מכון טמיר לפסיכותרפיה
צריכת אלכוהול
בקרב בני הנוער - דור ה-Z
דור ה-Z מתייחס למי שנולדו אחרי 1996 ולפני 2013.
לחוץ להם -
הם גדלים בתוך שנות קורונה ואחריה מלחמה, חריגה בהיקפה, בכל קנה מידה.
ואכן, מלחמת חרבות ברזל מעמיסה על מתבגרים בישראל:
נתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על עלייה מדאיגה בצריכת אלכוהול וסמים בקרב בני נוער שפונו מאזורי הלחימה.
סקר של מכבי חשף כי 15% מאלו ששותים אלכוהול מדווחים על עלייה בצריכתם, ו-47% מבני הנוער שפונו משתמשים בחומרים פסיכואקטיביים כמו אלכוהול.
זאת ועוד, בדיון שנערך בוועדה למאבק בסמים ובאלכוהול, הוצגו נתונים ממש מטרידים המראים ש-28% מבני הנוער צרכו ב-2024 אלכוהול, לעומת 18.9% אשתקד (כלומר, צריכת האלכוהול בקרב בני הנוער עלתה בכ-50%).
הסקר הצביע על כך שבני נוער שנחשפו לאירועים קשים, כמו תושבי עוטף עזה, סובלים מסימפטומים פסיכוסומטיים ונפשיים מוגברים, וחלקם פונים לאלכוהול ולסמים כדי להתמודד עם הכאב הנפשי.
זו רק ההקדמה, נוף ילדותם של ילדי התקופה.
עכשיו נדבר על צריכת חומרים בקרב בני ובנות נוער, גם ללא סטרסורים לאומיים.
מיקוד שליטה בקרב דור ה-Z
"מיקוד שליטה" הוא מונח המתייחס לאמונתו של האדם באשר לסיבות הגורמות לדברים שונים להתרחש בחייו.
מקור השליטה בחיי האדם עשוי להיות נתפס כפנימי, כלומר, האדם מאמין כי הוא שולט בגורלו ובחייו או חיצוני, האדם מאמין כי האחרים ו/או הסביבה הם השולטים בגורלו ובחייו.
אנשים עם מיקוד שליטה פנימי יתמודדו בצורה ישירה ונמרצת עם מצבי חיים שונים. יש להם היכולת להשפיע על חייהם, לבחור, לשנות. הם מתמודדים יפה במצבי לחץ, והם שבעי רצון מחייהם.
לעומת זאת, אנשים עם מיקוד שליטה חיצוני עלולים לוותר על שליטה בחייהם, יהיו פסיביים - נוטים לפתח חרדות, וחשים בחוסר אונים, בהשוואה לאנשים שמתייחסים לחייהם בצורה אקטיבית.
אחד האתגרים שלנו כאנשי חינוך הוא לחזק בקרב בני הנוער את מוקד השליטה הפנימי, את התחושה שגורלם בידם, באחריותם ותלוי בהם. לא אחת, אנו חשים, כי לשם כך עלינו לסייע לבני הנוער להיות מודעים יותר לעצמם.
החשיבות של ייחוס השליטה לפנים במקום לחוץ נוגע כמעט לכל תחום בחיי המתבגרים. תרבות הפנאי שלהם:
שתיית אלכוהול, התנסות בשימוש בגראס והתמכרויות של בני נוער (שמלוות בשנים האחרונות בעלייה בשימוש בחומרים הלוצוניגניים או פסיכדליים), מידת האחריות על הלמידה, האחריות שהם נוטלים כשהם טועים ועוד.
תרבות הפנאי הולכת והופכת שם נרדף לאלכוהול. כשהם שותים אלכוהול, הם מעבירים את האחריות לאושר ולהנאה שלהם לגורם חיצוני ש"יספק את הסחורה" במהירות וללא מאמץ. כשם שהמידע נגיש ומהיר, כך מצופה שהנאה ושחרור יושגו במהירות, אך מבלי לסמוך על העצמי.
כמו כן, בעידן השפע, עידן הבת מצווש והפסטיגלים, כשכל יום הולדת מגיל הרך הוא סוג של "אירוע", הם מתקשים לחוש התרגשות ומשתעממים מהר.
הם זקוקים לאלכוהול על מנת להקהות זאת. מיותר לציין, כי כאשר הם משתכרים מוקד השליטה הופך לחיצוני, הם לא בשליטה על מעשיהם, ויש לכך לעתים קרובות מדי השלכות מרחיקות לכת, כגון, הטרדות ופגיעות מיניות, אלימות ועוד.
המרדף אחר האושר, עליו כתב מנדי, לא אחת נתפס בעיניהם בהישג יד, אם רק ישתו, ישתחררו וייהנו. לעתים תכופות, בני נוער מספרים בשיחות עד כמה לא טוב להם, כי לא כיף להם. נדמה שהערך של ההנאה, הכיף מקודשים. הוא זה שגורם לרבים מהם לחוש שדבר מה לא כשורה בחייהם.
כאן, אנו, כאנשי חינוך, יכולים לנסות לסייע להם להבין את התפיסות המוטעות שלהם, ולנסות לעזור להם לשנות את החשיבות שהם מייחסים להנאה. לעזור להם להבין כי לא כך הם החיים, החיים לא יכולים להיות רק רצופי אושר.
להגיע לתובנה כי העיקר בחיים הוא לא רק הנאה.לעודד אותם לייחס חשיבות וערך למאמץ, התמדה, לעודד אותם לחרוג מעצמם ולמצוא משמעות מעצם הנתינה לאחר.
ייתכן כי העבודה החינוכית המשמעותית ביותר שלנו, היא ראשית כל, לעזור להם לעצור, להתבונן, להבין מה מתחולל בנפשם, לעשות סדר, לסייע להם להיות מודעים למה שקורה לנו ולהם בתוך הקצב המסחרר שבו אנו חיים. מודעות לייחוס השגוי, לכך, שכמו בתמונה, הדברים אינם חיצוניים לנו, הקרן שמסתירה את הנוף שהקרנף מנסה לצייר היא שלו, היא חלק ממנו. רק לאחר שיכירו בכך, ניתן יהיה לסייע להם להתחיל תהליך של שינוי.
בהיבט הלימודי, תלמיד בעל מקור שליטה פנימי יאמין כי הציונים שהשיג הם פרי יכולותיו ומאמציו (התכוננתי, התאמצתי, השקעתי), בעוד שתלמידבעל מקור שליטה חיצוני יאמין כי הציונים שהשיג נובעים מבחוץ (ממזל טוב או רע, ממורהשכותב מבחנים גרועים או שמחלק ציונים באופן גחמתי, מרעש בכתה), ומשום כך יש להניח כי הוא יצפה פחות לכך שיכולותיו או המאמצים שישקיע הם שיביאו להצלחתו, ולכן שסביר פחות כי יתמיד בעבודה קשה עבור ציונים גבוהים.
לכך יש השלכה ברור על המוטיבציה ללמידה:
בעל מוקד שליטה חיצוני מבטא מידה מסוימת של פטליזם, כלומר: אמונה בכוחו של הגורל, האמונה שכל האירועים נקבעים מראש ואין בידי האדם לשנותם.
הלומד מפתח תחושה כי הוא ממילא ייכשל, מכיוון שהוא מאמין כי חייו נשלטים על ידי גורמים חיצוניים (לטוב ולרוב לרע), בעוד שבעל מוקד השליטה הפנימי מתייחס לכישלון כאל תפקוד לקוי שיש לשפרו, או כאל אתגר שיש להשיגו.
לכן מוקד שליטה פנימי מתאפיין במידה גבוהה של קבלת אחריות ובתחושה שהאדם יכול לשלוט בתוצאות, בעוד שמוקד שליטה חיצוני מתאפיין באי קבלת אחריות ובתחושה של חוסר יכולת לשלוט בתוצאות ומכאן גם מתפתחת תחושה של חוסר אונים נרכש.
תלמיד בעל מיקוד שליטה פנימי מאמין שאם ישקיע יותר בלמידה, יתרגל ויתכונן כראוי, גם יצליח יותר- יפעל כך!
בעוד שתלמיד בעל מוקד שליטה חיצוני יותר יטה להסתמך על התנהלותם של האחרים, ולכן במקרה של כישלון ימציא צידוקים לכישלונותיו מבחוץ, מה שמונע הצורך להשקיע מאמץ נוסף (שהרי זה ממילא "לא בגללי" ולא באחריותי).
יוצא מכאן, שיש צורך ממשי לסייע לתלמידים להבין כי הם השולטים בחייהם והם האחראיים לגורלם וכך לגרום להם לפתח תחושת מיקוד שליטה פנימית יותר.
יישומים בפן הלימודי
-
על המורים להיות ערניים לדגם הייחוס המאפיין כל תלמיד במקצוע הספציפי ואפילו בנושאים השונים של אותו מקצוע. נוכל לדעת את דגם הייחוס על ידי כך שנשאל את התלמיד "מהי הסיבה לדעתך שהצלחת (או נכשלת) במשימה זו?". יש להיזהר ולא להסיק מסקנות בתחום ייחוס אחד לייחוס בתחום אחר. לדוגמה, אם תלמיד מייחס כישלון במתמטיקה להיעדר כישלון, זה לא בהכרח אומר שהוא מייחס זאת לספורט או לתנ"ך.
-
על המורה לעודד את תלמידיו לייחס כישלון להיעדר מאמץ או לאסטרטגיה לא נכונה (גורמים נשלטים) ולא ליכולת (גורם לא נשלט).
-
המורה יכול לשנות את התפיסה לגבי יכולת. רובנו מאמינים שיכולת היא מתנת אלוהים ושהיא אינה ניתנת לשינוי, אך לא תמיד כך הדבר. לעיתים אנו מסוגלים לשנות יכולת בזכות רצון ואימונים רבים. לכן, חשוב שנבהיר כי יכולת לא קבועה כפי שנדמה, והיא מורכבת מאוסף מיומנויות, שלפחות על חלק מהן יש לנו שליטה, והיא ניתנת לשיפור.
-
רצוי מלהימנע לקבץ תלמידים על פי יכולת.
-
יש להימנע מלתת משוב המדגיש יכולת נמוכה. למשל, לא לעזור במשימה קלה ולא לשבח על ביצוע משימה קלה.
-
יש לנסות לאמץ "ראש פתוח" ולהשתדל להאמין שכל תלמיד יכול להצליח אם רק ניתן לו מטלה מתאימה ותנאים מתאימים. חשוב לפתח ציפיות שהוא מסוגל להצליח, אך לא מוגזמות שכן הן יובילו לכישלון, תסכול וסגנון יחוס לא מסתגל. על הציפיות להיות מותאמות לתלמיד.
-
להתמקד במשימה לימודית ולהדגיש עבודה שיתופית ולא תחרותית.
מחקר: שימוש באלכוהול ובטבק בקרב בני נוער קשור תפיסת גוף שלילית
האופן בו בני נוער תופסים את המראה החיצוני שלהם משפיע בצורה משמעותית על בריאותם הגופנית והנפשית.
מחקר שנערך בנושא דימוי גוף הראה כי מתבגרים עם דימוי גוף שלילי הם בעלי סבירות גבוהה יותר לפתח הפרעות אכילה ולסבול מדיכאון ומהערכה עצמית נמוכה.
במחקר שפרסמה פרופ' וירג'ינה ראמזייר וינטר מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת מיזורי, נבחנה השאלה, האם תפיסת גוף שלילית מובילה לשימוש מזיק ומסוכן בחומרים?
וינטר מצאה כי דימוי הגוף בנושאי משקל, מידה ורמת אטרקטיביות, קשור לשימוש בחומרים ממכרים. מתבגרות אשר תפסו את עצמן ככבדות משקל עשו שימוש רב יותר באלכוהול ובטבק בהשוואה למתבגרות האחרות; נערים שראו את עצמם כרזים מדי נהגו לעשן יותר; ונערים שהחשיבו את עצמם כ'שמנים' נטו לשתיית אלכוהול מופרזת.
מכאן, שדימוי גוף שלילי משפיע לרעה לא רק על נערות כפי שלרוב נדמה אלא גם על נערים.
כמו כן, החוקרים גילו כי נערות שתפסו את עצמן כלא מושכות עישנו יותר. לעומת זאת, נערות שהחשיבו את עצמן כאטרקטיביות נהגו לשתות יותר אלכוהול, יתכן כי הסיבה לכך נעוצה בקשר הנתפש שבין פופולריות לצריכת אלכוהול.
לכל זה נוסיף גם מחקר חדש שמוכיח כי בקרב בני נוער שנוהגים לשתות הרבה, נפגעת התפתחות המוח.
מעניין שמחקר עדכני שבחן את ההשפעות קצרות הטווח של עישון מריחואנה על פגיעות נוירולוגיות אצל בני נוער, באמצעות מדידת ציוני IQ ובחינת הפונקציות הניהוליות, לא מצא קשר בין הדברים.
נזקים ארוכי טווח של שתיית בינג׳
נכון, אנחנו לא שם.
המתבגר/ת שלך עסוק/ה בהתנסויות ולא בהתמכרות לשתייה.
עם זאת, חשוב לדעת כי לאורך זמן, שתייה מוגזמת באופן קבוע מגבירה את הסיכון למחלות כרוניות או לבעיות חמורות אחרות, למשל:
-
מערכת חיסונית מוחלשת
-
מחלות כבד, בעיקר שחמת וכבד
-
בעיות לב וכלי דם כולל לחץ דם גבוה, מחלות לב ושבץ מוחי
-
בעיות עיכול
-
בעיות שינה (Hasler el al, 2022)
-
סרטן הפה, הגרון, הוושט, השד, הכבד והמעי הגס
-
בעיות נפשיות, כולל דיכאון וחרדה
-
בעיות חברתיות, כגון אבטלה ובעיות משפחתיות
בנוסף, לפי ממצאי מחקר עדכני, שתיית אלכוהול לבד בשנות ההתבגרות היא גורם סיכון לפיתוח אלכוהוליזם בבגרות.
לבסוף, תופעה ברוח התקופה נקראת BORG, או blackout rage gallon.
כמעט כמו כל טרנד של דור ה-Z, ה- BORG החלה במדיה החברתית.
הרעיון הוא למלא חצי כד במים, את היתר מלאים בוודקה, יחד עם משפר טעם שמכיל קפאין.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
עדי מילאה, MA, יועצת חינוכית
וביבליותרפיסטית, עם צוות מכון טמיר
עדכון אחרון:
18 באוקטובר 2024
מקורות:
בגנו, י'. (2024, 13 במרץ). סקר מדאיג: עלייה בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער שפונו מבתיהם. מעריב אונליין. https://www.maariv.co.il/news/health/Article-1083340
ברוך, ח'. (2024, 28 במאי). נתונים קשים: עלייה של 50% בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער. ערוץ 7. https://www.inn.co.il/news/health/Article-1083340
Creswell, K. G., Terry-McElrath, Y. M., & Patrick, M. E. (2022). Solitary alcohol use in adolescence predicts alcohol problems in adulthood: A 17-year longitudinal study in a large national sample of US high school students. Drug and Alcohol Dependence. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.drugalcdep.2022.109552
Hasler, B. P., Graves, J. L., Wallace, M. L., Claudatos, S., Franzen, P. L., Nooner, K. B., Brown, S. A., Tapert, S. F., Baker, F. C., & Clark, D. B. (2022). Self-reported sleep and circadian characteristics predict alcohol and cannabis use: A longitudinal analysis of the National Consortium on Alcohol and Neurodevelopment in Adolescence Study. Alcoholism: Clinical and Experimental Research, 46(5), 848–860. https://doi.org/10.1111/acer.14808
Meier, M.H. et al. (2018) Associations between adolescent cannabis use and neuropsychological decline: a longitudinal co‐twin control study. Addiction. 113(2)
Rice, S. (2017). Perceptions about Body Image Linked to Increased Alcohol, Tobacco Use for Teens. University of Missouri’s School of Social Work.