back to Basics: אם ברור לנו שמגיפת הדיכאון קשורה ישירות לבדידות קיומית בחברה המערבית כולה, וכי תרופות אינן מציעות מענה מספק, מציע המרשם החברתי הזדמנויות לפעילויות בחיים שעשויות לעצב משמעות אישית, ליצור קשרים בין-אישיים חדשים, או לתת למטופל הזדמנות לקחת אחריות בתהליך יצירתי שתורם לאחרים. 

פעילויות כאלה מתקיימות ברוח הפסיכולוגיה הקהילתית, במגזר ההתנדבותי, הקהילתי והחברתי, כמו התנדבות בעמותות, העשרה חינוכית, חידוש מנוי בספריה, הרשמה למועדונים חברתיים בה משתתפים חברים וחברות בעלי עניין דומה, קבוצות לעזרה עצמית (ללא הנחיה מקצועית), פעילות במועדוני ספורט, קבוצות הליכה או ריצה, פעילויות אקולוגיות לשמירה על הטבע, קבוצות לקריאת ספרים, חוגי סיירות, שיעורי אומנות וחוגי ריקוד - יש אינסוף אפשרויות והכיוון חיובי עד מאוד. 

 

 

 

אילו תרופות נגד דיכאון קשורות להשמנה?

למרות שהתרופות בהן אנו דנים כאן תורמות לעליה נמוכה יחסית במשקל בהשוואה לתרופות פסיכיאטריות אחרות (כמו נוגדי-פסיכוזה), אחת מהתלונות השכיחות של מטופלים בתרופות נגד דיכאון היא שהתרופות משמינות:

מחקרים מראים כי למרות שעלייה במשקל היא תופעת לוואי אפשרית של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI, סביר להניח שהיא תתרחש רק כעבור שישה חודשים או יותר ותגיע לשיאה בשנה השניה והשלישית לטיפול. לפי דעה אחרת, תחושת ההתאוששות מהדיכאון עשויה להיות ברת השפעה בעלייה במשקל - זה פשוט עושה יותר חשק לאכול.

אבל אם נתייחס לידע המחקרי הקליני:

  • סרוקסט (פקסיל) נחשבת באופן מסורתי לתרופה המשמינה ביותר. אבל... מחקר מקיף שנערך לאורך עשר שנים ובחן את משקלם של 300,000 מטופלים, מלמד כי התרופה המשמינה ביותר היא דווקא מירו
  • סרנדה (לוסטרל) היא התרופה הכי פחות משמינה
  • סימבלטה היא תרופה שגורמת לעליית משקל מתונה 

ידוע גם כי תרופות כמו אפקסור (ונלה) ונפאזודון, אינן קשורות בעליה במשקל, בעוד בופרופיון (זיבן) קשורה אפילו להפחתת משקל, ובהיותה מעוררת, היא גם תוודא שכבר לא יהיה לכם קושי לקום בבוקר

 

 

 

השפעת תרופות נוגדות-דיכאון על חשק מיני

בעוד שתרופות SSRI מעלות את רמות הסרוטונין, הן מפחיתות במקביל את פעילות הדופמין במוח.

דיכוי הדופמין גורם לתופעות הלוואי המיניות של התרופות - הפחתת ליבידו, תשוקה וחשק מיני. 

תופעת הלוואי הזו די שכיחה - אם שואלים מטופלים ישירות -  60% מהם מדווחים על תופעות לוואי מיניות, כאשר חומרת התופעה נעה  מקלה ועד חוסר תפקוד (אין-אונות או קשיים בהגעה לאורגזמה). 

חשוב מאוד לשתף בכנות את הפסיכיאטר או הפסיכולוג בתופעה - בלי בושה -  זה יעזור להתאמת הטיפול בצורה הטובה ביותר.

אחת מהתרופות הידועות כפוגעות במידה הפחותה ביותר בתפקוד המיני היא מירו

 

 

השפעת תרופות נוגדות דלקת על דיכאון

רבים מאיתנו נוהגים להיעזר בתרופה אנטי-דלקתית לא סטרואידית, כמו אדויל (איבופרופן), במצבים של כאב גופני. מעניין שיש תרופה מרשם אחת ממשפחה זו, שנקראת סלקוקסיב (celecoxib), שנמצאה יעילה בהקלה מסוימת על תסמיני דיכאון ועל הפחתת הישנותו, כאשר היא ניטלת יחד עם טיפול בנוגדי-דיכאון.

מחקר שבדק את התרופה מצא כי ניכר שיפור בתסמינים ללא תופעות לוואי מיוחדות.

דרושים פה מחקרים מקיפים סביב הנושא, אבל הקשר בין דיכאון לדלקתיות מסקרן אנשי מקצוע רבים בשנים האחרונות ומראה הצלחות מכמה כיוונים שונים. 

 

 

 

השפעת בוטוקס על דיכאון

המחשבה הראשונה שלנו על בוטוקס מתחברת כמובן לטיפולים אסתטיים, אבל מסתבר שמטופלים שעברו הזרקה של בוטוקס למצח דיווחו על שיפור במצב הרוח, ולא רק בגלל שביעות הרצון שלהם ממראה פניהם. צוות חוקרים אמריקאים וגרמנים ניסו לבחון את הנושא, ומצאו שבחלוף 6 שבועות מהטיפול הקוסמטי, נבדקים עם דיכאון נטו להטבה משמעותית יותר בתסמיני הדיכאון עמו התמודדו בהשוואה לנבדקים שקיבלו זריקת פלצבו.

יש להם השערה מעניינת לגבי השפעת הבוטוקס:

החומר גרם לשיתוק זמני של שרירי המצח, כך שהמטופלים לא יכלו לקמט את מצחם.

להפעלת שרירי פנים שקשורים בהבעות זעופות יש קשר למצב רוח שלילי, ולהיפך - חיוך גורם לשיפור במצב הרוח.

מרתק. 

 

 

 

BOTOX AND DEPRESSION

 

 

ריטלין ודיכאון

תרופות עבור הפרעת קשב / היפראקטיביות וסיכון לדיכאון: 

הידע המחקרי מלמד כי הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) מזוהות עם שיעור גבוה של תחלואה נלווית, כולל דיכאון. עם זאת, עדיין לא ברור האם תרופות סטימולנטיות, המשמשות בטיפול ב-ADHD, כמו ריטלין, מגבירות או מפחיתות את הסיכון לדיכאון. 

מחקר אורך ארצי בשבדיה בדק את כל המטופלים שאובחנו ב-ADHD בשבדיה, בין השנים 1960-1988 (סה"כ 38,572 משתתפים).

 

ממצאים

1. טיפול תרופתי ל-ADHD נמצא בקשר עם סיכון מופחת לדיכאון בטווח הארוך.

2. ככל שזמן נטילת התרופה התארך, הסיכון הופחת.

3 כמו כן, המחקר הראה שתרופות ל-ADHD סייעו להפחתת דיכאון המאובחן במקביל להפרעה.

4. המחקר מציע עוד, כי שכיחות הדיכאון הייתה נמוכה ב20% בזמן נטילת תרופות ל-ADHD, מאשר בזמן שלא נטלו את התרופה.

 

תרופות ל-ADHD לא נמצאו כמגבירות את הסיכון לדיכאון, אלא אף מפחיתות את הסיכון לדיכאון נוכחי ועתידי.

 

 

תרופות לדיכאון עמיד

יש מצבים בהם תרופות נוגדות דיכאון אינן מצליחות להפחית את תסמיני הדיכאון במידה הרצויה, מצב המכונה דיכאון עמיד.

 

יוזמה מחקרית חדשה של שירותי בריאות הנפש האמריקאים (ה-NIMH) האמריקאי, נקרא (Rapidly-Acting Treatments for Treatment-Resistant Depression (RAPID, מתחקה בשנים האחרונות אחר דרכי התמודדות חדשות שנועדו לשפר את מצבם של מטופלים מדוכאים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי מהקו הראשון, תוך מאמצים לאתר חומרים שפועלים מהר יותר להפחתת התסמינים הדיכאוניים.

 

אחת הדרכים הוותיקות אך המהירות ביותר להשגת שיפור היא ECT - טיפול בדיכאון באמצעות נזעי מוח חשמליים - שיטה הוכיחה את יעילותה כבר לפני שנים רבות. יחד עם זאת, למרות שיפורים מסוימים שעוברת ECT בשנים האחרונות, היא עדיין נחשבת לשיטת טיפול המלווה בתופעות לוואי קשות יותר בהשוואה לתרופות הניטלות אוראלית, ובנוסף, טיפול ECT ניתן בהרדמה ובתנאי אשפוז.

 

 

אז מה עושים? 

  • לעיתים קרובות, החלפת סוג התרופה האנטי-דיכאונית בסוג אחר עשויה להוביל לתוצאות המתבקשות. החלפת תרופה עשויה לעזור כאשר התרופה הנוכחית מביאה להטבה מסוימת בסימפטומים אך היא לא מספקת.
  • במקרים אחרים, שילוב של תרופה קיימת עם חומרים אחרים עשוי להיטיב עם המצב. למשל, נמצא כי נטילת תוסף התזונה L-methyl folate (צורה של ויטמין B) בשילוב עם תרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI מסייעת בוויסות הנוירוטרנסמיטרים במוח השולטים על מצבי הרוח. תרופה אחרת, הברקה מחקרית מעט שנויה במחלוקת (אך פועלת במהירות הבזק), היא סקופולמין, חומר פסיכואקטיבי שמוכר בעיקר מחקירות שבויים בסרטים, כ"סם אמת". סקופולמין, כמו קטמין, אינו פועל באמצעות המכניזם הביוכימי של התרופות עליהן דיברנו עד כה (העלאת הכמות של הנוירוטרנסמיטורים סרוטונין ונוראפינפרין במרווח הסינפטי), אלא באמצעות מעורבות של רצפטורים אחרים לגמרי - NMDA, גלוטומט ואצטילכולין.
  • אפשרות שלישית היא הוספת תרופה שאינה מיועדת לטיפול בדיכאון בלבד - ליתיום, תרופות נגד פרכוסים או תרופות אנטי-פסיכוטיות, עשויות להוות טיפול משלים לטיפול הקיים. החיסרון בהוספת תרופות הוא כמובן העלאת ההסתברות להופעתן של תופעות לוואי.

חשוב לזכור כי לאנשים שונים יש תגובות שונות לתרופות. תרופה שעוזרת לאדם אחד לא בהכרח תעזור לאדם אחר.

במציאות בה אנחנו לא מבינים עד הסוף כיצד התרופות הללו עובדות, ברור שלרופאים אין דרך ודאית לדעת מראש מהו השילוב הנכון עבור מטופל מסוים. הדרך לטיפול התרופתי מדויק עשויה להימשך זמן מה ולעיתים חשוב לקחת אוויר ולהיאזר בסבלנות.

 

חשוב לציין כי שינוי תרופה לא נמצא יעיל יותר בהשוואה להמשך עם התרופה המקורית, ורופאים צריכים להיות זהירים במעבר בין נוגדי דיכאון שונים, כך לפי מחקר מטא-אנליזה אחרוןתגובה חלקית לטיפול התרופתי נמצאה קשורה לרמות תפקוד נמוכות ולכן אין להעריך כי השלב האקוטי הסתיים אם המטופל לא מגיב באופן מלא לטיפול התרופתי. במידה ולא חל שיפור מספק בסימפטומים תוך 4-8 שבועות, יש לערוך אבחנה מחדש, לבחון את ההיענות לטיפול (האם המטופל נוטל את התרופות על פי ההנחיות), יש לבדוק קומורבידיות עם הפרעות אחרות ולברר האם קיימים גורמים פסיכוסוציאליים המשפיעים על התגובה לטיפול. 

עבור מטופלים המקבלים גם טיפול פסיכותרפי, יש לבחון את תדירות המפגשים הטיפוליים ולהעריך מחדש את ההתאמה של שיטת הטיפול שנבחרה למצב המטופל. במידה וחל שיפור קל ביותר או שלא חל שיפור כלל כעבור 4-8 שבועות נוספים, יש לשקול תכנית טיפולית חלופית כולל התייעצות עם אנשי מקצוע נוספים. 

עבור מטופלים המעדיפים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים בדיכאוןניתן לשקול את תוסף התזונה SAM-e (נגזרת של החומצה האמינית מתיונין) או צמח המרפא פרע מחורר (St. John's wort). במקרים של שימוש בפרע מחורר חשוב לעקוב אחר התגובות הבין תרופתיות. 

  

CHILDHOOD TRAUMA

 

טראומה מנבאות תגובה שלילית לתרופות אנטי-דיכאוניות 

מחקר חדש מצא כי מבוגרים שעברו טראומה נפשית על רקע של התעללות בילדות מגיבים פחות טוב לטיפול תרופתי בדיכאון. במחקר שפורסם במגזין Transitional Psychiatry נמצא כי מבוגרים המאובחנים עם דיכאון מאזו'רי וסבלו בילדות התעללות פיזית רגשית או מינית, בעיקר מתחת לגיל 7, יגיבו פחות טוב לטיפול תרופתי.

במחקרים קודמים נמצא כי ילדים שחוו טראומה, בעיקר טראומה על רקע התעללות או הזנחה, נמצאים בסיכון גבוה יותר מאחרים לפתח דיכאון מאז'ורי בהמשך החיים.

המחקר מצא כי המשתתפים בקבוצת המחקר היו בעלי סיכוי גבוה פי 4 מאשר קבוצת הביקורת להימצא כמי שעברו התעללות בילדות, וסיכוי גבוה פי 2 להימצא כמי שנחשפו לטראומה מסוג אחר בילדות.לא נמצא מתאם בין חשיפה לטראומה באופן כללי לבין תגובתיות המשתתפים לתרופות אנטי דיכאוניות. נמצא מתאם בין חשיפה לטראומה שנגרמה מהתעללות בילדות ובין תגובתיות המשתתפים לתרופות אנטי דיכאוניות. בנוסף נמצא כי המשתתפים שחוו את ההתעללות הקשה ביותר היו אלו שהגיבו הכי פחות טוב לכל אחת משלושת התרופות האנטי דיכאוניות. נמצא גם כי כאשר ההתעללות הופיעה ב-7 השנים הראשונות בחיי המשתתפים- תגובתיות המשתתפים לטיפול התרופתי הייתה המעטה ביותר.

 

קיראו עוד על ייעוץ פסיכיאטרי <

 

כאמור, הטיפול המיטבי בדיכאון משלב הן את המישור התרופתי והן את מישור הטיפול בנפש. חשוב לזכור שהטיפול התרופתי מטפל בסימפטומים אך לא "מרפא" את הנטייה הדיכאונית של האדם, לא "מעצב מחדש" את מוחו ולא משנה את אישיותו או את אירועי חייו. כמו כן, הכדורים לרוב אינם נלקחים לנצח.

לכן, האדם זקוק לכלים נוספים להתמודדות, במקומות בהם לא ישתמש בטיפול תרופתי או במקומות בהם הטיפול לא יספיק. את כל אלה, מעניק הטיפול הנפשי קצר המועד. הטיפול הנפשי לסוגיו, מסייע לאדם לחקור את רגשותיו, לנתח ולפרש אותם, להבין היכן פירש לא נכון את עולמו וכיצד לשנות זאת. המטופל זוכה ללמוד הסתכלות אדפטיבית יותר על העולם, רוכש דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות מותאמי מציאות יותר, וכן כלים אשר יסייעו לו להתמודד עם הפעם הבאה בה יקלע לדיכאון. 

 

 

KETAMINE AND DEPRESSION

 

 

 

 קטמין

קטמין פותח בשנות ה-60 ונעשה בו שימוש כסם מרדים בזמן ניתוח וכתרופה סיסטמית להפחתת כאב אצל חולי סרטן. לאחר מכן ועד ימינו נעשה בו שימוש לרעה כסם מסיבות ולעיתים אף כסם אונס. 

תופעות הלוואי של קטמין כוללות הזיות וסימפטומים אחרים, ובשימוש ארוך טווח הוא עלול להוביל להתמכרות. יתירה  מכך שילוב של קטמין עם קוקאין או עם תרופות נוגדות חרדה נחשב קטלני. עם זאת, בעשור האחרון נעשו עשרות מחקרים קטנים שדיווחו על ממצאים מדהימים, לפיהם הקטמין סייע למגוון של הפרעות חרדה ומצבי-רוח, כולל דיכאון עמיד לטיפול, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה דו-קוטבית ותסמונת פוסט-טראומטית.

השפעות הקטמין מחזיקות ימים ואף שבועות לאחר שההשפעות ההזייתיות של הסם עברו, גם כאשר הוא ניטל באמצעות זריקה או עירוי (אינפוזיה). ההשפעה החיובית מורגשת באופן מיידי.

עם זאת, הטיפול בקטמין במתכונתו הנוכחית, מחייב נוכחות של פסיכיאטר מומחה בעת מתן החומר ולעיתים קרובות נדרש לאחריו אשפוז (כללי, לא פסיכיאטרי). 

מחקר חדש מלמד על השפעה מיידית של קטמין בהפחתת דיכאון, כאשר הוא ניטל באמצעות תרסיס לאף. השימוש בתרסיס רלוונטי במיוחד עבור מטופלים המתמודדים עם מחשבות וכוונות אובדניות ואין ברשותם את פרק הזמן הנדרש עד להשפעת תרופות SSRI. מחקר חדש אף יותר, מעיד על כך שקטמין יעיל גם בבליעה.

האופן שבו קטמין עובד ומשפיע על המוח נותר בגדר חידה, אם כי מחקר חדש מחזק את ההשערה שהשפעתו מפעילה קולטנים במערכת האופיאטית במוח. 

נכון להיום, אמצע שנת 2018, אסר משרד הבריאות על שימושים רפואיים בקטמין בישראל, קל וחומר על שימוש אישי למטרות פנאי. 

 

 

 

 

MDMA 


בשנת 2016 ערך משרד הבריאות האמריקאי מחקר מבוקר על ההשפעות המרפאות של MDMA- החומר הפעיל באקסטזי- על אנשים עם מחלות מסכנות חיים שסובלים מדיכאון.

המשתתפים בניסוי השתתפו תחילה בארבעה מפגשים טיפוליים עם שני הפסיכולוגים שהובילו את המחקר, ולאחר מכן בשלושה מפגשים נוספים ויוצאי דופן: אלה היו מפגשים ארוכים במיוחד (כשמונה שעות), שבהם המטופלים נטלו את ה-MDMA והמטפל שהה איתם ב"מסע התודעתי" בהשפעת החומר. התוצאות היו יוצאות דופן ביעילותן, מה שהביא את ה-FDA להודיע אשתקד, באופן דרמטי למדי, על ההכרה ב-MDMA כחומר חשוב שניתן להיעזר בו במסגרת טיפול פורץ דרך בתסמונת דחק פוסט טראומטית. מאמצי המחקרים לגבי תרומת חומרים פסיכדליים לבריאות הנפש מתרכזים כיום במסגרת הארגון הבין-תחומי למחקר פסיכדליזם (MAPS)

 

 

MDMA DEPRESSION

 

 

 


צריך לזכור כי המחקר של החומרים המוזכרים הנ"ל מצוי עדיין בחיתוליו וייתכן שיעברו שנים עד שיסונטזו לתרופות שאפשר לעזור בהן למטופלי PTSD באצמעות מרשם ולשימוש מסחרי. חלק מהבעיה נובעת מהמעמד החוקי של MDMA ואקסטזי, שנחשבים סמים מסוכנים ואסורים לשימוש. מעבר לעצם היותם מסוכנים, רבים אינם מודעים לכך שהשימוש המשולב בהם יחד עם חומרים פסיכואקטיביים מעוררים (סטימולנטים) אחרים, כמו ריטלין וקוקאין, עלול להיות קטלני באופן מיידי. 

ההסדרה החקיקתית והבירוקרטית של ביצוע מחקרים על נבדקים שמשתמשים בטיפול בטראומה באמצעות MDMA מורכב, יקר וממושך, עד לרמה שארגוני מחקר רפואיים, ממשלתיים ופרטיים, נרתעים ונמנעים מיוזמות חדשות בתחום. יחד עם זאת, המציאות עושה את שלה, ומה שמוכיח עצמו יעיל, כמו ההשפעה של המחקרים האחרונים, תורמים למעמד הלגיטימי של החומרים -  ככל שמתפרסמות יותר ויותר ראיות והוכחות קליניות ליעילותו של חומרים פסיכואקטיביים שנחשבו מסוכנים ואסורים עד הזמן האחרון,  כןך משתפר בהדרגה מעמדם החוקי במדינות שונות ברחבי העולם המערבי. 

דרך ארוכה פרושה עדיין בפני ה-MDMA, עד שיימצא על מדף התרופות כתרופת מרשם, כפי שמצויים היום חומרים פסיכואקטיביים אחרים שנחשבו מסוכנים, כמו קנאביס רפואי.  סביר שבעתיד יוצע האקסטזי ככלי טיפולי חיוני, שבשילוב עם פסיכותרפיה, יסייע נפשית לעשרות מליונים המתמודדים בעולם עם טראומות.  נראה כי ההתקדמויות המחקריות האחרונות סוללות את הכיוון בקצב מהיר מהמצופה. 

 

 

 

האם מותר לערבב בין תרופות נוגדות דיכאון עם אלכוהול?‎

לא אחת קורה שאנחנו רק רוצים להגיע הביתה אחרי יום עבודה מתיש, לחלוץ נעליים, למזוג לנו כוס יין ולהתרווח על הספה, תוך שאנחנו חולמים על בואו של סוף השבוע שבו נוכל לצאת לשתות עם חברים בפאב. עם זאת, למרות ששתיית אלכוהול שקולה יכולה לתרום למצב הרוח ולשמש להוצאת קיטור בחיי היומיום, יש מצבים שאסור בשום פנים ואופן לערב אלכוהול בתמונה, ולא מדובר רק בתורנות נהיגה. גם ערבוב אלכוהול עם תרופות נוגדות דיכאון הוא פעולה לא מומלצת, שכן הוא עלול להגביר את הסימפטומים של ההפרעה ואף להוביל למצבי בריאות מסוכנים.

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל לשתות. רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה. כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא שלכם. הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים.

  

 

תרופות אנטי-דיכאוניות כטיפול מונע (Prophylaxis)

האם ניתן להשתמש בתרופות נגד דיכאון ככלי מונע ולא רק למטרות התערבות? 

במחקר שנערך לאחרונה, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת נברסקה מצאה שמתן טיפול תרופתי אנטי דיכאוני, לפני תחילת ההקרנות והכימותרפיה לטיפול בסרטן, מוריד באופן דרמטי את שיעור הדיכאון.

אבל אליה וקוץ בה -- 

כל אחד ואחת מגיבים באופן שונה למינונים ולסוגי התרופות שונים, מה שמצריך "ניסוי וטעייה" שאורכים לפעמים לא מעט זמן. לתרופות נוגדות דיכאון יש קשר (לא קשר סיבתי, אבל קורלציה) לבעיות רפואיות אליהן לא נכנסנו במאמר, כמו פקקת ורידים.  מלאכתו של הפסיכיאטר, ולפעמים של רופא המשפחה, היא לבחון בכל פעם שיקולים של "עלות-תועלת" בטיפול התרופתי מאחר וברוב הפעמים הוא כרוך בתופעות לוואי מטרידות.

 

איך משפיעות תרופות נגד דיכאון על בעלי חיים?

 

וטרינרים יודעים כבר שכלבים וחתולים דיכאוניים מגיבים די טוב לתרופות ממשפחת ה-SSRI.

מה יקרה אם נכניס בעלי חיים מימיים לבריכה עמוסה בתרופות נוגדות דיכאון?

ובכן, לפי מחקרים עדכניים מסתבר שההשפעה ניכרת בהחלט:

אצל דגים, נוטים הזכרים לחזר בלהיטות רבה יותר אחר נקבות, כמו גם לפתח תעוזה גבוהה מהרגיל.

אצל סרטנים, לעומת זאת, ניכרת עליה ברמת התוקפנות.

 

 

 

תוספי מזון לדיכאון

מחקרים עדכניים מלמדים שדיכאון קשור היטב לתזונה - 'נפש בריאה בגוף בריא'. חשוב לפנות לרופא המשפחה, שימליץ על בדיקת דם. לאור תוצאותיה מחליטים האם ניתן להשלים את החוסרים באמצעות תפרטי תזונתי מותאם יותר, או לפנות לרכישת תוספים. תוספים טבעיים שנמצאו קשורים להתמודדות עם דיכאון הם:

  • קומפלקס בי12 (B-12 (B1, B2, B3, B5, B6, B7, B9 and B12. B4, B8, B10 and B11
  • ויטמין C
  • ויטמין D
  • מגנזיום
  • חומצות אמינו
  • תרופות פרוביוטיות

חשוב לזכור שמדובר כאן על שוק מסחרי עם המון כסף.

לכן מומלץ להתייעץ עם רופא ותזונאית לפני כן על שימוש בויטמינים המתאימים.

 

 

מה יותר יעיל לטיפול בדיכאון  טיפול פסיכותרפי (כמו CBT וטיפולים אחרים לדיכאון) או טיפול תרופתי?

מחקרים בין השנים 2002 ל- 2014 מצאו כי שתי השיטות יעילות בממוצע במידה שווה. מחקר נוסף, משנת 2014 שהשווה טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי לטיפול פלצבו גילה שהאפקט (התרומה החיובית) של טיפול פסיכותרפי זהה לאפקט (התרומה החיובית) של טיפול תרופתי וגבוה יותר בהשוואה לטיפול בפלצבו.

המסקנה מניתוח של מחקרים אלו היא שטיפול פסיכותרפי אכן יעיל במידה שווה לטיפול תרופתי.

מחקר נוסף מעיד שתוצאות טובות יוצר מושגות בטיפול מקצועי, בו ממונה מנהל מקרה - קייס מנג'ר - שמפקח על התהליך. 

לסיום, מחקר משנת 2012 מעלה שעצם ההשתתפות בתהליך טיפולי הוא עצמו תהליך ההבראה, ללא קשר לסוג הטיפול שניתן (הטיפולים שהשוו היו טיפול תרופתי, פסיכותרפיה, עיסוק בספורט, דיקור). מעלה שאלות... 

 

 

 

איגוד הפסיכיאטריה: הנחיות להפחית שימוש בטיפול אנטי דיכאוני - ינואר 2018 <

הנתונים שמציג וויטאקר - מתוך דה מרקר <

שוחחו עמנו -

ניתן לתאם מפגש עם מטפל או פסיכולוג קליני מומלץ

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

1-800-509-809

שלכם,

צוות מכון טמיר

 

 

 

סיכמו: סמדר שטינברג, שרית טופז וצוות המכון

מקורות:

 

ד"ר דורית שיקיירסקי, תרופות נוגדות־דיכאון – לא מה שחשבתם. חלק א' בסדרת המאמרים "תרופות פסיכואקטיביות - לא מה שחשבתם". מתוך אתר פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3045

 

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320.  

Brandling, J., & House, W. (2009). Social prescribing in general practice: adding meaning to medicine. The British Journal of General Practice, 59(563), 454–456. http://doi.org/10.3399/bjgp09X421085 

Chang, Zheng et al. (2016).  Medication for Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and Risk for Depression: A Nationwide Longitudinal Cohort Study. Biological Psychiatry , Volume 80 , Issue 12 , 916 - 922 

Tom Bschor, MD; Hannah Kern; Jonathan Henssler, MD; and Christopher Baethge, MD (2018). Switching the Antidepressant After Nonresponse in Adults With Major Depression: A Systematic Literature Search and Meta-Analysis. J Clin Psychiatry 2018;79(1):16r1074910.4088/JCP.16r10749  

Cipriani, Andrea et al. (2016) Comparative efficacy and acceptability of 21 antidepressant drugs for the acute treatment of adults with major depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis. The Lancet , Volume 391 , Issue 10128 , 1357 - 1366  

Domecq, J. P., et al  (2015). Clinical review: Drugs commonly associated with weight change: a systematic review and meta-analysis. The Journal of clinical endocrinology and metabolism, 100(2), 363-70.

Gafoor Rafael, Booth Helen P, Gulliford Martin C. (2018). Antidepressant utilisation and incidence of weight gain during 10 years’ follow-up: population based cohort study BMJ 2018; 361 :k1951 

Hengartner M.P.,  Angst J. and Rössler W (2018).  Antidepressant Use Prospectively Relates to a Poorer Long-Term Outcome of Depression: Results from a Prospective Community Cohort Study over 30 Years. Psychother Psychosom 2018;87:181–183. https://doi.org/10.1159/000488802

Kim J, Stewart R, Lee Y, et al. Effect of Escitalopram vs Placebo Treatment for Depression on Long-term Cardiac Outcomes in Patients With Acute Coronary SyndromeA Randomized Clinical Trial. JAMA. 2018;320(4):350–358. doi:10.1001/jama.2018.9422

Magid M, Finzi E, Kruger TH, Robertson HT, Keeling BH, Jung S, Reichenberg JS, Rosenthal NE, Wollmer MA. Treating depression with botulinum toxin: a pooled analysis of randomized controlled trials. Pharmacopsychiatry. 2015 Sep;48(6) 205-210. doi:10.1055/s-0035-1559621 

Sharma Tarang, Guski Louise Schow , Freund Nanna, Gøtzsche Peter C. Suicidality and aggression during antidepressant treatment: systematic review and meta-analyses based on clinical study reports BMJ 2016; 352 :i65 

Blue Dreams: The Science and the Story of the Drugs that Changed Our Minds. by Lauren Slater, 2018. Barnes and Noble 

Wilson, E., & Lader, M. (2015). A review of the management of antidepressant discontinuation symptoms. Therapeutic Advances in Psychopharmacology, 5(6), 357–368. http://doi.org/10.1177/2045125315612334 

Switching the Antidepressant After Nonresponse in Adults With Major Depression: A Systematic Literature Search and Meta-Analysis. J Clin Psychiatry. 2018 Jan/Feb;79(1). pii: 16r10749. doi: 10.4088/JCP.16r10749

Trivedi MH, Rush AJ, Wisniewski SR, et al. Evaluation of outcomes with citalopram for depression using measurement-based care in STAR*D: implications for clinical practice. Am J Psychiatry. 2006;163:28-40.

 

https://www.washingtonpost.com/national/health-science/should-people-without-depression-take-medication-to-prevent-it/2017/09/15/92623856-619b-11e7-a4f7-af34fc1d9d39_story.html

https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.5979132

https://www.nature.com/articles/tp201661 

https://www.webmd.com/depression/guide/treatment-resistant-depression-what-is-treatment-resistant-depression#1

 http://www.psychiatrictimes.com/major-depressive-disorder/depression-research-update-november-2016?GUID=&rememberme=1&ts=08112016

 https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270

https://www.news-medical.net/news/20180416/Intranasal-formulation-ofc2a0ketamine-shows-promise-in-rapid-treatment-of-depression-suicidality.aspx

https://www.drugs.com/answers/difference-between-ssris-ssnris-996931.html 

https://www.aafp.org/afp/2011/0515/p1219.html

http://consciouslifenews.com/many-benefits-melatonin-assists-treatment-depression-auto-immune-cancer/11121298/#

 https://www.forbes.com/sites/alicegwalton/2017/12/18/ketamine-may-reduce-depression-suicidal-thoughts-within-hours/#290b3be5b6a9 

https://m.medicalxpress.com/news/2017-08-rebuts-antidepressants.html 

https://www.nytimes.com/2017/06/06/opinion/antidepressants-depression-creativity.html?_r=0 

https://www.nytimes.com/2018/04/07/health/antidepressants-withdrawal-prozac-cymbalta.html

http://alert.psychnews.org/2017/07/antidepressant-use-in-pregnancy-and.html

https://m.medicalxpress.com/news/2017-08-rebuts-antidepressants.html

https://www.bbrfoundation.org/content/adults-who-experienced-abuse-children-are-less-likely-respond-antidepressants 

https://www.forbes.com/sites/alicegwalton/2017/12/18/ketamine-may-reduce-depression-suicidal-thoughts-within-hours/#5a71e33ab6a9

 https://www.psysci.co/supplements-for-depression/ 

https://health.usnews.com/health-care/patient-advice/articles/2017-08-15/how-to-stop-antidepressants-safely

https://www.thecut.com/2018/01/antidepressants-and-the-chemical-imbalance-of-depression.html

https://bmcfampract.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12875-018-0711-z

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/depression/expert-answers/antidepressants-and-alcohol/faq-20058231

https://www.cnbc.com/2017/09/14/how-a-party-drug-could-become-the-next-big-antidepression-treatment.html

 

 

Google

 

תרופות נוגדות דיכאון
Rated 5/5 based on 63 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

%MCEPASTEBIN%

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il