הגיל השלישי | קשיים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה בגיל הזהב 2018

דרג פריט זה
(22 הצבעות)
טיפול נפשי בגיל הזהב טיפול נפשי בגיל הזהב

מצוקה נפשית, אובדן, דיכאון, טיפול

ועזרה נפשית בגיל השלישי 

 

elders psychotherapy

 

קשיים פסיכולוגיים בגיל הזיקנה

החיים בגיל הזהב זו מביאים עימם קושי רגשי רב, מאתגר ומשמעותי, לצד חוויות נפלאות בתקופת החיים הזו.

כן, אולי זה יפתיע, אבל קיימים מחקרים המלמדים אותנו כי בתור קבוצה, קשישים וקשישות מדווחים על ציונים גבוהים במדדי אושר בהשוואה למבוגרים בגיל העמידה, זאת למרות האובדנים המגוונים שכופה הגיל. 

אדם בעל נפש בריאה מסוגל להשלים עם המציאות המשתנה, לקבל את העובדה שהחיים מתקרבים לסיומם. ובכל זאת, רובנו כבני אדם מתקשים בכך מאוד.

הפוטנציאל, כמו בכל גיל, הוא עצום, וכמו בכל תקופה עלינו להתמודד עם אתגרים נפשיים, קוגניטיביים, רגשיים וגופניים שלא הכרנו לפני כן.

קשישים רבים מצליחים להפיק את המיטב: מחקר חדש מעיד שקשישים חווים את עצמם בתקופת חיים זו כהרבה יותר אותנטיים מאי פעם - עבור רבים זו הזדמנות ראשונה לפגוש ולבטא, הכי מדויק שיש, את העצמיות האמיתית שלהם. 

 

 

קשיים נפשיים בגיל הזיקנה

ההערכות הן כי עד שנת 2030 יגיע שיעור הקשישים בישראל ל-15% מהאוכלוסיה.

קשיים רגשיים המאפיינים במיוחד גברים ונשים בגיל השלישי, הם בעיקר חרדה ודיכאון, על רקע של בדידות כואבת. זקנים רבים חווים את עצמם פחות חדים כשהיו בעבר, לעיתים הם נוטים להיבהל מאנשים זרים, מחשש להונאה או פגיעה, פחד שלצערנו אינו מנותק כלל מהמציאות וגורר חשדנות רבה, בלבול וניכור.

קשישים סובלים מאוד מהמצב אליהם הגיעו מבחינה פיזית ומתקשים לקבל את התלות הבלתי נסבלת באחר, את חוסר האונים, או, למשל, את ההתמודדות עם התאלמנות. אין זה פלא כי רבים שוקעים בדיכאון, סובלים ממצבי רוח ירודים, נוטים להסתגרות ולהתבודדות, לישנוניות ולעייפות מופרזת במהלך שעות היום (שנמצאה קשורה להתפתחות של אלצהיימר) לחוסר חשק ולפסימיות קיצונית. 

מחקר עדכני אף מעיד על נטייה חזקה אצל קשישים בארה"ב להתמכר למשככי כאבים ולתרופות נגד חרדה.

מחקרים וסקרים אחרים מתארים תופעה מטרידה ונפוצה של ניצול והזנחת קשישים, הן על ידי בני משפחה וילדים (שבמקרים מסוימים מתבטאת בתסמונת הניכור ההורי) והן על ידי זרים. 

 

 

פסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית

הפסיכולוגיה הקלינית, בפיגור ניכר אחרי העבודה הסוציאלית, החלה להתמקד בשנים האחרונות בזיהוי הקשיים הקליניים ובפיתוח מענים טיפוליים ייחודיים עבור אוכלוסיית הגיל השלישי. בישראל אף נפתחה תכנית לימודים ייעודית בפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית, המתקיימת במכללת רופין, ובמכון טמיר תל אביב עובדת מטפלת פסיכולוגית מתמחה לטיפול פסיכולוגי בקשישים, בוגרת המגמה החדשה.

תנופה מחקרית ומעשית ניכרת גם ברפואה פסיכיאטרית גרונטלוגית, תחום זנוח יחסית שמתאים עצמו לרוח התקופה. 

 

דפוסי חיפוש עזרה נפשית אצל קשישים

לרוע המזל,  קשישים הסובלים מהפרעות פסיכולוגיות שונות לא תמיד מקבלים טיפול מועיל כמו אנשים צעירים יותר:

  • הם פונים פחות לעזרה
  • לא תמיד הם זוכים לטיפול הנפשי המתאים והמדויק ביותר עבורם
  • הם נוטים להיעזר יותר בטיפול תרופתי ופחות בטיפול באמצעות שיחות 
  • קשישים שמתמודדים עם פגיעה עצמית אינם מופנים לשירותי בריאות הנפש, כך על פי מסקנות מחקר שנערך בבריטניה

 

כל אלו מעידים על הצורך בפיתוח הבנה טובה יותר של הקשיים הנפשיים השונים מהם סובלים קשישים, בהכשרה קלינית ייעודית ובפעילויות אקטיביסטיות שיוכלו לקדם את צרכי בריאות הנפש של המתמודדים בגיל הזיקנה. 

 

 

בין דיכאון לעיבוד אבל

מצב נוסף שקשה להבחין בינו לבין דיכאון הוא אבל:

אבל (Grief) אצל קשישים מתבטא בתחומים רבים - אובדן של יכולת העבודה, אובדן מכאיב של מיומנויות קוגניטיביות (בעיקר זיכרון), פגיעה בבריאות, מגבלות בניידות, אובדן ושכול של אדם קרוב, ופרידה מרעיונות עתידיים שכבר לא יתממשו בחיים אלו. 

עבודת האבל חיונית, הגיוני וגם רצויה. התהליך הפסיכולוגי של עיבוד אבל נמשך בדרך כלל עד שנה בממוצע על אובדן של אדם אהוב - אובדן הורה, בן זוג, אח או חבר- וזה נורמלי שתהליך האבל לוקח את הזמן שלו. 

חשוב להבחין בין אבל נורמלי לבין אבל פתולוגי ובין אבל נורמלי לבין דיכאון קליני:

במצב של אבל נורמלי מתקיימת תנועה נפשית ושינויים במצב הרוח, בין ימים של עצב לימים של שמחה, וגם בעיצומו של תהליך האבל קיימים רגעי הנאה או עונג.

לעומת זאת, בדיכאון תחושות הריקנות והייאוש הן תמידיות. אין אמנם אומדן מוסכם לוח זמנים שלפיו אפשר למדוד את משכו של "אבל נורמלי", אבל אם בין תחושות הקושי והגעגוע לא מבליחה טיפת שמחה- יתכן שמדובר בדיכאון קליני. 

מחקרים עדכניים מלמדים כי דיכאון בקרב קשישים תורם להאצה אינטנסיבית בתהליכי הזדקנות של נוירונים במוח, מה שמאיץ ומגביר את ההסתברות של התפתחות דמנטיה. 

 

 

 

דמנטיה (שיטיון)

קשישים וקשישות רבים מוצאים עצמם מתמודדים בשלב זה או אחר על ליקויים נוירולוגיים, שהשכיח והקשה ביותר הוא דמנטיה (שיטיון / דמנציה). אבחנה של שיטיון מאתגרת מאוד עבור המטופל ומשפחתו.

 

מניעה

קיימות דרכים טבעיות למניעה ודחיה של התפתחות דמנטיה, ביניהן תזונה נכונה. למשל, מחקר חדש מלמד כי צריכה קבועה וארוכת טווח של פירות וירקות קשורה לסיכון נמוך יותר של אובדן זיכרון אצל גברים. 

תסמינים ואבחון דמנטיה

דמנטיה היא סינדרום של ליקוי קוגניטיבי מתמשך עם כמה תסמינים, שאבחונם מצוי בתחום המקצועי של נוירולוגיה ונוירופסיכולוגיה: 

  • התדרדרות בזיכרון ותפקודים קוגניטיבים אחרים מרמה קודמת מסויימת
  • חמור מספיק בכדי לפגוע בתפקוד יומיומי
  •  אינו יכול להיות מוסבר כהזיה, או הפרעה נוירולוגית אחרת

DEMENTIA diagnosis 

מהלך הדמנטיה

הצעד הראשון באבחון שיטיון כולל הערכה בסיסית של תפקודים גופניים, קוגנטיביים ורפואיים, שהופעתם כוללת ליקוי קוגניטיבי. 

בשלב הבא בוחר הפסיכולוג את המבחנים המתאימים להערכה של תהליכים קוגניטיביים רלוונטיים. סדרך כלל נבחנות כמה יכולות מרכזיות, שנפגעות כתוצאה מהמחלה, כמו זיהוי של גירוי, התמצאות בסביבה, זיכרון לטווח קצר וארוך, תפקודים ניהוליים, יכולות חישה ויכולות מוטוריות ,קשב, מיומנויות שפה ועיבוד ויזואלי-מרחבי.

הצעד הבא הוא פענוח התוצאות וחיבורן למצב, הסימנים, הסימפטומים והיסטוריית המטופל. 

המבחנים הנוירופסיכולוגיים נותנים אינדיקציה קלינית תקפה, אך מוגבלים עדיין ביכולתם לחזות את ההשלכות של המחלה. הבדיקה הנוירופסיכולוגית היא גם הזדמנות לבניה וביסוס של קשר טיפולי מתמשך עם מטופלים, בני משפחותיהם והרופא המפנה ולעזור להם להבין ולהתמודד עם ההשלכות של התסמינים הקוגניטיביים וההתנהגותיים של שיטיון. 

 

 

PTSD אצל קשישים

קשישים וקשישות מתמודדים עם ההשלכות הקשות של טראומות נפשיות, לא פחות מההתמודדות שמאפיינים שלבים מוקדמים יותר במעגל החיים. קיים הבדל בין השכיחות של PTSD אצל קשישים לעומת מבוגרים צעירים יותר; נראה שקשישים חווים שיעור גבוה יותר של PTSD, לצד סיכון של הופעת ההפרעה הפוסט טראומטית בתחלואה נלווית עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות. 

יחד עם זאת, מבוגרים רבים בני הגיל השלישי אינם מודים ואינם מכירים מספיק במשקל הרב של ההשפעות הנפשיות והבריאותיות המזיקות של חשיפה לאירועים טראומטיים, ולעיתים הם אף בוחרים להסתיר אותם במהלך התקשורת הטיפולית עם אנשי מקצוע.  במקביל למטופלים, גם רופאים ואנשי מקצוע פרא-רפואיים עלולים שלא לזהות PTSD אצל מבוגרים, או שהם מקלים ראש בהערכה של השפעתה הנפשית.

ניתן אולי לשער כי תופעה זו נובעת מההבדלים בין איכות החיים לפני עשרות שנים לבין ההדגשה על רווחתו הנפשית של הפרט בימינו. למשל, בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, כשישראל הייתה מדינת מהגרים ופליטים ומוכי טראומה, התייחסו לאובדנים טראומטיים כאל רוח התקופה, מציאויות אישיות שנטמעו בתוך פסיפס קולקטיבי שאינו נותן מקום לסובייקטיביות הנפשית שמתהוהה בסביבה טראומטית.

חשוב להבהיר לקשישים, וגם לאנשי מקצוע, כי טראומות שנתפסו טריוויאליות בעבר, ראויות ודורשות כיום טיפול נפשי מתאים.

 

 

השפעת הגיל הסובייקטיבי

אחד הנושאים המרתקים שנבחנים במחקרים הוא ההשפעה של תפיסת הגיל הסובייקטיבי על מצבים בריאותיים ונפשיים אצל בני ובנות גיל הזהב.

מחקר חדש מלמד כי אינטיליגנציה גבוהה בשנות הנעורים קשורה בתפיסת גיל סובייקטיבי צעיר יותר בעיני קשישים, מה שקשור בפחות קשיים גופניים ופסיכולוגיים. 

 

 

 

depression elderly

 

 


"הכל מתחיל בבית, כשאנו מזדקנים
העולם נעשה מוזר יותר
והרקמה של החיים והמתים סבוכה יותר.
לא הרגע הלוהט, המבודד, בלי לפני ואחרי,
אלא החיים שלמים הבוערים בכל רגע"
 
ט.ס. אליוט, המוטו לספרו של דונלד ויניקוט, "הכל מתחיל בבית"

טיפול בדיכאון בגיל המבוגר

ח"כ אורי אורבך ז"ל, שהיה השר לאזרחים ותיקים ופעל רבות לקידום רווחת הקשישים, התייחס לבדידות ולדיכאון של האוכלוסיה הבוגרת כ"מחלת הדור"

והמצב אכן קשה:

רק עשירית מבין הקשישים הסובלים מדיכאון מקבלים טיפול נפשי.

הסיבה לכך נעוצה כנראה בעובדה שקשישים סובלים מיותר מחלות ובעיות גופניות ומקבלים יותר טיפולים בריאותיים, ונראה שגורמי הטיפול נוטים לייחס את מצב רוחם השפוף או את סבלם למצבם הרפואי, מבלי לתת למצב הנפשי את תשומת הלב הנחוצה.

לכן אבחון מדויק הוא נחוץ ביותר, במיוחד בהתייחס לעובדה שקשישים מגיבים היטב לטיפול- בין אם מדובר בטיפול תרופתי, בפסיכותרפיה או בשילוב של השניים.

חשוב לדעת שגם אם תרופה מסוימת לא עוזרת, יש סיכוי גבוה ששינוי במינון או החלפת התרופה תביא לתוצאות הרצויות. 

דיכאון אינו פוסח על אף אוכלוסיה. כל אדם עלול לסבול מדיכאון, בכל גיל וללא קשר לרקע המשפחתי או האישי. חשוב גם לדעת שמחלות גופניות של הגיל המבוגר, ושוב רק נזכיר - אובדן, והאתגרים השונים הכרוכים בהזדקנות אינם רק גורם לסבל. אפשר לחוש סיפוק רב מהחיים עד כה ולהנות משנות הזקנה גם במצבים של מחלות כרוניות או אחרי אובדן משמעותי.

הפסיכולוג אריק אריקסון פיתח את המודל הפסיכו-סוציאלי בהתפתחות האדם. אריקסון חילק את החיים לשלבים של מצבי עצמי.

הצמד האחרון, שרלוונטי לתקופת הבגרות המאוחרת בחיים, נקרא השלמה מול ייאוש.

זה אומר הרבה על תקופת חיים זו ואתגריה.

 

 

טיפול תרופתי פסיכיאטרי בקשישים

כשאנחנו מבקרים בבית המרקחת בקופת החולים, נראה המון קשישים וקשישות. למעשה, אחת הביקורות הנוקבות כלפי רופאי משפחה וגרונטולוגים, היא שימוש מפורז בטיפול תרופתי עבור קשיים נפשיים בגיל המבוגר.

אם ניקח למשל את השימוש בתרופות נוגדות חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים, נראה שהוא שכיח מאוד בקרב אוכלוסיית הקשישים.

עם זאת, נדמה כי חלק מהרופאים פיתחו נטיה בעייתית להתעלם מההנחיות באשר לסיכון שבטיפול זה, או לפרש את ההנחיות בדרכם.

הנחיות אלו ממליצות להיזהר ממתן מרשמים לטיפול כרוני בבנזודיאזפינים, ומגבילות במפורש לחשיבות של טיפול בנוגדי חרדה לקשישים לטווח קצר בלבד, עקב סכנת התמכרות קשה. אף על פי כן, נתונים מחקריים שפורסמו ב-2018 בכתב העת JAMA, מלמדים כי למעלה מרבע מהקשישים המטופלים בבנזודיאזפינים ממשיכים ליטול את התרופות לאורך פרק זמן ארוך ולעיתים כרוני. 

לצד ממצאים אלו, חשוב לציין כי קיימים טיפולים טבעיים יותר לדיכאון אצל קשישים, למשל הנתון החשוב שדיכאון כזה נגרם, בין היתר, בגלל מחסור בויטמין d.

הספרות המקצועית מציגה ראיות ליעילות של שילוב בין תרופות אנטי-דיכאוניות לבין פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית עבור מבוגרים הסובלים מדיכאון. 

 

הטיפולים הבאים הראו יעילות והשפעה ניכרת בהפחתת הסימפטומים הדיכאוניים אצל אנשים מבוגרים:

  • טיפול קוגניטיבי / קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
  • טיפול התנהגותי
  • טיפול פסיכודינמי
  • טיפול קבוצתי גם הוא נמצא אפקטיבי ויכול להציע יתרונות עבור רבים מהמטופלים המבוגרים.

לאחרונה פורסם מחקר המעיד על יעילות של טיפול DBT עבור מבוגרים המתמודדים עם דיכאון, בעיקר עבור אלה שאינם מגיבים לטיפול אחר. 
במחקר השתתפו 34 מבוגרים, בני 60 ומעלה שנבחרו באקראי. המשתתפים התחלקו לשתי קבוצות:

  • המשתתפים בקבוצה אחת קיבלו טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני
  • בקבוצה השנייה קיבלו טיפול תרופתי וטיפול דיאלקטי התנהגותי

המסקנות ממחקר פיילוט זה הן: טיפול דיאלקטי התנהגותי, הכולל תרגול מיומנויות וסשנים טלפוניים שנקבעו מראש, הגביר את היעילות של הטיפול התרופתי האנטי-דיכאוני אצל אנשים מבוגרים הסובלים מדיכאון. 

psychotherapy for elders

 

למרות שמדובר בגיל קשה מנשוא עבור מבוגרים רבים, רק מעטים מאוד מהם מקבלים סיוע נפשי, או רוצים בכך.

מבוגרים רבים מפקפקים ביכולתו של טיפול נפשי לסייע להם בבעיותיהם, כיוון שהן כה מהותיות וקשות. אחרים מתקשים להשלים עם העובדה שסובלים מקשיים רגשיים, רואים בכך חולשה גדולה ומסרבים לקבל סיוע בכך. וכמובן, לרבים דאגות כלכליות כבדות שאינן מאפשרות להם להיכנס למסגרת טיפולית שתהיה דורשנית מבחינה כלכלית.

למרות הספקות, סיוע נפשי למבוגרים הינו בעל חשיבות ייחודית ורבה.

כיום אין כלל ספק לקשר החזק ביותר שבין הגוף לנפש, לכך שנפש בריאה מסייעת לגוף בריא.

לכן, מבוגר אשר נמצא במצב נפשי תקין, הינו בעל כוחות רבים יותר להתמודדות עם הקשיים שמביא עימו גילו. לעומתו, אדם הסובל מקושי רגשי מסוים, הינו חסר כוחות ומשאבים להתמודד עם בעיות רפואיות למיניהן, ולעיתים סובל הרבה יותר. מעבר לכך, מבוגרים רבים חושבים מחשבות אובדניות, ולא מספרים על כך לאף אחד, מחוסר רצון להפריע או להטריח. כאן, מגיע התפקיד החשוב שיש למשפחתו הקרובה של המבוגר.

 

מהו משבר הקן הריק? תסמונת הקן הריק

"הקן המתרוקן" מתאר שלב בחיי כל זוג הורים, ובכל משפחה מתבגרת, בו אחרון הילדים עוזב את הבית ומשאיר את הוריו ב"קן ריק", מצב מטאפורי המתאר את החיים לאחר עזיבת הילדים. עבור רבים, מדובר בתקופה קשה מאוד, המפגישה את האדם עם המון כאב:

  • ההורים חשים כי סיימו את תפקידם כהורים, ילדיהם יצאו לחיים עצמאיים ועתה- אינם זקוקים להם עוד.
  • הילדים, שמילאו את הבית בחיות, הותירו אותו ריק לאחר עזיבתם. ההורים חוזרים יום יום לביתם (ולעיתים כבר יצאו לפנסיה, כך שהם בביתם רוב שעות היום) ומוצאים אותו ריק ולעיתים מחוסר משמעות. אין למי לבשל, למי לכבס, תחושת אובדן משמעות גדולה. ההורים, אשר עד כה עסקו רבות בילדיהם, נשארים לבד ללא העיסוק הגדול הזה ומתקשים למלא את הזמן שנותר. הם משועממים ומרגישים חסרי תועלת.
  • במקרים רבים, שלב זה משאיר את זוג ההורים, בפעם הראשונה מזה שנים, להתמקד זה בזה. כמובן שמדובר בהזדמנות עצומה לפריחה זוגית, אך זוגות רבים מתקשים מאוד להתמודד עם בן זוגם, עתה כשרק שניהם בבית, והתקופה הופכת לתקופה קשה ביותר לזוגיות.

לכאורה, היינו מצפים שלהורה יהיה את כל הזמן שבעולם לעצמו, ובפעם הראשונה מזה שנים- יוכל לממש את חלומותיו ואושרו. עם זאת, נראה כי ההפך הוא הנכון. ההורה מתקשה להתמודד עם החלל שנפער בביתו ובליבו, ולעיתים הזוגיות לא מספיקה לכך. בפעם הראשונה, יש את כל הזמן שבעולם לזוגיות- אך במקרים רבים בני הזוג כבר שכחו כיצד ניתן לנצל את כל הזמן הזה בצורה מעצימה וחווייתית.

ברוח התקופה הדיגיטלית, התרחבו האפשרויות להיכרויות, רומנטיות וחבריות, בקרב בני ובנות הגיל השלישי. 

למעשה, מחקרים מלמדים כי המדיה החברתית עשויה לסייע לקשישים בהתמודדות עם בדידות, ואפילו עם כאבים כרוניים. 

עולם הדייטינג האינטרנטי בקרב בני ובנות הגיל מצוי אף הוא בעליה מתמדת: 

במחקר מעניין מ-2011 נמצא כי נשים בוגרות נוטות להיות בררניות יותר מנשים צעירות בבחירת פרטנר לדייט, אך נכונותן לנסוע רחוק יותר כדי להיפגש גבוהה יותר.

 

כיצד ניתן להקל על הכאב שבתופעת הקן המתרוקן?

חשוב לזכור כי במרבית המקרים, יציאת הילדים מהבית אינה מסמלת עצמאות מלאה. הם עדיין יזדקקו להוריהם לעצה, סיוע כלכלי וכיוצא באלה. הילדים אמנם עזבו את בית הוריהם, אך ככל הנראה יזדקקו להם במידת מה עוד שנים רבות. לכן, אובדן המשמעות שחשים הורים רבים אינו באמת לגמרי מוצדקת, כיוון ותפקידם כהורים עדיין חיוני מאין כמוהו עבור ילדיהם הבוגרים.

חשוב לתכנן את החיים שלאחר עזיבת הילד את הבית, ולא להשאיר עודף זמן ריק. חשוב לתכנן פעילויות זוגיות או אישיות חדשות, לפתח תחביבים, לטייל. חלל הזמן שנפער לפתע עלול להותיר את האדם מבולבל וחסר מעש, וכך לאפשר לו להתבוסס בכאבו הנפשי. 

חשוב לזכור, שעזיבת הילדים את הבית, הינה לרוב הישג חיובי עבור ההורים. הילדים, שגדלו והתבגרו כהלכה, מרגישים עצמאיים מספיק להיות אדונים לעצמם. מדובר בחלומו של כל הורה ובהישג אדיר עבורם, אישור לכך שנתנו לילדם חוויית הורות תקינה.

חשוב לנסות למסד עם הילד שעזב שגרת מפגשים, אחת לשבוע-שבועיים, כמה שמתאפשר, ומומלץ לבסס שגרה של שיחות טלפון. כמובן שיש ילדים שירצו לדבר מידי יום, ואחרים מדי שבוע, העיקר שהקשר יישמר ויתמסד בצורתו החדשה.

לבסוף, חשוב לתת מקום גם לכאב, לתחושת הזמן שעבר כה מהר ולא ישוב. חשוב לתמוך בבן הזוג במידה והוא מתקשה להתגבר על עזיבת הילד, להבין את כאבו ולהזדהות עימו.

על אף שמרבית זוגות ההורים מצליחים להתמודד עם השינוי הדרסטי שבעזיבת הילדים את הבית באופן אדפטיבי שאינו פוגע באושרם, קיימים הורים רבים המתקשים לעשות כן. לעיתים, אחד ההורים נכנס לתחושת דכדוך עמוקה, תחושת אובדן משמעות, מצב רוח ירוד. ניזכר כי הילד שגר בבית גרם להורה לגייס עצמו ולשמור על מצב רוח מרומם עבור הילד, מה שיצר אווירה בריאה וחיובית בבית. עתה, כשהילד עזב, רבים נכנסים למצב רוח דכאוני. בנוסף לכך, לעיתים כל הורה כשלעצמו מצליח להתמודד, אך עזיבת הילד מייצרת קושי דווקא סביב הזוגיות. זוגות רבים מגלים את המשקעים והפערים ביניהם דווקא כשהילדים עוזבים, ומתקשים מאוד להתמודד זה עם זה. גם בני הזוג, שלעיתים גייסו עצמם ליד ילדיהם, עתה נשארו לבדם וצריכים להיפגש עם הקשיים הזוגיים שצברו במהלך השנים.

לעיתים, קשיים אלה לא עוברים מעצמם לאחר תקופת מה, ומייצרים סבל רב עבור אחד ההורים, או בני הזוג. רבים פונים דווקא בשלב זה של חייהם לטיפול נפשי אישי או לטיפול זוגי, כיוון ובפעם הראשונה נפתח להם חלון זמן כה רחב להתמודד עם עצמם. הטיפול הנפשי בסובלים מתופעת הקן המתרוקן או מהקשיים הנלווים לתופעה, מסייע לבני הזוג לשקם את המשקעים והפערים שביניהם, לשמור על זוגיות יציבה גם ללא נוכחותם של הילדים ולעבור את התקופה הקשה ביחד. הטיפול הפרטני, מסייע לאדם למצוא דרך חדשה ללכת בה, לקבל תחושת משמעות ממקורות אחרים, לקבל את המציאות המשתנה ואת השנים שחלפו, ולחיות עם כל אלה בשלווה.

ברגע שבן/בת הזוג או ילדיו של המבוגר, ובמידת האפשר- ברגע שהמבוגר עצמו, מזהים סבל רגשי כלשהו, קושי או מכשול נפשי המפריעים לאדם בחייו התקינים, חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע לייעוץ נפשי ובמקרה הצורך גם לטיפול. סוגים שונים של טיפולים מסייעים למבוגרים רבות, ביניהן טיפול פרטני כמובן, אך גם טיפול משפחתי וטיפול קבוצתי, העוזרים למבוגר לעבור את הקשיים כשאינו לבדו. מעבר לכך, רבים אינם יודעים שלעיתים אין צורך בהשקעה כספית עצומה או בטיפול ארוך טווח שאורך שנים, לעיתים מספיק טיפול נפשי קצר של מספר חודשים על מנת ליצור שינוי משמעותי ביותר בחייו של המבוגר ובגישתו אליהם.

איננו יכולים למנוע קשיים רבים מהם סובלים מבוגרים. לא ניתן למנוע את מות בני זוגם, לא ניתן לגרום לגופם להישאר צעיר, לא ניתן למנוע מהכסף להיגמר. לכן, כל כך חשוב לפעול בתחומים שאפשר. אסור להזניח את עולמם הפנימי של הדור המבוגר, כיוון ועולם פנימי המצוי בסבל יהפוך את שנותיו האחרונות של המבוגר לקשות מנשוא, יותר ממה שיכלו להיות. לכן, במידה ומתעורר קושי מסוים, חשוב לפנות לעזרה ולא לתת לאדם לסיים את חייו בייסורים, לפחות לא במקומות בהם ניתן למנוע זאת.

 

אבל מחקר חדש מלמד שאם אדם מבוגר כבר קיבל החלטה לפנות בטיפול פסיכולוגי, שירותי בריאות הנפש נוטים להפלות אותו על בסיס גיל: 

 

גילנות (Ageism) בפסיכותרפיה

מטופלים בגיל מבוגר יותר עם בעיות נפשיות נפוצות מופנים פחות לטיפול נפשי, אף על פי שקיימות אינדיקציות חותכות המעידות כי זקנים הם מפיקים ממנו הרבה יותר בהשוואה למטופלים צעירים.

מחקר חדש שפורסם ב British Journal of General Practice בחן את שיעורי ההפניה של יותר מ 80,000 מטופלים בקבוצות גיל שונות באנגליה. החוקרים מציינים כי העדויות מראות שמטופלים מבוגרים מופנים הרבה פחות לייעוץ פסיכולוגי וסוגים אחרים של פסיכותרפיה.

החוקרים מצאו כי שיעור המטופלים המזוהים עם בעיות נפשיות מגיע לשיא בקרב מטופלים בגילאי 20 עד 24, כאשר 23% מהם מופנים לפסיכותרפיה. לעומת זאת, על פי המחקר, בקרב מטופלים בגילאים 70 עד 74 רק 6% הופנו לטיפול פסיכותרפי!

תוצאות אלו מראות כי מטופלים מבוגרים יותר בעלי קשיים נפשיים נפוצים, מופנים פחות לתרפיה בדיבור.

אבל זה לא הכל:

המחקר העלה שכאשר בני ובנות האוכלוסיה מהגיל השלישי אכן מופנית לטיפול, הם מפיקים ממנו יותר, נוטים להגיע לפגישות בתדירות גבוהה יותר ולהחמיץ פחות מפגשים בהשוואה למטופלים צעירים יותר.

תוצאות אלו מעלות את נושא אפליית הגיל בקרב מטופלים קשישים שפונים לעזרה עקב קשיים נפשיים נפוצים כמו חרדה ודיכאון.

בעוד מאמר זה מצביע על אפליה ברורה של מטופלים מבוגרים יותר בהקשר של תרפיה בשיחות, יש לזכור כי מטופלים קשישים מתמודדים עם מחסומים נוספים המעמידים אותם בחיסרון יחסי בתחומים שונים כגון קשיי נגישות, מחסור בביקורי בית, קשיי ניידות לפגישות ותורים, קושי להשתמש באינטרנט יחד עם הגישה המאופקת והלא תובענית של בני הדור המבוגר.

 

מעצבן!

 

מחקרים: יעילות תכניות התעמלות והגדרת מטרות אצל קשישים

על פי ממצאי מחקר שנערך בקרב מבוגרים בקבוצת הגיל השלישי נראה, שפעילות אירובית סדירה עשויה להפחית במידה ניכרת נוכחותם של התסמינים לנדודי שינה.
שכיחות התלונות על תסמינים של נדודי שינה עולה עם הגיל והחל מגיל העמידה למעלה ממחצית האנשים המדווחים על סימפטומים של נדודי-שינה

במחקר שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, בארה"ב, השתתפו 23 נבדקים בגילאי העמידה או מבוגרים יותר שדיווחו על תסמינים מתמשכים להפרעת אינסומניה.

בתקופת הניסוי, שנמשכה על פני 16 שבועות, משתתפי קבוצת הניסוי ביצעה פעילות אירובית מתונה בתדירות של ארבעה פעמים בשבוע. משתתפי קבוצת הביקורת, לעומתם, השתתפו למשך זמן ובתדירות דומה, בפעילויות פנאי והעשרה. לשתי הקבוצות הועברה הדרכה לגיבוש הרגלי הגיינת-שינה מיטיבה.

המחקר מלמד כי התעמלות שיפרה באופן משמעותי את איכות השינה המדווחת של המשתתפים. בנוסף, בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים שביצעו פעילות אירובית דיווחו פחות על סימפטומים של דיכאון ועל תחושת עייפות במהלך היום, וחשו נמרצים הרבה יותר.
לאור ההשלכות השליליות המיוחסות לשימוש ממושך בתרופות מרשם לשינה, תוצאות המחקר הנוכחי עשויות לספק התוויה חלופית ומומלצת יותר לטיפול בתסמינים של נדודי-שינה.

מחקר התנהגותי שפורסם בכתב העת JAMA נוירולוגיה, מלמד כי הדרכת מבוגרים (האוכלוסיה שנבחנה היא קשישים שחורים בארה"ב) המתמודדים עם פגיעה קוגניטיבית קלה (MCI) עשויה לעזור בהאטת תהליכי הנמכה קוגניטיבית. לפי תוצאות מחקר אחר, כשליש מהקשישים ומהקשישות המצויים בתהליך של התדרדרות קוגניטיבית, מאובחנים כסובלים מדיכאון. 

התכנית שנבדקה במחקר סייעה לקשישים להגדיר יעדים ומטרות ולפתח סדר יום להגברת תרגול קוגניטיבי, אימון גופני ומעורבות חברתית.

בישראל קיימים כמעט 170 מרכזי יום לקשיש הפזורים בכל רחבי הארץ, מועדוני מופ"ת המופקדים על מעקב אחר צרכים תזונתיים וכלכליים מיידיים ולצידם מועדונים חברתיים המציעים פעילויות חברתיות מגוונות. 

לסיכום, ההזדקנות בפני עצמה אינה מגבירה את הסיכון להפרעות פסיכולוגיות וחשוב לדעת שמרבית הקשישים הם בעלי מסוגלות וחיים בטוב, אך כאשר ישנן הפרעות כאלה הן פעמים רבות לא מאותרות ולכן הקשישים לא זוכים לטיפול שיכול להיטיב איתם ולשפר את איכות חייהם.

 

 

אם אתם בעצמכם בגיל השלישי,

או שאתם ילדים של הורים מבוגרים,

אם מתגבשת בכם ההחלטה להתייעץ עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

צוות המטפלים -

מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

מהו טיפול פליאטיבי? <

 

 

 

 

 

סיכמו וכתבו:  

סמדר שטינברג, איתן טמיר, יונתן ציון, יעל טל, אביגיל וינר, לירון שניר וצוות מכון טמיר

 


 

 

 

מקורות:

  

Burns, A., Dening, T., & Baldwin, R. (2001). Mental health problems. BMJ : British Medical Journal, 322(7289), 789–791.

Carvalho DZ, St Louis EK, Knopman DS, et al. Association of Excessive Daytime Sleepiness With Longitudinal β-Amyloid Accumulation in Elderly Persons Without Dementia. JAMA Neurol. Published online March 12, 2018. doi:10.1001/jamaneurol.2018.0049

Goldberg, S. E., Whittamore, K. H., Harwood, R. H., Bradshaw, L. E., Gladman, J. R. F., Jones, R. G., & On behalf of the Medical Crises in Older People Study Group. (2012). The prevalence of mental health problems among older adults admitted as an emergency to a general hospital. Age and Ageing, 41(1), 80–86. http://doi.org/10.1093/ageing/afr106

 

Hardin, E., & Khan-Hudson, A. (2005). Elder abuse--“society’s dilemma”. Journal of the National Medical Association, 97(1), 91–94.

 

Lynch, T.R., Morse, J.Q., Mendelson, T., Robins, C.J. (2003). Dialectical behavior therapy for depressed older adults: A randomized pilot study. American Journal of Geriatric Psychiatry, 11(1), 33-45.

Leggett, A., & Zarit, S. H. (2014). Prevention of Mental Disorder in Older Adults: Recent Innovations and Future Directions. Generations (San Francisco, Calif.), 8(3), 45–52.

AEROBIC EXERCISE RELIEVES INSOMNIA. September 15, 2010 | by Marla Paul: https://www.northwestern.edu/newscenter/stories/2010/09/aerobic-exercise-relieves-insomnia.html

 

Parkar, S. R. (2015). Elderly Mental Health: Needs. Mens Sana Monographs, 13(1), 91–99. http://doi.org/10.4103/0973-1229.15331

 

Sathyanarayana Rao, T. S., Praveena, B., & Jagannatha Rao, K. S. (2010). Geriatric mental health: Recent trends in molecular neuroscience. Indian Journal of Psychiatry, 52(1), 3–5. http://doi.org/10.4103/0019-5545.58886

 

Watson, W. K., & Stelle, C. (2011). Dating for Older Women: Experiences and Meanings of Dating in Later Life. Journal of Women & Aging, 23(3), 263–275. http://doi.org/10.1080/08952841.2011.587732  

 

https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.5913501 

https://helpguide.org/articles/depression/depression-in-older-adults.htm

ABCT FACT SHEETS - AGING: http://www.abct.org/Information/?m=mInformation&fa=fs_AGING

https://digest.bps.org.uk/2018/04/13/becoming-the-real-you-do-we-become-more-authentic-as-we-get-older/

http://www.itv.com/news/2017-06-06/age-discrimination-leaves-older-mental-health-patients-under-referred-for-talking-therapies/

 

תנועת חכמת ההזדקנות - מיינדפולנס לבני ובנות הגיל השלישי <

 

דמנטיה%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il