טיפול קצר מועד ממוקד ויעיל להתמודדות עם לב שבור 2020

דרג פריט זה
(14 הצבעות)
לב שבור - התמודדות פסיכולוגית וטיפול לב שבור - התמודדות פסיכולוגית וטיפול

 

איך מתמודדים עם לב שבור?

שברון לב בסיומו של קשר רומנטי מבטא צער ואובדן שלעיתים קרובות מביא עמו תסמינים נפשיים וגופניים שנוטים לדעוך ספונטנית  - נדודי שינה, אובססיביות, שינויים בתיאבון, דיכאון, חרדה ואפילו מחשבות על התאבדות והתנהגות הרסנית.

במידה ואת או אתה מרגישים צורך בעזרה מקצועית, אנא פנו אלינו לשיחת הכוונה טלפונית, בה תוכלו לקבל המלצה על פסיכולוג/ית מנוסה בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בבאר שבע, בכפר סבא, בטיפול פסיכולוגי באינטרנט או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ. 

 

הפסיכולוגיה של הלב השבור

פרידה היא סיטואציה כואבת בה נתקל כל אדם ואדם במהלך חייו, ויותר מפעם אחת.

ישנם סוגים שונים של פרידה וסיבות שונות הגורמות לה, כשלכל פרידה השפעה שונה על רגשותיו ומהלך חייו של האדם, כתלות בטיב הקשר שהיה לאדם עם האחר ממנו נפרד. מידת הכאב שמסבה הפרידה לאדם וכן מידת השפעתה על מהלך חייו תלויה במשתנים רבים, ביניהם אורך הקשר והאינטנסיביות בה נשמר, אילו צרכים סיפקו שני הצדדים בקשר האחד לשני (למשל, הצורך באהבה, בקבלה, בייעוץ, בהקשבה ובחברה), מה הייתה מידת התלות שלהם אחד בשני, האם ההחלטה להיפרד הייתה מכורח נסיבות, החלטה הדדית או שמא החלטה שהייתה בניגוד לרצונו של אחד הצדדים, וכיוצא באלה.

 

הנה, קרן אן נפרדת אבל לא הולכת לשום מקום: 

 

אנשים שונים מתמודדים עם פרידות בדרכים שונות. יש שיחפשו מיד "תחליף" לאדם שאיבדו מבלי לעצור ולכאוב על הקשר שאבד, לעומתם אחרים לא יצליחו לצאת ממעגל ההתעסקות באבידה וימנעו מלצאת ולחפש מה יכול למלא את החלל שנפער בליבם.

 

איך מתקנים לב שבור אחרי פרידה? 

הטעות הגדולה ביותר שאנחנו נוטים לעשות, לעיתים גם בעצת הסביבה, היא להפעיל "טייס אוטומטי" ולהאמין הכנות שזו הפעולה היחידה שניתן לעשות כדי להתאושש. זה נכון שהזמן מרפא ושתמיכה חברתית נותנת סיוע, אולם מחקרים חדשים בפסיכולוגיה מציעים צעדים נוספים שמומלץ לנקוט כדי להרגיע את הכאב הרגשי ולזרז את ההחלמה שלנו והחזרה לחיים אחרי האובדן. 

Broken Heart Psychotherapy

קשה לייעץ לאדם מבלי היכרות מעמיקה עימו כיצד להתמודד עם הפרידה אשר חווה. עם זאת, עצות מסוימות נמצאו כנכונות עבור מרבית האנשים:

  • בראש ובראשונה, חשוב לתת לכאב ולעצב מקום, לא להמעיט בערך הקשר שהסתיים ובחשיבותו עבור האדם. במקרים רבים נמצא כי כשלא כואבים את הפרידה ומתעסקים בהסחות דעת שונות- הכאב ישקע פנימה ויחכה לרגע בו יוכל להתפרץ, אך לא יעלם.

  • מעבר לכך, חשוב לזכור שבכוחו של הזמן שעובר להחזיר לפרופורציות, מה שנראה כ'סוף העולם' היום אולי יראה מעט פחות שחור מחר. לא בכדי מוכר הזמן כמשכך כאבים יעיל ביותר.

  • לאחר שעבר מעט זמן מטראומת הפרידה הראשונית, חשוב ללכת כנגד הדחף להתבודד ולשקוע בכאב, ובמקומו לצאת לבלות עם חברים, לא לוותר על ימי עבודה או על ימי לימודים, ארוחות משפחתיות וכיוצא באלה. חשוב לעשות מאמצים לחזור לשגרה, שגרה נתפשת בעיני רבים כהסחת הדעת הבריאה ביותר. 

  • מחקר חשוב שפורסם ב-2018 ומתבסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מציע כי כדי להתאושש משברון לב רומנטי עלינו להפחית למינימום את רגשות האהבה שלנו כלפי האקס או האקסית. זה נשמע ברור מאליו, אלא שהחוקרים מדגישים כי הנטיה של רבים מאיתנו היא דווקא לנהוג בדרכים הפוכות: לעקוב אחר הפוסטים של האקס במדיה חברתית, ליצור אידאליזציה נוסטלגית על הפרטנר, לאבסס על הרגעים הטובים ביותר שהיו לנו יחד ולכאוב עם תמונות וסרטונים שצולמו בימים של פריחת היחסים. לאחר פרידה כואבת, הנפש מייצרת תפיסות לא מאוזנות ולא מדויקות של בן/בת הזוג כאלה שמוטות דרמטית לחיוב. לכן, דרכים לוויסות רגשי נבון ויזום לגבי הפרידה עשויים לכלול הערכה שלילית מחודשת של בן הזוג (״זוכרים למה נפרדתם?״), לאמץ אסטרטגיות של הסחה מגרויים שמעוררים כאב נפשי וגעגועים (למשל, שירים רומנטיים של אובדן, שקופצים פתאום ברדיו) ולהדגיש, אפילו בכתיבה, את התסכולים הרגשיים שעוררו בנו היחסים 

לעיתים, כשאדם חווה פרידה כואבת במיוחד מאחר שהיה משמעותי מאוד בחייו, קשה לו להמשיך במהלך חייו התקינים. להתמודדות עם פרידה צורות רבות, החל מבכי, דכדוך והסתגרות, ועד לשתיית אלכוהול מופרזת, אובדן תיאבון (או לחילופין, "אכילה רגשית ", כלומר אכילת יתר שלא לצורך, המספקת צורך רגשי כלשהו) ורבים נוספים. כשהפרידה הופכת לקשה מנשוא, האדם נמצא במצב מצוקה ועומס נפשי קשים, מרגיש בדידות, חוסר תקווה ומתקשה לנהל את חייו כהרגלו- יש מקום לפנות לתמיכה טיפולית.


 

כאב לב גדול / חלונות / פונטאליס

 

מי מעז היום לדבר על כאב הלב הגדול שגרמה לו האהבה? עדיף לומר, כדי להפחית מעוצמת המכה, "אהבת אכזב", או – אצל אלו החושבים שהמילים של הפסיכואנליזה עמוקות יותר- "חרדת פרידה", "עבודת אבל", "אובדן אובייקט".

אבל כן, בעצם שמעתי אותו פעם אחת, את הביטוי "כאב לב גדול", מפיו של גבר שזה עתה הושלך ללא רחמים על ידי בת זוגו. גבר קשיש. אולי בשל כך לא חש בושה להשתמש בביטוח הילדותי הזה. כששאלתי אותו מה הביא אותו אלי, תשובתו היתה: "כאב הלב בגדול שאני חש, הצער שבתוכו אני שרוי".

לא שכחתי את הבתוכו הזה: בתוך בית האסורים, כשרק כאב הלב הגדול שלו משמש לו כחברה, כאב הלב הגדול של הילד הנטוש- שלא נצפה ממנו שיתייפח!- כאב הלב הגדול של הגבר הקשיש החושש לראות את חייו מצטמקים כעור היחמור, החושש פן ימות לבדו בעולם.

Broken Heart Coping

טיפול פסיכולוגי למי שלבם נשבר

שיטת טיפול פסיכולוגי שנמצאה יעילה במיוחד בסיוע להתמודדות עם פרידה היא שיטת הטיפול קצר המועד. טיפול מסוג זה הוא לרוב מוגבל בזמן של כשתיים עשרה עד 40 פגישות שבועיות, אשר חוסך משאבים כלכליים וזמן, ולכן הפך לכה מבוקש כיום.

במסגרת הטיפול, מתמקדים סביב מטרה עיקרית אליה שואפים להגיע בפרק הזמן שהוקצב. כשמדובר בטיפול שמטרתו לסייע בהתמודדות עם פרידה, יש חשיבות עליונה להעלאת נסיבות הפרידה, בירור טיב מערכת היחסים כפי שהייתה עבור כל אחד מהצדדים ומנקודת ראותו של המטופל, הבנת הצרכים שהאחר סיפק למטופל ושהפכו לכה חסרי תחליף, וכן חיפוש הגורמים המעכבים את האדם בחזרה לחייו התקינים.

המטפל בטיפול קצר המועד מתמקד בהשבת הכוחות למטופל, מסייע לו לשחרר את ליבו מכאב הפרידה שאינו מרפה וכן מסייע לו בחזרתו לאורח חיים תקין. המטפל משתמש בכלים מגוונים על מנת לעשות זאת, כאשר כלי מקובל במיוחד הוא מתן משימות הדרגתיות למטופל, כדוגמת: לצאת לבלות על אף שאין חשק, לספר לאחרים על הפרדה, לכתוב מכתב לצד השני המתאר את הפגיעה ממנו, לנסות להכיר אנשים חדשים, וכן משימות רבות ומגוונות נוספות. המטפל מלווה את המטופל בהתמודדותו ההדרגתית עם המשימות אשר מקבל וכך מקנה לו כלים להתמודדות, כוחות מחודשים, משתדל להפיח אופטימיות בליבו בכל הקשור למערכות יחסים עתידיות וכן מסייע לו לחזור לאורח החיים אליו רגיל.

 

 

 

אוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי אוֹ שֶׁלֹּא
זֶה לֹא כָּזֶה מְסֻבָּךְ
אַתָּה יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה אֲנִי שָׁוָה
רוֹצֶה – תַּעֲזֹב
רוֹצֶה - תִּקַּח

לָקַח לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי
עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲפִלּוּ יוֹתֵר
אֵין לִי אֶת הַזְּמַן הַזֶּה כְּדֵי לְנָסוֹת לְשַׁכְנֵעַ
עַכְשָׁו גַּם מִישֶׁהוּ אַחֵר

--- ברק פלדמן 

 

לב שבור אחרי פרידה - מה אומר המחקר? 

כאב לב הוא לא רק דימוי ובשנים האחרונות מסתבר שהוא לא רק פסיכולוגי: במחקר שפורסם לאחרונה סוכמו ממצאי מחקרים העוסקים במערכת העצבית המשותפת לכאב פיזי וכאב נפשי. מחקרים רבים הוכיחו את הקשרים ואת הסיבות האבולוציוניות המסבירות את ההיגיון שמאחורי ההשוואה בין כאב חברתי לכאב פיזי ובאופן טבעי עלה הצורך לענות באופן חד משמעי – האם כאב חברתי דומה לכאב פיזי?

 

broken heart sepration psychotherapy

 

הרי כולנו הרגשנו בשלב מסוים בחיינו את התחושה הידועה של "שברון לב" – בין אם זו פרידה קשה, אובדן של אדם אהוב או נידוי מקבוצה חברתית , התיאורים שלנו לחוויות הללו לרוב מושאלים מאוצר המילים המתאר כאב פיזי: "הוא ריסק לי את הלב", "המילים שלו הרגישו כמו סטירה בפנים". אנו לא סתם משתמשים בתיאורים כה מוחשיים, כולנו הרגשנו את הכאב החד הנלווה לאובדן רגשי קשה וכולנו יכולים להעיד שהכאב הזה הוא ממשי ואמיתי.

אנחנו יודעים שסמים אופיאטים (כמו כדורים לשיכוך כאבים) מחלישים את התחושות השליליות המעורבות באובדן אדם קרוב. לכן נחקרה המערכת האופיואידית האנדוגנית ונמצא שהיא אכן משחקת חלק משמעותי בוויסות של כאב פיזי ושל כאב חברתי. ממצא זה מראה שהמערכת האופיואידית-אנדוגנית (המערכת האחראית על ויסות כאב פיזי)  מתווכת גם קשרים חברתיים.

המשמעות היא שכנראה פרידה חברתית גורמת למצב אופיאדי נמוך וכואב שמעלה את המוטיבציה החברתית לחפש ולחדש קשרים חברתיים.

ממצא זה ורבים אחרים מלמדים שכאב חברתי / בין-אישי (תחושת המועקה הקשה שנלווית לפגיעה או סיום של מערכת יחסים קרובה) מופעלת על ידי אותה פעילות עצבית המעורבת בכאב פיזי. ההסבר האבולוציוני למנגנון הפיזיולוגי שבבסיס הפעילות העצבית המשותפת הזו הוא הצורך הקדום של אבותינו בקשרים בין-אישיים ככלי הישרדותי. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שמישהו כמו "הכניס סכין בגבכם" – כנראה שיש לכם סיבה להרגיש כך. 

 

לשיחת הכוונה והתאמה למטפל

מנוסה ומומחה 

במכון טמיר ת"א

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

צרו קשר -

 

072-3940004

 

 

 
 
 
 
קראו:
 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות:
 
 
 
ז'אן-ברטראן פונטאליס. חלונות. הוצאת תולעת ספרים
 
http://scitechconnect.elsevier.com/brain-feels-heartbreak/

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

נטע אלמוג | פסיכולוגית ילדים, בני נוער והדרכת הורים באבן יהודה נטע אלמוג | פסיכולוגית ילדים, בני נוער והדרכת הורים באבן יהודה נטע אלמוג שמי נטע אלמוג, אני פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת בילדים, מתבגרים וליווי הורי באבן יהודה, אונליין ופנים אל פנים בקליניקה;  עמיתה של מכון טמיר באזור השרון; עורכת איבחונים פסיכולוגיים ומלווה בייעוץ למסגרות... More detail
איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב היא פסיכותרפיסטית בדרום תל אביב, עובדת סוציאלית קלינית ועמיתת מכון טמיר. פרטי השכלה תואר ראשון W.S.B בעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית אשקלון (בהצטיינות יתרה) הסמכה בשיטת "12 הצעדים" לטיפול בהתמכרויות, הרשות... More detail
הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס   שמי הדס אורינגר וייס, אני מטפלת פרטנית וזוגית בגישה דינמית בצפון תל אביב; בוגרת תואר שני בחוג לביבליותרפיה מאוניברסיטת חיפה, בעלת תעודת מנחת קבוצות מוסמכת מאוניברסיטת חיפה; בוגרת החוג לטיפול... More detail
נירה כץ | פסיכולוגית תעסוקתית מומחית מדריכה | מכון טמיר תל אביב נירה כץ | פסיכולוגית תעסוקתית מומחית מדריכה | מכון טמיר תל אביב   נירה כץ היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה בתל אביב, יועצת קריירה במכון טמיר.   "אחרי כשעה בטיפוס הרגלי הקשה בשביל העיזים העולה אל ההר, ערפילים כיסו את השטח כולו ולא ניתן היה לראות אלא את האנשים שלפניך. התרכזתי... More detail
מי אנחנו? | טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים במכון טמיר מי אנחנו? | טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים במכון טמיר מכון טמיר החזון הקהילתי מה עושים במכון טמיר? מכון טמיר הוקם על רקע המחאה החברתית ב-2011 במטרה להנגיש פסיכותרפיה , פנים טל פנים או בטיפול פסיכולוגי באינטרנט ופנים אל פנים: ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי, טיפול בגישה... More detail
קארין רדי | פסיכולוגית קלינית מומחית בכרמל | מכון טמיר חיפה קארין רדי | פסיכולוגית קלינית מומחית בכרמל | מכון טמיר חיפה   קארין רדי   שמי קארין רדי, אני פסיכולוגית קלינית מומחית בחיפה; עמיתת מכון טמיר; טיפול פסיכולוגי און ליין ופנים אל פנים בקליניקה בכרמל, בגישה פסיכודינמית תוך שילוב כלים מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. יש לי ניסיון... More detail
מיקה לויטס | מטפלת CBT ומומחית ביופידבק | מכון טמיר תל אביב מיקה לויטס | מטפלת CBT ומומחית ביופידבק | מכון טמיר תל אביב מיקה לויטס היא יועצת חינוכית מטעם אוניברסיטת בר אילן, מטפלת CBT בתל אביב, מטפלת ביופידבק כעמיתה של מכון טמיר במרכז הארץ. ניסיון מקצועי ואני מאמינה במהלך השנים יצא לי לעבוד רבות עם בני נוער בעיקר במצבי סיכון ועם אוכלוסיות... More detail
נופר פימנטל-לביא | עו״ס קלינית MSW ומטפלת | מכון טמיר תל אביב נופר פימנטל-לביא | עו״ס קלינית MSW ומטפלת | מכון טמיר תל אביב נופר פימנטל-לביא    על עצמי שמי נופר ואני עובדת סוציאלית קלינית ומנחת קבוצות, בעלת ניסיון טיפולי של כ- 15 שנה.  עובדת כמטפלת במרכז "חכמת נשים" בהנהלתה של ד"ר ענת גור, המרכז הינו מרכז טיפולי מוביל בישראל בתחום הייעוץ... More detail
שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית. מטפלת בקליניקה עמיתה של מכון טמיר לפסיכותרפיה בתל אביב בגישה פסיכודינמית במבוגרים ומתבגרים שמעוניינים להתמודד... More detail
ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית; מטפלת ופסיכולוגית ילדים בתל אביב ; חברת צוות מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ההתנסות הטיפולית קיבלתי בעבודתי בשירות הפסיכולוגי, שם אני מטפלת בילדים טיפול פסיכודינמי. ... More detail

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020