מכון טמיר לפסיכותרפיה
מה זה גוסטינג?
גוסטינג (Ghosting) הוא מושג חדש יחסית במערכות יחסים.
הוא מתייחס לניתוק פתאומי של קשר ללא התראה או הסבר, כאשר הצד הנעלם אינו מגיב גם כאשר הצד הננטש מבקש להבין מדוע.
מקור המונח גוסטינג בדימוי של אדם שמתאדה, מתפייד, כמו היה רוח רפאים.
לרוב מחילים את המונח על מערכות יחסים רומנטיות, אך הוא עשוי להתייחס גם לחברויות או לקשרים משפחתיים המנותקים בפתאומיות.
בעוד שהמונח הפך פופולרי בעשור האחרון ואף נכנס ב-2017 למילון מרים-וובסטר, עוד בשנות ה-90 השתמשו בו כדי לתאר כתיבת צללים בז׳אנר ההיפ-הופ.
ישנם מושגים חדשים דומים שתוחמים את המשמעות של גוסטינג, כולם פרי העידן היצירתי של המדיה החברתית:
אורביטינג (Orbiting) למשל, זה בדיוק כמו Ghosting, רק עם תוספת של מעקב מתמיד אחר חייו של הפרטנר הננטש בפייסבוק או אינסטגרם.
ויש לנו גם ברדקרמבינג (Breadcrumbing), תופעה של פתיינות דיגיטלית, בה מישהו יוצר מגע נקודתי מבלי להתחייב, מה שגורם לצד שהתקרבו אליו להרהר בכוונת המשורר.
ולבסוף, ההיפף מגוסטינג של זה Zombieing - מישהו שעשה גוסטינג וחזר ללא התראה לחיי הנעזב.
בקיצור, הבנתם...
נחזור לגוסטינג -
ניתן לראות היעלמות כזו כסוג של טיפול בשתיקה, רק רדיקלית הרבה יותר .
פסיכולוגים מתארים גוסטינג כאכזריות רגשית, בגלל חסר האונים, הקושי בהבנת המצב או קבלת הזדמנות לבטא את המחשבות והרגשות של הנפגע.
זאת ועוד, אקט ההיעלמות ביחסים התקיים, כמובן, הרבה לפני העידן הדיגיטלי וטביעת המונח, בהתנהגויות כמו עזיבה מבלי להותיר פרטי התקשרות.
הסיבה בעטיה המונח הפך פופולרי כ״כ בעשור האחרון היא שההיכרויות אונליין הפכו את הגוסטינג לפשוט מאוד לביצוע, ורבים החלו לחוות אותו, כנעלמים וכמי שנעלמים להם, ולאמץ את המונח לתיאורו.
למה להיעלם במקום להיפרד?
אנשים בוחרים לעשות גוסטינג מ-5 סיבות עיקריות, לעיתים גם תוך שילוב ביניהן:
1. גוסטינג הוא מוצא קל . הרבה יותר קל להיעלם מאשר לקיים שיחה מוזרה מלב אל לב, שבה אדם מסביר בכנות מדוע אינו מעוניין להמשיך בקשר. לעתים קרובות מבצע הגוסטינג מנסה להימנע מעימות או מרגשותיו הפגועים של האחר. לכן, הוא פשוט ״חותך״ את התקשורת ומקווה שהרמז יובן.
2. הצפה של אופציות ועייפות מנטלית. ההיכרויות אונליין מביאות איתן אינסוף אפשרויות, לכאורה, לעומת מבחר ממוקד כאשר נכנסים לבר. נוכח ריבוי האפשרויות אונליין, לאנשים יש אצבע קלה על כפתור ה״בא בתור״.
3. מאפייני הנעזב. לא מדובר בהצדקה, אבל יש כאן כיוון מעניין: מחקר מ-2021, שכלל 1,275 משתתפים, מצא כי פרטנרים עם ציון גבוה מהממוצע בחרדת התקשרות היו בסיכון גבוה יותר לגוסטינג. בגדול, חרדת התקשרות מאופיינת בפחד מנטישה, צורך מוגזם באישור ומצוקה כאשר בן הזוג אינו זמין.
4. חשד בהתחזות כלפי האדם הננטש, בתואנה שהוא משתמש בפרופיל מזויף באפליקציית ההיכרויות או בכלל במדיה החברתית.
5. מאפייני העוזב- צוות מחקר שבחן את תופעת הגוסטינג מצא כי אנשים עם ציון גבוה יותר במבנה אישיותי המכונה הטריאדה האפלה נטו לראות גוסטינג כמקובל יותר, לפחות בהקשר של מערכות יחסים קצרות טווח.
גם גברים עם תכונות נרקיסיסטיות נטו יותר לראות בגוסטינג התנהגות מקובלת, זאת בהשוואה לנשים עם תכונות כאלה.
יתירה מכך, מי שדיווח על ביצוע גוסטינג בעבר קיבל ציון גבוה יותר בתכונות מקיאווליוסטיות ופסיכופטיות, ביחס לאלה שלא נעלמו (Jonason et al, 2021).
ועוד מחקר מעניין:
נמצא שאנשים עם צורך גבוה יותר בגילוי עצמי נוטים יותר לגוסטינג, אבל מצד שני הם גם חווים רמות גבוהות יותר של מצוקה כאשר מישהו מתפייד להם (Leckfor et al, 2023).
במילים אחרות, אנשים עם צורך גבוה בתשובות ברורות וישירות, עם מעט סובלנות לעמימות, נעלמים יותר לאנשים אחרים, אבל במקביל הם נוטים להרגיש מוטרדים יותר כאשר מישהו אחר עושה להם אותו דבר.
המשמעות של המחקר מלמדת שגוסטינג היא לא בהכרח התנהגות זדונית, מכוונת או פוגענית.
לא שזה מצדיק, אבל יתכן שגוסטינג היא אסטרטגיית התמודדות ״הישרדותית״ עבור מי שמתקשים להתמודד עם חוסר ודאות ועמימות במערכות יחסים.
השפעות על הנעזב
איך זה מרגיש לחוות גוסטינג?
עבור רבים ורבות, גוסטינג מעורר תחושות של חוסר כבוד, זלזול שימוש והחפצה.
אם הכרתם את האדם המתפייד לאורך זמן ממושך, תופעת הגוסטינג יכולה להיות טראומטי יותר.
כשמישהו שאנחנו אוהבים וסומכים עליו - חבר, בן/בת זוג, בן משפחה או מעסיק - מתנתק מאיתנו, טבעי שנרגיש בגידה עמוקה, עד לרמה של תחושת אובדן או אבל פתאומיים.
כמו בתהליך של אובדן טראומטי בהקשרים אחרים, התגובה הראשונית היא הלם והכחשה.
השערה השכיחה ביותר היא שהגוסטר כנראה לא קיבל את ההודעה, איבד את הטלפון או שאפילו קרה לו משהו.
במצבים רבים תופיע תגובה של בדיקה, באמצעות התקשרות ממספר טלפון חסום, צעד שאינו מומלץ בשום צורה.
לאחר מכן עשויים להתפתח רגשות כעס, דיכאון ופגיעה בהערכה עצמית, תוך בחינה שוב ושוב של סימני אזהרה שאולי היו נוכחים במערכת היחסים שנקטעה או בשיחה האחרונה שהתקיימה.
בעוד שייתכן ומעגל האבל לא יתנהל במסלול הזה במדויק, פעמים רבות חוויית גוסטינג מעוררת שטף של רגשות מגוונים.
מחשבות כמו ״לא רק שהוא לא רצה לצאת איתי אלא אפילו לא הייתי שווה הסבר״ יכולות לתת לאדם להרגיש כאילו הפחיתו מאנושיותו או מערכו.
לעתים קרובות זה כואב הרבה יותר אם מדובר במערכת יחסים שנבנתה, אך ניתן להרגיש כך גם בקשר חדש לחלוטין.
יכול לקחת זמן להתאושש מהכאב, אבל לאחר שאדם יקבל שהתמודד עם גוסטינג, הוא יוכל להמשיך הלאה.
גם בלי תגובה מציאותית של הגואוסטר, ניתן לקיים קלוז׳ר. כדי לסגור מעגל אפשר לשלוח הודעה כמו ״אהלן, לא שמעתי ממך לאחרונה. אני לא בטוח מה קרה, אבל אני לא רוצה להמשיך בזה. הזמן שלי יקר ואני לא רוצה עוד להשאיר את הדלת הזו פתוחה. בהצלחה בהמשך״.
השפעות על העוזב
מן העבר השני, הגוסטינג יכול לגרום נזק גם לנפרד, מכיוון שהאקט הוא דרך תקשורת פאסיבית-אגרסיבית לסיים מערכת יחסים או שהוא מוצא קל.
כך או כך, הדבר אינו מיטיב עם יכולתו של המבצע לתקשר עם אחרים, ואין באמת דרך לנהל מערכת יחסים בריאה וארוכת טווח מבלי לפתור בעיות ולהשתמש במיומנויות תקשורת.
למרות ההקלה הזמנית מאתגר הפרידה הנורמלית, אנשים שמשתמשים בגוסטינג משלמים מחיר ארוך טווח -
הם יפתחו דפוסי פתרון בעיות לא בריאים, מה שתורם גם לדפוס רחב יותר של אי-יציבות חברתי, ומגביר את הסיכון שאותו אדם יחווה גוסטינג בעצמו, הפעם מהצד המנותק.
הימנעות מהמוצא הקל שמספק הגוסטינג יכולה, אם כן, להועיל לשני הצדדים, כאשר הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות כשהוא מסיים קשר קצר או ארוך הוא פשוט להתייחס אל הצד השני כמו שהיה רוצה שיתייחסו אליו.
למשל:
״תקשיב, אתה אחלה בן אדם, אני פשוט לא מרגיש שזה עובד בינינו. אני ממש מכבד את הזמן שלך ולכן אני מדבר בכנות. חיבוק, שמור על עצמך״,
״שמע, היה לי ממש מגניב להכיר אותך, אבל החלטתי לקחת הפסקה מכל הסיפור הזה של ההיכרויות. אני לא רוצה לבזבז לך את הזמן או לשקר. מאחל לך הצלחה בכל!״.
הודעות כאלה הן קצרות, מתוקות וכנות.
הן מסמנות גם שאין לדובר חשק לנהל שיחה ארוכה.
בהחלט יכול להיות שהוא יקבל תגובה פגועה, אך עדיף בהרבה לצאת מקשר לאחר שניתן הסבר כלשהו מאשר להתאדות לחלוטין.
גוסטינג לחברים שונה מגוסטינג רומנטי
גוסטינג לחברים מגביר נטיות דיכאוניות לאורך זמן, כך עולה ממחקר שבדק מבוגרים צעירים וגילה כי גוסטינג לבני זוג שונה מגוסטינג לחברים (Forrai el al, 2023).
היעלמות בקשר רומנטי מתרחשת על רקע של עומס תקשורתי, כלומר הצפה של מסרים, יותר ממה שהמתנתק מסוגל לשאת.
לעומת זאת, אצל מי שנעלמים לחברים לא רומנטיים נמצאה הערכה עצמית נמוכה יותר ונטיות מוגברות לדיכאון לאורך זמן.
מתי גוסטינג יכול להיות לגיטימי ואף חיובי?
יש מקרים יוצאי דופן, בהם המשך תקשורת עם האחר עלולה להיות דבר רע או אפילו מסוכן.
מצבים שבהם יש היגיון בגוסטינג הם, למשל, כאשר מגלים שהפרטנר נשוי או במערכת יחסים, או מבצע מעשים לא חוקיים, כמו סטוקינג, או שהוא מכניס ליחסים אנרגיות רעילות.
במקרים כאלה, מי שבוחר להתאדות לא ממש חייב הסבר.
במערכת יחסים בה אדם חש מאוים או שלא בנוח, או שהוא סובל בכללי מתחושה רעה הנובעת מהיחסים, חשוב שיבטח בתחושת הבטן ואין שום צורך שיסביר מדוע הפרטנר ״ראוי״ לגוסטינג.
ואכן, לפי מחקר שפורסם לאחרונה, אחת המוטיבציות של אנשים להיעלם לאחרים היא המנעות מתגובה אלימה מצד האדם הנעזב ( Freedman et al, 2022).
לפעמים גוסטינג הוא הגנה עצמית ויכול להעניק שקט נפשי, ובמצבים כאלה אסור לתת לרגשות אשם למנוע מאדם לעשות צעד שנראה לו נכון או כזה שיוודא את בטחונו האישי.
לסיכום, העובדה שגוסטינג הפך לכה נפוץ – אין פירושה שמדובר בדרך אידיאלית לסיום קשר.
יש לשקול כיצד המהלך עשוי להשפיע על שני הצדדים ולעשות את המרב כדי להתייחס אל האחר בנדיבות ובכנות.
מנגד, מי שנעזב באקט של גוסטינג, הגיוני שיחוש בלבול, עצב וכעס, ומשלוח הודעת סיום קצרה מטעמו עשויה לסייע לו לחוש כוח ובטחון עצמי, ולהעניק קלוז׳ר.
במקרים של הגנה עצמית, גוסטינג יכול לעבוד נהדר.
איך מתמודדים?
אחרי שמישהו נעלם פתאום, קשה לא להרגיש חרטה, מבוכה ובושה.
האתגר הנפשי הוא להתנער מהם בלי לשאת צלקת עמוקה מדי, כזו שלא תשפיע יתר על המידה על התעוזה האנושית, החיונית כל כך, שנדרשת כדי להתקרב לאדם אחר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
29 בדצמבר 2023
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Forrai, M., Koban, K., & Matthes, J. (2023). Short-sighted ghosts: Psychological antecedents and consequences of ghosting others within emerging adults’ romantic relationships and friendships. Telematics and Informatics, 80, 101969. https://doi.org/10.1016/j.tele.2023.101969
Freedman, Gili & Hales, Andrew & Powell, Darcey & Le, Benjamin & Williams, Kipling. (2022). The role of gender and safety concerns in romantic rejection decisions ☆. Journal of Experimental Social Psychology. 102. 10.1016/j.jesp.2022.104368.
Leckfor, C. M., Wood, N. R., Slatcher, R. B., & Hales, A. H. (2023). From close to ghost: Examining the relationship between the need for closure, intentions to ghost, and reactions to being ghosted. Journal of Social and Personal Relationships, 0(0). https://doi.org/10.1177/02654075221149955
Peter K. Jonason, Izabela Kaźmierczak, Ana Catarina Campos, Mark D. Davis (2021). Leaving without a word: Ghosting and the Dark Triad traits, Acta Psychologica, Volume 220, October 2021, 103425. https://doi.org/10.1016/j.actpsy.2021.103425