טיפול CBT בהסמקה | איך מתמודדים עם הסמקה והפחד ממנה?

איך מטפלים בהסמקה?

 

מהי הסמקה?

הסמקה היא האדמה לא רצונית של הפנים עקב סיבות פסיכולוגיות.  

היא מתבטאת בהתרחבות כלי הדם באזור הלחיים העליונות, שמקבל גוון אדמדם. 

בדרך כלל הסמקה קשורה למתח נפשי, כמו זו הקשורה לתשוקה, מבוכה, ביישנות, כעס או משיכה רומנטית.

מבחינה פיזיולוגית, הסמקה מתבטאת בפעילות של המערכת הסימפטטית, שאחראית על תגובות חירום בגוף. 

 

הסמקה היא תופעה רפלקסיבית, אוטומטית ובלתי ניתנת לשליטה גופנית, מה שמתסכל למדי עבור מי שמנסה להסתיר או לווסת חשיפה של התרגשות בפני הסביבה - כחלק ממנגנוני הגוף ההישרדותיים להתמודדות עם לחץ, הסמקה ניכרת לכל מתבונן, ודאי אצל בעלי עור פנים בהיר.

כאשר הסמקה מופיעה לעיתים תכופות, בעיקר במהלך רגעים חברתייםבשגרת יומו של האדם, היא נוטה לתרום ולהנציח התנהגויות ביטחון, בהן קיימת המנעות ממעורבות בין-אישית (למשל, השתתפות בכיתה אצל ילדים ומתבגרים, חרדה מדייטים אצל נשים וגברים צעירים והמנעות מהעברת פרזנטציה עקב פחד קהל אצל מבוגרים) וברמות קיצוניות יותר גם לחרדה חברתית

הדרך הנכונה ביותר לטפל בהסמקת יתר בפנים, ובבושה שמגיעה בעקבותיה, היא באמצעות CBT - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

אם התחושה היא שהגיע הזמן לעבוד על זה, אנו מזמינים אותך לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה טלפונית, הכי אישית שיש, כדי למצוא  מטפל/ת CBT מומחה ומומלץ בתל אביב, או בקליניקות העמיתות של המכון בכל הארץ.

עלות מפגש עם מטפל/ת cbt מומחה/ית - 320-380 ש״ח. 

 

 

הסמקה והפחד ממנה

חרדה מפני הסמקה נקראת אריתרופוביה, מונח מוכר בקרב אנשי מקצוע. 

לעיתים, אנשים סובלים מחרדה כה עזה מפני האפשרות שיסמיקו בפומבי, מה שגורם להם להסמיק אף יותר מהרגיל.

ההתעסקות בפחד מפני הסמקה יוצרת לחץ, אשר יוצר את תופעת ההסמקה.

כאמור, אנשים המרבים להסמיק בפומבי באופן קבוע, לעיתים מפתחים חרדה מפני ההסמקה, ובמקרים רבים מתחילים להימנע ממפגשים חברתיים ובמקרים קיצוניים אף נמנעים מפנייה שגרתית ויומיומית לאנשים (למשל, פנייה למלצר, לנהג באוטובוס) על מנת להימנע ממצב פוטנציאלי להסמקה. 

מחקר שפורסם ב- 2012 מציע כי הסמקה עשויה לעורר אצל אחרים חמלה, אמון או רצון להגיש עזרה לאדם המסמיק.

מצב כזה תורם להימנעות חברתית, עד למידה שהיא הופכת לחרדה חברתית.

מחקרים מראים כי הרפיה, הסחת דעת, דמיון מודרך, נשימות, מיינדפולנס וכל דרך הרגעות נוחה, מורידות תוך זמן קצר את האדמומיות בעור הפנים.

במקרים קיצוניים יותר, טיפול פסיכולוגי משולב עם טיפול תרופתי להפחחת חרדה (לפרק זמן מוגבל) מסייע להרגיע את את חרדת הציפייה מפני ההסמקה, וההתכוננות הנפשית לקראתה. 

  

 

טיפול CBT בהסמקה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא סוג נפוץ של טיפול בשיחות (פסיכותרפיה). בו תוכלו לעבוד עם פסיכותרפיסט או פסיכולוג, בצורה מובנית, לאורך מספר מצומצם של מפגשים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל ביותר על מנת לפתור את חרדת ההסמקה.

כיום, CBT נחשב לשיטה מצוינת לטיפול בחרדות,  שבכוחה לשנות דפוסי חשיבה לא אדפטיביים של המטופל, לצד שליטה על רגשות, תחושות והתנהגויות. 

העבודה בטיפול כוללת בדיקה יסודית של מחשבות ואמונות לגבי ההסמקה, עד שמתפתחת בהדרגה שליטה בה.

מעבר למטרת הטיפול - הפחתת התסמינים של ההסמקה - המטופל בטיפול התנהגותי וקוגניטיבי רוכש ארגז טכנינקות וכלים להפחתת חרדת ההסמקה, ולאחר שהתאמן והפנים את אותן מיומנויות בהצלחה, מתחוללת באופן טבעי העצמה שמחזקת את תחושת המסוגלות ומשפרת ביטחון עצמי (מה שמתבטא גם בהפחתה של פחד קהל).

למטפלי CBT יש ארסנל נרחב של דרכי טיפול, מהן הוא בוחר את אלה שהכי מתאימות למטופל: למשל, ביופידבק, קשיבות, קבלה ומחויבות (ACT), חשיפה הדרגתית ועוד. 

המיומנויות הרלוונטיות בטיפול CBT בהסמקה נחשבות יציבות לאורך זמן לאחר לימוד ותרגול, ולכן מלוות את המטופל מול אתגרים עתידיים של חרדת ביצוע בהמשך החיים.

 

 

אימון לריכוז במשימה (TCT)

אימון לריכוז במשימה (Task concentration training) עובד באמצעות הטיית הקשב מבפנים החוצה.

הנטיה להתמקד יותר בחוויה הפנימית מבחוויה החיצונית מאפיינת מתמודדים עם פוביות, בעיקר פוביות גופניות ובכללן פחד מהסמקה. לנטיה להסתכל פנימה יש אפילו שם: היא נקראת  self-focused attention) SFA) וככל שהיא גבוהה יותר 

במצבים חברתיים, כך סביר יותר שהאדם יהיה פחות קשוב לאחרים בקבוצה או למשימה שהם מבצעים. במילים אחרות, אדם עם SFA גבוה נוטה להיות מודע היטב להסמקה.

טיפול TCT מפחית הסמקה בשלושה שלבים:

  • הבנת השפעות ה- SFA של המטופל ושינוי מיקוד הקשב במהלך אינטראקציות חברתיות

  • מיקוד הקשב כלפי חוץ במקום פנימה במצבים לא מאיימים 

  • מיקוד הקשב כלפי חוץ במקום פנימה במצבים מאיימים

במהלך TCT, אדם יכול להתאמן מחדש כדי להתמקד במשימותיו ובמשימות האחרים במקום בתגובותיו הלא רצוניות. 

 

 

טיפול פרדוקסלי

גם טיפול פרדוקסלי, יעיל בהתומדדות עם הסמקה:

בשיטה זו, המטופל יעשה הכל על מנת להיחשף ולהתעמת עם מצבים מעוררי חרדת הסמקה, עשוי להיות יעיל.

טיפול בחשיפה, למרות היותו קאונטר-פובי (כלומר, כזה שמעודד כניסה ראש בראש עם הפוביה), יעיל להתמודד עם כל התנהגות שגורמת לחרדה ולהמנעות, למרות שלא עבור כל מטופל זה נוח. 

נמצא שככל שהאדם מנסה ליצור יותר אירועים מעוררים רגשית או מעוררי מבוכה, וכך מנסה באופן פעיל להסמיק כמה שיותר, החרדה העצומה מפני החרדה פוחתת.

הפחתת החרדה תורמת להפחתת הלחץ סביב עניין ההסמקה, והלחץ שפוחת מוריד את התגובה הפיזיולוגית של האדמומיות.

חשוב לציין כי שיטה זו אינה מתאימה לכל אדם ולכן צריכה להיקבע על ידי מטפל מנוסה אשר ביכולתו ללוות את מהלך הטיפול.

משתנים שונים קובעים את שיטת הטיפול הנכונה ביותר עבור כל אדם, ביניהם פרק הזמן העומד לרשותו, סגנון הטיפול אליו מתחבר ונוספים.

אך ללא ספק, מחקרים מראים כי כל שיטת טיפול נפשי, אשר מותאמת למטופל ונעשית ע"י מטפל אמפתי ומקצועי, מועילה בהפחתת החרדה וההימנעות המקשות במידה כה ניכרת על מהלך חייו התקין של האדם.

  

 

מה הטיפול הכי יעיל להפחתת הסמקה?

לפי המחקרים הקליניים המבוקרים בספרות המקצועית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מספק מענה קליני מוכח ומהיר - 

אפיזודות ההסמקה של מטופלי CBT פוחתים דרמטית, בדרך כלל בחלוף מספר חודשים, ואפילו שבועות ספורים. 

גם שאריות ההסמקה כבר אינן מעוררות את התסכול הרב שעוררו לפני כן. 

גם טיפולים רגשיים שונים מסייעים בהפחתת ההסמקה, אותם יעילותם פחותה.

 

 

מצפים לשמוע מכם !

 

072-3940004

 

מטפלי/ות ה-CBT בתל אביב

והמטפלים העמיתים

של מכון טמיר בכל הארץ

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

תודות:

יעל טל,

מכון טמיר

 

 

  

 

מקורות:

 

יעל טל (2015). איך מטפלים בהסמקה פתאומית ומוגזמת? הסמקה, החרדה מפניה והטיפול הרגשי בהתמודדות עימה. מתוך מתוך בלוג מכון טמיר: https://tipulpsychology.blogspot.com/2015/08/blushing.html

  

Claudia Hammond (2015). why blushing may be good for you? BBC: http://www.bbc.com/future/story/20140310-why-blushing-may-be-good-for-you

 

Licht P.B., and Pilegaard H.K. (2008). Management of facial blushing. Thoracic Surgery Clinics, 18(2):223-8

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בבושה והסמקה אצל ילדים <

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022