תרופות נוגדות דיכאון | חדשות, מחקר, סוגים, הבדלים והמלצות (2020)

דרג פריט זה
(97 הצבעות)
טיפול תרופתי בדיכאון - מחקרים, מאמרים וסוגים טיפול תרופתי בדיכאון - מחקרים, מאמרים וסוגים canva

תרופות נגד דיכאון

 

תודה שאתם פה.

מאמר זה מתמקד בטיפולים תרופתיים בדיכאון.

הוא כולל סוגי תרופות, התפתחות הטיפול התרופתי לפי דורות, השפעות, יתרונות, חסרונות, תופעות לוואי, מחקרים והמלצות.

אם יש לך שאלה, ניתן להוסיפה חופשי (ובאנונימיות) בתגובות שבסוף המאמר.

 

כתיבה:  

איתן טמיר מטפל מוסמך מנחה קבוצות כותב חוקר וראש מכון טמיר

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

סמדר שטינברג מטפלת בביבליותרפיה כותבת וזוכת פרס ספיר

סמדר שטינברג,

ביבליותרפיסטית, MA,

 זוכת פרס ספיר

 

 

עריכה אחרונה:

25 לנובמבר 2020 ☑️


 

 .אנחנו חיים אמנם בעידן הציפרלקס, אבל טיפול בדיכאון אינו מורכב רק מתרופות

אם אתם רוצים להתייעץ עמנו, ללא עלות, ולקבל הכוונה והמלצה למטפל CBT בתל אביב, באינטרנט או עם מטפלי הקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ.

פנו אלינו ונשמח לעזור הכי טוב שאפשר.

אנו זמינים למפגש טיפולי אונליין בדיכאון, בתקופת הבידוד של מגיפת הקורונה, בהתחלה מיידית. 

 

קדימה לקריאה,

 

איתן טמיר, ראש המכון 

 

 

המלצת קריאה למאמר עומק:

התמודדות עם קשיים רגשיים בתקופת הקורונה <

 

 

דיכאון ונוגדי דיכאון בזמן הקורונה

 

למרות דיווח של ה-FDA על מחסור זמני של לוסטרל / סרנדה בבתי מרקחת בארה"ב, שפורסם באתר Bloomberg ביוני 2020, לא מסתמן בישראל מחסור דומה בשלב זה בתרופות הנפוצות לטיפול בדיכאון. 

מגפת הקורונה לא רק החמירה סימפטומים של הפרעות נפשיות שונות אלא שהיא גם מקשה על אנשים לקבל טיפול. כדאי לנסות ולקבל טיפול אונליין אם לא ניתן להגיע לקליניקה בעת שקיים חשש להדבקה. מוטב שהטיפול המקוון יינתן בשיחת וידאו, כמו זום, או באודיו, בלי תצוגה בזמן אמת. יש לשתף את המטפל בכל סימפטום שמוחרף ואם המטופל חש שחלה, יש לגשת לבית החולים.

 

בשלב זה של המגיפה, בכל בתי החולים בארץ יש אזור נפרד לחולי קורונה. דאגות בנוגע לגישה וזמינות לתרופות, בין היתר עקב עיכובים משלוחים ועומס על יצרני תרופות, ניתן לפתור מול הרופא במרשם למנת כדורים גדולה מהרגיל, בהתחשב בשיקול דעת הרופא וסוג התרופות.  

 

שמעו מחקר מעניין - 

 

חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס פרסמו בנובמבר 2020, במחקר מקדים, כי התרופה נוגדת הדיכאון פבוקסיל (fluvoxamine) עשויה למנוע חלק מהסיבוכים הקשים ביותר של הקורונה.

במערך המחקר נמצא כי טיפול בפבוקסיל עשוי להפחית את האשפוז והשימוש במכשיר הנשמה.

 

פבוקסיל היא אחת מהתרופות ממשפחת ה- SSRI, והיא משמשת בדרך כלל לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), חרדה חברתית ודיכאון. ייחודה הוא החיבור שלה לרצפטור sigma-1, שקשור בוויסות של דלקות.

 

 

בואו נקרא:

 

מהו דיכאון?

דיכאון היא הפרעת מצב רוח נפוצה ומוכרת ביותר, שפוגעת בכ-5% מאוכלוסיית העולם בשלב מסוים בחיים, כאשר לרוב נשים מאובחנות בהפרעה יותר מגברים. 

דיכאון מאובחן בהתאם למידת הסבל שנגרם לאדם ובהתאם למידת הפגיעה בתחומי חייו ולתפקודו התקין.

קיימים סוגים שונים של דיכאון, אולם המושגים המוכרים יותר לציבור הם דיכאון קליני (מז׳ורי), דיסתימיה ודיכאון אחרי לידה.

סוגי דיכאון

 טיפול תרופתי לדיכאון 

כשאדם מאובחן בדיכאון, מציע העולם הפסיכיאטרי והפסיכולוגי טיפול בשני מישורים- טיפול תרופתי וטיפול נפשי.

 

עליה חדה בטיפול תרופתי בדיכאון

טיפול בכדורים נגד דיכאון נמצא במגמת עליה חדה בשיעור המשתמשים בארה"ב - נתונים עדכניים מדברים על צמיחה של מאות אחוזים תוך 5 שנים. גם אצלנו בישראל התמונה דומה, אנחנו בעלייה דרמטית. העליה החדה בתרופות מרשם נוגדות דיכאון בולטת בקרב מטופלים ללא אבחנה פסיכיאטרית כלשהי. 

עבור מרבית המטופלים, הטיפול האופטימלי כולל תרופות מהדור החדש, ממשפחת ה- SSRI (שפועלות על סרוטונין) ו- SNRI (שעובדות על נוראפינפרין). תרופות אלה עוזרות עם למתמודדים עם הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והפרעות רבות נוספות, כמו כאבים כרוניים ו-ADHD

 

תרופות נוגדות דיכאון  - מרשם חופשי לכל דורש? 

המישור התרופתי נקבע לרוב על ידי פסיכיאטרים, למרות שכיום, שלושת רבעי מהמרשמים ניתנים דווקא על ידי רופא משפחה, ללא הערכה פסיכיאטרית. ההתרופפות הזו נמצאת בהלימה עם שני המחקרים הבאים:

מחקר שפורסם בכתב העת Health Affair, בשנת 2011, העלה כי ב -73% מהביקורים אצל רופא, בהם נרשמו לחולים תרופות נוגדות דיכאון, לא נרשמה שום אבחנה פסיכיאטרית. אם כן, אנחנו רואים תהליך בו האצבע נהיית קלה יותר בהקלדת מרשמים לנוגדי דיכאון, שניתנים כנראה בהגזמה.  

מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Family Practice מצא כי ככל שהמטופלים טופלו בתרופות לאורך זמן ממושך יותר, כך פוחתת ההסתברות שהמרשמים שלהם יעברו מעקב מקצועי כדי לקבוע אם התרופות עדיין יעילות אם הן עדיין נדרשות, או אם חשוב לשנות את המינון.

 

לאחר שנבחרה התרופה האנטי-דיכאונית, ייקבע המינון  בהתאם לגיל המטופל, לקיומן של הפרעות פסיכיאטריות מקבילות, לתופעות הלוואי ולתגובות בין-תרופתיות. במידה ומופיעות תופעות לוואי משמעותיות, מוחלף המינון או שמוחלפת התרופה. 

מנגנון הפעולה הביוכימי שמביא לשינוי במצב הרוח עובד באופן דומה ברוב התרופות:  הן גורמות לעיכוב ספיגה מחדש (reuptake) של נוירוטרנסמיטורים שנשארים פרק זמן ממושך יותר בתוך הסינפסות - המרווח בין הנוירונים.  הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) שייכים, רובם ככולם,  למשפחת הקטקולמינים -  סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין

 

אבל המציאות לא כזאת פשוטה: 

  

ההיסטוריה של טיפול תרופתי בדיכאון

מרבית תרופות המרשם הפסיכיאטריות התגלו לגמרי במקרה. בשנות ה-50 גילו חוקרים את האמיפרמין, תרופה נגד אלרגיה שהתגלתה כמשפרת מצב רוח ממשפחת הטריציקליות.

בהמשך התפתחה השערת הסרוטונין והשפעתו החיובית. 

אחריה הגיע דור הפרוזק, שהציע גלולות מצב רוח להמונים, עד שהתחוורו תופעות הלוואי. לאחר מכן פותחו התרופות מהדור החדש,  השייכות למשפחת  ה- SSRI וה-SNRI,  בה כלולות ציפרלקס, אפקסור, סרנדה, לוסטרל, מירו (מירטאזאפין) או בופרופיון (זיבן) לצד רבות אחרות. 

כיום מוצעות בישראל למעלה מ-30 תרופות נגד דיכאון, השייכות ל-6  משפחות שלכולן רציונל ביוכימי דומה.

  

סוגי תרופות נגד דיכאון 

יש כאמור כמה סוגים של תרופות אנטי-דיכאוניות:

 

תרופות מהדור הקודם

זכות הראשונים שמורה לתרופות החלוציות להפחתת דיכאון - הטריציליקים הלא-ספציפיים (TCA) ומעכבי מונואמין-אוקסידז (MAO-I). אט אט צצו חסרונותיהן ופותחו התרופות החדשות של ימינו: 

 

 

  • NASSA - משפיעות סלקטיבית על דופמין ונוראפינפרין, ולרוב ניתנות בשילוב של תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות - מירו (רמרון) ו-מיאנסרין (בונסרין)

 

 

antidepressants types 

תרופות מהדור החדש 

 

 

  • NDRI - תרופות שמגבירות ספציפית את המוליכים עצביים דופמין ונוראדרנלין  - בופרופיון (וולבוטרין  / זיבן) ו-סטרטרה

 

מה ההבדל בין SSRI ל-SSRI?

סרוטונין, כאמור, מסייע לגוף לווסת את מצב הרוח. כאשר סרוטונין גבוה מדי או נמוך מדי, אדם עלול להיכנס לדיכאון. סרוטונין נמוך עלול גם לגרום לחרדה, מחשבות אובדניות, דיכאון או התנהגויות כפייתיות.

כאשר רמות הסרוטונין עולות, אדם עלול להרגיש פחות פעיל פיזית ופסיכולוגית או מגורה, מה שמקל על שינה והירגעות.

תרופות SSRI ו- SNRI מגבירות את רמות הסרוטונין במוח, מה שעשוי לסייע בסימפטומים של מצבים שונים של בריאות הנפש.

רק ש-SNRIs מעלים גם את רמות הנוראדרנלין, עוזרים לאדם להתרכז ומפחיתים דיכאון.

לנוראדרנלין (נוראפינפרין) ישתפקיד מפתח בתגובת המערכת הסימפטטית של לחימה-בריחה. בתקופות לחץ אינטנסיבי, כמו כאשר אדם מרגיש מאוים, נוראדרנלין עולה באופן טבעי.
בחיי היומיום, הנוראדרנלין ממלא תפקיד גם בשינה, בקשב, בזיכרון ובוויסות מצב הרוח. אנשים עם רמות נמוכות של נוראדרנלין נוטים להתקשות בריכוז, ולעיתים נוטים לפתח תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD).

רמות גבוהות מדי של נוראדרנלין עלולות לגרום לתחושות אופוריה, וגם להתקפי חרדה, לחץ דם גבוה והיפראקטיביות. בשל תופעות אלו, יתכן ש- SNRI לא יתאים למטופלים עם היסטוריה של הפרעת פאניקה או בעיות בויסות עצמי וקשיי התנהגות. 

אין ראיות חותכות לכך שקבוצת תרופות אחת עדיפה באופן כולל על השניה.

המטופל עשוי לעבור תקופה של התנסות בתרופות שונות או בשילובי תרופות במינונים שונים, וכן שתי משפחות התרופות הללו יורגשו ברמת הפרט בחלוף מספר שבועות של נטילתן. 

 

 

תרופות חדשות בתהליך מחקר

 

טרובלט

מחקר חדש שפורסם על ידי צוות חוקרים ממרכז הר סיני בניו יורק, מפיח תקווה לגבי טיפול מוצלח מאוד בדיכאון קליני באמצעות תרופה קיימת, טרובלט, המשמשת כיום לטיפול בפרכוסים.

המחקר הצליח להראות הפחתה ב-45% בתסמינים הדיכאוניים, בעוד תרופות נוגדות דיכאון קיימות משיגות 30% בלבד

 

 

ברינטליקס

התרופה, שנקראת בשנה הגנרי וורטיוקסטין, זמינה כבר מספר שנים בישראל ונחשבת לתרופה נוגדת הדיכאון החדשה ביותר.

מחקרי הערכה העלו כי ברינטליקס משפ]יעה לטובה גם על יכולת הריכוז והקשב ולא רק  על הפחתת תסמיני הדיכאון.  תופועת הלוואי של התרופה נמוכות יחסית, וכוללות לרוב בחילה חולפת.

 

 

קטמין  - אסקטאמין (ספרבאטו - Spravato)

התרופה המסקרנת והמבטיחה ביותר של שנת 2019 היא Spravato, נגזרת של קטמין.

בשעה טובה: בינואר 2020 ספרבאטו אושרה על ידי ועדת סל התרופות של משרד הבריאות לטיפול בדיכאון עמיד, כתרסיס לאף.

ספרבאטו אושרה במרץ אשתקד על ידי FDA והיא בהחלט מעוררת ציפיות מצד חוקרים וקלינאים בכל העולם. 

 

במקור, אסקטאמין נמצאה יעילה כאשא היא ניתנת בזריקה, משאף ולאחרונה גם באמצעות גלולה.

ספרבאטו היא נגזרת של קטמין, סם מסיבות שעובר התאמה הדרגתית לתרופה לגיטימית (הקדשנו תת-פרק מיוחד לקטמין בהמשך המאמר). 

ספרבאטו עובדת על הנוירוטרנסמיטר גלוטמט, פועלת במהירות עצומה ואינה קשורה כמעט לסרוטונין.

לפי הקבוצה שמובילה את המחקר באוניברסיטת קולומביה, עוד שנה שנתיים יצליחו למתן את תופעות הלוואי הדיסוציאטיביות של קטמין ולהעלות אותה למדף, למרות שכבר כיום היא נחשבת בטוחה ומראה תוצאות מיידיות. 

מחקר ראשוני שפורסם  ב-2018 העלה  כי מתן עירוי של קטמין, פעמיים בשבוע למשך שבועיים, גרם לשיפור בסימפטומים של הדיכאון בהשוואה לקבוצת נבדקים שקיבלו פלסיבו. ההשפעה החיובית ניכרת אצל רוב המטופלים החל מהשבוע הראשון ונמשכת עד השבוע התשיעי לאחר מתן התרופה.

מאז אוששו וחוזקו הממצאים, הן בשימוש בקטמין באמצעות משאף וספריי לאף והן באמצעות נטילת כדורים.

מעבר לכך, תחומי המחקר של הטיפול  בקטמין מתרחבים הרבה מעבר לדיכאון ומחשבות אובדניות.  יעילותה של התרופה נבחנת גם עבור הפחתת קשיים נפשיים וגופניים אחרים (למשל, מחקר שתומך בהפחתת כאבי גפיים אצל ילדים). 

 

תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור השני

האם תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות יכולות לסייע בטיפול בדיכאון?

לעתים תרופות אנטי-פסיכוטיות או אחרות (למשל, מייצבי מצב רוח כמו ליתיום או רספרידל) יכולות להינתן בשילוב עם נוגדי דיכאון, כאשר נוגדי דיכאון לבדם אינם יעילים דיים לטיפול בדיכאון. 

 

אופיאטים (אופיואידים טבעיים)


ההשפעה המרכזית של מרבית האופיואידים היא דיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים.

ויסות של מערכת האופיואידים הייתה מטרה מאז ומתמיד בטיפול בהפרעות מצב רוח. עם זאת, המגבלה המרכזית של שימוש בחומרים אופיאטים הוא פיתוח סבילות ופוטנציאל גבוה להתמכרות.

העבודה המחקרית העכשווית מתמקדת בשילוב מסויים של אופייאטים ספציפים לטיפול ממוקד בדיכאון. 

 

  Serotonin system

האם התרופות  עובדות?

בתחילת השנה רצה במדיה החברתית תיאוריה חדשה, לפי תרופות נוגדות דיכאון, כמו אלו ממשפחת ה-SSRI, אינן מחוללות כל אפקט אנטי-דיכאוני. הטענה היא כי רבים מהנוטלים תרופות נוגדות דיכאון חשים שמצבם משתפר בהשפעת אפקט פלצבו, כלומר כתוצאה מאמונתם שהתרופה מסייעת להם.

לאור הנתונים הללו, קבוצת מחקר משבדיה ניתחה מידע ממחקרים קליניים שבוצעו בעבר על מנת לעמוד על יעילותן של שתיים מהתרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות ביותר מקבוצת SSRI, סרוקסט וציפרלקס. מן המידע, שהתבסס על 3,344 נבדקים, ניתן ללמוד שיעילותן של שתי התרופות גבוהה באופן גורף מטיפול בפלצבו. יש אפילו מחקרים שהרחיקו לכת מעבר לתועלות הנפשיות, בהם מדווחים 'בונוסים' בלתי צפויים של שימוש ב-SSRI, למשל מחקר חדש שמצא כי נטילת ציפרלקס לאחר התקף לב מפחיתה את הסיכון להתקף נוסף. 

מחקר אחר העלה כי לתרופות נוגדות דיכאון חדשות יותר נמצאה יעילות רבה יותר בטיפולים ניסיוניים, בהשוואה לתרופות ותיקות בשוק.

מחקרים אחרים מלמדים, בעקביות רבה למדי, כי קבוצות נבדקים שמקבלות תרופה אמיתית וגם קבוצות נבדקים שמקבלות תרופת דמה (פלצבו) מראות שתיהן ירידה חדה בתסמינים הדיכאוניים כחלוף שבוע בערך. לאחר שחלף שבוע תחדל ההתקדמות של נבדקי קבוצות הפלסבו, בעוד שמצבם הקליני של נבדקי קבוצת הניסוי ימשיך להשתפר.. 

ולסיכום, מחקר רחב היקף ב-Lancet, בחן את יעילותן של 21 תרופות נגד דיכאון, והוא מעיד על כך שהן עובדות מעבר לכל ספק. לא מושלמות בכלל, אבל עובדות. במובן מסוים הן עוזרות למטופל להתרומם מעט מהבור הדיכאוני אליו הוא נקלע ומפנות אנרגיה הכרחית וכוחות נפשיים להשתתף בהצלחה בטיפול פסיכולוגי.

השאלות שנותרו פתוחות במחקר הזה הן -

לכמה זמן עובדות התרופות?

על מי הן לא עובדות?

וכיצד ניתן להעלות את המודעות לחשיבותה של תמיכה חברתית, תחושת שייכות והפגת הבדידות, שכל כך חיוניות לאדם הדיכאוני?

בנוסף, מחקר עדכני מבהיר כי רק אחד משלושה מטופלים ישיג הפוגה מהדיכאון לאחר 12 שבועות של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון מהקו הראשון. 

 

 

איך בודקים יעילות של תרופות נוגדות דיכאון? 

יעילות של חומרים אנטי-דפרנסטים נבחנת בדרך כלל על בסיס 4 מדדים מחקריים:

יעילות החומר - נקבעת על ידי מידת ההפחתה של סימפטומים דיכאוניים בתגובה לטיפול

מידת הטולרנטיות - האם השימוש בתרופה הופסק בעקבות תופעות לוואי

מידת הקבלה / הדחיה - האם השימוש בתרופות הופסק עקב כל סיבה שהיא

נזקים מדווחים - האם התרופה הגבירה מחשבות או כוונות אובדניות או פגיעה עצמית  

 

איזו תרופה נגד דיכאון הכי מתאימה לי?

מסע החיפוש אחר התרופה נוגדת הדיכאון הנכונה עשוי להיראות אקראי, אבל בפועל יש היגיון מאחורי התרופה שהרופא בוחר לרשום.

למעשה, יש היום כבר אלגוריתמים אבחוניים שמשרטטים התקדמות לוגית שאחריה עשוי הרופא לעקוב בבואו לקבוע איזו תרופה נוגדת דיכאון תהיה הטובה ביותר עבור המטופל.

ועדיין, הפסיכיאטר לא יכול לדעת בוודאות לאיזו תרופה תגיבו הכי טוב ולאיזו פחות, ויש כאן תהליך של ניסוי ותעיה.

 

מתי טיפול תרופתי בדיכאון יכול לעזור?

כמובן שתשובה ספציפית דורשת ייעוץ עם פסיכיאטר/ית, כולם הניסיון הקליני והמחקרי מלמד שתרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע בכמה מצבים פסיכולוגיים:

  • הצפה רגשית קשה וחזרתית

  • אנשים שמרגישים שהתסמינים הדיכאוניים מפריעים להם בתפקוד החברתי, המשפחתי, האקדמי או התעסוקתי 

  • החמרה בקשיי ריכוז

  • קשיי שינה קשים

  • תיאבון משתנה ותנודתי

  • היעדר מוטיבציה ועניין בתחביבים או בפעילויות מהנות

  • התמודדות עם התקפי חרדה תכופים

  • התמודדות עם מחשבות שליליות שקשורות למוות

  • מחשבות אובדניות

 

חסרונות של טיפול בתרופות נגד דיכאון

חשוב לציין שבמקרים מסוימים של דיכאון, ניתן לטפל וליצור הקלה גם ללא היעזרות בטיפול תרופתי.

עם זאת, במקרים רבים, ללא טיפול תרופתי, המטופל הדיכאוני שקוע במרה השחורה, במצב של חוסר אנרגיות ומוטיבציה לטפל בעצמו, ולכן לא יצליח להפיק תועלת מספקת מטיפול נפשי בלבד.

התרופות משמשות במקרים רבים כפלטפורמה ראשונית שבאמצעותה ניתן להתחיל תהליך פסיכותרפי, שלעיתים לא קיימת דרך אחרת לבססו. 

הטיפול התרופתי, מעבר להיותו יעיל בחזרה מהירה יותר לשגרת חיים תקינה, הוא גם נגיש מאוד. כיום, מרבית המרשמים ניתנים ע"י רופאי משפחה ולא פסיכיאטרים או נוירולוגים. התרופות נחשבות מוזלות יחסית ורובן ככולן מצויות כבר בסל הבריאות של קופות החולים בישראל.

הסטיגמה לגבי נטילתן הולכת ופוחתת עם הזמן - עדות לכך ניתן לקבל מתוך נתוני משרד הבריאות שפורסמו באתר YNET, לפיהן לא פחות מ-10% מתושבי תל אביב נעזרים בתרופות נגד דיכאון. בנוסף, אחוז המשתמשים בתרופות מפחיתות דיכאון עלה בין השנים 2013-2016 בכל הארץ ב-13%).

 

לטיפול התרופתי יש גם חסרונות לא מועטים: 

 

ראשית, הוא מחייב מעקב של רופא.

שנית,  לתרופות מסוימות במינונים מסוימים קיימות תופעות לוואי שפוגעות במידה זו או אחרת באיכות החיים, לרוב התופעות הן קלות וחולפות במהירה, אך לעיתים לוקח זמן עד שמצליחים למצוא את התרופה המתאימה ביותר. רוב האנשים שמתמודדים עם דיכאון כרוני מכירים את התהליך המתיש של ניסוי ותעייה שהם עוברים עד שמגיעים להתאמה מדויקת של תרופה.

בתהליך זה, הרופא והמטופל נאלצים לנסות עד שמצליחים להגיע לשביעות רצון, עניין מייגע שיכול לארוך זמן, זאת משום שניתן לבחון את השפעתה האינדיבידואלית של תרופה מסוימת כעבור לפחות שבועיים של נטילתה.

מחקר חדש דן בבעייתיות השכיחה של המנעות מנטילת התרופות נוגדות הדיכאון, המתבטאת בעיקר בדבקות נמוכה בביצוע הנחיות הטיפול התרופתי שניתנות על ידי הרופא המטפל. מה שמדאיג במיוחד הוא הנתון שעולה מהמחקר, לפיו המנעות זו אופיינית דווקא למטופלים המתמודדים עם אפיזודה של דיכאון קליני חמור, המלווה במחשבות, כוונות וניסיונות אובדניים.

והכי חשוב - לעתים מטופלים שמים לב שהתרופה נוגדת הדיכאון כבר לא עושה את העבודה כמו פעם ותחושת הדיכאון מתחילה להתגנב שוב פנימה.  זה לא מקרי - מי שנעזר בטיפול תרופתי נגד דיכאון לאורך זמן רב, נוטה לפתח סבילות (tolerance). מומחים מציינים כי שימוש קבוע ומתמשך בתרופות נוגדות דיכאון גורם לשינוי ברגישות הרצפטורים המוחיים, מה שתורם לאובדן ההשפעה הקלינית של התרופות ואצל חלק מהמטופלים מתבטא בפגיעות מוגברת להישנות הדיכאו,  למרות המשך נטילת התרופות.

למעשה, טיפול מתמשך בתרופות מפחיתות-דיכאון עלול לתרום להחמרה בתסמיני הדיכאון לאורך השנים - כך לפי מחקר אורך שבחן מקרים טיפוליים במשך 30 שנה.

 

אם יש לך תופעות לוואי או הרגשה שהתרופות לא עובדות,

אל תפסיק ליטול אותה באופן פתאומי.

הפסקה לא הדרגתית עללוה לגרום לנסיגה,

מה שעלול להסב סבל נוסף.

שוחח עם הרופא שלך בנושא. 

חשוב לצפות בסרט של של טליה פלד קינן, ששודר בזמנו בערוץ 10 - ציפרלקס כדור האושר: 

 

בשנים האחרונות מועלים לא מעט ספקות בקרב אנשי מקצוע, באשר למתודולוגיות המחקריות בהן מוערכת יעילותן של תרופות אלה, כפי שנראה בסעיף הבא. 

 

התפכחות הפסכיאטריה לגבי SSRI

אחת הביקורות השכיחות לגבי יעילות של SSRI ודומיה, היא פרסום כמעט אוטומטי של מחקרים שהעלו תוצאות מוצלחות ולעומת זאת, התעלמות מתוצאות מחקרים שאינם מעידים על הצלחה, או שמלמדים על תוצאות שליליות.

כיום עולה הכרה הולכת וגוברת במגבלות של תרופות SSRI, בעיקר עקב פרסום מידע מוטה, התייחסות חסרה להשלכות הטיפול התרופתי בטווח הארוך, מימון מחקרים על ידי קרנות מחקר שמקבלות תרומות מחברות התרופות, השפעת פלסבו לעומת אפקט התרופה ועוד.

 

נזקים שקשורים בתרופות נוגדות דיכאון

כאשר מאמצים עמדה ביקורתית, מדעית וחקרנית, מתגלות שאלות רבות שנותרו פתוחות ודי מטרידות. 

מחקרים מראים כי השימוש בתרופות נוגדות דיכאון לטווח הארוך גורר סיכונים משמעותיים, חלקם ידועים וסובלים מהערכת חסר, וחלקם כלל אינם ידועים לציבור הרחב, וגרוע מכך, אינם מוכרים דיים בקהילה הרפואית.

להלן כמה מחקרים המעידים על הנזקים הפוטנציאליים של שימוש ממושך בתרופות נגד דיכאון:

  •  מחקר חדש , שסקר 10 מחקרים קודמים, מעיד על כך שתרופות נגד דיכאון (SSRI) גורמות לפגיעה בשנת REM אצל אנשים מבוגרים, מה שעלול לתרום לניוון נוירולוגי שמאפיין אלצהיימר. 
  • ממצאי מחקר מדאיג, שפורסם ב-2018, מצביעים על כך ששימוש לטווח ארוך בתרופה סרוקסט (פאקסל) עלול לקדם סיכון לדמנציה (שיטיון), בעוד תרופות מפחיתות דיכאון אחרות אינן קשורות לדמנציה. 
  • מחקר מטא אנליזה שבחן 17 מחקרים ופורסם בשנת 2017 בכתב העת Psychotherapy and Psychosomatics, מלמד כי מטופלים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון היו בסיכון גבוה ב -14% להתקף לב ולאירוע מוחי ובסיכון גבוה ב-33% לתמותה. 
  • מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The British Medical Journal העלה כי חברות התרופות לעיתים אינן מיידעות את ארגוני הבריאות ואת הגורמים הרלוונטיים לגבי מכלול הסיכונים האפשריים הנילווים לשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, בעיקר בקרב ילדים.  המחקר התמקד בתרופות מסוג SSRI ו-SNRI, התרופות הנפוצות ביותר כיום, ומצא כי חברות תרופות מסוימות לא דיווחו על ממצאיהן בדבר עלייה בסיכויי אובדנות ובמחשבות אובדניות בקרב ילדים ונוער המטופלים בתרופות, בעיקר סרוקסט, שנאסרה לשימוש  עבור קטינים באנגליה.
  • ברמה הגלובלית-אקולוגית - מחקר אוסטרלי חדש מעלה כי הרכיב המרכזי בתרופות SSRI תורם לעמידותם של חיידקים מסוימים בפני אנטיביוטיקה (המכונים Superbugs)...

 

זה רק מדגם ממחקרי מצומצם: מחקרים נוספים מעידים על הקשר בין שימוש מתמשך באנטי-דפרסנטיים לבין עליה במשקל, סיוטי לילה, קהות חושים, אין אונות ועיכוב בהגעה לאורגזמה. 

 

גמילה מתרופות נגד דיכאון 

מאמר שפורסם לאחרונה בניו-יורק טיימס מעלה עניין בעייתי נוסף:

מטופלים רבים מתחילים להיעזר בתרופות SSRI, מרגישים שהמצב משתפר כעבור שבועיים עד חודש, נהנים מהמצב הנפשי המשופר לכמה חודשים ואז מגיעים ל"אפקט תקרה" - תחושת השיפור עברה הביטואציה, התחושה הרגשית אמנם לא כואבת כמו פעם, אבל מתי וכיצד מפסיקים? הפסקת השימוש, מסתבר, מעוררת קשיים אצל רבים מהמטופלים. 

מכיוון שהשימוש בתרופות אלו אינו עונה לקריטריונים של התמכרות בהגדרתה הקלינית, הוטבע שם חדש בעולם הפסיכיאטרי לתהליך ה"גמילה" מהתרופות: סינדרום הפסקת השימוש באנטי-דפרסנטים.

 

איך נגמלים מתרופות נגד דיכאון?

תסמונת / סינדרום הפסקת השימוש בתרופות נגד דיכאון הוצגה לראשונה כתסמונת קלילה ופשוטה לטיפול. שנים רבות חלפו וגלולות רבות נבלעו עד שהחלה להתבהר המורכבות והחומרה של הסינדרום, הן מתוך עדויות קליניות של מי שניסו להפסיק והן לאור מידע מחקרי שפורסם ונצבר בכתבי-עת רפואיים

גמילה או לא גמילה, איך שלא נתייחס לקושי נפשי והפיזיולוגי המתלווה להפסקת הטיפול התרופתי בדיכאון, המציאות מראה שגם כאשר ההפסקה מתבצעת באופן הדרגתי היא כרוכה בשורה של סימפטומים ממש לא קלים שמופיעים שבוע עד חודש ממועד ההפסקה של נטילת הכדורים.

חשוב לציין כי התסמונת אינה פוסחת על אף אוכלוסיה ותת-תרבות. היא נחלתם של כל המטופלים שמחליטים להמשיך לחיות ללא תלות בתרופות. 

בנוסף, תהליך הפסקה הדרגתי בנטילת התרופה אמנם מומלץ ביותר (ירידה איטית במינונים עד להפסקה מוחלטת), אך התהליך כשלעצמו אינו מונע את התסמינים האברסיביים של הסינדרום. זה יכול להיות סיוט לא פשוט בכלל. 

בערך 20% מנוטלי נוגדי הדיכאון יחוו תסמיני גמילה בהפחתת או הפסקת הנטילה, כאשר לעתים ידמו הסימפטומים לאלה של דיכאון ויש כאלה שיטלו את התרופה מחדש כדי להילחם בתסמינים.

ישנם נוגדי דיכאון שמייצרים תסמיני גמילה בסבירות גבוהה יותר, לרוב כאלה עם זמן מחצית-חיים קצר, שעוזבים את הגוף מהר יותר.

 

תסמיני גמילה מכדורים נגד דיכאון

 

  • תחושות גופניות שמזכירות תסמיני שפעת -  בחילה, הקאות, שלשולים, כאבי ראש והזעה
  • "סחרחורות מוח" - תחושה שמזכירה זעזוע חשמלי בראש, שמופיעה אחת לכמה שעות ונמשכת מספר שניות
  •  במקרים חריפים יותר, הפסקת השימוש בתרופות נוגדות דיכאון קשורה למגוון של סיבוכים נפשיים, החל מהופעה של היפומאניה או התקף מאניה ועד חוסר יציבות רגשית מתמשכת.

 

סוגי תרופות וחומרת הגמילה  

 

  • בין נוגדי הדיכאון בעלי סיכון גבוה יותר לתסמיני גמילה מצויים סרוקסט, לוסטרל (סרטרלין) וטריציקליקים. דיווחים מחקריים מצביעים על אפקסור (ונלה / ונלפאקסין / ויאפקס), תרופה ממשפחת ה- SNRI, כתרופה שהפסקת השימוש בה כרוכה בתסמיני הגמילה המרובים והממושכים ביותר.  למעשה, קיים אתר פורומים עולמי מאוד פעיל, בו משתתפים גולשים שעברו גמילה מתרופות פסיכאטריות, בעיקר במטרה לשתף בסיפורי הצלחה ולקבל תמיכה קבוצתית מהמתמודדים ומהמתמודדות: 

http://survivingantidepressants.org/forum/28-success-stories-recovery-from-withdrawal/

  • הסבירות שבופרופיון (זיבן / וולבוטרין) ו-מירו יגרמו לתסמיני גמילה היא נמוכה יותר. לרוב יהיו תסמיני הגמילה של נוגדי דיכאון מתונים והם עשויים לכלול סחרחורת או בלבול, כאבי ראש וגוף, קשיי שינה, תנודות במצבי הרוח, אובדן תיאבון, בעיות בבטן והפרעות חושיות, למשל רגישות גבוהה יותר לאור או לקול. סוגי הסימפטומים תלויים בתרופה שנלקחה. 
  • תרופות מקבוצת MAOI, המשתייכות לדור ישן יותר של נוגדי דיכאון, עלולות לגרום לתסמיני גמילה חמורים יותר, בהם אפילו הלוצינציות או דלוזיות פרנואידיות. תסמיני גמילה יופיעו לרוב 2-4 ימים מרגע הפסקת הנטילה או הפחתת המינון ויימשכו ימים עד שבועות, במקרים נדירים עד שנה. 

צמצום נטילת נוגדי דיכאון היא תהליך מדורג שבו המנה מופחתת על פני כמה שבועות או חודשים, תחת הנחיית רופא. 

בגישה זו הסבירות לחוות את הסימפטומים של הגמילה נמוכה יותר ביחס לשינוי משמעותי פתאומי. 

יש להיוועץ ברופא לפני שינוי המינון, ועצתו לגבי צמצום השימוש תשתנה באופן התלוי בסוג, משך הנטילה והמינון הנוכחי של התרופה. 

תהליך הגמילה ייקח כ-2-4 שבועות, אך פרק זמן ארוך יותר יהיה אפקטיבי יותר בהפחתת הסיכון לתסמיני גמילה.

ואולם גם כאשר נוקטים בדרך זו, עלולים בכל זאת להחוות תסמיני גמילה, וגם תסמיני גמילה קלים יכולים להיות לא נוחים ולהשיב אנשים לנטילת המינון הקודם.

מודעות לאפשרות של תסמיני הגמילה יכולה לסייע להתכונן לקראתם. חשוב שלא לבצע את השינויים בזמנים של מתח או קושי, ולקראת צמצום הנטילה, מומלץ להיות בקרבת בני משפחה וחברים או לקחת כמה ימי חופש מהעבודה.

עם זאת, יש כאלה שעשויים למצוא שהצמדות לשגרה היא הסחת דעת מועילה עבורם מהתסמינים.

שינה טובה, תזונה בריאה והתעמלות קבועה יכולות גם הן להועיל.

ישנם סימפטומי גמילה שניתן לטפל בהם באמצעות תרופות אחרות, למשל כאבי ראש, ואולם מומלץ להימנע ככל הניתן מנטילת תרופות נוספות בתקופה זו.

לעתים ירשום הרופא מינון נמוך של נוגד דיכאון אחר כדי לתמוך בגמילה, מה שעשוי לסייע כאשר סימפטומי הגמילה גורמים לקושי מתמשך.

לפני כל שינוי מינון יש להתייעץ עם רופא, שיקבע מה תהיה הדרך הטובה ביותר לצמצום התרופה באופן שיפחית את הסיכון לסימפטומי גמילה.

גם במצב בו סימפטומי הגמילה מחמירים או הופכים קשים מאוד, יש לפנות לרופא.

 

האם קיימת תופעה של מנת יתר בתרופות נגד דיכאון?

מינון יתר (Overdose) הוא מצב אפשרי בכל טיפול תרופתי. 

המינון הבטוח לכל סוג של תרופות נוגדות דיכאון משתנה מאדם לאדם, אך כדי להישאר בצד הבטוח, חשוב שאדם נוטל דיכאון ידבוק בהנחיות המינון שהרופא רשם.

מרבית המקרים המדווחים על מינון יתר בתרופות מפחיתות דיכאון מופיעים כאשר מטופלים מערבבים בין התרופה לבין חומרים פסיכואקטיביים אחרים, בעיקר אלכוהול ותרופות סטימולנטיות.

אפילו שזה משעמם לפעמים, מומלץ לשים לב ולקרוא את דף ההסבר המפורט שמצורף לכל חפיסת תרופות. 

 

 

איך מפסיקים עם תרופות נגד דיכאון?

התשובה היא, כמובן, בהדרגה ובליווי פסיכיאטרי.

אבל יש גם חדשות טובות ומעשיות:

מחקר שפורסם ב-2019 סקר 15מאמרים בנושא דרכים לגמילה מכדורים נוגדי דיכאון. לפי הסקירה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול CBT מבוסס מיינדפולנס נמצאו יעילים בהפחתת התסמינים של הפסקת הטיפול התרופתי. שתי ההתערבויות הפסיכולוגיות הללו אפשרו למשתתפים במחקרים להפסיק ליטול את התרופות, תוך שהם חווים מינימום של תחושות לא נעימות (שחלקן תוארו לעיל). צוות החוקרים מאנגליה מדגישים כי הממצאים בתוקף, ללא הישנות הדיכאון, גם שנתיים לאחר הגמילה מנוגדי הדיכאון. 

מרשם חברתי

הרעיון של מתן "מרשם חברתי" במקום, או בנוסף, ל"מרשם תרופתי", נועד להרחיב את האפשרויות התרפויטיות הזמינות למטופלים דיכאוניים.

הרעיון הוא לחזור למקורות - Back to Basics: אם ברור לנו שמגיפת הדיכאון קשורה ישירות לבדידות קיומית בחברה המערבית כולה, וכי תרופות אינן מציעות מענה מספק, מציע המרשם החברתי הזדמנויות לפעילויות בחיים שעשויות לעצב משמעות אישית, ליצור קשרים בין-אישיים חדשים, או לתת למטופל הזדמנות לקחת אחריות בתהליך יצירתי שתורם לאחרים. 

פעילויות כאלה מתקיימות ברוח הפסיכולוגיה הקהילתית, במגזר ההתנדבותי, הקהילתי והחברתי, כמו התנדבות בעמותות, העשרה חינוכית, חידוש מנוי בספריה, הרשמה למועדונים חברתיים בה משתתפים חברים וחברות בעלי עניין דומה, קבוצות לעזרה עצמית (ללא הנחיה מקצועית), פעילות במועדוני ספורט, קבוצות הליכה או ריצה, פעילויות אקולוגיות לשמירה על הטבע, קבוצות לקריאת ספרים, חוגי סיירות, שיעורי אומנות וחוגי ריקוד - יש אינסוף אפשרויות והכיוון חיובי עד מאוד. 

 

אילו תרופות נגד דיכאון קשורות להשמנה?

למרות שהתרופות בהן אנו דנים כאן תורמות לעליה נמוכה יחסית במשקל בהשוואה לתרופות פסיכיאטריות אחרות (כמו נוגדי-פסיכוזה), אחת מהתלונות השכיחות של מטופלים בתרופות נגד דיכאון היא שהתרופות משמינות:

מחקרים מראים כי למרות שעלייה במשקל היא תופעת לוואי אפשרית של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI, סביר להניח שהיא תתרחש רק כעבור שישה חודשים או יותר ותגיע לשיאה בשנה השניה והשלישית לטיפול. לפי דעה אחרת, תחושת ההתאוששות מהדיכאון עשויה להיות ברת השפעה בעלייה במשקל - זה פשוט עושה יותר חשק לאכול.

Overweight and Antidepressants

 

אבל אם נתייחס לידע המחקרי הקליני:

  • סרוקסט (פקסיל) נחשבת באופן מסורתי לתרופה המשמינה ביותר. אבל... מחקר מקיף שנערך לאורך עשר שנים ובחן את משקלם של 300,000 מטופלים, מלמד כי התרופה המשמינה ביותר היא דווקא מירו
  • סרנדה (לוסטרל) היא התרופה הכי פחות משמינה
  • סימבלטה היא תרופה שגורמת לעליית משקל מתונה 

ידוע גם כי תרופות כמו אפקסור (ונלה) ונפאזודון, אינן קשורות בעליה במשקל, בעוד בופרופיון (זיבן) קשורה אפילו להפחתת משקל, ובהיותה מעוררת, היא גם תוודא שכבר לא יהיה לכם קושי לקום בבוקר

 

חשוב לדעת שזה עובד גם הפוך: 

ערך ה- BMI של המטופל קשור ליעילות הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון עבור דיכאון קליני, כך עולה ממחקר סיני שפורסם בנובמבר 2020 בכתב העת Journal of Affective Disorders.
התרופות שנבדקו במחקר היו סרוקסט ומירו.

כיצד זה מוסבר?

אצל אנשים עם משקל גוף גבוה התרופות חייבות לעבור דרך יותר רקמות ונוזלי גוף בהשוואה לאנשים שמשקלם תקין או נמוך, מה שמפחית את האפקט. גורמים אחרים להם ניתן לייחס את המנגנונים הפוטנציאליים האחרים העומדים בבסיס הקשר בין משקל גוף לתגובה נוגדת דיכאון הם התנגדות לאינסולין, ויסות דלקתי במוח, חמצון ומתח חנקתי שנגרם על ידי השמנת יתר.

 

 

השפעת תרופות נוגדות-דיכאון על חשק מיני

בעוד שתרופות SSRI מעלות את רמות הסרוטונין, הן מפחיתות במקביל את פעילות הדופמין במוח.

דיכוי הדופמין גורם לתופעות הלוואי המיניות של התרופות - הפחתת ליבידו, תשוקה וחשק מיני. 

תופעת הלוואי הזו די שכיחה - אם שואלים מטופלים ישירות -  60% מהם מדווחים על תופעות לוואי מיניות, כאשר חומרת התופעה נעה  מקלה ועד חוסר תפקוד (אין-אונות או קשיים בהגעה לאורגזמה). 

חשוב מאוד לשתף בכנות את הפסיכיאטר או הפסיכולוג בתופעה - בלי בושה -  זה יעזור להתאמת הטיפול בצורה הטובה ביותר.

אחת מהתרופות הידועות כפוגעות במידה הפחותה ביותר בתפקוד המיני היא מירו

השפעת תרופות נוגדות דלקת על דיכאון

רבים מאיתנו נוהגים להיעזר בתרופה אנטי-דלקתית לא סטרואידית, כמו אדויל (איבופרופן), במצבים של כאב גופני. מעניין שיש תרופה מרשם אחת ממשפחה זו, שנקראת סלקוקסיב (celecoxib), שנמצאה יעילה בהקלה מסוימת על תסמיני דיכאון ועל הפחתת הישנותו, כאשר היא ניטלת יחד עם טיפול בנוגדי-דיכאון.

מחקר שבדק את התרופה מצא כי ניכר שיפור בתסמינים ללא תופעות לוואי מיוחדות.

דרושים פה מחקרים מקיפים סביב הנושא, אבל הקשר בין דיכאון לדלקתיות מסקרן אנשי מקצוע רבים בשנים האחרונות ומראה הצלחות מכמה כיוונים שונים. 

  

השפעת בוטוקס על דיכאון

המחשבה הראשונה שלנו על בוטוקס מתחברת כמובן לטיפולים אסתטיים, אבל מסתבר שמטופלים שעברו הזרקה של בוטוקס למצח דיווחו על שיפור במצב הרוח, ולא רק בגלל שביעות הרצון שלהם ממראה פניהם. צוות חוקרים אמריקאים וגרמנים ניסו לבחון את הנושא, ומצאו שבחלוף 6 שבועות מהטיפול הקוסמטי, נבדקים עם דיכאון נטו להטבה משמעותית יותר בתסמיני הדיכאון עמו התמודדו בהשוואה לנבדקים שקיבלו זריקת פלצבו.

יש להם השערה מעניינת לגבי השפעת הבוטוקס:

החומר גרם לשיתוק זמני של שרירי המצח, כך שהמטופלים לא יכלו לקמט את מצחם.

להפעלת שרירי פנים שקשורים בהבעות זעופות יש קשר למצב רוח שלילי, ולהיפך - חיוך גורם לשיפור במצב הרוח. מרתק.  

אבל זה לא מסתיים בהסבר הזה:  מחקר שפורסם בקיץ 2020 מלמד שבוטוקס מפחית דיכאון גם כאשר הוא מוזרק לאיזורים אחרים בגוף, כמו הצוואר, הגפיים ואפילו ושלפוחית ​​השתן. 

לא לגמרי ברור מה מכניזם הריפוי של בוטוקס במקרים הללו, אבל חוקרים משערים שהחומר המוזרק עובר דרך אזורים במערכת העצבים המרכזית שמעורבים במצב רוח ורגשות. לחלופין, מכיוון שבוטוקס משמש בדרך כלל לטיפול במצבים רפואיים כרוניים שתורמים לדיכאון, ההקלה המוצלחת של המצב הכרוני משפיעה לחיוב בעקיפין גם על דיכאון.

BOTOX AND DEPRESSION

ריטלין ודיכאון

תרופות עבור הפרעת קשב / היפראקטיביות וסיכון לדיכאון: 

הידע המחקרי מלמד כי הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) מזוהות עם שיעור גבוה של תחלואה נלווית, כולל דיכאון. עם זאת, עדיין לא ברור האם תרופות סטימולנטיות, המשמשות בטיפול ב-ADHD, כמו ריטלין, מגבירות או מפחיתות את הסיכון לדיכאון. 

מחקר אורך ארצי בשבדיה בדק את כל המטופלים שאובחנו ב-ADHD בשבדיה, בין השנים 1960-1988 (סה"כ 38,572 משתתפים).

 

ממצאים

1. טיפול תרופתי ל-ADHD נמצא בקשר עם סיכון מופחת לדיכאון בטווח הארוך.

2. ככל שזמן נטילת התרופה התארך, הסיכון הופחת.

3 כמו כן, המחקר הראה שתרופות ל-ADHD סייעו להפחתת דיכאון המאובחן במקביל להפרעה.

4. המחקר מציע עוד, כי שכיחות הדיכאון הייתה נמוכה ב20% בזמן נטילת תרופות ל-ADHD, מאשר בזמן שלא נטלו את התרופה.

 

תרופות ל-ADHD לא נמצאו כמגבירות את הסיכון לדיכאון, אלא אף מפחיתות את הסיכון לדיכאון נוכחי ועתידי.

statins helps depression

סטטינים ודיכאון

סטטינים הם שם כללי לקבוצה של תרופות להפחתת כולסטרול בדם.

לפי מחקר מטא-אנליזה שנערך באוניברסיטת מנצ׳סטר ובחן 10 מחקרים קליניים מבוקרים, נמצא כי טיפול בסטטינים עשוי לשפר את הסימפטומים של דיכאון אצל מטופלים שאובחנו עם ההפרעה, כך פורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders.

 

 

תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ודיכאון 

מחקר שפורסם בכתב העת Hypertension באוגוסט 2020 מלמד כי חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם קשורות גם בהפחתת דיכאון. 

מבוגרים שנוטלים תרופות נגד לחץ דם אינם נמצאים בסיכון מוגבר לדיכאון, אבל יותר מזה, 9 מתוך 41 התרופות שהוערכו במחקר היו קשורות אפילו להפחתה בשיעור הדיכאון.

התרופות שנמצאו מגנות מפני דיכאון היו שילובי אמלודיפין (אמלו) אטנולול (נורמיטן), ביסופרולול (קרדילוק), קרוודילול (קרוודקסון) , אנאלאפריל (אנדלדקס), פרופראנולול (פרולול / דרליו), רמיפריל (טריטייס, רמיטנס), רפאמיל ושילובים של רפאמיל (אפואקור, איקקור, איקפרס, ורקור, ורפרס, ורפבן).

 

תרופות לדיכאון עמיד

יש מצבים בהם תרופות נוגדות דיכאון אינן מצליחות להפחית את תסמיני הדיכאון במידה הרצויה, מצב המכונה דיכאון עמיד .

 

יוזמה מחקרית חדשה של שירותי בריאות הנפש האמריקאים (ה-NIMH) האמריקאי, נקרא (Rapidly-Acting Treatments for Treatment-Resistant Depression (RAPID, מתחקה בשנים האחרונות אחר דרכי התמודדות חדשות שנועדו לשפר את מצבם של מטופלים מדוכאים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי מהקו הראשון, תוך מאמצים לאתר חומרים שפועלים מהר יותר להפחתת התסמינים הדיכאוניים.

 

אחת הדרכים הוותיקות אך המהירות ביותר להשגת שיפור היא ECT - טיפול בדיכאון באמצעות נזעי מוח חשמליים - שיטה הוכיחה את יעילותה כבר לפני שנים רבות. יחד עם זאת, למרות שיפורים מסוימים שעוברת ECT בשנים האחרונות, היא עדיין נחשבת לשיטת טיפול המלווה בתופעות לוואי קשות יותר בהשוואה לתרופות הניטלות אוראלית, ובנוסף, טיפול ECT ניתן בהרדמה ובתנאי אשפוז.

 

אז מה עושים? 

  • לעיתים קרובות, החלפת סוג התרופה האנטי-דיכאונית בסוג אחר עשויה להוביל לתוצאות המתבקשות. החלפת תרופה עשויה לעזור כאשר התרופה הנוכחית מביאה להטבה מסוימת בסימפטומים אך היא לא מספקת.
  • במקרים אחרים, שילוב של תרופה קיימת עם חומרים אחרים עשוי להיטיב עם המצב. למשל, נמצא כי נטילת תוסף התזונה L-methyl folate (צורה של ויטמין B) בשילוב עם תרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI מסייעת בוויסות הנוירוטרנסמיטרים במוח השולטים על מצבי הרוח. תרופה אחרת, הברקה מחקרית מעט שנויה במחלוקת (אך פועלת במהירות הבזק), היא סקופולמין, חומר פסיכואקטיבי שמוכר בעיקר מחקירות שבויים בסרטים, כ"סם אמת". סקופולמין, כמו קטמין, אינו פועל באמצעות המכניזם הביוכימי של התרופות עליהן דיברנו עד כה (העלאת הכמות של הנוירוטרנסמיטורים סרוטונין ונוראפינפרין במרווח הסינפטי), אלא באמצעות מעורבות של רצפטורים אחרים לגמרי - NMDA, גלוטומט ואצטילכולין.
  • אפשרות שלישית היא הוספת תרופה שאינה מיועדת לטיפול בדיכאון בלבד - ליתיום, תרופות נגד פרכוסים או תרופות אנטי-פסיכוטיות, עשויות להוות טיפול משלים לטיפול הקיים. החיסרון בהוספת תרופות הוא כמובן העלאת ההסתברות להופעתן של תופעות לוואי.

חשוב לזכור כי לאנשים שונים יש תגובות שונות לתרופות. תרופה שעוזרת לאדם אחד לא בהכרח תעזור לאדם אחר.

במציאות בה אנחנו לא מבינים עד הסוף כיצד התרופות הללו עובדות, ברור שלרופאים אין דרך ודאית לדעת מראש מהו השילוב הנכון עבור מטופל מסוים. הדרך לטיפול התרופתי מדויק עשויה להימשך זמן מה ולעיתים חשוב לקחת אוויר ולהיאזר בסבלנות.

 

חשוב לציין כי שינוי תרופה לא נמצא יעיל יותר בהשוואה להמשך עם התרופה המקורית, ורופאים צריכים להיות זהירים במעבר בין נוגדי דיכאון שונים, כך לפי מחקר מטא-אנליזה אחרון תגובה חלקית לטיפול התרופתי נמצאה קשורה לרמות תפקוד נמוכות ולכן אין להעריך כי השלב האקוטי הסתיים אם המטופל לא מגיב באופן מלא לטיפול התרופתי. במידה ולא חל שיפור מספק בסימפטומים תוך 4-8 שבועות, יש לערוך אבחנה מחדש, לבחון את ההיענות לטיפול (האם המטופל נוטל את התרופות על פי ההנחיות), יש לבדוק קומורבידיות עם הפרעות אחרות ולברר האם קיימים גורמים פסיכוסוציאליים המשפיעים על התגובה לטיפול. 

עבור מטופלים המקבלים גם טיפול פסיכותרפי, יש לבחון את תדירות המפגשים הטיפוליים ולהעריך מחדש את ההתאמה של שיטת הטיפול שנבחרה למצב המטופל. במידה וחל שיפור קל ביותר או שלא חל שיפור כלל כעבור 4-8 שבועות נוספים, יש לשקול תכנית טיפולית חלופית כולל התייעצות עם אנשי מקצוע נוספים. 

עבור מטופלים המעדיפים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים בדיכאון ניתן לשקול את תוסף התזונה SAM-e (נגזרת של החומצה האמינית מתיונין) או צמח המרפא פרע מחורר (St. John's wort). במקרים של שימוש בפרע מחורר חשוב לעקוב אחר התגובות הבין תרופתיות. 

  

CHILDHOOD TRAUMA

 

טראומה מנבאות תגובה שלילית לתרופות אנטי-דיכאוניות 

מחקר  חדש מצא כי מבוגרים שעברו טראומה נפשית על רקע של התעללות בילדות מגיבים פחות טוב לטיפול תרופתי בדיכאון. במחקר שפורסם במגזין Transitional Psychiatry נמצא כי מבוגרים המאובחנים עם דיכאון מאזו'רי וסבלו בילדות התעללות פיזית רגשית או מינית, בעיקר מתחת לגיל 7, יגיבו פחות טוב לטיפול תרופתי.

במחקרים קודמים נמצא כי ילדים שחוו טראומה , בעיקר טראומה על רקע התעללות או הזנחה, נמצאים בסיכון גבוה יותר מאחרים לפתח דיכאון מאז'ורי בהמשך החיים.

המחקר מצא כי המשתתפים בקבוצת המחקר היו בעלי סיכוי גבוה פי 4 מאשר קבוצת הביקורת להימצא כמי שעברו התעללות בילדות, וסיכוי גבוה פי 2 להימצא כמי שנחשפו לטראומה מסוג אחר בילדות.לא נמצא מתאם בין חשיפה לטראומה באופן כללי לבין תגובתיות המשתתפים לתרופות אנטי דיכאוניות. נמצא מתאם בין חשיפה לטראומה שנגרמה מהתעללות בילדות ובין תגובתיות המשתתפים לתרופות אנטי דיכאוניות. בנוסף נמצא כי המשתתפים שחוו את ההתעללות הקשה ביותר היו אלו שהגיבו הכי פחות טוב לכל אחת משלושת התרופות האנטי דיכאוניות. נמצא גם כי כאשר ההתעללות הופיעה ב-7 השנים הראשונות בחיי המשתתפים- תגובתיות המשתתפים לטיפול התרופתי הייתה המעטה ביותר.

 

קיראו עוד על ייעוץ פסיכיאטרי <

 

כאמור, הטיפול המיטבי בדיכאון משלב הן את המישור התרופתי והן את מישור הטיפול בנפש. חשוב לזכור שהטיפול התרופתי מטפל בסימפטומים אך לא "מרפא" את הנטייה הדיכאונית של האדם, לא "מעצב מחדש" את מוחו ולא משנה את אישיותו או את אירועי חייו. כמו כן, הכדורים לרוב אינם נלקחים לנצח.

לכן, האדם זקוק לכלים נוספים להתמודדות, במקומות בהם לא ישתמש בטיפול תרופתי או במקומות בהם הטיפול לא יספיק. את כל אלה, מעניק הטיפול הנפשי קצר המועד. הטיפול הנפשי לסוגיו, מסייע לאדם לחקור את רגשותיו, לנתח ולפרש אותם, להבין היכן פירש לא נכון את עולמו וכיצד לשנות זאת. המטופל זוכה ללמוד הסתכלות אדפטיבית יותר על העולם, רוכש דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות מותאמי מציאות יותר, וכן כלים אשר יסייעו לו להתמודד עם הפעם הבאה בה יקלע לדיכאון. 

KETAMINE AND DEPRESSION

קטמין

קטמין פותח בשנות ה-60 ונעשה בו שימוש כסם מרדים בזמן ניתוח וכתרופה סיסטמית להפחתת כאב אצל חולי סרטן. לאחר מכן ועד ימינו נעשה בו שימוש לרעה כסם מסיבות ולעיתים אף כסם אונס. 

תופעות הלוואי של קטמין כוללות הזיות וסימפטומים אחרים, ובשימוש ארוך טווח הוא עלול להוביל להתמכרות. יתירה  מכך שילוב של קטמין עם קוקאין או עם תרופות נוגדות חרדה נחשב קטלני. עם זאת, בעשור האחרון נעשו עשרות מחקרים קטנים שדיווחו על ממצאים מדהימים, לפיהם הקטמין סייע למגוון של הפרעות חרדה ומצבי-רוח, כולל דיכאון עמיד לטיפול, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה דו-קוטבית כאבים כרוניים אצל חולי סרטן ותסמונת פוסט-טראומטית.

השפעות הקטמין מחזיקות ימים ואף שבועות לאחר שההשפעות ההזייתיות של הסם עברו, גם כאשר הוא ניטל באמצעות זריקה או עירוי (אינפוזיה). ההשפעה החיובית מורגשת באופן מיידי.

עם זאת, הטיפול בקטמין במתכונתו הנוכחית, מחייב נוכחות של פסיכיאטר מומחה בעת מתן החומר ולעיתים קרובות נדרש לאחריו אשפוז (כללי, לא פסיכיאטרי). 

מחקר חדש מלמד על השפעה מיידית של קטמין בהפחתת דיכאון, כאשר הוא ניטל באמצעות תרסיס לאף. השימוש בתרסיס רלוונטי במיוחד עבור מטופלים המתמודדים עם מחשבות וכוונות אובדניות ואין ברשותם את פרק הזמן הנדרש עד להשפעת תרופות SSRI. מחקר חדש אף יותר, מעיד על כך שקטמין יעיל גם בבליעה.

האופן שבו קטמין עובד ומשפיע על המוח נותר בגדר חידה, אם כי מחקר חדש מחזק את ההשערה שהשפעתו מפעילה קולטנים במערכת האופיאטית במוח. 

בתחילת שנת 2019 אישר ה-FDA שימושים קליניים בקטמין, והחל מינואר 2020 נוכל להיעזר בתרופה ספרבאטו גם בישראל, כחלק מסל התרופות המסובסד. 

Psychiatric Drugs Approved by FDA 

 

MDMA 


בשנת 2016 ערך משרד הבריאות האמריקאי מחקר מבוקר על ההשפעות המרפאות של MDMA- החומר הפעיל באקסטזי- על אנשים עם מחלות מסכנות חיים שסובלים מדיכאון.

המשתתפים בניסוי השתתפו תחילה בארבעה מפגשים טיפוליים עם שני הפסיכולוגים שהובילו את המחקר, ולאחר מכן בשלושה מפגשים נוספים ויוצאי דופן: אלה היו מפגשים ארוכים במיוחד (כשמונה שעות), שבהם המטופלים נטלו את ה-MDMA והמטפל שהה איתם ב"מסע התודעתי" בהשפעת החומר.

התוצאות היו יוצאות דופן ביעילותן, מה שהביא את ה-FDA להודיע אשתקד, באופן דרמטי למדי, על ההכרה ב-MDMA כחומר חשוב שניתן להיעזר בו במסגרת טיפול פורץ דרך בתסמונת דחק פוסט טראומטית. מאמצי המחקרים לגבי תרומת חומרים פסיכדליים לבריאות הנפש מתרכזים כיום במסגרת הארגון הבין-תחומי למחקר פסיכדליזם (MAPS)

חוקרים ישראלים, כמו הפסיכולוג ד״ר נפתלי הלברשטאט, תרמו את חלקם לניסוי ב-MDMA. בימים אלו הם נערכים להתחיל את השלב השלישי של הניסוי (phase 3), אשר יתקיים במרכז לבריאות הנפש באר יעקב ובבית החולים בתל השומר. בשלב זה ייבחן הפרוטוקול הטיפולי הפרטני ל-PTSD, שהניב תוצאות מרשימות בשלב הקודם (phase 2). 

MDMA DEPRESSION

צריך לזכור כי המחקר של החומרים המוזכרים הנ"ל מצוי עדיין בחיתוליו וייתכן שיעברו שנים עד שיסונטזו לתרופות שאפשר לעזור בהן למטופלי PTSD באצמעות מרשם ולשימוש מסחרי. חלק מהבעיה נובעת מהמעמד החוקי של MDMA ואקסטזי, שנחשבים סמים מסוכנים ואסורים לשימוש. מעבר לעצם היותם מסוכנים, רבים אינם מודעים לכך שהשימוש המשולב בהם יחד עם חומרים פסיכואקטיביים מעוררים (סטימולנטים) אחרים, כמו ריטלין וקוקאין, עלול להיות קטלני באופן מיידי. 

ההסדרה החקיקתית והבירוקרטית של ביצוע מחקרים על נבדקים שמשתמשים בטיפול בטראומה באמצעות MDMA מורכב, יקר וממושך, עד לרמה שארגוני מחקר רפואיים, ממשלתיים ופרטיים, נרתעים ונמנעים מיוזמות חדשות בתחום. יחד עם זאת, המציאות עושה את שלה, ומה שמוכיח עצמו יעיל, כמו ההשפעה של המחקרים האחרונים, תורמים למעמד הלגיטימי של החומרים -  ככל שמתפרסמות יותר ויותר ראיות והוכחות קליניות ליעילותו של חומרים פסיכואקטיביים שנחשבו מסוכנים ואסורים עד הזמן האחרון,  כןך משתפר בהדרגה מעמדם החוקי במדינות שונות ברחבי העולם המערבי. 

דרך ארוכה פרושה עדיין בפני ה-MDMA, עד שיימצא על מדף התרופות כתרופת מרשם, כפי שמצויים היום חומרים פסיכואקטיביים אחרים שנחשבו מסוכנים, כמו קנאביס רפואי.  סביר שבעתיד יוצע האקסטזי ככלי טיפולי חיוני, שבשילוב עם פסיכותרפיה, יסייע נפשית לעשרות מליונים המתמודדים בעולם עם טראומות. 

התקווה היא שבניגוד לתרופות נוגדות דיכאון קונבנציונאליות, טיפולים בעזרת חומרים פסיכדלים עשויים לגרום גם לתופעות לוואי חיוביות, כולל גמישות עצבית, נוירוגנזה, חמלה מוגברת, אמפתיה ויצירתיות.

 

האם מותר לערבב בין תרופות נוגדות דיכאון עם אלכוהול?‎

לא אחת קורה שאנחנו רק רוצים להגיע הביתה אחרי יום עבודה מתיש, לחלוץ נעליים, למזוג לנו כוס יין ולהתרווח על הספה, תוך שאנחנו חולמים על בואו של סוף השבוע שבו נוכל לצאת לשתות עם חברים בפאב. עם זאת, למרות ששתיית אלכוהול שקולה יכולה לתרום למצב הרוח ולשמש להוצאת קיטור בחיי היומיום, יש מצבים שאסור בשום פנים ואופן לערב אלכוהול בתמונה, ולא מדובר רק בתורנות נהיגה. גם ערבוב אלכוהול עם תרופות נוגדות דיכאון הוא פעולה לא מומלצת, שכן הוא עלול להגביר את ֿהסימפטומים של ההפרעה ואף להוביל למצבי בריאות מסוכנים.

איך שתיית אלכוהול משפיעה על דיכאון?

שתייה מחריפה דיכאון.
אנשים מדוכאים ששותים אלכוהול חווים אפיזודות דיכאוניות תכופות וחמורות יותר ונוטים יותר למחשבות אובדניות.
כפי שנראה מייד, צריכת אלכוהול משמעותית מפחיתה גם את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון.

אלכוהול הוא חומר פסיכואקטיבי מדכא:
צריכתו בכל כמות ׳מורידה׳ את מצב הרוח ואף עלולה לגרום נזק מוחי שיתרום לדיכאון. בנוסף, שתייה מופרזת מציבה את האדם בסבירות גבוהה יותר לבצע החלטות לא מוצלחות ולפעול באופן אימפולסיבי, למשל לעשות קנייה מיותרת, לאבד את מקום העבודה בגלל מריבה עם הבוס או להרוס מערכות יחסים זוגית.
כך שבנוסף להשפעה הישירה של האלכוהול, סביר שכל אחד מהגורמים בדוגמאות לעיל יפגע כשלעצמו במצב הרוח, בעיקר אצל מי שמוחו מחווט לדיכאון.

 

למה רע לערבב בין תרופות נוגדות דיכאון לאלכוהול?

* הגברת הדיכאון והחרדה - שתייה עלולה לנגוד את הסיבה שלשמה התחלתם ליטול נוגדי-דיכאון מלכתחילה, כלומר היא עלולה להגביר את הסימפטומים ולגרום לאדם לחוש שהוא אינו יכול להתמודד עימם.
* שתיית אלכוהול עלולה להגביר תופעות לוואי, במיוחד אם נוטלים תרופות נוספות כגון כדורי שינה, כדורים נגד כאבים וכדומה.
* ישנם כדורים נוגדי דיכאון שבשילוב עם אלכוהול עלולים להקפיץ את לחץ הדם, לכן כדאי להימנע מלערבב ביניהם ולקרוא היטב את עלון התרופה.
* אלכוהול עלול לפגום בחדות החשיבה או בשיקול הדעת, כאשר משלבים אותו עם נוגדי דיכאון. כתוצאה מהערבוב בין החומרים היכולות המוטוריות, הקואורדינציה וזמן התגובה נפגעים ופעילויות שגרתיות כמו נהיגה, עלולות להוות סכנה.
* לבסוף, השילוב בין נוגדי דיכאון לאלכוהול עלול לגרום לתחושות עייפות ונמנום מוגברות.

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל שתוכלו לשתות. רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה. כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא שלכם. הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים.
כמו כן, אל תשכחו שכסובלים מדיכאון אתם בסיכון מוגבר לפתח תלות באלכוהול, שכן שימוש בחומרים משני תודעה קוסמים מאוד לאלה שחשים קושי להתמודד עם בעיותיהם בחיים, או לחילופין סובלים מנדודי שינה וחושבים שאלכוהול יעזור להם להירדם. במקרה הזה, אם אתם מרגישים שאתם צורכים יותר מדי אלכוהול, פנו לרופא המשפחה ותתמודדו עם המצב בטרם הוא יחמיר.
אל תשכחו לעדכן את הרופא לגבי כל התרופות שאתם צורכים. כך למשל, תרופות נוזליות מסוימות כמו סירופ לשיעול, יכולות להכיל אלכוהול במינון נמוך; כמו כן, עם הגיל, הגוף מעכל תרופות בצורה שונה ורמת התרופות בדם צריכה לעבור בדיקה ולעתים תיקון מינון; לבסוף, שימוש בתרופה חדשה יכול לשנות את רמת שאר התרופות בדם והאופן שבו הוא מגיב לאלכוהול.

לסיכום, כמו שלא שותים כשנוהגים, כך אין לשתות אם סובלים מדיכאון שמצריך שימוש בתרופות. אם אתם מרגישים שמאוד מתחשק לכם כוסית או שתיים, היוועצו עם הרופא כדי ללמוד כיצד לעשות זאת נכונה ובאופן בריא.

 

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל לשתות. רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה. כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא שלכם. הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים.

 

תרופות אנטי-דיכאוניות כטיפול מונע (Prophylaxis)

האם ניתן להשתמש בתרופות נגד דיכאון ככלי מונע ולא רק למטרות התערבות? 

במחקר שנערך לאחרונה, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת נברסקה מצאה שמתן טיפול תרופתי אנטי דיכאוני, לפני תחילת ההקרנות והכימותרפיה לטיפול בסרטן, מוריד באופן דרמטי את שיעור הדיכאון.

אבל אליה וקוץ בה -- 

כל אחד ואחת מגיבים באופן שונה למינונים ולסוגי התרופות שונים, מה שמצריך "ניסוי וטעייה" שאורכים לפעמים לא מעט זמן. לתרופות נוגדות דיכאון יש קשר (לא קשר סיבתי, אבל קורלציה) לבעיות רפואיות אליהן לא נכנסנו במאמר, כמו פקקת ורידים.  מלאכתו של הפסיכיאטר, ולפעמים של רופא המשפחה, היא לבחון בכל פעם שיקולים של "עלות-תועלת" בטיפול התרופתי מאחר וברוב הפעמים הוא כרוך בתופעות לוואי מטרידות.

איך משפיעות תרופות נגד דיכאון על בעלי חיים?

 

וטרינרים יודעים כבר שכלבים וחתולים דיכאוניים מגיבים די טוב לתרופות ממשפחת ה-SSRI.

מה יקרה אם נכניס בעלי חיים מימיים לבריכה עמוסה בתרופות נוגדות דיכאון?

ובכן, לפי מחקרים עדכניים מסתבר שההשפעה ניכרת בהחלט:

אצל דגים, נוטים הזכרים לחזר בלהיטות רבה יותר אחר נקבות, כמו גם לפתח תעוזה גבוהה מהרגיל.

אצל סרטנים, לעומת זאת, ניכרת עליה ברמת התוקפנות.

  

תוספי מזון וצמחי מרפא לטיפול בדיכאון 

מחקרים עדכניים מלמדים שדיכאון קשור היטב לתזונה - 'נפש בריאה בגוף בריא'. חשוב לפנות לרופא המשפחה, שימליץ על בדיקת דם. לאור תוצאותיה מחליטים האם ניתן להשלים את החוסרים באמצעות תפרטי תזונתי מותאם יותר, או לפנות לרכישת תוספים. תוספים טבעיים שנמצאו קשורים להתמודדות עם דיכאון הם:

  • קומפלקס ויטמינים בי 12 (B-12 (B1, B2, B3, B5, B6, B7, B9 and B12. B4, B8, B10 and B11
  • ויטמין C
  • ויטמין D
  • מגנזיום
  • חומצות אמינו
  • תרופות פרוביוטיות

חשוב לזכור שמדובר כאן על שוק מסחרי עם המון כסףלכן מומלץ להתייעץ עם רופא ותזונאית לפני כן על שימוש בויטמינים המתאימים. 

בנוסף, לגבי פרוביוטיקה, מחקרים מלמדים שלא מספיק זבנג של יוגורט וגמרנו: הכרחי לשמור על רצף של תזונה עשירה בפרוביוטיקה ופרביוטיקה כדי שאלה ימשיכו להשפיע על מצב הרוח לאורך זמן.

 

חברות התרופות והחברות לצמחי מרפא טבעיים נמצאות בתחרות מרה.

ג׳ינסנג, כורכום, פסיפלורה, כולם נמצאים כיום בחזית המחקר - בלי תופעות לוואי, בלי כימיה ובשיטות אמפיריות בלתי מתפשרות. 

עם נתונים קליניים של 50% הצלחה בלבד בטיפול בדיכאון באמצעות תרופות כימיות, הצמחים הטבעיים צוברים עוד ועוד סקרנות ועניין, ולא רק כטיפול אלטרנטיבי או משלים בדיכאון.

 

צפו בכתבה חשובה על טיפול טבעי, ללא תרופות, בדיכאון,  מתוך ״כאן חדשות״. 

כתבתו של אמיר גרא, שודרה ביולי 2019:

 

 

מה הטיפול הכי יעיל בדיכאון? טיפול פסיכותרפי או טיפול תרופתי?

מחקרים בין השנים 2002 ל- 2014 מצאו כי שתי השיטות יעילות בממוצע במידה שווה.

מחקר נוסף, משנת 2014 שהשווה טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי לטיפול פלצבו גילה שהאפקט (התרומה החיובית) של טיפול פסיכותרפי זהה לאפקט (התרומה החיובית) של טיפול תרופתי וגבוה יותר בהשוואה לטיפול בפלצבו.

המסקנה מניתוח של מחקרים אלו היא שטיפול פסיכותרפי אכן יעיל במידה שווה לטיפול תרופתי.

מחקר אחר מעיד שתוצאות קליניות טובות יותר מושגות בטיפול מקצועי, בו ממונה מנהל מקרה - קייס מנג'ר - שמפקח על התהליך. 

לסיום, מחקר משנת 2012 מעלה שעצם ההשתתפות בתהליך טיפולי הוא עצמו תהליך ההבראה, ללא קשר לסוג הטיפול שניתן (הטיפולים שהשוו היו טיפול תרופתי, פסיכותרפיה, עיסוק בספורט, דיקור). מעלה שאלות... 

  

איגוד הפסיכיאטריה: הנחיות להפחית שימוש בטיפול אנטי דיכאוני - ינואר 2018 <

הנתונים שמציג וויטאקר - מתוך דה מרקר <

 

 

שוחחו עמנו -

ניתן לתאם מפגש עם מטפל cbt

או פסיכולוג קליני מומלץ

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

 

072-3940004

 

 

שלכם,

צוות הכותבים במכון טמיר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

מקורות:

 

 

דני בר-און, נוגדי הדיכאון עוזרים, אבל לא בהכרח באופן שחשבתם. מתוך אתר הארץ. https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.8659380

 

ברוך, י, תסמונת גמילה בגלל הפסקת השימוש בנוגדי דיכאון - Antidepressant discontinuation syndrome, מתןך אתר ויקירפואה.

 

ד"ר דורית שיקיירסקי, תרופות נוגדות־דיכאון – לא מה שחשבתם. חלק א' בסדרת המאמרים "תרופות פסיכואקטיביות - לא מה שחשבתם". מתוך אתר פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3045

 

 

 

 

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320

 

 

Brandling, J., & House, W. (2009). Social prescribing in general practice: adding meaning to medicine. The British Journal of General Practice, 59(563), 454–456

 

 

Chang, Zheng et al. (2016).  Medication for Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and Risk for Depression: A Nationwide Longitudinal Cohort Study. Biological Psychiatry , Volume 80 , Issue 12 , 916 - 922 

 

 

Tom Bschor, MD; Hannah Kern; Jonathan Henssler, MD; and Christopher Baethge, MD (2018). Switching the Antidepressant After Nonresponse in Adults With Major Depression: A Systematic Literature Search and Meta-Analysis. J Clin Psychiatry 2018;79(1)

 

 

Cipriani, Andrea et al. (2016) Comparative efficacy and acceptability of 21 antidepressant drugs for the acute treatment of adults with major depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis. The Lancet , Volume 391 , Issue 10128 , 1357 - 1366  

 

 

Domecq, J. P., et al  (2015). Clinical review: Drugs commonly associated with weight change: a systematic review and meta-analysis. The Journal of clinical endocrinology and metabolism, 100(2), 363-70

 

 

Gafoor Rafael, Booth Helen P, Gulliford Martin C. (2018). Antidepressant utilisation and incidence of weight gain during 10 years’ follow-up: population based cohort study BMJ 2018; 361 :k1951

 

 

Hengartner M.P.,  Angst J. and Rössler W (2018).  Antidepressant Use Prospectively Relates to a Poorer Long-Term Outcome of Depression: Results from a Prospective Community Cohort Study over 30 Years. Psychother Psychosom 2018;87:181–183

 

 

Kim J, Stewart R, Lee Y, et al. Effect of Escitalopram vs Placebo Treatment for Depression on Long-term Cardiac Outcomes in Patients With Acute Coronary SyndromeA Randomized Clinical Trial. JAMA. 2018;320(4):350–358

 

 

Lee S, Rhee DK. Effects of ginseng on stress-related depression, anxiety, and the hypothalamic-pituitary-adrenal axis. J Ginseng Res. 2017 Oct;41(4):589-594. Epub 2017 Jan 24. PubMed PMID: 29021708; PubMed Central PMCID: PMC5628357

 

 

Magid M, Finzi E, Kruger TH, Robertson HT, Keeling BH, Jung S, Reichenberg JS, Rosenthal NE, Wollmer MA. Treating depression with botulinum toxin: a pooled analysis of randomized controlled trials. Pharmacopsychiatry. 2015 Sep;48(6) 205-210

 

 

Sharma Tarang, Guski Louise Schow , Freund Nanna, Gøtzsche Peter C. Suicidality and aggression during antidepressant treatment: systematic review and meta-analyses based on clinical study reports BMJ 2016; 352 :i65 

 

 

Blue Dreams: The Science and the Story of the Drugs that Changed Our Minds. by Lauren Slater, 2018. Barnes and Noble 

 

 

Wilson, E., & Lader, M. (2015). A review of the management of antidepressant discontinuation symptoms. Therapeutic Advances in Psychopharmacology, 5(6), 357–368

 

 

Switching the Antidepressant After Nonresponse in Adults With Major Depression: A Systematic Literature Search and Meta-Analysis. J Clin Psychiatry. 2018 Jan/Feb;79(1). pii: 16r10749

 

 

Trivedi MH, Rush AJ, Wisniewski SR, et al. Evaluation of outcomes with citalopram for depression using measurement-based care in STAR*D: implications for clinical practice. Am J Psychiatry. 2006;163:28-40

 

 

 

https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.5979132

 

 

https://www.nature.com/articles/tp201661 

 

 

https://www.webmd.com/depression/guide/treatment-resistant-depression-what-is-treatment-resistant-depression#1

 

 

 http://www.psychiatrictimes.com/major-depressive-disorder/depression-research-update-november-2016?GUID=&rememberme=1&ts=08112016

 

 

 https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270

 

 

https://www.news-medical.net/news/20180416/Intranasal-formulation-ofc2a0ketamine-shows-promise-in-rapid-treatment-of-depression-suicidality.aspx

 

 

https://www.drugs.com/answers/difference-between-ssris-ssnris-996931.html

 

 

https://www.aafp.org/afp/2011/0515/p1219.html

 

 

http://consciouslifenews.com/many-benefits-melatonin-assists-treatment-depression-auto-immune-cancer/11121298/#

 

 

 https://www.forbes.com/sites/alicegwalton/2017/12/18/ketamine-may-reduce-depression-suicidal-thoughts-within-hours/#290b3be5b6a9 

 

 

https://m.medicalxpress.com/news/2017-08-rebuts-antidepressants.html

 

 

https://www.nytimes.com/2017/06/06/opinion/antidepressants-depression-creativity.html?_r=0 

 

 

https://www.nytimes.com/2018/04/07/health/antidepressants-withdrawal-prozac-cymbalta.html

 

 

http://alert.psychnews.org/2017/07/antidepressant-use-in-pregnancy-and.html

 

 

https://m.medicalxpress.com/news/2017-08-rebuts-antidepressants.html

 

 

https://www.forbes.com/sites/alicegwalton/2017/12/18/ketamine-may-reduce-depression-suicidal-thoughts-within-hours/#5a71e33ab6a9

 

 

 https://www.psysci.co/supplements-for-depression/ 

 

 

https://health.usnews.com/health-care/patient-advice/articles/2017-08-15/how-to-stop-antidepressants-safely

 

 

https://www.thecut.com/2018/01/antidepressants-and-the-chemical-imbalance-of-depression.html

 

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/depression/expert-answers/antidepressants-and-alcohol/faq-20058231 

 

 

https://www.cnbc.com/2017/09/14/how-a-party-drug-could-become-the-next-big-antidepression-treatment.html

 

 

 

13 תגובות

  • קישור לתגובה אורלי חמישי, 07 פברואר 2019 15:24 פורסם ע"י אורלי

    אמי ניצולת שואה בת 87, נמצאת בסוג של בית אבות, במחלקה סיעודית.
    משנת 2017 מקבלת כדורי סרקוול ולאחר מחקר קטן שלי עברה לסרקוול xr שניתנו לה פחות פעמים ביום בשל השיחרור האיטי.
    אך חזרה לכדורי סרקוול הקודמים בשל האפשרות לרסקם מה שהיה בלתי אפשרי בסרקוול xr.
    שאלה:
    האם כדורי הסרקוול xr מיוצרים בשנים האחרונות באופן עדין יותר, או אם ניתן לרסקם?
    תודה מראש..

  • קישור לתגובה צוות מכון טמיר ראשון, 10 פברואר 2019 16:09 פורסם ע"י צוות מכון טמיר

    שלום לך אורלי ותודה על השאלה,
    מוזמנת לפנות אלינו טלפונית ונבדוק עם היועצת הפסיכיאטרית של המכון.

  • קישור לתגובה בועז ראשון, 21 אפריל 2019 11:11 פורסם ע"י בועז

    שלום.
    אני מטופל בסרנדה עקב פוסט טראומה 150מ"ג.
    בשל חלומות שעולים בחודשים האחרונים הרופאה העלתה את המינון ל200מ"ג 100 בבוקר ו100 בערב.
    בנןסף הוסיפה תרופה בשם מירו לפני השינה.
    השאלה שלי:
    האם ניתן לשלב בין התרופות הללו ואיזה תופעות לוואי עללות להגרם מהן?
    תודה.
    בועז

  • קישור לתגובה שרון חמישי, 29 אוגוסט 2019 14:46 פורסם ע"י שרון

    האם הופעת תופעות לוואי בתחילת השימוש מעיד על אי-התאמה של תרופה?
    התחלתי ליטול לוסטרל לפני שלושה ימים, במקביל ל-125 מ"ג איקסל, ומאז אני לא מצליחה לישון (אני לוקחת רק 25 מ"ג לוסטרל).
    האם כדאי לשרוד שלושה שבועות עד תום ההסתגלות או שנדודי השינה מנבאים חוסר התאמה של התרופה?

  • קישור לתגובה צוות מכון טמיר לפסיכותרפיה שבת, 31 אוגוסט 2019 19:25 פורסם ע"י צוות מכון טמיר לפסיכותרפיה

    הי שרון,
    לא דווקא.
    יכולות להיות לכך מגוון סיבות שגורמות להופעה של תופעות הלוואי, כולל אפקט פלצבו.
    חשוב ליצור קשר עם הפסיכיאטר המטפל ולהעלות את השאלה, הוא בחן ואבחן, ולכן יוכל להעריך את המצב.

  • קישור לתגובה נורית שלישי, 24 ספטמבר 2019 17:59 פורסם ע"י נורית

    שלום! יש לי שאלה שמטרידה אותי המון זמן . אני בת 30 . סובלת מחרדות מזה שש שנים ומטופלת כרגע בסרטלין. התרופה הראשונה שבה התחלתי היה ציפרלקס שעשה לי פלאים . נטלתי את הציפרלקס שנה עד שהבחנתי שמבחורה מלאה בחשק מיני תמידי לבחורה נטולת רגש לחלוטין . לא חשק מיני , לא רגש, לא אמפתיה . ממש כמו גוש קרח . מבחינתי זה היה בסדר כי מה שמענין אותי זה שהחרדות לא יופיעו אך בן זוגי העיר והאיר לי ולכן ניגשתי לפסיכיאטר שלי בבקשה לעשות שינוי על מנת להחזיר את החשק המיני . הוא החליף לי לכדור (אני חושבת בשם מירו) שגרם לי להיות כמו זומבי . לא הצלחתי לקום מהמיטה. הרגשתי שאני תחת השפעה של סמים ועייפה מאוד. היה לו הצעה בשבילי לכדור שיכול לגרום לתופעות לוואי של השמנה ואני דחיתי את זה כמובן . ולבסוף הגענו לסרטלין. שזה כדור נפלא. שאותו אני לוקחת 4 שנים. אני יכולה לומר שכן חזר לי הרגש והגוש קרח שהייתי נמס לחלוטין אבל החשק המיני לא חזר . פשוט אין לי ענין בכך ואני עושה את זה לעיתים רחוקות עם בעלי רק כי צריך . נורא מתסכל אותי המצב . אני זוכרת שהייתי לפני תקופת החרדה מלאה בתשוקה ובחשק מיני ופשוט רוצה לחזור לשם. עצוב לי שאני מכריחה את עצמי לעשות משהו שאני אמורה להנות ולרצות אותו . אני רוצה להתייעץ ולשאול האם אתם יודעים על איזה שהו טיפול שאוכל לעשות בכדי להחזיר את החשק המיני ? אולי היפנוזה ? אני מפחדת להפסיק את הכדורים כי הם עוזרים לי נורא ברמת החרדות היום יומיות וכן לא יודעת אם ישנה תרופה שאינה כוללת בתסמינים שלה את חוסר החשק המיני . אני ממש רוצה לטפל בזה ולא לוותר על זה . זה נשמע לי הזוי שאני צריכה לבחור בדבר אחד . או בחרדות או בחשק מיני . ואין איזה שהוא טיפול שיכול לעזור לי בחרדות ושלא פוגע בחשק המיני .

  • קישור לתגובה איתן טמיר, חמישי, 26 ספטמבר 2019 06:39 פורסם ע"י איתן טמיר,

    הי נורית,
    מאוד מתסכל.
    קראתי מאמר עדכני בנושא.
    מה שעולה מתוכו זה שחשוב לבחון עם הרופא גם את המינונים של התרופה, כדי לראות האם הליבידו משתפר.
    הנה:
    https://www.healthline.com/health/erectile-dysfunction/antidepressant-sexual-side-effects
    בהצלחה,
    איתן טמיר

  • קישור לתגובה אנונימית שישי, 10 אפריל 2020 14:03 פורסם ע"י אנונימית

    איך אנשים או ילדים שלא יכולים לבלוע כדורים בשום צורה, לדוגמא: במאבק מתמשך עם אקמול ואנטיביוטיקה (אפשרי לבליעה רק במצב נוזלי), קפסולות פותחת ושמה בכוס עם קצת מים זה גם נכון עם ויטמינים, יכולים לקחת תרופות פסיכיאטריות?

  • קישור לתגובה אנונימית ראשון, 30 אוגוסט 2020 22:48 פורסם ע"י אנונימית

    שלום רב,
    האם שילוב של סימבלטה ואריפלי מומלץ? מה תופעות הלוואי?
    קראתי על אריפלי שזו תרופה אנטיפסיכוטית. כמובן שמהכרותי המועטה בתחום זה נשמע מאיים ומפחיד.. האם ממכר? האם קשה להפסיק?
    מדובר במקרה שסרטקסט, ציפרלקס ולוסטרל לא עזרו.
    תדה רבה

  • קישור לתגובה איתן טמיר שני, 31 אוגוסט 2020 17:32 פורסם ע"י איתן טמיר

    אנונימית יקרה,
    תודה על פנייתך.
    הדרך הנכונה ביותר היא להתייעץ עם הפסיכיאטר/ית שמטפל/ת בך.
    מעבר לסמכות המקצועית יש את ההיכרות האישית עמך ואת תכנית הטיפול, שנשקלים כולם לפני שינוי / רישום תרופות פסיכיאטריות.
    בהצלחה,
    איתן

  • קישור לתגובה משה רביעי, 07 אוקטובר 2020 17:51 פורסם ע"י משה

    אני לוקח הרבה זמן כבר אנפרניל וזה עוזר לי מאוד אך אני התמכרתי לשתיית קפה כתוצאה מכך כי זה מעלה לי קצת את ההשפעה של הכדור עד כדי כך שאני שותה לפעמים כ10 כוסות ביום ואני רוצה להיגמל מזה מה אני אמור לעשות?
    תודה מראש

  • קישור לתגובה צוות מכון טמיר רביעי, 07 אוקטובר 2020 21:33 פורסם ע"י צוות מכון טמיר

    הי משה,
    תודה על השאלה.
    הדרך המומלצת ביותר היא לברר עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת.

  • קישור לתגובה אנונימית רביעי, 11 נובמבר 2020 11:27 פורסם ע"י אנונימית

    שלום,
    תודה על המאמר.
    איך אפשר לקבל המלצה לכיוון ראשוני, שלא דרך פסיכיאטר?
    רופא ילדים - רשאי לתת מרשמים מסויימים?
    תודה

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020