מכון טמיר לפסיכותרפיהקשר רעיל: הבנה, זיהוי ודרכי התמודדות
אם את/ה מוצא את עצמך במערכת יחסים שגורמת לך לפקפק בעצמך, להרגיש כבוי ומרוקן מאנרגיה, אם אתה חש לכוד, חרד ואפילו אשם בגלל הקשר הזוגי או החברי שלך, דע לך שאינך לבד. המציאות של קשרים רעילים נפוצה בהרבה ממה שאנחנו נוטים לחשוב. פשוט לא מדברים על זה.
חיים בקשר רעיל יכולים להפוך לסיוט מתמשך שגוזל ממך אנרגיה, בטחון עצמי ושמחת חיים. יש מצב שאתה מתמודד עם סוגיה שדורשת התייחסות מקצועית. דלג על תחושת הבושה והאשמה - ננסה לספק לך כאן מידע מהימן ומבוסס מחקר שיעזור להבין טוב יותר את הבעיה ואת דרכי ההתמודדות היעילות איתה.
מהו קשר רעיל?
קשר רעיל (Toxic Relationship) הוא מערכת יחסים המאופיינת בהתנהגויות חוזרות ונשנות שפוגעות ברווחה הנפשית, הרגשית, ולעיתים אף הפיזית של אחד או יותר מהמעורבים בה. זהו מונח רחב המתייחס למגוון סוגי קשרים - זוגיים, משפחתיים, חברתיים או מקצועיים - שבהם דפוסי האינטראקציה יוצרים נזק מצטבר במקום לתרום לצמיחה ולאושר.
בקשר רעיל קיים חוסר איזון מובנה, לרוב בהיבטים של כוח, שליטה, הערכה ואהבה. הקשר מאופיין בתקשורת לקויה, חוסר כבוד, מניפולציות רגשיות, ולעיתים אף באלימות פיזית או מילולית. בניגוד לקונפליקטים זמניים שקיימים בכל מערכת יחסים בריאה, קשר רעיל מתאפיין בדפוסים פוגעניים עקביים ונמשכים לאורך זמן.
מחקרים אפידמיולוגיים מעריכים כי כ-30%-40% מהאוכלוסייה חווים לפחות מערכת יחסים רעילה אחת במהלך חייהם. מתוכם, כ-10%-15% נמצאים בקשרים רעילים לתקופות ממושכות של שנים. הנתונים מראים עלייה מדאיגה של כ-20% בדיווחים על קשרים רעילים בעשור האחרון, בעיקר בקרב צעירים בגילאי 18-35, מגמה המיוחסת בחלקה לשינויים בדינמיקה החברתית בעידן הרשתות החברתיות.
ההבדל בין קשר מאתגר לקשר רעיל
חשוב להבחין בין קשיים נורמטיביים שמתעוררים בכל מערכת יחסים לבין דפוסים רעילים:
| מאפיין | קשר מאתגר אך בריא | קשר רעיל |
|---|---|---|
| קונפליקטים | קיימים מעת לעת, נפתרים דרך תקשורת והקשבה | תכופים, אינטנסיביים, חוזרים על עצמם ללא פתרון אמיתי |
| כבוד הדדי | נשמר גם בזמן מחלוקות, ללא השפלות או זלזול | נעדר, התנהגויות משפילות, מזלזלות או מבטלות |
| אוטונומיה | מרחב אישי ועצמאות מתקיימים בתוך הקשר | שליטה, קנאה, הטלת מגבלות, בידוד חברתי |
| תמיכה רגשית | הקשבה, אמפתיה ותמיכה בעת קושי | ביקורתיות, ביטול רגשות, אדישות או ניצול פגיעות |
| השפעה על הערכה עצמית | חיזוק תחושת ערך עצמי | ערעור הביטחון העצמי, תחושות אשמה וחוסר ערך |
ההבחנה הקריטית נעוצה בדפוסיות ובעקביות של ההתנהגויות הפוגעניות. בעוד שבקשרים בריאים עולות לעיתים מחלוקות, תסכולים או תקופות של ריחוק, קיימת בהם יכולת לפתור בעיות, לצמוח מתוך קשיים והקפדה על כבוד הדדי (כלומר לא יורדים נמוך מדי, גם אם אומרים דברים לא נעימים). קשר רעיל, לעומת זאת, יוצר דפוס פוגעני חוזר בלי שיפור אמיתי, כך שמשברים חוזרים אינם תורמים ללמידה זוגית, אלא להעצמת הטינה ההדדית.
סוגי קשרים רעילים
רעילות בקשרים יכולה להופיע במגוון צורות וסגנונות. להלן הסוגים העיקריים:
שליטה, פיקוח והתערבות
קשר שתלטני/מבקר
קשר רעיל שמאופיין בשליטה מוגזמת, ״מבט על״ קבוע, ביקורתיות חריפה והצבת דרישות לא מציאותיות ולא גמישות. אחד הצדדים חותר לשלוט בהתנהגות, בחופש הבחירה, במראה הגופני ואפילו במחשבותיו של האחר. הרבה פעמים הרעילות בקשר מתבטאת בהתנהגויות כמו בדיקת התכתבויות בוואטסאפ, ניטור של קשרים חברתיים ודרישות לדיווח תמידי על הלו״ז.
חוסר אמפתיה, ניצול וזלזול
קשר נרקיסיסטי
מערכת יחסים בה אחד הצדדים מתאפיין בהתנהגות נרקיסיסטית: התמקדות אובססיבית בעצמו, דרישה לתשומת לב וציפייה להערצה מתמדת, חוסר אמפתיה, ניצול האחר לצרכיו, והתפרצויות זעם כשאינו מקבל את רצונו. קשר כזה יוצר דינמיקה של ״קריסה ליחסי שולט נשלט״ במקום שותפות הדדית.
טשטוש גבולות והיאחזות
קשר תלותי / חונק
מאופיין בגבולות מטושטשים, תלות רגשית גבוהה, צורך בלתי פוסק באישור ובהרגעה, וחרדת נטישה עזה. אחד הצדדים או שניהם "נחנקים" מעוצמת הצרכים הרגשיים של השני, ומתקשים לשמור על זהות עצמאית. מופיעות התנהגויות כמו הצמדות, קנאה ואף איומים בפגיעה עצמית במקרה של פרידה.
סוגים נוספים כוללים קשרים המאופיינים בתקשורת פסיבית-אגרסיבית, בקשר מרוחק/נמנע רגשית, קשר תנודתי ("רכבת הרים רגשית"), וקשרים שבהם קיימות התמכרויות או פגיעות נפשיות לא מטופלות. חשוב לציין שלעיתים קרובות קשר רעיל משלב מספר מאפיינים מהסוגים השונים.
מידע חשוב
מחקרים מראים כי קשרים רעילים אינם משפיעים רק על המצב הנפשי, אלא גם על הבריאות הפיזית. חשיפה ממושכת למתח וטראומה במערכות יחסים פוגעניות קשורה לעלייה בסיכון למחלות לב, הפרעות שינה, החלשת המערכת החיסונית והפרעות אכילה. מחקר מ-2022 מצא כי אנשים בקשרים רעילים חווים רמות גבוהות ב-35% של הורמוני דחק (כמו קורטיזול) בהשוואה למי שחיים ביחסים בריאים, והסיכון לבריאותם הגופנית והנפשית מוגבר משמעותית.
סימני אזהרה: איך מזהים קשר רעיל?
זיהוי מוקדם של דפוסים רעילים חיוני להתמודדות אפקטיבית. הנה מספר סימני אזהרה מובהקים:
נבחן את כל אחד מסימני האזהרה הללו:
- שחיקת הערכה עצמית - אתה מרגיש פחות טוב עם עצמך מאז שהתחיל הקשר, מפקפק במחשבותיך וברגשותיך, ומרגיש שאתה נדרש להשתנות כדי להיות ראוי לקשר.
- בידוד חברתי - הקשר גורם לך להתרחק ממשפחה וחברים, גם בגלל דרישה וביקורת ישירה של הפרטנר הרודני וגם כי קשה להביט במראה שמציבות חברות על כך ש״מגיע לך יותר״.
- מניפולציות רגשיות - שימוש באשמה, איומים מרומזים, "שתיקות רועמות", ענישה או משחקים פסיכולוגיים שנועדו לשלוט בהתנהגות שלך ולהשיג צייתנות.
- דפוס של שליטה - הצד השני דורש זכות וטו על הבחירות שלך, דורש לדעת מה קורה בכל צעד ושעל ומעלה ציפייה מובלעת שאת אמורה לבקש רשות לעשות דברים טריוויאליים.
- חוסר כבוד מופגן - זלזול, ציניות שאת חווה כהשפלה פומבית, התעלמות מהצרכים שלך ובוז או ביטול כלפי הדעות והרגשות שלך.
סימנים נוספים כוללים:
- תקשורת שלילית מתמדת - ביקורת, האשמות, צעקות, ״טיפול שתיקה״, איומים, השתקה.
- חוסר אמון - קנאה פתולוגית, עוינות, חשדות והאשמות בבגידה, בדיקת טלפונים או פירוט שיחות.
- חוסר עקביות ותנודתיות במצב רוח - מעברים קיצוניים בין אהבה והערצה לבין דחייה וקרירות ("רכבת הרים רגשית").
- תירוצים שמכשירים ומצדיקים אלימות רגשית ומילולית - הצדקות והסברים להתנהגות פוגענית, שמדגישים את תרומת הצד הנפגע.
- תחושת מחנק ודריכות יתר - הליכה על ביצים, פחד להביע דעה או רגש, תחושה שאת נדרשת "לדעת מה הוא חושב" בלי שיגיד מילה.
אם את מזהה כמה סימנים מהרשימה בקשר משמעותי, יתכן שאת נמצאת בקשר רעיל. חשוב להבין שככל שחולף הזמן והדפוסים הרעילים מתקבעים, כך מתעצמות ההשפעות השליליות והיכולת להיחלץ מהמצב נעשית מורכבת יותר.
הסיפור של דנה: מסע דרך קשר רעיל
כדי להמחיש איך קשר רעיל יכול להיראות בחיי היומיום, נתאר סיפור מקרה (אנונימי ומורכב ממקרים שונים) של אישה צעירה בשנות העשרים המאוחרות לחייה, ששמה דנה. הסיפור הזה משקף רבות מהחוויות המשותפות שדווחו במחקרים ובקליניקה.
דנה הייתה תמיד בחורה חברותית ושאפתנית.. היא הצליחה בעבודתה, נהנתה ממעגל חברתי תומך, השקיעה בחברים והייתה קרובה לבני משפחתה. כשפגשה את רועי, היא נשבתה מה״צ׳ארם״ שלו, מחוש ההומור והביטחון העצמי שהקרין. המפגשים הראשונים בקשר היו מלאי ריגוש והתלהבות. הוא הפגיז במחוות נוגעות ללב ומרשימות, מה שמכונה לעיתים "לאב-בומבינג" (Love-bombing), שלב של הצפת אהבה, תשומת לב ומחמאות אין קץ.
אבל בהדרגה התחילו להופיע סדקים. מה שהתחיל כהערות קטנות על הלבוש של דנה הפך לשיפוטיות לגבי כל החלטה שקיבלה. הקנאה שנתפסה זמן מה לפני כ"רומנטית" הפכה לחקירה אחרי כל שיחה עם ידיד. היא יכלה איכשהו לשאת את זה ש״רועי לא אוהב שיש סביבה גברים״, עד שהוא לקח את זה צעד קדימה והחל להביע אי-שביעות רצון מהזמן שבילתה עם חברות, מה שהוביל לכך שדנה החלה להתרחק מהן כדי להימנע מעימותים בבית.
ארבעה וחצי חודשים בתוך היחסים, הטלפון הניד של דנה הפך לזירת המחלוקת. רועי תבע לדעת עם מי היא מתכתבת, ולעיתים אף בדק את המכשיר בלי ידיעתה. כשהעירה לו על כך, האשים אותה בפגיעה באמון ובהסתרת יחסים שפוגעים באמון ביניהם. אט-אט, דנה מצאה את עצמה מתנצלת על דברים שלא עשתה, לעיתים גם על דברים עליהם לא חשבה. הקשר ייצר שיווי משקל פסיכולוגי במסגרתו דנה מדווחת איפה היא ועם מי, ומשנה את ההתנהגות בהתאם למשב הרוח שקובע את הוויסות הרגשי שלו בכל זמן נתון. בלי לשים לב היא הפכה למומחית בזיהוי מצב הרוח שלו והתאימה את עצמה בהתאם לפי השינויים.
בלי משים, כמו צפרדע שמתבשלת לאיטה, הערך העצמי של דנה הלך והתערער. בתהליך גזלייטינג יומיומי היא החלה להאמין שהיא באמת "רגישה מדי", "לא מספיק טובה" ו"אגואיסטית", כפי שרועי טען. היא הרגישה מבולבלת, לא בטוחה מה חלקה בבעיה, וכבר לא לגמרי סגורה על מה היא חושבת או מרגישה. היא החלה גם להצטצמם, ולא בגלל שהייתה שמחה בחלקה, אלא כדי להרגיע את חששותיו. החיים נהיו לה כבדים, היא החלה לסבול מחרדה, הפרעות שינה ובעיות במערכת העיכול.
נקודת המפנה הגיעה כאשר, לאחר וויכוח במהלך חופשה משפחתית, רועי עזב אותה בעיר זרה ללא דרך לחזור למלון. כשחזר אחרי שעות של היעדרות, הוא האשים את דנה שהיא "גרמה לו" להתנהג כך בגלל ה"התנהגות המתגרה" שלה. בפעם הראשונה, למרות ההלם והבלבול, דנה הרגישה שמשהו לא בסדר בדינמיקה הזו.
כשהתקשרה לחברתה הטובה להתייעצות, היא הופתעה לשמוע כמה חברים ובני משפחה היו מודאגים לגביה כבר זמן רב. הם הבחינו בשינוי בהתנהגותה, בריחוק שלה, ובאפרוריות שהשתלטה על אישיותה הנלהבת בדרך כלל.
המסע של דנה להיחלץ מהקשר לא היה פשוט. היא פנתה לטיפול פסיכולוגי, שם למדה להכיר בדפוסים המניפולטיביים שהייתה נתונה בהם, ולבנות מחדש את הערכתה העצמית. בתמיכת חברים, משפחה ואנשי מקצוע, הצליחה בסופו של דבר להתרחק מהקשר הרעיל. התהליך היה רצוף עליות ומורדות, כולל ניסיונות של רועי לחזור לחייה עם הבטחות לשינוי ולאחר מכן האשמות והשמצות.
שנתיים לאחר הפרידה, דנה משתפת: "לא הבנתי כמה איבדתי את עצמי בקשר הזה עד שיצאתי ממנו. זה כמו להיות בתוך ערפל סמיך – אתה לא מבין באמת מה קורה לך. היום, כשאני מסתכלת לאחור, אני רואה את הסימנים בבירור. הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא לסמוך על התחושות שלי ולא לתת לאף אחד לשכנע אותי שמה שאני חווה לא באמת קורה."
ההשפעות הפסיכולוגיות של קשרים רעילים
חשיפה ממושכת לקשר רעיל יכולה לגרום לנזקים פסיכולוגיים משמעותיים, שלעיתים נמשכים זמן רב גם לאחר סיום הקשר:
- ערעור הביטחון העצמי והערך העצמי - אובדן אמון ביכולות האישיות, בשיפוט ובערך העצמי.
- הפרעות חרדה ודיכאון - סימפטומים של חרדה כרונית, דיכאון, ואף פוסט-טראומה.
- חוסר אמון וקושי ביחסים עתידיים - פחד מאינטימיות, חשדנות, וקושי לבטוח באחרים.
- שינויים במערכת אמונות - אימוץ אמונות שליליות על העצמי, על אחרים, ועל העולם בכלל.
- בושה וְאָשָׁם - תחושות עמוקות של אשמה על "שאפשרת" לקשר הרעיל להתקיים, ובושה מכך ש"לא ראית" או "לא עזבת מוקדם יותר".
מחקר שפורסם ב-Journal of Interpersonal Violence מצא כי אנשים שהיו בקשרים רעילים לאורך זמן מראים דפוסי חשיבה דומים לאלו של אנשים שחוו התעללות זוגית ממושכת. המחקר הראה כי 67% מהנחקרים שהיו בקשרים רעילים פיתחו סימפטומים של ״גזלייטינג פנימי״ - כלומר, הם עצמם החלו לפקפק בזיכרונות, בתפיסות ובחוויות גם בהקשרים אחרים בחיים, וזאת כתוצאה מערעור מתמשך של תפיסת המציאות שלהם בתוך הקשר.
טיפול ודרכי התמודדות
ההתמודדות עם קשר רעיל מחייבת גישה רב-ממדית, הכוללת הכרה, הבנה, ופעולה. הנה מספר דרכי התמודדות מבוססות מחקר:
זיהוי והכרה
הצעד הראשון והקריטי ביותר הוא ההכרה שאתה נמצא בקשר רעיל. זה כולל:
- תיעוד ומודעות - רישום אירועים, התנהגויות ורגשות כדי לזהות דפוסים.
- הקשבה לאינטואיציה - מתן תוקף לתחושות הבטן ולאי-הנוחות שאתה חווה, במקום לדחות אותן.
- שיתוף - שיחה עם אדם אמין ותומך שיכול לספק נקודת מבט אובייקטיבית.
הצבת גבולות
הצבת גבולות ברורים ועמידה עליהם היא מיומנות חיונית:
- תקשורת ברורה - הבעת הצרכים והגבולות שלך באופן ישיר וללא התנצלות.
- אי-קבלה של התנהגות פוגענית - הצבת תוצאות ברורות להפרת גבולות.
- יצירת מרחב פיזי ורגשי - לקיחת זמן לעצמך ושמירה על תחומי עניין ופעילויות עצמאיות.
טיפולים פסיכולוגיים
לפי המחקר, הטיפולים הבאים נמצאו יעילים במיוחד:
| סוג הטיפול | תיאור | יתרונות |
|---|---|---|
| טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) | מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים | יעיל במיוחד לטיפול בהשפעות של גייסלייטינג ושיקום ביטחון עצמי |
| טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) | פיתוח מיומנויות ויסות רגשי, קשיבות והתמודדות עם מצוקה | מועיל במיוחד כשקיימים קשיים בויסות רגשי וביחסים בינאישיים |
| טיפול ממוקד טראומה | טיפול ייעודי בהשפעות טראומטיות של קשרים פוגעניים | יעיל לאחר קשרים רעילים ממושכים במיוחד או בעלי מאפיינים אלימים |
| טיפול זוגי | עבודה עם שני הצדדים לשיפור התקשורת והדינמיקה | אפשרי רק במקרים מסוימים ובתנאי ששני הצדדים מחויבים לשינוי אמיתי |
חשוב להדגיש: טיפול זוגי אינו מומלץ במקרים של אלימות פיזית או רגשית חמורה, שכן עלול להחמיר את המצב.
מתי ואיך לסיים קשר רעיל
בחלק מהמקרים, סיום הקשר הוא הפתרון הבריא ביותר, במיוחד אם:
- הצד השני מסרב להכיר בבעיה או לקחת אחריות.
- ישנה אלימות פיזית או התעללות רגשית חמורה.
- ניסיונות להצבת גבולות ולשינוי נכשלו שוב ושוב.
- הנזק הפסיכולוגי והפגיעה ברווחתך מתמשכים.
תכנון זהיר של סיום הקשר חיוני, במיוחד במקרים של סיכון מוגבר:
- בניית מערכת תמיכה - חיזוק קשרים עם משפחה וחברים תומכים.
- הכנה לוגיסטית - הבטחת משאבים פיננסיים, מקום מגורים, ומסמכים חשובים.
- תכנון בטיחות - במקרים של סיכון, יצירת תכנית בטיחות עם איש מקצוע.
- הגדרת גבולות לאחר הפרידה - חשיבה מראש על רמת הקשר (אם בכלל) שתרצה לשמור.
שיקום וריפוי לאחר קשר רעיל
ההחלמה מקשר רעיל היא תהליך משמעותי שלרוב דורש:
- מתן זמן לריפוי - הכרה בכך שההחלמה היא תהליך ולא אירוע חד-פעמי.
- עיבוד ולמידה - הבנת הדפוסים שהובילו לקשר ושימרו אותו.
- בניית גבולות מחודשת - למידה מחדש של הצבת גבולות בריאים.
- חיבור מחדש לעצמי - גילוי מחדש של תחומי עניין, ערכים וזהות אישית שאולי אבדו בקשר.
- פיתוח מערכות יחסים בריאות - יצירת קשרים חדשים המבוססים על כבוד הדדי ואיזון.
הערה חשובה על זמן החלמה
אל תמעיט בערך הזמן הדרוש להחלמה מקשר רעיל. מחקרים מראים שלאחר קשר רעיל ממושך, תהליך השיקום המלא עשוי להימשך בין שנה לשלוש שנים. חשוב לתת לגיטימציה לקצב האישי שלך, ולהימנע מלחץ חברתי "להמשיך הלאה" בטרם עת. התהליך אינו ליניארי, וייתכנו עליות ומורדות, אך עם סבלנות ותמיכה מתאימה, שיפור משמעותי הוא בהחלט אפשרי.
מניעה: בניית קשרים בריאים
מעבר להתמודדות עם קשרים רעילים, חשוב לפתח כישורים ומודעות ליצירת קשרים בריאים:
- הכרת סימני אזהרה מוקדמים - למידה לזהות דגלים אדומים בשלבים הראשונים של קשר.
- פיתוח מודעות עצמית - הבנת הצרכים, הערכים והגבולות שלך.
- טיפוח ביטחון עצמי - חיזוק תחושת הערך העצמי כבסיס ליחסים בריאים.
- פיתוח מיומנויות תקשורת - למידת דרכים לביטוי צרכים ורגשות באופן אסרטיבי ובריא.
- הכרה בחשיבות האיזון - שאיפה ליחסים המבוססים על נתינה וקבלה הדדית.
מחקר אורך שעקב אחר 520 משתתפים לאורך חמש שנים מצא כי אנשים שעברו תהליך טיפולי ממוקד לאחר קשר רעיל, והשקיעו בבניית מיומנויות בינאישיות וגבולות בריאים, הצליחו ב-72% מהמקרים ליצור קשרים זוגיים בריאים ומספקים בהמשך. המחקר מדגיש במיוחד את החשיבות של תקופת "החלמה והתבוננות" של לפחות 6-12 חודשים לפני כניסה לקשר משמעותי חדש, וכן את הערך של למידה מודעת של מאפייני קשר בריא.
לקחת שליטה: איך לחפש עזרה
ההחלטה לפנות לעזרה היא צעד אמיץ וחשוב. הנה כמה צעדים מעשיים שכדאי לשקול:
צעדים מעשיים לחיפוש עזרה
- שירותי חירום - במקרים של סכנה מיידית, פנייה למשטרה (100) או לקו החירום לנפגעי/ות אלימות במשפחה (1-800-220-000).
- קווי תמיכה - שיחה עם קווי סיוע כמו ער"ן (1201) או נעמ"ת (1-800-353-300) לתמיכה ראשונית והכוונה.
- תמיכה טיפולית - פנייה לפסיכולוג, עובד סוציאלי או מטפל מוסמך המתמחה בקשרים רעילים ובטראומה.
- קבוצות תמיכה - הצטרפות לקבוצות תמיכה לאנשים שחוו קשרים רעילים.
- סיוע משפטי - במקרה הצורך, פנייה לייעוץ משפטי לגבי צווי הרחקה, הסדרי ילדים או גירושין.
במכון טמיר, צוות המטפלים שלנו מתמחה בטיפול בנפגעי קשרים רעילים, ובעבודה על המיומנויות הנדרשות לבניית מערכות יחסים בריאות. האבחון המקצועי והטיפול המותאם אישית יכולים לסייע לך להשתחרר ממעגל הפגיעה, לשקם את תחושת הערך העצמי, ולפתח מיומנויות ליצירת קשרים מיטיבים ומספקים.
אנו משתמשים בגישות טיפוליות מבוססות מחקר, כגון CBT, טיפול ממוקד טראומה ו-DBT, ומציעים מסגרת בטוחה ותומכת להתמודדות עם ההשפעות הפסיכולוגיות של קשרים רעילים. המטרה שלנו היא לא רק לסייע במעבר מקשר פוגעני, אלא גם לבנות יחד חוסן נפשי ויכולת לחיות חיים מלאים ומספקים.
מבט קדימה
חשוב לסיים במסר ברור: קשר רעיל אינו גזרת גורל. למרות הכאב והנזק שהוא יכול לגרום, יש דרך החוצה, ואפשרות אמיתית לריפוי ולצמיחה.
הבשורה הטובה היא שאתה לא צריך להמשיך לסבול. יש אסטרטגיות וטיפולים יעילים שהוכחו כמסייעים להתמודד עם ההשפעות של קשר רעיל, לבנות מחדש את הביטחון העצמי, וליצור בהמשך מערכות יחסים בריאות ומספקות. שינוי אפשרי.
המסע להחלמה דורש אומץ, סבלנות ולעיתים גם תמיכה מקצועית, אך הוא יכול להוביל לשחרור מהכבלים של קשר רעיל, להבנה עמוקה יותר של עצמך, וליכולת לבנות קשרים המבוססים על כבוד, אמון ותמיכה הדדית.
"היציאה מהקשר הרעיל הייתה רק תחילת המסע עבורי. התהליך האמיתי היה ללמוד להאמין שוב בעצמי ולתת אמון באחרים. היום, שלוש שנים אחרי, אני יכולה להסתכל אחורה ולראות כמה צמחתי. הקשר הרעיל שהיה לי, למרות הכאב שגרם, לימד אותי דברים על עצמי שלא הייתי לומדת בדרך אחרת - מהם הגבולות שלי, מה באמת חשוב לי, ואיך נראית אהבה אמיתית. אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את מה שעברתי, אבל אני כן רוצה שידעו שיש חיים, ואפילו חיים טובים יותר, אחרי קשר רעיל."
אם אתה מזהה את עצמך בתיאורים שבמאמר זה, אל תהסס. עשה את הצעד הראשון, הקשה אך החשוב מכל – פנה לעזרה מקצועית. גלה חמלה כלפי עצמך בתהליך הזה. מגיע לך לחיות חיים מלאים, שאינם מוגדרים על ידי פחד, אשמה או חוסר ביטחון.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
מקורות:
Lehmiller, J. J. (2020). The psychology of human sexuality (3rd ed.). Wiley Blackwell.
Johnson, S. M. (2019). Attachment theory in practice: Emotionally focused therapy (EFT) with individuals, couples, and families. The Guilford Press.
Gottman, J. M., & Silver, N. (2015). The seven principles for making marriage work. Harmony Books.
Bancroft, L. (2003). Why does he do that? Inside the minds of angry and controlling men. Berkley Books.
Herman, J. L. (2015). Trauma and recovery: The aftermath of violence—from domestic abuse to political terror. Basic Books.
Walker, L. E. (2016). The battered woman syndrome (4th ed.). Springer Publishing Company.
Fisher, H. E., Xu, X., Aron, A., & Brown, L. L. (2016). Intense, passionate, romantic love: A natural addiction? How the fields that investigate romance and substance abuse can inform each other. Frontiers in Psychology, 7, 687. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2016.00687
